פורום דיכאון וכאב

אני בת 16,ואני לעיתים קרובות נכנסת לדיכאון לפחות פעם בשבוע. שאני בדיכאון אני אין לי חשק לכלום,מרגישה שאין לי למה לקום בבוקר בכלל,שלמה אני צריכה את כל זה,שאני חייבת לעשות משהו עם עצמי.מרגישה את העצבים עוברים לי בכל הגוף. אני בוכה בחדר סגור עם שירים שקטים ורוב הזמן בוהה במשהו. מרגישה שבא לי לבעוט במשהו להוציא עצבים,פעם לא הפסקתי לקרוע ניירות לדוגמא,הייתה פעם אחת שלא היה לי חשק לאכול. אני נכנסת לדיכאון ממחשבה או הרגשה אחת ואז גוררת לשם עוד אחרות. רציתי לדעת אם בעיקרון זה דבר "נורמלי" או לא,לא חייב להיות שחור או לבן.אני פשוט רוצה להבין מה עובר עלי באותם רגעים.. תודה על העזרה.

אני בת 30, גרה באיזור חיפה. מזה 10 שנים אני עוברת בין עבודות זמניות, ולא מצליחה למצוא עבודה טובה ולהתמיד בה. בנוסף: * אין לי משפחה שאני יכולה להישען עליה. * בגלל ליקוי למידה (דיסקלקוליה) אני לא יכולה ללמוד לימודים אקדמיים. אני מרגישה תקועה וחסרת כיוון - מצב מתסכל שהביא אותי לכדי דיכאון (שמטופל כרגע ע"י כדורים). קראתי שיש דבר כזה "פסיכולוג תעסוקתי קליני" - לא מכון הכוונה מקצועית ולא עו"ס. 1. האם זה יתאים לי? 2. אם כן, איך אני יכולה למצוא כזה באזור חיפה? ניסיתי בדפי זהב, אבל שם יש רק פסיכולוגים תעסוקתיים לארגונים.

אם תרצי לשתף..אני אשמח. ואם מצאת פסיכולוג תעסוקתי קליני אני אשמח לדעת. בהצלחה

אשמח לדעת האם היא יעילה במצבי דכאון עמיד וממושך והאם אין סכנה לכניסה לאפיזודות מאניות עבור כאלה שיש להם נטיה כזו בילט אין.

שלום אני סובל ממגוון של בעיות רפאיות במספר אברים. התופעות החלו בזמן האחרון. כתוצאה מכך אני בחרדה. רופאת המשפחה רשמה לי ציפרלקס. בנוסף אני משתמש במריחואנה כבר שנים. בערך פעם בשבועיים. האם יש סכנה להתחיל טיפול בציפרלקס? מה יקרה אם אני אעשן בזמן הטיפול? ברור לי שמריחואנה יכולה לעודד חרדה. השאלה שלי האם יש סכנה ברורה בשילוב שבין מריחואנה לציפרלקס תודה

בת 29, לפני כשבועיים התחלתי לקחת 30 מ"ג סימבלתה בעקבות פיברומיאלגיה שגרמה לכאבים חזקים בגוף ועייפות חריפה מזה שנתיים וחצי(וכמובן שגם המצב רוח ירוד למרות שמעולם לא הייתי דכאונית אלא פעילה וספורטיבית) בהתחלה היו בחילות קלות שלא הפריעו לי וכיום יש עצירות קלה, העייפות לא השתפרה והכאבים רק במעט. קראתי שעל מעשנים התרופה לא משפיעה.בחצי שנה האחרונה מעשנת 2 סיגריות ליום האם מומלץ להעלות את המינון עכשיו למרות שהראומטולוגית הורתה על חודש במינון הנמוך? אני פשוט לא רוצה לבזבז זמן אם מינון נמוך לא עוזר והסתגלותי לתופעות הלוואי קלה

שלום רב, אני בן 22 וסובל כחצי שנה מכאבי בטן עזים, ולמרות שעברתי את כל הבדיקות עדיין אין עבורי כל פיתרון. בנוסף מאז שהתחיל כאב הבטן (שהתחיל בפתאומיות) אני סובל מדיכאון ומחוסר יכולת לצחוק למרות שקודם הייתי אדם אופטימי ושמח מאוד. מה עליי לעשות?? חיי אינם חיים עוד..

אבחנתי לאחר תקופה ארוכה כחולת פיברומלאגיה אני מטופלת בלוריון שנים עקב חרדה. הרופא רשם לי (רוטולוג) גם את הכדור סימבלטה 30 מ"ג להתחלה אך אינו יודע אם הצרוף של לוריון אפשרי. אשמח לשמוע אם מותר להשתמש גם בלורין וגם בסיבלטה. בתקווה שהכדור יעזור תודה ויום טוב

תודה על תגובתך המהירה

אני חולה CFS מזה שנתיים. בעבר ניסיתי סרוקסט ציפראלקס וויפאקס 75 ואחכ 150 ללא הטבה משמעותית. האם הוולבוטרין ניתן לפעמים לחולי תסמונת התשישות הכרונית? האם הוא לא מסוכן בגלל מערכת הלב והעצבים שממילא לא בשיאם במחלה זו? תודה

מה קורה אם לוקחים ויאפקס יחד אם סרוקסט?

יש לי כאב ראש נוראים ואני כבר רוצה להתאבד...נמאס לי לחיות לפעמים אני צועקת ואומרת באלי למות.. לפעמים אני בוכה בלי שום סיבה...אני רוצה לפעמים לקפוץ מהחלון.. ולפעמים אני שומעת קולות בראש ואני לא יודעת מה קורה לי מה אתה אוומר על זה?

דחוף ליפנות לפסכיאטר מצבך לא פשוט ואת צריכה טיפול דחוף

יוליה שלום גם אני עברתי תקופה קשה .המלצה אישית דחוף ללכת לרופא נורולוג ו לבקש תרופה אלטרולת היא הצילה אותי גפ לי כאב ראש 4 שנים מה לא ניסיתי רק זה עזר

בס"ד אני חי'ה במצב בלתי נסבל מבחינתי. גרה בבית, בלי שום יחס בכלל מצד בני הבית. אני כמעט כמו אוויר שם. ממש כך. סובלת מדכאונות איומים, חוסר כוחות והתמוטטות נפשית איומה. כל יום מחדש אני מרגישה שאני לא מסוגלת לסבול יותר. פשוט כך. אני לא יכולה לחיות בכזה מקום שאני כמו אוויר שם ולא מתי'יחסים אלי בכלל. אפילו אין לי חדר משלי. ויש לי דכאונות איומים עד כדי שהתפקוד שלי משתתק. השאלה שלי היא אם דכאונות שנובעים ממצב סביבתי האם זו נחשבת מחלה שצריך לקחת בשבילה תרופות? כרגע אין לי אפשרות לגור במקום אחר. אז מה אני צריכה לעשות עוד חוץ מלצעוק הצילו?

אני פוגשת אותך שוב כאן תודה על מילותיך למטה, נשמע שאת חייבת למצוא פתרון מגורים אחר, לפעמים משפחה יכולה להיות מרעילה עד כדי כך וליצור דכאון סביבתי שמוסיף על זה שכבר היה קודם.

בס"ד יש מלא זמנים שאני רוצה לגור עם מישהו אחר חם תומך וטוב, אבל אין לי כרגע את האפשרות הזאת, מכל מיני סיבות, אין לי כרגע לא כלכלית ולא פיזית את האפשרות הזאת, את מבינה? אבל תודה שאת חושבת עלי.

בדיכאון עד סוף חייו

יכול לסייע במקרים של התכווצות שרירים? תודה

הי, אני לקחתי קלונקס,אומרים שהיא עוזרת אבל לי זה לא עזר.אבל בכל אופן ניתן לנסות כי כל גוף לגופו ותלוי באיזה רמה ההתכבצויות. בכל אופן יש לה תופעות לוואי שזה סחרחורת ורצון לישון,לכן ניתן לקחת רק כשאת לא יוצאת מהבית ויש לך זמן לנוח. בברכה ליליה

אני רוצה לשתות 10 כדורי ווליום השאלה היא אם זה יעזור?????????????????

בס"ד דניאל היקר, קודם כל למה בא לך למות? לאאאאאאאאאאאאאאא אל תברח מהחי'ים, כי אין אפשר, תמצא ת'עצמך מחוץ לגוף, אבל חי, מה תעשה אז?

לרופא שלום רב! אני בחורה בת 30 נטלתי סימבלטה במשך כשנה בגלל כאבים בפנים (טריגמינל נאורלגיה) התחלתי עם 30 עליתי ל-60 ויותר מחצי שנה לקחתי 90 מ"ל ואז ירדתי בהדרגה ל-60 כחודשיים ולבסוף 30 למשך חודש וחצי עד שהפסקתי לגמרי עם התרופה . היום שבוע אחרי שהפסקתי עם התרופה אני מרגישה חולשה נוראה כאילו אני סובלת מאנמיה נוראה או משהו בסיגנון הזה ,סחרחורות וחולשה פיזית ועייפות לא מוסברת . שאלתי היא כמה זמן זה יכול להימשך והאם יש סיכוי התרופה הזיקה לתפקודי הכבד ולכן התחושה הזו של חולשה ? מתי נגמלים מזה לגמרי ? כמה זמן לוקח לגוף להתנקות לגמרי מהתרופה הזאת ? והאם היא יכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים? תודה לרופאים על העזרה,מעריכים את זה מאוד!

הי, אני מטופלת בסימבלטה כבר שנה, גיליתי שאני בשבוע החמישי להיריון והחלטתי להפסיק. ביום הראשון כמעט ולא היו תופעות, אני ביום השלישי לגמילה ויש לי חוסר שיווי משקל, סחרחורות, תחושה מוזרה באוזניים ובראש כאילו אני שומעת את כל מה שמתרחש במוח, תחושת אקווריום או הנג אובר, חולשה, פוטופוביה, אי יכולת לסבול רעש ולו את עצמי מדברת, נימול ברגליים, קשיי ריכוז, אני מנסה להמשיך לתפקד עבודה ילדים נהיגה.. אבל מסתובבת כמו מסוממת, אנשים שואלים אותי מה לא בסדר איתי. כמה זמן זה יימשך? האם מחייב השגחה רפואית? האם כל הנושא הזה מזיק לעובר? האם התנסית בעבר במטופלת שהיתה בהיריון ונטלה סימבלטה? האם התרופה בטוחה למשך ההיריון? תודה רבה 

האם יש להזהר מצמחי מרפא מסוימים כאשר משתמשים בויאפקס ואם כן איזה הכונה לכאלה שסותרים ויאפקס או מגבירים יותר מידי את הפעילות שלו וגורמים נזק. תודה

אני בן 29 סובל כ-5 חודשים מכאבים בחזה בלב וברגליים הבדיקות הרפאויות שללו משהו גופני התחלתי בלקיחת ציפרלקס 20 מג ביום על פי המלצת הרופא הכאבים פחתו משמעותית אך התחלתי לסבול בשבועיים האחרונים מכאבי ראש חזקים והרגשת חולשה האם זה יכול להיות קשור למצב?

שלום שמי דניאל ואני בן 22 ברצוני לדעת היכן אפשר לאבחן דיכאון? הבנתי שאבחונים כאלה עולים המון כסף. אשמח לדעת האם אוכל להיבדק במרפאת הכללית?

אם למישהו יש תשובה אשמח לדעת, משום שלי ממש אין. כמה סבל אפשר לשאת, ניסיתי את כל שיטות הטיפול, את כל הכדורים אבל יש רגעים שצריך להודות באמת. לא בכל מחיר. מוכנה לסבל אבל כשיש לו בסוף תכלית וכשאין לו סוף אי אפשר אפילו להבין למה התכוון המשורר. אלוהים יקר אתה מתעקש לגרום לי להחזיר לך את נשמתי, למה מלכתחילה התעקשת אני לא מבינה להשתיל בי את הסוללה הזו בתוך סחורה מקולקלת עם ביוגרפיה מקולקלת עוד יותר? מה שווה הסוללה הזו אם אני לא מרגישה יותר בת אדם? אתה בנית יצור שמורכב מכל כך הרבה חלקים אבל לא דאגת שיהיה קשר ביניהם אני לא יודעת אפילו איך מפעילים אותם ואף אחד אחר לא יודע את התשובה הזו במקומי. אז אתה מבין אני לא מתכוונת להמשיך רק כדי שתרגיש שהיצור שבראת ממשיך לשרוד. אמרתי כבר קודם זה לא חכמה לחיות רק על סוללה. וכל כך כואבת לי הנשמה ואני מושפלת כל כך מהחיים האלה ומעובדת אין היותי. אז בשביל מה עשית אותי בשביל מה? אתה לא מבין שכל זה היה חסר תכלית, נטול משמעות למרות שהתאמצתי כל כך וניסיתי כל כך ניסיתי עד שכולם ממש העריצו אותי אבל גם ריחמו עלי שהיה לי מזל כ"כ איום בחיים האלה.

את מוכשרת בטירוף. רק מי שבאמת מוכשר יכול לכתוב דבר כל כך יפה ונוגע ללב. מקווה בשבילך שעוד תזרח השמש מעל ראשך? תביטי על החיים כעל מסע שלא את בחרת בו, תזרמי.............

טוב לדעת שמישהו פה מתייחס... וזה באמת מרגיע לחשוב שהחיים הם מסע שלא בחרתי בו. פשוט יש לי כל הזמן אשמה על הניווט הגרוע שלי. אם יבטיחו לי שלא אני באמת זו שמנווטת ירד מממני משא כבד. תודה שוב.

שלום. אני בת 25 סובלת מדכאון ומטופלת כשלושה חודשים בסימבלטה 120 מג ובזיפרקסה 5 מג אפילו שאין לי הפרעות פסיכוטיות . בחודש האחרון חל שיפור ניכר במצב הרוח שלי אבל נותרה לי הרגשה מרגיזה כאילו שאני לא מרגישה את עצמי מנותקת מהרגשות שלי . רציתי להתעניין האם יכול להיות שזו תופעת לוואי של הזיפרקסה , כיון שאני כבר לא מרגישה דיכאון רק שאני לא מרגישה את עצמי . בתודה.

בס"ד אני מרגישה כמו מתה לגמרי. אין לי כח לחי'ים האלו יותר. אני חי'ה בבדידות איומה, בתוך משפחה שלא מדברת איתי כמעט מילה, לא שלום בקושי, ולא כלום, אני שונאת אותם שנאת מות. בגלל שהם כאלו רעים, אין לי כח לבדידות האיומה הזאת שנמשכת שנים, ואין לי כרגע גם עם מישהי אחרת לגור כי אין לי מספיק כסף לזה, בא לי לברוח מהחי'ים האלו, הצילוווווווווווו, יורדות לי דמעות מהעניים בצורה מזעזעת..

דברי איתי[email protected] יהיה טוב תיהי חזקה

אני מתארת לעצמי, שאת מוקפת באנשים רעים. מצאי אחרים ונסי להנות בבית מהלבד. אפשר לקרוא, לצפות בטלוויזיה ולגלוש באינטרנט. כשהם יראו שיש לך תעסוקה, הם יזחלו על 4.

אני לוקחת צפרלקס 10מג כבר 4 שנים בעקבות מותו של בעלי לפני 6 שנים .ומרגישה שהתגברתי על העצב הגדול והבכי פסק.3 פעמים ניסיתי להגמל בהדרגה הכי איטית ולא מצליחה .אני פעילה מאוד .הייתי רוצה הכוונה איך לעשות זאת בתודה מראש

תודה על התשובה .התכוונתי לתופעות הפזיות כמו בחילה קשה וסחרחורת ושלשול כל התופעות שבגללן התחלתי עם הצפרלקס אך עכשיו אני במקום אחר .כמו שאמרתי התגברתי על הבכי הבלתי פוסק והעצב .ופעילה מאוד .מתעמלת רוקדת עם הרבה חברות .ובכל זאת לא מצליחה עם חצי במשך כמה חודשים ואחר כך יום חצי יום כלום האם ביו פידבק יכול לעזור.תודה רבה מראש

אשתי בת 25 יש לה דיכאון והיא מטופלת בסימבלטה וזיפרקסה לפני כשבועיים הוסיפו לה וולבוטרין . מכיוון שיש לה מחשבות אובדניות הפסיכיאטר שלח אותנו לטיפול ב Ect כיון שטוען שלמטופלת אין יותר כח סבל. כמה ימים לפני הטיפול היא קיבלה התקף אפילפסי בוצעה בדיקת אי אי גי שיצאה תקינה. כעת אנחנו לא יודעים א. מה גרם להתקף להתקף בכדורים האלו ב. האם ללכת לטיפול ב Ect אחרי כזה התקף? בתודה

שלום, אני סטודנט בן 22 ובזמן האחרון (כחודש - חודש וחצי) יש לי את רוב התסמינים של דיכאון. קראתי במספר מקומות שכדי לאבחן דיכאון יש לעשות תשאולים גם לבני המשפחה, ורציתי לשאול אם דבר זה הכרחי? אני לא מעוניין לערב את משפחתי ואני מעדיף שלא ידעו. להיכן אני צריך להגיע כדי שתהיה אבחנה ו/או כדי שאני אוכל לקבל את הטיפול המתאים? השאלה השנייה היא האם טיפול בכדורים נגד דיכאון מונע ממני לשעות משהו? כלומר האם יש משהו שבגלל הכדורים אני לא אוכל לאכול או לעשות וכו'?

שלום רב, אני נוטלת למיקטל 200 מג' מאחר ונאמר לי כי יש לי דיכאון עמיד ושום תרופה אנטי דיכאונית לא עזרה לי.(היתה לי פעם אחת היפומאניה בין החלפת תרופות) בהתחלה זה ייצב אותי וחזרתי לחיים. נגד חרדה אני נוטלת 0.5 קלונקס בלילה גם לשינה אבל לא נראה לי שזה כבר משפיע (ירדתימ-1 מג' ). כבר מס' חודשים אובחנתי כסובלת מפיברומיאלגיה ולכן קיבלתי סימבלתה 30 מג' אשר הפחיתה לי את הכאבים משמעותית ולעיתים גם לגמרי.-היא גורמת לי לעצירות נוראית וגם השמנתי למרות שאני מקפידה על תזונה נכונה ומעטה כולל סיבים תזונתיים. יש לי בעיית שינה שלא נפתרה מאז הדיכאון ולכן הוסיפו לי טרזודיל 50 מג' אשר בהתחלה עזר לי וכעת עליתי ל-100 מג'בגלל הפרעות שינה של הפיברו'. אני נעזרת בצמחי מרפא אשר עוזרים לכאב וכמו כן לתשישות הנלווית. אני מרגישה עדיין בדיכאון שמתבטא בחוסר חשק ובחוסר הנאה מכל דבר. אני עובדת כמזכירה ואיני מצליחה לתפקד בגלל בלבול,חוסר ריכוז,בעייה נוראית של עיבוד נתונים,חוסר הבנה,אני לא שמה לב מה אני עושה ,אפילו רמת השיחהנפגעה,שכחתי מילים באנגלית וגם בעברית אני נתקעת(אפילו עשיתי תאונה אך לא היו נפגעים)אני פשוט לא יודעת מה קורה איתי,זאת לא אני בכלל. יש לי רופא מקצועי ומקסים אך נראה לי שהוא קצת מיואש,הוא מודע להכל...אך הוא לא מסכים שארד מהלמיקטל אפילו לא במינון.לדעתו כדאי לרדת מהטרזידיל. ניסיתי, אך השינה ירדה לשעה וחצי ואז עליתי שוב ל-100 מג' וזה עזר, כבר מס' ימים ירדתי שוב ל-50 מג'לבדוק אם זה קשור לקוגנטיביות אך לא עזר .(אתמול לדוגמא הוספתי כדור שינה זודורם להאריך קצת את השינה וזה לא השפיע במאומה) זה לא חושבת שכל הנכתב קורה מהסימבלתה.זה קרה לי כבר לפני (כולל בעיית השינה). אני מיואשת,בעבודה שמים לב שאני לא בסדר בראש ולדעתי עומדים לפטר אותי. אני יודעת שאין באפשרותך להתערב אז לפחות אולי תוכל להכווין אותי. בכבוד רב ותודה מראש.

קודם כל תודה רבה לך על ההכוונה חשוב לי לציין שהרופא שלי מודע להכל,כולל בחינת קוגנטיביות וזיכרון . מה שבאמת חשוב לי לדעת האם תוספת של הטרגטול ללמיקטל שיתכן שירד במינון..לא תגרום לי יותר לבילבול? לא נראה לי שהרופא שלי יסכים לשלב עוד תרופה..גם ככה אני עמוסה בתרופות. רק תגיד לי מה לדעתך יכול היה לגרום לי להיות אדם כבוי ואיטי בחשיבה ובתגובה במקום להיות הבחורה הדינמית הפקחית והפלפלית.אולי זה לא שייך לדיכאון אלא לתרופות מסויימות. אני זוכרת שבזמנו שהייתי בדיכאון ונטלתי תרופות ובנוסף תרופות לחרדה ,סבלתי מאוד אבל הייתי חדה ,מטפלת במס' דברים בבת אחת ועם המון בטחון. האם נטילת מייצב לא מחזירה לך את שמחת החיים והפעילות הקוגנטיבית?,האם בגלל שהיתה לי היפומאניה לא אהנה יותר מדברים? תודה על תשובה מפורטת,אני יודעת שאני מבקשת הרבה אבל אף אחד לא יכול לתת לי תשובות שזה חלק מהדיכאון והתסכול מחוסר ההבנה.

שלום גלית! קראתי את הודעתך בפורום וזה נשמע לי די מוכר.. אומנם מצבי קצת פחות חמור אבל גם אני באותה סירה! מה שאוכל להמליץ לך זה א. טיפול אלטרנטיבי בדיקור ע"י מדקר טוב ומוסמך באזור מגורייך. ב. להיכנס לאחד הפארמים יש שם כל מיני מרדימים טבעיים ומרגיעים שאפשר לקחת במינון קצת יותר גבוה והם ושים עבודה נפלאה בשילוב עם התרופות. הרופאים לא תמיד ממליצים עליהם. זה יכול לעזור לך לישון ולהיות יותר רגועה במשך היוןם. תרגישי טוב...

שלום לכולם אני זקוקה לעזרתכם בדחיפות בן זוגי לוקח סימבאלתא כבר שבועיים סובל מדיכאון(מג'ר דיפריישן)התחיל עם 30מגאחרי כמה ימים60 וכעט עובר ל 90מג הפסיכיאטר אמרה שתוך שבועיים וחצי יהיה שינויי קל העניין הוא שמאז שהוא לוקח את הכדור הוא הפסיק לחייך, כמעט ולא מדבר נראה דיכאוני מה שלפני הכדור לא היה מורגש האם זה תופעה מוכרת כשמשתמשים בכדור הזה?קצת מפחיד אותי נראה כאילו הכדור עושה את ההיפך אשמח לקבל את עזרתכם בדחיפות אני ממש מודאגת

תודה רבה על ההיתיחסות המהירה אך חשוב לי לציין כדי שהתשובה תהיה ברורה לי הבחור היה חייכן אומנם לא דברן אך מאז לקיחת הכדור הוא לא מחייך וכמעט לא מדבר ונוצר יותר מרחק ופניו חיוורות.פעם בשבוע הוא מדבר טלפונית עם הפסיכיאטר היא רוצה לשמוע אותו. ובשבוע הבא יש מפגש האם יש צורך להקדים את המפגש?האם זאת תגובה מוכרת?הרופאה נראית לי מעולה עים ריזומה עשיר מאוד המליצה על התרופה הזו אחרי שבדקה אם יש לנו אפשרות אבל לאחר שאני רואה שהוא הולך אחורה ולא קדימה אין לי שקט ואני לא רוצה והלחיץ את החולה

אני בת 30,לפני שלוש שנים,לאחר לידה שניה סבלתי מדכאון לאחר לידה. לא אובחן ע"י גורם מקצועי אך פניתי לטיפול פסיכולוגי שהקל מאוד על ההתמודדות.אציין שלא הופתעתי מהאירוע היות ואני מרגישה שאני טיפוס עם נטיה טבעית לדכאון. לפני כמעט שנתיים,בתחילת ההריון השלישי אך ככל הנראה ללא קשר אליו (שבוע 5), עברתי ארוע של מיוקרדיטיס,שהתבטא בכאבים עזים בחזה ובפרקי הגפיים העליונות, עם עליה מאוד גבוהה בערכי טרופונין (0.56) בהדרגה. הייתי במעקב קרדיולוגי,וכל הבדיקות הלבביות תקינות.ב"ה הלידה היתה בזמנה ובסדר. הבעיה העיקרית שלי היא שאני ממשיכה לסבול מכאבים בחזה,ברמה שמפריעה מאוד לתפקוד היומיומי גם בשל הכאב וגם בשל הפחד שמא מדובר במשהו חמור ומסכן חיים. בעקב ראומטולוגי שלל לופוס (זאבת),ובסופו הומלץ לי על פניה לנוירולוג שמתמחה בכאב. וסוף סוף לשאלה-אני מרגישה שיש קשר בין הנטיה שלי לדכאון לבין הכאבים האלה. יש גם קשר מובהק בין לחץ נפשי,כעס או התרגשות לבין מידת הכאב ואף תחילת הופעתו. האם יש איזשהו סיכוי שדיכאון יגרום למועקה כ"כ קשה עד כדי פגיעה פיזית בלב,כולל ביטוי בעלית הטרופונין? אני שוקלת פניה להתייעצות פסיכיאטרית,אבל חוששת מכך מאוד.מידע לגבי הקשר בין כאבים בחזה לבין דיכאון יסייע לי לקבל החלטה. תודה רבה!

אני בב 40 שסובלת כ שמונה שנים מדיכאון שמתבטא ב שבוע לפני הוסת עד לאחר כ 12 יום, כאילו מאומה לא קרה ואף היה לי ניסיון אובדני כאר הייתי הרה בשבוע ה8 ולא ידעתי. מאז אני סובלת גם מדו קוטביות אני לוקחת טיפול כשנה בוולבוטרין וליתיום לקחתי לפני כן ציפרלקס ציפרמין למיקטל ועוד, אני עדיין בדיכאון ומרגישה לא טוב המוח קפוא רואה מושטש לא ישנה בלילות יובש בפה השמנה אכילה ללא מעצור אין תחושת שובע מבולבלת צד שמאל של הפנים רדום הקיצר מרגישה לא טוב האים אפשר להיגמל מתרופות אלו ללא נזק?

אני בת 40 מטופלת כשנה בתרופות לטיפול בדיכאון ווולבוטרין וליתיום האים אפשר להיגמל מתרופות אלה ללא נזק?

האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להיות יעיל גם במקרה של חסכים רגשיים מלווים בריקנות מתמדת ודיכאון או שרק טיפול דינמי יכול לעשות עבודה כזו? האם עם כאלה חסכים אולי לא כדאי מלכתחילה להקלע למלכודת הזו (הדינמית)?

ערב טוב , אני בת 27 , לוקחת CIPRALEX 20MG ביום כבר ארבעה חודשים . בשבוע שעבר הייתי אצל הפסיכיאטר שהמליץ לי לקחת CIPRALEX 10MG בבוקר ו- ZYPREXA 5MG בערב . הבעיה היא כשלקחתי את ה- ZYPREXA בערב לא ישנתי כל הלילה , בהתחלה חשבתי שזה סתם הפרעה ולא מהתרופה אב כשלקחתי אותה יום נוסף אז קרה אותו דבר ... האם אפשר לקחת את שני הכדורים בבוקר ביחד ? והאם כן ZYPREXA נחשב כעוזר לדיכאון ? תודה

זיפרקסה זו תרופה אנטי פסיכוטית לא נגד דיכאון אם את לוקחת אותה את במצב פסיכוטי

אני סובלת מדיכאון קשה ועמיד לטיפול (לפחות כך אומרים!!!) כמה שנים ובמיוחד אחרי שהתחלתי לסבול מבעיות במע' העיכול (כיבים בקיבה שבסוף הטיפול נאלצתי לעבור כריתה חלקית של הקיבה ובסוף סובלת מאנימיה קשה שנאלצת לקבל כל חודשיים 2-3 מנות דם )המחלה הרגה אותי , כל הזמן עייפה , סובלת מכאבי ראש , אין לי כוח לעשות שום דבר , התחלתי לחוש חוסר תקווה וחוסר אונים ,חוסר ערך עצמי , חוסר שינה –בקוש נרדמת 4-6 שעות ביום ,ירידה באנרגיה – כל הזמן יושבת בחדרי ולא יוצאת לאף מקום ואם יוצת לא נהנית ביציאה (כאילו בכוח יצאתי ) , בקושי שמדברת עם האנשים כולל המשפחה וחברות (למרות שהייתי פטפטנית) , אפילו התנתקתי מחברותי , תיאבון ירוד – ירדתי מעל 15 ק"ג ועכשיו נמצאת בתת משקל 40ק"ג , ... כל הדברים האלה ואחרים הביאו אותי להפסיק את הלימודים באונ' (למדתי שנתיים אופטומטריה) ואין לי חשק להמשיך הלאה ... לא עבדתי בחיי למרות שגילי 27 שנה ולא מעוניינת בזה ... זיהו המצב !!! מקווה שהסברתי היטב אותו !!! ע"פ התיאור , מה נראה לך שאני סובלת ? מאיזה בעיה ? והאם כן כדאי לקחת את הזיפרקסה למצב כזה או לא ?!!! תודה ולילה טוב

שלום. בן 31. בריא למעט כאב גב, המקרין לרגל, הנובע מפריצת דיסק. ב-3 שנים אחרונות הכאב התעצם. ניסיתי אין ספור טיפולים שמרניים (דיקור, שיאצ'ו, פיזיותרפיה, כירופרכטיקה ועוד) - ללא שיפור. זריקות קורטיזון- לא עזרו. לאחרונה ביצעתי ניתוח - ללא שיפור. במהלך ה-3 שנים האחרונות אני חי על כמויות אדירות של משככי כאבים המפחיתים את עוצמת הכאב רק במעט. הבעיה היא בעיקר בלילה, כלומר - את היום אני מעביר עם הכאבים, אליהם כבר התרגלתי, אך בלילה קשה לי מאוד להירדם עם הכאב ולכן אני נוטל הרבה כדורים לשיכוך כאבים ואף כדורי שינה ועדיין מתקשה להירדם. הנזק של הכדורים הללו, לטווח הרחוק, הוא גדול מאוד ונאמר לי שבמידה ואמשיך כך אזי בעוד מספר שנים "ילך" לי הכבד ויהיה לי נזק בכליות ועוד. (לוקח אטופן 600 X שלוש) לאחרונה לקחתי 2-3 שכטות מג'ויינט של קנביס רפואי. לא הרגשתי מסטול אלא עייף וכבד ולהפתעתי הכאב נעלם!! הלכתי לישון ונרדמתי מיד. שנתי היתה עמוקה וחזקה. באופן כללי אני מאוד נגד מריחואנה למטרות "הנאה" וראיתי איך אנשים מאוד מוכשרים זורקים את עתידם והופכים לאפתיים עקב שימוש מוגזם בגראס. אך לא הייתי מודע לצד השני של המטבע וליכולות הרפואית של הקנאביס וכמו במקרה שלי עזרה עם כאב שלא נפתרה ע"י רפואה מערבית/רפואה סינית וכל סוגי הטיפולים הקיימים. אני מעוניין לנסות להשיג אישור לקנאביס רפואי לשימוש בשעות הלילה (בשעות היום אני עובד בעבודה המצריכה ריכוז כך שזה לא רלוונטי) על-מנת להצליח להירדם מהר ולישון שינה חזקה (מבלי להתעורר כל שעתיים מכאבים) כמו באתה פעם בודדה שלקחתי כמה שכטות. האם לאור סיפורי יש לי אפשרות להשיג אישור כזה וכיצד משיגים אותו? אשמח גם לקבל אישור זמני כלומר - לנסות שבוע שבועיים ולראות כיצד משפיע עליי ואם לא מפריע לי בתפקוד ביום שאחרי. אודה על תגובתך.

אמי בת ה80 סובלת מתןפעה שהאורולוג הגדיר כשלפוחית רגיזה. היא התחילה לקחת "אלטרולט" תרופה זו גורמת לתופעת לואי קשה של התכווצויות מכאיבות ברגליים. האם תוכלו להמליץ על תרופה חלופית? אנא, תגובה דחופה ובתודה גדולה

0שלום 00054רב! נטלתי סימבלטה 90 מ"ג במשך כשנה וחצי עקב כאב עצבי. לאחרונה הפסקתי עקב כך שהבעייה חלפה בעקבות טיפול גלי רדיו וגם כי ילדתי ומניקה. הפסקתי בהדרגה של כשבוע 3 ימים לקחתי 60 ו 3 רק 30. יש לי כאבי ראש וסחרחורות. האם זה קשור לגמילה? ומה עושים? תודה

שלום לפני כחצי שנה עברתי דירה לדירת שותפים שבה לא הסתגלתי טוב הם היו מעשנים כבדים ולא הסתדרנו זה הכניס אותי למין דיכאון או חוסר הסתגלות וגם הסיגריות היו מפריעות לי מאוד אפילו עד כדי קוצר נשימה ואז החלו לי כאבים בחזה שהרגישו כמו דקירות שהלכו ובאו במצבי לחץ או שעישנו לידי עשיתי בדיקות צילום ריאות ובדיקות נשיפה וזה לא היה הראיות אפילו בדקתי את הלב ויצא תקין הרופאת משפחה הביאה לי סרנדה נוגד דיכאון ולא לקחתי קיוותי שזה יעבור עכשיו מזמן כבר עברתי דירה ושינתי את חיי לגמרי העיקצוצים פחתו אבל עדיין ישנם מה עלי לעשות והאם זה יכול להיות משהוא שקשור למחלת שרירים או פרקים? והאם מפיג חרדה יכול לעזור למרות שמצבי הנפשי יציב.

שלום שמי שירן בת 21 הייתי בדכאון לידה והתאוששתי לא בטוחה שלגמרי כנראה ואני משקרת לעצמי מאוד קשה לי לשבת בחברה ולהתקשר עם אנשים אני תמיד חושבת שאני מתנהגת מוזר ומתנתקת מהמציאות מתקשה לישון בלילה ממחשבות שליליות מה עושיםםםםםם?

אני מרגישה חוסר עניין ומוטיבציה,קשה לי לקבל החלטות,מס' החלטותי בנוגע לכל מיני עניינים בחיים חופף למס' הימים שעוברים,אני מרגישה עצבות,ריקנות ובדידות.רב חברותי נשואות,אני חושבת שאני מפחדת מלקבל החלטה בנוגע לנשואין. הייתי בפגישה אחת עם פסיכולוגית,אך מכיוון שאין באפשרותי מבחינה כלכלית ללכת לפגישה אחת לשבוע בקשתי לבוא פעם בשבועיים,אך היא אמרה שבתדירות כזו הטיפול לא יהיה אפקטיבי (היא טוענת שזה יהיה רק לבוא לדבר) ושאם אין באפשרותי לעמוד בזה מבחינה כלכלית אז עדיף שלא אתחיל.השאלה שלי היא האם נכון הדבר שחייב לבוא פעם בשבוע ואם לא אז עדיף לא להתחיל? או שהכל פסיכולוגיה בגרוש?

אני חושבת שפגישה אחת לשבוע היא כמובן עדיפה אך כשאין אפשרות (בהנחה שבדקת את אפשרות הטיפול ללא תשלום במרפאות הציבוריות או פגישות מסובסדות של קופ"ח) אני לא רואה סיבה למה לא ניתן לקיים פגישה אחת לשבועיים- זה בטח עדיף מכלום, גם אם מחבל קצת ברצף. לפעמים פגישות בודדות עם מטפל אנושי ורגיש (שיש אגב מעט כאלה) יכולות לתת המון חומר למחשבה ולחולל שינויים. זה בעיקר תלוי מטפל- סטינג כזה שיש לו יכולת הכלה מעבר לזמן המוקצב כדי לעמעם את תחושת הזרות שנוצרת בגלל המרווח הגדול. בקיצור לדעתי את זקוקה למטפל ידידותי, חם ואנושי- ואם אין לו המרכיבים האלה העסקה הזו נראית לי תתסכל אותך ותרגיש לך כל פעם בשדה תעופה זר.

אני מטופל מזה חודשיים בכדורים התחלתי עם ציפרלקס ואחר כך החליפו לי לסימבלטה את זה אני לוקח 32 יום אך עדיין מרגיש רקנות וחוסר אפשרות להפעיל את המוח וחוסר שקט מה עלי לעשות בכדי לצאת מזה

שלום, בתור דכאונית עם חרדות קשות שמלוות בדיסוציאציה ודריאליזציה אני מוטרדת מאוד מאובדן תחושת המציאות בשעות ההתקפים. יש לי ממש תחושה שהנה אני הולכת ומשתגעת וכמובן שזה רק מחמיר את החרדה. אני מבקשת משהו שנשמע אולי לא שיגרתי. אשמח לעצה שהיא איזה משפט, סימן שאני יכולה להגיד לעצמי בשעות השפל האלה שמוכיח לי שאני לא באמת עומדת להשתגע אלא אני רק בהתקף חרדה. התחושה הזו שאני קרובה לשגעון מאוד מפחידה אותי ומורידה את הערך העצמי שלי כי מנקודת המבט שלי זה הדבר הכי משפיל שיכול לקרות לבן- אדם כאילו אני הופכת נפרדת ומבודדת כי אני והסביבה לא חולקים אותה מציאות. אני מטופלת בנוגדי דכאון וחרדה אך ההשפעה שלהם מוגבלת חוץ מאשר קלונקס- שאז ההתקף ממש מפסיק (ואולי זה סימן...?). ואיך באמת ניתן להבדיל בין פסיכוזה לסתם התקף חרדה אולי התקף חרדה הוא בעצם מצב פסיכוטי זמני? גם בשעת ההתקף אני יכולה לומר לעצמי 'זו לא המציאות זה רק איך שאני תופסת אותה' אבל בכל זאת זה לא משנה את החוויה הפנימית שלי ואת התחושה שכולם יכולים לראות אותי במצבי הפתטי. תודה

תגידי לעצמך את המשפט הבא שהוא גם נכון ני שמשתגע לא יודע מיזה

תודה רבה על התשובה, התשובה שלי על השאלה 'מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי' לא מרגיעה אותי משום מה משום שזה כבר לחיות עם התקף חרדה אחד גדול שלא עובר. הכי גרוע הוא כמובן תחושה של סיוט בעודי ערה- אני יודעת שזה יסתיים אבל כשזה נמצא בתדירות כ"כ גבוהה- זה מוריד את איכות החיים גם אם אני יודעת שאני אוותר שלמה בסופו של ההתקף. ולכן נדמה לי שאני 'עמידה' לטיפול קוגניטיבי משום שאני יודעת כביכול את 'האמת המציאותית' אבל היא לא משנה באמת את החוויה הפנימית אלא אפילו מרחיבה את הפער בין מה שבפנים למה שבחוץ ולכן אפילו מבודדת יותר.

אני מטופל מזה חודשיים בכדורים התחלתי עם ציפרלקס ואחר כך החליפו לי לסימבלטה את זה אני לוקח 32 יום אך עדיין מרגיש רקנות וחוסר אפשרות להפעיל את המוח וחוסר שקט

התחלתי ליטול לפני יומיים ציפרלקס.בנסיון אחרי משבר שנמשך כבר שש שנים .בתקופה האחרונה יש הדלדלות הכוחות לכן פניתי גם לקבל עזרה תרופתית. בנוסף פוטרתי השבוע בהפתעה גמורה מעבודה רבת שנים. ואני לא ממש עומדת באובדן הזה גלים חזקים שואבים אותי מעטה והתרופה שאך זה התחלתי עושה לי מהפכות בבטן הדכאון מחריף קשה להרגיש........

אני צריך עזרה ולא יודע איך להתחיל ולמי לפנות.היתי רוצה המלצה על פסיכיאטר מהמרכז, לא רוצה למצוא דרך האינטרנט.אפשר אולי להגיע למרפאתו של ד"ר קודש?

שלום רב, אני בת 39 אמא לילד בן 10 וילד בן 4.לפני כ-4 חודשים אבי בן 66 נפטר כתוצאה מניתוח עמוד שידרה.תחושת האובדן הינה כאב עצום שאי אפשר לתאר. מיד אם סיום השבעה אני ובעלי התחלנו בתהליכי גירושין, אנחנו חיים 13 שנה בלי אושר חיי הזוגיות שלנו הגיעו למבוי סתום. בשל העומס הנפשי והחלץ שהיה לי גם ממקום עבודתי החלטתי להתפטר . כיום משזה חודשיים אנני עובדת, המצב בבית קשה, בעלי מסרב לעזוב את הבית עד לסיום ההליכים. בעוד כחצי שנה אני צריכה לפנות את הדירה שאנחנו גרים בה כיוון שחוזה השכירות נגמר ובעל הבית צריך את הדירה לביתו. אני מאוד עצובה הרבה בוכה ובעיקר מפחדת בשל בעיה הכלכלית הקשה שעתידה להתפתח בעוד זמן קצר.כיוון שאני שבר כלי אני לא מסוגלת לחפש עבודה או דירה חלופית את בעלי אני ממזמן כבר לא מעניינת.לפני שנה לקחתי טיפול תרופתי של ציפרלקס אך זה לא שינה את מצב הרוח ולא את המצב הלא טוב ולכן הפסקתי.כיום אני הולכת לשיחות עם פסיכולוג שאומר שאין ספק שמצבי לא טוב והתחושות שאני חשה הן תואמות מצב. אני רוצה לחזור "לעמוד על הרגלים"לתפקד בלי לבכות להיות מחוזקת נפשית בכדי להתמודד עם כל המשברים הרצופים.בבקשה עזרו לי או אצו מה עלי לעשות. נואשת מודה לתשובתכם

דיעה שלי את צריכה כדורים אחרים חוץ מציפרלקס ויש לך כל הסיבות להיות בדכאון וזה יעבור לך בטוח עם כדורים אחרים

שלום אני אישה דתיהבת 22 נשואה מגיל 18 וכבר יש לי שני ילדים והריון שלישי בדרך אני רוצה לציין שכבר מתחילת הנישואים שלי המישפחה של בעלי עשו לנו את "המוות" גם בהריון הראשון היה ככה עכשיו בעקבות ההריון השלישי והלא צפוי הזה קיבלתי אותו נורא קשה משום שלילדתי לפני חצי שנה אני כבר חודש רביעי לא יודעת עם לקרוא למה שאני קווה דיכאונות או מצבי רוח קיצונים אבל אני מרגישה שמשהו קורה איתי.. אני יכולה לבכות ללא סיבה אני נורא עצבנית מתוסכלת מאוד לפעמים לא בא לי לטפל בבית ביכלל רק רוצה ללכת לישון בעלי אומר שנהייתי מאוד קרירה ומגעילה כלפיו מאוד קשה לי עם המצב הנוחכי הזה וההריון הזה שקשה לקבל אותו פעם אחת נסיתי לתת לעצמי מכה בבטן בתיחילת ההריון בתקווה שאולי העובר יפול אך לא קרה כלום בלילות לפעמים אני מאחלת לעצמי שלמחרת בבוקר אני לא אקום יותר אני חשבתי לקבוע תור לפסיכיאטר קבלת איבחון ובעלי אחרי ששתפתי אותו לפני יומים אמר שהרב האמר לו שאין צורך בכך(גם הוא לא תומך בי מפסיק לפחות ככה אני מרגישה) מה אני יכולה לעשות ??האם אני צירכה להתחיל טיפול בכדורים?זה אפשרי ביכלל ביגלל ההריון ?אשמח לתושבה מהירה תודה..

המצב שלך קשה לא לחכות בכלל

לד"ר ערד קודש מזה כ-9 חודשים אני מטופלת ב-SSRI בעקבות דיכאון שנלווה להפרעות אכילה (BINGE EATING). בתחילה נטלתי 3 חודשים פריזמה 150 מ"ג . לאחר מכן עברתי לסרנדה ועליתי בהדרגה ל-150 מ"ג, ולאחר שבועיים הוספתי במקביל לסרנדה טופמקס, ובהדרגה עליתי ל-175 מ"ג. כבר שבועיים אני במינון של 200 מ"ג בסרנדה ובטופמקס. לכל אורך תקופת הטופמקס + הסרנדה הדכאון הלך וגבר. מצאתי עצמי ימים שלמים (בחגים ובימים שבהם אני מתחילה לעבוד מאוחר או בסופ"ש) שוכבת במיטה ובוכה ללא יכולת להפסיק. עוצמת רגשות שליליים וחוסר אונים שכזה לא חוויתי מעולם גם כשלא טופלתי תרופתית. הדיכאון מופיע ללא כל אזהרה, הדמעות עולות ואז אני בוכה על כך שאני חסרת אנרגיות,בדיכאון וכו' שאלתי היא, האם יכול להיות שהשילוב הספציפי של 2 תרופות אלה אינו מיטבי? קראתי בעלון הטופמקס שבמקרים חריגים התרופה עלולה לגרום לדיכאון ולנטיות אובדניות ... יש לציין כי מאז שאני לוקחת את התרופה הזיכרון מעט נפגם (בלק אאוט של מילים מסויימות) ולפעמים אני חשה עקצוצים בכף הרגל(לא רציני). מצד שני, התקפי הזלילה פחתו משמעותית, אבל אני מייחסת זאת גם לעובדה ששמנתי כ-10 ק"ג מאז שהחלתי את הטיפול התרופתי ולהיסטריה שבאה בעקבות ההשמנה ולכן הפסקתי לזלול וחזרתי לשלוט בכמויות האוכל.

האם סרוקסט יכול לגרום לצמרמורות?

אני רוצה לדעת לגבי תרופה רומיטיב שנתנו לי לדיכאון קל 250 2 כדוריס בחיום

שלום סבלתי מתופעת פאניקה והרופא שלי הציע סוג תרופה שנקראת " אסטו 10 מ"ג ...אבקש לדעת על ההשפעות על הגוף . והאם התרופה הזו מסוכנת ? תודה מראש

בהתחלה תודה לך . ברצוני גם לדעת האם התרופה הזו ( אסטו ) משפיעה על המוח או על מערכת העצבים או על משהו אחר בגוף ? ועוד שאלה האם כל אלה שלקחו תרופת אסטו הם שרדו ? ועוד שאלה קטנטונת . האם אני נקרא חולה או שזו רק תופעה וחולפת ?תודה באמת תודה לך ד"ר ערד

חבל.

אני חושב שכן אבל השאלה שלך מורכבת

האם סרקוול שנרשם לטיפול בדיכאון עלול לגרום לכאבי שרירים ממושכים בזרועות (לפני נטילתו לא היו לי כאלה). תודה

בת 53 עם דיכאון קשה במשך שלוש שנים. טופלתי במגוון תרופות כולל ניזעי חשמל ללא הטבה.מצבי ממש חמור. אני לא מתפקדת. ברקע יש לי אוסטיאופורוזיס טינטון ובעיות שיניים קשות. עלי לעבור שיקום פה וממש אין לי כוחות לכך. לאחרונה טופלתי למשך חודש בליתיום ללא הטבה משמעותית. הרופא החליף לי את הטיפול לנורטילין אך הנני מפחדת לקחת אותו בשל תופעות לואי קשות שיש לכדור. האם יש רעיון לטיפול חדשני יותר מהכדור המיושן הזה?

איך ניתן להשיג את התרופה סימבלטה ?