פורום דיכאון וכאב
מנהל פורום דיכאון וכאב
שלום, רציתי לדעת -ראיתי את הפרסומת בפורום של האשה בדיכאון הסובלת מכאב - אני גם סובלת מדיכאון וכאב באיזור הכתפיים , מה עלי לעשות ? ואיזה טיפול תרופתי יכול להתאים לי?
כל התכשירים נוגדי הדיכאון יעילים באותה מידה. באם תסמיני הכאב הם דומיננטיים הרי תכשירים "רחבי טווח" יעילים יותר. תרופות כדוגמת אפקסור/ויאפקס, סימבלטה או איקסל מצויות בקבוצה זו.
שאלה אליך ד"ר- האם איקסל מאושרת ע"H הFDA?
בהמשך לתשובה של ד"ר קודש, אני לוקחת ויפאקס XR שנמצאת בסל התרופות לטיפול בדיכאון ועולה זול יחסית (בערך 20 ש"ח) בעבר בררתי לגבי הסימבלטה ומסתבר שהיא בכלל שייכת רק לסל של תרופות לכאב ולא לדיכאון והיא יותר יקרה.
שלום. אובחנתי כסובלת מדיכאון וחרדה וכרגע אני מטופלת בלוסטרל. יש לי כבר חודש תחושות מוזרות בראש, הירדמות המוח הקטן,מעין רעידות בתוך הראש, כאבים ולחצים באף ותחושת אי נוחות בצוואר. כל זה התחיל לפני השימוש בלוסטרל. אני נורא חרדתית לגבי התחושות הללו, ביצעו בדיקת סיטי ראש שיצאה תקינה ובדקו אותי 2 נוירולוגים. האם אלו יכולות להיות תופעות של לחץ,דיכאון,חרדה. זה נמשך כמעט כל היום... תודה.
אלה בהחלט יכולים להיות תסמיני חרדה. לא פרטת כמה זמן את מטופלת בלוסטרל ובאיזה מינון אך צריך לזכור שהתרופה מגיעה לשיא פעולתה בתוך מספר שבועות.
תחילה טופלתי כשבוע וחצי בציפראמיל אך זה גרם לי לתופעות לוואי קשות ולאחר מכן הוחלפה לי התרופה ללוסטרל אותה אני לוקחת כמעט שבועיים. אני כל היום מרגישה שהראש שלי כבד, רדום,רועד, כאילו כל רגע אני מתעלפת וזה נורא מלחיץ אותי. בנוסף אני לוקחת כדורי הרגעה כשלושה שבועות קסאנגיס עד שהשפעת הלוסטרל תתחיל לפעול.
שלום אני בחורה בת 31 ואני נשואה חמש שנים ובעלי חלה לפני שלוש שנים בשחפת יש לי ילד בן 4 אני נכנסתי לפחד מבעלי אני לא נפגשת איתו ולא נותנת לו לראות את הילד אנחנו מדברים רק בטלפון עוד חודש הוא מסיים את הטיפול ואני פוחדת להחזיר אותו לבית שלא אני ידבק אוו הילד יש לי פחד שהוא יגור בבית והמחלה תחזור לו אני מיואשת לא יודעת מה לעשות אם הנישואים שלי הלכתי לפסיכאטרית והיא נתנה לי צירפלקס 20 מליגרם וזה לא עזר לי אני לא יודעת מה לעשות הפסקתי גם את הטיפול התרפתי אנא תעזור לי מה לעשות?
הייתי ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל ממנו אינפורמציה לגבי סיכויי ההתדבקות. לאחר תום הטיפול ולאחר בדיקה המצביעה על תום המחלה אין מקום לחרדה. איני יודע מה התשתית של הזוגיות שלכם אבל יתכן ויש מקום להתערבות זוגית באם יש רצון לשמר את הזוגיות. איני משוכנע שאת סובלת מדיכאון ולכן לא בטוח שאת זקוקה לטיפול נוגד דיכאון
שלום , אני בן 17 עוד שבוע . אני מרגיש בדאון כבר כמעט שבוע , לא הולך לביצפר , מתעורר בבוקר חסר מצב-רוח ועקב כך מחסיר ימי לימודים (בסה"כ 5 ימים עד כה,כנראה שימשך אם לא אעצור את הדיכאון \= ) , אז ככה: אני מרגיש בבוקר ממש רע,מרגיש בלי מצב רוח,מרגיש אין לי אף אחד , אני מרגיש בודד רוב היום,מרגיש שהעתיד שלי כבר לא יהיה טוב, קיבלתי צו ראשון -אבל ההורים דחו אותו כי אני לא במצב כזה טוב ללכת לזה,אני מאוד לא טוב בלימודים,תמיד הייתה לי בעיה בזה,אני פשוט לא מצליח לקלוט הרבה חומר בשיעורים,אני לא מצליח ללמוד טוב,פעם הייתי תלמיד מצטיין(בכיתות ז-ט) מהתיכון (י-יא') אני רק מתקשה ומוותר לעצמי רוב הפעמים ללמוד ולהתמיד .. ההורים שלי כבר לא יודעים מה לעשות,אבא שלי בנתיים לא עובד אז הוא נשאר איתי בבית כל יום , אמא הולכת לעבודה,אחותי הקטנה לבית -הספר,ושני האחים הגדולים בעבודה,אני לבד עם אבא שלי בבית כל היום, אני יודע שאני בדיכאון,אני כל היום בבית,כבר הפסקתי להיפגש עם חברים,אני כל היום לבד,רוב הזמן במיטה יושן,או במחשב קצת בלי מצב רוח , ולפעמים רואה טלוויזיה בלי הרבה חשק, חבר הכי טוב שלי תמיד בא לבקר אותי,הוא תמיד לצדי,אבל כנראה שאני לא מגלה התעניינות והוא מרגיש דחוי על צידי למרות שאני לא מנסה לעשות את זה בכוונה,זה פשוט הרגשה שלי..שאני לא מסוגל להיות במצב רוח .. אני ניסיתי להרוג את עצמי,לקחת חבל תלייה ולנסות להיחנק,אבל לא יכלתי לעשות את זה ,לא הצלחתי,באמת שאין לי סיבה לחיות,אני רק סובל בחיים האלה,כבר אין לי תקווה,אני מרגיש לא שייך ומרגיש רק כאב,אז למה לי לחיות? אני כל הזמן מחפש דרכים להרוג את עצמי,אני לא מצליח להיות שייך,אני מרגיש מבודד,מרגיש שאני לא רצוי ,מרגיש המון דברים והמחשבות בראש שלי הורגות אותי מבפנים,אני לא יכול להשלות את עצמי ולחייך ולהראות שהכל בסדר,כי לא!,אני פשוט לא מרגיש בסדר,למרות שכולם אומרים לי שיש לי הכל,אני מרגיש מת מבפנים\: אני בוכה המון,מתרגז,כבר לא מתייחס לאנשים בצורה שהתייחסתי פעם,אני מאבד עניין בכל,לא נהנה כמו פעם מדברים,אני מרבה לשכוח הרבה,מהסס הרבה בהחלטות שלי,פוחד לטעות ... יש עוד המון..אני צריך עזרה במידה דחופה ביותר בבקשה,אני סגור בחדר,בלי אף-אחד,רק אני והמחשב..אני מצפה לעזרה בבקשה ממכם.... :,(, לא נותר בי עוד תקווה\=
המשך, אין לי חשק לאכול,לפעמים יש לי חשק ואני אוכל די הרבה,אבל לפעמים לא באלי לאכול ,דברים שאהבתי,הפסקתי, חשוב לציין ששיחקתי 3 שנים כדורסל,עכשיו אני כבר לא,מסיבה שאני לא יכול עם העומס,גם לימודים וגם כדורסל,אבל כבר קשה לי לשלב את הלימודים לבד, אני ממש לא מצליח לשרוד בביתספר, אני חושב שאני עומד להישאר כיתה או פשוט לא להישאר במסגרת לימודית, אני יושן המון , אני מרגיש שהשינה מעבירה לי את הזמן , ואני נהנה מלחיות את החלום ,כי בחלום אני מרגיש יותר טוב מהמציאות,יש לי חלומות טובים שממש כיף לי איתם,אבל שאני מתעורר הכל מתפוגג ונעלם,אני יושן המון בערך מ1 בלילה עד 12 בצהריים,ומהשעה הזאת פשוט מתפרפר כל היום,לא עושה כלום , ואיך שהוא מצליח להעביר את הזמן ,אני אוהב להיות לבד,ומבודד,לא רוצה שחברים יבואו,מרגיש שאני כבר לא עצמי,רוצה להתבודד , מרגיש לא שייך \= נוטה לבכות מדי פעם , שמחשבות עולות לי לראש,אני ישר בוכה, שאני חושב על העתיד,בוכה. שאני חושב על זה שאני לא רגיל,בוכה שאני חושב על זה שאני לא שייך ומפסיד את החיים שלי,בוכה. שאני חושב על זה שאני מחסיר המון מהלימודים,בוכה. שאני חושב שהחיים שלי כבר גמורים,אז אני בוכה \= אני בחיים לא הרגשתי ככה,רק בגיל ההתבגרות זה קורא לי \= אין לי שום תקווה .. מצפה לעזרה ! בבקשה
אתה מתאר תסמינים שלדיכאון. העזרה קיימת אך תצטרך להחבר אליה. שתף את הוריך או אדם קרוב על מנת שיייע לך להגיע לטיפול מיקצועי. ממליץ לפנות לפסיכיאטר ובדחיפות.
שלום האם נוגדי דיכאון, בפרט כאלו שמטפלות גם בכאב כגוןויפאקס , יכולות לעזור בסימפטומים של מחלת העייפות הכרונית? תודה
כעיקרון לא, אלא אם כן מתלווים תסמינים דיכאוניים כמו: מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, הפרעות בתאבון, הפרעות בריכוז, מחשבות יאוש וכו
אני יכולה לומר לך שהויפאקס עוזר אך התגובה אליו שונה מבן אדם אחד לשני. את יכולה לנסות לקחת אדרונקס רק תבדקי לגבי תופעות הלוואי שלו.
שלום רב, לאיזה רופא אפשר לפנות עם מחלת c.f.s?
שנים סבלתי ממצבי דיכאון ומה שאובחן בנעורי ביעוץ פסיכולוגי כהיפומאניה, לאחרונה עברתי תאונת עבודה טראומתית ששברה אותה ולבסוף הגעתי לפסיכיאטר מטעם משרד הבריאות, שרשם לי ליתיום. אני מאוד מרוצה מהמרשם היות ומדובר בתרופה מייצבת אפקטיבית שבנוסף לכל גם קיימת כבר במח ולכן איננה בבחינת חומר זר לגוף שיכול להועיל או לגרוע. הבעיה בהמשך השגת המרשם היא כל פעם לחכות שעות בתור בתנאים מקשים. האם ניתן לקבל את המרשם דרך רופא המשפחה לאחר שנרשם פעמיים ע"י הפסיכיאטר? אם אעבור לרופא אחר האם יש סיכוי שירצה לשנות לי את המרשם? כי אינני רוצה להסתכן בעריכת ניסויים שיכולים לפגוע בי מניסיונות עבר מה עלי לעשות כדי לקבל מרשם אפילו חצי שנתי אם יש אפשרות כדי להמנע ממצבי המועקה בתור שנשמך עד ארבע שעות עם אוכלוסיה מאוד לא נעימה?
רופא המשפחה בהחלט יכול להמשיך לנפק לך מרשם. בקש מהפסיכיאטר לצייד אותך במכתב לרופא המפשחה וזה ימשיך במעקב.
00054מטופל לאורך 10 שנים אחרונות בתרופות נוגדות דיכאון שונות, כעת לוקח פעם עד פעמיים ביום רמוטיב. לאחרונה כאבים וגירודים בעורף בסנטר ובבתי השחי,גירודים במקומות אחרים בגוף ידיים וכפות רגליים, יכולת ריכוז נמוכה,שינה לא טובה, רעידות פנימיות בגוף, קר לי מהרגיל, תיאבון לא משהו, עצוב ומודאג. בדיקות דם תקינות, האם עליי לחזור לתרופות חזקות יותר ואיזה תחומים ברפואה משלימה עוזרים במקרים אלה. תודה
לא בהכרח מדובר בתרופות חזקות יותר אלא יעילות יותר לך באופן אינדיבידואלי. אם בעבר היה תכשיר יעיל שהביא להעלמת התסמינים הדיכאוניים, הרי כדאי לחזור אליו.אין תחום ספציפי ברפואה משלימה שהוא יעיל בטיפול בדיכאון אלא כהשלמה בעיקר בהיבט של הרגיעה הגופנית (בעיקר טיפולי מגע)
תודה על התייחסותך אך לא הבנתי האם כל התסמינים הנוכחיים מתאימים למצב או עליי לפנות לכיוון אחר
התסמינים שאותם אתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לתסמיני דיכאון בעיקר אם הם מוכרים לך ממצב דיכאוני בעבר
קרה דבר מה לא טוב מבחינתי הפסקתי את הטיפול אצל הפסיכולוגית האם מקבל פרטני המצוקה הולכת וגוברת
איך מגיעים לטיפול אצלך?
עברתיהריון קשה עם היפראמזיס תופעה שברא השטן. 20 אישפוזים של נוזלים התיחסות מגעילה של רופאים ואחיות כי נמאס להם שהגעתי לשם כל יומיים. לאחר מכן, הייתה הפסקת הריון בסוף שבוע 22 בשל הידרוצפלוס . כאב לי עד עומקי נשמתי בחיים לא חשבתי שיכאב לי ככה. ניסיתי להתמודד ואני עדיין מנסה . קשה לי אני לא יכולה כל פעם שאני רואה תינוק לאחר איזה שעה אני מתמוטטת. לא מבינה למה זה קרה לי ? אין לי שליטה על התחושות זה קרה לפני 26/11/09 . לאחר ייעוץ אני צריכה לבצע בדיקה והיא לא בסל עלות 8000 ש"ח הכל נעשה סחבת מעבר לכך אני מתה מפחד שלא יהיה לי היפראמזיס אבל רוצה ילד ואני מרגישה חנוקה. לפעמים בא לי לעזוב הכל לברוח אבל יש לי ילדה קטנה בת 4.5 והיא עולמי אני מנסה לשמור על שפיות בכל הבלגן אבל קשה. לא רוצה לפנות לקופת חולים מה אני יכולה לעשות והאם לדעתך יש לי דיכאון? או לא יודעת אייך אתם קוראים לזה משהו טראומה?
איני יכול לקבוע על סמך התיאור את האבחנה אך אין ספק שאת מתארת מצוקה והתנהגות המנעותית. חשוב לעשות הערכה מעמיקה ע"י איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. קופת החולים בהחלט מערכת ראויה אך אם את מעדיפה להמנע מכך הרי כדאי לפנות למערכת הפרטית (שכרוכה בעלויות)
אני לא נמנעת מלראות אני רואה אך אח"כ מגיבה.
הכוונה להתנהלות המונעת ממך להתקדם בתהליך ההריון חלקו מתוך החרדות הקשורות בהתנסות הקודמת
שלום.התכוונתי בשאלתי הקודמת האם מותר לקחת מריחואנה אם יש לי אבא חולה במאניה דפרסיה(כי שמעתי שמריחואנה יכולה להיות טריגר להתפרצות של מאניה דפרסיה ואם יש לי את זה במשפחה זה קצת מפחיד אותי) תודה
מאניה דיפרסיה הינה הפרעה עם משקל גנטי, מתוך שכך מוטב לנקוט משנה זהירות. מריחואנה הינו חומר פוטנטי שיכול גם לגרום להופעת תסמינים פסיכוטיים ולכן כדאי להמנע משימוש בסמי רחוב. שימוש במריחואנה רפואית ניתן בהתוויות מסויימות ומותנה במעקב פסיכיאטרי, כך שבמצבים מיוחדים הדבר ניתן ובלבד שיעשה תחת בקרה
ערב טוב , יש לי שאלה מעניינת ... בבקשה אם אפשר תשובה אז תודה מראש על כל עזרה ... מה התהליכים שאמורים לקרוא לבינאדם שנסה באמת להתאבד (למשל בלע כדורים ) , נלקח באמבולנס לב"ח , מצבו השתפר אחרי כמה ימים ... בבקשה תשובה .... באמת זה ממש רציני ... תודה
אדם שניסה להתאבד מצוי במצוקה. גם אם האירוע הסתיים ללא פגיעה גופנית חשוב לפנות לטיפול על מנת לברר את מקור המצוקה ולמצוא פתרונות לתחושת חוסר האונים. ממליץ לעשות זאת בדחיפות.
תקשיבו אני רשמתי לכם(לדוקטורים)כבר הודעה שבאלי למות והשתמשתי באותו שם. אבל לא עניתם לי עדיין ואני כל יום באלי למות יותר. בבקשה תענו לי להודעההה!!!!!!! אני מתחננתתתת!!!תענוו לייי כבררררררררררררררר!!!!
אני כבר ממש בקושי חייה! אני לא רוצה לחיות ככה וזה קשה לי! ואני לא מבינה,רשמתי לכם הודעה!למה לא קיבלתי תשובה?1 רשמתי אותה לפני איזה שבועייםם!
יש לי להרבה דברים לדאוג ואין לי כח הצבתי יעדים אבל אני נמצאת במיטה ולא עושה כלום נגמר לי הכח. אני רוצה לפרט יותר.תענו ליייייייי תודה דנה
זה שבא לך למות זה לא שאלה.
זה התחיל עוד לפני שהתגייסתי .. אני חסרת חשק לחיים ומרגישה לא טוב בסביבה שלי אני מתבודדת אני צריכה שקט אני מרגישה שאני שוקעת בכאבים שלי ... הם הדברים היחידים שרצים לי בראש כל היום .. אני גרה עם ההורים ואחות ואני בקשר לא טוב איתם אני מרגישה שכל העולם לא מבין אותי ואני לבד כושלת ונופלת :( עכשיו שאני בצבא וחייבת כל בוקר לקום למקום שאני לא רוצה להיות בו עוד יותר מקשה עליי עוברים לי מחשבות בראש איך לפתור את כל זה אבל הבזקים של הגיון אומרים לי להפסיק אני מיואשת ומותשת מהעולם הזה . הוא הספיק לי. התחלתי טיפול אבל אני מרגישה שהוא לא פותר כלום וגם הרבה זמן שאני לא ישנה בלילה או מתעוררת מסיוטים אין טעם לחיים :(
אני חש שאת במצוקה גדולה ומתקשה לראות את האופציות מעבר לייאוש. זה הזמן לדרוש את העזרה שאת כה זקוקה לו. אל תהססי לפנות לגורם בבריאות הנפש בצבא, לרוב מדובר באנשי צוות מיומנים וקשובים. אל תהססי. בהצלחה
תאמיני לי - הייתי שם טיפול תרופתי נגד דיכאון יכול להציל חיים ממש!! אין לך מה לפחד - לכי על זה
אני כבר מיואשת אני הלכתי ל2 פגישות עם קב''ן אבל היא מתייחסת אליי בצורה משפילה וצועקת עליי אני מרגישה עוד יותר רע אחרי השיחות איתה היא מוציאה עליי את העצבים של כל היום שהחיילים שמשחקים אותה חולי נפש בשביל לצאת מהצבא ואז שבא אליה מישהו במצוקה אמיתית היא לא מבינה היא מאשימה ורוצה להוציא אותי על 21... אבל אני אל משוגעת או חולת נפש אני פשוט צריכה עזרה והצבא מפנה לי את הגב.. למרות שזאת רק קבנית אחת.. וזה לא מעיד על הצבא.. אבל כרגע זה מה שיש לי ונמאס לי אני לא יודעת איפה אני מצליחה לשרוד ככה אני מרגישה שבקרוב מאוד אני אמות מצער מהכאב הזה בלב פשו נמאס לי אין לי כוח
שלום לא כל כך מבינה וממש הייתי רוצה שתסביר. פוסט טראומה = הפרעת חרדה = שווה הפרעה נפשית ? תודה
בהתאם לסיווג האבחנות הפסיכיאטריות, הפרעה פוסט טראומטית הינה חלק מהפרעות החרדה. מדובר על אחת מההפרעות הפסיכיאטריות. המונח הפרעה נפשית הוא בעייתי כיוון שיש בו נימה סטיגמטית ולכן אני מעשיף את המונח הפרעה פסיכיאטרית, שהיינו סינדרום של תסמינים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים שגורם להפרעה בתיפקוד ופגיעה ניכרת באיכות החיים.
אפשר להמשיך ולשאול? בבקשה?
בת 28. אין לי כוח לחיים האלה. אני מובטלת. 3 חודשים מחפשת עבודה שולחת אין סוף קו"ח וכלום. אין לי זןגיות. כל הקשרים שלי מסתיימים אחרי חודשיים. מעולם לא היה לי חבר תקופה ארוכה. לכל החברת שלי יש חבר/ נשואות ולי לא. לכולם יש עבודה ולי לא. כולם גרים מחוץ לבית ההורים ורק אני בבית. פשוט אין לי כבר כוח להתמודד. מרגישה כישלון. יש בכלל איך לעזור לי..? חלשה פיזית וגופנית.אין לי כוח ותקווה
ודאי שיש במה לעזור מעבר לעזרה הקונקרטית בסוגיות שאותם את מתארת ושאליהם אין לי פיתרון זמין חשוב לזכור שכישלון הוא בעיקר מצב תודעתי. אדם שתופס עצמו ככישלון יש סבירות גבוהה שיכשל:מעין נבואה שמגשימה את עצמה. כאן יש הרבה מה לעשות מציע תגשי לטיפול ועדיף טיפול קוגניטיבי שיתן לך כילים פרקטיים להתמודד עם תפיסות מחשבתיות המשפיעות על ההתנהגות היומיומית שלך. אל תהססי
תודה.. אך מהו טיפול קוגניטבי..? ואיפה אפשר להיעזר בו.? למי לפנות..?
בת36 סובלת כבר כשנתיים וחצי מלחץ חזק בחזה עברתי בירור קרדיאלי אקו לב , הולטר, סי טי קורני , בדיקת מאמץ , מספר פעמים אקג ולמעט צניחות st שלא משתנות לא נמצא בעיה ללבבית סובלת מכאבים כרונים בגוף וקיבלתי הבחנה כחולה בפיברומיאלגיה נכון להיום לקוחת סרנדה 75 מ"ג וסיבקור 20 מ"ג שאלתי היא בימים האחרונים סובלת מיקוצר נשימה שמתבטבטא בכל שעות היום נשימות עמוקות אילו אין אוויר שאלתי היא האם זו גם תופעה של חרדה יש לציין שעוברת דירה עוד כחודשים ודבר זה התחיל בערך מחתימת החוזה לפני כשבועיים ורק מחריף כמו כן עדיין סובלת מלחץ בחזה אודה על תשובתך
בהחלט יתכן שזו הפרעת חרדה שמאוד שכיחה בקרב חולי פיברומיאלגיה. מכיוון שיש טריגר ברור ברקע יש אפשרות או להוסיף לתקופה מוגבלת תרופת הרגעה או להעלות את מינון הסרנדה.
שלום, אם ברצוני להתחיל טיפול תרופתי עבור דכאון קל,ביעוץ עם רופא האם יש סכנה במידה שאתחיל עוד כחודשיים טיפולי שקשורים בפוריות? האם מומלץ לא להתחיל את הטיפול התרופתי בדיכאון? תודה
טיפול נוגד דיכאון מומלץ עבור דיכאון שעונה על הקריטריונים של ההפרעה ולא רק מצב רוח ירוד. צריכים להתלוות לתמונה הפרעות בשינה, הפרעות בתאבון, הפרעות בריכוז, מחשבות יאוש, האטה תיפקודית, ערך עצמי ירוד ולעיתים עוגף שינה או תיאבון יתר. רק בהתקיים התמונה מומלץ על טיפול תרופתי. במצבים קלים ההמלצה היא דוקא פסיכותרפיה. יחד עם זאת אין התווית נגד לשילוב תכשירי נוגד דיכאון וטיפולים הורמונליים.
נורולוג רשם לי ציפרלקס ולאחר חודשיים הפסקתי לקחת לאחר שהתחילו לי כאבים ביד שמאל.כעת הכאבים ביד פסקו אולם הנוקשות בצוואר קימת אני מרגישה ראש כבד וגם לפעמים סחרחורת. בגלל הנוקשות האם אני צריכה להמשיך עם ציפרלקס .
שלום אסתי. התמונה שאת מתארת אינה ברורה דיה. האם הנושות הופיעה לאחר הפסקת הציפרלקס? כמה זמן לאחר ההפסקה וכמה זמן את ללא התרופה?
שלום רב בעלי סובל מכאבי ראש כרוניים טורדניים. הכאבים מפסיקים רק בזמן ריצה בה הוא עוסק. במצב הזה התווה לו נוירולוג - ציפרלקס... והוא נאלץ לקחת אותו, כי רק כך נעלמים כאבי הראש. לא נמצא כל ממצא בבדיקות כולל MRI , שמסביר את כאבי הראש. הבעיה שהציפרלקס פוגע לו בתפקוד המיני. בברכה טל
חלק מתופעות הלוואי הקשורות בתיפקוד היני בעיקר עיכוב שפיכה יכולות לחלוף עם הזמן. אם מדובר בתקופה ארוכה כדאי לשקול החלפפת התכשיר לקבוצת הsnri כמו ויאפקס, סימבלטה.
שלום שוב, שכחתי לציין שלבעלי יש נטיה ללחץ דם גבוה , האם גם במקרה הזה ניתןלהחליף את הציפרלקס במה שהצעת? בברכה טל
אני החלפתי לויאפקס שהיא יעילה אבל פחות יקרה כדאי לדבר עם הפסיכיאטר
לד"ר שלום רב לפני מספר שנים ( 3 שנים) הייתה לי טראומה ( דימום מוחי) שהשאיריני עם נזק מוחי המתבטא בחולשה וירידה בתחושה בפלג גופי השמאלי . אולם לאחרונה התחיל להתפתח אצלי תופעה של חרדה ודכאון ( שהיו קיימים אך במימדים יותר קטנים) וכן נטייה להיות עצוב והרגשה של חוסר אונים ונטייה להיות לבד ( להתרחק מאנשים לרבות הקרובים אליי ). האם התופעות האלה הם תוצאה ומההשלכות של הטראומה שעברתי . המשך יום טוב וחג שמח
לא בהכרח. חשוב לבחון את התכנים סביב התסמינים שאתה מתאר. בכל מקרה ללא קשר לנסיבות ולסיבות יש מקום לטפל בתמונה הקלינית.
קיבלתי מהאורטופד את התרופה ליריקה לכאב מתמשך ברגל שמקורו בגב. אני גם שנים סובלת ממצב רוח קשה לפני מחזור, ובולימיה מאד קלה. הרופאת משפחה הביאה לי את הכדור הגנרי "אסטו". יומיים לקחתי ליריקה וזה מאד עזר והיום לקחתי כדור ראשון של האסטו. האם כדאי להמשיך עם שניהם יחד? האם ניתן לקחת את הליריקה רק שממש יכאב כדאי לא להעמיס על הגוף? איך שני הכדורים האילו לדעתך? תודה
הליריקה הינה תרופה יעילה לכאבים ממקור עיצבי. המנגנון שלה שונה ממנגנון התכשירים נוגדי הדיכאון שגם להם יש השפעה משככת כאבים בכאבים כרוניים. במקרה שלך תפקיד האסטו (ציפרלקס גנרי) הוא לטפל בתסמינים הדיכאוניים וגם במאפיינים הבולמיים. אסטו כתכשיר שעובד ספציפית על מתווך עצבי ששמו סרוטונין פחות יעיל בטיפול בכאב. במצבים אלה עדיף להשתמש בתכשירים רחבי טווח כמו אפקסור ( או ויאפקס),סימבלטה, איקסל. כעיקרון אין בעיה להשתמש בתכשירים אותם את נוטלת במקביל .
שלום וחג שמח. אני סובלת מס' שנים מכאבים בפנים ובשנה האחרונה יש לי קשיי נשימה באופן תמידי (מחסור באוויר תמידי גם במנוחה!). האיכות חיים שלי ממש ירודה. אני כל הזמן עייפה ועם כאבי ראש. המצב רוח יחסית בסדר. הופנתי למס' רופאים ולא מצאו סיבה חד משמעית וההרגשה שלי היא שהרופא משפחה לא עושה מאמצים למצוא את שורש הבעייה. אשמח לדעת אם יש מכון שעושים בו בירור מקיף יותר? בייחוד מכון לאבחון לבעיות נשימה? פשוט אני מיואשת ואין לי כוחות פיזיים...
שלום. נראה שעברת בירור אצל מספר רופאים ולא רק אצל רופא המשפחה. כדאי באם לא נמצאו ממצאים עד כה לבחון גם את המרכיב הרגשי, שכן תופתעי עד כמה הגוף שלנו "מדבר" בשינו ולכן מיצר תסמינים גופניים מובהקים.
אני נוטלת מזה חצי שנה ויפאקס 150 XR ומאוד שמנתי לאחרונה האם יש קשר בין התרופה להשמנה. אני בחורה מאוד רזה שלעולם לא היתה לי נתיה להשמנה ? אודה לתשובתכם
התרופה שייכת לקבוצת snri שידועה כפחות גורמת לתופעות לוואי, אני משתמשת בה ודווקא ירדתי במשקל
האם כדאי לקחת מריחואנה אם אבי חולה במאניה דיפרסיה? לקחתי הרבה זמן תרופות כמו ליריקה ןסימבלטה(גם -אלטרולט וגאבאפנטין). צריך לפנות למרפאת כאב וגם מרפאה פסיכאטרית בו זמנית ולבקש אישור למריחואנה רפואית לטיפול בפיברומיאלגיה?
קצת סדר כיוון ששאלתך לא מאורגנת. אני מבין שאת סובלת מפיברומיאלגיה. לשם העניין הספציפי הזה אין קשר לגנטיקה הפסיכיאטרית המשפחתית. מי שאמור לפנות בבקשה למריחואנה רפואית זו מרפאת הכאב, אך מדובר במקרים חריגים וקיצוניים ביותר ובמקרים שבהם כל טיפול אחר לא הוביל להפחתת הכאבים.
אני כרגע בדיוק בודק את האופציה להוצאת אישור למריחואנה רפואית. אבל המעט פסיכיאטרים שהספקתי ליצור איתן קשר אמרו לי שבכל תוקף הם לא יעזרו ושיש עוד טיפולים.. אבל ניסיתי כבר כדורים לשינה, לדכאון ולחרדה, טיפולים פסיכולוגים, ראיתי פסיכיאטרים, שום דבר לא נותן לי מה שהמריחואנה עשתה לי.. וכן אני סובל אבל לא נראה שמישהו באמת מגלה הבנה כלפי זה, מה אני עושה? אני לא רוצה עוד כדורים, הם משאירים לי נזקים בלתי הפיכים שלא לדבר על הסבל בזמן ה"טיפול" בכדורים..
בוא/י תהיי אתנו...כבר לא לבד.... דרושים מועמדים לקבוצת פלייבק בהקמה, בימים אלו תחת כנפי עמותת אנוש ירושלים. סדנה שתתקיים בס"ד אחת לשבוע החל מאחרי פסח עד סוף השנה. הקבוצה מורכבת מנפגעי נפש (פעילים ועובדים בקהילה), מקרובי משפחה של נפגעי נפש ומבעלי מקצוע פסיכולוגים,פסיכיאטרים ועו"ס וכל מי שקשור לנושא ומעוניין. פלייבק הינו תאטרון סיפור המשקף חוויות קטנות וגדולות מחיי האנשים. הקהל=השחקנים=האנשים הם הנותנים את המשמעות להתרחשות על הבמה. פלייבק תפס תאוצה רבה בשנים האחרונות וקימות עשרות קבוצות בארץ המתרגלות את הנושא. אין צורך בידע מוקדם.......יש צורך ביכולת הקשבה והנפמה של הסיפור המסופר את הטכניקות נלמד במהלך הסדנה. שילחו מיל לכתובת הבאה ותקבלו פרטים נוספים [email protected]או התקשרו ל- 050-8377480 השתתפות בקבוצה חינם או בעלות סימלית בלבד
הקבוצה עובדת להפליא...ופתוחה לקבל מועמדים...חובבים רציניים. שילוב מהמם של צחוק ורצינות עם דגש ותשומת לב מירבית למספר הסיפור.נעשית עבודה אישית מובנית ומשמעותית לכל אחד בקבוצה. כל אחד בקצב שלו משתף נפתח ומספר...ממש עבודה אישית התפתחותית. בנוסף הקבוצה תומכת ונלהבת מאד.בקיצור התפתחות אישית.
התנתקנו מאנוש למען הדיוק הם נתקו אותנו ואנחנו ממשיכים בלי הכותרת אנוש ובלי כותרות מתחום בריאות הנפש. ובקבוצה יש הרבה בריאות והרבה נפש. הרבה צחוק ושחרור הרבה עומק ותוכן...מאד מעניין לי כמנחה ולדברי החברים החדשים המצטרפים האומרים שהקבוצה חמימה מחבקת וקולטת...אפשר להגיד אוהבת ! כן יש אהבה בקבוצה ואנחנו מתכננים פרויקטים ברחבי ירושלים ואתם מוזמנים להיות חברים או תומכים או להרשם לראות הופעות...ביי-רותי
קראתי בפורום על הרבה מאוד תרופות לטיפול בדיכאון ורציתי לדעת אילו תרופות ניתנות היום כקו טיפול ראשוני ועל אילו מנגנונים הן עובדות?
קצרה היריעה וחלק מהתשובה מצויה בפורום עצמו. בקיצור נמרץ כקו ראשון משתמשים בתכשירים מקבוצה שעובדת ספציפית על הסרוטונין (SSRIS) או בתכשירים שעובדים גם על הסרוטונין וגם על נוראפינפרין (SNRIS). רוב קופות החולים מאשרים תרופות מקבוצות אלה כקו ראשון אם כי לא את כל התכשירים מהקבוצות הנ"ל.
עד כמה זה נפוץ כאבים שונים בעת דיכאון ומדוע זה קורה
נפוץ מאוד. למעשה כ60% מכלל הסובלים מדכאון סובלים מתסמונת כאב וכשליש מהסובלים מכאב כרוני סובלים מדכאון. הנוירוטרנמיטורים, אותם חומרים הקשורים בוויסות הרגשי אחראיים גם להעברת האינפורמציה במסילות העצביות לאורך עמוד השידרה המעבירות את תחושת הכאב
מה הגישה הטיפולית כיום לפתור את הכאבים?
בעלי סובל מדיכאון עמיד מזה כ-6 שנים.טופל בכל תרופה פסיכיאטרית הידועה למטפליו כולל טיפולים בנזע חשמאלי.לאחרונה הועלתה סברה שסובל מפרקינסון(בבירור) שאלתי האם הטיפולים הנל מחישים /מאיצים/או עשויים לגרום לפרקינסון.האם ידוע על קשר בין הדברים
שלום רחלי. ישנן תרופות שיכולות לגרום לסימפטומים פרקינסוניים. בדרך כלל מדובר בתכשירים נוגדי פסיכוזה מהדור הישן אם כי יש גם מקרים שמצבים אלה יכולים להופיע עם תכשירים מהדור החדש.תכשירים מסוג SSRI יכולים לגרום לרעד. ברוב רובם של המקרים מדובר במצב הפיך עם הפסקת או שינוי הטיפול. חשוב לציין יחד עם זאת שמחלת פרקינסון אינה נגרמת כתוצאה משימוש בתקופות אלה שכן מדובר במחלה שפוגעת בגופי תאי עצב באזור מסוים במוח ששאחראי להפרשת הדופמין ולרוב לא ידוע מה סיבת המחלה.
תודה על תשובתך המהירה והמאירה
שלום.אני סובלת מפיברומילגיה ודכאון.אחרי שניסיתי אינספור טיפולים עלה בדעתי לבקש אישור ממשרד הבריאות למריחואנה.רציתי לשאול אם כדאי לקחת מריחואנה אם אבי חולה במאניה דיפרסיה?(שמעתי שלא טוב לקחת מי שיש לו במשפחה את זה) לקחתי הרבה זמן תרופות כמו ליריקה ןסימבלטה(גם -אלטרולט וגאבאפנטין)ללא שיפור.רק טרמדקס עזר לי אבל בזמן האחרון השפעתו נחלשה. צריך לפנות למרפאת כאב וגם מרפאה פסיכאטרית בו זמנית ולבקש אישור למריחואנה רפואית לטיפול בפיברומיאלגיה ודכאון?
שלום תהילה. מרפאת כאב יכולה ליזום פניה לקבלת רישיון לטיפול במריחואנה רפואית במצבים של כאב כרוני שאינו מגיב לטיפול.
נמאס לי להרגיש הרגשת כשלון תמידית, אני לא מצליחה להיות מרוצה מעצמי אף פעם. אני לא מרוכזת, לא מצליחה להציב לי מטרות. אני מסיימת תואר באוניברסיטה, ומרגישה שלא מיציתי שם כלום מעצמי. תמיד אומרים לי שרואים בי את הפוטנציאל, אבל ככל שהזמן עובר- אני מתייאשת יותר ויותר, ואין לי כוח לנסות להוכיח את עצמי כל הזמן. אני חיה במלחמה תמידית, בה שום דבר לא הולך לי בקלות, על הכל אני צריכה להילחם. והכל בגלל שאני לא מצליחה לסדר לעצמי את החיים- גם ביום יום, אני לא מרוכזת, עצלנית, וכשלון אחד גדול. הייתי מטופלת אצל פסיכולוגית עד לפני שנה, במשך שנתיים. הרגשתי שאני עוברת תהליך, ושעליתי על איזשהי דרך. אבל עכשיו אני מרגישה שאני צוללת חזרה לתהום, ובכל פעם התהום יותר ויותר עמוקה. אני בת 27, ותחושת חוסר המשמעות הולכת וגוברת, אני באמת לא יודעת מה יש לי לתרום בחיים האלה. מרגישה שהעולם הזה גדול עליי, אני רגישה מדי, ולוקחת הכל ללב. בחוץ אני בנאדם שמח ואופטימי, ויש לי הרבה חברים;אני סטודנטית, גרה בתל אביב, ועובדת. אבל בפנים אני כל כך בודדה, יש כל כך הרבה כאב שאף אחד לא מעלה על דעתו שהוא קיים...ואני לא מצליחה למצוא דרך להוציא החוצה את הכאב הזה. יש לי תנודות קיצוניות במצב הרוח, כבר שנים. אני מסוגלת לבכות מכל שטות שאני רואה ברחוב. כל החיים ניסיתי לזעוק איזשהי זעקה, תמיד רציתי לאשפז את עצמי במוסד סגור, כל הזמן מתרוצצת בי המחשבה שרק שם אני ארגיש שאני תורמת משהו, ושארגיש שפויה יחסית לשאר. הדבר היחיד שמחזיק אותי בחיים זה הפחד מהמוות. בזמן האחרון איבדתי משמעות, ואין לי דרך לבטא את זה. אין לי כסף לשלם לפסיכולוגית ההיא, וזה חבל כי היא הייתה מדהימה. הגעתי לנקודה בה באמת קשה לי להתמודד לבד, אני צריכה עזרה
שלום ר. אני שומע את הזעקה לעזרה מבין השורות. אין ספק שאת זקוקה למערך טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי. שירות זה וללא תשלום תוכלי לקבל בתחנות לבריאות הפש של משרד הבריאות באזור מגוריך.פני כבר מחר לקביעת פגישת הערכה. בהצלחה
האם תוכל להמליץ לי? יש לי טראומה מלגשת למקומות האלה, כי עשיתי את זה פעם (בירושלים) והרגשתי שאני לא מצליחה לבטא שם את הרגשותיי. הם הפנו אותי לאשפוז יום, הלכתי פעמיים וברחתי מזה כי הרגשתי שזה יותר מדי בשבילי... (אולי היום, לאחר הטיפול הפסיכולוגי אוכל יותר לבטא את רגשותיי...). אני גרה בדרום תל אביב, ולא מכירה מרכזים כאלה כפי שתיארת, אשמח להמלצות של מקום עם אנשים מבינים. תודה
אני בת 42, לפני כשבע שנים טופלתי בדיכאון קליני ע"י אפקסור XR , תרופה זו מאוד עזרה לי בזמנו וייצבה אותי ואת החרדות שחשתי. בעקבות מעבר לקופת חולים אחרת התחלתי לקבל ויאפקס XR 75 מ"ג ביום, בעקבות טעות של רופאת המשפחה התחלתי לקחת ויאפקס 75 רגיל 1 ביום. עברתי מספר אירועים מלחיצים במהלך סוף השנה שעברה והרגשתי איך שוב משתלט עליי החרדה והדיכאון שבעקבותיו. בעקבות החרדה הרבה שאני שרוייה בה, סובלת מצרבות קשות שמונעות ממני את האפשרות לאכול כמו שצריך, הלחץ דם שלי שהיה גבוה ומטופלת על ידי כדורים עולה עכשו לשחקים בעקבות החרדות, מרגישה נימול בפנים וכאבי ראש איומים. פניתי לעזרה אצל הפסיכיאטר בקופת חולים שלי והוא הפנה אותי למיון פסיכיאטרי בבאר יעקב, הפסיכיאטר שם לא הבין מדוע הגעתי כי לא רציתי להתאשפז, כי אני למרות הקשיים עובדת ומשתדלת לנהל חיים נורמאלים. הוא המליץ לעלות את המינון של הויאפקס XR ל 225 מ"ג ולקחת בלילה סרווקויל 25 מ"ג שיעזור לי לישון. הצרה שאני מרגישה חרדה איומה בכל מהלך היום שמקשה עליי להתנהל רגיל ולתת לויאפקס להתחיל להשפיע. יש מצב שהמינון הגבוה שאני מקבלת בבוקר יגביר בי את החרדות ? יש אפשרות לקחת עוד כדור במינון נמוך להרגעה במהלך היום שיעזרו לי עם החרדות? זוכרת שלפני 7 שנים קבלתי במקביל לויאפקס גם כדור הרגעה. יכול להיות שבגלל הטעות בסוג הכדור ייקח הפעם יותר זמן לויאפקס להשפיע עליי לטובה כמו פעם שעברה? בתודה מראש, אלה
שלום אלה. מהלך הטיפול בתקופה האחרונה מהלה מספר תהיותץ לא ברור לי מדוע היתה ההפניה לחדר מיון האם הופיעו מחשבות אובדניות? האם היתה תחושה שהדרך לאזן את מצבך מצריך טיפול אינטנסיבי? בכל מקום מינון של ויאפקס XR 225 הינו מינון שעל פניו מספק אם כי ניתן גם להגיע ל325. יחד עם זאת באם במינון זה ולאחר תקופה מספקת של מספר שבועות, לא נראה שעליה במינון תהווה פתרון ויש לחשוב אולי על החלפת תרופה. ניתן לשלב לתקופה קצובה תכשיר הרגעה מסןג קסנקס או קלונקס, אך כל זאת חייב להיות תחת מעקב הדוק של פסיכיאטר דווקא בשל המורכבות של התנהלות הטיפול שלך.
היי, אני בת 26 ומאובחנת בהפרעה דו קוטבית מזה 8 שנים. אני לוקחת טגרטול 400 מ"ג ביום ומרגישה ממש לא מאוזנת.. (למרות שהרמה שלו בדם שלי תקינה ונמצאת בטווח). לאחרונה עברתי לגור בת"א, התחלתי עבודה חדשה במשרה מלאה בנוסף לתואר מייאש שאני עושה באוניברסיטה הפתוחה בערב. יש לי המון עליות וירידות במצב הרוח, רגעי ייאוש וחרדות. קשה לי להתרכז ואני נלחצת מהר מאוד ומשטויות. כל הזמן מרגישה שאני לא טובה מספיק ונפגעת מהר מאנשים. לא תמיד אני אומרת מה שאני חושבת/מרגישה מחשש שלא יאהבו אותי או יריבו איתי. אני בן אדם חברותי, אופטימי בדר"כ ויש לי הרבה חברים אבל בתוך תוכי אני מרגישה מאוד לבד, אבודה, לא מוצאת את עצמי בשום עבודה, לא מתחברת למה שאני עושה ולא יודעת למה כן. אני אוהבת ילדים אבל לא מוצאת תחום עיסוק שקשור בילדים שנראה לי מתאים לי וגם ריאלי. כל זה ועוד מתבטא אצלי בכאבי בטו יומיומיים וסבל גדול. כל יום הוא מלחמה ואני מותשת מלהילחם. ביום אחד אני יכולה להיות מלאת ביטחון (אף מופרז) ומצב רוח מרומם ואח"כ מדוכאת, בוכה ורק רוצה למות. העליות והירידות האלו יכולות להיות גם כמה פעמים ביום ונמאס לי. הפסיכיאטרית שהייתי אצלה לא הציעה לי לקחת ליתיום בגלל תופעות הלוואי.. אני כבר די מיואשת ורוצה למצוא פתרונות שיאזנו אותי ויגרמו לחיים שלי להיות יותר יציבים ומאושרים. אשמח לתגובות ותודה על תשומת הלב :)
שלום זהר. חוסר יציבות רגשית יכולה לנבוע לא רק מעצם ההפרעה הדוקטובית. נראה כי את זקוקה למסגרת טיפולית תומכת ומציע מעבר לטיפול הפסיכיאטרי גם טיפול פסיכולוגי.
שלום, תודה על התגובה. אשמח לשמוע איזה סוג של טיפול פסיכולוגי היית ממליץ לי? מה זה טיפול פסיכולוגי ביהביוריסטי / פסיכודינמי והאם הם יכולים לסייע לי? מעבר לטיפול פסיכולוגי- יש לך עיצות או המלצות שיכולות להקל עליי ביומיום? אני עובדת בעבודה תובענית ואחראית עם כספים וגם לומדת וכל המצב הנפשי מקשה עליי בתיפקוד. תודה נ.ב - אם יש עוד אנשים במצבי שיכולים לייעץ מנסיונם אשמח לשמוע.
אני מטופל בסימבלטה אבל אני מרגיש שהדיכאון לא עובר לי ואני לא רוצה להמשיך איתה אם היא לא מועילה בגלל מחירה היקר. האם כדאי לי להחליף לתרופה אחרת? ראיתי בשירשורים קודמים שויאפקס XR גם מטפלת בדיכאון עם כאב (אני סובל מכאבי ראש חזקים)?
במקרה אם הויפאקס XR זולה יותר? ותודה מראש על התשובה...
אני בן 47 - לפני שלוש שנים עברתי מקרה ומאז זה השפיע עלי נפשית , איני יכול להיפטר ממהרגשה של חרדה . לטיפולך
בחרדה ניתן לטפל בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי או בתרופות ובד"כ עדיף שילוב. אנא פנה לגורם מטפל במסגרת אזור מגוריך על מנת לבחון את אפשרויות הטיפול המוצעות לך
עברתי לפני שנה ו3 חודשים הפלה בחודש החמישי להריוני השני ולאחר 10 נתקפתי דיכאון וחרדות קשים.יש לציין כי עוד לפני המקרה טופלתי ברסיטל בעקבות התקפי חרדה לאחר לידת בני הראשון לפני 4 שנים. מאז ניסיתי בליווי פסיכאטר כמובן להעלות את מינון הרסיטל ללא הועיל ואז ציפרלקס במינון מקסימלי היו לי תופאות לוואי לא נעימות . לאט לאט חל שיפור אומנם אך לא מספק. לפני 3 חודשים בערך התחלתי טיפול בוויפאקס במינון 75 מ"ג והמשכתי עם סורבון שקבלתי לפני כן . לפני שבועיים התחלתי בהדרגה בהמלצת הפסיכאטרית להוריד את הסורבון וכך עשיתי בהדרגה אך בשבוע האחרון אני מרגישה לא ממש טוב וללא מצב רוח וחוסר חשק להיות עם אף אחד . השאלה שלי היא כזו אני לא ממש רוצה לקחת את הסורבון כי הבנתי שזה להרגעה ואי אפשר להיכנס איתו להריון (רוצה הריון בחצי שנה הקרובה) ובכלל לא נראה לי שסורבון זה הפיתרון מיכוון שגם איתו היה בסדר אבל עדיין לא הרגשתי שחזרתי לגמרי לתלם . האם אתה חושב שאני צריכה להעלות את המינון של הויפאקס או להמתין בסבלנות ואולי הדיכאון יחלוף מעצמו? מצטערת על אורך ההודעה ואודה מאוד לתשובתך הילה
המינון של ויאפקס אותו את נוטלת הינו מינון נמוך ובהחלט מומלץ להעלות המינון ל150 מ"ג. הסורבון הינו תכשיר נוגד חרדה שאינו ממכר, אבל באם הוא לא הועיל אין טעם להמישכו. לאח העלאת מינון הויאפקס תמתיני כ4 שבועות ובהתאם לתוצאות יהיה צורך לקבל החלטות נוספות (להעלות מינון או להחליף תרופה). כדאי שהכל יעשה בליווי הפסיכיאטר המטפל.
נוירולוג רשם לי ציפרלאקס לאחר שהתלוננתי על תחושת מחנק בגרון לאחר חודשיים הפסקתי לקחת ואז התחילו לי כאבים בשריר היד לאורך יד שמאל.רופא המשפחה שלי הורא לי להמשיך עם הכדור לפחות חצי שנה. שאלתי היא האם הכאב ביד שמאל נובע מהפסקת לקיחת הכדור ? והאם אני צריכה לקחת כדור אחר שמתאים גם לכאב?
האם לאחר שחידשת את הטיפול בציפרלקס הכאב נעלם? הכאב המתואר לא נראה כתופעה הקשורה להפסקת הציפרלקס, אם כי מצבים חרדתיים יכולים להיות מלווים בכאבים בלתי ספציפיים. צדק הרופא. יש ליטול התכשיר לפחות חצי שנה מאז הגיעך להפוגה מוחלטת של התסמנים.
שלום, כבר 3-4 חודשים שאני שרויה בדיכאון בעקבות השתנות של האף לאחר ניתוח שנעשה לפני מס' שנים. אני ממעטת לצאת מהבית ולא ממש מתפקדת. התחושה נובעת באופן ישיר ממראה האף. מה ניתן לעשות? האם קיימת קבוצת תמיכה לאחר ניתוח פלסטי?
את מציינת שהניתוח נעשה לפני מס שנים ו"השינוי" התרחש רק לאחרונה. למה הכונה השתנות? יש הרבה מה לעשות, אך לפני כן כדאי שתעברי איבחון פסיכיאטרי כדי לאמוד את חומרת הדכאון, ולהתאים טיפול הולם.
ע"פ הפלסטיקאי, בעקבות ניתוח שעברתי לפני ארבעה חודשים הגוף עבר טראומה וכתוצאה מכך איזור מוחלש ניזוק. איזור זה הוא המקום אליו השתילו סחוס באף לפני מס' שנים. השינוי החל בארבעת החודשים האחרונים ומאוד קשה לי לקבל ולהתמודד עם זה.
אני נוטלת סימבלטה לטיפול בדיכאון וכאב אבל הדיכאון לא ממש עובר לי (כבר חצי שנה מאז שהתחלתי).חוץ מזה היא גם מאוד יקרה ואני לא רוצה להוציא כל כך הרבה כסף על תרופה שלא עוזרת לי. כדאי לי להחליף לתרופה אחרת?
התשובה בגוף השאלה. באם התרופה לא עזרה, בהתחשב שהמינון המקסימלי מוצע, הרי שיש צורך בהחלפת טיפול, מה גם שמדובר בתרופה שהיא יקרה עבורך. יש חלופות רבות כמו ויאפקס או איקסל שנמצאים בסל. פני לרופא המשפחה או הפסיכיאטר שרשם עבורך סימבלטה ובקשי את ההחלפה. בהצלחה
תודה ד"ר קודש. האם עלי ללכת לפסיכיאטר על מנת להחליף את הסימבלטה או שרופא משפחה גם מורשה לעשות זאת?
בוקר טוב , מה עושים במצב כזה ... ?! אם הרופאים בסוף האבחנות שלהם המתסכלות והמכאיבות אומרים שאני סובל ממכיהאהזן כמובן חוץ מהאבחנות הרפואיות האחרות ... זה ממש הכזיב אותי , ובכך אני לא מאמינה בשום מילה או טיפול שהם נותנים... זה אולי מתוך כעס , אכזבה ,או אפילו האבחנות השגויות שלהם או שלא מבוססות על מדע רופאי ... ככל שאני שואלת למה זה ? איך זה קורה ? איפה הולך הדם... ?... למה קשה לי לנשום ? למה כואבת הבטן ? למה הדופק 160 והחום עולה בליה ל 39.5 ? אין תשובה ואין תשובה ----ואם יש וולא בקיצור רב ולא לעניין , אפילו מדברים מחוץ לחדר - כי בקיצור לא יודעים למה זה קורה ? הבעיה הרופאית היא כך : התחילה לפני כשלוש שנים עם כאבי בטן עליונה והקות דמיות - אחרי שנה מההקות עברת כריתה חלקית של הקיבה בגלל כיבים מדממים .. ההימוגלובין היה בהתחלה יורד ל 4.5 היו נותים מנות דם אבל ללא שיפור משמעותי במצב הדם ... לפני שנה חזרו הירידות בהימוגלובין ל 6 נותנים מנות דם - עולה ואז אחרי כשבוע זה יורד ואז אצטרך להתאשז וקבלת עוד מנות - וכך החיים שלי ... טיפול ללא אבחנה...\ נכון שעברתי מרבית הבדיקות האפשריות ( גסטרו' , קולו' , קפסולה , מיפוי ע"ש מקל , CT רובן תקינים ולא מראים דימום כלשהו , אפילו מבחינה גיולוגית הכל תקין , וגם כן אורולוג מבחינתו תקין ...\ בגלל שהבדיקות לא מראות סיבה להירידות בהימוגלובין - וכל פעם אני מתלוננת שקשה לי לינשום למרות שהסיטואציה תקינה 98-100% , קושי בהליכה , לחץ בחזה ודפיקות לב , כאבי ראש , סחרחורת .... לא יודעת אפילו אם מותר לי להתלונן במצב כזה ... כי אם מתלוננת הינה האבחנה שלהם סאני סובלת ממיכהאזן (איך הגיעו לזה לא יודעת?!!!) אולי כי אין באמת רופאים שיודעים לאבחן ולטפל בבעיות ... אני בנתיים לא מאמינה לשום מילה ממה שהם אומרים , אפילו בתקופה האחרונה אני קורעת מולם את מכתי השחרור או הבדיקות ... תגידו שאני משוגעת ולא אחראית ... בנתיים זה לא יכבת לי ... מרגישה שבבה"ח הכל מזויף , אבל התרופות או מנות הדם ועירויי הברזל מזוייפים - כי הם לא עושים את העבודה שלהם... אני מודה שאני בדיכאון קשה ואפילו חמור יותר מדי ... למה מה אתם מצפים ממני ? כבר מספיק לי !!! לא נראה לי שכך אני צריכה לחיות ! אפילו לפעמים מרגישה שעדיף למות ולא לסבול אני וגם המשפחה שלי מהמצב הזה ... למה לחיות כך ?! מה יש בחיים האלא חוץ מכאבים ותסכול אחרי תסכול ... חוץ מהתנהגות הרופאים כלפי - הם מרגישים שאני לא יודעת כלום - אבל את האמת כל מילה ומילה נכנסת באוזן ולא יוצאת אפילו מאחורי הדלת ... אני בוכה והם לא רואים את הדמעות שלי !!! צועקת ואף אחד לא שומע אות ... כבר מספיק... כן מספיק ... ועוד פעם מספיק זאת לא החיים שציפיתי לה . ולצערי צריך להפסיק אותה מיידית ... עדיף לי ולמשפחתי ...אולי אנוח קצת - לישון ולישון עד אין סוף ...
שלום לך. ניתן לחוש במצוקתך אולם לא בטוח שהפורום הוא המקום הנכון למגוון תלונותיך. לא ברור לי האם פנית לגורם מבריאות הנפש. אם לא המלצתי לקוע פגישה בימים הקרובים עם פסיכיאטר או פסיכולוג מהקופה שבה את חברה על מנת לפתוח את הנושא בצורה מסודרת ומעמיקה. אל תהססי ואל תדחי. בהצלחה.
למה לטפל בנפש ? אם הטיפול הראשון שהוא הכי חשוב (טיפול גופני) לא עוזר ?!!! למה לא מספיק לי התיסכול מהרופאים והייאוש שלהם .... למה צריך לנסות נסיון חדש בכנף חדש ולסבול עוד ועוד ... באמת אני מרגישה שכבר נמאס לי ... זאת לא החיים שציפיתי לה ... ואין לי כוח להמשיך בה .. עדיף לסיים הכל ולנוח בקלי קלות
אני רוצה למות
אני סובלת. מאסמה עורית ותת פעילות של הבלוטת התריס. מה שמכניס אותי למתח . בזמן האחרון אני מרגישה שאין לי חשק לכלום. רק בוכה דואגת הרבה ותקועה בבית בללי לצאת
אני בת 33 נשואה + 2 . לפני חודשיים לקחתי אנטיביאוטיקה לטיפול חיידק בשתן שלא עזרה והחלפתי כמה סוגים גם לא עזר. התפתחו אצלי שריפות נוראיות בנרתיק אני מאוד סובלת , היתי מאושפזת בבית חולים הרופאים לא מצאו כלום , הם אמרו שזה כאב עצבי אחרי נתילת אנטיביאוטיקה ולא נתנו שום אבחון , הם נתנו לי כדור בשם אלטרולט לכאבים עצבים שעשה לי מאוד רע והפסקתי לקחת אותו אחרי 4 ימים . חשוב לציין שאני נוטלת אלפרליד 0.25 נגד מתח וחרדות פעמים ביום כבר 3 שנים שזה עזר לי להפחית חנק בגרון. השאלה שלי העם שריפות בנרתיק יכול להיות כאב עצבי אחרי נתילת אנטיביאוטיקה ? לאיזה רופא לפנות ? אני מאוד סובלת ולא יודעת מה לעשות תודה מראש.
רציתי לציין שכל הבדיקות שלי בסדר חוץ מאיזה חיידק בשתן שאורולוג אמר שזה לא משפיע על שריפות בנרתיק. וגם מבחינה גינקולוגית אין לי פטריה או משהו חשוד . אני כל היום מרגישה את השריפות ולא יכולה לשבת ולתפקד אני נכנסת לדיכאון מזה ואני צריכה לטפל בשני ילדים ובעל , בבקשה תעייץ לי מה זה יכול להיות אולי זה קשור לחרדות דיכאון ? אני לא ישנה טוב בלילה מתעוררת ב5:00 בבוקר מתחושה של צריבה בנרתיק . תודה מראש על התשובה
אימי סובלת מדיכאון שמלווה בכאבים ומקבלת טיפול תרופתי. רציתי להבין קצת על הנושא, האם הכאב מגיע בעקבות הדיכאון או להיפך? היא מטופלת בויפאקס XR (רק התחילה..) ורציתי לדעת אם זה טיפול ידוע וכמה זמן לוקחת עד שיש הטבה פיזית ונפשית?
התשובה היא גם וגם מרבית החולים בדיכאון סובלים מכאבים וקבוצה גדולה של הסובלים מכאב כרוני סובלים גם מדיכאון. יש חפיפה במנגנוני שתי ההפרעות האלה. החומרים הרלוונטים לתפיסת הכאב ולדכאון נקראים נוירוטרנסימטורים המופרשים מקצות תאי העצב במוח. החשובים הם סרוטונין ונוראפינפרין. הויאפקס מעלה את רמת החמרים הללו ולכן מביא לנסיגת התסמינים הדיכאוניים וכן נסיגה בתפיסת הכאב. חשובה התאמת המינונים ומסגרת זמן עד לשיפור. לעיתים יש צורל במספר שבועות על מנת להביא לשיפור. לכןמ יש צורך במעקב מסודר עד להגעה ליעדים הרצויים.
תודה ד"ר על תשובתך. שאלה נוספת, כאשר יש הטבה וניתן להפסיק את הטיפול התרופתי של הויפאקס XR, האם ההפסקה היא באופן הדרגתי? והאם הדיכאון או הכאבים יכולים לחזור שוב?
כאב כרוני ודיכאון מתווכים ע"י מתווכים עיצביים דומים. בהרבה מקרים אחד הביטויים לדיכאון הוא כאב כרוני בלתי ספציפי. יחד עם זאת הפרעות כאב מלווים בשכיחות רבה בדיכאון משני. ויאפקס הינה תרופה המעלה את הטונוס של המתווכים העצביים: סרוטונין ונוראפינפרין האחראים גם להולכת הכאב במסלולי הכאב העיצביים ולכן יכולה להשפיע לטובה הן על הדיכאון והן על הכאב.ההטבה היא הדרגתית ויכולה לקחת גם מספר שבועות. בהחלט ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמת המינון
שאלה מעניינת... למעשה ניתן לראות דיכאון כהפרעת כאב. כאב ודיכאון מתווכים ע"י אותם מתווכים עיצביים ולכן לרוב במחלות כאב נראה שכיחות יתר של דיכאון ובקרב חולים בדיכאון נראה שכיחות יתר של תסמיני כאב. הטיפול בנוגדי דיכאון אמוןר לתת מענה לכלל התסמינים
תחושת הבושה שעומדים בבנק לא לכסות את החיוב בישראכארט הורגת אותי כועס על עצמי איך הגעתי למצב הזה. אני בדכאון עמוק הסתגרתי בעצמי ואשתי והילדים מאד מודאגים. הבעיה הכספית היא הכי קשה מכל המצבים כי ככה יש גם את תחושת הבושה מה שאין במחלות ואחר.
למרות שטיפול לא יכול לסגור את החובות הוא בהחלט יכול לעזור באירגון החשיבה ומציאת פתרונות. דיכאון משפיע על מהלך החשיבה וטיפול בו יכול הרבה פעמים לפתוח אפיקי מחשבה חדשים שיאפשרו למצוא פתרון גם במצבים שנתפסים כדרך ללא מוצא.
סיפרנו לילדים שאנחנו מתגרשים. הם קיבלו את זה בגבורה, אך עכשיו, כחודש אח"כ הגדולה מתחילה לפתח רגשות של 'אף אחד לא אוהב אותי'. אנחנו מקפידים מאוד לומר לה כמה אנחנו אוהבים, לחבק ולנשק, אבל הריקנות היא מבפנים. מה עושים?
צריך לזכור שהודעת גירושין יכולה להוביל למעין "תגובת אבל". איני יודע באיזה שלב אתם בתהליך אך שלב הביניים בין ההכרזה לתהליך הפירוק הוא מאוד מבלבל ולעיתים יכול להוביל לניסיון של "סחיטה רגשית" על מנת לשנות את רוע הגזירה. יש צורך בהגדרת הגבולות מחדש תוך אמפטיה וחיזוק. באם מופיעים שינויי התנהגות כמו הסתגרות,תוקפנות או נסיגה בהשגים הלימודיים,כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי אפילו קצר על מנת לאפשר ליווי מקצועי של התהליך.
הי קוראים לי מאי אני בת 15 וקצת אני ילדה שמנה היו לי מלא ירידות ועליות של ההשמנה כלומר כשהיתי קטנה היתי נוראה רזונת ויפה ובגיל ככה 10 שהתחלתי לקבל מחזור התחלתי להיות שמנה ומאז ההיתי .עד שבגיל 12 בבת מצווה החלטתי לעשות דיאטת כאסח כי פגעו בי נוראה הייתי כמעט כמו אנורקסית והלכתי לדיאטנית שגם זה לא עזר ולכן אמרו לי שהקחו אותי לפסיכולוג מאז התחלתי רק לאכול ולאכול מכיון שעליתיהממון(עברו איזה 3 שנים)אני עצבנית על אנשיםםםם על עצמי הגעתי לרמה של רצון למות (חשוב לי לומר לא התאבדות)אלה הרצון לבקש למות החלטתי לשנוא את כולם כי הכריחו אותי לאכול אני לפעמיים לא מסוגלת להסתכל במראה בתמונות בכול דבר שמזכיר אותי אבל חשוב לי להגיד שלפעמים יש לי את הימים הטובים בהם אני שמחה (תמיד ההיתי שמחה עד שהתחילו אנשים להעיר ולהגיד )יוצאת אם חברות וכו מקווה שהבנת מאי בקדם
שלום מאי.אני שמח לקרוא שלמרות השינויים מצב הרוח את מנהלת שגרת חיים פעילה ומקווה שגם מהנה ומספקת. אני שמח לשלמוע שהצלחת להיחלץ ממעגל האימים של העיסוק בדיאטה והרעבה עצמית. חשוב לזכור שהזהות שלך אינה מושתתת רק על משקל גופיך. היכולת לקבלה עצמית על כל מה שמשתמע היא לא תמיד משימה קלה, אך היא דרך חיונית על מנת להוביל ליציבות בכל המובנים. לעיתים קשה לעשות זאת לבד וכאן נכנס המקום של איש המקצוע. טיפול פסיכולוגי לא יכול להמדד רק על הגעה למשקל יעד כיוון שזה לא מטרתו ובודאי לא העיקרית. למרות הניסיון הקודם, שעל פי דבריך כנראה לא צלח, אני ממליץ לחזור לטיפול על מנת למצוא מקום בטוח שבו תוכלי לברר את כל הסוגיות שיוצרות בתוכך מאבקים פנימיים שמובילים לתנודות במצב הרוח. בהצלחה
אני סובלת מפיבומיאלגיה, כאבי שרירים ודכאון קל. הומלץ לי ע"י נוירולוג לקחת סימבלטה. בתחילה 30 מ"ג ובמידת הצורך להגדיל מינון. אני נוטלת סימבלטה מזה כשבועיים ומרגישה שיפור קל מאוד בלבד. אם מגדילים את המינון ל 60 מ"ג, מה עדיף: שני כדורים ביחד, או אחד בבוקר ואחד בערב? עד איזה מינון מותר להגיע?
הייתי ממתין עוד שבועיים. אם חל שיפור כדאי להמתין כיוון שההשפעה המקסימלית יתכן ועדין לא הופיעה. בכל מקרה באם תיהיה עליה במינון ניתן לקחת במנה אחת. לגבי מינונים גבוהים יותר. ניתן להגיע גם ל120 מ"ג אך לא נמצא שמדובר במינון אפקטיבי יותר מ60 מ"ג
שלום.הרופא רשם לי את התרופה(10 מ"ג פעם ביום)וקראתי באינטרנט שאסור לקחת אותה עם התרופה טרמדקס שאני לוקחת לכאבים.האם זה נכון? אני לוקחת גם גאבאפנטין.האם מותר ביחד?
סליחה-זה אסטו(ציפרלקס-הבנתי)
שלום צופית. משאלתך לא ברורה האבחנה של ההפרעה ממנה את סובלת. על פניו בפיקוח רפואי מסודר ניתן לתת את שני התכשירים ביחד, אך השאלה היא מה מקור תסמיני הכאב. באם יש אפשרות של כאב כחלק מתסמיני דיכאון ההמלצה לפני שימוש בתכשיר נוגד כאב להשתמש בתכשיר נוגד דיכאון בעל טווח פעולה רחב יותר כמו ויאפקס, אפקסור או סימבלטה
אני סובלת ממחלה סכיזואפקטיבית. בשנים האחרונות התפתח אצלי גם דיכאון. הכדור האחרון שהרופא המליץ לי לקחת הוא ויאפקס XR במינון התחלתי של 75 מ"ג. עקבתי אחרי השפעת הכדור וראיתי שלאחר שישה יממות הוא משפיע עליי . השפעתו נמשכת כשבועיים ולאחר מכן כאילו לא לקחתי את הכדור אין לו השפעה עליי בכלל. לפי המלצת הרופא העלתי את המינון ל-150 מ"ג והתופעה חזרה על עצמה בדיוק. האם הכדור הזה לא טוב עבורי?האם להעלות את המינון בעוד 75 מ"ג? האם תופעה זו לא תחזור על עצמה בפעם השלישית? ואם כן מה עליי לעשות? אני רוצה לציין שאני לוקחת כדוים נוספים קבועים שהם : זיפרקסה 10 מ"ג, למיקטל 150 מ"ג וציפרלקס 20 מ"ג. האם כדורים אלו משפיעים על צורת תגובת גופי לויאפקס XR ?
שלום שגית. ויאפקס כמו תרופות אחרות נוגדות דיכאון אינן ממכרות. על פי רשימת התרופות שלך נראה כי הפסיכיאטר המטפל עדין לא הצליח להגיע יחד אתך לתוצאות רצויות. איני יודע למה את מתכוונת בתיאור דיכאון. חשוב להבין בצורה מפורטת את תלונותיך. על פניו את כבר מטופלת בתכשיר נוגד דיכאון במינון סביר :ציפרלקס 20. חשוב שתפגשי שוב עם הפסיכיאטר על מנת לעבור על רשימת התרופות על מנת למצוא הרכב קטן ככל שניתן על מנת להגיע לתוצאות אופטימליות. בהצלחה
לאחרונה התאים לי פסיכיאטר אדרונקס על מנת לתת מענה גם לחרדות/דיכאון וגם לבעיות קשב. לאחר מעבר הדרגתי הפסקתי ליטול את ה VIAPEX ואני במצב של סחרחורות (יותר נכון "diziness) - דבר שהיה למעשה הסממן הראשון לנושא החרדה (לפני 12 שנה). נאמר לי שעלולות להיות תופעות גמילה מה VIAPEX אך אני ממש על הפנים מבחינת ה DIZINESS - האם נורמאלי? לכמה זמן לצפות לזה? קלונס לנסות להרגיע את המצב לא עזר לי כי אני לא מרגישה שאני בהתקף חרדה או משהו כזה .
למה הכוונה מעבר הדרגתי וכמה זמן את ללא הויאפקס. כעיקרון תופעות שנובעות מהפסקת טיפול יכולות להמשך כם למעלה משבוע. אם התופעות ימשיכו יהיו מקום לשקול חזרת הטיפול בויאפקס ולמצוא פתרון להפרעות הקשב ע"י תכשיר אחר
ההדרגה הית כשבוע שבו בהתחלה הוספתי 1/2 אדרונקס לשלושה ימים, אחר כך ירדתי משני כדורי ויאפקס לכדור אחד והעלתי לכדור אחד אדרונקס - למשך שבוע ימים ואחר כך (מזה 4 ימים רק כדור אחד אדרונקס). אני על הפנים... גם מסוחררת גם רוצה לבכות בגלל זה כל הזמן.
אני יודעת שאולי המקרה שלי לא ממש ניתן לטיפול,והוא סתם עוד מקרה... אבל עדיין אני נערה בת 16 ואני לפעמים נכנסת למצב של דיכאון,ואני פשוט רוצה לבכות,בלי שום סיבה! הכל טוב ויפה ואז בום! ואני בדיכאון .אני נכנסת למצב הזה לפחות 3-2 פעמים בשבוע וליפעמים זה יום(או חלק מהיום) וליפעמים זה נמשך עד 3 ימים.זה נורא מעצבן וגם החברות שלי כל הזמן שואלות אם קרה משהו ואני אומרת שלא כלום וזאת האמת אבל כשזה חוזר כל הזמן הן מתחילות לדאוג. בעיקרון אין לי יותר מידי ממה להיות בדיכאון בלימודים חוץ מכמה מקצועות שאני מקבלת בהם 15 (מתמטיקה...ומחשבים)הכל טוב.המשפחה שלי מעולה(חוץ מזה ש-אבל זה לא קשור למשפחה שאני עולה -10 שנים בארץ ואנחנו חיינו בשכירות ועכשיו מוכרים את הדירה-מכרו ואין לנו לאן ללכת,אבל נדמה לי שזה לא ממש משפיע עליי,אני אדישה לזה )ואני לא יודעת ממה זה יכול להיות... אני ממש אבל ממש מקווה שתוכל לעזור לי.
שלום לילך. שינויי מחצב רוח יכולים לאפיין את גיל התבגרות ויכולים גם לנבוע מטריגרים שנראים לאנשים מבחוץ "חסרי שמעות". יחד עם זאת באם מדובר בעוצמות גבוהות של גלימצב רוח כדאי לעשות בדיקה מעמיקה בעיקר אם הדבר פוגם בתיפקוד ובאיכות החיים. הערכה זו יכולה לעשות ע"י פסיכולוג ובעיקבותיה ניתן יהי לשקול האם יש צורך בטיפול.
