בן 15 עם חוסר ביטחון.

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד הייתי ילד שקט. ובשנתיים האחרונות אני סובל מאי ביטחון עצמי בצורה מוגברת שגורם לי לדיכאוניות . כשאני עם חבריי אני מנסה להיראות שמח ו"רגיל" ואם זה חשוב לאינפורציה הכללית אז אני גם תלמיד מצטיין. אך שאני חוזר לביתי או שאני נמצא לבד אני אדם לחוץ ודיכאוני. מה שמוסיף על חוסר הבטחון הוא ששברתי את האף לפני שלוש שנים וכתוצאה מזאת האף שלי התנפח ומאף סולד ויפה ניהיה לי אף מאוד מאוד לא מחמיא. עכשיו תשאלו אותי למה לא לעשות ניתוח פלסטי? מהסיבה הפשוטה שאני לא מוכן , אני החלטתי לנסות לחיות עם האף הזה ואני בינתיים לא מצליח עם המשימה הזאת, קשה לי להסתכל על פרצופים של אנשים ובזמן האחרון ניהיה לי אפילו פגם דיבור קטנטן שלפעמים שאני מדבר בכיתה מול כולם אז אני מתחיל טי טיפה לגמגמם. אני מרגיש שאלוהים העניש אותי . מנער פופולרי הפכתי לעוד "סתם ילד" ... (אני יודע שזה נשמע ילדותי אבל ככה אני מרגיש) דבר נוסף שאני רוצה לציין הוא שאחי שגדול ממני (עבר את ה-20 ) הוא גם אדם דיכאוני והוא למיטב ידיעתי לוקח פרוזק. האם זה תורשתי? האם יש תקווה שאני אהיה אדם שמח ומנותק מלחצים יום אחד? ואיך להתמודד עם האף ה"חדש" שלי ? אני מודה לכם על התשובות מראש,

כמיטב ידיעתי גם אני הייתי נערה חרוצה ודיכאונית בחברה דחו אותי והרגשתי עוד יותר לא רצויה. במקרה שלך אני חושבת שאין לך מה לחשוש מניתוח פלסטי על אחת כמה וכמה שזה יכול לשפר לך את ההרגשה. אם גם אחרי זה תרגיש מדוכא (כי הבנתי שהבעיה הזו מאוד גורמת לך לחוסר ביטחון) אז אולי יש מקום לפנות לייעוץ פסיכולוגי ואם הוא ימצא לנכון הוא יפנה אותך לפסיכיאטר. בינתיים תחשוב בכל זאת לעבור את הניתוח כדי שתרגיש עם עצמך טוב יותר ואח"כ ימים יגידו