חרדות וכפיתיות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, יש לי בעיה, מאז שנולד בני לפני שנה וחצי הפכתי לחרדתית בכל הקשור למחלות. בגיל חודשיים בני התאשפז בבי"ח בעקבות מחלה ומאז אני פשוט לא מפסיקה לחשוב איך להימנע מלבוא במגע עם אנשים חולים/מצוננים/נשאים של וירוסים. בני עדיין לא במעון אבל ניפגש עם ילדים אחרים בגינה ( וזאת לאחר עבודה עצמית מאומצת ) ואני תמיד בודקת את מצב האף של הילדים (מנוזלים?) לפני שהם באים במגע עם בני. לאחר ביקור בגינה הציבורית/משפחה/כל מקום אחר שאינו הבית אני שוטפת לי ולבני את הידיים ומחליפה לו בגדים. מהאשפוז ועד היום מאוד חל בי שינוי גדול לקראת "הנורמליות", אני כן נותנת לבני להתלכלך ולשחק בחול ועם ילדים, אבל המחשבות מטרידות. האם אני זקוקה לטיפול תרופתי?
נקרא כאילו טיפול תרופתי משולב בשיחות בהחלט יוכל לעזור לך לחוש יותר ביטחון . פני לעזרה לטובתך ולטובת הילד.הילד בלי שום ספק עוד יהיה חולה פעמים רבות בחייו כדרכם של בני אדם ולך כדאי ללמוד להתמודד עם זה וככל שתקדימילעשות זאת כן יטב בהצלחה
