פורום דיכאון וכאב

מרגישה שאני לא יכולה לתפקד יותר..יש לי בעיות רבות.. הכי קל יהיה לספר אותם: גדלתי במשפחת "דיסטנס" - אבא שלא מראה אהבה, מבקר, משפיל אותי ואת אמא שלי. השפילו אותי בבית ספר בגלל המראה שלי הייתי מאוד לא בטעם של הרבה בנים שמצא חן בעייני לא למדתי טוב בכלל ואין לי בגרות כל מקום עבודה שעבדתי בו- לא הצלחתי להשתלב במסגרת. מבחינת תקשורת עם אנשים. בשירות לאומי גם לא התמדתי אך סיימתי. אני כל הזמן דורשת כבוד ושומרת טינה אין לי כרגע חברים כי כולם הצטיירו כאגואיסטים שלא מזיז להם כלום. יש לי מקצוע שאני אוהבת ויש לי תעודה אך היו לי הרבה אכזבות ואין לי לקוחות כרגע, אני נשואה ואני מרגישה לא מאושרת בגלל המצב הנפשי שלי ואני מרגישה שאני מייסרת גם אותו. אני חולמת על להות עצמאית ואדם שמעורר השראה באחרים, אך הכל ניראה לי בלתי מושג. אני מזניחה את עצמי ואת הבית עד רמה מטורפת, אך אין לי חשק וכוח לעשות כלום. אני מתחילה דברים ואף פעם לא מסיימת וזה הורג אותי אני כל היום בוכה ומתבודדת אני מרגישה שמענישים אותי, אני לא יכולה ככה יותר אין לי כסף לפסיכולוגים ולמרפאים אתם היחידים שנותנים לי עוד תקווה.תעזרו לי בבקשה.אין לי עם מי לדבר.

יהיה בסדר זה יעבור לך יש תקופות קשות שעוברות גם אני עובר תקופה קשה אבל ניתגבר תחשבי חיובי זה הכי חשוב

במרפאות ציבוריות ניתן לקבל טיפול ללא תשלום על ידי צוות מקצועי ומיומן. את יכולה לפנות לאחד המרכזים לבריאות הנפש ששייכים לאיזור מגוריך

אני בת 34, נשואה ואם ל- 3. ביני ובין בעלי יש המון אהבה אבל לאחרונה אנחנו רבים המון ואני כל הזמן עצובה וכועסת. יש לי בעיות עם חמתי ועם אפליות שהיא עושה בין הילדים שלה. אני מאוד נעלבת מזה ובכלל אני זוכרת עוד כל מיני דברים שנפגעתי ממנה וזה לא עובר לי... אני מוציאה את הכעס על הילדים ובעלי ומתעורר בי רגש של שנאה כלפי אמא שלו וזה הורס לנו את מערכת היחסים. אני רוצה שבעלי יעיר לאמא שלו כשהיא מתנהגת לא בסדר והוא לא מוכן. אני מרגישה שהחיים שלי הרוסים בגלל זה, אני עצובה וכואבת על כך. מה לעשות??

שלום ד"ר.בהמשך להודעה שכתבתי בתאריך הנ"ל.רציתי לשאול- ניסיתי כבר סימבלטה וויפאקס וגם כדורים נוספים ללא שיפור.אז איזה משככי כאבים מותר לקחת עם המירו ממה שהזכרתי? אתה ממליץ בעצם לקחת בנתים גאבאפנטין בבוקר ובערב עוד אחד+חצי מירו?

שלום דר' יקר, כבר כתבתי לך בעבר ואני זקוקה לעצתך. אני מטופלת בדיכאון עמיד ב-למיקטל 200 מג' ובלילה לשינה 0.75 מג' קלונקס (נטלתי 1 מג אשר טיפל בחרדה היטב וכשירדתי ברב מג'תופעת הצריבה בגוף חזרה ולסרוגין)+50 מג' טרזודיל.(חשוב לי לציין שהרבה תרופות מסוג SSRI ו-SNRI לא עזרו לי לשינה.רק בזמנו הסרוקסט לאחר זמן ממושך של טיפול. כעת איבחנו אצלי פיברומיאלגיה וקיבלתי סימבלטה 30מ' ,אני כבר נוטלת 6 ימים.(גם דיכאון שתקף אותי לאחרונה שקשור לחוסר הנאה ומרץ וירידה ריגשית) אני חושבת שהיא מעייפת אותי לכן לוקחת בשעה 19:00 לדעתי הכאבים טיפה פחתו או שהכאב קצת יותר חלש. רציתי בבקשה לשאול מס' שאלות: יש סיבה שאני מתעוררת להתפנות לאחר שעתיים או שלוש? תוך כמה זמן הסימבלתה מתחילה לפעול בשחרור מושהה מרגע הנטילה? האם תוך 6 ימים יתכן שיפור במצב הרוח ובשינה או שצריך להמתין? באיזה שלב מעלים ל-60 מג' ואיך,(כמובן שאני במעקב). ודבר אחרון המליצו לי על טיפול בשיחות בנושא הדיכאון, לחרדה (כדי שאגמל מהקלונס ובכלל)וטיפול באי יכולת לישון כמו כן טיפול בפיברומיאלגיה. האם יש טכניקות מיוחדות ?לא הבנתי אם זה פסיכולוג או פסיכיאטר או פסיכותרפיה והאם כל פסיכולוג יודע לעשות זאת? הרופא שלי אמר שזה לא מחייב טיפול ב-CBT .בבקשה עזור לי עם תשובות מפורטות כפי שתוכל.

האם יש הסבר לכך שהראיה שלי נהייתה מטושטשת? תודה רבע על הכל ובפרט על עבודת הקודש הנפלאה.

ניתן לקחת סרקוול וקלונקס ביחד? בינתיים לא היתה לי כל בעיה עם זה. תודה

שלום 47 הרקע (סטרס טיפוסי ) 17 שנה מעי רגיז 11 שנים כאבי חזה אפיגסטריום בקע סרעפתי ( אבני כיס מרה -טוענים א סימפטומתי ) (נסיון עם ציפרל' - לא נתן כל תוצאה !) אודה דעתך בסוגיית סטראס מעי רגיז , cfs 1.האם ניתן לנסות רמוטיב ? 2. מהו הטיפול התרופתי עם מיעוט תופעות שוליים במצב של כאבים כרוניים ועייפות כרונית /קושי בתפקוד היומי . לציין עובד .

אני סובל מעייפות וחוסר מוטיבציה, בצורה כמעט קבועה, בנוסף לעיתים אני סובל גם מהרגשת דכדוך. עלה חשד תסמונת עייפות כרונית ולחרדה חברתית שהובילה להפרעת אישיות נמנעת. לאחר נסיונות שלא הועילו לטיפול באמצעות תרופות SSRI (פריזמה,ציטלופארם ופאקסט), קיבלתי מרשם לאפקסור XR. שאלותי: התרשמתי (בעיקר מאתר מל"מ) שמדובר בתרופה חזקה אבל גם בעלת תופעות לואי קשות, וקשיי גמילה משמעותיים. האם זו תרופה שמוצדק לקחת אותה כאשר המצב לא נואש? האם קיים סיכון להתמכרות קבועה? ברצוני למזער נזקים של עבר פסיכיאטרי רשום, האם יש הבדל בין לקבל את התרופה במרשם מהפסיכיאטר (פרטי) בבית מרקחת של משרד הבריאות, או מרופא המשפחה בבית מרקחת של הקופה?

קיבלתי וונילה במקום אפקסור XR . עד כמה שהבנתי זה אותו חומר פעיל אלא שבאפקסור XR הוא מגיע לדם בשחרור מושהה. האם ההבדל בין התרופות משמעותי?

בהדרגה לאחר שהיא לא הועילה (בהנחיית הרופא המטפל), לצערי היו תופעות לוואי ממשיות להפסקת התרופה (שלשול וסחרחורת) תופעות אלו נמשכו אמנם זמן קצר (כיומיים), ואני לא אומר שלא היה מוצדק לנסות את התרופה, אבל רציתי לציין בכל זאת שמנסיוני האישי ישנו קושי מגמילה מאפקסור (יותר ממתרופות אחרות).

שלום, אני נוטל אפקסור 75 גרם XR מזה כשבועיים. האם ירידה בחשק וביכולת המינית הינה תופעת לוואי שעוברת עם הזמן? כיצד מתמודדים איתה?

אני אם חד הורית לילד בן 14 ובשנה האחרונה אני חשה ממש רע, עם עצמי במיוחד עם סביבתי, עברתי חזרה לעיר נעוריי אחרי 6 שנים שלא הייתי בה קניתי דירה ופתחתי עסק משל עצמי, לכאורה דברים משמחים אך אני מרגישה לא מרוצה מכלום, אני משילה מעליי את עזרתם של חברים, של קרובים ואט אט מתנתקת מכולם ורק מרגישה יותר מחנק הן פיזי והן נפשי סיימתי מערכת יחסים זוגית (בת 7 חודשים) לפני חמישה חודשים ושנה וחצי לפני כן מערכת של 4 שנים (הראשון רצוני שלי והשני רצונו - כבודו) אני מרגישה כמו זומבי ממש, לא נלהבת מכלום ובמיוחד לא מהשינויים החיוביים (לצערי לכאורה) שפוקדים אותי... מה הלאה? אני לא רוצה לומר מה מתחולל במוחי. תודה

בני הפסיק לקחת את כדורי הוויפאקס, 150 מג ליום במשך שבועים לקח לדבריו חצי כדור,ומספר ימים כבר בלי התרופה, הוא סובל מאד מסחרחורת, רגישות לאור, אי שקט,חוסר תפקוד, כעס על הכל, לחץ בראש, איך אפשר לעזור לו במידי, אינו רוצה לראות פסיכיאטר,ולחזור לטיפול תרופתי, האם יש אמת בטיפול בקאנביס רפואי, בבקשה תשובתך בהקדם, תודה

לכדורים נוגדי דכאון ישנם תופעות גמילה שחלקן אפילו נראות כמו חזרה לבעייה שמלכתחילה הכדורים ניתנו עבורה במשך פרק זמן וזה וודאי תלוי גם בזמן הלקיחה ישנם כל מיני תופעות גם כעס ותחושות גופניות שונות , מחשבות שווא , חשיבה איטית וכאילו קושי בהתמודדות עם הזמן התופעות פוחתות ונעלמות. ישנם מצבים שיש להמשיך לקחת את התרופות אבל עם רופא המליץ על הפסקת התרופות יש להיות חזקים ולהתחיל להתרגל להתמודד בלעדיהן. טיפול פסיכולוגי ללא תרופות יכול לעזור. אכילה של מזונות בריאים ותוספי מזון. אני לקחתי את הכדורים 4 שנים הפסקתי כבר שנה הרבה פעמים רציתי לחזור לכדורים... אבל כשאני נזכרת בגמילה אני מנסה דרכים אחרות לגרום לעצמי לשמוח ולהתגבר על מצבי רוח ירודים בדרכי לפתור את בעיותיי בהתמודדות יעילה יותר יוגה וספורט גם יכולים להיות תחליפי תרופות במידה ויש צורך להפסיקן. כמובן כל מקרה לגופו אבל שבועיים הפסקה ואפילו עד חצי שנה הם לא סיבה לרוץ לפסיכיאטר ולהמשיך לסבסד את חברות התרופות. כמובן שאם הדבר אינו נסבל והחולה מבקש עזרה אפשר להתייעץ שוב עם פסיכיאטר אבל לא למהר לקחת את הכדורים

ואינו ממכר,יש רק להיות מודע לתופעות הלוואי הקלות של פגיעה בזכרון

הייתי נוטל תקופה ארוכה כדורי לוריוון והפסקתי כמעט לפני שבועיים בהתחלה הייתי מזיע רועד דופק מהיר לפני הכדורים הייתי מתפקד בעל בטחון עצמי ולא חושש מכלום,היום יש לי כל כמה זמן התקפים של חרדה לאחר הפסקתם של הכדורים,עכשיו הבעיה מיתמקדת יותר בלילה,נדודי שינה,מחשבות שליליות שגורמות לבהלה ומבהלה לפחדים וחרדות.השאלה שלי איך להפחית התקף חרדה פיתאומי וכמה זמן לוקח לרעלים ולתופעות לוואי לצאת מהגוף??? תודה רבה!!

מה עלי לעשות הגעתי לב"ח כמה פעמים

שלום.אני סובלת מפיברומילגיה ודיכאון וחרדה.אני מקבלת כבר הרבה זמן גאבאפנטין לכאבים מרופא כאב (כדור של 400 מ"ג פעמים ביום) .לאחרונה התחלתי מירו שנתן לי רופא פסכיאטר(חצי כדור מ-30 מ"ג פעם ביום). בגלל שאני הולכת לטיול ,רציתי לשאול כמה שאלות: 1.האם הכדורים לא יתקלקלו עד שאני יגיע לחדר?איך שומרים על הטמפרטורה שלהם? 2.איזה משככי כאבים מותר לקחת עם שני הכדורים הללו?יש לי בבית-טרמדקס,פרקוסט וגם כדורים ללא מרשם. 3.בלי קשר לטיול-אני לוקחת את הגאבאפנטין פעמים ביום(בוקר וערב)ואת המירו בצהרים(כי רציתי להרחיק מהכדורים האחרים).כעת אמר לי הרופא כאב לרדת לכדור אחד של גאבפנטין בלילה.האם כדאי לשנות את הזמנים של הכדורים?כלומר, לקחת את שניהם בערב או להמשיך כרגיל ולקחת מירו בצהרים וכדור אחד גאבאפנטין בערב? תודה רבה מראש.

ניסיתי גכבר סימבלטה וויפאקס וגם כדורים נוספים ללא שיפור.אז איזה משככי כאבים מותר לקחת עם המירו ממה שהזכרתי? אתה ממליץ בעצם לקחת בנתים גאבאפנטין בבוקר ובערב עוד אחד+חצי מירו?

שלום אני בת 29. אני סובלת מדיכאון קליני, בשילוב "מתוק" של חרדה... אני עובדת במקצוע שואב ודורשני, אבל המצב שלי שמתדרדר מקשה עליי בהתמודדות הכללית. לפני שנה סיימתי טיפול של שנים רבות, מפאת העובדה שאזל לי הכסף... אני רוצה טיפול, אבל כל האפשרויות שאני מוצאת עולות המון כסף. אני לבד בעולם, בעיקר מבחינה כלכלית, אני דואגת לעצמי מגיל 16. האם אני נידונה להמשיך לסבול מהדיכאון שיגמור עליי, רק בגלל שאני לא יכולה להמשיך לשלם סכומי עתק? האם רק לעשירים או בעלי יכולת כלכלית לעמוד בתעריף הגבוה יש את הזכות להפסיק לסבול? אני מחפשת עזרה כבר המון זמן, ולא מוצאת... מרגישה שהגורמים הטיפוליים שעשיתי איתם עבודה של שנים והשקעתי ממיטב כספי, זמני והאנרגיות שלי והמחויבות - נטשו אותי ברגע שאין לי כסף לשלם. זה כמובן גם פגם באמון שלי באנשי מקצוע. האם אני נידונה להמשיך את המסע בתוך המנהרה האפלה שאני חיה בה? האם זה נשמע לך הוגן?

מזה כשנתיים אני חושב שלילי רק,לא טוב לי עם אישתי ומריבות ללא הפסקה,בנוסף אישתי עם דיכאון מילדות שלא הייתי מודע לזה,ודובר גם על גירושים. ונכון לעכשיו נרגע כצד בבית ,ואני חטפתי גם דיכאון עם לקיחת כדורי ציפרלקס ,אני מרגיש מעופף לא במציאות חוסר רגשות,אין אחיזה אמיתית במציאות לא חש כמו שהייתי לפני שנתיים. הריחוף שלי נובע משנתיים של מחשבות שליליות וחרדות,ומה ניתו לעשות בכדי לחזור למציאות בבקשה. תודה

שלום, בשנים האחרונות מלוות אותי תחושות של דיכאון ובעיקר חרדה, תחושות אלו מובילות לבחילות אשר מדכאות את התיאבון, שינה לא סדירה ותחושה כללית של חולשה אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי שמאוד עוזר לי אבל אני מרגישה שיש צורך בנטילת תרופה.. בגלל הבחילות הרבות, אני חוששת לקחת תרופה שעשויה להוביל לבחילות.. רציתי לשאול מהן תופעות הלוואי של ויפאקס? תודה רבה

דר' קודש שלום, אנא ממך התייחס למה שרשמתי מטה. מבחינתי זאת הצלה לקבל מעט הכוונה.. תודה רבה על הכל.

מקש המלצה על רופא פסיכיאטר מומחה המתמחה בטיפול בדיכאון עמוק ומחזורי

שלום רב ד"ר ארד לפני כשנה איבדנו את אבא שלי באופו פתאומי עקב מחלה. אבא שלי היה דמות מאוד מרכזית בבית, אמא שלי נשענה עליו לאורך 40 שנות נישואין בצורה מאוד חזקה. הוא דאג להכול בבית ואמא שלי היתה די פסיבית בניהול הבית בכלל והחיים בפרט. מאז מותו של אבי אימי אינה מצליחה להתאושש היא שרויה בדיכאון קשה המתבטא בחולשה, בבכי פתאומי, בירידה בשמיעה(דבר שהיה קודם אך ממשיך להדרדר)כל זאת למרות נטילת ציפרלקס. הייננו מעוניינים בייעוץ אפילו פרטי מאחר שאין אנו מצליחים להתמודד עם השינויים הרבים שחלו באימי. לתשובתך אודה

בני בן ה-15 סובל מטיקים באזור הראש והפנים נטל ריטלין,קונצרטה להפרעת קשב וריכוז.הטיקים החמירו הפסקנו את הריטלין ונטל סטרטרה.במקביל נטל קלוניריט עד 1.5 מ"ג לא עזר לטיקים.וגם אם הסטרטרה אנחנן לא בטוחים עד כמה זה עוזר לקשב מאוד קשה להבחין והיא אפשר להתעלם מכך שהתרופה יקרה מאוד.כעט הפסקנו את הקלוניריט והסטרטרה הרופא המטפלת המליצה על אורלפ או קסנזין.אנחנו מבולבלים וחסרי אונים במיוחד הילד המתבגר.

ד"ר ערד קודש,ודאי שעשיתי אבחונים יש לו בעית קשב וריכוז ראה אותו נוירולוג וגם פסיכיאטרית קר שהיא מקנה לי חוסר ביטחון לפני כשבועיים הפסקנו את הסטרטרה וגם את הקלוניריט ,בכדי להתחיל תרופה יעילה יותר היא המליצה על קסנזין.טרם התחיל והיא שינתה את החלטתה לאורפ פורטה ויום אחרי -היום בדיוק היא אומרת שאולי הלידול ואם לא יצליח אז קסנזין .לכן אני מבולבלת דרך אגב זאת רופאה פרטית שמנהלת מחלקה ברמב"ם .לשאלתך אם יש לו טיקים קוליים אז לא. מחכה לתשובה מהירה בבקשה.

שלום דר' רק רציתי לדעת מה ההבדל בין ליריקה ללמיקטל. הבנתי שהן פועלות על אותו מנגנון או לפחות ההתוויה של שתיהן כנוגדות פרכוסים. לצערי ככשאלתי את הפסיכיאטר שלי לגבי הליריקה(לאחר שעברתי אבחון) הוא אמר שאינו מכיר....ביקשתי לקראת פגישתנו החודש שיתעדכן לפי מה שהמליצו לי. האם ליריקה וסימבלטה עובדות ביחד? וכמה היא משפיעה על השינה? חשוב לי לציין כי הרופא שלי בעד שאפסיק את הטרזודיל ובהמשך את הקלונקס שעוזרים לי לשינה כדי שאתחיל לישון בכוחות עצמי. מבחינתי כיום לא ניתן להפסיקם מאחר והמצב השינה מחמיר.. תודה על תשובותיך הקודמות,אני יודעת שהפורום אינו תחליף ותשובותיך הכלליות מאוד מסייעות לי להבנת המצב. ודבר אחרון,אם תוכל להמליץ לי בכל מקרה על רופא מטפל באיזור השרון שמבין בשני התחומים..

לפני 10 שנים זה התחיל התקף חרדה ראשוני...הפסיכאטרית נתנה לי פריזמה(לא ברור למה,כי לא הייתי בדיכאון) ובמקביל אלפרליד להרגעה.מה שהיא שכחה להגיד שאלפרליד הוא כדור ממכר!!! 10 שנים ואני מכורה,לוקחת שתי מ"ג אלפרליד ביום... וכול חלומי הוא להפסיק את הכדור.ניסינו כמה פעמים וזה לא צלח בהצלחה.ידוע לי שהתהליך לא קל...אבל אני מוכנה להתמודד. ד"ר יקר חשבתי להתאשפז במחלקה פסיכאטרית לשם כך... אשמח לשמוע חוות דעת מימך. בכבוד רב.

אגב ד"ר יקר,במקביל אני גם לוקחת 2 פריזמה של 20 מ"ג כול יום. +++מוכנה לעשות הכול,לא רוצה כדורים יותר.

עכשו אני מרגישה הכי בריאה בעולם.עידודך בהחלט היה בזמן הנכון,תגיד רופא יקר......אפשר לשלוח לך חיבוק חיפאי .מקווה שלא עברתי באדום. תודה ושוב תודה.

בעלי בשנות ה-40 לחיו קרו לו כמה מקרים של תוקפנות כלפי ילדיו.אני חושבת שהוא חייב עזרה.איני יודעת מה לעשות ? תודה. נחמה

לדעתי הגדרת את הבעיה יפה,מדובר בהתפרצויות ותסכול.לאן ולמי עלי לפנות ? תודה. נחמה

אנו מחפשים מתנדבים הסובלים מדיכאון בגילאי 22-68 מירושלים וסביבתה למחקר קליני בן 18 שבועות במהלכו ישתתפו בטיפול חדשני שאינו כולל טיפול תרופתי. המשתתפים במחקר יזכו לפיקוח פסיכיאטרי צמוד ,חיסיון רפואי ויתרמו לקידום מחקר בעל חשיבות. לפרטים והרשמה ניתן ליצור קשר בין השעות 9:00-19:00 בטלפון: 02-6551593, 050-7340150 או בדוא"ל: [email protected]

שלום אני מעוניינת להשתתף במחקר כזה. אני סובלת מדיכאון אני רואה שהמחקר בירושליים, ואני מת"א. האם ישנה אפשרות להשתתף כל זאת במחקר? תודה

שלום רב מזה 3 ימים אני נוטלת 1 כדור סרוואל במינון התחלתי נמוך בערב לפני השינה. כמו כן נוטלת מזה שנים 2 בונסרין בערב לפני השינה ועוד בונדורמין. היום אני מרגישה חולשה ונמנום. האם השילוה לא מתאים לי? האם כדאי להמשיך? תודה

fשלום דר' יקר, אובחני כסובלת מפיברומיאליגיה. כיום אני נוטלת למיקטל 200 מג' שעזר לדיכאון עמיד וחזרתי לתפקד (הפסקתי את הפריזמה שלא עזרה לי כלל וכמו כן עברתי את כל סדרת ה-SSRI והSNRI). מה שקרה הוא שהפסקתי לעבוד כי היתה לי תשישות נוראית ,לא יכולתי לנהוג,אפילו לא לעשות סיבוב ברגל בשכונה. רק שכבתי כל היום...בלי לעשות דבר, פשוט לא הייתי מסוגלת ,לא לראות טלויזה לא לעשות קניות שאוהבת. פשוט כלום לא עניין אותי. לא ישנתי טוב אלא רק עם 1 מג' קלונקס+50 מג' טרזודיל ואז במשך היום הרגשתי כזומביט,אפילו המוח היה חלש.. ירדתי לפני מס' חודשים ל-0.75 מג' קלונקס ובהמשך ל- 0.75 מג טרזודיל. לאחר מכן הרופא המליץ לי להוריד את הטרזודיל ולהשאר בשלב זה עם הקלונקס. כך עשיתי, מס' ימים היה לי קושי ולאחר מכן ישנתי את ה-5 שעות. מזה מס' חודשים אני סובלת מכאבי גב לא מוסברים -ולאחרונה גם מכאבי פרקים ושרירים- אין לי דלקת ובדיקות הדם תקינות לגמרי. השינה שלי הדרדרה וא, מרגישה מאוד נוקשה ,תשושה ושורפות לי העיניים במשך כל היום.נעשתי רגישה יותר גם פיזית וגם נפשית. שבוע שעבר חזרתי ל-50 מג' טרזודיל-התחלתי לישון אך במשך היום הייתי מאוד תשושה ואולי אפילו מנומנמת אבל לא עד כדי כך שארצה ואוכל לישון. התחלתי עבודה חדשה לפני חודשיים..ואני חוששת לאבדה,גם מבחינה קוגנטיבית הזכרון שלי קצר ולעיתים מתקשה להבין או לעשות הקשרים, מזל שלא שמים לב... הרופא נתן לי סימבלטה כדי להקל על הכאבים. רציתי לדעת בבקשה האם זה בסדר השילוב הזה,האם עניין הקוגנטיביות ישתפר ,האם השינה תשופר והאם התשישות תעבור לי..? או שזה רק יחמיר ואמשיך להיות תשושה. לעזרתך אודה!!

חשוב לי לציין כי ניסיתי את כל תרופות הSSRI וה-SNRI ואף אחת לא פתרה לי את בעיית השינה ואת בעיית חרדה. רק קלונקס 1 מ' מחזיק אותי שלווה. כמו כן אני ישנה רק בשילוב של טרזודיל. הרופא שלי לא בעד קוקטל של תרופות מאחר וחושב שתהיה לי הרעלת תרופות. אבל אני מתעקשת שאני יודעת מה הכי טוב בשבילי... עובדה שצדקתי...והייתי מוכרחה לחזור לטרזודיל. אך עכשיו כלום לא עוזר לתשישות,,אני הולכת על 4 לעבודה וממש מרגישה מסטולית וחסרת אונים מחוסר שינה. אני מקווה שתהיה לי הקלה עם הסימבלטה....כתוסף ולא כתחליף. מנסיונך, מה דעתך? האם סימבלטה היא לא כמו אפקסור שלקחתי בזמנו וגם לא עזר... אשמח לקבל הנחיה ועוד אפשרויות אם אפשר... אני לא חושבת שהפסיכיאטר שלי מבין בפיברומיאלגיה...

אני סובלת מדיכאון הרבה שנים. אני מטופלת בכדור וחצי ציפרלקס ובימים האחרונים אני נאלצת להוסיף עקב מצב שאני בו. המשפחה הקרובה שאינה חווה דיכאון מרגישה שנימאס לה ממצבי הרוח שלי שהם ירודים ובכי בזמן האחרון. אני מקבלת מהם השפלות ואפילו "משוגעת" ודברים אף חמורים מזה. שאלתי אליך, מה ניתן לעשות בהתמודדות מןל אנשים יקרים שפוגעים ללא הרף עקב הקושי שלהם-כמו שלי.כמובן הדבר מחמיר את מצבי.איך אני אמורה להסביר להם את התחושות שלי. אני מסבירה להם שזו מחלה של הרגש ולא של השכל, אבל אין מבין. הפכתי ללעג בפני כולם ומאוד קשה לי עם זה. תודה

אשתי נוטלת כבר 5 שנים כדורים מסוג ונלה במינון 37.5 מ"ג לאחרונה הפסיקו להביא את התרופה ויש תחליפים מסוג אחר שעושים לה תופעות לוואי איך אפשר להפסיק את השימוש בכדורים באופן מבוקר ומה ההבדל בין הכדורים השונים? תודה מראש.

שלום, לפני כחודשיים עברתי תאונת דרכים (תאונה של אוטובוס - הרוגים ופצועים רבים). נפצעתי באורח קל בתאונה - פגיעות רגילות של תאונה דרכים, מכות יבשות, כאבי שרירים וכו'. אפשר להגיד שהתאונה גרמה אצלי למשבר - ראיתי אנשים מתים, פצועים, והבנתי כמה החיים שלנו ארעיים ומקריים. מקום הישיבה שלי בזמן התאונה הציל אותי, אך איני יכולה להשתחרר מהמחשבות שאילולא ישבתי היכן שישבתי, הייתי נהרגת גם כן. מאז התאונה אני מחפשת משמעות לחיי ואיני מוצאת. כדאי לציין שלפני כחצי שנה איבדתי דוד יקר, והמחשבות הללו הצמיחו ניצנים כבר אז. אני סטודנטית, פעילה חברתית, במערכת יחסים חמה ואוהבת, ובכל זאת, קשיים כלכליים והכאבים מהתאונה רודפים אותי ולא מרפים - איני מבינה מדוע אני כאן, לשם מה? איני מצליחה להתנתק מהעובדה שיום יבוא ואמות, ואמנם אני מדמיינת את היום הזה כשאני מבוגרת, אבל לא מבינה מה זה משנה אם זה יקרה בעוד כמה שנים או עכשיו. הרי המוות שלי יסב לאנשים סביבי כאב, ואני גם אחווה כאב כשהאנשים הקרובים אליי ימותו, אז עדיף שזה יהיה מוקדם מאשר מאוחר, כך הכאב יהיה פחות נורא. אני לא אדם דתי, ומעולם לא הייתי. אמנם הלכתי להגיד 'הגומל' אחרי התאונה, אך הרגשתי שאין בזה טעם. אני מקנאה באנשים דתיים - נראה שברור להם מדוע הם כאן. כנראה שהאמונה שלהם בחיים שאחרי המוות מחזיקה אותם מול כל צרה בחיים, אך כאמור - אני לא מאמינה בכך. אחרי התאונה הרגשתי פספוס שלא עשיתי את מה שרציתי לעשות בחיים שלי - לא טיילתי בחו"ל כמו שרציתי, אני מבזבזת זמן בלימודים במקום לבלות כל רגע שאני יכולה עם האנשים האהובים עליי, ואני מוצאת את עצמי מבזבזת זמן על אנשים וויכוחים מיותרים. אמנם בימים שמיד לאחר התאונה המשפחה שלי תמכה בי, אך כיום, נראה שאני בסדר, או שהם פשוט מעדיפים להתעלם - אבל אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה. חיפשתי פסיכולוגים שמתמחים בדברים מהסוג הזה, ולא מצאתי, מה גם - שאין לי כסף או זמן לזה. אני צריכה להשלים מטלות מהלימודים אשר נדחו עקב הפציעות, וברגע שאוכל, אני צריכה להתחיל לעבוד. ובתוך כל זה, שוב - אני לא מבינה למה לי לעשות את הכל. החיים נראים לי כמו סבל מתמשך, אני לא מבינה מה אני עושה כאן. מקווה שתוכל לעזור, א

היי מזה 3 שנים שאני סובלת מכאב ראש כרוני, לפני כמה ימים ביקרתי אצל הנויורולוג , ומסתבר שאני סובלת ממגרנה כרונית, הוא רשם לי "ELATROLET" בעלון של התרופה רשום שזה נוגד דיכאון + הרטבת לילה, מה זה אומר לגביי האם התרופה יכולה להשפיע עליי לרעה? האם היא באמת עוזרת נגד מגרנה?.. אשמח לקבל תשובה ממך . תודה מראש לי.

אני מטופלת מי בערך 10 שנים .אני בת 48 והזיכרון שלי היה מעולה כבר כמעט שלוש שנים אני מרגישה ירידה בזיכרון. הזיכרון לטווח הקצר מעכשיו לעכשיו וזה מפריע לי מאוד בתפקוד יום יומי. היזמנתי תור לנירולוג .אבל אשמח לשמוע מה דעתך אנסה חזכור את שימות התרופות שאז לקחתי סרוקסאט.פריזמה שזה פלוטין למיקטל וולבוטרין אפקסור .ואדרונקס . לא זוכרת עוד לא היו כדורים חזקים יחסית . כרגע אני על כדורים למיקטל 1 ביום 2 וולבוטרין כדור מגנזיום

אולי גם הפרעת אישיות .מצב הרוח משתנה מקצה לקצה. זהו ובכינה פיזית יש לי דלקת פרקים ופיברלגיה . לכן אני מקבלת גם רמיקייד לפרקים ומטטרוקסאט שזה לפרקים וזה חומר כימי במינון נמוך נמוך . אני רוצה לדעת .כי במידה וכן ארצה לחשוב על דרך אולי .כי אי אפשר להמשיך ככה

שלום רב! עקב פריצת דיסק קשה שהשביתה אותי לחלוטין מכל פעילות נכנסתי לדיכאון עמוק. חוסר תאבון (ירדתי 10 קילו במשקל) אין לי חשק לדבר עם אנשים.בודד. כל הזמן אני חש כאב כלשהו חדש בגוף כגון לחצים בחזה. גוף זר בגרון אי יכולת לבלוע אוכל. וכו". הלכתי לרופא משפחה והוא רשם לי כדורים נגד דיכאון. לקחתי במשך יומיים את הכדורים והמצב החמיר יותר. כמובן הפסקתי לקחת את הכדורים. אני נהג רכב ציבורי ומעונין כמה שפחות להכנס לבעיות נפש לבל יקחו לי את הרשיון שזה מקור הפרנסה שלי. השאלה שלי איך אני יוצא מהמצב הדיכאוני שאליו נכנסתי. כי אני מודע שאני חייב לחיות עם פריצת הדיסק תקופה ארוכה תודה מראש אבי

עד לפני חודשיים וחצי הייתי בחורה מאושרת! אבל לא מאושרת לפרקים כמו עכשיו, אלא מאושרת כמעט 90% מהזמן... אני חיילת משוחררת כבר שלושה חודשים, התחלתי לעבוד בחברה בה אני מרוויחה הרבה מעבר להרבה חברים בגילי, יש לי חבר ששנינו עברנו לגור במרכז, כל אחד בדירה שלו,אחנו מאוהבים בטירוף, על פניו הכל נראה מדהים! אני אספר לכם קצת על עצמי כדי שאולי תבינו למה ההיסטריה.... אני מנגנת כבר יותר מ10 שנים, גדלתי על אהבת המוסיקה ואהבת ה', אני בחורה מאוד רוחנית ואופטימית. יש לי חברות מדהימות מהשירות הצבאי ואני מאוד אוהבת את המשפחה שלי... אבל קרה משהו, שקשה לי להסביר מהו בדיוק שגרם לי לאבד את עצמי!! הדבר הזה לא קרה באופן מעשי אלא התחולל לי איי שם בנפש... אולי זה השינוי, המעבר מהעיר הקטנה לעיר הגדולה, המעבר מהצבא לחברת הייטק רצינית.... לא יודעת.... אבל משהו גרם לי לאבד את הנערות ושמחה האינסופית שבה הייתי מאופיינת... יש הרבה ימים שאני שמחה ומחייכת, מאושרת ומאוהבת בחבר שלי (שדרך אגב, הכי טוב אליי בעולם!) אבל יש ימים שאני פשוט לא יכולה עם המועקות שנדבקות בי... אני מרגישה צורך מטורף לבכות וכשזה קורה אני מרבה לדבר עם חבר שלי והוא מרגיע אותי... אבל אחרי דקה בא לי לדבר איתו שוב כי אני שוב מרגישה רע... ואז אני נכנסת ללופ אינסופי בו אני נרגעת ומרגישה רע על זה שאני מרגישה רע... וחושבת על מה נהיה ממני? למה לעזאזל אין לי חשק לנגן? להתפלל? לאהוב את אחיות שלי? לקבוע פגישות עם חברים מהצבא? איפה האופטימיות שלי נעלמה?? חבר שלי חושש שזה בגללו.. הרבה פעמים הוא שאל אותי האם אלה תחושות חדשות בגללו או שזה קרה לי כבר בעבר.... ואם אני זוכרת נכון, זה קרה לי פעם אחת במשך שלושה ימים ועבר.... אבל זה היה לפני שלוש שנים בערך! עברתי הרבה מאז,התגייסתי, השתחררתי, התבגרתי, חוויתי אהבה ואכזבה ועכשיו אני מאוהבת שוב אבל מרגישה שאני הורסת במו ידיי את מה שבניתי.... ושלא נדבר על העבודה.... אני בקושי מרוכזת בעבודה והבוס שלי העיר לי כבר על חוסר ריכוז ועל זה שאני חייבת לעשות הפרדה בין חיים אישיים לבין עבודה. מה עושים? צריכה עזרה מבחוץ... חברים שלי כבר בקושי מצליחים לעזור לי.

עכשיו אני עוברת עוד אחד מההתקפים הלא מוסברים שלי.. אני מרגישה שכל העולם חרב ושאין לי טיפת אור. אני יושבת במשרד שלי מול המחשב, אמורה להמשיך לעבוד אבל אין לי חשק!! אני בוהה במסך ולא מבינה מה אני עושה פה......... היום בערב אני אמורה לצאת עם חבר שלי, אח שלו וחברה שלו ופשוט אין לי כוח לזה!!! בא לי להתכנס בתוך עצמי ולהתבודד! להתעטף בשמיכה שתעלים את כל העצב הלא מוסבר הזה! אני באמת לא מבינה למה אני כל היום סוחבת את התחושה הזאת!!! אני מתגעגעת לעצמי... לשלווה שלי ולרוגע שלי.... אני חייבת לשמוע חוות דעת של מישהו... בבקשה!!! תתיחסו!

בעלי עבר ניתוח קל מאד לפני כשנה ומאז מתלונן על כאבים כל הזמן . כל דבר הוא אינו מסוגל לעשות, לא ספורט, לא יוצא בכלל מהבית, אינו עובד וחוץ מטלביזיה אינו עושה דבר. אפילו לחול אינו מסוגל לדבריו. אני מאמינה שאן יש כאבים מסוימים , אבל לפי מיטב הבנתי יש להתגבר על הכאב. כשאני מציעה לו להתעסק במשהו- הוא נפגע וצועק שאף אחד לא יתערב לו בחיים. אנו בטפול זוגי והפסיכולוגית לא מתייחסת לבעיה הזו.נשבעתי שיותר לא אעיר לו, כי מה בעצם אכפת לי?? הוא לא מפריע לי..אני מאד עסוקה בענייני...מה דעתך

אנחנו מנסים כחצי שנה להיכנס להריון ואיננו מצליחים. בעלי נוטל כדורי ציפרלקס כשנה לפני כשנתיים הצלחנו להיכנס להריון מהניסיון הראשון ולצערנו בשבוע 11 עברנו הפלה טיבעית . האם כדורי הציפרלקס פוגמים באיכות הזרע? אשמח לשמוע תשובתך בכבוד רב שירי

שלום לפני כחודש הייתי בבדיקה אצל פסיכיאטרית, בתום הבדיקה קיבלתי מרשם לתרופה, ביקשתי מכתב רפואי על הבדיקה ותוצאותיה, הרופא סירב לתת לי,האם זה חוקי? האם אני לא רשאי לקבל מכתב סיכום בדיקה? האם הוא לא היה חייב לתת לי?

שלום ד"ר, רופא המשפחה הציע לי להגדיל מינון ויפאקס SR מ150 ל300 מ"ג מאחר ויש החמרה בכאבים ובמקביל גם תופעת הדיכאון מתגברת.(סובל מפוסט טראומה-בעבר חליתי בסרטן). בגלל הכאבים אני נוטל אופטלגין בשתיה "בכמויות מסחריות",ולחילופין פרקוסט, תלוי במידת הכאב. בתחילת הטיפול בויאפקס היתה הטבה, אבל עכשיו אין השפעה, כאילו שאני נוטל כדורי דמה. רופא המשפחה מודה שאינו פסיכיאטר אבל מאמין שהגדלת מינון הויפאקס תעזור לי. אבקש את דעתך להגדלת המינון. תודה

שלום, בתקופה האחרונה אני סובלת מצב רוח לא טוב דבר המקשה עלי להתרכז בעבודה ולישון כמו שצריך. המצב נובע מכל מיני סיבות והחלטות שעלי לקחת וליישם. הייתי מעוניינת לדעת איזו תרופה (לא טבעי רגיעון למשל) אני יכולה לקחת? ממי אני יכולה לבקש מרשם? האם אצטרך לעשות בדיקות לפני נטילת התרופה? אודה לתשובה דחופה.

שלום, אני בת 36 נשואה 11 שנים אמא לשלושה ילדים תאומים בני 10 ובת בת 6 בעלי עובד במשמרות. כבר כחודש שאני מרגישה בעצם כלום מן ריקנות ועצבות ואין לי מושג למה , אני אומנם לא יכולה עכשיו לכתוב הכל כי זה מאוד ארוך אבל לפי כל הכתבות שקראתי אני חושבת שאני בדיכאון אין לי שום עניין בחיים כלום לא מרגש אותי יותר קשה לי לקום ולעשות משהו אני עייפה רב הזמן מרגישה חולשה רב הזמן בכוונתי לפנות לפסיכולוג אך לפני כן ברצוני לשאול האם אני צריכה לפנות לרופא המשפחה שלי ולספר לו על כך או ישר לפנות לגורם מקצועי?? האם אני צריכה כדורים ואם כן ממי אני אמורה לקחת מרשם?? תודה

שלום, האם יתכן שאלטרול יכול ליצור תיקים (בעינים)? מכל מקום הורדתי אותו גם משום שהפכתי לזומבי עם נשמה חלולה ועברתי במקום לדכאון לסרקוול 50 מ"ג גם בגלל שהוא מרדים ויש לי בלעדיו נדודי שינה. מצבי הרבה יותר טוב לפחות אני חש כאדם אבל התקפי החרדה עומדים מאיימים בפתח ואני משתמש הרבה בקלונקס כמעט על בסיס יומיומי. האם סרקוול גם מוריד חרדה? והאם הקלונקס עומד להפוך לידידי הטוב...? והאם יש סיכוי שיום אחד סרקוול יכנס לסל גם עבור הסובלים מדכאון? תודה

שלום ד"ר, בחודש האחרון אני סובל מכאב בטן שבא והולך, בין אם אני סובל מכאב בטן באותו רגע או לא אני לא מסוגל לצחוק או לחייך משום דבר. מעבר לכך- מבחור שהיה רגיש באופן קיצוני לדגדוג הפכתי לחסר רגישות לחלוטין- שום דבר לא גורם לי לצחוק למרות שאני מזהה שמשהו מצחיק. השאלה שלי היא האם יכול להיות שהבעיה היא אורגאנית ושכאב הבטן (שנגרם עקב נטילת חלבונים חדר כושר שהכילו קרגינן) או שמדובר בדכאון, ואם מדובר בדכאון- האם אדם בדכאון חסר רגישות לדגדוג לחלוטין?

שלום רב! אימי מקבלת סיפרלקס10 מ"ג וסימבלטה 60 מ"ג לטיפול בדיכאון , כמו כן היא מטופלת ב20 מ"ג אוקסיקונטין נגד כאבים כרוניים! שאלתי, האין התנגשות ואינטרקציה בין התרופות הנ"ל? היא סובלת בין השאר מעיפות וחולשה , מה שמחשיד שהשילוב בין התרופות ,גורם לתןפאות הלואי. תודה, רמי

ראשית אני מתנצלת על השאלה הארוכה אבל אני כבר ממש אובדת עצות ואני מקווה שאולי אני אוכל לקבל עזרה פה... כבר יותר מחצי שנה שאני סובלת מכאבי ראש ממושכים (מהרגע שאני קמה עד לרגע שאני נרדמת) שלא עברו עד עכשיו..הכאבים הם מאחורי הראש מעל העיניים בעצמות הלחיים/ארובות העיניים והכאבים לאט לאט הלכו והתפשטו גם לצוואר ולגב ולעיתים גם כל גופי תפוס וכואב יש לי גם בעיה בלסת (קליקים) כאבים מתחת לאוזניים כשאני לועסת הפה ממש לא נפתח בצורה ישרה והאוזניים שלי גם נסתמות לעיתים קרובות הייתי כבר אצל כל הרופאים שמטפלים בכל המקומות שכואבים לי ולא נמצאה שום בעיה פיזית לפיכך הוחלט שהבעיה היא כנראה נפשית..חשוב לי לציין שאני בחורה צעירה שלא מזמן סיימה צבא אין לי שום בעיה חברתית יש לי המון חברים ואני בן אדם מאוד פתוח לסביבה ולכן לא כל כך רציתי להאמין שהבעיה היא נפשית כי לא חשתי בלחץ מסויים שמופעל עליי אבל מכיוון שהרבה תרופות שנתנו לי עד כה לא עזרו לשפר את המצב כולל פיזיוטרפיות אני מאמינה שאין לי ברירה אלא לקבל טיפול תרופתי להרגעה סביר להניח..האם באמת כל מה שתיארתי מעיד על סוג של התמוטטות עצבים? ואם כן מה עליי לעשות איזה סוג של תרופות יכולות לעזור במצב נורא שכזה? אני כרגע מטופלת במרפאת כאב ראש באיכילוב ולוקחת אלטרול 50 מ"ג כבר כמה חודשים טובים, הציעו לי לעבור לציפרלקס וגם לנסות טיפול בהיפנוזה.. אשמח מאוד לתגובה.

האם התרופות שעליהן המלצת לי גורמות לתלות בהן ואלה תרופות שיצטרכו ללוות אותי כל חיי? או שהן פותרות את הבעיה בכמה חודשים? יש להן הרבה תופעות לוואי (הבנתי שהן יכולות לגרום להשמנה) והאם ניתן לשתות אלכוהול בזמן תקופת הטיפול שלהם?

שלום, אני בת 34, גרושה מזה שנה ובאותו זמן גם החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה לתחום החינוך. כרגע בלימודי ההסבה. אובחנתי בעבר עם חרדה חברתית ובזמנו גם עם דיסתמיה. עברתי טיפול קבוצתי שהיה מאד אפקטיבי בזמנו, אבל חלה רגרסיה מסוימת כיום עדיין מתמודדת עם החרדה. לקחתי בזמנו תרופות לתקופה קצרה והפסקתי כשמצבי השתפר. מעבר לכך, היום חשה שמקור הבעיות שלי הולך ומתרחב ושזה כבר מעבר לחרדה החברתית. דיבור פנימי שמייסר אותי, הלקאה עצמית בלתי פוסקת, מחשבות טורדניות ואובססיביות, יחד עם תחושה הולכת וגוברת של אובדן האחיזה בחיים, הרצון לחיות, שמחת החיים. מרגישה בבדידות קיומית איומה!! תחושות חוזרות ונשנות של לבד, שלא אוכל באמת לקרב אליי אף אדם לעולם, שלא מסוגלת לחוות ולקיים אינטימיות, שלא אוכל לשתף אף אחד בעולם הפנימי שלי. תחושה שגבולות העצמי שלי נפרצים, שאני כבר לא סומכת על עצמי, על מה שאני מרגישה, על מה אני רוצה... חושבת שאולי פסיכולוג או פסיכותרפיסט בגישה אקזיסטנציאליסטית יכול להתאים? אני חייבת עזרה, ובנוסף לכל אני לא מסוגלת לממן כרגע טיפול פסיכולוגי יקר. האם תוכל להפנות אותי או להציע גורם סיוע מתאים? בבקשה ענה לי במהרה, תודה רבה!!

שלום, לפני כחודשיים נפרדתי מזוגיות יחסית קצרה, כ- 3.5 חודשים, איני מפסיקה לחשוב על הבחור איתו יצאתי, הוא משתלט לי על כל חלקה טובה במח, איני מצליחה להתרכז, האם זה נחשב למחשבה טורדנית? או שזה נורמלי? אני נוטלת רמוטיב כחודש, יש שיפור במצבי הנפשי, אך המחשבות אינן מרפות. בנוסף אני בטיפול פסיכולוגי. אבקש לדעת איזה פעולות ניתן לעשות על מנת להשתחרר מהמחשבות, האם דמיון מודרך, או היפנוזה יכולים לסייע?

אני בת 39 נשואה ואמא ל3 מזה 9 שנים סובלת מדיכאון עם עליות וירידות לא פעם החליפו תרופות שעשו המון תופעות לוואי הייתי מטופלת במשך שנתיים במרפאה לבריאות הנפש והתייאשתי צמכל השיחות שלא עזרו עברתי המון סדנאות קורסים וניסיתי הכל שום דבר לא עזר . יש לציין שלפניי כחצי שנה גילו אצלי בנוסף לכל פיברומיאלגיה דבר.הייתי אישה מלאת מרץ מארחת המון אנשים בכל שבת וחג אופה מדרגה ראשונה אמא ואישה למופת היום דבר שהייתי עושה בתוך שעה הוא נמרח לשעות למרות מצבי הקשה אני עובדת בניקיון בשביל הפרנסה ואף קיבלתי קידום בעבודה והיום אני עובדת במשרה מלאה חצי בניקיון וחצי במחשבים מאוד אוהבים אותי בעבודה אני ובעלי היינו זוג מאוד מאושר הייתי מוקפת בחברים ומשפחה אבל הברחתי את כולם ממני לא מארחת לא מבקרת לא שואלים עליי ואני לא שואלת לא יוצאת מהבית מלבד לעבודה אפילו לארועים משפחתיים כבר לא הולכת סובלת מכאבים הפחתי לאישה ממורמרת שונאת את כולם הפכתי להיות קנאית ולא רוצה שיהיה לאף אחד טוב אני מרגישה בודדה משועממת ובכל זאת מתנתקת מהכל אבל העיקר זה הזוגיות שהולכת ונעלמת אין סקס אין דיבורים אני כועסת על בעלי כל הזמן הוא מאיים שימצא בחוץ אני נפגת ממורמרת מאסתי בחיים אבל דואגת לילדים אני ובעלי לא מדברים רק מה שצריך לומר איזה מן חיים אלה? הרופאים אומרים שזה התרופות אבל אני מרגישה שזה הסביבה שמשפיעה עליי הנה דוגמה:לפניי פסח בעלי עזר לי בניקיונות סידר קנה פינק ואני הרגשתי פורחת אוהבת היה סקס טוב ואז כשהוא כבר לא עוזר אני מלאת טינה וכעס זה הסבר הכי טוב שזה לא התרופה שכן לא שיניתי מינון או סוג תרופה ובכל זאת הרגשתי טוב מה עליי לעשות?אני מבינה שאי אפשר לרצות אותי כל הזמן אז מה לעשות? למה השנאה הזאת? למה הרוע? לא מתאים לי אני אישה חביבה שכולם אוהבים ועכשיו הבעל רוצה גם לעזוב אוליי עדיף לשים כץ לחיי?

שלום יש לי שאלה לקחתי סרנדה כחצי שנה הפסקתי בבת אחת כי לא היה לי מרשם, בעצה עם הפסיכיאטרית אמרה לי שאני יכולה להמשיך לא לקחת כל עוד אני מרגישה טוב . כרגע בתקופה לחוצה מרגישה חרדה וזקוקה לכדור לקחתי 75 מ"ג אתמול לקחתי 75 מ|ג אחרי חודשיים רציתי לשאול האם זה יכול לעשות לי נזק גופני האם לא להמשיך האם צריך הדרגתיות בלקחית התרופה , אני מרגישה שעצם לקחית הכדור פסיכולוגית עוזר לי אודה על תשובתך

אני סובלת כשלושה חודשים מתכיפות קשה במתן השתן ולעיתים כאב. פרט לדטרוזיטול נתן לי האורולוג elatrolet במינון 10 מ"ג לפני השינה. קראתי שזה נוגד דכאון ואני חוששת לקחת את זה מה גם שבשבוע האחרון פסקו הכאבים. מה דעתך? תודה

שלום רב. יש לי כאבי גב תחתון כבר חצי שנה ללא הפסקה. כל בדיקות הסיטי, מיפוי עצמות ודם יצאו תקינות. מאחר וגם אני חשה עייפות מטורפת וחוסר אנרגיות נירשם לי סימבלאטה 60 מ"ג. לאחר שלקחתי כדור אחד הרגשתי כמו "זומביט". בחילות והרגשת חולי נוראה. הפסקתי לקחת והרופא רשם לי 30 מ"ג. לקחתי רק שני כדורים והרגשתי שוב נורא. שוב הפסקתי לקחת מרוב פחד. מה לעשות? האם לקחת ולסבול עד שהגוף יתרגל? האם הגוף צריך תקופת הסתגלות? אנא עזרתכם כי אינני יודעת האם לקחת את הכדור או לא...תודה לכם.

ברצוני לקבל הכוונה לאיזה סוג טיפול מתאים לבעיה הנ''ל: קרוב שלי הוא בחור בן 30 רווק ומתוסכל, חסר בטחון עצמי, מתקשה ביצירת קשרים חברתיים, בעל דימוי עצמי נמוך, שקט מופנם ומאוד עקשן הבעיה הכי רצינית היא שכאשר מדברים איתו יש תחושה שמדברים עם ילד בן 12 (לא מודע למציאות). זה לא סוג של פיגור או משהו הוא פשוט לא מפותח רגשית ושכלית אבל לא מודע לכך.בנוסף על הזמן כואב לו ראש,רגליים, עיניים וכדומה... במהלך החיים ניסה כמה פעמים כמה סוגי טפולים אך בעקבות האופי הבעייתי "שום דבר לא יעזור, אין לי שום בעייה".. הפסיק אחרי כמה טיפולים. עכשיו הוא מוכן לנסות וברצינות טיפול שיעזור לו להשתחרר מכל המחסומים והמצוקות. הבעיה שהוא לא מרבה במילים.. איזה טיפול יכול להתאים לו?

שלום, אני בן 39 נשוי ואב לשניים. אני סובל מדיכאון מספר לא מועט של שנים,דיכאון מחזורי שבא והולך במהלך השנה. טופלתי בעבר במספר לא מבוטל של תרופות אפקסור וכאלה. היום אני מטופל בצירפלקס 20 מ"ג,לפניי כן הייתי לוקח צירפלקס 10 מ"ג. אינני מרגיש בשום שינוי מצבי רק הולך ומדרדר,אינני מתקשר עם הסביבה,לא מרוכז גם בפעילות עם המשפחה אינני נהנה.יש לי 2 ילדים קטנים ואני ממש מרגיש רע עם המצב......אין לי חברים מרגיש בודד ולא שייך.בקושי מצליח להקים את עצמי מהמיטה בבוקר. מה עושים??בעבר טופלתי בשיחות עם פסיכולוגית ואף טיפול של פסיכיאטר.האם אין שיטות אחרות לטיפול??? אודה לתגובתכם.

שלום, אני בן 24 וסובל מזה כחמש שנים מהפרעות שונות כמו עייפות כרונית וקושי בנשימה עמוקה, בין היתר על רקע משברים אישיים. לגבי הקושי בנשימה - ההרגשה איננה באזור החזה, אלא יותר באזור הראש, כאילו יש איזו חסימה. ההרגשה איננה בתעלות האף, אלא כאילו ישנה איזו הצפה של חומרים במח המתבטאת בקושי הגעת חמצן למח. כך, כאשר אני מתאמץ לנשום עמוקות, מחד אני חש תחושה מסוימת בראש (לא כאב, אך תגובה פיזית), ומאידך אני מרגיש שהראש שיווע למנת החמצן הזו "שהצליחה" לחדור אליו. האם התופעה מוכרת? האמנם היא על רקע דכאוני? (אציין שמזה כשנתיים מצבי הנפשי יציב ואיתן). מה ניתן לעשות? תודה.

שלום רב, התחלתי טיפול בתרןפה הנ"ל לפני מספר ימים. רציתי לדעת מה הזמן המועדף ביום לנטילת התרופה. יש לציין שאני לוקחת במקביל אלפרליד (בלילה כמובן).איני יודעת אם המידע רלוונטי אבל אני עובדת וצריכה לנהוג למקום העבודה ובחזרה.