פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
25/04/2007 | 13:34 | מאת: ליאור

שלום אני לוקח מירו 45 פעם ביום לפני לקחתי ואיפקס 4 שבועות ואיקסל 3 שבועות שלא עזרו לי תוך כמה זמן אפשר לדעת אם המירו עוזר הפסיכאטר שלי אומר תוך 3 או 4 ימים...

27/04/2007 | 09:52 | מאת:

לליאור את ההשפעה המרגיעה והעוזרת לשינה אפשר לחוש כבר אחרי מספר ימים, ההשפעה נוגדת דיכאון אחרי מספר שבועות. שבת שלום דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת אם הכדור שנקרא סנאקס ממכר והאם הוא עוזר להחזיר סרטונין שנמצא בכמות פחותה בעקבות טראומה של הגוף האם הכדור הספציפי הזה עוזר. אם יש לו תופעות לוואי. והאם הכדור בשם צפלוקס עושה את אותה עבודה ואם יש לו תפועות לוואי קשות ולמה. ןמה ההבדל בינהם. ואם יש כדור אחר שיכול יותר להשפיע ללא תופעות לוואי.אלא רק להחזיר סרטונין שירד.

שלום רב קסנקס=קסנגיס=אלפרליד=אלפרוקס (הרבה שמות לאותה תרופה) היא תרופה ממכרת מאד מאד וכבר אחרי שבועיים של טיפול יומיומי משתמשים (אפילו במינון נמוך) מדווחים על בעיות של גמילה. התרופה ממש לא מומלצת וגם איננה כלולה בסל הבריאות. ציפרלקס היא תרופה נגד דיכאון וחרדה אך היא משפיעה רק אחרי 2-4 שבועות. התרופה ניתנת אחרי בדיקה של פסיכיאטר. בברכה

לג. תודה לדור, הקסנקס אינה פועלת על הסרוטונין אלא על חומר הנקרא GABA, יש לה השפעה נוגדת חרדה וגם נוגדת דיכאון וכאמור היא ממכרת. הציפרלקס פועלת על הסרוטונין. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לכם, דור וד"ר הידש המקסימים מכירים את הסיפור האישי שלי,אך הייתי מעוניין לשתף אותו איתכם,אלו החווים דבר דומה ביום יום. מצורפים 2 לינקים שיסבירו את מצבי: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xFT-504577,xFP-504577,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xFT-525621,xFP-525621,m-Doctors,a-Forums.html כיום אני נוטל זייבן כשלושה שבועות ועומד להתחיל ככל הנראה טיפולים בגירוי מגנטי. הייתי רוצה להכיר מקרים דומים,אז אשמח אם תוכלו לספר את סיפורכם האישי. תודה

לארז אני בטוח שישנם עוד אנשים הסובלים מדיכאון עמיד ופשוט הם לא הגיבו, תוכל בעוד כמה ימים לשאול שוב ואולי יהיה יותר מזל... שבת שלום דר' גיורא הידש

מה הוא הדיכאונ בבקשה

25/04/2007 | 08:51 | מאת: גלית

אני מטופלת בציפרמיל כבר 5 שבועות עקב הפרעות חרדה והרגשה של גוש בגרון. היתה לי הטבה בכל הסימפטומים אפילו לחלוטין ופתאום הגוש בגרון חזרומהלחץ ומזה שזה מאוד מציק לי חזרו גם מעט פחדיםו אך החרדות לא נוראיות ולא פניקה. ההרגשה של הגוש מציקה שוב וקצת מחשבות של מה זה מטרידות אותי. הפסיכיאטרית אמרה לי שאם זה חזר ואני מטופלת בציפרמיל כנראה שיש בעיה רפואית אחרת ושזה לא נפשי. מה דעתך? האם יכול להיות מצב שתופעות חוזרות למרות טיפול או שמינון לא מספיק? או שאכן לבדוק כיוונים אחרים? כבר בדק אותי א.א.ג שראה בעיה במיתרי הקוך אך טוען שההרגשה לא מזה ורופא המשפחה נתן לי שני אומפרדקס ליום בעיקבות בקע בסרעפת וחשד לריפלוקס אך זה לא עוזר. התור לאנדוסקופיה בעוד חודשיים ובינתיים אני סובלת. תודה גלית.

25/04/2007 | 10:06 | מאת: דורון

לפעמים גם עם טיפול ישנם "נפילות" לא כתבת לנו מה המינון שאת לוקחת ניתן להעלות עד 20 מ"ג ציפלקס למצבי חרדה אני הייתי ממשיך עם הציפרלקס עד לבירור אנדוסקופיה תבדקי איך לשלב בין שני הכדורים מקווה שאין הפרעה של אומפרדקס על הציפרלקס (היא מורידה מחומציות הקיבה ).

25/04/2007 | 13:16 | מאת: גלית

הי דורון! תודה על התשובה. אני לוקחת 20 מ"ג והיה טוב יותר אני לא יודעת אם מהאומפרדקס או מהציפרמיל. מה שאני יודעת שאני לוקחת שני אומפרדקס ביום ואחד ציפרמיל והגוש בגרון חזר ומאוד מציק לי. זה מורגש כל הזמן אך אחרי אוכל או שתיה זה יותר. אז אני מפחדת לאכול ולשתות. יש לי גם בעיה במיתרי הקול (שטף דם עם פוליפ וצרידות) שזו היתה בעצם הבעיה הראשונה ורק אחרי כן התחיל נושא הגוש בגרון. אני מקבלת משאף סטרואידים בגלל הגרון. אך הרופא א.א.ג טוען שאת מה שיש במיתר אני לא מרגישה. אני מוטרדת מאוד עקב כך וזה פוגע לי בשיגרה. תודה בכל אופן אתה אחד ממנהלי הפורום או אחד עם הרבה ידע?

25/04/2007 | 00:57 | מאת: אבי

האם יתכן מצב של סימנים שלילים בצורה זחלנית ללא עבר או הווה של סימנים חיובים של סכיזופרניה או פסיכוזה

27/04/2007 | 09:43 | מאת:

לאבי בהחלט כן, בעבר קראו למצב כזה סכיזופרניה פשוטה וכיום היא נקראת הפרעת אישיות סכיזוטיפלית או סכיזואידית. אבל הכוונה היא לאותו הדבר. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני מטופלת שנים בקלונקס להרגעה, כתוספת לחרדות ולדכאון לקחתי עד לא מזמן אפקסור, כרגע ירדתי מהאפקסור ועברתי לסימבלטה.(60 מ"ג במשך מספר חודשים) לפני כשבועיים קבלתי כתוספת את הטופמקס על מנת לירזות(אני בת 56 ויש לי 40 ק"ג רזרבה) נודע לי שהקלונקס מתנגש בטופמקס וההיפך. איזה תרופה מומלץ במצב כזה לקחת שלא יתנגש בסימבלתה ולא בטופמקס, כמו הקלונקס, שירגיע את החרדות אבל לא ירדימו אותי ויוציאו אותי מכל תפקוד. עלי לציין שקשה לי מאוד בשבועיים הללו בגלל הטופמקס, כמה זמן לוקח עד שהסיפטומים עוברים? חולשה?כאבי ראש?אין פוקוס במחשבות לקראת דיבור...יכול להיות שגלי החום של גיל המעבר חזרו אלי בגדול? סליחה על ריבוי השאלות, והמון תודה מראש!!!!אבל הרופאה שלי טוענת שאינה מכירה את התרופה לעומק.לי חשוב לרזות בגלל הבריאות!!!!אגב. האם משמינים מסימבלטה? נראה לי שסימבלטה אינה אפקטיבית נגד חרדות כמו אפקסור.נכון? ושוב תודה!

המחשב של הקופה וגם של בית המרקחת "צועקים" שיש ניגוד!

24/04/2007 | 20:29 | מאת: מיכל

שלום רב, אני (36) כבר כמה חודשים שממש אין לי חשק לעשות את מה שאני באמת רוצה. ..חלק מהיום אני פשוט לא עושה כלום פשוט יושבת ובוהה ולא מצליחה להזיז את עצמי לעשות כלום! אני גם התחלתי לאכול המון המון , שותה כדי לעלות את מצב הרוח .... בעצת חברתי הלכתי לפסיכיאטור , הוא אבחן דיכאון,, נתן לי טופומקס 200 מ"ג ליום,,, לא בדיוק הבנתי איך התרופה הזו אמורה להשפיעה על הדיכאון ...אני יודעת שהיא יכולה לעזור להתמכרויות שונות או להפרעות אכילה , אבל כיצד היא עוזרת לדיכאון ? אודה על תשובתך מיכל

25/04/2007 | 12:58 | מאת: דור

שלום רב באופן ישיר זו לא תרופה שההתווייה שלה היא עבור דכאון. אחת מהפעילויות של התרופה היא פעילות של איזון מצב הרוח, קרי תנודות שנעות בין מצב מאני למצב דכאוני. ברמה פרמקולוגית ידועות כיום מס' פעולות שהתרופה עושה, אף אחת לא ניקשרה עם הפעילות המאזנת מצבי רוח באופן מדוייק. התרופה גם מטפלת בכפיון (פירכוסים), כאבי ראש מסוג מיגרנה, התמכרויות, ירידה במישקל. בברכה

27/04/2007 | 09:32 | מאת:

למיכל תודה לדור ואכן אם האבחנה היא דיכאון אז לא ברור מדוע לא ניתנה לך תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון?? שבת שלום דר' גיורא הידש

24/04/2007 | 14:13 | מאת: אחת

אני מזה שנה וחצי מתחילה לקחת תרופות ומפסיקה ברגע שאני מעלה במישקל. בד"כ מדובר בפריזמה שעוזרת מאוד עד שהיא גורמת לי לעלות במישקל בפתאומיות (אחרי חודשיים). ואז אני מרעיבה את עצמי וזה לא עוזר לי לרדת במישקל (להפך אני ממשיכה לעלות). תוך שבוע אני מבינה שאני מייד חייבת לחזור לאכול כמו תמיד 1800 קלוריות לפני ששוב אתעלף כמו שקרה בעבר; אני מפסיקה מיידית לקחת את הכדורים, מתחילה לאכול כרגיל ויורדת למישקל הרגיל שלי תוך שבועיים הצרה היא שאז גם שתיים מתוך שלושת ההפרעות שלי חוזרות ואני מגיעה למצב שחייבים לגרור אותי לאישפוז וזה כבר הפעם הרביעית שהסיפור הזה קורה. אני מיואשת. כרגע התחלתי לקחת אפקסור וכל פעם שאני אמורה לקחת מתחיל הטקס של החרדות מההשמנה הצפויה (השמנה שאני לא יכולה לשלוט בה כי היא לא תלויה רק בעלייה בכמויות האוכל כמו עם רמרון) הרופאה והפסיכולוג באישפוז מותשים ממני ואני מותשת מעצמי. בא לי רק למות ולשים קץ לסבל הזה שאני גורמת לאחרים-

25/04/2007 | 12:35 | מאת: דו?רו?ן

לא כתבת לנו מה גילך מה המשקל/גובה שלך אבל לפי מה שאת כותבת את צריכה לפנות דחוף למרפאה להפרעות אכילה , יכולים לעזור לך הם מומחים לכך. מצ"ב קישור עם מרפאות בכל הארץ : http://www.solgar.co.il/aviv/tipul.html#telhshomer תהיהי חזקה ובריאה.

25/04/2007 | 14:26 | מאת: אחת

כן יש לי הפרעת אכילה כמו לרבים מאיתנו- הלא כן? ותמיד תהיה לי . אני מתחילה להשלים עם זה אבל אני חייה איתה בכבוד הפרעתה אכילה שלי לא מתבטאת כבר בתת מישקל וואי אכילה מסודרת (הייתה לי הפרעת אכילה קשה ביותר במשך שנים ואני לא רוצה ליהיות במקום הזה יותר בחיים) אני במישקל תקין BMI 19 ואוכלת מאוזן בדיוק בגלל הפרעת האכילה שיש לי איני יכולה להרשות לעצמי לקחת כדורים שיגרמו לי להתעסק באופן אובססיבי במה שאני מכניסה לפה כפי שקרה בכל התקופה שלקחתי פריזמה ולא שזה עזר כי השמנתי (מעבר למה שאמרתי שאני עכשיו) מצד שני אני כל כך סובלת ולא עושה כלום- ומכאן נבעה שאלתי מה עוד אפשר לעשות

25/04/2007 | 13:03 | מאת: דור

שלום רב אצל אנשים שמשמינים מאד מתרופות פסיכיאטריות ניתן להוסיף טופמקס. הטופמקס גורם לירידה במשקל, כמובן רק בזמן שלוקחים אותו. זה איננו תחליף לדיאטה או לפעילות גופנית. בברכה

27/04/2007 | 09:31 | מאת:

שלום, תודה למשיבים ואכן כדאי להתיעץ שוב עם הרופאים בקשר לתרופות, ישנן תרופות נוגדות דיכאון שאינן גורמות לעליה במשקל, תרופות הפועלות על הנוראדרנלין כדוגמת האדרונקס וגם הטופמקס עשוי לעזור. כמובן שיתכן שהאפקסור יפתור את הבעיה שלך ולא יגרום לתופעת הלוואי של עליה במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש

רק אחרי שהרעבתי את עצמי ועשיתי המון ספורט ירדתי 10 ק"ג בתקופה מאוד קצרה (רק בגלל התרופות הפסיכאטריות שהעלו אותי למשקל שיא שלא יכלתי לקבל), קיבלתי סוף סוף את המחמאה: - רזית - (ולפעמים גם לא את זה).אני לא מרגיש טוב עם זה ומרגיש ריחוק חברתי בעקבות הדיאטה שלי כי כל מה שמציעים לי לנשנש מתוך נימוס אני מסרב לאכול.יש לי תפריט משלי שלא כולל את כל השטויות (נשנונשים) שמציעים לי. אבל המשקל לא משקר,אני מרזה הרבה ומהר ואוהב את זה ואת עצמי במיוחד. מה לעשות ואיך לא לגרום לעצמי נזק? אשמח לקבל תגובה תודה רבה

לחתיך לא הבנתי איזה נזק עלול להגרם? בכל אופן אין שום נזק בהימנעות מנישנושים, רצוי לעשות דיאטה עם הדרכה של דיאטנית אשר תקפיד שתקבל את כל אבות המזון. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/04/2007 | 10:56 | מאת: ערן

סתם סקרן אותי מדוע לוקח לתרופות כמוציפרלקס וסרוקסט כמה שבועות עד שמתחילות לפעול.

27/04/2007 | 09:02 | מאת:

לערן שאלה מצויינת, על השאלה הזו עובדים כעת כל החוקרים כדי להמציא את הדור הבא של התרופות נוגדות הדיכאון. לכן עדיין אין תשובה וכנראה שמה שמשפיע על הקלת הדיכאון הוא שינויים תוך תאיים ולא רק עליה ברמת הסרוטונין. וכדי לחדד את השאלה, אם משהו נוטל כדור פרוזק אז רמת הסרוטונין במוח עולה לשמיים תוך מספר שעות, ובכל זאת כפי שציינת בצדק ההשפעה נוגדת הדיכאון מתחילה אחרי שלושה שבועות. כנראה שהסרוטונין גורם לשינויים בתוך התא אשר לוקח כשלושה שבועות עד שהם מתרחשים, מה השינויים הללו בדיוק? על זה עובדים עכשיו. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/04/2007 | 09:32 | מאת: אמא בודדה

ביתי בת 28 מאיימת עלי כל הזמן שהיא תתאבד, אני מאוד חוששת, האם באישפוז כפוי קושרים אותה כל הזמן למיטה, האם היא נמצאת בחדר לבד? אני חוששת לאשפז אותה באישפוז כפוי שמצבה שם ידרדר יותר תודה וחג שמח

24/04/2007 | 22:12 | מאת: מירי 2

שלום לך אמא לא סיפרת האם בתך בטיפול פסיכולוגי, האם היא מקבלת טיפול תרופתי? ואם עדיין לא הלכה לפסיכולוג או פסיכיטאר לאבחון וטיפול, מדוע לא לעשות זאת מיד? האם היא מתנגדת לנסיון טיפולי שכזה? האיומים הם קריאה לעזרה ומעידים על מצוקה גדולה. אם יש אפשרות לעזור בדרך שאינה כפויה- עשי זאת בהקדם. אני מקווה לטוב ומאחלת לך למצוא את הדרך להושיט יד לבתך. מירי

25/04/2007 | 13:11 | מאת: דור

שלום רב יש מרחק רב בין איומים לבין ביצוע המעשה בפועל. יש הרבה אנשים שמאיימים לשם מניפולציה או סחיטה רגשית וללא כוונה אמיתית לביצוע באופן מיידי. ייתכן שהיא במצוקה נפשית אמיתית אבל עצם האיום אינו מהווה עילה לאישפוז כפוי. בשביל אישפוז כפוי היא צריכה לסבול ממחלת נפש של ממש ובנוסף צריך להיות ברור שהיא מתכוונת באופן מיידי לבצע מעשה אובדני, כאשר הכוונה לביצוע נובעת מהמחלה. בברכה

27/04/2007 | 08:56 | מאת:

לאמא תודה למשיבים, הדבר הראשון החשוב שלא תהיי בודדה, כלומר עליך לשתף אדם נוסף בהתלבטויות בקשים שלך, זה יכול להיות בעלך, אח או אחות שלך, או הוריך ובטח חברה קרובה. גם את במצוקה וזקוקה לתמיכה ולשיתוף בקבלת ההחלטות שלך. אשפוז כפוי ניתן כאשר צריך למנוע אסון כמו מעשה אובדני, בודאי שלא קושרים כל הזמן ובתוך המחלקה האנשים חופשיים ויכולים להתנהג בטבעיות, רק כאשר ישנה התפרצות אלימה ללא שליטה אז עלולים להקשר. כמובן שחשוב קודם כל להגיע לפסיכיאטר לאבחון המצב של הבת ואולי להתחיל בטיפול בבית כדי לשפר את מצבה. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/04/2007 | 08:29 | מאת: אבי

האם אני בתור נכה צה"ל יכול לקבל סעיף נכות נפשית מספר 34א PTSD של הלומי קרב בשעה שה-PTSD שלי היה מטראומת תאונת דרכים קשה. תודה מראש וחג שמח.

לאבי PTSD היא הפרעה נפשית שאינה קשורה לטראומה שעברת, היא עלולה להיות בקרב, בתאונת דרכים, נפילה מעץ או כל מצב של סכנת חיים מכל סיבה שהיא. לכן הסעיף שציינת מתאים לכל PTSD שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 21:26 | מאת: אונה

האים יכול להיות שבחור הסובל מאוסידי וחסר ביטחון לאחר החתונה התמזל ובת זוגתו מתאימה וטיפוס חי ומפרגן ו האים יכול להיות שכל תחושותיו וחרדות והמצב שלפני הנישואים יבריא לחלוטין דרך אגד הבחורה לא יודעת על מצבו הקודם דרך הגב גם כרגע הוא לא עובד האים יכול להיות שהדרך שהיא מתנהגת יכול לשפר גם בכיון הנל או שבנושא הזה היא צריכה להיות יותר קשה דרך אגב הם בני 21 והם זוג דתי

25/04/2007 | 12:49 | מאת: דור

שלום רב זה נשמע מאד לא טוב ולא מעיד על שיפור. אמנם הבחור התחתן אך משתמע מדבריך שיש לו בעיה תפקודית משמעותית וספק אם היא תעלם בלי טיפול ושיקום הולמים. לדבריך, הבחור התחתן אבל הוא לא עובד. כיצד יפרנס את משפחתו? כמו כן, לדבריך, הוא מסתיר את מחלתו מבת זוגו. כיצד תוכל זוגיות כזאת להתקיים לאורך זמן? בברכה

27/04/2007 | 08:54 | מאת:

לאונה תודה לדור ואכן סודות והסתרות בחיי נישואין אינם מועילים ועלולים להעלות את החרדה. מצד שני בחורה שמפרגנת ומרגיעה ומורידה חרדה עשויה לשפר את מצבו של הבחור בכך שהוא רגוע יותר. אני מרגיש שבשאלתך מסתתרת שאלה אחרת. השאלה שעלולה להסתתר היא האם ה OCD יעבור ולכן לא כדאי לספר לאשתו. לדעתי התשובה היא שחשוב לספר ועדיף היה לספר לפני החתונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 20:31 | מאת: לילי

אשמח אם תענה לשאלתי בדבר לקיחת תרופות בהריון.

27/04/2007 | 08:51 | מאת:

ללילי סבלנות, לעתים לוקח קצת זמן להכנס להריון.... טוב, כבר עניתי שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 20:23 | מאת: רותי

שלום רציתי לדעת האם ניתן לעשות שימוש בטופמקס להרזיה? אני בת 49+ 158ס"מ 103 ק"ג אינני מצליחה לרזות ללא עזרה והבנתי שטופמקס עובד על כפייתיות, אני חולת אסטמה ומטופלת במשאף "סרוטייד" 500מ"ג *1ביום אודה לתשובתכם האםמ תוכלו להציע לי פתרון כל שהו

24/04/2007 | 20:00 | מאת: דורון

הטופמקס יכולה לשמש להרזיה אבל בגלל שזו לא ההתויה של הכדור יש צורך בטפסים בכדי לקבל מקופת חולים אם בכלל וצריך ללכת לפסיכיאטר מומחה לקבלת המרשם, יתכן ומשלבים גם כדורים נוספים כגון פרוזק לטיפול .

25/04/2007 | 00:23 | מאת: דור

שלום רב טופמקס היא תרופה יעילה לטיפול במס' הפרעות נוירולוגיות, כמו אפילפסיה ומיגרנות. בפסיכיאטריה מתשמשים לעיתים בטופמקס בהפרעות אכילה או הפרעה דו קוטבית. אין אישור להשתמש בטופמקס כתחליף ל"סמי הרזיה", מה עוד שהרזיה באמצעות סמים או תרופות גורמת לנזקים ובטווח הארוך תישארי שמנה ואף יותר, כי לא תוכלי לקחת את התרופה כל החיים. הפתרון להשמנה זה אכילה נכונה בשילוב פעילות גופנית. בברכה

27/04/2007 | 08:50 | מאת:

לרותי תודה למשיבים ואכן ישנה בעיה בשימוש בטופמקס להרזיה. נכון שהתרופה עשויה לעזור בירידה במשקל, אולם כפי שצויין ישנם קשיים חלקם בירוקרטיים וחלקם מהותיים. דרך אגב, בניסיוני עם אנשים שנטלו טופמקס מהסיבות המומלצות לא ראיתי שהם כל כך ירדו במשקל...., אבל בודאי שאין זה מדגם מייצג. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/06/2007 | 02:18 | מאת: דנה

אני לוקחת טופמקס שנה בגלל אכילה כפייתית . אני יכולה להפסיק את השימוש? אחרי 4 שנים של אכילה כפיתית אני כבר 9 חדשים יציבה עם 4 נפילות קטנות בחדשיים האחרונים. הפחתתי מינון על דעת עצמי ל50 מ'ג מ100 מג בשבועיים האחרונים. עד מתי אני צריכה להמשיך??

23/04/2007 | 19:25 | מאת: אלון

גיורא שלום, בשנה האחרונה אינני מסוגל להתעורר בבוקר. אני קם מהמיטה רק כשאין ברירה, חצי שעה לפני שעליי לצאת מן הבית לעיסוקיי. שאלתי היא אם הדבר נובע מכך שאני נוטל כדורים (רספירדל - 1 מ"ג, כדור ובחודש האחרון חצי כדור וגם ציפרלקס 10 מ"ג, שני כדורים) או מדיכאון? התייעצתי עם חבר הטוען כי מדובר בדיכאון. כמו כן מילאתי שאלון באינטרנט באתר של ד"ר גידי רובינשטיין מפורום פסיכותרפיה ושם נמצא שאני סובל מדיכאון. הפסיכאטר שאצלו הייתי בטיפול (פגישה אחרונה לפני כחצי שנה) לא איבחן דיכאון אלא OCD ו - ADHD בדגש היפר אקטיבייות. מה דעתך? אינני מצליח להתעורר בשל הכדורים או בשל דיכאון? בתודה מראש, שבוע טוב.

25/04/2007 | 12:46 | מאת: דור

שלום רב אין ממש התאמה בין התרופות שאתה לוקח לבין האבחנות שרשמת. ריספרדל היא תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בסכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות. הריספרדל יכול לגרום לדיספוריה ולעייפות. כמו כן, אם היית במצב פסיכוטי זה יכול להיות חלק טבעי של המחלה. עליך להיבדק שוב ע"י פסיכיאטר לצורך התאמה מחודשת של הטיפול התרופתי. בברכה

27/04/2007 | 08:42 | מאת:

לאלון תודה לדור, באופן תיאורטי גם דיכאון וגם התרופות עלולות לגרום לעייפות וקושי לקום בבוקר, כך שלא ניתן לקבוע על פי המכתב שלך. יתכן שהחבר מרגיש שאתה בדיכאון ולכן הוא אמר את מה שאמר. כפי שדור כתב, הטיפול בהפרעת קשב או OCD אינו ברספרידל. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 18:15 | מאת: נועם

מהי עצבנות בעצם? האם ישנם אנשים הסובלים מעצבנות קלינית - כלומר בלי קשר לסביבתם הם עצבניים תמיד? האם ניתן לטפל בעצבנות כמו שבחרדות או שהם אותו הדבר בעצם?

27/04/2007 | 08:40 | מאת:

לנועם עצבנות אינה אבחנה וחשוב להגיע לאבחנה ולטפל באדם כולו ולא בסימפטום אחד. כמובן שהגורמים ל"עצבנות" יכולים להיות רבים ושונים. אתה צודק שצריך להבדיל בין חרדה שמרגישים כמו פחד, לבין מתח שהוא מצב של עוררות יתר וכוננות, בין אי שקט פנימי שדומה לעצבנות, ובין חוסר סבלנות, סף תיסכול נמוך הגורם להתפרצות על כל אי נוחות או גירוי קטנים. המושגים די דומים ולעתים הם מופיעים ביחד אצל אדם אחד. לכן הדבר החשוב ביותר הוא האבחנה ואחר כך ניתן לטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 16:59 | מאת: חסוי

רציתי לדעת האם מינון גבוה מידי גורם לנזק לגוף או למוות? האם הפרזה בנטילת כדורים לדיכאון עלולה לגרום לנזקים?

27/04/2007 | 08:37 | מאת:

שלום, כמובן שחשוב לציין את שם התרופה, רוב התרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש בטוחות גם במינון יתר. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 11:10 | מאת: לילי

שלום! אני רוצה להתיעץ לגבי תרופות פסיכיאטריות כמו רמרון או אפקסור וכו' או אפילו תרופות מסוג ובן או לוריבן וכו' אם ניתן לקחת במהלך הריון במצב שמרגישים חרדות שמשתלטות עלי ואנני מסוגלת לעזור לעצמי בלי תרופה. _(אני כ 5 שנים לאחר הריון מאד קשה שסבלתי מחרדות שגרמו לי לא לישון כלל במשך 5 שבועות עד שהתחלתי טיפול תרופתי כחודש לאחר הלידה באפקסור + בונדורמין כדורי שינה, והכל חזר להיות בסדר לאחר חדש מתחילת הטיפול וכמובן שהמשכתי לקחת עוד כ8 חודשים עד שהפסקתי לגמרי. ועכשיו לאחר 5 שנים אני מעונינת בהריון נוסף אבל חוששת שיחזור על עצמו שוב. ולכן אני מנסה לראות אם ומקרה ויחזור על עצמו שוב חלילה! אם ניתן כבר בהריון לקחת תרופה ולא לסבול כ"כ.)

25/04/2007 | 00:26 | מאת: דור

שלום רב באמצעות תרופות ניתן להפחית את רמת החרדה שלך אך צעד זה כרוך במקביל בעליה לסיכון מומים בעובר. אמנם רוב התרופות בטוחות גם בזמן ההריון אך עדיין רב הנסתר מהנגלה ובד"כ ממליצים לנשים בהריון לטפל בחרדה באמצעות שיחות ולא תרופות. אין תשובה מוחלטת. כדאי להתיעץ פנים אל פנים עם איש מקצוע ואח"כ לקבל החלטה. כדאי לשתף גם את בן זוגך בעניין הזה. בברכה

25/04/2007 | 10:26 | מאת: דו?רו?ן

מצ"ב קישור ליעוץ טרטולוגי שם תוכלי לברר בקשר לכדורים והריון : http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catid=150&pageid=1117

ללילי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, בהחלט כדאי לחשוב על טיפול פסיכולוגי שילווה אותך בהריון ורצוי טיפול קוגניטיבי התנהגותי, רוב התרופות שציינת בטוחות בהריון ואם חייבים אפשר ליטול תרופות בהריון, וחשוב להתעדכן קודם במכון הטרטולוגי בהדסה. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 10:20 | מאת: מיכאל

שלום רב, רציתי לדעת מהו המינון המקסימלי של פאקסט. תודה מראש, מיכאל.

23/04/2007 | 15:30 | מאת: דור

שלום רב המינון המקסימלי הוא 50-60 מ"ג ליום, תלוי באבחנה. ישנן אבחנות שלהן נקבע מינון מקסימלי של 50 מ"ג ליום ולאחרות 60 מ"ג ליום. בנוסף, ישנן אבחנות שמינון מעל 20 מ"ג או 40 מ"ג ליום איננו מוסיף יעילות, כלומר העליה במינון לא בהכרח תועיל. כל עליה במינון מעל 20 מ"ג ליום תהיה לכל היותר ב 10 מ"ג לשבוע. בברכה

למיכאל תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, המינון המקסימלי תלוי באבחנה חג שמח דר' גיורא הידש

23/04/2007 | 08:46 | מאת: riki

להמתין עוד חודשיים זה נראה הרבה זמן כי כל יום אני צריכה לקחת חצי כדור קלונקס כי זה מרגיע אותי. לגבי דפרקסן קראתי שיש לו הרבה תופעות לוואי וצריך לעשות בדיקות א.ק.ג. כל חצי שנה. האם אתה מכיר שילוב שיכול לעזור עם הויפקאס? ושאלה אחרת אליך האם אתה מכיר פסכיאטר טוב ששייך למכבי בת"א או בפרברים כל טוב וחג שמח ריקי

23/04/2007 | 15:15 | מאת: דור

שלום רב יש מס' שילובים אבל לפני כן נסי כבר עכשיו את המינון המקסימלי של 375 מ"ג למשך חודש לפחות. אם זה לא יעבוד אז אפשר להוסיף ליתיום שמחזק את ההשפעה נוגדת הדיכאון של אפקסור. המעבר לדפרקסן פחות מומלץ, אבל זה תלוי גם בת כמה את, אם יש לך בעיות בריאותיות גופניות כלשהן, או אם את לוקחת תרופות מסויימות וכו'. בברכה

22/04/2007 | 23:50 | מאת: מתן

הפסיכיאטר החליף לי את הטיפול בויאפקס לפלוטין. האם התרופה נחשבת יעילה לחרדה חברתית? מה המינון ההתחלתי המקובל ועד לאן ניתן לעלות? מה משך הזמן עד להשפעה? האם הפלוטין נחשבת לתרופה מגבירת תאבון?

24/04/2007 | 12:22 | מאת:

למתן הפלוטין אינה נחשבת לתרופה הגורמת לעליה במשקל אבל גם לא בוצעו מחקרים שבדקו את יעילותה כנוגדת חרדה וחרדה חברתית. חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 22:54 | מאת: מירי 2

היי לכם מצרפת קישור זה, קראתי בעניין רב. ואני חשה שיש משהו במחקר הזה. אז הנה הקישור http://health.walla.co.il/?w=/5016/1095327 מירי

23/04/2007 | 16:52 | מאת: תמימי

באמת מעניין מירי, ואולי באמת במקום התרופות הנוכחיות, נתחיל להריח ולחזור לתרופות הקדמוניות הללו, ונחזור להריח את העולם ולהרגיש טוב... חג עצמאות שמח וחיבוק גדול ממני תמי.

הי תמי, התגעגעתי אליך, אל החיבוקים והתמיכות והמלים הטובות שלך. אל תשכחי לבקר אותנו לעתים יותר תכופות... כל טוב נעמה

22/04/2007 | 20:37 | מאת: אורנה

שלום לד"ר הירש, אני מטופלת בזיפרקסה 10 מ"ג ללא הטבה. הזיפרקסה גורמת לי לאי-שקט. הוצע לי לקחת ריספרידל קונסטה (זריקה). אשמח לדעת למה היא מיועדת ומהן תופעות הלוואי שלה? יש לי תחושות שהעולם מוזר ולשם כך אני נוטלת לוריוון. האם יש כדור אחר שאני יכולה לקחת כאשר יש לי תחושה שהעולם מוזר וקשה לי להתרכז במה שמתרחש סביבי. בתודה מראש, אורנה

23/04/2007 | 15:47 | מאת: דור

שלום רב ריספרדל קונסטה מיועדת לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזה אצל חולים שאינם מסוגלים לעמוד בנטילה של טבליות באופן יומיומי. אם אין לך בעיה לקחת טבליות- אין צורך להיכנס לטיפול של זריקות ארוכות טווח. במקרה של תגובה שלילית לזריקה את בבעיה כי ההשפעה של הזריקה נמשכת שבועיים לפחות ולא ניתן לנטרל אותה בזמן זה. לכן תמיד כדאי קודם לנסות ריספרדל בטבליות למשך מס' שבועות וגם כדי לקבוע את המינון שאת זקוקה לו. בברכה

24/04/2007 | 12:13 | מאת:

לאורנה תודה לדור ואכן מומלץ להתחיל עם כדורים ולבדוק את ההתאמה של הרספרידל ורק אחר כך לחשוב על הזריקה. באופן כללי עדיף ליטול את הזריקה כיוון שאז רמת הרספרידל קבועה בדם ולא צריך כל יום ליטול כדורים. בכל אופן אין הבדל עקרוני בין הרספרידל בכדורים לרספרידל קונסטה וגם תופעות הלוואי דומות. לא סביר שהזיפרקסה גרמה לאי שקט, בדרך כלל זו תרופה מרגיעה. הרספרידל מאותה הקבוצה ואפשר להחליף את שתי התרופות הללו זו בזו. אם הלוריוון פותר את הבעיה של החרדה והבלבול שתיארת אז לא הייתי ממליץ לחפש תחליפים. חג שמח דר' גיורא הידש

17/09/2007 | 05:56 | מאת: ברכה

זריקת ריספרידל קונסטה הצילה את חיי בני. כיום הוא מטופל בזריקה אחת לשבועיים ולפעמים אחת לשולשה שבועות במינון 25 שהוא הנמוך. הוא לומד באוניברסיטה. הוא בקשר עם כל החבר'ה שלו, יוצא מבלה. אפילו שב ליחידה במילואים. הקיצר, חי חיים רגילים לחלוטין. חבל שקופות החולים לא משתתפות בהוצאות כי זה נטל כבד. הוא לא היה מאושפז אף פעם וזה התירוץ שלהם לא להשתתף בהוצאות. כלומר, קופות החולים כנראה מעוניינות שלא נטפל בבן שלנו ואז מצבו יתדרדר ואז הוא יאושפז או אז הוא יכנס לוועדה לצורך השתתפות בהוצאות. הבנתם את האבסורד???

22/04/2007 | 17:34 | מאת: תותי

שלום, אני לוקחת רסיטל זה שלושה ימים, חצי כדור. אני אמורה לעבור מחר לכדור שלם אך אני מרגישה סחרחורות ותחושות לא נוחות בבטן מאז שהתחלתי, האם יעזור שאני אקי שבוע חצי כדור ואעלה בהדרגתיות, או שזה לא משנה ותופעות הלוואי יעלמו מעתמם או יישארו? תודה תותי

23/04/2007 | 00:42 | מאת: דור

שלום רב לדעתי אין טעם להתעסק עם חצאי כדורים. חצי כדור לא בהכרח גורם לחצי מתופעות הלוואי, אלא לכולם, כמו כדור שלם. עדיף לקחת כדור שלם למשך 6-8 שבועות ואח"כ להעריך את היעילות מול תופעות הלוואי (אלה שישארו עד אז) ולהחליט על ההמשך בהתאם לכך. בברכה

23/04/2007 | 09:05 | מאת: דו?רו?ן

את יכולה לקחת עוד כמה ימים חצי כדור ואח"כ להעלות לכדור למניעת תחושות בבטן רצוי לקחת את הכדור עם/אחרי האוכל תופעות הלואי אמורות לפחות ולעבור תוך כמה שבועות קצת סבלנות ובהצלחה.

23/04/2007 | 09:25 | מאת: כלנית

שלום, אני יכולה להגיד לך מניסיון שלי שעדיף לך להשאר עוד מספר ימים עם חצי כדור ואז להעלות במינון. לרוב התופעות שאת מתארת עוברות אחרי חודש מקסימום. בהצלחה.

24/04/2007 | 12:10 | מאת:

לתותי תודה למשיבים, אכן מומלץ להגיע למינון של כדור שלם, מצד שני אין מה למהר ושום דבר לא דחוף. כך שתעשי את מה שמתאים לך וכפי שאת מרגישה. הכל בסדר. חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 13:39 | מאת: בחורה

האם אפקסור גורמת להשמנה? והאם זו השמנה שתלויה בעלייה בתיאבון (השמנה מסוג שאפשר לשלוט בה...) או השמנה שתלויה בשינוי מטבולי חשוב לי לדעת כי הפריזמה שלקחתי עד לא מזמן גרמה לי להשמנה (וכפי שכתבתי רמרון ממש לא) אילו עוד תופעות לוואי יש לתרופה? ומתי הכי מומלץ לקחתה? (האחות שנתנה לי את התרופה אמרה לי שלא חשוב מתי) תודה רבה

22/04/2007 | 18:35 | מאת: דור

אפקסור רגיל יש לקחת לפחות פעמיים ביום, אחת ל-12 שעות. אם תקפידי על תזונה נכונה ופעילות גופנית היא לא תגרום לך להשמנה. רשימה של תופעות לוואי תוכלי למצוא באינפומד או באתר של גהה.

24/04/2007 | 12:08 | מאת:

לבחורה תודה לדור, אפקסור וכל התרופות במשפחה עלולה לגרום גם לעליה בתיאבון וגם לירידה בקצב המטבוליזם. בכל אופן כפי שלמדת מניסיונך תופעת לוואי עלולה להיות ולא חייבת להיות. לכן השאלה היא מה יקרה אצלך. חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 12:37 | מאת: ריקי

לד"ר ולדור שלום, מצטערת על שאני נאלצת להיעזר שוב ושוב בשרותכם, פשוט אתם מאוד עוזרים לי, יותר מהרופא עצמו.(אנא קראו וענו לשאלותיי כי זה חשוב מאוד) ובכן העלתי במינון של ויפקאס ל0 300 מג' כמעט 3 שבעות חלפו עם העלאה אך לצערי לא מרגישה בשינוי מספק חשה מצוקה ולחצים בקיבה שמאלץ אותי לקחת כמעט מידי יום קלונקס שמאוד מרגיע אותי. שאלתי היא האם יש טעם להעלות בעוד 75 מג' או שעדיף כבר לנסות משהו חדש? כי כבר התייאשתי מהתרופה הזו, סה"כ חצי שנה עברה. המלצת לי לעבור לדפרקסן ששייך למשפחת הטריציקליים שדומה למשפחת הפרומיניל מה דעתך מה אתם מציעים כי אני כבר על סף ייאוש. ועוד משהו ששעמתי על קוצב חשמלי שמשתילים באזור בית השחי לאלו לא מגיבים לתרופות. מה דעתכם על זה

22/04/2007 | 18:29 | מאת: דור

שלום ריקי, לדעתי להמתין עוד 3-4 שבועות במינון הנוכחי ואם לא יהיה שיפור לעלות ל-375 מ"ג ליום ולהמתין חודשיים. אם זה לא יעזור- להחליף תרופה. הדפרקסן אכן דומה לפרימוניל. לשניהם יש בערך אותם יתרונות וחסרונות. כמו כן, ייתכן שכדאי לך להחליף פסיכיאטר. בברכה

24/04/2007 | 12:06 | מאת:

לריקי תודה לדור, אפשר לחכות עוד קצת אבל הכיוון העיקרי הוא לחשוב על שינוי שיכול להצביע על כיוון חדש. חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 11:54 | מאת: דנינה

אני בחרוה בת 20, הובחנתי לפני כשנה כבחורה שסובלת מהפרעות אישיות, חרדות, ניתוק מהמציאות, שאפשר להגיד שמאז ומעולם הייתי ככה, והייתי עוברת מפסיכולוג לפסיכולוג, ואף אחד לא עזר לי ולא איבחן אותי, רק אמר שאני בדיכאון. לקחתי פרוזאק, אפקסור , אנארפנל, עד שהגעתי לפרופסור שאיבחן אותי כמשהי בעלת הפרעות מרובות.. שהאמת זה די הגיוני בשבילי... הבעיה היא שאני הייתי תלמידה מחוננת ועד לתקופה מסויימת מצטיינת, מציירת מקצועית, מנגנת כבר 13 שנים בפסנתר, השאיפה שלי הייתה תמיד ללמוד באוניברסיטה משהו שקשור לביולוגיה, נושא שמאז ומעולם עיניין והצטיינתי בו. אבל בשנתיים האחרונות של התיכון פשוט לא הייתי מסוגלת לשבת בכיתה או ללמוד לבגרויות, הייתי יושבת ולא מסוגלת להתרכז, חושבת הרבה מחשבות רעות בראש, אפשר להגיד גואמת לעצמי להאמין שאני כישלון. היו םאני בת 20, ואני צריכה להשלים תעודת בגרות שלמה עקב כך שפשוט לא ניגשתי לבגרויות למאות שמעולם לא הייתי במצב של "נכשל". עוד כחודשיים יש לי בגרויות, וכל יום מחדש אני אומרת לעצמי שאני אשב וכל פעם מחדש אני נלחצת ואני לא יודעת מה לעשות. אני יושבת 10 דקות וכמה ושפוט משתגעת, בנוסף לכך הפרעות האכילה שמאוד משפיעות על הריכוז, 24 שעות ביממה נאי חושבת על מה לאכול, כמה לאכול ואיך לאכול. נמאס לי... אני במאת בשפל ולא יודעת מה לעושת.. הגעתי למצב שאני פשוט במצמבי לחץ אוכלת ולא בולעת את האוכל, פשוט יורקת אותו רק כדי להשביע את הרצון. (אני לא בתת משקל אני אדם בעל משקל נורמלי עם רצון להיות בתת משקל... אם אפשר להגדיר את זה ככה..) בקיצור, אני לא רוצה להתבזבז, נמאס לי, אני מרגישה שאני תקועה, אני משתגעת, עבדתח במלצרות שזאת עבוד המתישה ומעייפת ועמדתי בלחץ ובנטל שנה שלמה. והיו םאני כבר לא מסוגלת, הגעתי למצב שפצעתי את עצמי, ו.. אני לא יודעת כבר מה להגיד כי באמת.. יש גבול כמה אדם יכול לפגוע בעצמו נפשית. ואני יודעת את זה. אבל לא מסוגלת לפסיק. יש איזה טיפול או עצה שנאי יכולה לקחת בשביל החודשיים הללו לפני הבגרויות, שאני אוכל לעבור ואתן סוף סוף בלי להיכשל כדי שאוכל להרגיש שהתקדמתי ועל ידי כך לעודד את עצמי שנאי מסוגלת? חוץ מללכת לשיחות, ששיחות זה לא עוזר. יש לציין שאני לוקחת פרוזאק, כדור אחד ליום. לא עושה כלום. התרופות הקודמות גרמו לי להשמין, כי עשו לי תיאבון יתר, השמנתי מהן 20 קילו, תוך חצי שנה ירדתי הכל, כי כמשהי בעלת הפרעת אכילה ודימוי עצמי נמוך זה פגע בה מאוד. בקיצור, על סף שבירה טוטאלית.

22/04/2007 | 19:04 | מאת: דור

שלום רב במצבים כאלה מומלץ לקבל טיפול יותר אינטנסיבי, או להפחית את הלחץ, לדחות בשנה חלק מהבחינות, לעשות ספורט באופן יומיומי. לבדוק אם יש הפרעת קשב וריכוז ואז לטפל בתרופות ספציפיות למטרה זאת. יש כאלה שלימוד בקבוצה ולא לבד בבית עוזר להם. יש לך קשר עם בני/בנות גילך? היית בצבא? למה הבחינות נדחו בשנתיים? בברכה

22/04/2007 | 19:44 | מאת: דנינה

עד כיתה יא הייתי תלמידה מצטיינת, ככה שלא נראה לי שיש לי בעיות קשב וריכוז. הלכתי ומכיתה י אני מטופלת אבל אז זה לא היה בצורה כל כך חזקה הכל. אני חשבתי האמת שאולי זאת גם בעיה קשה וריכוז ושאלתי וכולם שללו את זה עד שנבחנתי באיזשהו מבחן ואמרו שפשוט אני מאוד לחוצה ובגלל זה אני טועה פה ושם. כי אני לא מרוכזת מלחץ. בסוף יא עזבתי לגמרי את הלימודים עקב הסתגרותי בבית בגלל אותן תרופות שגרמו לי להשמין ב20 קילו, וכבחורה שבאותה תקופה שקלה 45 קג ופתאום עולה 20 קילו, זאת פשוט נוספת בושה ענקית , דיכאון וחרדה, בייחוד כשהולכים לתיכון וכולם מדברים עלייך... אז התחלתי להסתגר בבית ולהפסיק את התרופה המקוללת הזאת מה שגרם לי לרדת במשקל, אבל גרמתי לעצמי להיות סגורה בבית כמו חיה, מרוב הבושה מעצמי, מה שגרם לכך שבעבר כבחורה מאוד מאוד חברותית ואוהבת אנשים , לא הייתי מסוגלת להתקרב אליהם, הרגשתי כחיה מוזרה. והכל התחיל מלכתחילה בגלל חרדות, ובעיות אכילה, התרופות רק הגבירו את זתה. ולכן לא ניגשתי לבגרויות כיתה יב עשיתי בבית, ניגשתי לבגרויות רק ובלי ללמוד קיבלתי בהן ציונים של 60-90 אבל כדי ללמוד מה שאני רוצה כמובן אני צריכה לשפר הכל. עשיתי בגרות מוגברת מדעית. ככה שנאי לא בטוחה שבאמת הפרעות קשב יש לי אולי ריכוז. כשהגיע המצב שבו אני צריכה להתגייס רצו לקחת אותי למשרד הביטחון , כל אותה תקופה פשוט השתגעתי הרגשתי שאני הולכת להתאבד, הרגשתי בושה , פחד, גועל, מעצמי, כל יו םעבר כמו גהנום, ויחד עם זה כל הזמן מחשבות בראש... שבו עלפני הגיוס הלכתי לתל השומר וגוללתי תא כל הסיפור, יחד עם מכתב מהפסיכטארית, והפסיכאטר הראשי שם אמר שאני במאת לא מתאימה, למרות שעשו לי את כל המבחנים האפשריים במשך שעות על גבי שעות.... וככה את השנתייםם ניסיתי לפשוט להשלים בגריות, אבל זה היה גדול עליי ורק נכשלתי, והשנה נאי שוב משפרת, ושוב מפחדת להיכשל.. בין לבין עבדתי, במלצאות מה שמאוד עזר לי כי זה גרם לי לקפוץ למים וכל היו להיות עם אנשים. וגיליתי שמה שנאי חושבת על עצמי לא כל כך נכון, אבל עדיין אני הוקולות שלי משכנעים אותי אחרת. האוכל עדיין "ישיו" ענקי, ועוד בעיות נוספו לי באכילה, ובחרדות.... אני מצטערת שזה כל כך ארוך, אם הייתי מספרת הכל.. באמת זה היה הופך להיות ספר... אבל אני לא יודעת מה עוד לעשות.. ההורים התייאשו עד כמה שניסו לעזור , וגם אני התייאשתי לגמרי. אני לא אוהבת לפנות ככה לעזרה או לעצה... אבל באמת נמאס לי.

22/04/2007 | 11:07 | מאת: נירב

שלום עקב התקפי p,a מדי פעם, בביקור התיעצות עם פסיכיאטר הוא נתן לי מרשם ל"טרנקסל" 5 מ"ג פעמיים ביום, ואמר שאין בזאת כל סיכון לאורך זמן. רופא המשפחה שעידכנתי אותו בנושא, המליץ לי בשעת התקף לקחת וואבן מתחת ללשון, (אכן עוזר) ולאחר תקופה החליף לי ל"לוריוון" 5 מ"ג. לגבי ה"טרנקסל" גם דעתו היתה שאין בכך סיכון לאורך זמן. שאלתי: מה ההבדלים בין התרופות השונות(אני יודע שהן מאותה משפחה) ומה דעתך לגבי המינונים. תודה

22/04/2007 | 14:23 | מאת: דור

שלום רב ואבן וטרנקסל נחשבים כהכי פחות ממכרים והם גם הכי חלשים, יחסית לכל תרופות ההרגעה הבנזודיאזפיניות האחרות. ההבדל הוא בזמן מחצית החיים- טרנקסל משפיע ל-24 שעות ומתאים לנטילה פעם ביום, לעומת ואבן שמשפיע ל-8 שעות ודורש נטילה 3 פעמים ביום. המינונים לא גבוהים אבל ישנם אנשים רבים שמפתחים תלות גם במינונים נמוכים (יש מלא הודעות בפורום בנושא זה). בברכה

24/04/2007 | 11:56 | מאת:

לנירב תודה לדור ודבריו מדוייקים. יחד עם זאת אני בדעה שכל תרופה משפיע קצת אחרת על כל אדם, כך שגם הניסיון שלך עם התרופות והכרתך את עצמך ואת התרופה חשובים ביותר ואת צריכה להחליט בסופו של דבר מה מתאים לך. אין סיכון בנטילת תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים לטווח ארוך פרט לסיכון של ההתמכרות. יחד עם זאת במידה והבעיה נמשכת וממושכת יש לשקול תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון והחרדה. חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 07:57 | מאת: גילי

שלום, שמעתי על שילוב מוצלח נורא: אפקסור+רמרון. האם שילוב זה מוכר לך? האם הוא הוכיח את עצמו גם במקרים של חולים העמידים לתרופות? האם הוא פוגע במין?(אני מעלה את עניין המין מכיוון שהבנתי כי רמרון לא פוגע במין ואילו אפקסור כן ומעניין אותי לדעת איך זה מתבטא בשילוב השניים). שאלה נוספת, באילו אחוזי הצלחה הטיפול בגירוי מגנטי(TMS) הוכיח את עצמו על עמידים לתרופות? תודה,גילי.

23/04/2007 | 00:35 | מאת: דור

יש מחקר אחד, קטן בהיקפו, שאכן טוען ששילוב זה יעיל לדיכאון עמיד. מצורף התקציר באנגלית לעיונך. The combination of mirtazapine AND venlafaxine has been suggested as a treatment option for difficult to treat depressive illness. We describe 32 patients with persistent depressive illness (44% male; mean age 42 years; mean 2.5 previous antidepressant trials) that received mirtazapine AND venlafaxine in combination at some point over the 3 year period between 2002 AND 2005. Clinical response rates (CGI-improvement score of two OR less) were 44% at 4 weeks AND 50% at 8 weeks. At 6 month review, 18 patients (56% of the original cohort AND 75% of those still receiving treatment) had significantly responded. Clinical response typically occurred at moderate AND high dose treatment with both agents. A total of 44% experienced some adverse effects with sedation (19%) AND weight gain (19%) most frequent. Five patients discontinued treatment due to these effects. No serious adverse effects were linked to the combination treatment. We discuss the implications of these findings for the use of venlafaxine AND mirtazapine in combination in more difficult to treat patients with depression.

לגילי תודה לדור ואכן מדובר על שתי תרופות עם מנגנוני פעולה שונים לכן יש הגיון מסויים לשלב ביניהן, מצד שני השילוב אינו מקובל ואין הרבה עבודות שבדקו את השאלות ששאלת חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 01:37 | מאת: ליאור

האם לגמילה מדפלפט אמורים להיות תופעות לוואי? לקחתי דפלפט 1000 מ"ג כל יום ועכשיו ירדתי ל-500 ויש ימים שאני בכלל לא לוקח.. אני לא מאניה דפרסי או אפלפטי ונתנו לי את הכדור בטענה שהוא ייצב את הדאגות שלי. האם יכולות להיות תופעות לוואי?

23/04/2007 | 00:36 | מאת: דור

לא אמורות להיות תופעות מיוחדות.

24/04/2007 | 11:52 | מאת:

לליאור תודה לדור ואני מצטרף לדבריו חג שמח דר' גיורא הידש

01/09/2007 | 19:13 | מאת: ראיה

מה התופעות של הגמילה מדפלפט אחרי שנה וחצי

01/09/2007 | 19:14 | מאת: ראיה

מה התופעות של הגמילה מדפלפט אחרי שנה וחצי

22/04/2007 | 01:15 | מאת: אלכס

מבקש עזרה עבור גיסי-בעבר היה מאושפז סכיזופרניה,התייצב והיה בבית במצב טוב עד לפני מ"ס ימים.ניסה לבצע מעשה אובדני-חתך ורידים,ואושפז. בהיותו בריא -נוסף לו לצערי סרטן ברגל,עבר קטיעה,והיה בסדר עד לפני 3חודשיים,שהיה חשד לשובו של הסרטן,שקע במרה שחורה.יכול להיות שנושא הסרטן טעות ביסודו.להלן רשימת התרופות שנטל.1.דופיקר,2.פבוקסיל,3.רידזין,4.טריל,5סימבסטאטין,6.אוסמו-אדלט,7דקינט בשלושת החודשיים האחרונים כתוצאה מיסבוך נוספו הכדורים הבאים:1.תאוטרים,2.פרדניזון,3.דוקסילין,4.פוסיד,5.ונטולין,6.אפובנט. יכול להיות מצב שהייתה תגובה בין התרופות שהביאו להדרדרות במצבו עד ביצוע המעשה האובדני.תודה מראש וסליחה על השאלה הארוכה.אנא עזור לנו.

22/04/2007 | 14:36 | מאת: דור

שלום רב הרבה תרופות. במבט חטוף ברשימה שהצגת הייתי מחליף את הרידזין באופן מיידי עקב ריבוי אינטראקציות שיש לו, השפעה שלילית על פעילות הלב וגם השפעה שלילית על רשתית העין (יכול להוביל לעיוורון). יש היום תרופות הרבה יותר בטוחות לשימוש ממושך עבור חולים סכיזופרנים. אם בכל זאת יוחלט להמשיך עם הרידזין לבצע בדיקות תפקודי כבד וכליות, EKG ובדיקת רופא עיניים. כל הנ"ל באופן קבוע אחת ל-6 חודשים. כמובן שאחרי ניסיון אובדני יש צורך גם בבדיקה נפשית של פסיכיאטר. בברכה

שלום ותודה, נכון יהיה לחשוב שנטילת פרדניזון-שגורם לקושיי-בלהירדם,שינויים במצב- הרוח+נטילת ונטולין, הגורם לחרדה-מתח ואי שקט,דיכאון-עצב,חוסר תקווה,יאוש,ואיבוד-עניין. יכולים להשפיע או לדחוף חולה סכיזופרניה בעברו לבצע מעשה אובדני?? אודה לך מאוד על תשובה והכוונה.

לאלכס תודה לדור. לא כתבת אבל יתכן שהתפתח מצב דיכאוני על רקע המחלה הגופנית, קטיעת הרגל והמצב הכללי. בנוסף, גם חולים בסכיזופרניה נוטים לבצע מעשים אובדניים ללא קשר למחלות גופניות כפי שמדובר כאן. מבין התרופות אכן הפרדניזון עלולה לגרום לשינויים נפשיים, בדרך כלל היא גורמת דווקא לפעילות יתר והרגשה טובה אבל יתכן גם דיכאון. גם הונטולין עלול להשפיע על המצב הנפשי. מבין כל התרופות שציינת אין אף תרופה נוגדת דיכאון, אבל שוב, השאלה אינה פשוטה האם להוסיף עוד תרופה לכל התרופות שהוא מקבל?? חג שמח דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 00:37 | מאת: אפי

ב-1895, הפסיכיאטר אלפרד פלץ הכניס את המדע לשמירה על טוהר הגזע לגרמניה. הוא הרחיב אותה כך שתכלול את הריגתם של ה"לא ראויים". הוא פרסם את "השמירה על הגזע שלנו וההגנה על החלש", כשהוא טבע את המילה היגיינה גזעית. בספרו " "השמירה והפיתוח של הגזע" נתן פלץ השראה לפסיכיאטרים לקבוע את ערכו של אדם ולחסל ולהרוג את הנחותים. ב-1905 ייסדו פלץ וגיסו ארנסט רודין את "החברה הגרמנית להיגיינה גזעית" וב-1911 – יותר מעשרים שנה לפני עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון – התלונן רודין ש"כל המדינות צריכות לשאת על גבן מספר עצום של נחותים, חלשים, חולים ונכים. באמצעות חקיקה נבונה [שמותירה עיקור]... נוכל להגיע באופן הגיוני לדרכים הטובות ביותר לרבייה". ב-1932 לימדו את התיאורית של פלץ ב-26 קורסים בכל האוניברסיטאות של גרמניה. היטלר נעזר בעבודתו של פלץ ובספרו של פריץ לנץ 'יסודות הגנטיקה האנושית וההיגיינה של הגזע'. ספרים אלו היוו בסיס לחזון של היטלר לגבי גרמניה. בהיותו אחד הגיבורים הגדולים ביותר שהיתוו את הרעיון הנאצי, הוענקה לפלץ מדליית גטה, ההכרה המכובדת ביותר בגרמניה עבור השגים בתחום המדע. רופאיו האישיים של היטלר, אנשי קרל ברנדט ותיאודור מורל ערכו את הניסוי הראשון של "המתת חסד" על "ילדים בעלי מום" ועזרו לפסיכיאטרים להכין את התוכנית להמתת חסד של ילדים. ב-18 באוגוסט 1939, ארבעה-עשר ימים לפני הפלישה לפולין, תכננה ועדה את חיסולם של כל הילדים מעוותי הצורה. פסיכיאטרים ורופאים קיבלו את הסמכות "להעניק המתת חסד" למטופלים. באוקטובר אותה שנה, נשלחו ההפניות הראשונות להמתת חסד רשמית של מבוגרים במוסדות הפסיכיאטרים. 48 פסיכיאטרים תייגו אותם וקבעו את מי צריך להרוג. "ניסוי הגז" הראשון התנהל בינואר 1940 ברנדנבורג – 20 אנשים חוסלו כשהפסיכיאטרים ואנשי הצוות צופים בהם. כשבכולם חדרי "מקלחת" גז ומשרפות. מפקדת מבצע המתת החסד ישבה ברחוב טיירגרטן 4 בברלין וקיבלה את שם הצופן "T-4". כ-300,000 אנשים "לקויים בנפשם"- 94% מחולי הנפש של גרמניה נהרגו בידי של פסיכיאטרים. בתחילה, נחשבו יהודים כ-"לא ראויים" להמתת חסד. ב-30 באוגוסט 1940 הדבר השתנה ו-160 מטופלים יהודים שצולמו כחלק מסרט התעמולה שנקרא "חלאת האנושות" הועברו למוסד בברנדנבורג והורעלו למוות בגז. תוכנית ההרג של הפסיכיאטרים התרחבה לדכאו ולמחנות ריכוז נוספים תחת שם הצופן "14 f 13". למרות זאת, רק 23 רופאים גרמנים הואשמו במשפטי נירנברג, ורק 16 מהם הורשעו בפשעים נגד האנושות. רק 5 חמישה מהם היו פסיכיאטרים. הפסיכיאטר הבריטי ג'י אר ריס (מייסד-שותף של ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש), הפסיכיאטר האמריקני פרנק פרמונט סמית וורנר וילינגר מ-T-4 דאגו שפסיכיאטרים גרמנים ימשיכו לעבוד, לטפל בגרמנים שנפגעו במלחמה. מאוחר יותר אמר נשיא אגודת הפסיכיאטרים הגרמנית שהקרובנות "היו צריכים להיתקל באותם האנשים שבעבר עינו אותם". הוא קרא לשלב העגום הזה בשם "ההזדמנות השנייה של הקורבנות ללהיות הקורבן פעם נוספת" קמפיין התעמולה הפסיכיאטרי שנועד לערוך שטיפת מוח לחברה הגרמנית היה מאוד יעיל. במשפט שנערך במינכן אחרי המלחמה, קבע בית-המשפט שהריגת הבלתי שפויים היתה טבח ולא רצח. רוב הפסיכיאטרים שהיו אחראים לשואה חזרו לעסוק בקביעות בפסיכיאטריה אחרי המלחמה. יושב ראש המחלקה לאתיקה רפואית באוניברסיטת פנסילבניה, ארתור קפלן, אומר כי "חלק מאנשי השמירה על טוהר הגזע הנתעבים ביותר חזרו לעבוד בסוף המלחמה, גם בגרמניה או לפעמים בארצות-הברית." מבלי שיוגדרו או יישפטו כרוצחי המונים כפי שהם היו באמת, המשיכו פסיכיאטרים לקדם את המדע לתורה לשמירה על טוהר הגזע בעולם.

לאפי תודה על הסקירה, אכן מדובר בתקופה אפילה של התרבות, הרופאים והפסיכיאטריה. רק חבל לי שאתה מתמקד בפסיכיאטריה בלבד, כפי שכתבת היו "ילדם מעוותים" וכך הלאה, מחלות רבות ושונות שאינן קשורות להפרעות נפשיות. כך שאין לי מחלוקת איתך על החלק הפסיכיאטרי, אבל חשוב שתדגיש את התמונה המלאה שבה ישנם רופאים נוספים שאינם פסיכיאטרים. הידש

12/04/2008 | 12:10 | מאת: יאנה

שלום אפי. האם אתה יכול להפנות אותי למקור המדעי שבו יש מידע על אלפרד פלץ? תודה.

מסכיזופרניה. האם ניתן לפצל את הסכיזופרניה לחלק שמרכיבו הוא PTSD מהתאונה. תודה . אבי.

לא ניתן לפצל. לאיזה מטרה רצית לפצל?

לאבי השאלה לא לגמרי ברורה, אבל אפשר לחשוב על "הפיצול" בחומרת המגבלות והנכות. אם אדם תפקד ברמה X עד להתפרצות הסכיזופרניה ואחר כך חלה ירידה בתפקוד אז אפשר להעריך את מידת הנכות מהסכיזופרניה ומידת הנכות מה PTSD חג שמח דר' גיורא הידש

נודע לי שלעיתים נוירולוגים ממליצים להשתמש בתרופות אנטיפסיכוטיות מסוג ריספרדל, אוראפ, הלידול בהפרעות תנועה אצל אנשים בריאים מבחינה נפשית. כיצד תרופות אלה משפיעות על הנפש והאישיות של אדם בריא נפשית? (סיבת הנטילה היא הפרעת תנועה).

לניסן ההשפעה היחידה שאנשים התלוננו עליה זו קצת עייפות וירידה בחרדה, אבל גם זה לעתים רחוקות כי מדובר על מינונים נמוכים. אשמח אם אנשים שנטלו את התרופה יספרו מניסיונם חג שמח דר' גיורא הידש

21/04/2007 | 12:36 | מאת: שירי

שלום אני סובלת מbdd מזה שנתיים..אני לוקחת ארבעה חודשים פרוזאק. אני מרגישה הרבה יותר טוב.אך אני עדין מעוניינת לשנות כמה דברים בגופי. (אף,אוזניים) רציתי לשאול ,אמרו לי שאם אני אעשה עכשיו ניתוח פלסטי..לא משנה מה תהייה התוצאה,אני לא אהיה מרוצה והמצב יחמיר. אני מרגישה שאני באמת לא אוהבת את האף שלי. רציתי לשאול..האם זה באמת יהיה כך?שאני לא אהיה מרוצה? וגם האם זה לא הגיוני שאני באמת לא אוהבת את האף שלי?ואת האוזניים?..בעיקר את האף.. אני רוצה לציין שעברתי דרך ארוכה ולא פשוטה..של סבל רב..הייתי בבית כמה חודשים ולא הלכתי לבית הספר.ניתקתי קשרים עם חברים וחברות. בקיצור..השאלה העיקרית שלי..האם לא הגיוני שלמי שסובל ממחלה זו..הוא אכן לא אוהב איבר כלשהו בגוף שלו? .. סליחה על הבלבול...זו פעם ראשונה שאני כותבת את מה שאני חושבת...בתודה

21/04/2007 | 23:26 | מאת: דור

שלום רב מנתח פלסטי אחראי ומקצועי לא ינתח מישהי עם BDD כל עוד האבחנה לא תמחק או תשונה בתיק הרפואי שלך. אם האבחנה נכונה אז סביר להניח שהאדם היחידי שיהיה מרוצה מהניתוח זה מי שנהנה מחשבון הבנק של המנתח. הטיפול המומלץ בשבילך הוא טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית-התנהגותית. בברכה

22/04/2007 | 13:43 | מאת: בחורה

מניסיון אישי (סובלת מהמחלה הארורה הזו כבר שנים) ניתוח פלסטי לא עוזר. רק מחמיר את הבעייה!!

22/04/2007 | 18:14 | מאת: שירי

רציתי לשאול אותך אם אני אוכל ליצור איתך קשר..זו פעם ראשונה שאני שומעת מעוד מישהי שסובלת מזה..תוכלי להביא לי אימייל שלך...או משהו כזה? כי..מפחיד אותי מה שאמרת..אני רוצה להבין קצת יותר...בבקשה...!!!

21/04/2007 | 01:20 | מאת: מישהי1

כיוון שאף-אחד לא ענה על השאלה שאני וד"ר הידש שאלנו,אני מצרפת שוב את הקישור אליה ומבקשת את התייחסותכם. היא נמצאת בתשובה שענה לי ד"ר הידש. רצ"ב הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-856,xFT-612597,xFP-612589,m-Doctors,a-Forums.html בתודה מראש, מישהי1

21/04/2007 | 18:54 | מאת: נועה

למישהי1 דקטור הידש שאל את השאלה כמה פעמים בעבר בפורום אבל איך אנחנו יכולים לדעת ? אף אחד לא ניסה להיות שפן ניסיונות של תרופה בלי להזדקק לה. דר' הידש מה המטרה שלך בשאתה הזאת ולמה זה מעניין אותך כל כך? אתה רומז שיכול להיות שאם נתנו לנו את התרופות ואנחנו לא באמת צריכים אותם אז יכול להיות לנו נזק? נועה

21/04/2007 | 23:16 | מאת: דור

אני יכול להגיד לך באופן וודאי שישנה השפעה מסויימת. לעיתים אפילו המטרה הראשונית היא להשפיע על האישיות. למשל- אדם עם אישיות כפייתית (לא הפרעה כפייתית). ויש עוד הרבה דוגמאות אחרות. תקראי את הספר "פרוזק- התרופה של שנות ה-90" ותביני יותר.

למשהי ונועה כמובן שאין מחקרים בשאלה של שינויים באישיות או בהתנהגות אצל אנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. לכן השאלה כל כך מעניינת אותי. יש לי את הניסיון שלי בטיפול עם אנשים אבל אני רוצה לדעת גם מה דעתכם בפורום. השאלה נידונה באריכות בספר "פרוזק, התרופה של שנות התשעים" והתשובה בספר היא חיובית, כלומר פרוזק עלול לגרום לשינויים. לדעתי ישנם אנשים רבים הנוטלים את התרופות ללא אבחון חד משמעי של דיכאון מג'ורי והרי רוב המחקרים בוצעו על אנשים הסובלים מדיכאון. בנוסף, אדם שהיה בדיכאון, טופל בנוגדי דיכאון, ואחרי שלושה ארבעה חודשים הוא בריא וכמובן ממשיך ליטול את נוגד הדיכאון למניעה. האין מדובר כאן על אדם בריא הנוטל נוגד דיכאון? כיצד התרופה משפיעה עליו בשלב הזה של הטיפול? אשמח לתגובות חג שמח דר' גיורא הידש

20/04/2007 | 23:02 | מאת: נעה

יש לי חברה שמאיימת לפגוע בעצמה ורוצה להגיע לטיפול במיון.היא לא רוצה שהדבר יוודע להוריה כי היחסים בינהם קצת מרורכבים והם גרים רחוק.חברתי בת 24,האם יש הכרח משפטי או חוקי ליצור קשר עם הוריה בעת קבלת טיפול?

21/04/2007 | 02:10 | מאת: דור

שלום רב אם אין לה אפוטרופוס הרי שאסור לרופאים לדבר עם אף גורם שאיננו רפואי ללא רשותה וזה כולל את ההורים שלה. בשביל שהרופאים יהיו רשאים לדבר עם ההורים היא צריכה לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית, למטרה זאת. בברכה

24/04/2007 | 11:24 | מאת:

לנעה תודה לדור ואכן אפשר להגיע למיון בביטחון. מצד שני האם אין זה חשוב שיהיה אדם נוסף (הורים או חברים) שידעו את המצב וימנעו טעות? חג שמח דר' גיורא הידש

20/04/2007 | 18:26 | מאת: אלכסנדרה

ד"ר שלום ענית לי בעבר שהתרופה פרפנאן אכן יכולה לגרום להשמנה והשאלה שלי היא להבהרה נוספת. האם התרופה משמינה מעצמה או רק מאוכל? אם אני שומרת על דיאטה של 900 קלוריות ביום, האם גם אפשר להשמין? בתודה אלכסנדרה

24/04/2007 | 11:22 | מאת:

לאלכסנדרה אף תרופה כשלעצמה אינה גורמת לעליה במשקל, בתרופה אין קלוריות. עליה במשקל הוא המאזן בין מספר הקלוריות שאוכלים פחות הקלוריות שמוציאים. התרופה עלולה לגרום לעליה בתיאבון ואז אוכלים יותר, או שמאיטה את קצב חילוף החומרים ואז הגוף זקוק לפחות קלוריות. כמובן שפעילות גופנית עשויה לצרוך קלוריות ולהביא לירידה במשקל. חג שמח דר' גיורא הידש

20/04/2007 | 14:51 | מאת: מתן

שלום שלושה חודשים עם התרופה,חודש וחצי 75 מ"ג ועוד חודש וחצי 150 מ"ג ועדיין אין שום השפעה או הטבה על החרדה חברתית ולא על הדכאון שמלווה אותה. הרופא שלי מאוד זהיר מבחינת המינונים ובקושי ל-150 רצה כל כך לעלות לי. מה כדאי?להחליף תרופה אחרי 3 חודשים בלי שינוי או לעלות מינון? יש בכלל עוד סיכוי שהוספת 75 מ"ג מינון תעזור לי אם 3 חודשים לא הרגשתי בשום שינוי אפילו לא קצת. מה המינון המקסימלי של ויאפקס XR - 225 או 375?

20/04/2007 | 18:00 | מאת: דור

שלום רב עפ"י הוראות היצרן המינון המקסימלי של ויפאקס XR הוא 225 מ"ג ליום. תנסה את המינון של 225 מ"ג ותראה אם יש שיפור. אם חיכית 3 חודשים להשפעה אז אתה יכול לחכות עוד חודש עם 225 מ"ג ואם לא יעזור אז להחליף. יש פסיכיאטרים שנותנים מינונים יותר גבוהים (עד 375 מ"ג ליום, בדומה לויפאקס הרגיל). בברכה

24/04/2007 | 11:18 | מאת:

למתן תודה לדור, טוב שהרופא שלך זהיר במינון התרופות ואחרי שישה שבועות שתרופה אינה עוזרת יש לחשוב על עליה במינון או שינוי התרופה. חג שמח דר' גיורא הידש

20/04/2007 | 14:44 | מאת: רחל

חברתי לוקחת מזה זמן את התרופות רמרון ואדרונקס, מזה זמן מה חלק עליה בלחץ הדם שלה, היא מתוחה ועצבנית. האם זה קשור לאירועי חיים או שמא לתרופות שהיא לוקחת? בנוסף לכך היא לוקחת גם מודאל וקלונקס. לתשובתך אודה, רחל

לרחל האדרונקס עלול לגרום לעליה קלה בלחץ הדם וגם מתח וחרדה עלולים. כך שעלולות להיות מספר סיבות לעליה בלחץ הדם. חג שמח דר' גיורא הידש

20/04/2007 | 09:21 | מאת: מיכל

גיליתי היום במפתיע שאני בהריון מספר 4. בתקופה האחרונה הייתי במתח וחרדה ולכן עישנתי בשבועיים 4 קופאות של סיגריות (סה"כ). (אני בדרך כלל לא מעשנת). פרט לכך היום לקחתי לראשונה כדור אחד של אלפרליד וכדור אחד של ציפרלקס (כדורים נגד חרדה). זו פעם ראשונה בחיים שאני לוקחת את הכדורים האלו. אני ממשיכה לקחת וונטולין וסימביקורט נגד אסטמה. בשמונת החודשים האחרונים עשיתי דיאטה. הורדתי 16 ק"ג ואכלתי הרבה מוצרי דיאט (עם סוכרזית). זה בעייתי? אני כמובן אפסיק עם מוצרי הדיאט, העישון והתרופות אך האם גרמתי לנזק עד עכשיו? אודה לך מאוד על תשובתך

20/04/2007 | 11:49 | מאת: דור

באיזה שבוע של הריון את נמצאת? בכל מקרה שאלתך צריכה להיות מופנית לרופא נשים ולא לפסיכיאטר.

20/04/2007 | 23:49 | מאת:

למיכל לפי ידיעתי אין בעיה עם הציפרלקס ועם האלפרליד שהתחלת ליטול. בכל אופן כדאי להתייעץ עם הגניקולוג וגם עם המכון הטרטולוגי בהדסה והם יענו על כל השאלות. שבת שלום דר' גיורא הידש

19/04/2007 | 22:30 | מאת: רוני

מתי מומלץ לקחת פלוטין, בבוקר או בערב תודה רוני

20/04/2007 | 11:46 | מאת: דור

בבוקר.

20/04/2007 | 23:47 | מאת:

לרוני תודה לדור, הפלוטין מעוררת ולכן מומלץ ליטול בבוקר ביחד עם אוכל. שבת שלום דר' גיורא הידש

אודה באם מישהו יכול להמליץ ,מכיר יודע על מישהו באזור הדרום. או רופא שמזריק זריקות.

שלום רב כדאי לנהוג באחריות ולא לחפש מישהו "שמזריק זריקות". להזריק זריקות גם נרקומן ברחוב יודע. זה לא חכמה גדולה. טיפול בפסיכוזה או סכיזופרניה מחייב רופא מקצועי שיאבחן את מצבה ויחליט על סוג התרופה, המינון ויבצע מעקב אינטנסיבי אחר מצבה. אם תתני לה זריקה ארוכת טווח אח"כ מוטלת עליך האחריות לטפל בתופעות הלוואי שיהיו אם יהיו. לכן לדעתי אין מנוס מפניה לחדר מיון, או מרפאה לבריאות הנפש, או אישפוז. בברכה

אימי סובלת מסכיזופרניה ומסרבת לקחת טיפול. מצבה פסיכוטי לחלוטין, לא רוצה לגשת לאישפוז למרות החומרה במצבה.ואנחנו חסרי אונים. בהתיעצות שלי עם פסיכיאטר הומלץ על העלת מנון ריספרידל קונסטהמ 37 מ"ל ל 50 מ"ל ועל מנת לתמוך בטיפול לתת גם זיפרקסיה בכדור.את ההמלצה קיבלתי בע"פ ולא בכתב. האם זה אפשרי? כמה זמן צריך לחכות בין נטילת הזריקה ללקיחת הכדור? האם ניתן לשלב את הזריקה הנ"ל יחד עם כדור סמפ? פסיכיאטר אחר שאיתו התיעצנו,אמר שמינון של 50 מ"ל הוא מוגזם,ונתן לה כדור סמפ במקום,וכמובן שהמצב הדרדר ביותר. איך אפשר לעזור לה ? תודה מראש,וסליחה על מספר רב של שאלות.

שלום רב כדור סמאפ משפיע לשבוע שלם ולכן עכשיו לא ניתן לעשות הרבה בקשר אליו. אפשר לתת זריקה של הלידול דקנואט עד 450 מ"ג. הזריקה משפיעה ל-4 שבועות. אפשרת אחרת- כמו שאמרו לכם- לתת זריקה של ריספרדל קונסטה- אבל כאן המינונים הם רק עד 50 מ"ג לזריקה (פחות מהלידול) וגם משפיעה רק לשבועיים. זיפרקסה בכדורים יכול להינתן עד שהזריקה מתחילה להשפיע או כתוספת. כל הנ"ל עם פיקוח של פסיכיאטר. יש פסיכיאטרים שעושים ביקורי בית (באופן פרטי בלבד). בברכה

לטל אכן המצב לא פשוט כיוון שאמך לא מגיבה לטיפולים וגם מסרבת לקחת את הטיפול בעצמה ולכן יש צורך בתרופות עם משך פעולה ארוך כמו הזריקות והסמאפ. כיוון שהיא לא מגיבה לטיפולים מקובלים הרופא המליץ על שילובים ודברים לא כל כך מקובלים, אמנם אין הרבה חומר מחקרי על השילובים אבל איני חושב שעלול להגרם נזק ממה שהומלץ וכתבת. אין בעיה ליטול ביחד את הרספרידל יחד עם הזיפרקסה. אני מקווה שאמך תגיב לטיפול ואז גם תהיה מוכנה ליטול את הטיפול התרופתי שמומלץ ולשתף פעולה, אז אפשר יהיה לרדת במינונים ולהסתפק בתרופה אחת בלבד. שבת שלום דר' גיורא הידש

19/04/2007 | 18:27 | מאת: חווה

קיבלתי מהרופאה שלי פרימולוט נור למשך שבועיים כדי לדחות את המחזור.היא אמרה שאין בעייה לקחת את זה עם ה1 מ"ג ריספרדל,אבל ראיתי שכתוב בעלון המצורף שלא כדאי לקחת אם יש דיכאון.אומנם אין לי דעכאון וגם למרות שאני מאובחנת בי פולר הייתה לי רק מאניה והריספרדל זה למניעה,תחזוק.האם באמת אין בעייה לקחת באופן חד פעמי את הפרימולוט?

20/04/2007 | 23:39 | מאת:

לחווה אין בעיה בשילוב, הרספרידל ישמור עליך מפני דיכאון שעלול להיות מכל סיבה שהיא שבת שלום דר' גיורא הידש

19/04/2007 | 12:06 | מאת: גל

זה דור או ד"ר הידש? http://nana.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-856,xFT-612212,xFP-612478,m-Doctors,a-Forums.html

20/04/2007 | 18:22 | מאת: גל

ההודעה שקראתי היתה כתובה בסיגנון של דור אבל תחת השם של ד"ר הידש. ואחרי ששאלתי על זה, מישהו שינה את השם לדור. תגידו לי אם דימיינתי את זה או שדור הוא ד"ר הידש. זה באמת מטריד אותי! סליחה.

20/04/2007 | 23:36 | מאת:

לגל אפשר להרגע, דור הוא משתתף ותיק וקבוע בפורום ודר' הידש הוא דר' הידש. הכל בסדר. שבת שלום דר' גיורא הידש

19/04/2007 | 11:34 | מאת: חוששת מאוד

שלום רב! לפני כמס חדשים אחרי דילמות ופחדים רבים ללכת לפסיכאטר, עשיתי זאת ואובחנתי שיש לי OCD מסוג של מחשבות דת ולפעמים אני משחקת עם השיער וקצת קורעת שערות (לעיתים רחוקות שאני מוטרדת). הפסיכאטר המליץ ציפרליקס והסביר את כול תופעות הלוואי , אני בשנות השלושים שלי והתחתנתי לפני כשנתיים ונאמר שיש גם ירידה בחשק המיני. אני מאוד פוחדת לקחת אותם עד עכשיו פשוט למדתי לחיות עם זה. יש ימים שפשוט קשה לי עם העצמי ויש ימים שזה עובר חלק. השאלה שלי כמה תופעות הלוואי פוגעת בחשק המיני(כי הבנתי שזה מהסוג החדש יחסית). ודבר נוסף עם חייתי עם זה עד עכשיו בלי כדורים אולי כדי להמשיך ולא להכניס להתמכרות או למשהו שאני לא יודעת למה אני נכנסת.. אני ממש אשמח לקבל תשובות מהחוששת מאוד

19/04/2007 | 16:04 | מאת: דור

שלום רב טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל לפחות כמו כדורים. לכן מה דעתך לפנות לפסיכולוג קליני שמומחה לנושא? מימלא התועלת של התרופות ב-OCD היא חלקית. אגב, אם הציפרלקס יגרום לירידה בחשק המיני אז מי שיסבול בעיקר זה בעלך ולא את. בברכה

19/04/2007 | 16:19 | מאת: דנה

גם אני בשנות השלושים שלי . אני כיום נוטלת כדורים SSRI , זה נכון שבתחילה יש ירידה ניכרת בחשק המיני למשך כ5 חודשים אבל אח"כ מתרגלים ןזה עובר . רק שתדעי- לדעתי הבעיה היא שהכדורים ממכרים! כשאני שוכחת לקחת יש לי תופעות של בחילה , חולשה והרגשה כאילו שאני מתעלפת. אבל למרות כל זאת חיי השתנו ללא היכר : הביטחון העצמי שלי עלה . אין לי פחדים ואני חיה טוב מותק - אל תיסבלי . חיים פעם אחת.

20/04/2007 | 23:35 | מאת:

שלום, אפשר להבין את החשש שלך מהתרופות אולם הציפרלקס אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים. התופעה של ירידה בחשק המיני קיימת אבל לא אצל כל מי שנוטל את התרופה. בכל אופן הטיפול הוא לא לכל החיים וכאשר תסיימי את הטיפול גם החשק המיני יחזור לרגיל. כך שאפשר להרגע. שבת שלום דר' גיורא הידש

19/04/2007 | 06:57 | מאת: תמימי

אתמול בעבודה הציגה פסיכיאטרית שעובדת איתי מאמר לפני הצוות, שמדבר על החוויה הפסיכוטית, לא מבחינה סימפטומטית, אלא מבחינה פנומנולוגית. באמצעות עדויות מפסיכולוג קליני שחווה מצבים פסיכוטיים, עושה מחבר המאמר נסיון להבין את החוויה הזאת, לא ממקום מתייג או מאבחן, אלא ממקום סקרן ונותן כבוד לחוויה הפסיכוטית, בהיותה חלק מחוויה אנושית מרתקת. אהבתי את גישתה של הפסיכיאטרית הזאת ואת גישת המאמר. באמת הרבה פעמים יש תחושה, שבגלל הפחד של אנשי מקצוע להשתגע בעצמם, בהתקלם עם אדם פסיכוטי כמעט ואינם מקשיבים לתכנים של הפסיכוזה. זה לא משנה בדיוק מה הוא אומר, אלא המצב, ובהיות המצב חסר שליטה ומעורר סבל, הכי חשוב זה למהר לתת תרופות ולהפסיק את הפסיכוזה. דיברנו בצוות על הסבל של החולה הפסיכוטי. האם הסבל הוא מהפסיכוזה עצמה, או מהתגובות הנבהלות והמשתיקות של סביבתו? האם לא ניתן לעמוד בעוצמות הרגשיות של הפסיכוזה, או שבעצם מה שקשה לנו להתמודד זה עם הבהלה של הסביבה. כשאתה משתגע, לא רק בעצמך אתה פוגע. משהו במשוגעות שבך נוגע במשוגע הפנימי של הסובבים אותך. באותו חלק אידי, משתולל, חלק שרוצה לצאת מהמסגרות המקובלות של החשיבה והתפיסה, ולאבד שליטה. ואותם שסובבים את הפסיכוטי, ונבהלים ממנו, נצמדים להגדרות על בוחן מציאות ועל מחשבות שווא, ולא מקשיבים ברוב המקרים לתוכן של המחשבות הללו. הפסיכיאטרית סיפרה על בית חולים לחולי נפש ברוסיה, ועל שהותה במחלקת נשים סגורה בתחילת דרכה המקצועית. היא סיפרה שהיה לה תמיד מעניין להקשיב לתכני הפסיכוזות שעלו ומעניין היה לה לשים לב שתכנים של פסיכוזה אצל אנשים שונים הם הרבה פעמים אותם תכנים. תכנים הקשורים לתרבות בה נמצא החולה. למשל, אצלינו יש המון פסיכוטים שמהווים משיח...ובדור האינטרנט הפסיכוזות קשורות לעולם המחשבים... איכשהו הפסיכוזה נוגעת באותם רבדים לא מודעים של התרבות בה האדם חי. אצלי היו תכנים הקשורים ליהדות ולציונות, בשלושת המקרים. והיה איזה רצף פנימי, עם הגיון משל עצמו, בשלושת הפסיכוזות. כאילו יש לי איזה סיפור שאני מוצאת בתוכו קשר. כמו חלום בהמשכים, וכל פסיכוזה- רחוקה ככל שתהיה מהפסיכוזה הקודמת, היתה המשך של הסיפור... פיתוח שלו, ואיפשרה לי להבין עוד חלקים מעצמי ומהלא מודע הקולקטיבי הסובב אותי. מרתק. במאמר הפסיכולוג תיאר איך החשיבה הפסיכוטית מוסיפה רבדים רבדים של משמעות לכל אירוע, יהיה מקרי ככל שיהיה. בפסיכוזה אין מקריות. שירי הרדיו קשורים למחשבות, תוכניות הטלוויזיה מדריכות אותי מה עלי לעשות. מחשבות יחס קוראים לזה בפסיכיאטרית. ובאמת הפסיכוזה מלאה ביחס ובקשר ועירבוב בין עולמות פנימיים ובין חוויות חושיות ועל חושיות ובין תיאוריות לרגשות, והמחשבות הן לא לגמרי שלי, הן באות אלי כאילו מבחוץ, ולא סתם אנשים מדברים על זה שאלוהים כאילו מדבר איתם, כי זו החוויה. החוויה של אנרגיות מאד חזקות, ושל התחברות למילים, מספרים צבעים- ומשמעותם. המון משחקי מילים והחלפת אותיות, המון קשר לחוויות חושיות ולחיבורים בין חושים. כשלוקחים סמים מדברים על חוויות דומות. זהו מצב שניתן להגיע אליו גם בעזרת חומרים. יש אנשים שאצלם זה קורה באופן טבעי... האם אין כאן סבל? בוודאי שיש. אבל מנסיוני, הסבל הוא בעיקר מהבהלה, הפנימית והחיצונית, מתחושת אובדן השליטה וחוסר הוודאות אם מה שחווים הוא אמת או לא. כי בוחן המציאות הוא יחסי, וניתן לדבר על רמות שונות של בוחן מציאות. במצבים הפסיכוטיים בהם הייתי היתה תנועה בין בוחן מציאות נורמטיבי לבין בוחן מציאות פסיכוטי. והתנועה הזאת גרמה לי להסתיר חלק מהמחשבות שלי, כי ידעתי מנסיוני שאלה הן לא מחשבות שיתקבלו בברכה. אלא שיש גם איבוד שליטה, ומשפריצה המוזרות, ונכנסים לחויה טוטאלית כזאת בה הסיפור הפנימי משתלט ומתערבב עם הסיפור החיצוני, וקשה מאד להבחין בינהם. אלה מחשבות שעלו בי בעקבות ישיבת הצוות. אשמח להתייחסויות מאנשים כאן בפורום שחוו פסיכוזות ותגובות נבהלות של הסביבה בעקבותן... יום טוב תמי.

לתמי שלום, גם להיטלר היו מחשבות שווא של גדלות והוא חשב שהוא יכול לטהר את העולם מגזעים שלפי דעתו היו נחותים. אדם פסיכוטי יכול לגרום לנזקים קשים לחברה ולאנושות בכלל. פסיכוטי יכול להסתיר את הפסיכוזה שלו מפסיכיאטר בחלק מהמקרים. בחלק מהמקרים אין נזק שפסיכוטי יהיה חופשי מטיפולים או אישפוזים אבל לפעמים התוצאות יכולות להיות טרגיות. ברה"מ לשעבר זה לא דוגמה קלאסית כי שם היה שימוש לרעה בפסיכיאטריה כדי לדכא את מתנגדי המשטר. בברכה

דור היטלר, למיטב ידיעתי, לא היה פסיכוטי. הוא תכנן את ההשמדה של היהודים בצורה רציונלית, קרה, ומחושבת. האכזריות שלו נבעה אולי מפגמים באישיותו, אולי אם היה מקבל טיפול הורי הולם לא היה יוצא כל כך נוראי לאנושות, אבל ממש אי אפשר להגיד שהשואה היא תוצאה של פסיכוזה לא מטופלת... מחשבות גדלות אינן מחייבות מצב פסיכוטי. מצב פסיכוטי חולף אחרי מספר חודשים, גם ללא תרופות. המצב של היטלר לא חלף, בלי תרופות והוא הצליח במזימתו, לפחות שישה מליון יהודים שילמו מחיר על השתלטות הנאצים על החשיבה החופשית, ההומאנית והרגישה באירופה. איני חושבת שזו דוגמא טובה, דור. אנשים שעוברים פסיכוזה לא יכולים להזיק כל כך בקלות לחברה, כי הם מבולבלים, ומהר מאד מרגישים שמשהו אצלם לא נורמטיבי. אין מה לפחד כל כך ממחשבות גדלות. המחשבה כשלעצמה אינה מזיקה. אם אדם משתלט על האחר, בשם מחשבות הגדלות שלו, ניתן להפעיל עליו חוק. אנחנו חיים במדינת חוק. אבל במקום ליישם את החוקים על המשתלטים ה"נורמליים" מלאי השחיתות והכוחניות בחברה שלנו, מיישמים חוקים הכופים טיפול על אוכלוסיות חלשות וחולות. תודה תמי.

שלום תמי... אני עוד עוקב קצת אחרי הפורום, ובא לי להגיב לך אז אני אגיב. תכנים שיש לאנשים פסיכוטיים, יכולים להיות לאנשים שלא מתוייגים כפסיכוטים, ולעיתים אנשים עם תכנים כאלה עושים הון חברתי וכספי רב מהתכנים האלה. בחנות שאני עובד בה יש כמה מדפים שלמים של ספרים של אנשים עם תכנים שבהחלט יכולים להיחשב פסיכוטים. ספר כמו "שיחות עם אלוהים" למשל נמכר היטב ואנשים לגמרי נורמלים מתעניינים בו. יש מדף שלם של תקשור, ויש תקשור עם כל מיני יישויות כולל חייזרים. גם עם הרעיון שאני המשיח החברה יכולה להסתדר, אני מכיר מישהו שמכריז השכם והערב באינטרנט שהוא המשיח, והוא משוכנע בכך, הכרתי גם חסר בית בירושלים, שטען שהוא דוד המלך, ואף אחד לא עצר אותו או אישפז אותו תקופה ארוכה מאוד. (לבסוף הוא נעצר אחרי שהיה מעורב בקטטה, ומת במעצר). גם אז אפילו לא אישפזו אותו כפסיכוטי אלא עצרו אותו כשוהה בלתי חוקי. תסתכלי על זה ככה, מצד אחד יש מנהיג כת, שחושב שהוא בן של אלוהים, והוא מנהל באופן טוטאלי קבוצה של חסידים, וגם עושה כסף מזה. הוא זוכה להערצה והערכה אמנם מקבוצה קטנה של אנשים, אבל גם שאר האנשים רואים אותו כתמהוני ולא כחולה נפש, ומצד שני, בן אדם אחר שחושב שהוא בן של אלוהים נמצא במחלקה סגורה. יש אנשים שחושבים שהם מתקשרים עם חייזרים ואפילו טוענים שהם מרפאים בעזרתם. אנשים לגמרי רגילים משלמים להם כסף עבור כך. מה ההבדל? אני חושב שההבדל הוא בשליטה. בני אדם מפחדים נורא מחוסר שליטה. ההבדל בין מי שמוכר ומכריז את עצמו כ"מואר", "בן אלוהים", גורו, מתקשר עם חייזרים ועוד היד נטויה, אבל מקבל לגיטימציה מהחברה, לבין מי שחושב אותו דבר בדיוק ללא כל הבדל, אבל מקבל עונש חריף מאוד מהחברה, הוא שהפסיכוטי לא שולט בתכנים האלה, ולא שולט בהתנהגות שלו. הגורו מספר על היותו בן אלוהים לקומץ החסידים שלו, או אפילו בראיון בעיתון, אבל הוא לא הולך ומספר את זה לסתם אנשים ברחוב...(נו, טוב, הם לא משלמים, למה שהוא יכריז על זה בחינם), הוא לא מספר על זה לפקיד הבנק שלו. הוא שולט בעצמו. הפסיכוטי לא בררן, הוא מספר לכולם את האמת האדירה מבחינה סובייקטיבית שהוא זה עתה חווה. אין לו שליטה! הוא לא מתחשב במה אנשים יגידו, באיך הוא נראה... חוץ מזה, אצלי הכל טוב, התפטרתי מהעבודה שלי, ואני עוזב עוד שבוע, ומתכנן לנוח איזה חודש או חודשיים ואחרי זה אולי לחפש עבודה חדשה, וגם בתחומים אחרים קורים דברים טובים... ביי מיכאל

מיכאל היקר כל כך אני שמחה שבאת לביקור. כי כשכתבתי את הדברים חשבתי גם עליך, ואיך ידעת לתאר את החוויות הפסיכוטיות העוצמתיות שלך, שלי הרגישו כמו הארה. במקום אחר היו יודעים להעריך את ההארה הזאת שחווית, למרות שבאה אליך ללא שליטה. היו יודעים להגן עליך ולאפשר לך לחוות אותה במלואה, ללמוד ממנה וללמד אותה. אלא שבמעוננו, לא קל להיות פסיכוטי, כי אתה צריך להסתיר, להחביא ולשלוט. אבל היות ומדובר באנרגיות שאתה מקבל מהעולם, ולא ממש תלויות בך, אתה זקוק לעולם לעטוף אותך ולקבל אותך והעולם שולח אותך למחלקה הסגורה... כמה העולם יכול היה להרוויח אם היה מקשיב לפסיכוזות של האנשים.. לא רק מתייג אלא גם מקשיב. אז, לא היתה אבחנה כל כך ברורה בין חולה נפש לבין מתקשר. אז לא היתה פגיעה כל כך גדולה בערך העצמי של הפסיכוטי. אם היו מאמינים לו קצת, או לפחות נותנים לו תחושה של כבוד וערך. במקום להעריך ולתת מקום, יש זילזול עצום באנשים עם מחלות נפשיות. ובעיני זה חילול הקודש ממש. היחס הזה, החוקים המתייגים האלה, ההשפלה. לא סתם אנשים מסתתרים ומסתירים את הפסיכוזות שלהם. כי למדו שבעולם שלנו אין מקום לנביאים אלא רק לאנשים בשליטה מלאה. אבל אי אפשר הרי להיות בשליטה מלאה בחיים. כי החיים במהותם חסרי שליטה. והמדע במהותו הוא חלקי ומלא חלקים לא מובנים ומסתוריים. וחקר מוח האדם הוא בחיתוליו. והתרופות הפסיכיאטריות כל כך הרבה פעמים לא עוזרות או עוזרות עם מחיר לא פשוט. ולעולם הפסיכיאטרי נוח יותר לתייג אותי כחולה מאשר להקשיב ולהתייחס לדברים שאני אומרת, גם כשיש בהם טעם. כי תיוג הוא תיוג, אין מה לעשות. ספר קצת מה קורה איתך, מדי פעם. אתה חסר לי כאן בפורום. שיהיה לך חופש נפלא. אולי כשאלד, באוגוסט, נוכל סוף סוף להפגש? שבת שלום תמי.

19/04/2007 | 01:54 | מאת: זהבית

שלום אני מזה שנתיים שותה ציפרלקס , הרופאת עור שלי נתנה לי כדורים בגלל שיש לי בעיה בעור בפנים העור שלי שומנים, ואני חוששת לקחת כי אני לוקחת בי סיקס לחיזוק השיער עקב נשירה, שם האנטיביוטיקה:minocycline במשך חצי שנה רציתי לדעת האם יש חשש? כי גם אני שותה בנוסף עוד 2 תרופות תודה רבה זהבית

20/04/2007 | 23:26 | מאת:

לזהבית איני יודע מה שתי התרופות האחרות שאת נוטלת, בכל אופן אין בעיה ליטול ציפרלקס עם מינוציקלין. שבת שלום דר' גיורא הידש

1 ... < 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 > ... 473