לד"ר הידש או מישהו שיכול לעזור?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני במצב מוזר מאוד. אני בן אדם נורמלי וחכם (אפילו מאוד...) יכול לייעץ לאחרים בכל תחום שהוא אבל אני כיום בן 34 אין לי עבודה, הכל התחיל מתסמונת החרדה שהולכת איתי כבר 10 שנים- שהסיבות לה לא ברורות והתגברתי עליה רק חלקית -חלקית זה אומר: שיש לי מצב חרדתי בעוצמות שונות אבל אני לא במצב שאני יכול לעבוד 8 שעות רצוף (במקרה הטוב אני יכול 4 שעות) ואם אני לא ישן 9 שעות ביממה - אני הופך לפגיע מבחינת ההתקפים. אני יודע שאני לא היחידי..... אני גר אצל ההורים ,ואין לי הכנסה כלשהי ולא מסתמן באופק שתהייה לי הנקודה היא: האם ישנה פה קבוצה של אנשים "שנופלת בין הכיסאות"? מצד אחד הם לא חולי נפש חמורים, מצד שני הם לא מסוגלים לתפקד כראוי ולפרנס את עצמם -וביטוח לאומי לעולם לא יכיר בהם כנכים. אז באיזה שהוא שלב אני אהפוך להומלס של העתיד??? גם אם יתנו לי כסף לדירה משלי ולרכב משלי אין מצב שאוכל לפרנס את עצמי ולהחזיק את הדירה. יש מה לעשות? או שהפיתרון הוא באשפוז?
שלום לך גם אני סובלת כל היום מחרדה, אבל ממש כל היום. אני מבינה אותך זה מאוד קשה. תנסה לא להלחץ ולא לחשוב על זה יותר מידי כי זה מחמיר את המצב. אני לא רופאה, אבל המצב שאתה מתאר הוא טבעי לאדם הסובל מחרדה, אתה לא משתגע אל תדאג. זה באמת מפחיד, תשתדל לשלב פעילות ספורטיבית, אפילו הליכה של שעה ביום , זה מקל ומרגיע וטיפ נוסף תעשה כל יום חצי שעה נשימות עמוקות זה לא עוזר 100% אבל מקל קצת. מקווה שתרגיש טוב דנה
מה לעשות שלום לא שזה מנחם אבל אתה לא היחיד. אני באותו מצב כבר 20 שנה לסירוגין. מטופל בתרופות אנטי דיכאוניות ונוגדי חרדה.
אני במצב דומה למה שאתה מתאר, רק שאני כבר הומלס זרוק כמעט לגמרי (יש לי עוד גישה לאיזה מחשב לפעמים אבל זהו). במקרה שלי אשפוז לא באופציה אבל טיפול בשיחות במקום כן. לא שיש תוצאות אבל אין לי כבר מה להפסיד
שלום, אני חושב שכבר עניתי לשאלה קצת יותר למטה, במידה ומדובר על שואל אחר אשמח אם תחזור על השאלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
