פורום דיכאון וכאב
מנהל פורום דיכאון וכאב
לגבר שגילה שלא יכול להביא ילדים לעולם, וכתוצאה מכך מצבו הנפשי מאוד קשה, מעולם לא שמעתי אותו אומר שבא לו למות, ושלא שווה לו לחיות. החיים כל כך לא הוגנים, כל כך מגיע לו להיות אבא לילדים מזרעו שלו, אני כבר לא יודעת איך לעודד ולתמוך, הרי שמכל המצב הזה אני בעצמי מתוסכלת, הגבר שלי שתמיד היה הצד החזק בינינו עכשיו כל כך חלש כמו ילד קטן ואני לא יודעת איך לעזור לו, יש דרך לעזור? האישה.
מצב לא פשוט בכלל לדעתי זה צריך טיפול של פסיכולוגים מהשורה הראשונה זה לא ככ לפורום הזה זה מאוד מסובך
בס"ד לא מרגישה את עצמי, לא מרגישה כלום, ריק גדול מבפנים, מה לעשות? דחוף ביותרררררררררר שמנה שאחרי החגים חזרתי לדיאטה
תעשי ספורט הליכות וכאלה אם לא עוזר תיקחי ציפרלקס
בס"ד לאלי תודה רבה מאוד על כל העצות
מזה 3 שנים אני נוטלת את התרופה טנקסל 15 מ"ג 4 פעמים בשבוע יש לי לחץ בחזה בערך פעמיים בשבוע ואני מאוד מודאגת מהמצב איך ניתן להתמודד עם הלחצים בחזה . בדקתי את הדופק שלי והוא 72 האם יש תרופה אחרת או מה מומלץ
טרנקסל הינה תרופת הרגעה אולם אינה יעילה במניעת תסמיני חרדה. מציע להתחיל תכשיר נוגד חרדה (תכשיר ממשפחת הssri's או snri's). תוכלי לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר על מנת להתאים את תרופה המתאימה לך. בהצלחה
מזה שנים אני לוקח פרוזק. אני מאובחן כ - IBS, וסובל קשות לאחרונה מעצירות,מלווה בטחורים. מאחר והמומחים לנושא "הרימו ידיים", ומאחר ואינני מתפקד לאחרונה,עקב העצירות (!!!) מלווה בטחורים קשים,אני מחפש כל שביב של תקווה להתמודדות בעצירות. שאלותי(נובעות מהמחקרים האחרונים הקושרים בין התרופות "נוגדות דיכאון", לבין "נוירו-גאסטרולוגיה"): 1.מהו המידע העדכני לגבי השפעת התרופות "נוגדות דיכאון" (פרוזק למשל),על מער. העיכול? 2. האם קיימות תרופות המשפיעות אך ורק על המער. הנוירו של העיכול?. אם כן -אילו?.
נראה לי שפה שנכנס המרכיב של נטורופתיה לתמונה- כי להרבה תרופות אנטי דכאוניות יש השפעה על מטבוליזם ומערכת העיכול. שינוי תזונתי מבוקר עם תוספים של פרוביוטיקה, שתיית תה ירוק, ותוספי מזון אחרים במקביל לנטילת תרופות נוגדות הדכאון יכולים ממש לשנות את התמונה. תנסה להכנס לפורום "נטורופתיה" בטוח תקבל תשובות מומחיות יותר ממני ובמקביל תקבע תור אצל נטורופת. זה נראה לך אולי מורכב אבל זה משהו שאפשר לדעתי לטפל בו די בקלות ובהצלחה.
שלום.אני רוצה לדעת האם יש קשר בין מצב נפשי ירוד מאוד לבין כאבי שרירים כשמתאמצים באופן פיזי בבת אחת או מאמץ פיזי ממושך.כי אני נמצא במצב נפשי מאוד ירוד מזה תקופה של 10 שנים ולאחרונה נוסף לי כעס עצור ומופנם שאני לא מוציא אותו וחש שהכעס מאוד מדרדר אותי גם מתחינה פיזית. 1.האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין הדיכאון שלי? 2.ואיך זה נקרא בספרות המיקצועית? 3.האם ביטוח לאומי מכיר בבעיה זו בתור מחלה זמנית שמזכה בקיצבה? אני שואל כיוון שמצב זה גוזל ממני הרבה ימי עבודה. אשמח למענה לפי סדר השאלות תודה
ראשית יש קשר בין דיכאון וכאבים בכלל. מדובר בתסמינים סומטיים של דיכאון. דיכאון מלווה לעיתים קרובות בכאבים כרוניים. יחד עם זאת יתכן ומה שאתה מתאר שוהי תופעה אחרת שנקראת פיברומיאלגיה במווה בכאבים בנקודות ספציפיות, תשישות ותסמיים דיכאוניים משניים.מבחינת ביטוח לאומי. הסבירות לדמי נכות קיימים אולם עליך יהיה להוכיח קשר ישיר בין הירידה התפקודית שלך לתסמינים ותזדקק לחוות דעת פסיכיאטרית או נוירולוגית לשם כך.
למה אנשים טובים מתרחקים/ נוטשים כשיש קושי נפשי מתמשך? ומחלה כרונית? האם רק כשאנחנו בסדר (לא צריכים) היו לנו חברים??
אנשים מרוכזים בד"כ בעצמם ולכן לא פנויים לזעקות של אחרים. מניסיון אישי הבנתי שלרוב האנשים קיימת גם איזשהי נטיה גלויה/נסתרת לדיכאון ולכן גם חשש 'להדבק' בזה- ולדכאון אכן יש כוח מדבק ושואב. ולכן זה בכלל לא מפליא שאנשים מעדיפים אותנו במצב מחוייך ושמח- דווקא באופן שאולי אנחנו פחות זקוקים, משום שהפחד של רוב האנשים הוא שיפתחו בהם תלות והם יצטרכו לקחת אחריות ועלולים בנוסף לכל עוד- 'להדבק' במחלה. ואני חושבת שהטרגדיה הגדולה של אנשים בדיכאון הוא שנוטשים אותם בדיוק מתי שהם כ"כ צריכים- כשלרוב זה דווקא צורך בהקשבה ותמיכה, לדעת שהם לא לבד בעולם, ולאו איזה פרוייקט אימוץ נורא גדול. ודווקא לדכאוניים יש יכולת הכלה נורא גדולה- והם יודעים להושיט יד לאחרים במצוקתם- כי הם מכירים מקרוב את הצרכים האנושיים במצבי מצוקה. והיחס ההפוך הזה של קבלה מול נתינה יכול לפעמים להראות נורא לא צודק והוגן ולכן עוד יותר לדכא...
סובל מדיכאון ומטופל בסימבלטה. עובד במשרה חלקית כפסיכולוג. מקום העבודה אינו יודע.2 שאלות: 1. האם אני עובר על החוק? 2. האם, במידה ויתגלה למקום העבודה, יוכל לפטר אותי?
הסנדלר לא הולך יחף אז אתה בדיכי אז מה מה הקשר לעבודה שלך בכלל
איני חושבת שאתה עובר על החוק. וגם אני לא חושבת שיוכלו לפטר אותךץ השאלה היא אחרת האם אתה מטפל בעצמך כמו שצריך, והאם אתה יכול באמת לעזור לאחר. אם כן אז אני מקווה שתרגיש טוב
לא מדובר בעבירה על החוק. דיכאון היא הפרעה שכיחה חוצה תרבויות, מין, מעמד ועיסוק. יחד עם זאת עם בהצהרת הבריאות לא ציינת את נטילת התרופה ומסיבה כלשהי זה יתגלה יש כאן היבט של דיווח לא אמין. הסיכוי שדבר זה יקרה הוא לא ריאלי.
הוא לא משהו שמטפלים צריכים להתבייש ממנו. יש אגב מטפלים עם הפרעות אישיות נרקיסיסטיות ואנטי- סוציאליות- שמהם צריך באמת להזהר משום שהם מסוגלים לפגוע באופן ממשי במטופליהם. אבל לא הייתי אומרת את זה על דכאון- שדווקא יכול להפוך מטפל לרגיש ומבין יותר.
אני סובלת מדיכאון כמה שנים מטופלת למיקטל 1 ווולבוטרין . בזמן האחרון אני מרגישה מיום ליום יותר גרוע מבכינה קוגנקטיבית . דיבור לא שוטף דיבוור לא ברור כתיבה לא מובנת כאשר אני לבקש משהו . לעיתים מתבלבלת במילים אחרות . בנוסף לזה מברו לי שאני מתנהגתו שאני גורמת לסביבה מסביבי שלא יאהבו אותי. גורמת להם שלא יתיחסו אליי גורמת דחיה כי מדברת בטון חזק ואגריסיבי תוקפני או מפקדת . והזיכרון שלי שישו ושימחו הטווח הקצר .דרך אגב יש מצב להחזיר את הזיכרון הטווח הקצר
דיכאון יכול להיות מלווה בפגיעה בריכוז שלעיתים נחווית כפגיעה בזיכרון. במצבים קיצוניים יכולה להיות פגיעה קוגניטיבית של ממש אם כי הפיכה בעזרת טיפול נוגד דיכאון.נראה שיש מקום להערכה מחודשת של מצבך הנפשי ובדיקת התאמת הטיפול ו/או המינונים. דרך אגב כדאי לציין גיל בעיקר כשהתלונה היא קוגניטיבית.
ערב טוב אני יודעת שהכתיבה ארוכה אבל מנסה ככל האפשר להסביר את המצב , ומכווה ממי שיכל לעזור במילה , תמיכה עצה ... אז בבקשה .... אני לא רוצה שתחשבו שהבעיה היא רק בריאותית גופנית אלא נפשית ומקווה שתתעיננו בנפש ... ותודה מראש למי שמגיב . זה התחיל לפני כשנתיים , סבלתי ועדיין סובלת מאנמיה קשה מחוסר ברזל בלתי מוסברת , וזה מה שמדאיג אותי , עברתי בהתחלה בירור מקיף שכנראה כלל כל הבדיקות האפשריות ומאז כל חודש חודש וחצי מאושפזת ומקבלת 3-4 מנות דם סיפור מורכב ובלתי מובן ...ובנתיים הרופאים התייאשו ולא עושים שום בדיקה או בירור נוסף חוץ מספירת דם וסוג דם ... זה הכניס אותי למצב נפשי קשה , דיכאון חמור , ייאוש , תסכול , חוסר אימון באנשים ובמיוחד בצוות הרופאי ... "החיים שלי הפכו 180 דרגות , לא יודעת מה לעשות ,מרגישה שהכל מולי מזויף ואינו אמיתי . הולכת לב"ח לא בכוחי אלא כשמתעלפת ומעבירים אותי באמבולנס , ושמתעוררת מתחילים הוויכוחים ביני לבין הצוות הרופאי המתסכל שאין להם הסבר ממה נגרמה האנמיה ... וולא מאושפזת 2-3 ימים ומשוחררת ללא כל הסבר הגיוני ...מסתובבת בין 3 בתי חולים אולי אחד ייתן לי תשבוה לשאלתי ובעייתי ואין תשובה... הבעיה היא בבית שכל הזמן שוכבת במיטה של הורי (מפחדים עלי שאתעלף או אפול או...) רק קמה לשירותים וזיהו , לא זזה מהמטה בכלל , בקושי מוציאה מילה מפי , אין לי תיאבון ירדתי הרבה במשקלי ועכשיו נמצאת בתת משקל 37ק"ג ,בקושי שמחליפה בגדי ומקלחת כל שבוע ואפילו יותר , מזניחה את עצמי הרבה ... קנו טלוויזיה לחדר הוריי וכל משעשיתי שמתי בד על העיניים כדי לא לראות וסתימות אוזניים כדי לא לשמוע ממש מתנתקת מהעולם האכזר הזה . הביאו לי מחשב נייד שמחובר לאינטרנט למרות שיש לי מחשב בחדרי , אבל בקושי שפותחת אותו וגולשת בו ... את האמת , זאת לא החיים שציפיתי לה , לא יכולה להתמודד בה , ממש קשה לי ולכן ניסיתי כמה פעמיים לשים קיץ לחיי ולא הצלחתי שלצערי מצליחים להציל אותי בדקה ה-90 . שנאלצתי להתאשפז בטיפול נמרץ כמה ימים בכל פעם ואח"כ במחלקה פנימית ... למשל פעם הזרקתי אינסולין שהגיע הגלוגוז רק ל- 9 ובקושי הצילו אותי , ופעם אחרת הזרקתי חומרים מזוהמים בווריד דרך הפייק ליין שהגיע החום ל 41 מעלות וסבלת מבקטרימיה (זיהום בדם) שאושפזתי חודש בב"ח , וכמובן חוץ משתיית בקבוקי תרופות נרקוטיות והזרקת זריקות כמו אסיוול ווולטרין שלא הצליחו לנקות הקיבה בשטיפה כי זה היה נוזלי וזריקות ...ועוד ועוד ניסיונות רבות לא מוצלחות שהרופאים בסוף הצליחו לאבחן שאני סובלת ממיכה אוזן (בזה הם צודקים 100% ) ... ובנתיים מחפשת דרך נוספת קניתי ספרים פסיכולוגים כדי לחפש איזשהי דרך , גולשת באינטרנט ומחפשת ... תמיד מחפשת ומחפשת ... לא יכולה לחיות כך , זה נורה קשה לחיות עם מחלה ללא אבחנה וסיבה ... נכון שאני עברתי בילדות (בגיל 4) טראומה קשה כוויה 50% מגופי אבל התמודדתי עם זה והצלחתי לצאת לחיים , כי היו אבחנות , הרופאים מסברים כל פעולה ופעולה , הסיבוכים והסיכונים לפני ההצלחות , הכל היה מובן , חייה עם אמת ולכן למדתי בביתי הספר וסיימתי תיכון בהצטיינות , למדתי נהיגה , וגם כן למדתי באונ' 3 שנים שהפסקתי רק בגלל האנימיה למרות שהציונים שלי היו מצוינים ... איני יכולה לחיות כך עם בעיה ללא פתרון , איני יכולה לחיות רק עם מנות דם ללא כל סיבה ידועה , זה מאוד מתסכל אותי ומכניס אותי לדיכאון עמוק לא יודעת מה לעשות ?! בחצי השנה האחרונה המשפחה בקשה ממני ללכת לטיול פסיכיאטרי הסכמתי בקלי קלות לא בגלל שמאמינה בטיפול אלא לא רוצה להתנגד למשפחתי הדואגת לי אפילו לטיפול אחי בא איתי מקבלת שני כדורי ציפרלקס 10מ"ג כל יום את האמת איני מאמינה בטיפול כי אם הבעיה הגופנית לא תופתר אז גם הבעיה הנפשית גם לא - הגוף תלוי בנפש וגם הנפש תלוי בגוף תודה בת 27
מחזקת את ידייך בת - 27 מה אוכל לומר אחרי כל הסבל האיום שאת עברת? אולי שלפחות לא תמשיכי להזיק לעצמך ותתני לגוף שלך להחלים. במקביל תעזרי לנפש שלך להתרפא ותקבלי איזשהו טיפול מסייע. את מאוד צודקת בהנחות שלך- הגוף והנפש הם מאותה משפחה. מאחלת לך רק טוב והחלמה מהירה תוך עזרה אמיתית לעצמך.
בכלל בבקשה תעזור לה באופן פרטי ראיתי אותך בטלויזיה אתה אדם יקר מאוד
לך בעיה רפואית וזה גרם לך לבעיה נפשית לפי מה שאת מתארת זה יותר רפואי מאשר נפשי חבל שכל הרופאים לא פותרים לך את הבעיה הרפואית תמיד יש לרופאים נטיה להגיד שמה שהם לא מצליחים ליפתור מבחינה רפואית זה נפשי ככה לפחות הם יודעים מימה זה(נפשי) והם לא אומרים אנחנו לא יודעים אני חושב שיש לך בעיה רפואית מסויימת שלא עלו עליה
סיימתי לקחת סרוקוול ומייד יום אח"כ התחלתי לקחת רמירון. מתי השפעת הסרקוול תפוג ומתי השפעת הרמירון תתחיל להופיע? האם יתכן מצב שבזמן הביניים הזה יהיה חלון ריק של חוסר השפעה (בגלל תפוגה מהירה של תרופה קודמת וזמן השפעה איטי יותר של תרופה חדשה) עבור שתי התרופות? תודה.
ראשית מדובר בתרופות מקבוצות שונות לחלוטין וקשה לדעת מפניתך לאילו צרכים נרשמו התרופות. ככלל השפעת הסרוקוואל תתפוגג בתוך ימים בודדים. ההשפעה הטיפולית של הרמרון תבנה בתוך מספר שבועות.
שלום רב, אבי סובל כבר כ20 שנים מדיכאון חזק וחרדות.הוא כל הזמן כועס, אגרסיבי מילולית, חושב שכולםם נגדו וחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם. הוא היה איש מאוד חברותי בילדותי והיום הוא ניתק קשר עם כל החברים שהיו לו, עם כל המשפחה כולל -הורים, אחים, ילדים,הוא חי לבד אומלל ומסכן, אינו עובד ובמצב נפשי נורא. הוא מדבר רק איתיבכל עולם הזה וזה מאוד קשה לי. אני מטופלת אצל פסיכולוגית אבל אני מאוד מתוסכלת שאין לי דרך להקל עליו את התחושות שלו, קשה לי להיות היחידה שמדברת איתו זה מכניס אותי לדיכאון כי הוא חושב שאני הפסיכולוגית שלו ומספר לי כמה שהוא בודד ובוכה ומסכן וזה כואב לי ואין לי מה לעשות, הוא לא מוכן לעזור לעצמו, הוא רק רוצה לקחת אותי היחידה שנשארה לו לחור השחור שלו.הוא מטופל בכדורים אבל לא אצל איש מקצוע. הוא חרדתי להכל במיוחד לכסף, הוא חושב שהוא לא שווה כלום כי אין לו כסף, כל חייו היה שחצן והתרברב שיש לו כסף עד שנפל ופשט את הרגל לפני יותר מ20 שנה. אני לא יודעת איך לעזור לו ואני פונה בפורום זה לעזרה. אני הייתי רוצה לקחת אותו לקבוצת תמיכה, סיכוי קלוש שהוא ירצה לבוא אבל שווה לנסות. אשמח לקבל רעיונות. המון תודה וחג שמח.
שלום טלי. לדעתי אביו זקוק לטיפול פרטני. השתמשי בהשפעתך ובתפקיד המרכזי שלך בחייו על מנת להניע אותו לשם. עמתי אותו עם העובדה שאינך יכולה להיות המטפלת שלו וכי על מנת שתוכלי להתפנות להיות הבת שלו עליו לעזור לך ולמצוא משהו מקצועי בתפקיד. העזרי בניסיון שלך בטיפול על מנת לעודד אותו להגיע לשם. אולי אפילו הציעי לו להתלוות עמו לפגישה הראשונה.
תודה. אני אנסה למרות שהוא לא מוכן לעזור לעצמו ונגד כל המטפלים למיניהם. תודה בכל אופן
מה זה הצורך הזה לגעת בדברים ? כשאני רואה לפעמים דברים עוברת בי המחשבה שאם לא אגע בהם חלילה אסבול מאוד ויבואו עלי דברים רעים מה זה???????????????
ניראה לי מה שאת מתארת הו סוג של כפיות כמו אובססיה
מסוד של חרדה כמו אובססיה קומפולסיה מחשבה שגוררת אחריה מעשה שקשה להיפטר מהמחשבה הזו ניראה שזה עובר עם הדכאון והחרדות ברגע שהם יעלמו גם זה יעלם
מה עושה בחורה מבוגרת שעוד לא מצאה ת'חתן שלה וההורים שלה כבר רוצים שהיא תעוף מהבית הם אומרים לה: אנחנו כבר לא רוצים אותך פה בבית, תעופי מפה לכי מפה מהר... אין לה לאן ללכת איך היא מתמודדת?
לא יודע תנסי להיות שמחה ואז בטוח תימצאי אם תיהי עצובה לא ניראה לי שתימצאי
שלום רב, בזמן האחרון יש לי מתח נפשי מאד חזק שגורם לי לחוסר יציבות פיזית ופחד גבהים. זה מאד מקשה עלי. מה עושים?
לא יכולה לסבול יותר ילדה בת 15 שסובלת כל כך הרבה בחיים תסבירו לי למה רק לי . למה רק לי כאבי ראש כרוניים סחרחורות ועייפות כבדה (נרדמת בכל מקום) שמלווים אותי כבר 3 שנים 24 שעות ביממה!! למה רק לי קשה לצאת בחוץ ? אין הפסקה לשניה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה? פרשתי מהלימודים בגלל זה ועכשיו אני בבית מטופלת ב-ציפרמיל 20 מ"ג 2 כדורים ליום בעבר הייתי מטופלת בפרוזק ועוד . אבל כלום לא עזר. מטופלת אז פסיכולוגית. וההורים מכריחים אותי לעבוד!!מה אעשה כשאני ככה.מה?????? אתאבד!
את כולה בת 15 כל הזמן לפנייך בקשר לעייפות שלך זה מוזר מאוד תעשי בדיקות דם מעבדת שינה וכל מה שצריך בקשר לדכאון זה יעבור לך יש לך הרבה זמן לגדול
ילדה יקרה! אני כל כך מבינה אותך, כשאת מספרת על חלק מתחושותייך,זה עובר לי כמו סרט מול עיניי. האמיני לי שלכל מי שחווה דיכאון זה מוכר!!! רוצה אני לעזור לך ככל שאוכל,אני אנסה במעט. ברגע שתהיי מאוזנת מבחינת טיפול נכון, תרופתי,פסיכוטראפויטי...קבוצה,פסיכולוג,פסיכאטר. יהיה לך יותר קל. יהיה לך קל יותר להעביר את המסר לסובבים אותך שחושבים וודאי שאת עצלנית!!!! האמיני לי שמי שלא חווה דיכאון לא יודע מה זה!!!! ישנם הרבה דרכים לחיות עם הדיכאון ולהתמודד איתו. להקשיב למוזיקה...לא דיכאונית לנסות לצחוק גם כשקשה...בתוכניות, מבדיחות ומסטאנד אפ. תחליטי שאת רוצה הציבי לעצמך מטרה קטנה ותשתדלי לעמוד בה! גם אם לא הצלחת זה לא כישלון....אבל ברגע שהצבת לעצמך משימה קטנה,יהיה לך יותר קל לנסות ליישם אותה. אל תחשבי לנסות לתקן הכל בנסיון אחד,תמיד יש עוד יום! אל תחשבי שאת כישלון אני בטוחה שאת לא!!!! תראי שאם תאמיני בעצמך תעשי צעד קטן,לאחריו תוכלי לעשות עוד צעד,עוד צעד....בסוף זה יהיה משהו ענקי
אני כל כך מבינה אותך... אני כל כך מבינה את חוסר האונים, את הרגשת הבדידות את כל כך לבד ואין מי שיתמוך, שיבין שיחבק אז אני כאן איתך מחזיקה אותך חזק חזק נשמה טובה מחבקת אותך מכל הלב ומחזיקה לך אצבעות אל תתאבדי מותק אפשר לצאת מזה באמת תשמעי מוזיקה טובה ותשפכי פה בפורום את כל מה שבא לך, מותק כל הכאבים, הצרות את מוזמנת לשפוך פה כל אוהבים אותך נשמה חיבוק טוב וחם
אני מודה לכן מקרב לב,ריגשתן אותי עד דמעות ,ה' יברך אותכן!! כל מה שאמרתן נכון קשה , קשה להלחם כל יום מחדש. לצערי אני חווה את זה כל יום , כל שעה , כל שניה , כל דקה. אילו זה היה תלוי בי , מזמן הייתי מתאבדת אבל אני פוחדת על אימי , היא תמות אם יקרה לי משהו.היא גם ככה לא במיטבה. אבל תסבירו לי למה רק לי.למה כל חברותיי מאושרות צוחקות מבלות ונהנות?למה דווקא אני נולדתי לסבול
שלום כתבתי למטה שאלת המשך לגבי כאבים מלווים בחום לא גבוה משך זמן ממושך. כתבתי גם שברקע יש דכאון וחרדות של שנים המופלים בתרופות. אני בתהליך של בדיקות גופניות אבל רציתי לדעת אם יש אפשרות שחום לא גבוה מלווה בכאבים מקומיים יכול להיות בעצם תוצאה של דכאון וחרדות. אני יודע שכאבים כן נכנסים לאפשרות כזו אבל לא ברור לי אם גם חום. תודה
שלום רב, אבקש לברר האם סימבלטה עשוייה לגרום ל : 1. עייפות 2. א. השמנה במנגנון של הגברת תיאבון ב. השמנה במנגנון שלא קשור להגברת תיאבון . (הייתי רוצה גם להיות עם יותר מוטיבציה ואנרגיה , פחות דכאונית , במיוחד בשעות הבוקר , גם לא לסבול יותר מהכאב הכרוני בצלעות בית החזה , וגם לא להשמין ). עדיין לא ניגשתי לרופא ואני מבררת באופן כללי . תודה .
כמו לכל תרופה גם סימבלטה יכולה להוביל לתופעות לואי בעיקר: הזעה, יובש בפה, עצירות, ירידה בתיאבון, עייפות, ישנוניות. בדרך כלל תופעות הלוואי חולפות בתוך ימים עד שבועות. חשוב לזכור שדיכאון מלווה גם הוא בחוסר אנרגיה ולאות ויש להבדיל בין תסמיני המחלה לבין תופעות הלוואי
אני לוקחת גלולות מניעה סרזט שהיו לי טובות גם בעבר. כעת אני במצב של טיפול ב"סימבלטה" בגלל דיכאון השאלה אם יש בזה בעיה של התנגשות ואם כן מה כדאי לקחת לאופן שלא יהיה מחזור (כרגע לא מתאים לי מחזור) תודה
בס"ד אני רווקה בתחילת השלושים שאין מי שיחבק אותי ויגיד לי מילה טובה, מרגישה בדידות איומה ונוראית עד שלפעמים בא לי להתאבד קשה לי בצורה איומה לפעמים אין לי כח להרגיש את עצמי ולהזיז את עצמי, פסיכולוגית לא עזרה לי, מה יש לכם לומר לי?
גם אני מרגיש כמוך וגם באותו גיל וגם לי הפסיכו לא עזרה אבל צריך להבין שהכל מישתנה ומחר אולי תכירי מישהו חדש או שזה יעבור לך אולי תנסי לעשות דברים מהנים אין חשש פותח דף חדש תיפתחי דף חדש בלי חשש
בס"ד לאלי תודה רבה, זה מחזק לשמוע שיש עוד אנשים שמרגישים ככה, אולי תכתוב איך אתה מתמודד עם דיכאון כבד וממושך? ואיך בחי'ים בכלל? אולי זה יעזור גם לי. תזכה למצוות וגמר חתימה טובה.
בס"ד האם אתה אולי חרדי? סליחה על השאלה.
בס"ד רציתי לשאול גם האם טיפול תרופתי יעזור במקרה זה, והאם יש לזה תופעות לוואי. פעם חברה אמרה לי שכדורים יכולים לגרום, ח"ו, לבעיות פוריות.
בקשר לכדורים לא ניראה לי שיש להם הרבה תופעות לוואי ואני דווקא חושב שהם עוזרים לדעתי תנסי זה לא יכול להזיק בדיכאון צריך לעשות ספורט ולהכריח את עצמך לעשות דברים שאת אוהבת
להירשם לאיזה חוג או מועדון ספורט ותעשי גם ספורט הליכות אופניים אם אתה גרה ליד טיילת או פארק הליכות בפארק או אופניים בפארק וכאלה ואם שום דבר לא עוזר לך יש תרופות
שלום,חברתי טופלה באופן פרטי ע"י פסיכיאטר. עליה לעבור תחקיר ע"י שב"כ כדי לעבוד ברפא"ל. היא לא מעוניינת לחשוף המידע. האם שב"כ פונה לכל הפסיכיאטרים הפרטיים? רונית
הוא פונה באם הוא יודע שהיה טיפול. באם לא הובא לידיעתו שהתקיים טיפול אין הליך של פניה לכל הפסיכיאטרים.יחד עם זאת לעיתים יש התניה של תישאול במכונת אמת.
שלום לד"ר, הבעייה שלי די ארוכה לפירוט, אנסה יחסית לתמצת . בגדול - טריגמינל ניאורולגיה. אני בחור בן 33, הייתי בריא בסה"כ, עד לפני כ 4 חודשים, בעקבות טיפול שיניים - התחילה מסיכת ייסורים. אחרי באמת עשרות רופאים בתחום השיניים והפה - הובהר לי שהבעייה שלי לא בשיניים, כנראה פגיעה בעצב. דמיינו כאב שיניים... שנמשך כל היום אצלי , כבר 4 חודשים. זה מטריף , זה משגע את הבן אדם . אני מנסה להיות חזק... והדיכאון הוא לא הבעייה שלי... אנשים כל הזמן פוחדים שאשקע בדיכאון וכו'... זו לא הבעייה ... פשוט אי אפשר פיזית לסבול כאב כל היום כל כך רצוף. האם מוכרת לך הבעייה.. מה עושים ? התחלתי לאחרונה טיפול באלטרולט ....אבל אני משתגע...גם אם יפחית את הכאב במידה מסויימת (בינתיים עוד לא ראיתי את זה) , לא חושב שאחזיק מעמד...מבחינתי שינתחו שירדימו לי את המקום וזהו. מה עושים ? האם אתה מכיר מישהו שמומחה לבעייה ? שיכול לעזור ? אשמח לכל עזרה. חלק מהעניין הוא התרוצצות ולחפש רופאים שבכלל מכירים ומודעים לתופעה. תודה המייל שלי מצורף, אם יש בעייה לפרסם שמות בפורום [email protected]
אם האבחנה היא טיגמינל נאורלגיה הרי מדובר בתופעה שיכולה להגיב לתכשירים נוגדי דיכאון. אלטרולט יכוןל בהחלט לתת מענה אך חשוב להתאים המינון. כדאי לשקול תכשירים רחבי טוח כמו אפקסור (ויאפקס) או ציבלטה. נוירולוג סביר ידע לתת את המענה.בכל נקרה מומלץ לפנות למרפאת כאב
אני לוקח 8 שנים סרוקסט במינון 35 מ"ג,בשל חוסר שביעות רצון מהתרופה ברצוני לנסות את סרוקוול במינון 50 מ"ג לטיפול בדיכאון. האם קיימת התנגשות בין שתי התרופות ולכן עלי להפסיק את הסרוקוסט לפני התחלת טיפול בסרוקוול,או שניתן ליטול את שתי התרופות במקביל.
סרוקאל אינה רשומה בארץ כתרופה נוגדת דיכאון אם כי בהחלט שילוב שלה ושל תכשיר נוגד דיכאון יכול להוביל לשיפור בתגובה. אין התנגשות בין השניים אך מדובר בשילוב שמצריך מעקב פסיכיאטרי.
שלום, האם כאבים ממוקדים מלווים בחום נמוך במשך תקופת זמן ממושכת יכולים להיות סימנים של דיכאון?
מדובר גם בדיכאון וחרדה של שנים המטופלים תרופתית ולא נמצאה סיבה גופנית מספקת לחום הנמוך (37.4) ולכאבים.
מה עושים שנגמר הכח לחיות אבל נגמר באמת לצערי רק על זה אני חושב אני בחור צעיר חולה לב שמועומד להשתלת לב אין לי יותר כוחות להתמודד עם זה אני אחרי נסיון התאבדות מלפני שנתיים שלא צלח אני עייף מלהתמודד עם המחלה הזאת הבעיה שאני יודע שאני מסוגל לשים לזה סוף זה רק עיניין של זמן כולם רואים אותי תמיד מחייך ושמח אבל זה רק להעמיד פנים עם רק ידעו מה אני עובר או מרגיש
לבחור הצעיר שלום רב אני המום ממה שכתבת, החיים הם יפים וחיים אך ורק פעם אחת. את תעבור השתלת לב ותהיה בריא כמו כולם,תחזור לאכול הכל, לבלות בים, לבלות עם בחורות, להתחתן, ולהנות ממה שבורא עולם נתן לך. ואז תיזכר במה שכתבת כאן, ותאמר לעצמך, איזה מטומטם הייתי. אני וכל הפורום מאחלים לך בריאות טובה וחג שמח ותוצי מיד את כל המחשבות האלה מהראש בברכה מוטי
בוקר טוב, אמי סובלת מדיכאון כרוני ומטופלת עם מספר תרופות, כבר למעלה מחודשיים יש לה גם כאבים כרוניים בכתפיים ובשחמות , למה זה קורה והאם יש קשר לדיכאון?
בהחלט יתכן קשר לדיכאון אך כדאי לערוך בירור אורטופדי. באם הוא לא יעלה דבר כדאי לעשות הערכה מחודשת של הטיפול התרופתי
לאחרונה סובל מכאב בטן שחזרו אלי כל כמה זמן שה חוזר על עצמו הבדיקות נעשו ואין שום דבר וגם כן שומע רעשים בבטן ומצב נפשי רדום ואין כוח לשום דבר ואין חשק האם זה סימנ דיכאון
סבירות גבוהה שאכן כן. גש לרופא המשפחה או לפסיכיאטר על מנת להתאים טיפול יעיל ופשוט
שלום ד"ר, אימי נוטלת את התרופה וולביטרין (נגד דיכאון). היא עברה לתרופה הזו מויפקס לפני כחודשיים לערך. מאז היא סובלת מאוד מבחילות קשות והפרעות בקיבה. דבר שממש מפריע לתפקוד היום יומי. האם זה אומר שהתרופה לא מתאימה לה והיא צריכה להחליפה? האם ידוע שתרופה זו אלה הם תופעות הלוואי שלה. תודה רבה, אורלי
מיחושי בטן יכולים בהחלט להיות תופעות לוואי של וולבוטרין, יחד עם זאת בתקופת זמן זו היה צפוי שהתופעות יחלפו. יש מקום לשקול החלפת הטיפול
האם יתכן שקיימות תופעות של גמילה מכדורים נוגדי דיכאון שנלקחו במשך כשמונה שנים, ולאחר מכן נעשתה הפסקה
בהחלט יתכנו תופעות המלוות הפסקת הטיפול, אם כי המינוח תופעות גמילה אינו מדויק כיוון שלא מדובר בתרופה מממכרת.הפסקה מהירה יכולה להוביל להופעת תסמינים פיזיים, כמו סחרחורות , כאבי ראש, לעיתים תסמינים של מערכת העיכול. לעיתים יש חזרה של חלק מהסמינים שאיפיינו את המצב ההתחלתי. חשוב בכל מקרה לברר שלא מדובר בחזרה של תסמיני דיכאון או חרדה כיוון שאז יש מקום לחדש הטיפול. מציע שתפנה לרופא שרשם עבורך את התרופות אל מנת לבצע מעקב אחר התופעות.
שלום רב מה עושים שאחותי כבר כמעט שנתיים לא מעוניינת לטפל במצב הדכאוני בו היא שרויה ?ונהפוכו , כל פעם שאני ניגש אליה בעדינות על מנת לשוחח על המצבהיא דוחה אותי ? כל ניסיון של חיבה ושל אמפטיה מצידי נתקל בכעס ובתרעומת מצידה ?היא חזרה בתשובה לפני מספר שנים והיום היא בת 34 שנים .היא גרה עם הורי וממש ממש אני רואה שהיא עוברת תקופה מאוד מאוד קשה .ואני מת לעזור לה .אבל כל מי שדברתי איתו אומר שהיא קודם כל צריכה להסכים להתחיל לטפל בבעיה .אבל מה עושים ?כשהיא בתוך תוכה לא מודעת לבעיה.מה עושים ?כשאני רואה שהמצב מתדרדר והיא רוב היום ישנה וחשה כאבים פיזיים כאילו ממש כל העולם יושב על כתפיה הצרות? מה עושים?אני ממש ממש אבוד וחסר תשובות . המון תודה
אני מבין את התיסכול המתבטא מפניתך. לעיתים מרכיב הזמן הוא חיוני. מה שברור לך כצופה מן הצד אינו בהכרח מובן לה ולעיתים על מנת שתיבנה תחושת מצוקה שתוביל למוטיבציה לטיפול, יש צורך בסבלנו ובמידה מסויימת קצת מרחב. קח צעד אחורה ומדי פעם העלה את ההצעה מחדש.
בס"ד אני מאוד מעריכה שכל כך אכפת לך מאחותך הקטנה, הלוואי עלי כזו אכפתיות.... תמשיך ובסוף זה יעזור.
אני בנאדם אופטימי וחייכן, אבל בזמן האחרון אני מאוד דכאונית , כמעט כל יום אני מרגישה כאב פנימי ומתחילה לבכות, כל היום אני מבואסת, עייפה וחלשה,ואני סובלת מחוסר שינה וקמה לבד בשעות הלילה המאוחרות. מה יש לי ומה אני צריכה לעשות בנידון? (בת 18 אחרי תיכון) תודה.
אם מדובר במצב שנמשך כבר למעלה משבועיים, יתכן ואת סובלת מדכאון. פני לרופא המשפחה או פסיכיאטר על מנת לבסס את האבחנה ולהתחיל טיפול. אל דאגה מדובר בתופעה שכיחה כשהאופציות הטיפוליות זמינות ויעילות. אל תהססי
האם ציפרלקס הוא כדור יותר טוב מסרוקסט?
כעיקרון כל התרופות טובות באותה מידה. השאלה היא מהו פרופיל תופעות הלוואי של התרופה, מהם התסמינים הספציפיים, ומה היתה התגובה בעבר
שלום,נוטלת שנים רבות כדורים נוגדי דכאון וחרדות שמשפרים את המצב אבל לא מונעים את הטלטלה הרגשית שבאה בעקבות ארועים חיצוניים. למעשה אין שום התקדמות משמעותית- ושאלתי היא האם כדאי להשקיע יותר באיזון תרופתי (שלא מראה תוצאות משמעותיות בסופו של דבר) או בפסיכותרפיה. חיי מלאי סבל ולא מרגישה שיכולה לשאת אותם יותר.
התפיסה של חייך כמלאים סבל הינה עמדה קוגניטיבית. אני משוכנע שניתן למצוא בכל מצב גם נקודות אור ולהעצים אותם, או לפחות לתת להם מקום לצד החלקים הקשיים החייך. נראה שאת זקוקה לשילוב של פסיכותרפיה ואיזון תרופתי. השילוב היא הנוסחא המתאימה למצבי דיכאון
אתה אומר שהדבר קשור גם לעמדה קוגניטיבית, כאילו יש יכולת בחירה איך לראות את הדברים, אבל אני מרגישה שאיבדתי שליטה על ניהול המוח שלי- כלומר אני לא יכולה להחליט עליו- להרגיש או לראות את הדברים באופן מסויים תקין יותר. אם זו ההרגשה איזה סוג טיפול יכול להחזיר עד כמה שזה נשמע מוזר את ה'בעלות' על המוח? רוצה את הפיקוד מחדש. האם תחושה כזו קשורה לדכאון?
אני נוטלת חצי כדור לוסטרל וכדור לוריון תקופה לא מעטה .אני מרגישה שאני משמינה ועליתי מספר קילוגרמים כולל נפיחות בחזה וכן כאבי פרקים. בהוראות כתוב שנלוויפ תופעות כאבי פרקים. לאחר לקיחת הכדור אני מרגישה יותר חרדה וירידה במצב רוח. ניסיתי כדורים שוניפ סרוקסט פרוזק מודל ןלא עזר. מה דעתך. תודה מראש.
השמנה היא בהחלא תופעת לואי מוכרת של תכשירים מקבוצת הssri. יש מקום לשקול מעבר לקבוצת תרופות אחרת כמו ויאפקס , איקסל או סימבלטה ולהתאים את המינון כך שיהיה אפקטיבי. איני יודע מה המינון של הלוסטרל אך יתכן והוא לא תואם את צרכיך
שלום, אני סובל מהתקפי חרדה ודכאון במשך שנה. בעבר פסיכיאטר רשם לי ציפרלקס במינון נמוך ולאחר נטילת 2 כדורים היה לי התקף חרדה חריף ברמה של שיתוק הגוף, עוויתות, צמרמורות, תחושת אבדון, כאבי שרירים עזים וקוצר נשימה. כמובן לאחר מכן הפסקתי את השימוש והאירוע יצר לי טראומה והחריף את הדכאון. מאז אני נעזר בקלונקס שעוזר מעט להרגיע את החרדה ואת התקפי העצבות אבל למשך זמן קצר. לאחרונה פניתי לפסיכיאטר אחר שהציע לי ליטול ויפאקס יש לציין שלאחר נטילת חצי כדור מ 37.5 מג ביום השני לנטילה שוב התגובה הייתה זהה לתופעות הלוואי של הצפרילקס. שאלותיי. 1} האם קיימת תרופה אחרת לדכאון וחרדה שעובדת על מנגנון אחר שכנראה לא תעשה לי את אותם תופעות לוואי? 2} האם תופעות לוואי קשות אלו שכיחות או יכול להיות שמדובר באלרגיה לחומרי התרופות ולכן לי אישית זה יצר את התגובה. (לא יודע אם יש לכך קשר אך אני סובל גם מADHD) תודה רבה, אילן
שלום אילן. לעיתים התחלת טיפול בנוגדי חרדה יכול להוביל לתופעות לואי הדומות לתסמינים של התקף חרדה. במצבים שכאלה כדאי לשלב תכשירים הרגעתיים לתקופה מוגבלת ולהפסיקם לאחר מספר שבועות, תקופה מספקת להסתגלות התרופה. אין מדובר בתגובה אלרגית לתרופה אלאל רגישות יתר כחלק מהמצב החרדתי בו את שרוי המעצים כל גירוי גופני.
שלום אילן. לעיתים התחלת טיפול בנוגדי חרדה יכול להוביל לתופעות לואי הדומות לתסמינים של התקף חרדה. במצבים שכאלה כדאי לשלב תכשירים הרגעתיים לתקופה מוגבלת ולהפסיקם לאחר מספר שבועות, תקופה מספקת להסתגלות התרופה. אין מדובר בתגובה אלרגית לתרופה אלאל רגישות יתר כחלק מהמצב החרדתי בו את שרוי המעצים כל גירוי גופני.
שלום רב לפני כ 10 התחלתי בטיפול ב"רסיטל" בהמלצת רופאה פסיכיאטרית ופסיכולוגית בקופ"ח. התסמינים של החרדה והדיכאון התמתנו (למרות שלא לגמרייש עליות ומורדות). במקביל אני סובלת מכאבים במפרקים שונים בעיקר ברך, גב תחתון, צוואר ולסת. גם הם מתגברים ונחשלים, לא תמיד אני מבינה מדוע...לאחרונה נחשפתי למידע על הקשר בין דיכאון וכאב. האם אפשר לאמת שאצלי יש קשר בין הדברים? ואם כן, איך מטפלים? בברכה nura
משאלתך לא ברור כמה זמן את נוטלת רסיטל. לגבי כאב ודיכאון אחר מדובר בתופעות שמופיעות לעיתים רבות זה לצד זה. תמיד כדאי לשלול ראשית גורמים אחרים. לצורך זה כדאי לבצע בדיקות דם כלליות ולהבדק אצל ראומטולוג ואורטופד על מנת לבחון גורם ספציפי. בכל מקרה תכשירים נוגדי דיכאון משמשים כטיפול בכאב כרוני. במצבים אלה ישנה תגובה טובה יותר לתכשירים רחבי טווח מקבוצת SNRI כדוגמת ויאפקס, איקסל וסימבלטה.
שלום רב. אני נוטלת רסיטל כ-8 שנים (שנתיים ראשונות סרוקסט). עשיתי בדיקות דם כלליות, אין ממצאים לדלקת. יש אבחנות לחלק מהכאבים אך אך תמיד לא מבינים למה "כל כך" כואב לי, כאילו שמה שיש לי לא אמור לכאוב כל כך. לכן אני חשה שמדובר בכאבים שקשורים בדיכאון עצמו.
שלום ד"ר, לקחתי סרוקסט במשך 10 שנים. בעקבות השמנה רצינית החלטתי להפסיקו ועברתי לציפרלקס. לפני שבוע הפסקתי לגמרי עם הסרוקסט לאחר ירידה הדרגתית של כחודש וחצי. התחלתי עם הציפרלקס לפני 5 שבועות - שבועיים לקחתי כדור אחד, אח"כ העליתי לכדור וחצי לעוד שבועיים ובשבוע האחרון אני על 2 כדורים. לצערי אני עדיין עם חרדות רבות, בחילות, רעד בכל הגוף ופוחדת להיות לבד. אני מרגישה די מיואשת מהציפרלקס וחושבת שאולי כדאי להפסיק עם הכל ולחזור לסרוקסט על אף ההשמנה הקיצונית והעייפות הרבה במשך היום. האם נכון להרים ידיים עתה או לחכות עם 2 כדורים ציפרלקס עוד זמן מה? יש סיכוי שזה פתאום יתחיל לעבוד? תודה רבה.
בשלב זה הייתי ממתין עוד שבועיים על מנת לאפשר חמינון האחרון להגיע לשיא האפקטיביות שלו.מעבר לכך צריך לזכור שישנן עוד אפשרויות רבות חוץ מסרוקסט וציפרלקס. בואי נשאיר את ההתלבטויות האלה באם הדבר יהיה רלוונטי בעוד שבועיים
שלום באותו נושא ששאלתי קודם- מה קורה במקרה ואדם מחליט לסיים את חייו בהמתת חסד חוקית (שלא בארץ) בשל דכאון קשה ממושך- האם ניתן במקרה כזה לבצע אשפוז כפוי (בשתי הנסיבות אם מתקיימיים או לא מתקיימים הקריטריונים המתווים)? תודה.
מצטער שאני לא שותף לחווית שאלון הטריויה שאת מעלה כאן. מטרת הפורום היא להעניק שירות לאנשים המצויים במצוקה ולתת תשובות לשאלות ולדילמות ממשיות ולא לקיים דיון בעלמא. יחד עם זאת כיוון שנושא האישפוז הכפוי עולה מדי פעם, חשוב להדגיש שהקריטריונים אותם פרטתי בעבר הם חד משמעיים ותקפים רק בארץ.
שאלון טריויה- זו דילמה ממשית שאנו עוסקים בה כבני משפחה עבור אדם בסכנה- והצורך שלנו להכיר את החוק ואת היכולת שלנו (או המגבלות שלנו) לסייע במסגרתו. מצטערת אם זו התחושה שעברה אבל לא יכולתי לתת פרטים נוספים מסיבות של שמירת פרטיות ולכן רק לשאול באופן כללי. תודה על האינפורמציה בכל מקרה.
האם תוכל להמליץ בבקשה על פסכיאטר באזור תל אביב אשר עובד עם קופ"ח חשוב לנו מאוד שנגיע לאדם הנכון על מנת שהטיפול יהיה מדוייק ויעיל
ישנן 2 אפשרויות, לפנות ליועץ בהחזר של הביטוח המשלים, לצורך זה חשוב לדעת לאיזה קופה אתה משתייך ולברר בסניף עם אילו מומחים לקופה יש הסכם. אופציה אחרת לבדוק מהם הפסיכיאטרים שבהתקשרות עם הקופה שאתה משתייך אליה
אנו מחפשים מתנדבים הסובלים מדיכאון בגילאי 22-68 מירושלים וסביבתה למחקר קליני בן 18 שבועות במהלכו ישתתפו בטיפול חדשני שאינו כולל טיפול תרופתי. המשתתפים במחקר יזכו לפיקוח פסיכיאטרי צמוד ,חיסיון רפואי ויתרמו לקידום מחקר בעל חשיבות. לפרטים והרשמה ניתן ליצור קשר בין השעות 9:00-19:00 בטלפון: 02-6551593, 050-7340150 או בדוא"ל: [email protected]
האם כל המחקרים בנושא הזה נעשים במחלקות ובתי חולים פסיכיאטרים? האם יש כאלה שלא?
כרגע, כל המחקרים נעשים בבתי חולים פסיכיאטרים או במחלקות פסיכיאטריות שבבתי חולים. הסיבה לכך היא הצורך בשיתוף פסיכיאטרים במחקר ובטיפולים
האם ניתן לאשפז בכפיה חולה בדכאון שרוצה להתאבד- אע"פ שאין לו בעיה בשיפוט המציאות והוא אינו פסיכוטי? האם נוהגים לעיתים 'להלביש' על החולה אבחנות נוספות שאינן מתאימות כדי שתהיה עילה לאשפוז כזה?
באם לא מתקיימים הקריטרונים לטיפול בכפיה שהיינו מצב פסיכוטי, מסוכנות לעצמי או לאחרים וסרוב לטיפול הרי אמצעי זה חסום. חשוב לזכור שדכאון בשיא חומרתו יכול גם להתאפיין במחשבות שווא ואף בהזיות התואמות את תכני החשיבה ואז ניתן בהחלט לטפל בכפיה.
אדם בעל כוונות קונקרטיות להתאבדות בעצם כן עונה על הקריטריון- של מסוכנות לעצמו- האם במקרה זה תהיה האופציה לאשפוז פתוחה אע"פ שמדובר בחשיבה צלולה והעדר מסוכנות לסביבה? יש משהו לא כ"כ ברור משום שחשיבה של אדם דכאוני היא גם כך שלילית, טוטלית ו'בלתי הגיונית'- ולכך התכוונתי שאפשר לקחת את זה אם מאוד מתעקשים לכיוון של חשיבה פסיכוטית- ולהתיר שלא בצדק הוראת אשפוז.
שלום רב, אני בת 26 ויש לי שתי בנות מאז הלידה הראשונה שלי חל שינוי במצבי הרוח שלי, אני כל הזמן בדיכאון בוכה ללא הפסקה אין לי חשק לכלום. אני לא נהנית מדברים שנהניתי מהם בעבר ואני מתקשה מאוד בתפקוד היומיומי. אני כל הזמן עייפה ומתי שאפשר מבלה את זמני בשינה. אין לי אנרגיות והדבר היחידי שאני רוצה זה רק לישון. התחלתי לקחת מזה כ-3 חודשים ציפראמיל, אך איני מרגישה שזה עוזר כלל. איני יודעת מה לעשות אני רוצה לצאת מהדיכאון אך איני יודעת איך אשמח לעזרה
שלום ליהי. לעיתים יש צורך בהתאמת המינון על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת. למרות הדעה הרווחת לא תמיד כדור אחד מספיק. מציאה שתעלי המינון לכדור וחצי ותמתיני. באם לא יחול שיפור בתוך שבועיים העלי לשני כדורים. והמתיני תקופה. באם גם מהלך זה לא יוביל לשום שינוי יש לשקול החלפת התרופה
תודה על תשובתך, השאלה שלי האם העייפות והרצון לישון כל הזמן נובע מהדיכאון שאני חשה? והאם התרופה אמורה להחזיר לי את האנרגיות שאני מרגישה שאין לי? לפי מה אני אמורה לדעת שהתרופה משפיעה?
שלום ד"ר שאלתי אותך לגבי הכדור וההשפעה שלו, ואני יודעת שלוקח זמן להשפעה שלו תוך כמה שבועות, (אני סובלת מדיכאון וחרדה) בנתיים יש לי קשיי נשימה, וחולשה בכל הגוף, וזה משתנה מפעם לפעם , מחר אני אמורה לקחת כדור שלם, השאלה שלי היא: שתופעת הלוואי של התרופה שזה פוגע בערנות, ואני מרגישה קצת טישטוש, ותחושה של עייפות, האם ממולץ להמשיך ליטול את הכדור,או להמתין עוד כמה שבועות? אודה לך על התייחסותך.
יתכו וכדאי ליטול את התרופה בערב כך שתופעת הלוואי תתרחש בזמן השינה. תנסי זאת. באם זה ירגיש יותר נוח העלי את המינון ולא ניתן להמתין מספר ימים עד לעליה לכדור
שלום, איפיוני מצברוחי במשך השנים הם גלים של דכאון קשה או אופוריה. במצבי האופוריה שהם נראים כהיפומאנים רק עבורי- הסביבה איננה חשה בזאת- אני תקשורתית ביותר ומלאת קסם אישי ויכולות מאוד גדולות, דימוי עצמי גבוה והרגשת אושר גדול, תעוזה ומסוגלות עצומה. מצבים אלה נדירים אבל יש בהם תמיד הצלחה גדולה בכל מה שאעשה והם לא מלווים באיזה משהו לא נורמטיבי למרות שאני נוטה לקנות יותר ולבזבז אבל בגדר הסביר. בדכאון הקשה יש מחשבות אובדניות וחוסר ערך עצמי ותחושת ריקנות גדולה וחוסר יכולת. האבחנה הפורמלית היא דכאון וחרדה והתרופות היו אנטי דכאוניות. השנה עברתי לסרקוול בעקבות החמרה בדכאון- והתחושה שלי היא שאיבדתי את הפיצוי הזה שהיה לי קודם על הדכאון. הדכאון לא פסק- אני מרגישה פשוט יותר מווסתת אבל יותר מתה. שאלתי היא גם פרקטית וגם פילוסופית: - האם זה מעיד בעצם שאני בי-פולרית? - אם לאדם דכאוני הפיצוי הוא אופוריה גדולה- למה לראות את זה כפתולוגי- אם זה לא גורם שום נזק ורק תפוקה טובה ותחושה של חיים? ושאלה אחרונה- אולי הגדרת אופוריה והיפומאניה אצל אדם דכאוני היא בעצם תחושת רווחה נורמלית אצל אדם רגיל? הרי הכל יחסי (ושוב כשזה עדיין בטווח ה'שפוי'). תודה.
איילת שלום. שאלה מצויינת. הגדרת הנורמה היא שאלה מורכבת. הייתי אומר שהגדרת הנורמה בהקשר של מצב הנורמה נקבעת על ידי האדם עצמו כל עוד מרכיבי התיפקוד נשמרים. אין כל בעיה עם מצב היפמאני כל עוד הוא מאפשר תיפקוד תקין ללא "מחירים" מיותרים. הבעיה שבדרך כלל מצב רוח שאינו יציב כרוך גם בנפילות. לא ניתן לשלוט בעוצמות מצב הרוח ולכן השאיפה המוגדרת היא להגיע למצב שמוגד "אאוטימי", בו האדם שלוט במצב רוחו ולא מצב הרוח באדם. נראה שאת מעט תלויה בריגושים ובצורך בסיפוק מידי ובגירוי מתמיד, הדבר יכול ללמד כי עדין יש מקום לעבוד על ה"גרעין" הפנימי שיאפשר תחושת נינוחות וסיפוק גם ללא הריגושים שתמיד מלווים מצב היפמני
תודה רבה על תשובתך. אשמח לדעת למה אתה מתכוון בעבודה על "הגרעין הפנימי"- לטיפול דינמי או משהו ממוקד יותר? אני אגב במצב ריגושים מאוד סטטי ואפילו נמוך מאוד ולא הולכת לצוד אחריהם. אם אני חפצה במצב ההיפומני זה רק בגלל שאני בתת פעילות רגשית רוב הזמן ולא בגלל שאני מחפשת ריגושים. המצבים האופורים הם לא יזומים על ידי אבל הם הזדמנות היחידה שלי להרגיש משהו, להתחבר לחיים לשם שינוי, ואז ע"פ חוק שימור האנרגיה הם כנראה מתבטאים בעוצמה גדולה של כל הרגשות שלא הורגשו קודם (אולי גם סוג של התחשבות הטבע באנשים אומללים במיוחד). בשאלתי הקודמת תהיתי אם מצב זה יכול להעיד על בי- פולריות גם אם אין מאניה, אבל יש תנודות בין דכאון להיפומאניה- ואין מצבי ביניים, ובייחוד לאור העובדה שלסרקוול יש איזשהי השפעה מווסתת עלי. בכל מקרה תודה רבה על המענה האדיב ולילה טוב.
שלום דר', אובחנתי כסובלת מפיברו כחודש וחצי לערך. בעבר לדיכאון מאוד עזר לי ,בהתחלה זה היה שילוב עם כדור שינה. החל מהאיבחון במינון של 50 מג' לא היתה לי שנת חלום ואני נוהגת לחלום כל יום וגם לזכור את החלום. רציתי בבקשה לבדוק אם תוספת 100 מג' טרזודיל שקיבלתי עבור הפרעות שינה יכול לתת פתרון לבעיית השינה. כבר 4 ימים אני במינון של 100 מג' ואני מצליחה לחלום,אך השינה אינה רציפה מאחר ואני צריכה לקום להתפנות. האם ריצוד העיניים מתנגש בשינת REM שבו האישונים או העיניים זזים. והאם עכשיו השינה שלי תהיה יותר טובה ומכך אקום רעננה? ודבר אחרון האם מוכר לכם מישהו שיצא מהתשישות ובעיות השינה מאחר וקראתי באיזשהו מקום....
שלום רב, אני נוטלת כרגע וולבוטרין (150 מ"ג) ופריזמה (20 מ"ג) לטיפול בדיכאון ואלטרול (50 מ"ג) לטיפול בכאב ראש כרוני שנמשך ללא הפסקה כבר חמש שנים. אני מתעתדת להחליף את הקוקטייל לתרופה אחת שתטפל בשתי הבעיות והיא סימבלתה. מניסיוני רב השנים עם נוגדי דיכאון אני יודעת שיכולה להיות ריאקציה במעבר מתרופה לתרופה או אפילו סרוטונין סינדרום. ולכן, שאלתי היא: כמה זמן עליי להיות "נקייה" מתרופות לפני שאתחיל את השימוש בסימבלתה? תודה מראש על המענה
לדעתי דווקא משום שאת נוטלת מספר תכשירים לא הייתי עושה "ניקוי" אלא מפסיק בהדרגה חלק מהתכשירים ומתחיל טיפול בסימבלטה במינונים נמוכים עד למינון המתאים. לצורך זה יש הכרח לעשות תוכנית עבודה מסודרת לשבועות הקרובים. ממליץ לעשות עם הפסיכיאטר המטפל.
תודה רבה על המענה הזריז, דוקטור, ובכל זאת... האם אין כל סיכון בערבוב שבין פריזמה, וולבוטרין וסימבלתה? (הרי הפחתה הדרגתית תמזג את השלוש יחד בשלב כזה או אחר, לא?)
אכן, אבל הכל שאלה של מינונים. כבר היום את למעשה נוטלת שלושה תכשירים שפועלים על הסרוטונין, דופמין ונופאפנפרין. סימבלטה פועלת על סרוטונין ונוראפנפרין. הורדת מינון הדרגתית תאפשר שילוב התרופות
אכן, אבל הכל שאלה של מינונים. כבר היום את למעשה נוטלת שלושה תכשירים שפועלים על הסרוטונין, דופמין ונופאפנפרין. סימבלטה פועלת על סרוטונין ונוראפנפרין. הורדת מינון הדרגתית תאפשר שילוב התרופות
שלום ד"ר אני סובלת מדיכאון וחרדה עקב כך שפוטרתי מהעבודה כבר 4 חודשיים שאני מחפשת עבודה. ולא רק זה גם בגלל שאין לי קשר זוגי הכל משפיע. הייתי אצל פסיכאטר והומלץ לי על ציפרליקס שרופא המשפחה רשם לי. השאלה שלי: התחלתי רק ליטול אותו חצי כדור לפני השינה, ונאמר לי כי יהיו לי כאבי בטן בהתחלה, יש לי כאבי בטן חזקים מלווים בבחילה בבוקר, האם לאחר שהגוף מתרגל התופעות האלו אמורות לחלוף? רק 3 ימים אני נוטלת אותם במינון נמוך, ואחרי שבוע אני אמורה לקחת כדור שלם כל ערב לפני השינה, אחרי כמה זמן אני אמורה להרגיש טוב יותר? והאם יחול שיפור במצבי? אין לי חשק לעשות כלום, וכל דבר אני עושה בכוח ובלי חשק, אודה לך על התייחסותך
ראשית אני ממליץ ליטול אותו בבוקר ולא על בטן ריקה. כאבי בטן היא תופעת לוואי שאמורה לחלוף תוך מספר ימים.הציפייה שתוך כארבעה שבועות במינון המלא יחול שיפור משמעותי במצבך אם כי כבר במהלך התקופה הזו את תחושי בשיפור במצב באם אכן האבחנה היא דיכאון.
שלום ד"ר תודה על התייחסותך. אך נאמר לי ע"י הפסיכאטר ליטול אותו בערב. האמת שהיום כבר לא כואבת לי הבטן, יש תחושה של הקלה קצת, אך אני מרגישה עייפות כזאת, ומצבי הרוח שלי משתנים, אם אני בבית אני מרגישה רע, וכשאני יוצאת מחוץ לבית פתאום ההרגשה שלי משתנה ליותר טוב. לפי מה שאובחנתי אני סובלת מדיכאון וחרדה, האם כדאי אחרי חודש לפנות אליו חזרה? או דרך רופא המשפחה?
נגמרו לי כדורים נגד דכאון שגם מרדימים. האם ניתן לקחת חצי כדור רמרון במקום באופן חד פעמי לצורך שינה עד חידוש המלאי? כדור זה (רמרון) נטלתי תקופה ממושכת והוא הרדים מצוין עד שהוחלף בחודשים האחרונים לכדור אחר. כלומר האם ניתן לקחת רמרון באופן אפיזודי ולקוות שישפיע על שינה? אציין רק שלא היו לי ממנו כל תופעות לוואי בתקופה שנטלתי. תודה רבה.
רמרון הינו תכשיר נוגד דיכאון שאחד מתופעות הלוואי שלו זה נמנמת ובכך הוא יכול להוות תכשיר שינה לאנשים הסובלים מדיכאון או חרדה. תופעה זו היא מיידית בניגוד לאפקט נוגד הדיכאון שלו. עקרונית את יכולה להשתמש בתכשיר הזה.
דרושים מתנדבים למחקר קליני בנושא טיפול לא תרופתי בדיכאון. אנו מחפשים מתנדבים הסובלים מדיכאון בגילאי 22-68 מירושלים וסביבתה למחקר קליני בן 18 שבועות במהלכו ישתתפו בטיפול חדשני שאינו כולל טיפול תרופתי. המשתתפים במחקר יזכו לפיקוח פסיכיאטרי צמוד ,חיסיון רפואי ויתרמו לקידום מחקר בעל חשיבות. לפרטים והרשמה ניתן ליצור קשר בין השעות 9:00-19:00 בטלפון: 02-6551593, 050-7340150 או בדוא"ל: [email protected]
מה בנוגע לאיזור המרכז
שלום רב, אני רק 9 ימים עם הסימבלתה לפיברו'+כעזר לדיכאון שחזר לפי חוסר הנאה שמחה.(בנוסף ללמיקטל לייצוב) רציתי לבדוק איתך לגבי ריצוד בעיניים. מה שרציתי לדעת האם זה עובר או שצריך לנסות ולחכות לסיום השבועיים הראשונים...חשוב לי לדעת רק את זה ואם יש טעם להמשיך עוד שבוע (הכאב בגוף נחלש מעט) זה באמת מפחיד אותי...גם ככה אני שפוכה מעייפות מחוסר שינה. ואני לוקחת את הסימבלתה בלילה כי היא מעייפת אותי (בנוסף לקוקטיל שכבר יש לי לשינה 0.75 קלונקס +50 מג' טרזודיל (נאמר לי ניתן להעלות עד 100 מג' אך בנתיים יש לי עקצוצים מכוון הלב ויד שמאל מעט כואבת)... אני מתעוררת לאחר שעה עד שלוש שעות. זה מתסכל ומתיש אותי מאוד. מעניין אם הריצוד בעיניים מפריע לשינה כי לפי מה שאני יודעת כשישנים העיניים מרצדות באופן מסויים וזה נקרא משהו כמו שנת חלום. אתמול הוספתי סטילנוקס כדי להתחיל את השבוע בעירנות. אודה לך על על תגובה מהירה. ליאת
שלום גלית. על פי שילוב התרופות נראה כי משהו יצא מכלל שליטה. את צריכה הערכה כוללנית על מנת שגורם רפואי אחד ואחד בלבד ינהל את הטיפול בך. לצעריהפורום אינה פלטפורמה מתאימה לנהל את הטיפול המורכב שלך. פני באופן מידי על מנת לעשות קצת סדר בבלגן...
אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי (עקב חרדות) מזה חצי שנה. בעקבות הטיפול אני חווה כעט מעיין דיכאון קל (כדברי הפסיכולוג) בנוסף בזמן האחרון סובלת מכאבים חזקים בעורף שמקרינים לראש. האם יש קשר בין הכאבים למצב הנפשי בו אני נמצאת? משתמשת בציפרלקס במשך שנה 15 מ"ג
שלום מעיין. כאבים כדוגמת כאבים בעורף, כאבי ראש, כאבי גב ובטן יכולים להיות ביטויי חרדה ודיכאון. יחד עם זאת יתכני גם גורמים אחרים. את מטופלת בציפרלקס מזה שנה כך שניתן להסיק שכבר אז היו סיבות מוצדקות להתחלת טיפול תרופתי ולא רק לאחרונה. האם גם אז היו תסמינים גופניים. בכל מקרה יש מקום לעשות הערכה פסיכיאטרית מחודשת על מנת לקבל החלטה אם יש מקום לשנות מינון או להחליף תרופה
היי שלום !!! אני לא יודעת איך להתחיל בדיוק .. יש לי אח שסובל מהמחלה .. (לא ידוע כרגע מה בדיוק אבל אני יודעת שזה משהו פסיכאטרי ..) בכל אופן ההורים שלי מאוד רוצים להיפגש איתך כדי להתייעץ או לקבל עזרה ... אני מאוד אשמח אם תיתן לי איזשהו טלפון או משהו כזה ליצירת קשר כדי לקבוע פגישה ... אז תודה רבה ויום טוב
