שלום. אני רוצה לספר על עצמי

אני בן 21 בקירוב, ומגיל צעיר הייתי "בעייתי". רגיש מאוד, בצורה חריפה, בשל מגבלה גופנית ובשל נטייתי המינית, החברה נטפלה אליי והפכה אותי לאדם מצורע ומופנם. בצבא, ממנו השתחררתי בשל פרופיל נפשי, קיבלתי סרוקסט. כעבור שנה וחצי, כיום, קיבלתי שוב סרוקסט, אבל בשל תופעות לוואי (אני חושב) הרופא הורה לי להפסיק לקחת את התרופה. יש לי 2 שאלות. 1. לא נטלתי את הסרוקסט בשעה סדירה מידי יום. האם השלשולים הבלתי פוסקים מהם סבלתי היו תופעות לוואי או מסיבה זו? (לכן הרופא הפסיק את הטיפול). 2. היום הייתה לי ממש התמוטטות עצבים, מכיוון שקיבלתי תשובה שלילית לגבי מענק מסויים בו אני מעוניין. המשמעות של זה היא גרועה מאוד לגביי, בגלל שבלעדי המענק אני לא אוכל לעזוב את הבית והסביבה ולא ללמוד במקום מרוחק. קשה לי להמשיך לעמוד במקום, למרות שמבחינה הגיונית אני מקבל את התשובה השלילית... פרצתי בבכי היום, צעקתי, העלבתי אדם שניסה לעזור לי בסך הכל. אני לא יודע אם יש קשר בין זה לבין הפסקת הטיפול בכדורים. אני מרגיש מותש, קשה לי להעמיד את עצמי על הרגליים. אני כ"כ משתדל להלחם בדיכאון, אני מוקף באנשים אופטימיים, אני אפילו הרגשתי מצויין, אבל פשוט... כל דבר נראה לי מעבר ליכולות שלי, מעבר להישג יד, כאילו הכל גדול עליי. אנשים רואים את העיניים העצובות שלי, יודעים שמשהו לא בסדר אצלי. זה כ"כ קשה להתמודד. יש דרך להתמודד? תודה.

לדעתי אתה בתילחת הדרךהנכונה. וצריך גם כח רצון. וניראה לי שיש לך את זה. אני מקווה שעוד אנשים יגיבו. ותודה ששיתפתה אותנו בחויות שלך. מיכל מ

תפנה לטיפול פסיכולוגי

לפיל נראה שאתה מתמודד עם בעיות במספר תחומים וגם לך מותר מדי פעם להתפרץ כאשר ישנה סיבה מכאיבה. הטיפול התרופתי חשוב אבל נראה לי ששיחות עשויות לעזור מאוד ולקבל כלים להתמודד עם הקשיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש