הכל טוב ויפה... אבל

א) אני לא מסכימה שכל פסיכיאטר נוהג כפי שתארתם. מעולם - ואני מדגישה - מעולם - הרופא שלי לא הביע איזושהי מורת רוח, אם התקשרתי אליו. ישנם פציינטים המנצלים לרעה (אולי לא במודע), את העובדה שהרופא מסר להם מספר טלפון. לרופא שלי יש ביפר. אני משאירה הודעה והוא חוזר אלי, מקסימום תוך שעתיים-שלוש. לפעמים זה אמנם too much , כי אני זקוקה לעזרה מיידית. אבל צריך לקחת בחשבון שממילא אין טיפול "אינסטנט". ואולי - רק אולי, טוב שהרופא אינו זמין 24/7 לכל הפצטיינטים שלו, אחרת כולם, ללא יוצא מהכללי, היו מפתחים בו תלות לא בריאה. 2) לגבי הפורום. מעולה שהוא קיים. ד"ר הידש עושה עבודה מצוינת ועל כך יבורך. לעומת זאת, אני תמיד לוקחת כאן את התשובות בערבון מוגבל, כי באופן טבעי הן כלליות מדי ומתייחסות פר-מקרה, ולא פר-אדם על כל מורכבויותיו.

אנילא יודעת לאיזה הודעה התכוונת לשרשר, אבל אני אגיב בכל מקרה: 1. פסיכיאטר הוא בסופו של דבר בן אדם שגם לו יש אישיות, מצבי רוח, חשקים וכו'. צריך לקחת את זה בחשבון. לצערינו טיפול פסיכיאטרי זה נושא מאוד רגיש ויש רופאים שלא מתייחסים ברגישות מספקת. מסכימה לחלוטין בעניין הטלפון . יש לי את המספר של הנייד של כל רופא שלי (לא רק פסיכיאטר אלא בכלל, אפילו שהם בקופת חולים) ומעולם לא ניצלתי אותם אלא אם סוכם מראש מתי אפשר להתקשר. ישמטופלים שאכן חושבים שזה עזרה און-ליין או תמיכה טלפונית... 2. מסכימה שצריך לקחת את התשובות בעירבון מוגבל, שכן מדובר בתמיכה, לא בטיפול, מצד שני, החיסרון הוא גם הייתרון - לפעמים מבט אובייקטיבי מבחוץ על בעיה סבוכה יכול למצוא פיתרון יצירתי שאי אפשר לחשוב עלי וכשנמצאים בפנים...

כן . טעות מצידי. במקום להגיב, לחצתי על הוספת הודעה חדשה. בכל אופן מדובר בשרשור של יואב בלינק שלהלן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/616/xFT/462103/xFP/462103