פורום דיכאון וכאב
מנהל פורום דיכאון וכאב
שלום רב אני מטופלת בציפרלקס20 מ"ג כ5 חודשים אחרי טיפול של חצי שנה של אפקסור . הטיפול החל בעקבות עייפות כרונית חוסר הנעה ואנרגיה ולצערי לא חשתי בהקלה או שיפור. אני במהלך החודש האחרון בניסיון להפסיק את הטיפול , כאשר שבועיים לקחת 10 מ"ג לאחר מכן 5 מ"ג לשבוע נוסף ולאחר מכן לעוד שבוע 5 מ"ג יום כן יום לא. החל מיום רביעי האחרון 10.6.2010 , הפסקתי את הטיפול לגמרי . שאלתי : במשך השבועיים האחרונים אני חשה במעין זרם חשמל לסירוגין באיזור הראש ,כאשר בימים האחרונים התופעה התגברה . התחושה היא כמו זרם לשבריר שנייה וחוזר אחת לחצי שעה ולעיתים גם בתכיפות גבוהה יותר האם התופעה הינה נורמלית והאם היא תחלוף. אני מאוד חרדה ומצוייה בחוסר שקט בעקבות התופעה אנא עזרתך תודה מראש ושבוע טוב
התופעה שאת מתארת בהחלט יכולה להיות קשורה להפסקת הטיפול ויכולה להמשך גם מספר שבועות. בכל מקרה נראה שהפסקת את הטיפול בהיעדר השפעה וככל הנראה את עדין סובלת מאותם תסמינים שבגינם התחלת את הטיפול. מציע לך לא להתייאש כיוון שישנם עוד אופציות נוספות לטיפול.
תודה על התשובה המהירה שאלה שקשורה בנושא היא האם התחושות הללו מלבד שהן מאוד לא נעימות מזיקות לגוף ובעיקר לראש ? והאם יש משהו על מנת להפחית או להפסיק את תחושת הזרם . תודה רבה גל
תודה על התשובה המהירה שאלה שקשורה בנושא היא האם התחושות הללו מלבד שהן מאוד לא נעימות מזיקות לגוף ובעיקר לראש ? והאם יש משהו על מנת להפחית או להפסיק את תחושת הזרם . תודה רבה גל
אין נזק למערכת העצבים. הדבר רק מעיד על צורך לחדש טיפול כיוון שיתכן ומדובר בתסמיני חרדה
אני חולה בדיכאון עמיד, אני לוקחת וולבוטרין 150 מ"ג , סרוקוואל 100 מ"ג אנטומין 120 מ"ג כבר שבוע ימים ואין הטבה במצבי. השאלה שלי האם כדי להמשיך בטיפול או שלא אני בדאגה גדולה, תודה
שלוב התרופות שאת מציינת מעלה שאלה אבחנתית, מכיוון ששתים מבין התרופות הן תרופות נוגדות פסיכוזה. בכל מקרה שבוע אינו פרק זמן לקבלת החלטות ולהסקת מסקנות, פני להמשך מעקב לפסיכיאטר שרם את התרופות והתייעצי עימו
בוקר טוב , אני בת 27 שנה , אבל נראית גדולה מזה בהרבה .. את האמת, לא יודעת מאיפה להתחיל , זה ממש קשה , לא יוכלה לסבול אותו , כאב עצום , ייאוש נורה ,תסכול עצום ... כמעט בחצי השנה האחרונה לא מסוגלת להתמודד עם מצבי הנפשיי , לא מוכנה לקבל הערות מאף אחד , כועסת מכל דבר , צועקת , אפילו אם הפלפון מצלצל זורקת אותו לרצפה .... תיאבון על הפנים - בתקופה האחרונה ירדתי יותר מחמש עשרה קילו (לא עושה הדייט אלא בקיצור לא בא לי לאכול |) - אני עכשיו נמצאת בתת משקל חמור (כ-35ק"ג) ... *-*איני מרוכזת בקריאה - למרות שלפני זה הייתי קוראת את הספר שמעל 500 דפים ביומיים -שלושה אבל היום דף אחד איני יוכלה לקרוא אותו בכלל (חוזרת על השורה כמה פעמים וזה לא עוזר ... ) ... *-* דוגמה אחרת , הייתי רוב הזמן מבלת את הזמן עם חברות , טיולים , יציאות מחוץ הבית , שיחות , ציחוקים והכל היה בכיף ובשמחה ... אבל היום אנירגיה נמוכה בקיצור אין מוטיבטציה לשום דבר , אפילו יושנת יום ולילה על הספה מול הטליוויזיה (ודקות בדודות בכל כמה ימים מפעילה את הנייד) ,כמו משותקת לא קמה אלא לשירותים , כוס מים לא מביאה לעצמי , אוכל לא מעניין אותי (אפילו אם מביאים ואוכלים איתי) ... חבירות נתקתי ממהן , בקושי מדברת אפילו עם המשפחה "רק המילים ההכרחים" , ייציאות מהבית כבר נעלמו... *-* והנה עוד דוגמה , הייתי "סופר הניקיון בבית" והיום אם כוס המים נשפך ממני זה לא מעניין אותי ויש מישהו שינקה את זה , בגדים בקושי מחליפה ומקלחת יותר גרוע כמו שאומרים פעם ב-... *-* ואם רוצים עוד דוגמה , אז כך.... *-* סובלת מכאבי ראש עזים , גב , בטן ושרירים , תמיד חלשה ולפעמיים מתעלפת , לקחו אותי לכמה רופאים ואפילו אישפזו אותי אבל לא מצאו סיבה פיזיולוגית לך חוץ מאנימיה קשה( ההימוגלובין שלי ממש נמוך 4-7 למרות שהיה לפני כך מעל 14 (כמובן בב"ח נתנו לי מנות דם ואינפוזיה - אבל אח"כ המצב חוזר כמו שהיה...) ...כי בקיצור איני מטפלת בעצמי - זונחת אותה כמו זבל ... *-* יש ימים , כן ימים שלימים שלא יושנת בכלל (אפילו כדורי שינה לא עוזרים) ואם יושנת אז שעה או שעתיים ולא רצופים - וזה בקושי רב ... ויש עוד ועוד דוגמאות ודוגמאות ... אבל אין כוח לכתוב הכל ... +*+*+*+* אני מודה שסובלת מדיכאון כרוני קשה , כמובן שאני מתכוונת חוץ מהתקופה הזאת , אבל התקופה הזאת נמצאת זמן רב וגרועה יותר , איני יכולה להתמודד איתה בכלל , בא לי למות ולסיים הכל , לא יוכלה לסבול עוד , אין לי יותר כוח , נמאס לי מהכל , זאת לא החיים שציפיתי אותה , זה קשה עלי , איני מסוגלת עוד להרים את הכל על כתפי ... כבר מספיק לי !!!! באמת מספיק לי !!! */*/*/*/*/*-.-.-.-. הערה קטנה , אני עברתי טרוומה קשה (כוויה דרגה 3 ) ב- 50% מגופי - אבל לזה אני התרגלתי ועברתי את זה בשלום , והנה למדתי בב"ס וגם 2.5 שנים באונ' ,למדתי נהיגה (ויש לי אוטו חדש2009) הייתי ילדה חייכנית לגמרי , רוב הזמן מחץ הבית מסתובבת עם החברות או לימיודים או טיולים או עם המשפחה ... אבל היום הכל הפך , כן הפך ...
נישמע שאת מאוד סובלת וגם המישקל שלך מאוד נמוך את צריכה דחוף לקבל טיפול כמה זמן את בדיכאון ואיך ירדת כלכך הרבה במישקל זה מאוד חמור כמה ירדת במישקל ? את צריכה טיפול דחוף המצב שלך קשה מאוד ואני בדרך כלל לא מגיב אבל את מצב לא קל
את צריכה דחוף טיפול אפילו אישפוז במקום שיטפלו לך וידאגו שתעלי במישקל את מסכנת את החיים שלך שאת לא אוכלת וכל הכאבים שלך הם בגלל חוסר משקל את חייבת להתחיל לאכול ולעלות ל 50 קילו המצב שלך מאוד מאוד קשה ואם לא תעשי משהו את מסכנת את החיים שלך לכן אני מציע לך ללכת לטיפול דחוף את ממש בסכנת חיים בדרך כלל אני רק מסתכל על מה שכותבים אבל את מצב קשה מאוד ולא להגיב זה ממש מחדל אנה מימך לכי לקבל טיפול אפילו אישפוז
אין ספק שהמצוקה ניכרת מבין ועל פני השורות. על מנת לבחון דרכים להתמודדות ודרכי טיפול אנא פני ללא דיחוי למסגרת של בריאות הנפש או בקופת החולים שלך או במסגרת הציבורית על מנת לקדם מהלך של טיפול בהצלחה
שלום רב אני בת 59 בחודשים האחרונים עברתי דברים מאוד קשים מבחינה רגשית. אני יודעת האני בדיכאון כי כבר היה לי בעבר אבל בפעם כבר כמה זמן אני מצוננת עם כאבי גרון. כבר לקחתי תרופות אנטיביוטיקה שהרופא נתן לי אבל שום דבר לא עוזר. האם זה קשור לדיכאון?? תודה מראש על התשובה. מירי
לא בהכרח. אך ללא כל קשר באם את מכירה את תסמיני ההפרעה ואת מציינת שאת בדיכאון חשוב להתאים את הטיפול (באם את נוטלת כזה) למצבך.
סבתי סובלת מדיכאון יחד עם כאבי ראש חזקים ולאחרונה קיבלה טיפול בתרופה בשם ויפאקס XR. היא התחילה לקחת אותה לפני ארבעה ימים, כדור אחד ביום ורציתי לדעת תוך כמה זמן יורגש שיפור במצבה הנפשי וכן במצב הפיזי (כאבי הראש)?
תודה ד"ר קודש. האם נטילת כדור אחד ביום מספיקה? (הרופא אמר לה לקחת רק כדור אחד ביום אבל אני מפחדת שכדור אחד זה לא מספיק)
שלום אני כחודש אחרי לידה. כשלושה חודשים לפני הלידה עזבתי את מקום עבודתי מרצוני, כי לא יכולתי יותר. מאז ישבתי בבית וההרגשה הייתה שאני פשוט נרכבת. אני שנאתי את כולם, לא היה לי כוח לטפל בילד הגדול בין 3.5, פשוט עשיתי אותו אומלל, לא היתה לי סבלנות אליו וכל דבר שהוא עשה עצבן אותי. דבר זה גרם לי לבכות כל הזמן, כי הרגשתי עם זה נורא ולא שלטתי בזה. הרגשתי גם שנאה כלפי בן זוגי, אולי גם איפושהו קנאה על כך שהוא עובד ומצליח ואני מתפרקת בבית, למרות שהוא מאוד תמך בי כל הזמן. הייתי פשוט בלתי נסבלת, כעסתי על כל דבר, לא תפקדתי בכלל ולפעמים רציתי לא לשרוד את הלידה. כיום אני חודש אחרי הלידה. הבעיה היא שכל זה נמשך, ואני לא מצליחה לתפקד ושונאת את כל העולם, אני מאמללת את בעלי וילדים שלי, ואין לי כוח לכלום. אני כל כך מתוסכלת. זה נראה כאילו החיים שלי נגמרו וכעת אני אהיה תקועה לנצח עם שני ילדים ולעולם לא אתפתח. בנוסף לכך גם אין לי עבודה ולא ידוע כמה זמן אהיה עוד בבית וזה משגע אותי. גם אין לי כל כך חברים כי איכשהו ניתקתי קשר עם כולם.החיים שלי פשוט מתפרקים והבן זוג כבר לא תומך בי כי נמאס לו. מה לעשות?
טניה שלום. ככל הנראה את בדיכאון. במצב דיכאוני יכות קבלת ההחלטות וראייתהמציאות האוביקטיבית נפגעת. החוויה היא של דרך ללא מוצא. טיפול נוגד דיכאון ויתכן שילוב של טיפול פסיכולוגי ממוקד יוכל לעשות שינוי קיצוני במצבך. פני כבר מחר לרופא המשפחה או לחילופין לפסיכיאטר על מנת להתאים לך את הטיפול הנידרש. בהצלחה
שלום רב, רציתי לדעת איך פותרים דכאון שחוזר על עצמו שוב ושוב? כי נראה לי שזה פשוט חלק ממני! לפני 3 שנים לקחתי רסיטל שהציל אותי ממוות וחזרתי להיות בן אדם נורמלי ומאושר. כל חיי תמיד סבלתי ממצבי רוח ושוב זה חוזר אליי במכות קטנות! אני אמורה להיות הכי מאושרת בעולם כי התחתנתי עם האדם הכי מדהים לפני שבועיים אבל לא אני בוחרת להתעסק בבולשיט שפשוט מדכא לי תחיים!!! וזה עכשיו די בקטנות לעומת מה הדיכאון שהיה לי אז. מה עושים כדי שזה לא יחמיר ויפסיק לכל החיים ??? תודה
דיכאון הינה הפרעה המתאפיינת בגליות. אני מסיק משאלתך שאת עדין נוטלת רסיטל ולמרות זאת יש חזרה של חלק מהתסמינים. לעיתים יש צורך לעשות התאמת מינון במשך החיים. אם רסיטל היה יעיל בעבר אין סיבה להניח שהתאמת מינון לא תעשה זאת שוב. פני לרופא המטפל על מנת לבחון את המינון הרלוונטי. מזל טוב ובהצלחה
לא הפסקתי כבר מזמן-יותר משנתיים לקחת רסיטל. בזמנו שילבתי את התרופה עם דיבורים ואני חושבת שהטיפול התרופתי עשה את שלו בהצלחה לעומת השיחות. יכול להיות שזה מאוד קשור למטפל/ת עצמו וכנראה עד שאין אחד מצוין זה אולי לא עובד. אני מודעת לחוזקות שלי ולכל הדברים החיוביים (והם רבים) שיש לי בחיים אבל אני עדינת נפג ורגישה כמו חמאה(ככה הקרובים אליי אומרים וכנראה אלו ההשלכות לכך. אני כנראה רואה את החצי הריק בכל דבר ורק את השליליולכן שיחות יועילו לי בטווח ארוך ולא תרופות.
שלום איזה כאבים יכולים להתלוות לדיכאון אני יודע שכאבי ראש אבל הבנתי שלא רק
מדובר בכל כאב? מה לגבי כאבי שרירים מה עדיף במצב כזה טיפול עם משחות שיכולות להקל על כאבים או שגם במצבים כאלה תרופות עוזרות ואיזה מינון של תרופה
ככה אני כבר כמה שבועות מפחדת שיקרה לי משהו ממשהו שאני אעשה ואני כל הזמן חושבת מחשבות על מוות ראני כמובן לא רוצה למות אבל המחשבות עולות ויש בהם גם מחשבות ואימרות של חוסר רצון לחיות ומפחיד אותי לצאת מהבית או לחצות כביש ופתאום יעלו לי המחשבות השליליות ויקרה משהו מה אתה חושב על זה (בגיל 15 עברתי תאונת דרכים ויצאתי ממנה בנס בחיים עכשיו כל פעם שאני חושבת על מוות עולה לי שאני רוצה למות ולהידרס בכביש ניסיתי למצוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי אבל כרגע אין תורים ואני מתחילה טיפול ביום רביעי אצל יעל אמיר שהיא עובדת סוציאלית קלינית וגם אחות פסיכאטרית היא הסבירה שחלק מהטיפול בי יהיה גם כוגנטיבי התנהגותי אבל לא הכל מה אתה ממליץ לי לעשות ללכת לרופא פסיכאטר שמתמחה בדברים האלה? מחכה לתגובתך בתודה נעמה :)
אני מציע להתחיל ולבחון ביחד את מטרות הטיפול. תמיד תיהיה אופציה לשלב גם טיפול פסיכיאטרי. בהצלחה
שלום דוקטור. אני מטופלת ברסיטל 40 מילגרם ויש שיפור בתיפקודי. אני מתפקדת ביום יום . עברתי נטישה מאבי שהייתי קטנה. וקשה לי ליצור קשרים ולהחליט החלטות . יש לי אנשים קרובים . וידיד נפש . אך זה לא מספיק.אפסכיאטרית אומרת שאני צריכה קבוצת תמיכה. אך באזור שאני גרה אין. ואין באפשרותי לשלם לפסיכולוג. האם יש משהו דרך האיטארנט שאוכל להביע את עצמי . בתודה רבה נועה
קבוצות טיפוליות נעשות גם דרך מערכת בריאות הנפש הציבורית ולא רק בפרטי. המלצתי לא לפנות לקבוצות דרך האינטרנט כיוון שיש צורך בהנחיה מסודרת ודמויות מזוהות וקבועות בקבוצה.
ד"ר שלום, אבי בן 73, סובל בשנים האחרונות מכאבי ראש כרוניים שלא אובחנו נוירולוגית, למרות שכל הבדיקות נעשו והיו תקינות. בשנה האחרונה אינו מתפקד בגלל בעיה זו (רתוק למיטה). לאחר שנשללה בעיה נוירולוגית אורגנית, הוצעה אפשרות שהבעיה פסיכיאטרית, וטופל ללא הצלחה במס' נוגדי דיכאון: ציפרלקס, סימבלטה, ויאפקס ועוד. כמו כן ניתן קסנקס. בחודשים האחרונים סובל מתכיפות גדולה של חלומות רעים (90% מהחלומות הם רעים) הכוללים דברים דמיוניים (מוצא את עצמו בעזה במצוקה), וגם אירועים טראומטיים מהעבר. השאלה שלי, האם הדבר מעיד על מצב נפשי רע? חרדות? משהו אחר? בתודה מראש, גיא
חג שמח הפסקת טיפול תרופתי , תופעות הלוואי הם כמו תופעות הגמילה מסם. וכמה זמן זה נשך? תודה
תופעות הלוואי של הפסקת הטיפול אם כי לא מתרחשות תדיר יכולות להיות דומות לתופעות של התחלת הטיפול וחולפות בתוך ימים (תלוי בתרופה).חשוב לציין כי יכולים להופיע תסמיני ההפרעה הבסיסת במצב שכזה צריך לחזור למינון המלא.
יכולים להופיע ? מה קורה בדרך כלל? (סטטיסטית) האם יש קשר בין אפשרות חזרת התסמינים לבין סוג "ההפרעה" הבסיסית? תודה
שלום לדר אני מטופלת כבר שנים בתרופות נגד חרדה ניסיתי המון תרופות כמובן ביעוץ רופא וכלום לא עוזר לי לאחרונה אני סובלת מכאבים באוזן הימנית וזה מאוד מציק לי וזה מכניס אותי לעוד חרדה.כרגע אני לוקחת ציפרלקס ואני מרגישה שזה לא עוזר לי מאומה. מה עלי לעשות?
ובכן אני בת 58 מגיל 24 סבלתי מכפיתיות ולא טופלתי באף תרופה פשוט לא הלכתי לרופא. לפני כ-5 שנים התחלתי לסבול מדיכאון וחרדה, ומקפיצות שרירים בכל הגוף ואז נכנסתי לחרדה.התחלתי לטפל בעצמי הלכתי לפסיכיאטר וקיבלתי כל מני כדורים ואף כדור לא עזר לקפיצות השרירים עד היום וגם כשפניתי לרופא וכל פעם שינה לי כדורים. אני אובדת עצות. ולאחרונה יש לי כאבים באוזןנ הימנית. כרגע אני מטופלת באסטו מה לעשות?
היי אז ככה שמי נעמה אני בת 27 בקרוב אני מטופלת בתרופות וסובלת מocd והפרעה סכיזואפקטיבית דיכאון וחרדות בכל מקרה נכנסתי לטיפול במסגרת מעון ירושלים(שלוחה של בית חולים כפר שאול)השבוע אני מסיימת שם לא חשוב בכל מקרה הגגעתי עם מצב קשה של דיכאון וחרדה מהמוות וכל הזמן פחדתי שיקרה לי משהואחרי איזון תרופתי בעזרת סרוקוויל 325 מיליגרם, טיגריטול 400 מיליגרם פרפנאן (כרגע 4 וזה אמור לרדת) ציפרלקס 10 מיליגרם דקינט 2 מיליגרם וכמובן אלטרוקסין 900 מילגרם (אני סובלת מתת פעילוךת בלוטת התריס כיוו שאינה נמצאת בגופי (נולדתי בלי) המצב התאזן והרגשלתי טוב עד שמישהי סיפרה לי שהיא ניסתה להתאבד 3 פעמים בחייה וציינה באוזני שכל אחד כול להגיע למצב ששהוא מנסה ברגעי ייאוש ובכלל כל אחד מסוגל ואף אחד לא חסין מזה היא הכניסה אותי לפניקה וגמה לי לפחד ממש פחד ממשי שאאבד את חיי שהם כל כך טובים מהראש עכשיו ותמיד היו טובים היא גרמה לי לפחד ועכשיו מחשבות המוות חיים/מוות לא מרפות ולא נותנות לי מנוחה ברור לי שאני רוצה לחיות אבל מה עושים עם מחשבות המוות האלה איך מוציאים אותם? העזתי לקבוע פגישה טיפולית עם מטפלת קוגנטיבי התנהגותית (ליאורה הראל מנהלת מכון סאמיט מבוגרים) האם עשיתי בחוכמה ? מה עוד עלי לעשות לדעתך בעניין? האם אתה ממליץ לי טיפול רפואי אחר אצל רופא או משהו? אשמח על תשובה מהירה שיהיה לילה טוב נעמה:)
ראשית תודה על הפירוט. טיפול קוגניטיבי בהחלט יכול להתאים לקבלת כלים להתמודדות עם מחשבות טורדניות כולל מחשבות על מוות המנותקות ממצב רוח ירוד. בהצלחה
איך אפשר להבחין בין כאבי ראש רגילים לכאבי ראש של דיכאון?
על מנת לאבחן דיכאון צריכה להיות תמונה קלינית רחבה שכולל גם מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, הפרעות בתאבון, מחשבו יאוש, היעדר אנרגיה, היעדר יכולת להנות מדברים. לכל אלה יכולים להתווסף גם תסמינים גופניים כגון כאב.באם נשללה מגרנה או תופעה נוירולוגית אחרת (וזאת יכול לעשות גם רופא המשפחה), ובהתקיים התמונה שתיארתי הרי יש אפשרות סבירה לדיכאון.
מה עושים אז במצבים כאלה? איך מטפלים , אני פשוט רוצה לקבל מידע מפורט יותר ככל הניתן
שלום. אני נוטל ציטרלופארם של טבע כשנה. לאחרונה בבתי המקחת הודיעו לי שקופת החולים שלי הפסיקה לייבא את התרופה הזו ובמקומה יש את הציפרמיל (באריזה הלבנה עם הפס הצהוב והירוק) שעליו גם כתוב באותיות קטנות ציטרלופארם. האם מדובר באותה התרןפה? הרוקח אומר שכן... אבל אני נוטה לא להאמין לו כי הוא אומר שגם הרסיטל שנטלתי בעבר ולא השפיע הוא אותה התרופה. תודה אייל
הרוקח צדק, ציטלופראם, רסיטל וציפרמיל הם תכשירים זהים מבחינת החומר הפעיל. לעיתים אם כי יחסית לעיתים נדירות יש עדיפות מבחינת השפעה אינדיבידואלית של תכשיר גנרי כזה על פני האחר או עדיפות לתכשיר המקורי על פני גנריקות.
שלום רב, אני בן 24, ומזה כמה שנים מרגיש שאני סובל מדיכאון. אני אדם אינטיליגנטי מאוד, מלא חיים ושמח בדרך כלל, אולם פעם בכמה זמן, בעיקר לאחר אירועים טראומטים, סובל מאובדן תאבון חמור (לפעמים מספר ימים בלי אוכל) ומצב רוח ירוד מאוד. המקרה האחרון הוא לאחר פרידה מבת זוג. ברצוני לדעת האם מדובר אכן במשהו שדורש טיפול, או לחילופין בדבר נורמלי שאפשר להתמודד איתו לבד? תודה
יש להבדיל בין דיכאון לתגובה הסתגלותית. דיכאון הינה תמונה קלינית המכילה מגוון תסמינים בין היתר ירידה במצב הרוח, הפרעות בשינה, הפרעות תיאבון, ירידה בריכוז, ירידה ביכולת ההנאה, עייפות, מחשבות של ערך עצמי ירוד, מחשבות ייאוש ולפעמים אף מחשבות אובדניות. כל אלה אמורים להימשך מעל שבועיים ובדרך כלל אינם מגיבים לשינויים סביבתיים. כל תגובה אחרת המוגבלת בזמן מעלה אפשרות של הפרעה הסתגלותית ויכולה לקבל מענה בטיפול פסיכולוגי לשם הקניית דרכי התמודדות גמישים וסתגלניים יותר. באם את תוהה מהי האבחנה שלך פנה לגורם מיקצועי שיוכל לעזור לך באיבחון מדוייק ובהתאם קביעת הטיפול (אם בכלל)
האם בגלל שרידזין מעלה פרולקטין זה מוריד טוסטסטרון?
האם רסיטל עושה נפיחות בפנים, או מעלה במשקל(אני נוטל התרופה)? אמי השתמשה בפאקסט והחליפה לאחר, בגלל זה והיום אין לה. אני שם לב שלי יש נפיחות רבה והיא לא יורדת גם לא מדיאטה..
האם ציפרלקס במינון של 1 ליום יכול לגרום לעליה במשקל? תודה
ציפרלקס בא במינונים של 10 ו20 מ"ג. כעיקרון כל התכשירים שעובדים על המתווך העמבי "סרוטונין" בעלי פוטנציאל להעלות תיאבון וכתוצאה מכך עליה במישקל. למרות זאת דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה מאפשרת לשמור על משקל יציב
אמי בת 66 עברה ניתוח במעי מאחר וסבלה ממחלת הקרון לאחר הניתוח הדרדר מצבה ונזקקה למכונת הנשמה ולתרופות נגד כאבים, לאחר 3 שבועות השתפר מצבה והוחלט להעבירה לשיקום, שאלתי היא כיצד עלי לפעול מאחר והחל מהרגע שבו התשפר מצבה היא סובלת מדכאון ומבכי בכל פעם שאנו מגיעים לבקרה, כיצד לעודד? כיצד לשפר את מצב רוחה? תודה
במצב של דיכאון מעבר למרכיב של העידוד של מערכת התמיכה יש צורך לשקול לשלב גם טיפול תרופתי למניעת דיכאון. במקרה זה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה שכן רופא משפחה טוב יוכל לערוך איבחון והתאמת טיפול תרופתי
אנו מחפשים מתנדבים הסובלים מדיכאון בגילאי 22-68 מירושלים וסביבתה למחקר קליני בן 16 שבועות במהלכו ישתתפו בטיפול חדשני שאינו כולל טיפול תרופתי. המשתתפים במחקר יזכו לפיקוח פסיכיאטרי צמוד ,חיסיון רפואי ויתרמו לקידום מחקר בעל חשיבות. לפרטים והרשמה ניתן ליצור קשר עם עמית בין השעות 9:00-18:00 בטלפון:
אנו מחפשים מתנדבים הסובלים מדיכאון בגילאי 18-68 מירושלים וסביבתה למחקר קליני בן 16 שבועות במהלכו ישתתפו בטיפול חדשני שאינו כולל טיפול תרופתי. המשתתפים במחקר יזכו לפיקוח פסיכיאטרי צמוד ,חיסיון רפואי ויתרמו לקידום מחקר בעל חשיבות. לפרטים והרשמה ניתן ליצור קשר עם עמית בין השעות 9:00-18:00 בטלפון: 050-7340150 או בדוא"ל [email protected]
העלמת בחילות מחליש כאבים עיצביים הטוב ביותר הכי פחות תופעות לוואי מרפא מקל על קשיים פסיכיאטריים תופעות החמרה תרופות לא עובדות אי יכולת לסבול את החיים קנאביס רפואי יציל אותכם פנו למרפאת כאב מומחית פנו לייעוץ בתיקון עולם או במשרד הבריאות
אני רוצה
אני רוצה
קבלתי מרשם לויפאקס XR בגלל הכאבים עם הדיכאון. הבנתי שיש עוד תרופות, מה ההבדלים בין התרופות ומה היתרון של התרופה שקיבלתי?
באם תרפרף על הפורם תוכל לאתר תשובה. בקיצור. ויאפקס הינה תרופה רחבת טווח שפועל על מתווכים עצביים שאחראיים להעברת תחושת הכאב והן על עיצוב מצב הרוח ולכן מגלה יעילות במצבים בהם יש שילוב של דיכאון וכאב, אך גם במצבים של דיכאון או כאב כרוני
0שלום, אני לוקחת כבר 6 שנים חצי כדור ציפרלקס, כיום אני בת 43מרגישה טוב ורוצה להפסיק אם הכדור - איך עושים זאת ? אני בגיל המעבר ורופא הנשים המליץ לי אל כדור אנג'ליק כדי להתגבר על גלי החום וכדי למנוע בריחת סידן , השאלה האם אפשר ליטול אותם עם הציפרלקס ? תודה ובברכה עירית
ראשית ניתן ליטול את שני התכשירים. השאלה היא האם להפסיק את הציפרלקס. למעשה ללא ההיסטוריה הפסיכיארית קשה יהיה לקבוע אם כדאי להפסיק. חשוב לדעת מה היתה חומרת התסמנים ומשכם. עקרונית ההפסקה אמורה להיות הדרגתית. באם את נוטלת כדור אחד הרי הפחתה לחצי המינון למשך חודש ולאחר מכן הפסקה.
איך להפסיק בנדרגה ?
שלום, אני בת 40 ושוקלת 55 ק"ג. אני מעוניינת להשתמש ברימוטיב, אך רופא המשפחה שלי אינו מכיר את התרופה מספיק טוב ולא ידע איזה מינון לרשום לי. מהו המינון המומלץ?
מ
י
שלום, מאז שאני נוטלת סרטרלין אני חשה קושי משמעותי ביכולת ליצירת קשר רגשי, במוטיבציה לקשר, ובקושי לקרוא רגשות ולחוש אמפתיה כלפי האחר- מה שקודם יכולתי לעשות היטב גם בצילו של הדכאון הנורא. לצידו אני נוטלת כעת סרקוול 50 מ"ג- וההרגשה היא שאני מתה מהלכת ולא רק אדם דכאוני וחרד (זה היה גם בלי הסרקוול שהצטרף). אבדה לי יכולת ההפשטה ולכן נוצרה תחושה של תקיעות בזמן כי לא מצליחה לדמיין את העבר או העתיד ואז המציאות היא רק קונקרטית ולא עוטה איזה קסם ויצירתיות שחיוניים לתחושת חיות. שום דבר לא נוגע בי יותר ואין לי שום מוטיבציה לכלום- מה שקודם על אף החרדה והדכאון היה מצליח לגעת. האם זה אני- או הוא (סרטרלין)...? תודה.
שלום לך. לא ברור לי מה הסיבה לשילוב של סרטרלין וסרוקאל.קהות רגשית יכולה להיות תסמין למצב נפשי כמו דיכאון או להיות תופעת לוואי של תרופה. התופעה של חווית המציאות "בועתית" מוכרת כתופעת לוואי של תכשירים נוגדי דיכאון ויכולה להשתנות מתרופה לתרופה.
שלום רב, אני בת 43 וכשבע שנים סובלת מפיברומאלגיה,מטופלת ע"י סימבלטה 60מ"ג , עם כאבי ראש צאוור כתפים חזקים מאוד וכאבים נוסבים בכל חלקי הגוף. עד לפני כמה חודשים זה היה בעיקר ברובד הפיזי ואז התחילה התרדרות נפשית כאשר עשיתי בתקופה זו הפסקה עם הסימבלטה)התחלתי להרגיש חוסר חשק לחיות לא נהנת מכולם בקושי יוצאת בלי חשק לקניות (מה שרוב הנשים אוהבות)לא הייתי חצי שנה במספרה ואפילו בפעמים רבות חשק להפסיק את חיי ממש לא מצאתי עניין בדבר, בכלל המודעות שלי והתיעצות עם הרופא חזרתי לסימבלטה, ויש הקלה אך עדיין התופעות לא פוסקות . מה שמטריד אותי בעיקר זה שיש גם שינוי בקטע המיני אני מקיימת יחסים עם בעלי אך לא מגיעה לסיפוק, ולפני הייתי מצליחה להגיע כמה פעמים מה גם שהמגע שלו כבר לא מרגש אותי לפני רק נגע בי והייתי קופצת פתאום כאילו הכל קר כזה אני מקיימת יחסים אבל בלי הנאה וכלום, מאיפה זה בא ומה עלי לעשות או למי לפנות לקבלת עזרה, לתשובת אודה מאוד....
סימבלטה יכלה לגרום להפרעה בתיפקוד המיני. את מתארת תופעה שנקראת אנאורגזמיה, דהיינו קושי להגיע לסיפוק מיני מלווה בתחושת קהות. האופציות שעומדות לפניך זה החלפת תרופה אם כי לכל התרופות פוטנציאל לפתח תופעה שכזו. כיום אני מבין שגם לא הגעת להפוגה בתופעות של הפיברומיאלגיה וגם הופיעו תופעות לואי מיניות. ניתן להעלות את מינון הסימבלטה על מנת לשפר את התגובה על הכאבים, או להחליף לאפקסור שעובד במנגנון דומה ולבחון האם יתפתחו תופעות דומות. באופן מפתיע הדבר לא בהכרח משתחזר גם בתרופה העובדת שמנגנון דומה.
הסיפור שלך הוא דז'ה וו עבורי מכיוון שעברתי כמעט אותו דבר. אני רוצה לעודד אותך שכיום אני לוקחת ויפאקס (XR) שמטפלת הן בדיכאון והן בכאבים. מנסיון אישי אני אומרת לך שלויפאקס מעט מאוד תופעות לוואי ובתחום המיני לי באופן אישי היא לא גרמה לבעיות בכלל. למיטב ידיעתי הויפאקס XR והאפסקור שהרופא הזכיר הן זהות.
שלום! אני נוטלת ויפאקס 300 מ"ג כבר שבועיים ועדיין יש לי פחדים וחרדות. מה אני אמורה לעשות, להמשיך עם התרופה. ויש לי הכל בחיים ואני לא מצליחה לשכנע את עצמי שהכל בסדר וזה שטויות. הרבה תחושה של פחד שאינה מוסברת,הרגשה של פחד, חוסר אמון שהטיפול מצליח או התרופה למרות שאני מנסה לשכנע את עצמי שהתרופה היא כדי שאני ארגיש טוב והביטחון העצמי והתחושה הטובה ייחזרו. מה קורה לי ומה אני יכולה לעשות? זה דחוף כי זה משפיע על חיי, ואיך אני יכולה לעבוד על האמון שלי? הלכתי לטיפול קוגנטיבי לא עזר, הלכתי לפסיכולוג לא עזר, הלכתי לטיפול בתת מודע לא עזר זה עוד יותר
מנסיון הויפאקס עוזר מאוד רק שלוקח שבועיים שלושה עד שמשפיע, תני לעצמך עוד כמה ימים ואני בטוחה שתרגישי שיפור בהרגשה.
רק למות. זה כל מה שאני רוצה.
בוקר טוב דר קודש, אשמח לדעת האם אפשר לקחת במקביל גם וויפאקס וגם ריטלין 30 LA .
עקרונית כן...?אתה יכול בבקשה לפרט קצת יותר? אשמח לשמוע מהן תופעות הלוואי של השילוב של ריטלין וויפאקס ואם אתה ממליץ להחליף את הוויפאקס בכדור אחר?
עקרונית כן...?אתה יכול בבקשה לפרט קצת יותר? אשמח לשמוע מהן תופעות הלוואי של השילוב של ריטלין וויפאקס ואם אתה ממליץ להחליף את הוויפאקס בכדור אחר?
שלום, בת דודתי סובלת מדיכאון כבר כמה שנים. היא הלכה לפסיכיאטרית שרשמה לה כדורים, אבל הם לא עוזרים ומצבה רק מחמיר. הטיפול היחיד שהיא עוברת כרגע הוא תרופתי. האם לדעתך כדאי לשלב עוד סוג של טיפול ואיזה? כמו כן, אשמח אם תוכל להמליץ על מטפלים/מרפאות מתאימות.
ראשית תלוי כמה זמן היא נוטלת את הטיפול. צריך לזכור שהטיפול מתחיל להשפיע רק לאחר מספר שבועות. יתכן והמינון או התכשיר עצמו לא מתאים לצרכים הספציפיים של בת דודתך. בכל מקרה תמיד מומלץ לשלב בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי
בעקבות חרדה קיצונית לקראת מבחן משמעותי (מבחני לשכה) התחלתי לקחת בחודש האחרון ציפרלקס במינון של 10 מ"ג - כדור אחד ביום. כיום אני אחרי המבחן המשמעותי (נשאר לי עוד שלב אחד) וכבר יומיים שהפסקתי לקחת ציפרלקס. אפשר להפסיק טיפול בציפרלקס מיידית? אני רוצה לציין נתונים נוספים: אני בשנות העשרים לחיי. אני טיפוס חרדתי באופן כללי ומאז ומתמיד (ולקראת בחינות בפרט). אני עדיין מתמודד עם אי וודאות מבחינת עתיד חיי האישיים והמקצועיים (אם כי נראה לדעתי האישית שהטיפול היעיל עבורי הוא שיחות והכוונה ולא טיפול תרופתי).
טיפול בציפרלקס צריך להינתן לתקופה של לפחות ששה חודשים באם ישנה התוויה של דיכאון או חרדה, הטיפול אינו יעיל לתקופה קצרה יותר ואינו מהווה תכשיר הרגעתי. אחת מהשתיים או שמלכתחילה לא היה צורך בטיפול תרופתי או שאכן מה שנחוץ לך הוא טיפול קוגניטיבי
מזה 5 חודשים שאני סובלת מדיכאון,לא מרבה לצאת מהבית, לא הולכת לעבודה ומשתדלת להימנע מאירועים חברתיים.אובחנתי לפני מס' שנים כחולת דיכאון אך מאז היו לי תקופות טובות של פריחה ולבלוב ואפילו נישאתי לבחיר ליבי לפני מס' חודשים. כרגע אני חיה בתוך סיוט מתמשך, מה גם שאישי סובל מאוד ממצבי העגום.אין לי מוטיבציה לעזור לעצמי וגם כשהעזרה באה מבחוץ אני מתקשה לקבל אותה. בעבר טופלתי בכדורים(ציפרלקס)והללו גרמו לי להשמנה ולחוסר רגיעה.בעלי הטרי משוכנע שאני יכולה "לצאת " מזה רק אם אתאמץ מספיק על אף שהסברתי לו שאין בכוחי/אפשרותי לעשות זאת.קבעתי תור לפסיכיאטרית שטיפלה בי לפני מס' שנים.אך אני כל כך שלילית לגביה,מרגישה מראש שזה אבוד,יודעת שזו המחלה שגורמת לי לראות הכל בצבעים אפורים.ד"ר ערד האם אתה סבור כי עליי לקחת כדורים בכל מקרה או שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הדיכאון שלי? והאם ניתן ליצור אתך קשר לחוות דעת נוספת? לתשובתך המהירה אודה.
שלום לך. אנ סבור שאת זקוקה לטיפול משולב שיחות ותרופות. כרגע ההתמודדות עם הדיכאון הפכה התמודדות של התא המשפחתי כולו, אך בראש וראשונה מדובר בסל שלך.ניתן ליצור עימי קשר:0522674784, אם אני לא עונה השאירי הודעה ואחזור.
לאחרונה אני סובל ממתח ברמה בלתי נסבלת. אני גם סובל מדקירות בחזה מדי פעם(הבוקר היו לי דקירות ממש חזקות בחזה סמוך לבית השחי)וכאבי ראש מאוד קשים(לפעמים בקידמת הראש, ולפעמים בעורף). באופן כללי אני מאובחן כסובל מהפרעת חרדה ומדכאון. האם יתכן שכל הכאבים מקורם נפשי?
אני כותב את ההודעה הזאת ודמעות חונקות אותי. רע לי בחיים האלה אני רוצה להיות שמח אני ילד בן 19 שלפחות 15 שעות ביום אני רק חושב על מוות. מוות שלי מוות של בני משפחתי כל היום זה רץ לי במחשבות. חשבתי לשים קץ לייסורים ולהתאבד אבל אין לי את האומץ. אני מטופל אצל פסיכיאטר מהצבא ולא סיפרתי לה הכל ואני גם לא יספר אני לא אוהב לדבר על עצמי, אני לא רוצה להיות עצוב כל היום זה בא לבד. אין לי כלכך חברים עד שאני נקשר למישהו הוא מגלה כמה אני אדם דכאוני וזה לא ענים להיות בחברה של מישהו כמוני..נמאס לי לרדוף אחרי אנשים ולנסות להוכיח את עצמי לעבוד על עצמי שאני לא כזה ולא כזהף נמאס לי לשכב כל היום במיטה ולהתמרמר על עצמי אין לי כוח בגוף לקום ולעשות משהו אין לי כוח לאכול אין לי תאבון בכלל. אני ישאר ככה עד היום האחרון שלי?
אתה מצוי במבוי סתום ולכן אתה חש מיואש. אתה זקוק לעזרה על מנת לאפשר לך לראות אופציות נוספות ודרכע התמודדות שיעזרו לך להיחלץ מהמצב הזמני בו אתה שרוי. חשוב שתקבל עזרה מיקצועית. לידיעתך היום הצבא מאפשר גם מתן טיפול מחוץ למסגרתו באישור המפקד.
אני מפחד ליסוע לבסיס בגלל שהוא רחוק מהבית שלי 5 שעות נסיעה בערך. בפעם האחרונה שנסעתי לשם הקאתי פעמיים בדרך היו לי דפיקות לב חזקות וסחרחורות מהרגע שעליתי לאוטובוס הרגשתי מבולבל מאוד טעיתי בדרך.
בן 50+ חי במשפחה מאושרת ויציבה , בריאות ועבודה טובה.לאחרונה מטרידות אותי מחשבות לגבי אירועים מהעבר שאין להם חלק או השפעה על חיי בהווה או בעתיד - סתם אירועים לא נעימים לי שצצים ועולים (למשל קנאה לגבי האקס שלה). ברור לי ונאמר לי שזה היסטורי ומטופש ולא שייך לשום דבר בחיי - יש לי תמיכה ואהבה רבה ובאמת בורכתי מאוד ואני מודה על כך כל יום. אבל כמו קול פנימי נוסף מציק ומתגרה בי ומצליח לדכדך אותי - שאלתי היא האם ומתי מומלץ לטפל בכך או לתת לקול ההיגיון הפנימי לגבור על ההתגרות הטורדנית הזאת.
בגל לוי בעוצמת המחשבות ובמידת הטירדה שהן גורמות לך. נראה שטיפול בשיחות יכול בהחלט לעזור, כי יתכן ומחשבות אלה נופלות על ביטחון או ערך עצמי ירוד למרות המציאות האוביקטיבית הטובה בה אתה שרוי
ד"ר ערד שלום רב, התגייסתי לצבא לפני חודש וחצי ליחידה קרבית לפני הצבא הייתי בטוח בעצמי שאני רוצה רק קרבי לא הסכמתי אפילו לשמוע על דבר כזה חיל שהוא לא קרבי, נתתי מעצמי הכל כדי להגשים את המטרה שלי להיות לוחם, תמיד בחברה גם היה את הקטע הזה של מי יהיה יותר קרבי ומי יצליח יותר. אבל עכשיו אחרי שהתגייסתי אני פשוט מרגיש רע. אני לא מוצא את עצמי דיי אבוד אפילו הייתי אומר. הבעיה שמפריעה לי היא הניתוק מהבית למשל שאני לא אחזור כל יום למיטה שלי לחדר שלי לפינה שלי שאני לא אראה את אמא ואבא אני פשוט לא יודע מה לעשות אם זה, קשה לי אני לישון שינה תקינה הפסקתי מזמן לאכול נורמלי גם מזה שחכתי להרים טלפון הביתה אני בקושי עושה כי אני יודע שלאחר מכן אני יצטרך לנתק את השיחה כל הזמן אני לא מרגיש טוב והראש כואב מרוב המחשבות שרצות בראש, בקיצור אני מרגיש סבל, חשוב לי לציין שבצבא הקושי אצלי הוא לא מבחינה פיזית אלא מביחנה מנטלית. אני יודע שזה אצל כל החיילים אמור להיות ככה אבל אני פשוט מרגיש שונה, לא יכול לסחוב את זה עליי יותר. אשמח אם תוכל לייעץ לי בכל דרך.תודה
מציע לך לבקש לשוחח עם קצינת ת"ש או קב"ן. נראה כי אתה זקוק לליווי במהלך תקופת ההסתגלות. אל תשאר עם המצוקה לבד, לגיטימי לשתף את מחשבותיך עם גורם נוסף. הדבר יקל עליך ויאפשר לך למצוא דרכי התמודדות עם המצב הזמני בו אתה מצוי.
ד"ר ערד איך אני יוצר איתך קשר לפגישה? אני פשוט מעדיף לעשות איתך כמה פגישות לפנמי שאנ ייגיע להחלטה.
אבי סובל מדיכאון + כאבי גב חזקים וקיבל טיפול בויפאקס XR. רציתי לדעת לגבי מינונים, האם יש מינון מסויים שלוקחים כשמדובר גם בכאב (חוץ מדיכאון)? כמה מינונים בכלל קיימים ל- XR?
הכדור מגיע במינון של 75 מ"ג ו150 מ"ג אולם המינוניםן הטיפוליים משתנים ויכולים גם להגיע ל300 מ"ג. צריך לעקוב אחר התגובה הקלינית ולהתאים את המינון בהתאם
מה בעצם המשמעות של ה-XR?
האם ניתן, ובאיזו דרך להפסיק ליטול כדורים נוגדי חרדה ודכאון, לאחר 25 שנה? תודות!
השאלה אם כדאי. אני לא יודע מה ההיסטוריה שלך אך צריך לשקול זאת לאור העבר שלך. עקרונית אין בעיה אך צריך לעשות זאת בהדרגה ובאיטיות.
תודה לך!
/
שלום הייתי תקופה ארוכה בטיפול עם רידזין, התרופה מצמצמת מאוד את יצור הזרע. השאלה היא: האם שימוש ברידזין מוריד את כמות הטסטסטרון בגוף? או את הורמן LH? במידה ורסיטל מוריד לאדם את החשק המיני האם זה עקב ירידה ביצור הטסטסרון?
רידזין מוריד את החשק המיני עקב עליה בפרולקטין. רסיטל משפיע על הירידה בליבידו עקב השפעה על הסרוטונין
ד"ר שלום. אני כבר כמעט שנה מטופלת בויפאקס XR והיום מרגישה הרבה יותר טוב, תסמיני הדיכאון והחרדה נעלמו. אני מתכוונת ללכת לרופא שלי בקרוב לדבר איתו על הפסקת הטיפול אבל לפני כן הייתי מעוניינת לדעת אם כשמפסיקים זה בבת אחת או בהדרגה?
מנסיון אישי אני יכול להגיד לך שקל מאוד להפסיק עם הויפאקס, רק צריך לעשות את זה בהדרגה לפי הוראות הרופא המטפל.
שלום אני מבקשת לא לפרסם לכולם לא נוח לי עם זה ולשאלתי: שמי יסכה אני בחורה דתית בת 32 עוד חודשיים . רווקה מתקשה למצוא ולהחליט כל מה שאני רוצה לא מגיע אלי יש לזה קשר אני חושבת לסבל שעברתי בילדותי ובנערותי עד היום כגון: אלימות מילולית קשה ופיזית לי וחלק מבני משפחתי כגון אימי אין לי תמיכה "ממשפחתי" אני מרגישה לבדי למרות שהתלתי טיפולים פסיכולוגיים האם יש סיכוי שאקים בית לפחות אני.
יסכה לפני שאני עונה חשוב לציין כי מדובר בפורום פתוח. בכל מקרה באם את בטיפול פסיכולוגי הרי מוטב שתפני שאלה זו למטפל שלך.כעיקרון איני רואה כל מניעה לכך שתוכלי להקים בית משלך מבלי קשר לקשיים שאותם כדאי שתעבדי בטיפול.
אובחנתי לאחרונה כסובלת מתופעת הפיברומיאלגיה. יש לי כאבי צוואר,עורף ושכמות כבר שנים. כמו כן אובחנתי כאלרגית עי טסטים בצעירותי. לפני שלוש שנים חוויתי פרידה מכוערת מגבר לאחר שנה וחצי של יחסים עכורים. כתוצאה מכך,קבלתי כנראה דכאון (לא קשה במיוחד) כי עבדתי ויצאתי אך כל חיי השתבשו. עברתי טפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגים. אני מבינה מהיכן באה הרגישות הרבה שלי, מהפיברומיאלגיה שמוסיפה המון למצב רוח רע. האם לדעתך יש קשר בין הדברים? כיום אין לי דכאון, עבר לי עקב שיחות ועבודה עצמית והזמן כמובן, אני מקבלת ויטמין די שעוזר פלאים למצב רוח (היה חסר לי).סליחה על הספור הארוך, אך חשוב לי לדעת ולנתח את הקשר בין הסימפטומים השונים.כיום מקבלת אלטרול 10מג שגורם לי לכאבי ראש, כבר חודש. 20מג עושים אותי זומבי. גם לא מעוניינת בכדור נגד דכאון כי הם עושים לי רע ומשבשים לי את המח. תודה מראש אלמוג
בקרב הסובלים מפיברומיאלגיה יש שכיות גבוהה של גיכאון שיכולה להוביל להחמרה בתסמונת הכאב. תכשירים נוגדי דיכאון הם בעלי אפקט נוגד כאב כרוני (מעלים סף כאב) ויכולים להוביל לשיפור הן בדיכאון והן בכאב.יחד עם זאת חשוב לזכור שמצב רוח ירוד אינו בהכרח דיכאון. דיכאון הינה הפרעה נרחבת המכילה תסמנינים שונם כמו הפרעות שינה, שינויים בתאבון, עייפות, תחושת ערך עצמי ירוד ויאוש. באם לא מתקיימים תסמינים אלה הרי לא בהכרח יש צורך בטיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי ממוקד יכול להוות טיפול הולם.
מצטערת. כל - כך רציתי. אני אף פעם אינני בוכה. כי אסור. עכשיו כן. על סף הוויתור מצטערת סליחה
אינני יכולה לישון ורק עכשיו קוראת בתשובתך זו לא לגיטימציה לבכי זה כעס . אם חשבתה שמוותרת הרי טעות בידך
אשתי הובחנה כסכיזופרנית לפני כחצי שנה מאז ועד היום אנו מנסים כדורים שונים ושום דבר לא מצליח להרים אותה על הרגליים היא טוענת שהכדורים לא עושים לה טוב למרות שאני מבחין בשינוי קל אך זה לא זה היא עדיין בדיכאון עמוק ופחדים אשר גורמים לה לחוסר מוטיבציה כללי והיא כל היום במיטה ומזה זמן מה מתלוננת על כאבים/לחצים בראש ובעיניים רציתי לדעת האים צריך במקביל לטיפול גם לבדוק את התלונות אצל ניאורולוג ואיך ניתן לגרום לה לבטוח בטיפול אני רוצה לציין שכיום היא מטופלת בגיאודון 20 מג' פעמים ביום אני ממש חסר אונים ואני לא יודע מה לעשות.אנא עזור לי
אמנם הפורום מתמקד בדיכאון וכאב אך אשיב על שאלתך. סכיזופרניה הינה מחלה המצריכה מעקב פסיכיאטרי ממושך. חשוב שאשתך תגיע למעקבים על מנת לבחון את השפעת הטיפול ואת מקור התלונות. ההתמדה בטיפול חיונית למניעת חזרת התסמינים אך יתכן ויש לשלב גם תכשירים למניעת דיכאון וחרדה. תתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל שלה.
בעלי לוקח כדורי סרנדה לאורך שנים ,עכשיו אנחנו רוצים ילד,האם מתרופות אלו יכול להוולד ילד עם פיגור שכלי?
לא. אין כל עדות על השפעת התרופה על איכות ומבנה הזרע, כך שאת יכולה בהיבט זה להיות שקטה. בהצלחה.
ד"ר שלום. עד לא מזמן טופלתי בציפרלקס אבל בגלל תופעות לוואי מסויימות הוחלט להחליף לי את התרופה לויפאקס XR שזה כדור אחד ביום. הבנתי מהרופא שלי שכדור אחד מספיק בשביל כל היום אבל אני קצת חושש מזה. האם תוכל להסביר לי כיצד כדור אחד יכול להשפיע יום שלם? (אני רגיל לקחת שניים)
שלום גדעון. הרופא שלך צודק. מבנה הכדור מאפשר שחרור איטי של החומר הפעיל כך שהכיסוי שלו הוא על פני כיממה.
ההשפעה של ויפאקס היא שחרור איטי של התרופה והיא מתפזרת לאט ככה שהיא משפיעה למשך יום שלם ומכאן שאפשר לקחת אותה פעם ביום
שלום דוקטור ערד קדוש, ליפני כשנה עברתי תקופה קשה בחיים מאוד מתוחה ואינטנסיבית של בערך 3 חודשים,שלאחריה חשתי חוסר יכולת כימעט לינשום ולחץ בגב העליון בחזה והצוואר. אחרי בדיקות ארוכות רופא המישפחה נתן לי צפרמיל ואני מישתמש בה כבר 8 חודשים,מרגיש רגוע יחסית ונושם יותר טוב. אך עדיין מרגיש תפוס והנשימה שלי לא שבה אלי כבעבר. חזרתי אל הרופא והוא שלח אותי ליראות פסיכיאטר אך באילת אין פסיכיאטר פרטי אז אני ממתין בתור למרכז מלה באילת. רציתי לבקש מימך לשפוך קצת אור על מצבי אני לא עובד כבר תקופה ארוכה במאמץ עוד עדיין קשה לי לינשום וזקוק להפסקות דחופות אני מאוד מתוסכל מהמצב אני בחור צעיר יחסית,רציתי לדעת האים מצב כזה יכול להיות כאן לתמיד?ואיך אתה מיעץ לטפל?תודה
מאוד קשה על סמך התיאור לדון באבחנה ובמשמעותה. תחושת קוצר נשימה בהחלט יכולה להיות תסמין להפרעת חרדה או דיכאון בעיקר אם נשללו גורמים אחרים. באם ציפרמיל הקל משמעותית יתכן ויש להגדיל המינון על מנת להביא להפוגה מלאה.באם מדובר בהפרעת חרדה הרי מדובר בתופעה שנתנת לטיפול ואף למיגור מלא.
יש היום תרופות שעוזרות גם למצב הנפשי וגם למצב הפיזי כגון ויפאקס XR שנחשבת טובה ויעילה בתחום ברר עם רופא המשפחה שלך , אתה לא צריל בשביל זה פסיכיאטר
שלום רב ותודה! אני בת 26, בריאה ובכושר. סובלת מ-GAD ומידה קטנה של כפיתיות, בנוסף סובלת מעייפות. מזה 5 חודשים נוטלת ציפרלקס 10mg. עוזר מאוד לחרדה ולמצב הרוח ללא תופעות לוואי. אולם, העייפות גברה. נסיתי ליטול בבוקר או בערב - אין הבדל. רופא פנימאי העוסק בעיפות כרונית המליץ לי ליטול SSRI מסוג אחר, שעוזר לתחושת עירנות, אך לא הבנתי איזה. פניתי אל הפסיכיאטר והוא החליט לרשום לי ציפרמיל. קראתי והבנתי שאין כמעט הבדל בניהם. אכן איני מרגישה הבדל מלבד תיאבון מעט מוגבר. אני מאוכזבת מהציפרמיל ומחפשת SSRI שעוזר נגד עייפות ויוצר יותר עירנות. האם יש כזה? תודה רבה!
באם תחושת העייפות מלווה אותך במשך חמשת החודשים ובמשך כל היום, צריך לשקול החלפה. במקרה הזה הייתי חוזר לפרוזק הישן והטוב.פרוזק הינו יחסית מעורר.
ד"ר ערד קודש תודה על תשובתך. כשאתה אומר פרוזק, האם אתה מתכוון לציפרלקס. לפריזמה? לאילו שמות מסחריים אתה מתכוון?
בת 38. מטופלת זמן רב בציפרלקס.רוצה להיגמל בהדרגה מהטיפול.הציעו לי בבית הטכע כדורי SAM-E .האם ידוע ש- SAM-E אכן עוזרים בטיפול נגד דיכאון.
המינוח גמילה מציפרלקס אינו מלדויק שכןלא מדובר בתרופה שיוצרת תלות. ממה שאת גותבת אני מבין שאת מחפשת טיפול חליפי. אין טיפול חליפי יעיל לדיכאון וכדאי לשקול טוב לפני הפסקת טיפול. באם את מצויה בהפוגה זמן רב ובאם מדובר בגל דיכאוני ראשון, הרי ניתן להפסיק את הטיפול בהדרגה ובהתייעצות הרופא המטפל. באם מדובר במספר גלי דיכאון בעבר ובאם חומרתם היתה קשה לא מומלץ להפסיק.תמיד צריך לשקול את היתרונות והחסרונות שבטיפול מול הסבל וההפרעה התיפקודית שכרוכה בדיכאון.בכל מקרה על תעשי את החחלפה תיהיה אשר תיהיה לבדך.
