מכתב פרידה מהמטפלת שלי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

25/11/2005 | 06:43 | מאת: תמימי

בהמשך להודעה הקודמת שלי על געגועי לטיפול, אני רוצה לשתף אתכם במכתב שכתבתי לפסיכולוגית שלי. אני רוצה לתת לה אותו ביום ראשון בפגישה שלנו, שהיא מבחינתי פגישת הפרידה הממשית, אחרי ארבעה חודשים של הפסקה וטיפול של שנתיים. סיום טיפול. רציתי להיפרד ממך שוב, אבל הפעם אחרת. לא מתוך כאב. מתוך שמחה, והודייה והכרת תודה על כל מה שעשית בשבילי וכל מה שעשינו ביחד. העבודה הנפשית היא אינסופית ובו בזמן היא מעגלית, ספירלית. וטיפול הוא חלק בספירלה הזאת. הוא מתחיל כאן, ביני לבינך, וממשיך כאן, ביני לביני. אני גאה ושמחה לסיים איתך את הטיפול. הגעתי אליך כואבת ומבולבלת. כמה כאבת איתי, כמה התבלבלת איתי. כמה היית איתי, שלי כאילו קוהוט התכוון ממש אליך כשהמציא את המושג SELF OBJECT. להיפרד ממך, זה להיפרד מהפנטזיה שנוכל להיות חברות. אני נפרדת מהפנטזיה הזאת. תמיד תישארי המטפלת שלי לשעבר. זה מן סטטוס פסיכולוגי כזה, מטפלת לשעבר, לא? כאילו את ON HOLD, אולי אני אתחרט ואזדקק לך שוב. הדלת תמיד תישאר פתוחה. ובכל זאת אני רוצה לסגור כאן דלת ולא להשאיר אותה מסתובבת על צירה. לסגור דלת שסוגרת תקופה שחלפה ואיננה. תקופה שתמיד תישאר חיה בלב שלי, ובלב שלך אבל זו תקופה שחלפה ואיננה. וגם הטיפול הזה הסתיים. היום אני יודעת את זה יותר מתמיד. והוא הסתיים לא בגלל שהוא התפוצץ או שהיה לי קושי בטרנספרנס או שאת איכזבת אותי. הוא הסתיים כי הוא הסתיים. כי הנפש שלי הבינה שדי לי לדבר ולנתח את עצמי ודי לי בקשר איתך במתכונת של טיפול. אנחנו בטח נהיה בקשר, קשר של טיפול לשעבר: אני אכתוב לך מדי פעם לפעמים אתקשר לפעמים אבוא לבקר. אולי גם את תתקשרי אלי כשתרגישי מספיק רגועה שהטלפון זה לא רק צורך שלך ואני תמיד אשמח לשמוע את קולך בלי להיכנס ללופ בחזרה. אני נפרדת מהטיפול נפרדת מהפנטזיה ונפרדת מהלופ. אני נפרדת ממך כפסיכולוגית שלי. תודה. את אישה מדהימה ומטפלת מעולה עדינה מתמסרת איכפתית חכמה רגישה ונהדרת וכל פעם שתרצי לשמוע את זה תתקשרי אלי ואגיד לך שוב ושוב כמה אני אוהבת אותך וכמה עזרת לי. רק טוב, תמי.

25/11/2005 | 12:02 | מאת: מיכלי

לתמי היקרה והמיוחדת, מאד מרגש לקרוא מה שכתבת למטפלת שלך, כמעט לשעבר ... אפשר לקרוא בין השורות את מה שעברת, ולשמוח איתך על המקום שבו את נמצאת היום. אני בטוחה שגם המטפלת שלך אהבה אותך ובוודאי גם למדה והתעשרה בזכותך. חזקי ואמצי, שמרי על עצמך ושיהיה רק טוב. מיכלי

25/11/2005 | 14:14 | מאת: אריאל

25/11/2005 | 19:21 | מאת:

לתמימי תמיד כייף לקרוא את הדברים שאת כותבת, גם מבחינת הרגישות והרגשות המתוארים וגם מיכולת ההבעה שלך. תודה, ורק טוב הידש

25/11/2005 | 23:16 | מאת: אבישג

תמי יקרה, וכתמיד - בא לי לחבק אותך... אני דומעת "בגללך" ! :-) תודה על השיתוף המכתב נהדר ומקסים.