פחד קהל
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, אני סובלת מפחד קהל שמתבטא רק במתן הרצאות, מרכזי הערכה במקומות עבודה וכו, ב- 5 דקות הראשונות כל הגוף שלי מתחיל לרעוד, הלב פועם בחוזקה, וקולי רועד... הדבר גורם לי למבוכה רבה.. יש לציין שלאחר 5 דקות התופעות הללו עוברות לחלוטין ופתאום אני מרגישה הכי נינוחה בעולם.. למשל במרכזי הערכה בשלב שאני מציגה את עצמי קולי רועד ידי רועדות..פרקינסון מוחלט...(הרעידות לפעמים מתרחשות לעיתים גם במבחנים סטנדרטיים בכתב..) לאחר שלב ההצגה העצמית ובשלב העבודה הקבוצתית יש לציין שהתופעה נעלמת לחלוטין ואני בדר"כ מאוד דומיננטית ומנהיגה את הקבוצה בהצלחה יתרה. כמה שבבית אני עובדת על עצמי ואומרת לעצמי שגם אם אכשל זה לא נורא..תמיד שאני מתחילה לעמוד בפני קהל אני מתחילה לרעוד בצורה מפחידה.. אני לא מבינה מאיפה זה בא.. אני בחורה די נאה.. בצעירותי(כעת אני בת 29) הייתי בחוגי דרמה , ביצעתי הצגות יחיד מול בית ספר שלם..אפילו המליצו לי ללכת לבית ספר לאומנויות חלמתי להיות שחקנית.. בנוסף אני בן-אדם מאוד חברתי , איפה שישימו אותי אני אדע למצוא נושאים משותפים עם אנשים, לכאורה אנשים שלא ראו אותי ב5 דקות הראשונות של ההרצאה או בתחילת מרכז ההערכה היו יכולים להגיד עלי שאני "שרת הביטחון". המליצו לי לקחת 30 דקות לפני הרצאה כדור בשם פרולול, אולם מאחר ואני מתכננת הריון, אינני רוצה לקחת סיכונים.. האם יש טיפולים לעניין (חוץ מתרופתיים) איזה? האם הוכחו כיעילים? האם זה נכון שבהריון החרדה הזו יכולה להעלם?(במסגרת עבודתי אני צריכה להעביר מדי פעם הרצאות). האם יש עוד אנשים אמביוולנטים כמוני? ז"א אוהבים להיות בחברת אנשים, אוהבים להיות במרכז העניינים, אך בתחילת מתן הרצאה או הופעה מקבלים את התסמינים המביכים הללו? יש לציין שלאחר הדקות הקריטיות של התסמינים אני מאוד נהנית מההופעה מול קהל. תודה וסליחה על האורך, רומי
אני סובל בדיוק מאותן תופעות ובאותם מצבים , אני חברותי מאוד ואין לי כלל בעיה חברתית, אבל סובל מפחד קהל נוראי. אין לי מושג למה וכיצד זה התפתח. מה שאני יכול להגיד זה שזה מחמיר עם הזמן אם לא מטפלים בזה. התחלתי לקחת רסיטל. ואכן פרלול מיועד לדפיקות הלב וההזעה וצריך לשלבו עם קלונקס או ואבן ואז נוצר אפקט הרגעתי. תרגישי טוב.
הי רועי, טוב לשמוע שיש עוד אנשים כמוני... רופאים בפורומים אחרים ענו לי כי מדובר ב"חרדה חברתית", עם זאת אני לא נוטה להסכים עם זה, שכן אני אוהבת חברה, אוהבת להיות במרכז העניינים, אני לא בחורה שגרתית וכשאני עוברת את המצב המביך ההתחלתי בהרצאה והופכת לנינוחה לגמרי, אני פורחת וכריזמטית... האם גם לך התופעות הללו עוברות אחרי כמה דקות ואתה מרגיש נינוח ונהנה מההופעה? האם הכדורים שהזכרת, אתה נוטל אותם באופן קבוע? האם הם עוזרים רק כאשר נוטלים אותם ואם מפסיקים התופעה חוזרת? (פשוט לא בא לי לקחת כדורים כל החיים). אני פשוט בדיכאון מזה שכן המקצוע שבחרתי לעצמי, כולל הופעה מתמדת מול קהל,ובאופן אירוני דווקא לי מכל האנשים שאין להם את זה ,קיבלתי את התכונה המעצבנת הזאת..... פשוט חוסר צדק...
אכן, טיפול הבחירה לכאלה מצבים הוא ע"י פרולול (דרלין), או כדור הרגעה מסוג קלונקס או קסנקס, או טיפול שיחתי בגישה קוגנטיבית-התנהגותית. לכן אם הפרולול לא אופציה אז רצוי טיפול התנהגותי. אגב, הפסיכולוגית ד"ר צופי מרום מומחית לנושא זה ואפשר לפנות אליה או לבקש ממנה הפניה למטפל מתאים. לעיתים עדיף טיפול קבוצתי במקום טיפול פרטני כי בצורה כזאת את נחשפת מול קבוצה של אנשים עם בעיות דומות לשלך וכך מתגברת על החרדה.
לרומי אני מכיר שחקנים נוספים עם בעיה דומה. כיוון שמדובר על שימוש בכדורים לפי הצורך אז איני רואה בעיה עם התרופות והריון. האפשרויות הטיפוליות הן כפי שצויינו אבל עדיף טיפול קוגניטיבי/התנהגותי. שבת שלום דר' גיורא הידש
