פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
21/02/2006 | 18:33 | מאת: רותם

היי מאז הנטילה של הכדור יש לי יובש נוראי בפה ובעניים (כן בעניים) האים זה יעבור???

23/02/2006 | 22:13 | מאת:

לרותם בדרך כלל התופעות הללו קלות והייתי בודק אולי הדברים לא קשורים דווקא ללוסטרל. בכל אופן אפשר לפתור את בעיות היובש עם סוכריות/מסטיקים ללא סוכר או "דמעות מלאכותיות" טיפות שאפשר לקנות ללא מרשם. כל טוב דר' גיורא הידש

21/02/2006 | 17:16 | מאת: רותי

האם יתכן שמרוב פחד ממחלה מסויימת כדוגמת מחלת לב,התקף לב אני יכולה להרגיש את אותם סימפטומים כמו כאב בחזה,יד שמאל, וכו.... עברתי בדיקת א.ק.ג. שיצאה תקינה עליי לציין שאני בת 38 דיי שמנה, מעשנת ומשתמשת בסרוקסט 2 כדורים ליום בעקבות חרדות למה בכל זאת עולות החרדות למרות הכדורים (יש המון פעמים שאני מרגישה טוב) אבל אם מגיע "התקף" הוא פשוט משתק אותי ואני יושבת ומחכה להתקף לב די נמאס לי מה לעשות? אנא עזרו לי תודה

21/02/2006 | 20:30 | מאת: שאול

כדאי שתפני לרופא שרשם לך את התרופה ותסבירי שהחרדות עדיין נמשכות. יתכן שצריך לשנות לך תרופה או להעלות את המינון. הרי הפחד מהמחלות הוא חלק מהחרדות שלך ואין שום סיבה שתקבלי התקף לב. מאחל לךהרבה בריאות.

22/02/2006 | 01:43 | מאת:

לרותי הנפש "יודעת" לחקות כל מחלה גופנית ולכן הסימפטומים יהיו זהים ובהחלט יתכן שמדובר בתופעה נפשית (כמובן אחרי שעברת בירור גופני מלא). לא כתבת כמה זמן את נוטלת את הסרוקסט. בכל אופן אם נטלת כחודשיים שלושה והשפור לא מספיק אז אפשר לחשוב על החלפת הטיפול או הוספה של שיחות-פסיכותרפיה לטיפול התרופתי. כך גם לא כתבת את תדירות ההתקפים בזמן הטיפול בסרוקסט. אם מדובר על התקפים נדירים אז הבעיה קטנה יותר ואפשר להוסיף תרופה נוגדת חרדה רק בשעת הצורך של ההתקפים, אבל אם התופעה שכיחה ובתדירות גבוהה אז שוב צריך לחשוב על החלפת הסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

22/02/2006 | 21:37 | מאת: טלי

רותי שלום כמה זמן את לוקחת את הסרוקסט? גם אני בגילך ולקחתי את התרופה וחיכיתי חצי שנה ושאלתי את אותם שאלות שאת שואלת. אחרי תקופה שאמרו לי - את תתרגלי לתרופה. תעלי מינון, זה יעזור. החלטתי להחליף תרופה. החלפתי לציפראלקס ואחרי שבועיים החיים חזרו לתיקנם. כדאי לך לנסות ולהתייעץ עם הרופא שלך. אך שוב השאלה - כמה זמן את לוקחת את הסרוקסט. בהצלחה.טלי.

בבקשה הסבירו את ההגדרה/המשפט הבא: מחלה סכיזואפקטיבית כרונית [שלוב של מרכיב אפקטיבי ביפולרי, יותר בכיוון דיכאוני/דיסתימי , עם מרכיב פסיכוטי/חרדתי].אם אפשר בבקשה להסביר לי מילה במילה כי לא הבנתי כלום אני רוצה לדעת מה דרגת המחלה שלי האם אני חולה בסכיזופרניה הדכאון שלי קל קשה האם זה נקרא שעברתי התקף פסיכוטי אני מעוניינת מאוד שיבהירו לי את המשפט הזה תודה מראש שלי.

שלי, מכל האבחנה אני יכול לומר לך מה זו דיסטימה, דיכאון קל שנמשך מעל שנתיים את כל השאר אני לא מכיר כל כך, בכל אופן פחות חשובה ה"תגית" שהצמידו לך ויותר חשוב הטיפול ואיך את מרגישה עם הטיפול ומעקב קבוע עד לשיפור מכסימאלי אפשרי.

21/02/2006 | 17:17 | מאת: בדס

אני אשאיר את הפירוש למומחים, אבל אל תהיי בטוחה שיש לך איזה שהוא שיגעון או שאת סכיזופרניה, לפעמים גם פסיכיאטרים לא יודעים לאבחן או שמצמידים כל מיני ביטויים, יכול להיות שיש לך רק דיכאון ו/או חרדה, בכל מקרה זה מה שחשוב.

21/02/2006 | 19:26 | מאת: דור

הנושא נדון מס' פעמים, למשל כאן- http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=416594&t=416500 רפואה שלמה

שלי יקרה נורא קשה לי לענות לך כאן תשובה של מומחים, כי אני מרגישה את הכאב והחרדה שלך מהאבחנה. יא, כמה שאני התעסקתי בDSM הזה וכמה שהוא גרם לי סבל... אני סכיזופרנית, או לא? הפסיכוזה שלי תחזור? מניה דיפרסיה? דיסטימיה? ועכשיו כשאני קוראת את השאלה שלך מרגיז אותי הסבל המיותר שנגרם לך, שלי, כי את אדם מקסים, כל כך רגישה, וחמה, ונוגעת, ויחד עם זאת סובלת ולא מהדברים הנכונים, כי באמת מה זה חשוב כל המפלצות האיבחוניות האלה, ואם אני אגיד לך- מחלה סיכזואפקטיבית זה סוג של סכיזופרניה קלה יותר, שמה שמאפיין אותה זה שיש בה מרכיבים רגשיים, דיסטימיה זה דיכאון קל, בסכיזופרניה בדרך כלל יש התקף פסיכוטי בהסטוריה, והוסיפו לך שם גם חרדות, לקינוח, נו, זה מה שירגיע אותך? או שזה יכניס אותך, קרוב לוודאי, לייאוש, תגידי לעצמך 20,000 פעמים את האבחנה הזאת כאילו יש לך סרטן סופני, כן, תשחקי במילים האלה אני חולת נפש, אני חולת נפש כאילו השמים נפלו עליך וכלום לא יהיה טוב לעולם. מרגיזות אותי ומקוממות אותי לפעמים חוסר הרגישות של אנשי מקצוע שמפילים על אנשים כאלה קללות בלי להסביר, בלי לסייג, בלי להגיד שבאמת פחות יודעים מיודעים בפסיכיאטריה, וגם להגיד- מה זה אומר? סטטיסטית מה זה אומר על מהלך המחלה, על סיכויי ההחלמה, על הדרכים הטובות לשיקום ולהקלה על הסימפטומים. ככה להשאיר אותך עם המפלצת הזאת בלי כלים מחשבתיים להתמודד איתה, זה חוסר אחריות מקצועי בעיני, ולכן אני לא עונה לך כאן תשובה של מומחה אלא תשובה של חולה שבעצמי שינו לי את האבחנה כמה פעמים, לקח זמן לקבוע שבאמת המחלה שלי היא מניה דיפרסיה, הייתי קודם מאובחנת כסובלת מהתקפים פסיכוטיים בודדים עם דיכאון שאחריהם, בדקו אצלי גם סכיזופרניה, תגידי- עשו לך טסטים פסיכולוגיים? איך קבעו את האבחנה הזאת שלך? אל תקחי הכל כתורה מסיני. וטוב שאת שואלת. דור והידש יענו לך פחות מהבטן. אני לא מסוגלת. וטוב שכאן אני לא איש מקצוע אלא חולה כמו כולם, ומותר לי להיות כזאת אמוציונלית. תרגישי טוב, שלי יקרה, ואל תאמיני "להם" כל כך בקלות. את שלי, אדם, אישה יקרה, ולא איזה מחלה מפלצתית. תמי.

לשלי ישנו הקישור אבל בקיצור. סכיזואפקטיב הוא סוג של סכיזופרניה הנחשב לסוג הקל כיוון שישנו מרכיב רגשי בולט. לכן האבחנה הזו היא אבחנת ביניים בין ההפרעות הסכיזופרניות ובין ההפרעות הרגשיות של דיכאון או מאניה דפרסיה. לכן מה שנאמר הוא שיש סכיזואפקטיב והדיכאון הוא דיכאון ממושך אבל פחות עמוק-דיסטימיה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/02/2006 | 20:24 | מאת: שלי

תודה לך תמי, כמו תמיד את מאוד מחזקת, באמת בהתקף דיכאון האחרון קרא בגלל שחשבתי יותר מדי על הדכאון שיש לי, נכון האבחנה לא חשובה ולא כדאי להתעמק בזה, אבל איך יטפלו בי אם אני לא מאובחנת ? לכן אני חושבת שיש חשיבות כל שהיא לאבחנות [ וחוץ מזה זה מסקרן אותי ]תודה לך שוב, שלי.

שלום לכולם אני חדשה כאן אימי סובלת מדינוזל דיסאורדר (הפרעת מחשבות שווא) ומטופלת בהלידול 5 מ"ג לפני זמן מה לקחנו אותה לפסיכיאטר פרטי שהמליץ להחליף את התרופה לריספינדל 1 מ"ג מה שלא השפיע עלייה בכלל עליי לציין כי פנינו לרופא הפרטי כי התופעות לוואי שלה היו בילתי ניסבלות לאחרונה הידרדר מצבה ואישפזנו אותה שם נתנו לנו אפשרות שהיא תקבל אחת לחודש זריקת הלידול הייתי רוצה לדעת מה השלכות הזריקה ואם יש אלטרנטיבה אחרת ואם זה יותר טוב מאשר כדור ביום אשמח לקבל תשובה מהירה בתודה מראש

לאמא הרספרידל שייכת לדור החדש של התרופות ולכן יש לה פחות תופעות לוואי. המינון המקובל הוא בין 2 מג' ביום ל 6 מג' וכנראה שאמך הייתה במינון נמוך מדי להשפעה. הלידול בזריקות זהה להלידול רגיל ולכן גם ההשפעה ותופעות הלוואי דומות. היתרון של הזריקות הוא שיש פיקוח על הנטילה ו"מספיק להתווכח" פעם בחודש על הנטילה ואין צורך להקפיד ולבדוק את הכדורים כל יום. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש תודה על תשובתך המהירה אך אם תוכל לענות לי האם אפשר גם להזריק את הריספינדל פעם בחודש ומה תופעות הלוואי לעומת ההלידול בתודה מראש

21/02/2006 | 12:25 | מאת: רונן

תחילתו של התקף פסיכוטי – רונן אתה מרגיש שלוחצים אותך, הכול לוחץ עליך מכל עבר ואתה לא מבין למה. אתה מתלונן לכולם אבל אף אחד לא באמת עוזר לך. אתה מתחיל להתרוצץ סביב עצמך, העיניים תרות אחר כל מה שקורה סביב. לפתע תוך כדיי שיחה עם הקרובים אלייך, אתה מאבד את רצף המחשבה, אתה חושב שהם מדברים בינם לבין עצמם, פונים אליך, לא פונים, הראש מסתובב מהאחד לשני בלי יכולת להבין על מה מדברים. הכול נשמע לך כמו ג'יבריש, קולות ללא מובן. אתה מתחיל לחפש מה לא בסדר אבל לא מבין שמשהו לא בסדר איתך, הקולות מלחשים מסביב, הם שמים לב שמשהו לא בסדר ושואלים אותך למה אתה בוהה במבט שואל שכזה. הדקות עוברות, ובראש מתחילות מחשבות, הקולות מהטלוויזיה מתחילים להתערבל לך במחשבות, פתאום אתה מרגיש שמדברים אלייך ועלייך אבל אתה לא מבין על מה ולמה, הגרוע ביותר בפתח. עוברים לשבת בסלון, יושבים מול הטלוויזיה, אתה בוהה במסך ורואה ב- CNN את מדד הדאו ג'ונס רץ למטה. אתה מבין שגם החשבונות שלך צמודים למדד וכנראה שמדובר בדיווחים הקשורים בחשבונות שלך בבנק. מחליפים ערוץ לערוץ הטבע, האריה נראה זועם מתמיד, אתה שואל את עצמך אם בביקור ההוא בגן החיות עצבנת אותו אולי יתר על המידה. כל ערוץ שרואים וכל מילה שמדברים מכוונת אלייך, החשש ממשיך לחלחל פנימה בלי יכולת להבין מה קרה. מידיי פעם אתה זורק לאוויר מילה הקשורה בחוויות שעוברות עלייך, סימני הדאגה בקרבם של הסובבים אותך מתגברים. מגיע ערב וזמן לישון, אתה עובר לחדר השינה, ערני מתמיד, שוכב על המיטה ולא מצליח להירדם. כך עוברות להם השעות ואתה מתהפך מצד לצד עם מחשבות סופניות בראש. אתה חולם בהקיץ על עננים, על ציפורים שאתה שומע ברקע את ציוצם. אתה בטוח שהעננים מסמלים את המלאכים וענן אחד כבד מאד נראה כמו הדמות של אלוהים. אתה בטוח שאלוהים מתגלה לפנייך. אשתך מעירה אותך ומבקשת ממך לעבור לסלון. שם היא מנסה לתת לך כדור שינה, אתה כמובן מסרב לקחת אותו ולא מבין ממה היא עושה עניין. היא מתחננת בפנייך אך שום דבר לא מועיל. היא מחליטה להתקשר לפסיכולוגית שלך, לאחר דקות ספורות בהן הציגה בפניה את המקרה, מעבירה לך את הטלפון והקול מהעבר השני נשמע מוכר ומרגיע. היא מנסה לדובב אותך לקחת את הכדור ומבטיחה לך ששום דבר רע לא יקרה לך, אתה מסביר לה בקול רועד שאתה מאד מפחד. היא שוב מנסה להרגיע ובסוף אתה משתכנע ולוקח את הכדור. כמובן שגם הכדור לא עוזר ואתה חוזר להתהפך במיטה מצד לצד. הלילה עובר בעצלתיים, בראש ממשיכות המחשבות הנוראיות, ציוצים של ציפורים, שריקות של ילדים שאתה בטוח שעומדים מתחת לחלון חדר השינה. אתה חושב אולי שזו ששוכבת לצידך היא כבר לא אשתך מאחר ונשמתה של אחותה התחלפה בנשמתה שלה באמצע הלילה. בבוקר כבר נותנים לך פקודות, אתה מציית ולא מבין מה רוצים ממך, מצחצח שיניים שוטף פנים ומתלבש. אשתך לוקחת תיק קטן ונוסעים במכונית לבית החולים.

21/02/2006 | 20:33 | מאת: אז מה השאלה?

ברור שעם סיפור כזה אתה זקוק בדחיפות לטיפול תרופתי. ואם זה בבית חולים יש לקוות שיעזרו לך.

22/02/2006 | 00:13 | מאת: תמימי

ואצלי זה היה ככה: אני בזמן לימודים, סוף שנה, ההתפרקות מתחילה. משהו מהעבר הופך להיות פתאום הדרמה של חיי. אהבה נכזבת מגיל 18, בחור שראיתי בסך הכל פעמיים בחיי, והשתגעתי אז, בהשראת ההתאהבות בו, ואני לא קיבלתי אז שום עזרה ולא הבנתי מה קרה לי ואז מחליטה שאני חייבת להיפגש איתו כדי להבין מה קרה לי אז, מה היו החוויות המיסטיות שעברתי אז. רק הוא ידע להסביר לי, רק ממנו תבוא היישועה. ואני מחליטה, או הפסיכוזה מחליטה בשבילי, שאני המשיח הנשי, והוא אליהו הנביא. חייבת להעיר אותו- בוקר טוב אליהו. מתקשרת אליו בחשאי, הוא נשוי, חיזור גורלי 2 פלוס ההשפלה, כמה השפלה יש בשיגעון, כמה פדיחה. הוא מסכים שאשלח לו משהו בדואר, ואחר כל מצטער, כי אני מציפה אותו בשירים ואגדות, ובטלפונים באמצע הלילה, כי מרגישה שאני חייבת להגיד, חייבת לראות אותו, שרק אם אראה אותו הכל יירגע. אני כן בטיפול פסיכולוגי. הפסיכולוגית שלי לא מצליחה לשכנע אותי ללכת לפסיכיאטר. אני לא מבינה שאני חולה. צורחת עליה שיש אלוהים, מביאה אליה לפגישות כתיבה שלי, ספרי תהילים, שוקולדים, נוצות, דברים שמצאתי בדרך אליה ומראים לי שאני צודקת. כמובן שכל דבר קשור אלי. כל שיר ברדיו נכתב עלי. ואלי. השמש מסתתרת בעננים ויוצאת בדיוק כשמחשבה נכונה מפציעה בי. יער שורש נשרף בגלל עולמי הפנימי. אני עוזבת את הטיפול עם הפסיכולוגית, שלא מצליחה ללכת אחרי, נותנת לי לברוח ולהשתגע ברחובות. אין הקלה, אין עזרה, אין מי שיאסוף, אני מפזרת את עצמי לכל עבר. רבין נרצח ואני בכיכר, ברחובות, יום ולילה. לא רואים בי משוגעת, אבל אני משוגעת. סטודנטית לתואר שני נשלחת לעבוד בגהה, כפסיכולוגית, ואני משוגעת... עד שזה שוכך. מעצמו זה שוכח. בלי כדורים. בלי הסברים. כל החוויה המציפה הזאת, ואני איתה לבד, ברחובות. רק חודש אחרי הרצח אמא שלי משכילה לקחת אותי לפסיכיאטרית. רק אז אני מתחילה להבין שאני חולה. פוחדת פחד מוות מתרופות. והדרך עוד לא התחילה. רונן יקר. קשה להשתגע. כתבת מקסים. זה עורר בי את הזכרונות שלי, אז צירפתי. מקווה שזה בסדר שתפסתי ככה טרמפ. תרגיש טוב. זה לא פיקניק להשתגע, אבל זו גם חוויה מאד עוצמתית. יופי שכתבת, יופי ששיתפת. בוא נכתוב ביחד ספר... תמי.

אכן, מי שלא עבר את זה לא מבין, חושב שאנחנו עבמי"ם, בסיפורים כמו שלך ושלי יש לנו אפשרות לקרב את החוויה לאיש הפשוט ברחוב, ואת עושה את זה נהדר, ממש מקסים. חוויה בהחלט מפחידה למי שמתבונן מהצד, אני ממליץ לך בחום לשבת עם עצמך ולכתוב את הדברים, בהצלחה...

21/02/2006 | 12:19 | מאת: רונן

שלום רב, שמי רונן ורציתי לספר לכם על ספר חדש שכתבתי ויצא לאור בהוצאת תמוז - פסיכופריחה. פסיכופריחה מספר על בחור ישראלי המתגייס למילואים ועובר התקף פסיכוטי. ההתקף הפסיכוטי מתואר מנקודת מבטו של הבחור דרך כל שלביו המקדימים כולל האישפוז הפסיכיאטרי. בעיקרון מדובר במסך נדיר שעדיין לא קיים בספרים בעברית, בו מתוארת חווית ההתקף הפסיכוטי לאורך כל שלביה. הנה מה שכתוב על גב הספר: "פסיכופריחה" מביא את סיפורו של אורי, מ"פ לוחמים בשטחים, בחור כארז, שבמהלך שירות מילואים קרבי לקה בפסיכוזה חמורה, המערערת את עולמו ומעמתת אותו עם עולם שבו אין ערכים, אין סדר ואין דבר להישען עליו. במקביל, מתערערת אצל אורי האמונה בערכים היפים שעליהם חונך: זוגיות, אהבת אדם לרעהו, מחויבות ואהבת המולדת. המסגרות הישנות והטובות, מסגרות מציאות חייו הפנימית והחיצונית גם יחד מתמוטטות אחת אחרי השנייה ואורי נאלץ להתמודד עם החוקים החדשים שהוצבו בפניו, עם רופאיו ועם מציאות שונה לגמרי מזו שהייתה מנת חלקו קודם לשירות המילואים הגורלי. ספרו של רונן דוד, חושף צוהר אל הוויה אישית עלומה, מיוחדת במינה ובתוך כך מאפשר לקורא ללוות את אורי בדקדקנות מצמררת, בחוויות המדהימות שהוא עובר. סיפורו המרגש נקרא בנשימה עצורה. "פסיכופריחה" הוא ספרו הראשון של רונן דוד, מהנדס מכונות, יליד צפת, בן 35, נשוי ואב לילדה. אשמח לקבל תגובות ממי שכבר קרא אותו... קריאה נעימה, רונן

22/02/2006 | 00:17 | מאת: תמימי

רונן יקר רק אחרי שקראתי את הדברים שכתבת, ראיתי שגם הוצאת ספר על כך. הוא כבר פורסם? איזה יופי. אני אחפש אותו בחנויות הספרים. נהדר. זה החלום שלי, לכתוב את השיגעון שלי, לספר אותו לעולם... אלא שהמקצוע שלי קצת עושה את הפרסום לבעייתי. אז אני מתנחמת בכתיבה כאן, מדי פעם. נפלא שפרסמת. באמת נפלא. יישר כוח. חשוב להוציא לאור את החוויה הזאת, שאנשים פחות ייפחדו, ויבינו כמה קשה להיות בה. כל הכבוד ותודה רבה, תמי.

22/02/2006 | 01:36 | מאת:

בהצלחה וכל הכבוד על החשיפה. הידש

21/02/2006 | 11:46 | מאת: רוני די

עד לפני שבועיים הייתי משתמש כבד במריחואנה לסוגיו,בשבוע האחרון אני חווה עוררות פזיולוגית מוגברת מאוד. האם זה תופעה מוכרת אצל נגמלים ממריחואנה והאם תרופה אחרת תוכל לעזור לי להתמודד עם תופעות כאלו. אין לי כוונה להחליף התמכרות אחת באחרת

22/02/2006 | 01:34 | מאת:

לרוני יופי שאתה מפסיק עם העישון, ואתה צודק בקשר להתמכרות. כדאי לדבר עם רופא המשפחה ואפשר לנסות פרומטזין אשר אינו גורם להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

21/02/2006 | 11:31 | מאת: לינור

היי. הרופא שלי אתמול נתן לי חצי צפרלקס בבוקר.וחצי רמרון -בערב. האם הרמרון במינון של חצי ישמין אותי???והאם נהוג בכלל לשלב ככה בין 2 הדורים? תודה רבה.

22/02/2006 | 01:33 | מאת:

ללינור הרמרון כנראה בגלל הפרעה בשינה, בדרך כלל לא משלבים תרופות אבל אם יש קושי בשינה אפשר לתת רמרון. גם במינון זה הרמרון עלול לגרום לעליה במשקל, אבל העליה איטית ולא צריך להבהל, צריך לשמור על דיאטה מתאימה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/02/2006 | 14:48 | מאת: דור

תלוי מה הסיבה שנתנו לך רמרון. לבעיות שינה המינון הוא 7.5-15 מ"ג. לדיכאון המינון הוא 30-45 מ"ג. אם הרמרון ניתן לך לדיכאון צריך כדור שלם. המינון של הציפרלקס הוא בד"כ בין כדור אחד לשני כדורים. לדעתי לא מומלץ לקחת שני סוגים של נוגדי דיכאון כי הדבר יוצר עומס מיותר של תופעות לוואי.

21/02/2006 | 07:26 | מאת: תמרה

איזה תרופות לקחת שגרמו לך לנשירת שיער?האם את יודעת על תרופות נוספות שגורמות לנשירה?ריספרדל או דפלפט למשל?

22/02/2006 | 00:01 | מאת: נורית

גם אצלי הדפלפט יצר נשירת שיער איומה, משהו ממש בלתי נשלט, וכשהחלפתי לא מזמן ללמיקטל , לאט לאט מפסיקה לה הנשירה ואני מקווה שהשיער יחזור למצב שהוא היה, כנראה שצריך סבלנות. בהצלחה

20/02/2006 | 23:27 | מאת: שירי

שלום, רציתי לשאול מהו הטווח שבו מתחילה תרופה זו להשפיע ומאיזה מינון? אני כשבוע הייתי במינון של 50 מ"ג ליום למשך 4 ימים ואח"כ 75 מ"ג למשך 3 ימים ועכשיו אני במינון של 100 מ"ג 3 ימים. האם יכול להיות שהתרופה מתחילה לעבוד גם במינון הנמוך מ - 100 מ"ג ובזמן כה קצר? כי אני חושבת שאני חשה בשיפור מה... תודה, שירי.

לשירי בדרך כלל יש צורך במינון גבוה יותר, אבל הכל יכול להיות ויופי שההשפעה הטובה החלה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 23:19 | מאת: דליה

שלום דוקטור - בני חולה במחלת סכיזופרניה ומטופל בתרופות , בעבר בתרופות שונות בתרופות - כלופיכסול כלידול, פרפנן, דיפרקסה. התחילו להיות לו עיוותים בפנים והפסקות נשימה ( הנשימה נאתקת) וזה בא והולך ...( בא בפתאומיות) בעקבות כך העבירו אותו לליפונקס אבל לא תופעות אלו לא פסקו. ברצוני לשאול מה הן התופעות האלה ? האם הן נפשיות ? והאם יחלפו ?! כי קראתי שקיימת מחלה בשם דיסקינזיה אשר תופעותיה דומות לתופעות אלו אני מודה לך מראש על תשובתך אמא

22/02/2006 | 01:30 | מאת:

לדליה אכן ישנה מחלה או תופעת לוואי של תרופות שנקראת טרדיב דיסקינזיה, כנראה זו הסיבה שעברו ללפונקס כי היא לא גורמת לכך. יחד עם זאת חייבים לקבל את האבחנה הסופית של הרופא המטפל ולהיות בטוחים שזו האבחנה. לצערי TD (טרדיב דיסקינזיה) היא הפרעה קשה של התכווצות שרירים, לעתים גם אחרי הפסקת התרופה שגרמה לכך עדיין ה TD לא חולפת. בכל זאת ישנם מספר טיפולים שעשויים לעזור לחלק מהאנשים וחייבים לנסות גם אותם. כל טוב דר' גיורא הידש

22/02/2006 | 02:06 | מאת: דור

טרדיב דיסקינזיה (Tardive Dyskinesia), או בקיצור TD, היא הפרעה נוירולוגית שנובעת משימוש ממושך בתרופות אנטי פסיכוטיות. ישנם דיווחים שלעיתים המחלה פורצת באופן עצמוני, גם אצל חולים סכיזופרנים שלא קיבלו תרופות, אבל זה נדיר מאד. ברוב המקרים ניתן לשייך את המחלה באופן מובהק וחד משמעי לנטילה של תרופות מהסוג שבנך קיבל- קלופיקסול, הלידול, פרפנן, וזיפרקסה. המחלה מתבטאת בתנועות בלתי רצוניות, בעיקר באיזור הפה והפנים, או בכפות ידיים ורגליים ובמצבים הקשים יותר גם בתנועות גו וסרעפת שיכולים להוביל לקשיי נשימה. מעניין שלפונקס היא תרופה אנטי פסיכוטית (היחידה) שלא גורמת לכך ואפילו יכולה לשפר את ה-TD, בחלק מהמקרים. לעיתים ניתן לעצור את הטרדיב דיסקינזיה בשלב המוקדם שלה, אבל אם מפספסים שלב זה (או מתעלמים מהתופעה) אז זה נהפך להיות בלתי הפיך. ההשערה היא שהתופעה נובעת מהווצרות עודפת של קולטנים לדופאמין באיזור גרעני הבסיס וישנו אף תכשיר בשם ניטומן=קסנזין שיכול לעיתים לעזור, תלוי באיזה שלב ה-TDהמחלה קיימת. שוב, ככל שמחכים או מתעלמים יותר זמן, כך הסיכוי לתקן את הנזק יותר נמוך. הגורם שיכול לתת לכם יעוץ מקצועי בנושא הרפואי הוא נוירולוג מומחה להפרעות תנועה.

20/02/2006 | 20:52 | מאת: מעין

שלום לכולם רציתי לשאול שאלה , מזה כשנתיים אני לוקחת פרוקסטין, בשנה האחרונה אני נוטלת חצי כדור ביום, ואני מרגישה מצויין. רציתי לדעת מה הדרך הנכונה לרדת במינון, האם להוריד לרבע כדור ביום, או לקחת חצי כדור פעם ביומיים? מה עדיף ויותר נכון? תודה. בזכות הפורום הצלחתי להתמודד עם החרדות

21/02/2006 | 16:20 | מאת:

למעין שמחתנו לעזור. את הפרוקסיטין יש ליטול כל יום. כך שאת יכולה לרדת לרבע או קצת יותר (פשוט לשבור טיפה עם הצפורן או לרוקן את הקפסולה). בסך הכל אין חוקים רבים לסיום טפול ויש רק חוק אחד - לאט לאט. אבל להקפיד ליטול כל יום ולא פעם ביומיים. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 20:07 | מאת: עודד

שלום אני מפחד מאידס למרות שאני לו בסיכון עשתי 3 פעמים בדיקה יצה שלילי שבוע שעבר הלכתי למקרוביולוגיה לישאול אים הבדיקה אמיתית כי הרופה קיבל את התשובה פפקס היי ראתה את תעודת הזהות והבדיקה ואמרה שזה אמתי ברגע שנתנה לי את תעודת הזהות הרגשתי כאלו דקירה האים הי ניסתה להדביק אותי אני חושש אני לוקח כבר חודש פריזמה 2 כדורים אנני נירדם טוב בלילה גם ליפני שנתים עשתי בדיקה וחשבתי שהאחות לו החליפה מחט ושהדביקה אותי מה אני יכול לעשות בלילה אני לוקיח קלונקס בשבילמעטלהירדם אני נימצה החרדה איומה הי אמרה ליאל תבו לפו יותר ברגשי כבוד עודד

21/02/2006 | 01:24 | מאת: מיכל

לעודד, האם אתה מודע לזה שאתה היפוכונדר? והחרדה היא חרדה לא רציונלית?

21/02/2006 | 16:19 | מאת:

לעודד יופי שאינך סובל מאיידס אבל הפחדים קיימים. אתה צריך לחכות להשפעת הפריזמה יתכן שהפריזמה תעזור לך להתגבר על כל הפחדים. אין ברירה אלא לחכות עוד קצת ובינתיים אפשר להעזר בקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 18:29 | מאת: סיגל

לד"ר שלום אני מטופלת מזה כ101 חודשים בשני ריסטל ועד לפני חודש וחצי השתמשתי גם בקלונקס 2 כדורים של 0.5 מ"ג ליום ולאט לאט הפחתתי את הקלונקס ומזה חודש וחצי אני כבר לא משתמשת בקלונקס כאמור הבעיה של מחשבה טורדנית וכל פעם שיש איזה אסוציציה של משהו שמזכיר את זה אני נכנסת לחרדה מחשבתית ולפעמים חרדה גופנית, המחשבה עצמה היא טורדנית היא מגיעה בלי כל חרדה ואז היא חולפת ואני מרגישה בסדר ופעמים אני מרגישה כמו לחץ בגוף כשהיא עולה ולרוב זה חולף גם את הלילות אני ישנה בסדר ולפעמים גם צהרים, אתמול היה סיטואציה מסויימת שהכניסה ללחץ והמחשבה מיד קפצה לראש והפריעה לי הרגשתי גם חרדה גופנית וכל הלילה לא הצלחתי לשון ואז לקחתי 1 קלונקס 0.5 מ"ג והצלחתי לשון 3 שעות. בפעם האחרונה ספרתי לרופא שאני בסדר ושהפסקתי את הקלונקס לגמרי כמובן באישורו ובקשתי להפחית את הריסטל, הרופא ביקש ממני לחכות עוד חודש וחצי ולראות אם הכל הולך קשורה אז להפחית 0.5 כדור ריסטל. השאלה היא אם נאלצתי להשתמש בקלונקס זה אומר שאין שינוי ואני לא בתהליך הבראה ואז הריסטל ישאר כפי שהוא האם יש רגרסיה . ביחס למחשבה הטורדנית עברי סדנת סי.ב.טי ושם למדנו על המחשבות המסולפות אני מזהה את הסילוף בחשבה שלי ואני במודעות שהיא לא רציונלית ואין לה אחיזה במציאות אך כל פעם המחשבה האוטמטית נותנת להרגיש פחד כאילו שאני לא רציונלית. וכאילו שהיא באמת אמיתית ומאיימת, האם אפשר לצאת מזה האם התקופה שאני מטופלת לא ארוכה , האם אצטרך להיות כך עד סוף חיי, אני בלחץ כי הריסטל פוגעים ביכולת המינית להגיע לאורגזמה וזה לא פעם מתסכל את חיי הנישואים שלי ושל בעלי. אבקש את תשובתך המהירה

21/02/2006 | 16:17 | מאת:

לסיגל צריך לראות את התמונה הכללית ולא הבנתי אם במשך השנים יש שיפור במצב או לא? לרופא אמרת שיש שיפור למרות שבמכתבך זה לא כל כך ברור. כך שאם הרסיטל לא פותר את הבעיה ויש לו תופעות לוואי (כמו במין) אז צריך לשקול להחליף אותו ולא להפסיק. טוב שאת נעזרת מדי פעם בקלונקס, אין בכך שום דבר רע. אם תראי שאת עולה במינונים במשך הזמן ואת מרגישה פחות טוב סימן שהמצב לא טוב ושוב יש מקום לחשוב על החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 18:07 | מאת: רחלי

שלום לכולם,אני בת 28 ומטופלת מזה כשלוש שנים באפקסור במינון של 225 ליום בחיי היום יום אני מתפקדת אבל יש הרבה נפילות ומועקות וזה ממש מייאש אותי למרות שאני מטופלת בכדורים לפני כשבוע סיימתי מערכת יחסים,ואני ממש שבורה ואין לי חשק לכלום כל היום במחשבות אני אפילו לא מתפקדת בעבודה מע עושים עיזרו לי!

21/02/2006 | 16:14 | מאת:

לרחלי ישנן שתי נקודות שונות בשאלתך. הראשונה היא הפרידה מהחבר והעצב. למזלנו האפקסור אינו פועל על כל מצב רוח ולמרות האפקסור ישנם כאבים של פרידה ורגשות אחרים. כך שטוב שאת עצובה מתי שזה מתאים. הנקודה השניה היא בכללי. עד כמה האפקסור מתאימה לך ופתרה את בעית הדיכאון. יתכן שיש מקום לשיחות, יתכן שצריך לחשוב על החלפת האפקסור אבל כאן צריך לראות את התמונה הכללית של שלוש שנים. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 16:34 | מאת: אודי

אני לוקח פרוקסטין מזה שלושה שבועות ועדיין לא חשתי בשינוי כלשהו האם עלי לנסות תרופה אחרת? בנוסף בשבועיים האחרונים אני חש בעוררות מוגברת במשך כל היום דבר שלא קרה לי בעבר באינטינסיביות כזו, האם זוהי תופעת לוואי לתרופה? האם יתכן שתרופת הרגעה תעזור יותר?

21/02/2006 | 16:12 | מאת:

לאודי אחרי כשלושה שבועות ההשפעה של הסרוקסט-פרוקסטין רק מתחילה. מקובל לחכות שישה שבועות לפני "שמכריזים" על תרופה כלא מתאימה. הסרוקסט מעורר במידה והדבר מפריע מאוד ניתן להשתמש באופן זמני עם תרופה מרגיעה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 16:23 | מאת: נטלי

היי תמימי אני רואה מדי פעם את הודעותיך בפורום ומתרשמת מהן כל פעם מחדש. נראה שעברת דברים מאוד קשים בחיים והצלחת להשתקם. אני בת 28 ואני מטופלת מזה 3 שנים בדיכאון ומחשבות אובסיסביות ע"י תרופה ושיחות. מצבי השתפר מאוד. למזלי מצאתי מטפלים שהם אנשים טובים שעזרו לי ועדיין עוזרים בתהליך שיקומי וכמובן עבודה קשה שלי. אני מזדהה איתך בנוגע לתרומת המשבר. יש לי חבר מזה שנתיים ואנחנו גרים ביחד כחצי שנה. יש ביננו יחסים מאוד טובים ויש אהבה. לאחרונה עלו דיבורים על העתיד ולחבר שלי יש התלבטויות בגלל העבר/ההווה הנפשי שלי.באיזשהו מקום אני מבינה את הפחד שלו כי גם אני פוחדת מאוד אולי זה יחזור לאחר הלידה, אולי זה יעבור לילדים. לחבר שלי במשפחה יש תורשה של לקויות למידה. אמנם הוא לא לקוי למידה אך שתי אחיות שלו לקויות ואבא שלו וכשאני חושבת על השילוב שהגנים שלי ושלו יכולים ליצור זה מפחיד אותי. נראה לי שיש לנו במשפחה תורשה של בעיות רגשיות. אני קראתי שהקמת משפחה ויש לך ילדה. רציתי לשמוע איך את ובעלך התמודדתם עם זה? תודה

20/02/2006 | 20:32 | מאת: תמימי

איך משלבים מחלה נפשית עם חיי משפחה? כמו כל מחלה כרונית אחרת, גם דיכאון, חרדות והפרעות נפשיות אחרות הופכות את הזוגיות לאתגר, ואת גידול הילדים למשימה קשה, בזמן ההתקף או המחלה. לי יש שתי בנות, והקטנה נולדה לתוך משבר דיכאוני ממושך שלי, שלקח כשנה. זו אכן היתה שנה קשה מאד לכולנו. יחד עם זאת, יצאנו ממנה מחוזקים. בעלי תמך בי כשם שלא תמכו בי מעולם. גם בעזרת הפסיכולוגית שלי, שהיללתי אותה לא מעט פעמים כאן, והיא תמכה גם בו והסבירה לו את המחלה. זה קשה לגדל ילדים כשחולים. אבל ילדים גם נותנים את הטעם לחיים. וגנטיקה? מי יבטיח לנו ערובה בתחום? זה כבר בידיים של אלוהים... נתמודד עם מה שיבוא, בעזרתו ובעזרת האהבה שבנו. זה קשה, אבל זה אפשרי, ומשפחה נותנת המון המון כוח. אל תחששי. יש בך יותר כוחות משאת חושבת שיש בך. תלכי קדימה, ויהיה לך טוב. תמי.

21/02/2006 | 17:32 | מאת: נטלי

היי האם לבעלך היו התלבטויות, חששות? כיצד הצלחתם להתגבר על כך? המשפחה של החבר שלי לא יודעת על המצב שלי ונראה לי שגם אף אחד מהחברים שלו וזה עוד מקשה עליו, הוא לא יכול להתעייץ עם אף אחד. האם היה לך דיכאון אחרי לידה? תודה

20/02/2006 | 16:21 | מאת: גלית

שאלה לי אליך האם כאשר לא יושנים טוב בלילה בגלל שילד חולה האם ביום הגוף חרד יותר כי זה מה שאני מרגישה יש לי קפיצות כל היום אם הכדורים שאני לוקחת מה עושים במצב כזה?

לגלית- לדעתי אם יש חרדה אז לא ישנים טוב ואז גם לא מרגישים טוב למחרת. לכן חשוב שלא תהיה חרדה, יושנים טוב ומרגישים טוב למחרת. בקיצור, פעמיים קלונקס לפני השינה והדברים יסתדרו, לפחות לתקופה הקרובה.

20/02/2006 | 16:13 | מאת: יואב

שלום, רציתי לשאול האם ישנה אפשרות לשלב בין 2 התרופות הללו ואם כן באילו מינונים? האם אפשר לשלב כל תרופת SSRI עם איקסל? תודה.

21/02/2006 | 00:20 | מאת: דור

ליואב- באופן תיאורטי הכל אפשרי. השילוב היחידי שאסור עם נוגדי דיכאון הוא שילוב של MAOI (נרדיל) עם תרופה אחרת נגד דיכאון. איקסל הוא SNRI ומשפיע גם על הסרוטונין ולכן השילוב מיותר. רצוי לעשות מאמץ ולהסתדר עם תרופה אחת. ניתן לעלות עם האיקסל ל-200 מ"ג ביום (4 כדורים).

21/02/2006 | 16:09 | מאת:

ליואב תודה לדור כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 15:01 | מאת: תמימי

"על זה אסור לך לדבר" היא היתה ילדה קטנה תמימת לבב, ולא יותר על כל דבר אמרה אימה על זה אסור לך לדבר זה לא יאה, זה לא נאה דברים כאלה לא אומרים והיא תמהה עמוק בלב מה יש להם למבוגרים שכל דבר רק מסיכות, והסתרות, סודות שקרים ומה פשוט יותר, וקל מלשתף את החברים הרי כולנו בני אדם ובכולנו יש הכל גם תוקפנות, גם אהבה אז למה להחניק בפנים? רצתה לאמר זאת לאימה אך היא אמרה, עיזבי שטויות עשית היום כבר שיעורים? אני עסוקה, להתראות. והילדה הזאת שואלת גם אתכם כאן, אנשים האם צריך לשמור בלב את הדברים שמרגישים? האם שיתוף גורם לפצע גדול יותר מהסתרה האם כאב מביש את מי שמשתף בו חברה? זה לא נאה, זה לא יאה ככה אמרו לה ההורים והיא עצמה כלל לא הבינה את הכללים והחוקים בדיונים מכובדים שמעה מילים גבוהות גבוהות אבל חיפשה תמיד תמיד את הנסתר בלבבות כי היא ידעה, בתמימותה שהאדם דומה כל כך וששלום יכול לבוא אם רק נדבר, וניפתח כי אחרת איך נבין את הכועס והפוגע אם לא ניתן לו להביע את שבלב שלו צורח? זה לא נאה זה לא יאה ככה אמרו לה ההורים והיא הלכה לה עצובה, לכתוב על כך שירים.... תמי.

21/02/2006 | 09:48 | מאת: נורית - אמא של

אין ספק תמי'לה שאת מדברת מגרונם של המוני קוראים ונוגעת לנו בנשמה. פותחת לנו צוהר חשיבה כהורים ומזכירה לנו כמה חשוב להיות קשובים לילדינו. קשובים מאוד. תודה. מיותר לציין שוב את הכשרון המדהים שלך לבטא בשפה כה יפה את הדברים. ...ואגב, לא סיפרת לנו איך עבר המבחן ההוא שהיית לחוצה ממנו כל כך..? יום נעים, נורית.

21/02/2006 | 15:24 | מאת: תמימי

נורית יקרה בחינת ההתמחות שלי היא רק בקיץ, במאי- יוני. יש עוד זמן. אני עובדת על זה. כמובן שאספר לכם כשאעבור- המשמעות היא שאהיה פסיכולוגית קלינית מומחית,. בינתיים אני עוד מתמחה... תודה על הדברים החמים ויום נהדר, תמי.

22/02/2006 | 00:58 | מאת: יוני

לתמימי ממש נגע לליבי תודה לך ממש יפה !!!!

20/02/2006 | 14:02 | מאת: אמיר

שלום לכולם! מזה חודש וחצי אני בקשר עם מישהי,יצאנו פעם אחת ונפגשנו עוד 3 פעמים סתם לדבר! בכל הזמן הזה היא תמיד טענה שהיא ממש מעוניינת להכיר אותי ושאני קוסם לה,ושאני לא צריך לדאוג כי היא באמת מועניינת בי...עם זאת שמתי לב שהיא שמרה אותי על אש נמוכה בכל הזמן הזה מהטענה שהיא לא בטוחה האם להכנס לקשר עכשיו למרות שהיא מעוניינת בי מכיוון שיש בחייה דברים שמכבידים ומונעים ממנה להכנס לקשר!בכל הזמן הזה,הכרתי מישהי אחרת והיא דווקא ממש מעוניינת ומראה נכונות,העניין הוא שאני דווקא רוצה את הראשונה מהמון סיבות ודווקא איתה לא יוצא כלום!אז שבוע שעבר נפגשנו והסברתי לה את העניין,דרשתי לדעת איפה אני עומד והיא הסבירה שיכול להיות שהיא טסה בעוד מספר חודשים והיא מפחדת שנכנס לקשר ואחר כך זה יכאב לשנינו כי היא מכירה את זה כי בעבר זה קרה לה עם חבר קודם!יום למחרת נפגשנו והבאתי לה זר וורדים עם מכתב והיא ממש התמוגגה,ממש שמחה והעריכה והיא הכינה גם לי כרטיס ברכה יפה והסבירה לי שהיא רוצה אבל לא יכולה!יום למחרת בהפתעה מוחלטת היא התקשרה אליי ודיברה איתי חצי שעה...שאלתי היא כזו:מה הלאה?מה אני צריך לעשות כדי להשיג אותה למרות הקשיים הטכנים?מה אני יכול לעשות כדי שהיא תשתכנע להיכנס לקשר?

לאמיר אני מקווה שקוראים יכנסו ויענו לך, בנושאים מהסוג הזה איני חושב שתשובה של פסיכיאטר טובה יותר מתשובה של משהו אחר. בהצלחה דר' גיורא הידש

23/02/2006 | 23:41 | מאת: היי אמיר

קודם כל רציתי להגיד שאני מאוד מזדהה עם המצב שאתה נמצא בו כרגע יש לך שני אפשרויות האחת היא לקחת סיכון ולהמשיך את הקשר ולקוות שזה ימשיך ויצליח השניה היא פשוט לסיים את זה כי ככל שהזמן יעבור יהיה קשה יותר,מניסיון אישי שלי להכנס לקשר כזה זה לא כדאי כי עם כל הרצון וההתאהבות אתה תחייה בתחושה של פחד שזה משהו שיגמר ברגע שהיא תטוס ואז תצטרך להתמודד עם פרידה קשה יותר ממה שעכשיו אני מבינה את ההרגשה שלך שאתה רוצה להיות איתה במיוחד שהכרתי מישהי שכן עשתה לך את זה אבל הכאב שיבוא אחר כך פשוט לא שווה את זה...בכל מקרה בהצלחה בכל דרך

כתב אישום חמור שגובש בפרקליטות נגד צוות בית החולים "איתנים" מפרט שורה של מעשי התעללות, השפלה ופגיעה פיזית בחוסים - והכל בהוראת האחות הראשית ובידיעת מנהלי המחלקות ומנהל המוסד. אחד החוסים הוחזק עירום במחסן קטן ללא אוורור חיצוני או צוהר בדלת, עם מזרון בלבד. סגן בית החולים ידע וראה - ולא עשה דבר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3218723,00.html

20/02/2006 | 15:43 | מאת: נטלי

היי קראתי ובכיתי. כל פעם מחדש לא נקלט אצלי איך אנשים יכולים להיות כאלה חלאות. אני מקווה שיקבלו עונש ראוי. יחד עם זאת חוששת שהדרגים הגבוהים יזכו ליחס מועדף.

20/02/2006 | 11:39 | מאת: שמיל

שלום רציתי לדעת אם אני משתמש בשני סוגי SSRI בעת ובעונה אחת (לדוגמא סימבאלטה ופלוטין יחדיו) האם אני יכול לגרום לעצמי לעודף סרוטנין מסוכן. אם כן אז מה התופעות שאמורות להתריע לי על כך? בתודה שמיל

21/02/2006 | 15:46 | מאת:

לשמיל השימוש בשתי תרופות אינו גרוע יותר מאשר תרופה אחת במינון גבוה. ישנה תסמונת של בילבול ואי שקט הנובעת מסרוטונין גבוה, אבל מדובר בתמונה חדה וחריפה ולא במצב קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 11:25 | מאת: בדס

רציתי לשאול לאחר כמה זמן נטילת ויפאקס (150 מ"ג) מגיעה השפעתה לשיא ולשיפור שיא בדיכאון? והאם בחודש הראשון יכול להיות שתהיה דווקא השפעה שלילית וירידה במצב הרוח? בברכה בדס.

20/02/2006 | 15:42 | מאת: דור

השפעת שיא- אחרי 3-4 חודשים, אז גם תדע אם לעלות במינון ל-225 מ"ג. אין לויפאקס השפעה שלילית על מצב הרוח.

21/02/2006 | 13:29 | מאת: אנונימית

כשהתחלתי לקחת ויאפקס 150 היו לי שלושה שבועות לא קלים, מצב הרוח היה ירוד מאוד וההרגשה הכללית היתה נוראית. במקרה שלי,לאחר כחודש וחצי החל שיפור שמיום ליום היה ניכר יותר ויותר. צריך סבלנות. בהצלחה.

20/02/2006 | 10:31 | מאת: ליאת

שלום רציתי לשאול האם קלונקס עשוי לגרום להתקווצויות שרירים פתאומיות בבטן או שעלי להניח שזה כתוצאה משימוש בריספרדל? בתודה

20/02/2006 | 15:50 | מאת: דור

העוויתות הם כנראה מהריספרידל, אבל ייתכנו גם בזמן גמילה מקלונקס, או בעיה של מתח או חרדה. הקלונקס מאד ממכר.

21/02/2006 | 15:44 | מאת:

לליאת הקלונקס מרפה שרירים ולא גורם לעוויתות. צריך לראות את התופעה כדי לקשור אותה לרספרידל. יתכן שאין קשר כלל לתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 10:06 | מאת: הדר

שלום דר הידש האם זה נכון שגאודון פוגע בכדוריות הדם הלבנות וזה יכול לגרום לסרטן?האם צריך לעשות בדיקות דם כשלוקחים אותה? ועוד שאלה אני כבר חודשיים וחצי לוקחת סרוקסאט והיום העלתי משלושה כדורים לארבעה כמה זמן צריך לתת לתרופה לעשות את שלה? בינתיים היא לא עוזרת לי בכלל. תודה מראש הדר

21/02/2006 | 15:43 | מאת:

להדר גאודון אינו גורם לפגיעה בכדוריות הלבנות ואין צורך בבדיקות מעקב. לא ברור לי מה האבחנה שבגללה את מטופלת עם פקסט, בכל אופן מדובר על מינון גבוה, וכאשר מטפלים בדיכאון או חרדה עדיף להחליף תרופה במקום לעלות במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי היום אצל פסיכיאטרית (שבעצם מתמחה גם בהפרעות קשב וריכוז-ADD). עברתי אבחון אצלה היום (פגישה ראשונה) ובסופה של פגישה היא נתנה לי מרשם של ציפרלקס - 5 מ"ג, פעם ביומיים, לא אמרה לי לכמה זמן (עוד אבוא ל 2 פגישות נוספות). מכל מה שקראתי בפורומים ברשת, ותופעות לואי באתר אינפומד, נלחצתי מאוד. אני מנסה בכל כוחי להעלות את החיים שלי למסלול נכון (לתפקד!!), ופוחדת שתופעות הלואי שכן יכולות לנבוע פשוט ידפקו לי את סדר היום שכן בניתי כבר. - אני לומדת - סטודנטית! עיקר, אם לא כל, הלימודים שלי הם מ-ספרים, ויש לי עוד כמה חודשים מבחן, (כשאת חומר הלימוד למבחן צימצמתי למינימום האפשרי כדי להקל על יכולת התפקוד והלמידה), ואני לא יודעת אם התקופה (הקריטית עבורי) של שלושה שבועות תדפוק לי את התפקוד של הלמידה וגם את התפקוד בכל היום. אני יודעת שעל כל אחד משפיע כדור אחר, או תופעת לואי אחת לא תופיע אצל אחר. השאלה שלי היא, אם מינון כמו שאני צריכה לקחת יכול בכלל להשפיע עלי, יחסית לאנשים שלוקחים ציפרלקס כל יום?! תודה.

שלום שירה לפי דעתי מינון כזה ועוד כל יומיים הוא מינון מאד נמוך ואני לא רואה בו טעם.יכול להיות שהרופאה שלך רוצה להעלות את המינון בהדרגה ועלייך להיות סבלנית.בכל אופן ציפרלקס ידועה בתור תרופה עם מעט תופעות לוואי ואם בכלל ככה שאת יכולה להיות רגועה.

20/02/2006 | 13:49 | מאת: שירה

הטעם במינון הוא מצב הטוב יחסית, מבחינת דכאון וחרדה.. (אני ממותנת ולכן המינון הנמוך). מקוה שבאמת לא יהיו תופעות לואי שיפרו לי את התפקוד היומיומי.. תודה לך.

20/02/2006 | 00:31 | מאת: אברהם גיא

שלום רב אבא שלי עבר דום לב וכתוצאה מכך נשארה לו פגיעה מוחית קשה מאוד איבד את הזיכרון ,עצבני מאוד ,ישנוני מידי . הוא קיבל כדור בשם קלופיקסול דפו 200 מ"ג וזה השאיר לו נזק רב כתוצאה מכך טופל באסיוול 10מ"ג 3 פעמיים ביום עכשיו הוא מקבל לורייוון 3 פעמים ביום. האם איפשר להוריד לו את הלוריוון ולטפל בו ללא הלוריוון אוכדורי הרגעה מפני שבם ממכרים מאוד תודה

20/02/2006 | 18:41 | מאת: דור

לאברהם- לוריוון 3 מ"ג שקול לאסיוול 30 מ"ג ולכן מדובר למעשה באותו טיפול, עם אותם תופעות לוואי ובשניהם סיכון להתמכרות. לא ברור מדוע קיבל זריקה של קלופיקסול- האם היתה פסיכוזה? האסיוול יותר מרגיעה ופחות ממכר ולכן לדעתי הוא עדיף על הלוריוון, אבל שניהם מקבוצת הבנזודיאזפינים. הגמילה צריכה להיות הדרגתית ומבוקרת. תתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל.

22/02/2006 | 01:27 | מאת:

לאברהם חייבים לראות את התמונה הכללית, כנראה יש צורך בהרגעה ולכן צריך לבחור באפשרויות הקיימות. כלומר עם לוריוון או וואבן פותרים את הבעיה אז עדיף ליטול אותם ושאביך יהיה רגוע כך שהוא לא יסבול וגם הסביבבה לא תסבול. הקלופיקסול מרגיע ואינו ממכר, אבל אתה רואה שיש לו חסרונות אחרים...., כמובן שאפשר לנסות תרופות נוספות שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות. אבל הדבר החשוב הוא המצב של אביך ולאו דווקא תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 00:17 | מאת: woman

שלום רב, אני לוקחת חצי כדור פקסט כבר כמה חודשים. יש לי גם נשירה מזה כמה חודשים. האם יש קשר בינייהם? ערכתי בדיקות דם והורמונים אך לא נראה משהו חריג. כיצד אפשר לדעת? באופן כללי היתה לי תקופה של 3 חודשים שהייתה עמוסה ולחוצה (עבודה חדשה, לימודים, חבר מחו"ל שבא לבקר). בתודה, woman

לאורית עניתי בפעם הראשונה ששאלה זו נשאלה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2006 | 19:54 | מאת: אורית לדר הירש

לצערי לא ענית לשאלתי (16 לחודש) ולכן חזרתי עליה.

19/02/2006 | 22:55 | מאת: פנחס

ידידתי אם חד הורית מירושלים שכלה את בנה בן ה18 לפני כשבועיים. אחותו הקטנה בת 14.5 קשה לה מאוד עם זה ומבקשת עזרה מקצועית. נא הפנו אותה למקומות הנכונים. תודה

20/02/2006 | 00:04 | מאת:

לפנחס אפשר לפנות ללישכת הרווחה, או למרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2006 | 22:53 | מאת: שלי

האם 5HTP יכול להחליף את הפרוזאק? אילו תופעות לוואי יש ל5HTP? מה קורה לאדם שאינו סובל מדיכאון ולוקח 5HTP? מדוע לא נמכר בארץ?

20/02/2006 | 00:02 | מאת:

לשלי איני מכיר תרופה בשם 5HTP כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2006 | 18:45 | מאת: ronit

שלום רב! אני סובלת מנדוני שינה קשים לאחרונה, לאחר בדיקה של רופא ממעבדת שינה, נאמר לי שהבעיה שלי היא לא בעית שינה , כלומר לא בעיה פיסיולוגית אלא בעיה פסיכולוגית. באיזה טכניקות הרפיה או הורדת מתחים כדאי להשתמש? האם יש סיכוי שבעיה זו תפתר מאליה , כי לפי מה שאני רואה זה רק הולך ומחמיר , וממש הלילה מלחיץ אותי . תודה מראש

19/02/2006 | 22:35 | מאת: דור

רונית- תתקשרי למעבדת שינה ובקשי מספרי טלפון של פסיכולוגים שעוסקים בנושא. הטיפול ההתנהגותי נמשך מס' מצומצם של פגישות. המלצות לכדורים ותשובה מפורטת בנושא התרופות לשינה קיבלת בפניתך הקודמת לפורום.

19/02/2006 | 23:49 | מאת:

לרונית כפי שדור כתב הטיפול המומלץ הוא התנהגותי. לדעתי כל שיטות ההרפיה טובות ומאוד מומלצות, איני חושב שיש הבדל גדול בין שיטות ההרפיה השונות, חשוב להתאים לך את השיטה, דימיון מודרך, ביו פיידבק, יוגה ומדיטציה, וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2006 | 17:12 | מאת: דורית

שלום רב, אני עובדת במוסד חינוכי לילדים עם תפקוד גבולי-פיגור קל. לאחרונה שמתי לב כי יש עליה במתן רספרידל לילדים בבית ספרי, החל מגיל 7 שנים בערך. בחלק מהמקרים לא היה סימן לבדיקת מציאות לא תקינה או בלבול כלשהו, אלא חוסר שקט ובעיות התנהגות שונות. שאלתי היא לאיזו מטרה נועדה התרופה?

19/02/2006 | 23:10 | מאת: דור

לדורית- כמו שציינת בעצמך, השימוש בריספרידל הוא מעבר למה שהיא מאושרת לשימוש. התרופה מאושרת ע"י משרד הבריאות לטיפול בסכיזופרניה ובמניה. בפועל, התרופה ניתנת גם להפרעות התנהגות אצל ילדים מוגבלים וגם לחולים דמנטיים מבוגרים. בגדול, התרופה נוגדת פסיכוזה, חוסמת בעיקר דופאמין מסוג D2 ובכך היא מחליפה את ההלידול שהיה הנפוץ ביותר לפניה.

20/02/2006 | 13:06 | מאת: דור

לדורית- שלום שוב, ייתכן שאת מתארת שימוש לרעה בתרופות פסיכיאטריות. לכן ממליץ לשקול תלונה אצל הגורמים המוסמכים. לא ציינת בפנייתך אם הילדים במוסד נבדקים ע"י פסיכיאטר מומחה והאם הורי הילדים נתנו הסכמתם לסימום הילדים. סימום ילדים מפגרים בתרופות שונות ומשונות היא תופעה נפוצה, אך כמעט ולא זוכה לחשיפה בתקשורת, שכן זה לא מעניין כ"כ את הציבור, כל עוד לא מדובר בהתעללות פיזית של אנשי צוות.

20/02/2006 | 15:49 | מאת: דורית

שלום דור. הילידם אשר נוטלים את התרופה קיבלו מרשם מפסיכיאטר/ית, אולם עדיין איני בטוחה לגבי רצינות הבדיקה הפסיכיאטרית. חלקם ילדים עם רקע קשה ולעתים התנהגותם החריגה היא תגיבתית. לפי דבריך נראה כי אם רספרידל נוגד דופאמין האם זה שייך לקבוצת תרופות ההרגעה או לקבוצת התרופות לטיפול ב- ADHD?

20/02/2006 | 19:26 | מאת: דור

ריספרידל שייכת לקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות לטיפול בסכיזופרניה. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=276

19/02/2006 | 12:15 | מאת: רותם

היי זו אני רותם ההריונית שנגמלה מסרוקסט ושותה לוסטראל זוכר?? אז ככה הרופאה נתנה לי לשתות 50 מ:ג ביום של לוסטראל אותו אני שותה כבר בערך 10 ימים מה שקורה זה שאני מרגישה שהוא קצת כבד לי אני שותה אותו אומנם בשתי מנות חצי וחצי אבל הייתי מעדיפה לשתות רק חצי כדור 25 מג וזהו האים זהו מינון בכלל שיכול למגר חרדות? או שזה כוסות רוח למת? אני פשוט מרגישה שהכדור חזק לי קצת ושאין לי צורך באחד שלם לתשובתך אודה רותם ההריונית

19/02/2006 | 23:36 | מאת:

לרותם יתכן שיש צורך לעלות במינון לאט יותר ואז הגוף יסתגל לתרופה. אפשר בהחלט לעלות במינון בסבלנות. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2006 | 11:54 | מאת: י.

טוב במחלת ocd? התקבלתי לטיפול במחלקה הפסיכיאטרית של אחד מבתי החולים בארץ . נקבע לי תור לרופא בעוד 3 שבועות ואחר כך דחו את הפגישה לעוד חודש. היחס הוא מזלזל. אין לי כסף לטיפול פרטי. האם נגזר עלי לסבול בגלל רופאים חסרי מצפון?

20/02/2006 | 12:02 | מאת: י.

למה אין תשובה?

19/02/2006 | 11:05 | מאת: ארז

שלום רב, אני מבקש לדעת למה הכוונה חולה אמבולטורי ?

19/02/2006 | 23:35 | מאת:

לארז חולה שאינו מאושפז, בדרך כלל בטיפול מרפאתי. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2006 | 09:32 | מאת: רינה

דר' הידש שלום רב ! אני נוטלת כבר חודש וחצי רסיטל - במשך שבועיים חצי כדור וחודש ויומיים כדור שלם 20 מ"ג אך עדיין איני חשה שיפור . אולם , ישנו שיפור ממש מועט , אני קצת יותר רגועה ויש לי פחות מועקות אך לא בטוח שזה מהשפעת הכדור או מהעובדה שאני יודעת שאני נוטלת אותו. לדעתך , האם עליי להמתין עוד קצת ? האם עליי לשקול שינוי תרופה ? אני מעדיפה שלא לעלות במינון . אשמח לתשובתך ולשמוע ממי שהתנסה תודה

לרינה את עדיין בהתחלת השיפור, אם ישנה כבר התחלה סביר להניח שבשבועיים שלושה הקרובים תרגישי שיפור רב יותר. בשלב הזה לעתים אנשים המכירים אותך רואים את השפור לפני שאת חשה אותו, כך שכדאי לשאול אותם ויתכן שהם יעודדו אותך למרות שאת עצמך עדיין לא מרגישה את השפור. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 22:08 | מאת: לוסטראל

שלום הבנתי שלוסטראל יכול לגרום לרגישות לאור ולשינויים בראייה. האם מי שגם ככה סובל מרגישות לאור יכול לקחת אותו בכלל? האם זה יכול לגרום נזק?

19/02/2006 | 23:31 | מאת:

שלום, לא שמעתי שלוסטרל קשור לרגישות לאור, לוסטרל אינה פוגעת בעיניים. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 21:58 | מאת: אריק

שלום רב אחרי נטילה של שנתיים אפקסור XR 75 עקב תופעות לוואי שזוהו כדיכאון עברתי עכשיו לאפקסור XR 150. האם אני אמור להרגיש יותר טוב עם העלייה במינון? האם נטילת כדור אחד של 150 עדיפה על פני שני כדורי 75 מ"ג?(נאמר לי על ידי הרוקח שעדיף כדור 150 על פני שני 75 מ"ג). יש לי תחושה שכאשר אני לוקח את הכדור 150 בלילה ממש לפני השינה אז בבוקר אני מתעורר עירני יותר וזה נראה לי עדיף מאשר נטילת הכדור בשעות הבוקר-האם זה נשמע סביר? שאלה לסיום-כמה זמן עלי להמתין עד שאראה שאין שיפור במצבי עם העלייה במינון ומה מומלץ לעשות אז-לעלות עוד במינון האפקסור?

18/02/2006 | 22:48 | מאת: דור

לאריק- מבחינה רפואית אין הבדל בין נטילה של 2 כדורים של 75 מ"ג או 1 כדור של 150 מ"ג. השיפור הוא תוך שבועיים. לפעמים צריך לחכות יותר- עד 6-8 שבועות. אפשר בהמשך לעלות ל-225 מ"ג ליום, אם השיפור עם 150 מ"ג לא יהיה מספק. מומלץ לקחת את כל המינון פעם ביום, אחרי אוכל, בבוקר או בצהריים. נטילה בערב פחות רצויה, כי זה עשוי להפריע לשינה ו/או להשפיע על החלומות.

לאריק תודה לדור, בדרך כלל האפקסור מומלץ בבוקר, אבל אם אתה מרגיש אתו טוב יותר כאשר אתה נוטל בערב, אז אין בעיה ליטול בערב. מה שחשוב שתיטול את התרופה בזמן קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 21:36 | מאת: דוד

שלום רב דר' ! שמי דוד ואני בן 27 סובל מזה כ 6 שנים מחרדות היפוכונדריאליות בעיקר אך עם הטבה מצויינת בזמן של החודשים האחרונים , נוטל 1 מ"ג קלונקס לפני השינה כבר שנה וחצי לאחרונה אני בשלבים של פתיחת עסק חדש שדורש ממני משאבים נפשיים רבים בשבוע וחצי האחרונים יש לי הרגשה באמצע היום של אודם וחום בפנים דבר זה הפריע לי ולכן הלכתי להיבדק הרופא מדד לי לחץ דם והיה לי 150/100 הוא דרש ממני לבדוק לחץ דם במשך שבוע 3 פעמים ביום ובסופו של התהתיך להגיש לו את התוצאות להמשך טיפול. מיותר לציין שאיני רוצה בגיל צעיר להתחיל ליטול תרופות ללחץ דם בנוסף לקלונקס ברשותך מצורפות תוצאות הבדיקה הביתית לחוות דעתך בבקשה . לחץ דם 135/75 135/75 132/68 135/76 133/74 129/71 128/76 126/70 138/83 130/70 124/72 136/75 130/61 128/70 134/79 הבדיקה נעשתה על ידי והתוצאה היא לאחר שתי מדידות במנוחה בהפרש של שתי דקות הראשונה תמיד היתה גבוהה יותר אפילו בהרבה . מה דעתך דר' הידש ? האם כאבי ראש יכולים להגרם גם עקב לחץ נפשי ? תודה רבה על תשובתך . דוד

19/02/2006 | 23:26 | מאת:

לדוד אכן לחץ דם מודדים במנוחה. ערכי לחץ הדם תקינים ולכן אם אין בעיה גופנית אחרת אפשר לחשוב על מקור נפשי כלומר מצבים של חרדה ולחץ בגלל הסיבות שאתה ציינת ומכיר. גם כאבי ראש יכולים להגרם על ידי מתח נפשי. כך שבהחלט כדאי להגיע לטיפול נפשי או להמנע ממצבי הלחץ. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 20:45 | מאת: אריה

שלום רב אני משתמש מזה כ-7 שנים בתרופה זו נגד חרדה 15 מ"ל ליום. בשנה האחרונה התחלתי להרגיש בתופעה שברצוני לדעת אם יש קשר בינה לבין התרופה : בשעת שיחה אני מאבד פתאום את הכושר ליצור משפטים בנושא שמדובר בו. אני "נתקע" עם המילה הנדרשת ונאלץ לחפש מילים/משפטים חלופיים, בדרך כלל 'פשוטים' יותר. מה דעתך בנושא ?

לאריה איני חושב שמדובר בתופעה של הציפרמיל. כדאי להגיע לבדיקה של רופא המשפחה או נאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 20:21 | מאת: לינור

שלום! האם כל הכדורים אנטי דכאון גורמים להשמנה-עד היום ניסיתי את רובם.\ איזה כדור יכול להסב לי אושר???ללא השמנה! דחוףףף,ולמה שום כדור לא עוזר לי בכלל???????

19/02/2006 | 23:21 | מאת:

ללינור כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל. תרופות הפועלות על הנוראדרנלין אינן גורמות לעליה במשקל, תרופות כמו האדרונקס או האורוריקס. אם הדיכאון אינו חמור אפשר לנסות גם למיקטל, שהיא אומנם מייצבת, אבל עשויה לעזור גם נגד דיכאון ואינה גורמת לעליה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

בני בן 27 סובל מדיכאון עמיד לתרופות , מטופל כרגע בגהה בנזעי חשמל שלא עוזרים והטיפול מסתיים בימים אלו. שאלתי האם יש טיפולים הוליסטים לעזור לו ? ואם כן על איזה מהם את הממליץ. תודה רבה

לשושי איני מבין מספיק ברפואה אלטרנטיבית ואיני יכול להמליץ. בכל מקרה כאשר מדובר בדיכאון עמיד וקשה אסור לוותר על החלק הרפואי. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 19:11 | מאת: נטלי

שלום אני בת 28 ומזה שלוש שנים מטופלת בתרופה ושיחות נגד דיכאון ומחשבות אובססיביות. מצבי השתפר מאוד. השאלה שלי היא כזאת: כנראה שבמשפחה שלנו יש בעיה רגשית. אמא שלי וכנראה גם סבתא שלי ז"ל היתה להם בעיה רגשית) וגם אחותי רגישה ונראה לי שגם האחיינית הקטנה שלי בת 8 וכמובן אני. בנוסף לכך לאמא שלי כנראה יש נטיה להתמכרות: היא יכולה להתמכר לטלוויזיה, קריאת ספרים, קולה והכי נורא נראה לי שבזמן האחרון היא התחילה להפריז בשתיית אלכוהול.יש לציין כי לי אין נטיה להתמכרות ועד כמה שידוע לי גם אחותי לא. אני גרה עם חבר שאצלו במשפחה יש תורשה של לקויות למידה למיניהן. אבא שלו לקוי למידה. יחד עם זאת חבר שלי לא לקוי למדיה אך שתי אחיות שלו כן. חשוב לציין כי כולם התגברו בצורה מאוד יעילה על הלקויות והם אנשים מאוד מאושרים. כפי שציינתי, אני מטופלת אצל פיסכולוג ולוקחת תרופות ומצבי השתפר מאוד. הגעתי לשלב שאני חושבת להקים משפחה (פעם חשבתי שבעיה שלי כל כך חמורה שאני לא אצליח לעשות זאת) ורוב הסיכויים שאני וחברי נתחתן. ופתאום צצה לי שאלה שלא ברור לי אם היא חרדתית או שיש לה בסיס מציאותי: האם השילוב של התורשה המשפחתית שלי (בעיות רגשיות ואולי נטיה להתמכרות) התורשה של חבר שלי (לקויות למידה) יכול להוות בעיה כשנרצה להביא ילדים? תודה

19/02/2006 | 22:54 | מאת: דור

לנטלי- התכונה של כפייתיות יכולה להיות נרכשת, או מולדת, או שילוב של השניים. אצלך, למשל, זה כנראה שילוב של השניים. אצל הילד, שעדיין לא נולד, קשה לדעת מראש, כי אין בדיקה גנטית לנושא זה (או כל נושא אחר של בריאות הנפש), לכן התעסקות בנושא זה איננה מועילה. יכול להיות שתהיה לילד נטיה מולדת לכפייתיות אך לא בהכרח. כנ"ל לגבי הבעיה של לקויות למידה.

19/02/2006 | 23:14 | מאת:

לנטלי כפי שאת רואה בעצמך תרשה היא כמו "טוטו", אי אפשר לדעת מי מהילדים יקבל גנים "טובים" ומי עם קשיים. בכל אופן הביטוי של הבעיות הגנטיות קשור גם לסביבה, כלומר גם אם ישנם "גנים לא טובים" עדיין עם טיפול וחינוך טובים אפשר למנוע את הביטוי של ההפרעה הגנטית. כך שרק חלק גנטי וקיים גם חלק חינוכי סביבתי. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 18:14 | מאת: רונלד

שלום דוקטור הידש אם אני מקריח יכול להיות שזה תוצאה של לחץ וחרדה תוכל להמליץ לי מה לעשות נגד ההתקרחות?

19/02/2006 | 23:08 | מאת:

לרונלד לנשירת שיער יש סיבות רבות ואחת מהן היא לחץ נפשי. חשוב להגיע לאבחון ולבדיקה האם ישנו מתח נפשי מיוחד והאם יש מקום לטפל בכך. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 18:07 | מאת: ויקו

שלום דוקטור הידש אני רוצה להתחיל לקחת ויטמינים בשביל הבריאות כדי שיהיה. האם מותר לקחת ויטמינים עם סרוקסט? והאם בתור רופא מומחה תוכל להמליץ לי על ויטמינים המכילים את כל הקבוצות על מנת לקחת על בסיס יומי? תודה

19/02/2006 | 23:07 | מאת:

לויקו אין בעיה עם ויטמינים, איני רואה הבדלים גדולים בין בתי החרושת השונים. חשוב להקפיד שיהיה ויטמין B12 (במיוחד לכל הצמחונים), אם משהו צמחוני הייתי ממליץ ליטול B12 כויטמין יחידי ולא בתערובת, במציצה מתחת ללשון. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 18:03 | מאת: טובוש

שלום וברכה שמעתי שמי שנוטל סרוקסט סובל מאי קרישת דם. האם זה נכון וזה לא מסוכן? האם זה לא מסוכן גם בגיל מבוגר יותר של 50 60? ומה קורה אם נחתכים עמוק זה משפיע?

19/02/2006 | 23:05 | מאת:

לטובוש מדובר בהשהייה קלה של קרישת הדם כמו של אספירין. ההפרעה אינה כל כך בקרישה אלא בהדבקויות של טסיות הדם שגם הן קשורות לקרישה. קיימת סכנה מסויימת של דימום עם אספירין ותרופות נוגדות דיכאון כמו הסרוקסט, אבל הסכנה מועטה. להיפך, לעתים האספירין והסרוקסט עשויים להאריך את החיים על ידי מניעת אטריו-סקלרוזיס, הסתדות העורקים. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 17:15 | מאת: יפעת

רציתי לשאול האם אבחנה שלי כבעלת הפרעת קשב קשה, יכולה לשלול אבחנה קודמת כבורדליין עם תנודות אפקטיביות או שזו תוספת. ע"פ שאלון של ד"ר אמן (בינתיים עוד בלי בדיקה ממוחשבת) אני עונה על הקריטריונים של כל ששת הטיפוסים של ה ADD ויש חפיפה בנקודות מסוימות בין השאלות שם לתופעות שקשורות לבורדרליין. אז איך יודעים אם זה במקום או בנוסף? ובכל מקרה האם בהנחה שהאבחון במכון יתמוך באבחון העצמי אני אמורה להגיע למטפל שמבין בשני התחומים? או שכל פסיכיאטר יוכל להתאים את הטיפול התרופתי לאבחון?

19/02/2006 | 23:02 | מאת: דור

ליפעת- לתת ריטלין לבורדרליין זה כמו לשפוך נפט על מדורה. לכן חשוב לעבור איבחון פסיכיאטרי מלא ולראות אם האמפולסיביות קשורה להפרעה ראשונית של ADHD או שהיא קשורה להפרעת אישיות גבולית. שתי האבחנות לא סותרות זה את זו. גם אם יש לך הפרעת קשב, עדיין יש לך גם אישיות וגם נפש והנושא של אישיות לא מתבטל בגלל הפרעה נוספת. להפרעת קשב יש פתרון תרופתי פשוט. להפרעת אישיות הפתרונות הרבה יותר מורכבים.

19/02/2006 | 23:02 | מאת:

ליפעת פעמים רבות אנחנו רואים את הסיבוכים הרגשיים של הפרעת קשב ולעתים ישנה אבחנה של הפרעת אישיות גבולית. כך שגם אם האישיות הגבולית היא תוצאה של הפרעת הקשב (לא תמיד אבל ישנם מקרים כאלו), אז מדובר על שתי אבחנות. לא כל הפסיכיאטרים מאמינים ומכירים את הפרעת הקשב אצל מבוגרים, אבל במידה וכן אין בעיה שאותו פסיכיאטר יטפל בשתי ההפרעות. מניסיוני, טיפול בהפרעת הקשב עשוי להקל מאוד על הסמפטומים הרגשיים. כל טוב דר' גיורא הידש

18/02/2006 | 14:11 | מאת: גילי

שלום רב !!! דודתי בת ה-83 לוקחת סרוקסט, אבל באופן כללי מצבה הנפשי טוב חוץ מבעיה אחת שמאוד מציקה לה ולבני משפחתה. הרבה פעמים בלילה היא נוהגת לצעוק\לדבר בקול רם מתוך שינה. מה ניתן לעשות בנידון?

לגילי קודם כל צריך לברר האם מדובר בתופעת לוואי של הסרוקסט (יתכן שהבעיה היתה עוד לפני נטילת הסרוקסט), לסיוטי לילה עלולים להיות גורמים רבים. למזלנו הסרוקסט עלול לגרום לחלומות ערים יותר ואפילו לדיבור/צעקות בלילה, איני חושב שתרופת שינה היא רעיון טוב אבל לפעמים אין ברירה. כל טוב דר' גיורא הידש