פוביה מחתולים

אני בת 25 ומאז גיל 15 סובלת מפחד איום מחתולים. הדבר מתבטא ברתיעה נוראית מחתולים. גם אם אני יודעת שהם בסביבה ואפילו לא רואה אותם, אני בורחת, צועקת, מנתהגת בצורה לא שפויה. אם עובר מולי חתול במדרכה אני מסוגלת לרוץ לכביש מפחד. לעולם לא נכנסת לדירה שאני יודעת שיש בה חתול. רק המחשבה על חתולים גורמת לי כאבי בטן נוראים. הדבר אולי נראה על פניו לא נורא אבל הוא דווקא כן מכיון שחתולים מסתובבים כמעט בכל מקום, והדבר גורם לי בושה ומבוכה. שמעתי שישנו טיפול פסיכולוגי להרפא מהפוביה הזו אבל אפילו המחשבה על כך גורמת לי פחד איום כי אני יודעת שמשתמשים בנושא הפוביה לריפוי שלה, חוץ מזה שאין לי עודף כסף לטיפול ארוך טווח. שאלתי היא האם הגורם לכך הוא טראומה בלבד? (לי למשל היתה טרואמה כזו: חתול נפל עלי בחדר המדרגות על הראש כשניסה לברוח), או שאולי קורה משהו כימי במוח אשר תרופה כלשהי עשויה לפתור? בתודה.

למורן שלום, כנראה מדובר על פוביה או ברגישות יתר כתוצאה מטראומה. הטיפול הוא בפסיכותרפיה ובתרופות. לעתים תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון עשויים לעזור. בדרך כלל פונים לכיוון של פסיכותרפיה קצרת מועד בשיטות ספציפיות לפוביות. כמו שיטות של הרפיה ודימיון מודרך, שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות. טיפולים אלו קצרים יותר בזמן. ושיהיו לידך רק חתולים לבנים. דר' גיורא הידש