"גמילה" מסרוקסט כולל בונוס

שלום לכולם, קראתי כאן לא פעם על התופעה של התמכרות לסרוקסט (שכמובן לא כל כך מקובלת על הרופאים) בחודשים האחרונים החלטתי (בהתיעצות עם הפסיכיאטר שלי) להפסיק את השימוש בסרוקסט לאחר שש שנים של טיפול תרופתי שונה, מתוכם ארבע בסרוקסט. המינון הקבוע שלי היה 40 מ"ג במשך כמה שנים וביצענו (אני והפסיכיאטר) הורדה הדרגתית מ-40 ל-30- ל20- ל-10 ל- 5 ועד להפסקה טוטאלית לפני כשבועיים. רציתי לספר שהירידה הראשונה מ-40 ל-30 הייתה הקשה ביותר וממש הרגשתי שאני עוברת תהליך של "גמילה" תופעות הדיכאון החלו לחזור, עייפות נפשית, חוסר רצון לקום ולתפקד, חוסר טעם ומשמעות וכו' אולם היות והכל נעשה בידיעה ובהכרה הכרחתי את עצמי לתפקד ולהמשיך קודם - כל הזמן אמרתי לעצמי שכל התופעות הן תוצאה ישירה של ההפחתה במינון וזה רק כימיה ולא באמת אני, כמובן שהצלחתי לעמוד בכך (לא שזה היה קל - הגעתי גם לשלב המחשבות האובדניות) ואני חייבת לספר לכם שככל שהפחתתי יותר את המינון התחלתי להרגיש יותר ויותר טוב, ממש הרגשת אופוריה תמידית. גם בגלל שהצלחתי ואפשר בלי תרופה( אחרי טיפול ושינויים רבים בחיי ואך ורק בהמלצתו ותמיכתו של הרופא כמובן) וכנראה שגם בגלל הקהות החושית שמדברים עליה שנעלמה ועכשיו לבונוס .. חזר לי החשק המיני ששכחתי שהיה לי (בעלי כבר גמור) וזה פשוט לא יאומן סקס הפך להיות משהו כל כך מהנה ונחמד.

אני מקבל Seroxat במשך כמה שבועות . ולפני שהתחלתי לקבל לא היה יום שהייתי מתעורר ושאל את עצמי למה קמת?. היו לי מחשבות אובדיניות וכן גם פחדים מסוגים שונים. היום מצבי השתפר לאין שיעור לפחות בנושא של הדיכאון. הפחדים לא נעלמו לגמרי . ומצידי לקחת את הכדור הזה לכול החיים ואין לי כול כוונה להפסיק.

ומה עם הפרעות בנושא המיני? לא איכפת לך, שזה לכל החיים?