שנאה עצמית

אני לא יודעת מה לעשות אני לא יכולה להמשיך לתפקד ככה. מה אני עושה אם אני שונאת את עצמי כל כך שאני פשוט לא מסוגלת לחיות בתוך הגוף שלי??? אני שונאת את האופי שלי את הרגישות המוגזמת שלי את המח המפגר שלי את הגוף המכוער שלי את העובדה שאני רק גורמת סבל להורים שלי את העובדה שאני לא מצליחה להשתלב בעולם הזה כי אנשים "רגילים" חושבים שאני טיפשה או מוזרה או גם וגם. אני רוצה לצאת מהצורה המכוערת שלי אני רוצה שיסגרו אותי בחדר ואני לא אצטרך לשמוע אף אחד ולהפגע כל הזמן אני לא רוצה לדעת מה קורה בעולם הזה ולא להקשר לאף אחד ולא לדעת מה ה ו א עושה ועם מי ה ו א עכשיו. התרופות לא עוזרות ואני מתביישת שאני כזאת כשלון אני שונאת את עצמי כל כך לעזאזל.

וואוו אלוואי ואיתה לי איזו שהיא מילה לתת לך שתשפר ולו במאט את המצב אבל אין לי כזאת אבל בכל זאת עברתי על הפורום ואמרתי לעצמי שעל ההודעה הזאת אני חייבת להגיב ולפניי שאת מספיקה לאגיד לעצמך איזה שהיא מילה בסיגנון של "היא מרחמת עליי" או "לא מגיעה לי תגובה" או כל דבר שלילי אחר אל תגידי כי זה לא נכון בכל מקרה בואי ננסה לאיסתכל על זה מזוית טיפה שונה מזוית שאומרת אוקי אולי אני לא אנשטיין אבל אני גם לא טיפשה או מטומטמת אולי אני לא מלכת היופי אבל אני בטח לא נראת כמו קוקרספנייל אחריי מקלחת ואל תגידי לי שזה לא כך או שקל לי לדבר אני יודעת את זה אני שם כל בוקר כשאני מסתכלת על עצמי במראה אני בטוחה שאם תישבי הרבה ותחשבי ממש ממש טוב תוכלי למצוא לפחות משהו אחד שאת אוהבת עצלך גם עם בתור אתחלה זאת תהייה גומת חן קטנטנה שבקושי רואים אפילו את רומה אתחילו לבנות מאבנים קטנות סתכלי על זה גם מהזוית של הגוף שלך מה את חושבת שזה נחמד לו לשמוע כל הזמן כמה הוא מגעיל??? כמה את לא אוהבת אותו???? תביני אותו איך את היית מרגישה כשל הזמן אומרים לך כמה לא אוהבים אותך זה גורם לך לא לרצות אפילו לנסות לשפר את המצב זה מייאש המטפל שלי יהיה מאוד גאה בעצמו אם הוא יראה את מה שאני הולכת לכתוב עכשיו תביני זה מעיין מעגל קסמים של מחשבות שליליות שמובילות למחשבות שליליות שמובילות ליאוש שמוביל לחוסר חשק שמוביל לחוסר עונים שמוביל לתיסכול שמוביל למחשבות שליליות ואני יכולה לאמשיך כי המעגל אזה ממשיך וממשיך והוא גם ימשיך כל עוד לא אכנסת לו איזה מקל שיעצור את התנועה אבל המקל אזה חייב להיות משהו שאת מכניסה לא משהו שאני או כל מישהו אחר יגיד לך ולא משנה איזה כדור תיכחי כדיי לשבור את המעגל אזה את צריכה לפחות מחשבה חיובית אחת ביום או כמו שמישהו אמר לי מזמן חייכי סביר לאניח שיום אחד החיוך יפסיק להיות מזוייף ודרך אגב גם אנשטיין לא היה מושלם למען האמת הוא לא ידע את לוח הכפל והיה גרוע בחשבון ודיסלקט ברמה קטלנית אבל בכל זאת ואם את הגעת לפורום אזה והיה לך מספיק עומץ ויכולת לכתוב את מה שכתבת בצורה שהוא כל כך יגע ויגרום לי למשל לשבת ולכתוב פה מגילה שלמה בתכווה שתיסתדרי עם השגיאות כתיב שלי ובכלל אז את ממש לא צריכה להיות סגורה בחדר מזמן לא ראיתי מישהו שמצליח כל כך חזק להעביר את הרגשות שלו במילים

ראיתי את ההודעה הזאת והרגשתי שאני חייבת להגיב... לפעמים זה לא נראה כך,אבל האמת היא שמילים חודרות עמוק יותר מחרב( אוסקר וויילד..) זה אולי ישמע נדוש אבל אם אדם יאמין שהוא חולה הוא באמת יהיה חולה, אם הוא יאמין שהוא אידיוט הוא יהיה אידיוט( נבואה שמגשימה את עצמה..) בגלל זה עדיף תמיד להעביר מסרים חיוביים לעצמך, באמת להזכר בתקופה שבה לא שנאת את עצמך שבה הרגשת טוב ולהאחז בזה ותת למילים טובות וחיוביות לחלחל פנימה ואני באמת נדושה כאן אבל היופי הוא באמת בעיניי המתבונן תראי משמע, לא מדובר במשהו חד משמעי ומחקרים מדעיים כבר הוכיחו שאנשים שהחליטו שהם יפים פשוט הפכו ליפים כי הרצון הגיע מבפנים כשרוצים למצוא דברים שליליים מוצאים וכך באותה מידה דברים חיוביים אני לא מומחית אבל מנסיון למרות שהתרופות באמת עוזרות מאוד לפעמים זה לא מספיק(לפעמים לוקח זמן עד שהן עוזרות), אולי כדאי להתחיל לדבר אם מישהו זה מאוד עוזר ומשחרר(כוחה של מילה) לפעמים סתם להגיד את זה להוציא את הכל החוצא זאת הרגשה מאוד מתהרת וזה גם מאוד כיף- אפשר להגיד הכל בלי לעשות חשבון נפש עם אף אחד אני מוכרחה לאמר שאני מאד מזדהה איתך, לפעמים הכל באמת נראה שחור צריך פשוט למצוא את המתג ולהדליק את האור. זה לוקח זמן ולפעמים תקלים במשהו בחושך או נולים אבל בסוף מוצאים את המתג הזה...ואם לא מוצאים תמיד מגיע הבוקר! מקווה שבמשהו עזרתי... דנה...

כתבו לך כל-כך יפה שאין הרבה מה להוסיף :-) את יודעת, תמיד חשבתי שאין אלוף ממני בשנאה עצמית אז עשיתי תחרות מפגרת של ילדים עם חבר הוא ניצח כי הוא דפק את הראש בקיר יותר חזק והצליח להחזיק את היד בטוסטר יותר זמן (לא לנסות בבית!) אין לי מושג אם זה מצחיק או עצוב אבל זה אמיתי גם אני מעולם אחר גם אני ברגישות יתר ובשנאה הזו וכל הסבל שמסביב אבל בתכלס השנאה העצמית הזו היא בדרך כלל ביטוי לכעס בכלל על מישהו אחר. הכעס חוזר אליך בלי שאת אשמה ואת מרגישה שנאה עצמית. זה שאת לא מסוגלת לתפקד ולהצליח לא אומר שאת טפשה או לא יוצלחית אבל זה כן אומר שיש משהו פנימי שמפריע לך ודווקא פה אפשר להיעזר יותר בשיחות מאשר בתרופות. רק מה זה לוקח זמן וצריך הרבה סבלנות. בטוח יש בך משהו קטן שאת מסוגלת לאהוב אולי את אוהבת בעלי חיים? זו למשל דוגמא למשהו שאת יכולה לאהוב בעצמך

תתחילי להתבגר ולקחת את החיים שלך בידיים בסוף הכל יעבור לך

הי ג'יין בשעה כל כך מאוחרת אין לי הרבה עצות חכמות, אבל אני חושבת שבכל זאת קרה משהו בעברך שגורם לך להרגיש כך ואין דרך קלה אלא להתמודד עם זה בעזרת טיפול . זה יכול לקחת זמן וסביר שזה אכן ייקח, אבל אין הרבה ברירות, צריך לעשות משהו כדי שהרגשתך תשתפר כי לחיות ע תחושות כאלו באפן קבוע, נראה לי קשה מאוד. בהצלחה, דנה