חיים ללא ערך.

שלום. אז טוב אני בחור בן 28 . ובחיי לא הצלחתי להגיע לשום הישג משמעותי. אני חי בבית הורי ואפילו אני מבקש מהם כסף לסיגריות, הפעם האחרונה שעבדתי היה לפני 3 שנים וגם זה לתקופה של מספר חודשים. אני מפחד להתחיל עם נשים וגם כאשר אני נמצא עם משיהי אני לא יכול לשכב איתה מפט חוסר ניסיון. הדברהזה מלווה אותי מגיל צעיר וכאשר הייתי צעיר יותר בדרך כלל כול הבחורות שהיכרתי התחלו איתי ולא אני איתן והם לא היו רבות.ועם אף אחד לא הצלחתי לשכב(בגלל מתח שהייתי חש או בגלל שהייתי לוקח סמים בשביל להיות איתן במיטה) היום אני לבד בעולם מבודד לחלוטין ואני מרגיש שאין לי יותר למה לחיות אבל אין לי עדיין אומץ לסיים הכול בכבוד(העולם לא שייך לפחדנים ועלובים) לפני מספר חודשים היכרתי מישהי ולא הייתי מסוגל לגעת בה למרות שאכשהו הצלחתי להקסים אותה. אבל היא תהתה בקשר לזהותה מינית שלי(אני לא הומו ואין לי משיכה לגברים) היום אני לא בקשר איתה. אני לא יודע למה אני כותב בפורום הזה אבל אני חייב להוציע את זה איכשהו. ואני לא חושב שמצבי אי פעם ישתנה פעם הייתי בטיפול והוא רק עזר לתקופה קצרה מאוד. הוא אפילו לא עזר אלה קצת הקל עלי כי היה לי עם מי לדבר. תמיד תהיתי מה מה המשמעות של חיי והחיים בכלל ואני יודע שהמשמעות של החיים זה לחיות. אבל זה קשה לי מאוד. יש לציין שאני בריא בגופי ונראה נורמלי אבל החוסר הביטחון הזה הוא טוטאלי מה שגורם לי חוסר לתפקד.(פעם הסמים היו עוזרים איך שהו לעביר את הבאסה אבל הם הרבה זמן כבר לא עושים את התפקיד שלהם היום אני לא נוגע בהם לפחות משדל לא לגעת) לא אכפת לי עם תחשבו שאני מפגר או משהו כזה או פסיכי אני חייב להוציע את זה ואני משתמש בפורום הזה.

קודם כל אני רוצה לאמר לך כ-ל הכ-ב-ו-ד!!! לא כל אחד ובטח שלא פחדנים יכולים להביע את צרותיהם ככה! אז אתה לא מפגר ולא פסיכי, ואין לדעתי כל בעיה להתגבר על מה שעובר עליך אם תרשה לי לתת לך כמה עצות דבר ראשון - לך למצוא עבודה!!! כל עבודה שתצטרך לקום בשבילה בבוקר דבר שני - תפסיק עם הסמים! כל השאר יגיע אחר כך...כל דבר בעיקר חיים של בן אדם נבנים לאט! בהצלחה!!!

ראשית, טוב שאתה פונה לעזרה, ונראה שכבר עשית זאת בעבר. אם טיפול לא עזר, ואתה גם לא מרגיש או חושב שיעזור, הצעתי לך, ותשקול אותה ברצינות - היא לקבל טיפול תרופתי. יש היום תרופות שיכולות לשפר לך את מצב הרוח ואת החשיבה החיובית (ואין צורך לקחת לשם כך סמים!!! מכל סוג שהוא). אל תתבייש לפנות לפסיכיאטר, זה יכול לעשות לך רק טוב.

שרונה ושירלי אני מודה לכם על בהתגובה. הייתי מאוד רוצה למצוא עבודה אבל נכון לעכשיו אני אפלו לא יודע איך להתמודד עם רעיונות עבודה. שנית אני במשך כמה שנים כבר לא נוגע בסמים באופן קבוע רק מידי פעם כשיש לי צורך עז. אני כרגע נמצא בלימודים אבל לקראת המבחנים הרגע הכי קריטי איבדתי את הבטחון העצמי והיכולת להתרכז לכן נכשלתי במבחנים שעזרתי לאחרים לעבור.(עזרתי לכמה חברי מהלימודים להבין את החומר) עכשיו אני אפלו לא מסוגל ללכת לשם אין לי כוח לאנשים(נראה לי תמיד שאנשים קוראים לי את הרגשות ורוצים לדרוך לי על הפצע) אני מודה לכן על התגובות. ובקשר לטיפול תורפתי איזה אתן ממליצות איזה כדור. או אולי אני צריך לאשפז את עצמי ואיך עושים זאת.

אם אתה מעוניין באשפוז, אתה יכול לפנות למיון בבית החולים תל-השומר ולבקש פסיכיאטר. תספר לו את הבעיה שלך ותביע את רצונך להתאשפז. המחלקות שם הן פתוחות ואתה יכול להשתחרר מתי שתרצה, יש שם צוות מקצועי, לכל מטופל יש רופא ואחות שמטפלים בו, יש שם פעילויות, שיחות ובסך הכל סבבה שם. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור. :-)

לדעתי אתה צריך לפנות לסקסולוג או לפסיכולוג קליני. אפשר להבין מהודעתך שהנושא המיני מאד מטריד אותך ופוגע בכל התיפקודים האחרים שלך בחיים. עליך להתגבר על אותם מעצורים ולפתח כישורים חברתיים ומיניים כאחד- תנאי הכרחי להשתלבותך בחיים נורמליים- תפנה לייעוץ אצל איש מקצוע מוסמך. לקחת תרופות או סמים זה לא פיתרון לבעיה שלך.

קודם כל תוציא לעצמך מהראש שאתה צריך אישפוז או שאתה מפגר או משוגע.אתה עובר תקופה לא קלה שקוראים לה דיכאון כרגע שום דבר לא ניראה אפשרי וחסר טעם אבל דברים יכולים להשתנות, תפנה לפסיכיאטר דרך קופת חולים ספר לו על ההרגשות שלך ואם הוא ימצא לנכון הוא ימליץ לך על כדורים נוגדי דיכאון המתאימים לך ותוך שלושה שבועות החיים יראו יותר קלים העומס על הלב ירד . עם הכדורים תתחיל טיפול בשיחות והחיוך יחזור לשפתיים ......אתה לא לבד בהצלחה