עזרה לאדם במצוקה

יש לי חבר מאד מאד טוב הנמצא במצוקה, עבר ארוע מוחי בגיל 45, כתוצאה המארוע נפגע כושר הדיבור והוא מגנגם (בקושי מרגישים) אישתו וילדיו זנחו אותו, חברתו לחיים מזה 8 שנים נפרדה מימנו, הוא עובד מזה 25 שנה במשמרות של 12 שעות במתקן בו הוא נמצא לבד ואין לו עם מי לדבר. פוחד לעזוב את מקום העבודה בגלל מצב המשק ומצבו הבריאותי. מזה מס חודשים הוא משתף אותי בהירהוריו, לעזוב את העבודה לנסוע למזרח, לפתוח עסק אבל שום דבר לא ישים. אני פוגשת אותו הרבה ואני רואה כיצד מצבו מדרדר, מעשן בשרשרת על אף הארוע והלחץ דם הגבוה, שותה ויישן שעות על גבי שעות. אני לא איש מקצוע אבל הוא מקשיב לי. הצעתי לו קודם לעזוב את העבודה (מאחר והעבודה כרוכה בהשגחה על מתקנים יש לו אקדח). הצעתי לו לגשת לפסיכיאטר על-מנת שיעזור לו להתמודד עם המצב. הוא מסרב בכל תוקף. דברתי עם בנו הבכור שינסה להגיע אליו אך ללא הועיל. נכון להיום פנה אלי חבר משותף והוא סיפר לי שהוא אמר לו שאין לו למה לחיות והוא חושב לשים קץ לחייו. אני ואותו חבר משותף היחידים שלהם הוא מספר. אנחנו לא יודעים לאן לפנות וכיצד להתנהג. אנחנו לא רוצים לתת לו הרגשה שגם אנחנו בגדנו בו לכאורה. מבקשת עצה אם משהו מכיר פסיכיאטר דגול באזור המרכז אשמח לקבל את שמו וכתובתו חברה של חבר במצוקה

נראה לי שעליך לפנות מיידית לקבלת עזרה. מהמעט שאני יודע חברך נמצא בסכנה אובדנית. יש מומחה בתחום טיפול באנשים עם נטיה לאטבדנות בשם ישראל אורבך- ( נדמה לי שמלמד באוניברסיטת בר אילן). כתב מספר ספרים ומחקרים על נושא אובדנות. כאמור עליך לפעול במיידי בנדון !!!! אפשרות נוספת היא להתיעץ עם הפסיכיאטר המחוזי באזור המגורים לצורך הערכת מידת מסוכנותו לפגיעה עצמית. בכל אופן אל תזניח את הנושא . דן

תודה על התגובה המהירה זה תיק גדול ליהיות שותף לכזה סוד השאלה היא א. מה יקרה אם בגלל הדיווח שלי הוא יאושפז בכפיה (אנחנו שומעים על מיקרים כאלו יום יום, אולי אין לי מספיק מידע בנושא אבל המהירות בה סוגרים אנשים קצת מרתיע אותי ב. ברגע שיפנו אליו ידעו שזו אני ואז האדם איבד אמון בכל העולם, לינה

לינה יקרה חברך אומר שהוא במצוקה. להבדיל מהמודל הביולוגי הפסיכיאטרי הדטרמיניסטי הקובע ש'אנשים מצויים במצוקה מפאת מחלה נפשית או חוסר איזון כימי והגורמים החיצוניים רק מוציאם מחלה קיימת אל הפועל' הרי ההגיון הבריא האנושי אומר שיש לו סיבות טובות להיות במצוקה. בדידות, נטישה, שעמום, עבודה מדכאת מחד ומאידך חוסר יכולת לעזוב עבודה מדכאת זו מסיבות רציונליות: המצב הכלכלי והנה- מציע לך אדם נחמד כאן להחמיר את נסיבות חייו- כלומר להביא לאקט שאולי יביא לאשפוזו בכפייה אני מציעה לך בכל לשון של בקשה לשקול היטב , לחשוב על כל ההיבטים לפני שאת חושבת על צעד כזה!!! היד קלה מידי על ההדק http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=319&msgid=4619113&place=0 http://planet.nana.co.il/v36800/f_violance_against_prisoners.html http://planet.nana.co.il/v36800/subject_of_the_month.htm http://www.indymedia.org.il/imc/israel/webcast/14662.html האדם מדוכא לחלוטין בשל נסיבות חייו. האם ה'פתרון' הוא להחמיר את נסיבות חייו? מה שאני מציעה לך הוא לשוחח איתו רבות, להתעניין בשלומו לעיתים קרובות להיות עם יד על הדופק... לנסות להניא אותו מכוונותיו ולהדגים לו כמה אפשרויות החיים מספקים... יכול להיות שאנחנו גדלים בתרבות כזאת שמעודדת שתיקה והדחקה. יכול להיות שכאדם בודד(עובד רוב היום בבידוד) הוא למד להדחיק את מצוקותיו ולא לדבר עליהם. עודדי אותו לנתח את הסיטואציות אחת לאחת.... לראות מה אפשר לעשות במקום... עמדי על המשמר... שוחחי איתו כאדם ****ואל תתפתי לראות אותו בצורה שהפסיכיאטרים רואים אותו***** במידה ואת משוכנעת שהוא באמת רציני ****פני לרשויות המתאימות לשלילת רשיונו**** עדיף לגזול מאדם את החפץ או הסביבה שמעודד פגיעה עצמית או בזולת מאשר ******לגזול ממנו את חירותו ואת חייו***** במקרה קצה ( כלומר הכי קיצוני שיכול להיות) הוא עלול למצוא את עצמו מת בבית חולים פסיכיאטרי. אילו מקרים נדירים אך קיימים- אדם מת כתוצאה מרשלנות או גרוע מכך כתוצאה מאלימות של הצוות הרפואי http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=319&art_id=101 http://www.indymedia.org.il/imc/israel/webcast/14662.html אני אישית הייתי פשוט מנסה לקחת ממנו את האקדח, או מנסה להביא אותו להבטיח לי לא לממש את רצונו עד לתאריך מסויים, כלומר- מנסה להניא אותו להציב תאריך יעד שעד תאריך זה לא יתאבד, תוך כדי שהייתי מביאה אותו להבטיח לי שישקול אופציות אחרות כן- אני יודעת שהעצות האילו הן "לא מקצועיות" אולם במה עוזרות העצות ה"מקצועיות"- האם את רוצה שחברך יתבוסס בשתן ובצואה שלו כאשר לא יתירו אותו מקשריו בבית חולים פסיכיאטרי? האם את רוצה שהוא יאבד לנצח את הסיכוי לתעסוקה? אני במקומך הייתי מתקשרת אליו יום יום שואלת לשלומו באה לביתו ויוזמת שיחה בארבע עיניים על ניתוח המצב ושקילת אפשרויות. הייתי מציעה לו לנצל את הזמן המת בעבודה לשמיעת ווקמן וקריאת מגזינים, בכדי להפיג את השעמום וחוסר התוחלת הייתי מציעה לו להתחיל לגלוש בפורומים ולהכיר אנשים חדשים בכדי להפיג את הבדידות... הייתי מנתחת יחד איתו את המצב ובאמת מראה לו את האפשרויות... ושוב- דואגת שהאקדח ילקח ממנו ****** אך לא חירותו ולא כבודו********** ואילו סביר להניח שילקחו ממנו אם תפני לפסיכיאטר המחוזי**** ענבל לינה כתב/ה: > > יש לי חבר מאד מאד טוב הנמצא במצוקה, עבר ארוע מוחי בגיל 45, > כתוצאה המארוע נפגע כושר הדיבור והוא מגנגם (בקושי מרגישים) אישתו > וילדיו זנחו אותו, חברתו לחיים מזה 8 שנים נפרדה מימנו, הוא עובד > מזה 25 שנה במשמרות של 12 שעות במתקן בו הוא נמצא לבד ואין לו עם > מי לדבר. פוחד לעזוב את מקום העבודה בגלל מצב המשק ומצבו הבריאותי. > מזה מס חודשים הוא משתף אותי בהירהוריו, לעזוב את העבודה לנסוע > למזרח, לפתוח עסק אבל שום דבר לא ישים. > אני פוגשת אותו הרבה ואני רואה כיצד מצבו מדרדר, מעשן בשרשרת על > אף הארוע והלחץ דם הגבוה, שותה ויישן שעות על גבי שעות. > אני לא איש מקצוע אבל הוא מקשיב לי. הצעתי לו קודם לעזוב את > העבודה (מאחר והעבודה כרוכה בהשגחה על מתקנים יש לו אקדח). הצעתי > לו לגשת לפסיכיאטר על-מנת שיעזור לו להתמודד עם המצב. הוא מסרב > בכל תוקף. דברתי עם בנו הבכור שינסה להגיע אליו אך ללא הועיל. > נכון להיום פנה אלי חבר משותף והוא סיפר לי שהוא אמר לו שאין לו > למה לחיות והוא חושב לשים קץ לחייו. > אני ואותו חבר משותף היחידים שלהם הוא מספר. אנחנו לא יודעים לאן > לפנות וכיצד להתנהג. אנחנו לא רוצים לתת לו הרגשה שגם אנחנו בגדנו > בו לכאורה. > מבקשת עצה > > אם משהו מכיר פסיכיאטר דגול באזור המרכז אשמח לקבל את שמו וכתובתו > > > חברה של חבר במצוקה

שלום לך עינבל מודה לך על הדרך בה נתחת את הבעיה זוהי הדרך בה האינטואיציות שלי מובילות אותי לפעול. אני חושבת הרבה, מדברת הרבה, ומנסה לנתח יחד איתו את הנסיבות שהביאו אותו למצב הנוכחי. זוהי הפעם הראשונה שאני חווה יחד עם חבר יקר מצב שכזה, אבל אני לא מנותקת מהתקשורת ואני מודעת להשלכות של פניה לפסיכיאטר מחוזי. אני חשבתי לפנות לאדם מקצועי אולי כדאי לקבל ולו במעט כלים להתמודד. בלי למסור שום פרטים אישיים של החבר. בכל אופן אני מודה לך מאד חיזקת אצלי את דרכי הפעולה בהם נקטתי עד כה לינה

ענבל' מבול'בל' חבל' אבל' אול'י אהיה ז"ל'....