לד"ר הידש

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

27/08/2004 | 08:49 | מאת: גלית

לד,ר הידש שלום כאשר חווים מגיל 25 עד גיל 35 4 משברים כולם לא קלים מדובר על חרדות שבשפה שלכם הייתי רוצה לדעת איזה חרדות אלו (זרמים דופק קפיצות וחוסר שקט). שהם לא בשליטתי האם הדכאון הזה נקרא דכאון חמור. ומדוע הדיכאון תמיד מסתיים ושוב חוזר . ורציתי לדעת איזה סוג של דיכאון זה (בשפה שלכם). נ.ב. אני רוצה להגיד לך שללא התרופות והקלונקס במיוחד לא יודעת איך היית יכולה לחיות הבנתי שפעם לא היו כדורים והיה מאד קשה. עוד דבר את המשברים עברתי כשנתיים והסתיים ולא נטלתי יותר כדורים אני מחכה לתקופות שיהיה לי טוב ואני יהיה בלי כדורים אתה יודע עם משפחה 3 ילדים זה מאד קשה לחיות בצורה כזו. מצפה לעידוד ומה אתה היית עושה במקומי ממשיך לחיות כרגיל את החיים עם ופעיל עם הילדים (זה מה שאני עושה) ודבר שני יש לי בעל תומך מאד אבל בכל זאת לי קשה יותר כל בוקר אני מתפללת לאלוהים שזה יעבור לי ואני יהיה אשה בריאה כמו כולם ויוכל לתפקד ולעבוד מחוץ לבית אף על פי שחצי יום עבודה לא היה מפריע לי . עוד דבר האם הדיכאון שהולך ובא אפשר להצהיר עליו בביטוח לאומי או שלא כדאי להתחיל עם זה. תודה לך מכל הלב על היחס החם והעידוד גלית

לקריאה נוספת והעמקה
28/08/2004 | 10:47 | מאת:

לגלית דיכאון מטבעה היא הפרעה אשר באה וחולפת, אפשר להבריא ממנה אבל הסכנה היא שהיא עלולה לחזור. למרות שאין מדובר במחלה מסוכנת הסבל אתה הוא גדול, בטח לך אבל גם למשפחתך לא קל. הדבר הטוב ביותר הוא להגיע לבדיקה של פסיכיאטר לאבחון ושיחה על האפשרויות הטיפוליות. אני נזהר מלאבחן באינטרנט ואת האבחון צריך לעשות בבדיקה אצל רופא. כיום ישנם הרבה דרכים טיפוליות אשר עוזרות ומונעות את הדיכאון, גם שיחות וגם תרופות ובהחלט אפשר לקום בבוקר מבלי לחוש את הדיכאון. בביטוח לאומי בודקים בדרך כלל את הפגיעה בתפקוד. כיוון שאת כותבת שאת מתפקדת היטב, גם אם יכירו בבעיה זו בביטוח הלאומי, אחוזי הנכות יהיו נמוכים ביותר או אפס. כך שאם אין פגיעה בתפקוד אין כל כך תועלת מפניה לבטוח הלאומי. שבת שלום דר' גיורא הידש