בבקשה עזרה!!!

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

29/10/2007 | 08:02 | מאת: אריק

שלום לכולם ! אני בן 30 ולפני שנה וארבעה חודשים חליתי בדיכאון ניסתי כל מיני תרופות כגון ציפרלקס ,אדרונקס וכמובן ללא הועיל כיום אני צורך כדורים מסוג איקסל כבר שלושה חודשים וללא שום שינוי משמעותי . אני חייב לציין ולהדגיש שמעולם לא הייתי דיכאוני ותמיד הייתה בי שמחת חיים מלאה באופטימיות , עוד בהתחלה אחרי שהבנתי את מה שקורה לי בדיוק הייתה לי אופטימיות מסויימת שזה יעבור והנה חלפו להם שנה וחצי כמעט ומצבי נשאר אותו הדבר , אני חושש שחיי הסתיימו כך אני לא מצליח לחשוב על משהו חיובי בחיים וגם אם כן מייד אני נכנס למערבולת של מחשבות טורדניות ושליליות .אני כ"כ מתגעגע לעצמי ולמה שהייתי לפני זה מפחיד עד כדי כך שאני מתחיל לשכוח את את מי שהייתי ואת הזהות שלי וכל מה שיש לי בראש הכל שלילי ושום דבר לא עוזר . אני לא רוצה שירחמו עליי אבל אני זקוק לעזרה הדמעות לא מפסיקות לזלוג ואני מרגיש שאני מאבד את השפיות שלי ואת הטעם לחיים שכ"כ אהבתי . יכול להיות שזהו ? אף אחד לא מסוגל לומר לי את האמת שזה המצב ועם זה אני צריך ליחיות , בתוך תוכי אני נורא רוצה להמשיך ליחיות אבל לא כך אין לי כח להתמודד יותר . בבקשה אם מישהו קורא ומבין את מה שאני עובר שיעזור לי בבקשה אין לי כוחות יותר .

05/11/2007 | 20:57 | מאת: אריאל

אריק שלום אני אריאל בת 29 וההודעה שלך החזירה אותי אחורה לתקופה בה אני ראיתי רק שחורות, לא האמנתי שיהיה יותר טוב והרגשתי שאני מאבדת צלם אנוש אבל יש חיים אחרי הדיכאון ואתה תראה שאתה תצא מזה. קשה לך לראות את זה עכשו כי קו המחשבה שלך הוא דכאוני ומפה באה התחושה של חוסר התקווה אבל עם טיפול נכון אריק אפשר לצאת מזה. גם אני עברתי המון סוגים של כדורים עד שמצאתי את הטיפול שמתאים לי ואני משלבת אותו עם שיחות אחת לחודש לפחות. אולי אתה פשוט לא מקבל את הטיפול הנכון אך היום לפסיכאטריה יש מגוון רחב של טיפולים שאפשר להציע אז אל תאבד את התקווה. אני היום המשכתי עם החיים שלי- סיימתי לימודים קשים, התחתנתי והמשכתי הלאה. אתה תראה שיהיה טוב רק תאמין בעצמך ותחפש את הטיפו ל הטוב שמתאי ם לך המון בהצלחה ותרגיש טוב אריאל

06/11/2007 | 22:20 | מאת: אריק

תודה מקרב לב

06/11/2007 | 13:50 | מאת: דנהא

היי , אני ממש מבינה את מה שאתה מרגיש אני בת 21 וגם לי היתה תקופה כזאת שרציתי למות , שהדמעות לא הפסיקו לזלוג, שלא יצאתי מהבית.וגם לי לא היה כוח להתמודד. לקחתי סורבון אחר כך ציפרמיל לאחר מכן ציפרלקס ושום דבר לר עזר לי הייתי בדיכאון והיו לי חרדות. לאחר מכן לקחתי איקסל ולי אישית זה ממש לא עזר , עכשיו אני לוקחת סירוקסט והמצב שלי ממש השתפר לכן אני ממש ממליצה על תרופה זו. לפי מה שהבנתי אתה סובל רק מדיכאון אז אני יודעת שפרוזק היא תרופה מצוינת לדיכאון (אמא שלי לוקחת אותה שנים) לכן אני ממליצה לך לקחת אותה היא תעשה לך פלאים אני בטוחה שתצא מזה וששמחת החיים שלך תחזור . אפילו שעכשיו הכל נראה שחור .תלך לרופא המשפחה ותתיעץ איתו בקשר לתרופות אחת משניהם.

06/11/2007 | 22:22 | מאת: אריק

תודה לך ...

01/06/2008 | 00:42 | מאת: טל

הכי חשוב לשמור על שפיות ולא ליזרום עם הקיים בשביל לחייות צריך להילחם למרות הכאב.