פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
14/02/2006 | 22:21 | מאת: לריסה

ד"ר הירש שלום! בני קיבל כדורי ציפרלקס . לאחר שנטה לדכאון ומחשבות אובדניות ברצוני לדעת, כמה זמן דרוש לקחת ציפרלקס כדי לראות הטבה במצב, והאם במצב כזה יכול יהיה להגשים את מה שהוא מבטיח , להתאבד? יש לי מלחמה איתו גם על נטילת התרופה כי לטענתו זה לא יעזור. והוא רק שבועיים לוקח את התרופה. 10 מ"ג X 2 ביום וכבר מתייאש. אודה על תשובתך.

16/02/2006 | 18:34 | מאת:

ללריסה אכן הציפרלקס היא תרופה טובה נוגדת דיכאון ועשויה לעזור. כעת נראה שזה הזמן החשוב, הציפרלקס מתחילה לעזור אחרי כשבועיים והשפעתה תלך ותתגבר. יחד עם זאת דווקא כעת הסכנה האובדנית גדולה ביותר כך שמאוד חשוב לשמור עליו כעת דווקא. כלומר דווקא בזמן של התחלת השיפור הסכנה האובדנית עלולה להתגבר ורק אחר כך היא יורדת. בנוסף לתרופות חשוב שיגיע לשיחות או למעקב תכוף אצל הרופא כדי להעריך את הסכנה האובדנית וגם כדי לעודד אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=679755 מה דעתכם?

15/02/2006 | 00:36 | מאת: פרוזק

15/02/2006 | 06:09 | מאת: תמימי

הרופאים והמטפלים בבריאות הנפש צריכים להיות אנשים נקיים מכל רבב, בכל מובן. אסור להם לעבוד עד שהוכחה חפותם. אנשים עם מחלות נפשיות כל כך חשופים ופגיעים. ובטח שנערים ונערות, ובני משפחותיהם. אני לא בקיאה בפרטי המקרה, אבל ממה שקראתי כאן בכתבה, זה נראה לי לגמרי לא תקין. תמי.

14/02/2006 | 21:13 | מאת: יסמין

אני מבקשת חוות דעת על המכשיר מאסטר מיינד. האם הוא יעיל נגד עצבנות ודיכאון?

16/02/2006 | 18:30 | מאת:

ליסמין לפי ידיעתי המסטר מינד עוזר ומביא אנשים להרפיה. כל שיטה של הרפיה טובה למתח וחרדה אבל היא עלולה להחמיר דיכאון. כך שצריך להזהר. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 19:16 | מאת: מבולבלת

שלום! יש לי הפרעת זהות דיסוציאטיבית ויש לי לפחות דמות אחת שממציאה דברים (כמו: שהיא גדלה בארה"ב) רציתי לדעת אם זה יכול להיות שלא עברתי טראומה וזה גם המצאה של הדמויות? או שהייתה איזה טראומה אבל לא כזו כמו שנדמה לי? אני פשוט לא יכולה לדעת עד כמה אני יכולה לסמוך על כל מה שכל הדמויות אומרות ואין לי דרך לאמת את הכול. מחכה בקוצר רוח לתשובה

15/02/2006 | 06:10 | מאת: תמימי

מבולבלת יקרה האם את בטיפול? אלה הן שאלות שצריך לברר בטיפול, זה מצב באמת מבלבל וכואב, ובפורום אי אפשר לתת לו מענה. תטפלי בעצמך, ותרגישי טוב, תמי.

למבולבלת בדרך כלל יש אינטגרציה של כל הדמויות "שישנן בנו" ודמות אחת ולאדם אחד. כך שכל פיצול הוא מטבעו לא טוב. לכן חשוב להיות בטיפול פסיכולוגי מסודר. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 18:45 | מאת: ניהול

שלום לרופא רציתי בבקשה לדעת אם תרופה כמו - ציפרלקס יעילה גם נגד כלומר מחשבות אובססיביות קומפלוסיביות . התרופה גורמת לעייפות , כמה זמן עד שהגוף מתרגל ? תודה , ותודה על כל התשובות שעניתי לי בעבר

16/02/2006 | 18:23 | מאת:

שלום, ציפרלקס במינונים גבוהים עשויה לעזור גם כנגד מחשבות אובססיביות, העייפות עשויה לחלוף תוך שבועיים שלושה מתחילת הטיפול. אפשר לנסות וליטול את התרופה בערב וכך לסבול פחות מהעייפות. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 17:21 | מאת: שלי

יכול להיות שאני חולה בהיפוכונדריה לגבי הדיכאון שלי? כי כשאני בחוץ עם אנשים אף אחד לא שם לב שאני בדכאון רק כשאני בבית אני בדיכאון פתאום וכמובן רק בעלי שדם לב לזה שאני בדיכאון יכול להיות דיכאון שאף אחד לא שם לב פרט לבעלי?

15/02/2006 | 06:15 | מאת: תמימי

שלי יקרה את לא היפוכונדרית. אם את בדיכאון, את שיודעת את זה, את שמרגישה, את שסובלת. ברור שבמצבים בהם את עם עוד אנשים, מחוץ לבית, את יכולה לחוש הקלה זמנית באיך שאת מרגישה. או לשים מסיכות שאף אחד לא ירגיש. אבל אם את סובלת כשאת בבית, זה אמיתי, זה לא היפוכונדריה. ולגבי בעלך, אולי כדאי שאיש מקצוע יסביר לו קצת על הדיכאון. זו מחלה מבלבלת, ובני המשפחה מתקשים להבין אותה, כי זו מחלה של רגש ומחשבה, ואלה תחומים שאנו נוטים לייחס לאישיות- כאילו את עושה את זה בכוונה, צריך להסביר לו את הכימיה של המחלה, ואז יהיה לו קל יותר להבין אותך ולתמוך בך. ככה זה היה אצלי, ברגע שבעלי בא איתי לפסיכיאטרית, והיא הסבירה לו את הכימיה של המחלה, הוא הבין, ש"זה לא אני- זו המחלה", הפסיק להאשים אותי ותמך בי. תרגישי טוב, תמי.

16/02/2006 | 18:22 | מאת:

לשלי תודה לתמי, אנשים עם דיכאון לא חמור או שיש להם כוחות רבים יכולים "להציג" כאשר הם בחוץ כי יש להם כוחות לכך ובבית הם מרפים והקשיים האמיתיים יוצאים. בדרך כלל כולנו נוהגים כך, כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 17:13 | מאת: הגר

שלום, רציתי לדעת כמה אחוזי נכות קובעים למישהו שסובל מסכיזואפקטיב? תודה מראש על התשובה.

להגר אחוזי הנכות נקבעים לפי המגבלות בתפקוד-בנכות ולא לפי האבחנה. כך שצריך לדעת כיצד האדם מתפקד. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 16:09 | מאת: מס' שאלות

לילדה בגיל ההתבגרות עם מחשבות אובדיניות ניתן לוסטרל. כעת לאחר שהלוסטרל אינו משפיע דיו, הוחלט על אבחון לקשב וריכוז והתוצאה אישרה שקיימת בעייה. בעקבות זאת הומלץ על לקיחת רטלין. האם השילוב בין התרופות נכון? האם נכון הוא שאחת מתופעות הלוואי של הרטלין היא דכאון? האם תרופת הסטרטרה מתאימה יותר במקרה זה? והאם יתכן מצב שבו הפרעת הקשב הובילה למצב של דיכאון והלוסטרל מיותר?

15/02/2006 | 16:35 | מאת: דור

ריטלין איננו טיפול לדיכאון ולכן אם יש דיכאון, חייבים תרופה נגד דיכאון, כגון לוסטרל, עם פיקוח של פסיכיאטר ילדים מומחה. הריטלין נועד לטיפול בתסמינים של הפרעת קשב והיפראקטיביות. יש לריטלין גם השפעה על מצב הרוח ולכן נחוץ מעקב של מומחה.

16/02/2006 | 09:10 | מאת: מס' שאלות

תודה, אך התשובה הזו הידועה לי אינה עונה על השאלות ששאלתי ושוב תודה על הנכונות.

14/02/2006 | 15:30 | מאת: עדי

שלום, אני מחפשת פסיכיאטר פרטי באיזור באר שבע.אשמח להמלצות! בתודה עדי

14/02/2006 | 15:05 | מאת: איילת

אני בת 32 ונוטלת תרופות נגד דיכאון מגיל 26 און אנד אוף כל מיני סוגי תרופות שהוחלפו עקב תופעות לוואי הבעיה העיקרית אצלי היא שכל תרופה שינתה לי את תחומי ההתעניינות בחיים בתרופה מסויימת אחת יותר עניין אותי הצד הראילי של תחומי הלימודים בתרופה אחרת יותר נמשכתי למקצועות הומנים ולכן החלפתי במהלך השנים הללו כמה וכמה מקצועות לימוד ואין ספור עבודות שאלתי היא האם זה משהו מוכר ואם כן איך מתמודדים? איך בוחרים מסלול קריירה בחיים בזמן לקיחת תרופות?

15/02/2006 | 16:46 | מאת: דור

אם קשה לך לבחור מקצוע ותחום לימודים- ניתן לפנות למכון שמתמחה בכך- למשל מכון הדסה לבחירת מקצוע בירושלים- או מכוני יעוץ אחרים שנמצאים באוניברסיטאות הגדולות. הנושא עצמו שייך לתחום של פסיכולוגיה תעסוקתית. לא נראה לי נכון לקשר את התרופות לעניין זה. את צריכה להחליט בראש צלול וללא קשר לתרופות.

16/02/2006 | 18:14 | מאת:

לאיילת לא שמעתי על תכונה כזו של התרופות... אבל מה עם שיחות-פסיכותרפיה? אולי שם יקל עליך "למצוא את עצמך"? כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 15:00 | מאת: רחל

לאחרונה קראתי ספר בנושא נוגדי דיכאון ואני בהתלבטות האם להתחיל טיפול כזה אך בספר היה רשום שיש לתרופות הללו תכונה שהם מורידות את היצירתיות אצל האדם אני אומנם יודע שכל תרופה משפיע על מישהו אחרת אבל הייתי רוצה לדעת האם זאת תופעה כוללת לרב התרופות או מוכרת בכלל ואם כן מדוע זה קורה כי אני לא רואה שום קשר לדיכאון וליצירתיות אני עובד כקופירייטר והדבר מפחיד אותי מאוד שכן ללא יצירתיות ודימיון מפותח אוכל לאבד את עבודתי

16/02/2006 | 17:06 | מאת:

לרחל שאלה קשה ואכן הדברים מורכבים. אצל אדם הסובל מדיכאון היצירתיות יורדת ולכן תרופות נוגדות דיכאון מעלות את היצירתיות. מצד שני התרופות גם מורידות חרדה ולכל יצירתיות צריך להיות מתח ותיסכול מסויים שבסופו של דבר "נולדת היצירתיות", כך שהשאלה מאוד אינדיווידואלית. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 14:55 | מאת: סיוון

אני נוטלת כדור פרוזאק ליום הייתי רוצה לדעת האם הכדורים לאחר תקופת שימוש ממושכת משנים את מבנה המוח במהלך לקיחת התרופה ואם כן מה ההשלכות של כך לגבי העתיד

15/02/2006 | 16:39 | מאת: דור

לפרוזק השפעה מוחית ארוכת טווח. השינויים המבניים במוח מתייחסים לגבי רמת הסרוטונין אשר עולה לרמה הרצויה. כאשר מפסיקים עם התרופה הסרוטונין לא בהכרח יורד ולכן הסימפטומים לא בהכרח חוזרים.

16/02/2006 | 17:04 | מאת:

לסיוון הפרוזק אינו גורם לשינויים מיבניים, השינויים הם פיזיולוגיים כלומר בתפקוד עצמו אבל לא בפגיעה או במבנה המוח. לפרוזק אין נזקים בשימוש לטווח ארוך אלא ויש החושבים שיש לו אפילו יתרונות. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 13:43 | מאת: שיר

ד"ר שלום! אני בת 26 וסובלת מזה שנים מבעיית פחד קהל . בתיכון ובתואר הראשון אם הייתי צריכה להעביר הרצאה לא הייתי ישנה ימים לפני , וההרצאות עצמן היו ממש טראומטיות , רעדתי , שכחתי מה רציתי להגיד , הייתי סמוקה והרגשתי שפניי בוערות . הגעתי למצב שהיום אני דוחה את לימודי התואר השני רק בגלל הידיעה שאצטרך לעבור את זה שוב , המצוקה הקטנה/גדולה הזו משבשת את חיי ורציתי לדעת מה הטיפול המומלץ ביותר להיפטר ממנה , שמעתי שיש תרופות שיכולות לעזור לפני ההרצאה , האם רופא משפחה יכול לרשום אותן? ואם לא אז מי פסיכולוג? פסיכיאטר? אודה מאד להתייחסותך... שיר

14/02/2006 | 19:53 | מאת: דור

תרופות שניתן לקחת כשעה לפני ההרצאה- דרלין=פרולול או קלונקס 0.5 מ"ג. אם הבעיה יותר רחבה- תרופה מסוג SSRI מהקבוצה של פרוזק. רופא משפחה גם יכול לטפל בבעיות פסיכיאטריות, אם יש לו ידע וזמן לכך. לא כל רופא משפחה פנוי לשיחות ארוכות עם מטופלים ולכן לעיתים קרובות מפנים לפסיכיאטר. רצוי שיחה ארוכה עם רופא לצורך הערכה לפני שמתחילים בטיפול תרופתי.

16/02/2006 | 17:03 | מאת:

לשיר הטיפול המומלץ הוא טיפול בשיחות מסוג פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית. האפשרויות הטיפוליות הן או להרגעה לפני הרצאה או תרופה שניתנת באופן קבוע במשך מספר חודשים. כמובן שאת הטיפול המומלץ צריך להתאים לצרכים שלך. כלומר אם את מרצה מספר פעמים בשבוע אז עדיף הטיפול הקבוע. אם מדובר בהרצאה אחת בסמסטר אז אולי עדיף הטיפול לאירוע עצמו. מה שחשוב שהחרדות והקשיים לא יגבילו אותך בבחירות של החיים שלך! לכן חשוב להגיע לטיפול כעת ולפתור את הבעיה.

14/02/2006 | 10:05 | מאת: סם

שלום למישהוא יש מידע על התרופה הזו? היא ניתנה לי בתוספת לפלוטין... בתודה מראש

14/02/2006 | 19:55 | מאת: מוריס

http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=36&u=79

16/02/2006 | 16:59 | מאת:

לסם מדובר בתרופה נוגדת דיכאון עם השפעה מרגיעה ולעתים גם מרדימה. כאשר מוסיפים אותה לתרופה נוגדת דיכאון הכוונה היא לעזור להרדם ובשינה כאשר הבונסרין אינה ממכרת. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 08:17 | מאת: אלי

שלום דוקטור. השאלה שלי לא נענתה לי כפי שאמרתה אודה לך אים תתיחס שוב לשאלתי יום טוב אני נמצא כשנה בטיפול אצל אורטפד גב. עברתי ארוע טראומטי של ניפילת משקולות כבדה עלי בחדר כושר ונשארתי תקועה תחת המשקולת תחושה של כאב וחוסר אונים מאז אני לא יכול לתפקד בגלל כאבים אני לא יכול לשבת הרבה לעמוד הרבה ללכת הרבה אני לא יכול לבצע שם פעילות פיזית ללא כאבים חזקים מאוד בגב התחתון ממש אני לא יכול לתפקד . תוצאות הצילוםMRI עדות לדיסק ניווני קל בגב תחתון . היתי גם באישפוז יום ושם גם היתי בפיזטרפיה הידרוטרפיה ריפוי בעיסוק ואף גם פסיכולוג שתען שאני סובל מחרדה ופחד מכאבים. האורטפד טען כי בשל מצבי הנפשי הוא לא ממליץ על ניתוח . המומחה שבדק אותי הוא בעל שם והוא אורטפד בכיר בארץ שהוא תוען שאני סובל גם מתסמונת כאב כורונית עם ביטוים נפשים ברורים. 1.מה אתה אומר על מצבי? 2.מה אני יכול לעשות לאחר שניסית את כול הטיפולים השמרנים כולל שיקום וכולל פסיכולוג שתטען שיהיה שיפור במצבי רק על ידי כדורים? 3.מה ההשלכות העתידיות לגבי מקום עבודתי כי אני לא יכול לתפקד בכלל בגלל כאבים? 4.האים אני לא יוכל לעבוד בעתיד במקומות ממשלתים ? דוקטור אני ממש עובד עצות אינני יודע מה לעשות אני מודה לך על העזרה ישר כוח

17/02/2006 | 00:44 | מאת: אלי

דוקטור בבקשה לענות לי ביום חול כי אני אדם דתי

17/02/2006 | 07:29 | מאת: אלי

דוקטור בבקשה תעני לי לא ביום שבת כי אני שומר שבת

14/02/2006 | 07:08 | מאת: תמימי

תשתגעי להנאתך, אבל בשליטה תהני מהצבעים, מהקולות מהעוצמה המיוחדת מהתחושה שאת בת של אלוהים ויש לך כוחות לראות ולהבין את הייקום ואת עצמך ולהרגיש ולהזמין תוכניות כבקשתך. תשתגעי להנאתך, אבל בשליטה. אל תקחי תרופות אל תפני לעזרה הסתובבי ברחובות, לבדך שיכורה משיגעון רדופת שדים תהני מהמוזר, מהחריג להלך על קו התפר בין שם לכאן במקום שמוכר לך טוב יותר מהשפיות במקום המשוגע הזה שמיוחד רק לך, שמייחד אותך. הפעם התהליך הפסיכוטי הזה לא יוביל אותך לבית משוגעים. הפעם תדעי לעצור באדום. תשתגעי להנאתך, אבל בשליטה. לא תתני לאנשים להתקרב אליך כי הם עוד יכריחו אותך לקבל עזרה. תזמיני עזרה מאלוהים, מהייקום אבל הבטן תגיד- לא עכשיו. תמשיכי להסתחרר במעגל החיים שמילים, מנגינה, ריחות וצבעים מתחלפים בו בערבוביה שרק את מבינה את פשרה. תשתגעי להנאתך, אבל בשליטה. תילחמי על זכותך האזרחית להשתגע בלי שיתערבו שימי פס על כל אלה שמביעים דאגה ורצון לעזור הרי הפעם הכל בשליטה את יודעת טוב יותר מכולם מה טוב בשבילך ומהם מינוני השיגעון שהנשמה שלך יכולה להכיל בלי להתפרק. מי יודע את זה טוב ממך? משתגעת לך, להנאתך ובשליטה מלאה. המחיר גבוה, אבל את מוכנה לשלם אותו. ואת כמובן ילדה גדולה ואלה החיים שלך וכל את בוחרת לחיות אותם על קו התפר שבין השפיות לטירוף. משתגעת להנאתך, אבל בשליטה. ובכל זאת, ניתן לחוש את האימה ולצבוע אותה באפור של הבדידות, של חוסר האונים ושל הכאב. כן, להשתגע בשליטה על הבילבול עם הכעס כלפי כל מי שמנסה להתערב, עם המצוקה. בסופו של דבר, זאת לא קייטנה להשתגע. את חיה לך בעולם של עצמך וצריכה כל הזמן לתפקד, להסתיר לשים את מסיכת השפיות והיא לוחצת כל כך ואף אחד לא יכול באמת לעזור ואת כל כך לבד מוצאת נחמה בפעוטות בני שלוש ובסימנים שאלוהים שולח לך בקרן אור, או בשלט דרכים. משתגעת, בשליטה, החוויה מוכרת ואולי פחות מאיימת מהשפיות היום- יומית והדורשת. לא תמיד נהנית מהמצב אבל לפחות הוא מוכר לך. את הרי מומחית בשיגעון, והפעם הכל בשליטה. אבל אין דבר כזה להשתגע בשליטה להשתגע זה לאבד שליטה ויש לזה מחיר, אבל יש בזה גם הנאה. אני רואה אותך פגיעה- מלאת עוצמה מבולבלת- ובהירה מלאת ניגודים משתגעת בשליטה. אז תשתגעי להנאתך אבל בשליטה. יום טוב לכולנו, תמי.

14/02/2006 | 16:08 | מאת: מוטרדת

שיר מהמם , כמו כל שאר הדברים שאת כותבת , הלוואי עלי האומץ שלך , נהנית לקרא אותך כל פעם מחדש , למרות שאני לא כותבת פה כמעט , אבל תמיד נמצאת , מתחברת מאוד , אני כל הזמן מרגישה שאני עומדת להשתגע , אבל לא יכולה להרשות לעצמי לאבד שליטה . מוטרדת

14/02/2006 | 18:09 | מאת: שלי

שאלה לי אליך, מתוך דאגה, האם את בזמן האחרון בסדר ? את מרגישה טוב ? פשוט המאמרים שאת כותבת מצלצלים לי לא הכי טוב. ועכשיו עלי: אני לא רוצה להנות מהשגעון "מספיק נהניתי מהשיגעון" זה כמו תהנו מהנכות, אף אחד לא רוצה להיות נכה, אף אחד לא בוחר להיות נכה, אני רוצה להרגיש טוב, נמאס לי מהשגעון, נמאס לי לדעת שזה יכול להגיע כל דקה ולנסות לחיות את הרגע כי עכשיו אני מרגישה טוב ואולי מחר ארגיש רע. כו"ט שלי.

14/02/2006 | 18:43 | מאת: תמימי

השיר הזה נכתב מזמן... קצת איווררתי דברים ישנים לאחרונה, אלה לא דברים שקורים לי עכשיו. נכון שאני יותר לחוצה לקראת הבחינה בקיץ, ומרגישה יותר פגיעה. את השיר הזה כתבתי למישהי אחרת, במצב פסיכוטי, שניסיתי לשכנע אותה לקבל עזרה, כשאני נזכרת בחוויה שלי בה לא קיבלתי עזרה במצב דומה. קשה אבל חולף. תודה על הדאגה. תמי.

15/02/2006 | 09:17 | מאת: אבישג

תמי יקרה מאוד, אני חושבת שהצלחת להגדיר באופן כללי את הרצון האוניברסלי: להשתגע, לאבד את הראש, ליהנות מהחופש - - - אבל לא לאבד שליטה באופן מוחלט. כשתגלי את הפטנט איך עושים את זה אנא עדכני אותי... :-) חיבוק אבישג

15/02/2006 | 14:07 | מאת: תמימי

אי אפשר להשתגע בלי לאבד שליטה. מנסיון... תמי.

14/02/2006 | 01:04 | מאת: דנה

שלום רב, אני מעוניינת לקבל ממך ייעוץ לגבי מס' תרופות לטיפול בסכיזופרניה (יתרונות וחסרונות(תופעות לוואי) 1. solian 2. geodon 3. leponex clozapine תודה , דנה

14/02/2006 | 19:46 | מאת: מוריס

http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=36&u=252 http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=36&u=279 http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=36&u=95

לדנה מדובר על שלוש תרופות מהדור החדש לטיפול בסכיזופרניה, הלפונקס היא הטובה ביותר למרות החסרון הגדול שלה (פגיעה אפשרית בכדוריות הדם ולכן מעקב של בדיקות דם). הסוליאן והגאודון דומות מבחינות רבות למרות הסוליאן היא צרפתית ולדעתי היא לא מוכרת על ידי ה FDA ובארה"ב, לכן הידע עליה מועט יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 21:59 | מאת: אמא

שלום לך דר' הידש, אנסה לקצר למרות מורכבות הסיפור והפנים הרבות שבו. בתי בת ה-28 סובלת ככל הנראה מהפרעת אישיות גבולית. היא מטופלת על ידי פסיכולוגית ועל ידי פסיכיאטר באופן קבוע במשך השנה האחרונה דרכת מקבלת טיפול נפשי-התנהגותי וטיפול תרופתי. אני באופן אישי הפנמתי את העובדות ועם כל הקושי הנפשי, שלה וגם שלנו, בני משפחתה, והדבר היחיד העומד נגד עיני הוא לעזור לה. מדובר בבבחורה מאד אינטלגנטית הלומדת בעצמה פסיכולוגיה ואפילו נחשבת לתלמידה טובה. השאלה שלי - בחודש האחרון גלשתי לכל אתר היכול לשפוך עוד אור על הידיעות שלי בנושא כדי שאוכל להבנין אותה ואת התנהגותה מחד וכדי להגביר את האופטימיות שלי מאידך וכך אוכל לעמוד במשימתי המקודשת. האם לדעתך נכון יהיה לשתף אותה בשם ההפרעה (ולאמר לה את האמת, שהיא סובלת מהתסמונת ברמה נמוכה יחסית). האם כשתדע שיש להתנהגותה הסוערת שם והיא תוכל לקרוא את כל המאמרים האופטימיים (גם...) או להשתתף בפורום של אנשים שמודעים למצבם וחולקים את ההתמודדות עם אחרים השותפים למצבם או אולי בשלב יותר מאוחר של התמודדות? לא מזמן "התמסמס" לי פורום כזה מתחת לידים ולא יודעת איך לחזור אליו פורום מיוחד לבעלי הפרעת אישיות זו - המדברים בגילוי לב ובחוכמה מדהימה על המיגבלות, על דרכי הטיפול, עצות מהלב פנימה - בקיצור, נראה לי שצריך לעשות מעשה אמיץ אך אינני יודעת באלו השלכות אסתכן והאם זה נכון לספר זאת לה בהתחשב במיגבלות הרגשיות הנובעות מההפרעה עצמה - או שמא אהרוס במקום לבנות. אני בטוחה שהתשובה מורכבת לפחות כמו השאלה - אבל בכל זאת מצפה לשמוע את דעתך המקצועית והאנושית. תודה רבה על כל תשובה, אמא

14/02/2006 | 16:05 | מאת: דור

לא ברור מדבריך, מי החליט שזאת האבחנה ומדוע את חושבת שהיא קיימת אצלה רק בדרגה קלה? לדעת רבים, הפרעת אישיות גבולית, מבחינת חומרת ההפרעה, יותר קרובה לקבוצת מחלות הנפש, מאשר לקבוצת ההפרעות באישיות ולכן מקובל לתת גם תרופות. יחד עם זאת, השאלה היא לא הכותרת, אלא מה הנסיבות שמאחורי הדברים. לתשובה אישית וקונקרטית- תתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל.

16/02/2006 | 16:55 | מאת:

לאמא לדעתי ההחלטה על כך שאלתך צריכה להיות בשיתוף עם הפסיכולוגית והרופא המכירים אותה. כמובן שההחלטה מאוד אישית וצריכה להתאים לבת ואין תשובה כללית (למרות מכתבך המפורט). הגישה שלי היא להצביע יותר על הקשיים ופחות על ההגדרות והאבחנות, במיוחד בהפרעת אישיות גבולית ששם מדובר על מגוון גדול מאוד של הפרעות תחת כותרת אחת. כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 20:08 | מאת: יפית

דר' הידש שלום, תוכל בבקשה להמליץ לי על פסיכיאטר טוב שאתה מכיר מאיזור המרכז (אנו מתגוררים בראשל"צ) עבור אחי שהוא בן 27. אודה לעזרתך, יפית.

14/02/2006 | 16:13 | מאת: דור

לא מקובל לבקש המלצות על מטפלים פרטיים ע"ג הפורום. הפורום מיועד לענות על שאלות מקצועיות ולא לפירסום מסחרי של רופאים. כדאי לבקש המלצות מאנשים קרובים שאת סומכת עליהם.

15/02/2006 | 23:20 | מאת: חיים

רופא נכבד כבר כשנתים שאני נמצא בדכאון החלפתי כל מיני תרופות לאחרונה המליץ לי הרופא לחזור לטפול בסרוקסט.אני התחלתי לקחת את התרופה לפני שלושה שבועות. כמה זמן לוקח עד שאני ארגיש התקדמות בתרופה. אני לוקח 40מ"ג ליום. בגלל שאני בן 72 שנים אמר לי הרופא שאצטרך לקחת את התרופה למשך כל חיי אני מבקש את התיחסותך בנדון בתודה חיים

13/02/2006 | 19:02 | מאת: בדס

שלום מה קורה במקרה שיש דיכאון, ואין בכלל רצון ללכת לעבוד או ללמוד או לעשות משהו, כלומר האדם לא רואה שום עניין בזה ואין לו שום חשק לזה. האם כדורים נגד דיכאון אמורים להכניס רצון/חשק לאדם לצאת לעבוד/ללמוד משהו וכד'?

13/02/2006 | 19:39 | מאת: תמימי

חלק מהסימפטומים של דיכאון זה ירידה באנרגיה, חוסר מוטיבציה לעשות דברים, לעבוד, ללמוד, לתפקד. תרופות משפרות את זה, כי הן מטפלות בדיכאון, על שלל הסימפטומים שלו. הרבה בריאות, תמי.

13/02/2006 | 22:49 | מאת: דור

אם חוסר מוטיבציה נובע מדיכאון, תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד כאלה עם השפעה נוראדנרגית, עשויות לעזור ולהעלות את המוטיבציה.

13/02/2006 | 19:00 | מאת: Yasmin

I am in Paris AND for 3 days I don't have Efexor. From the morning I feel very bad. I'm shaking over all my body, feel sick, vomited , AND feel very cold I also cry a lot. Is it possible because the lack of the Efexor? If this is the reason, please tell me what I can do? i I have to be here annoter week. Maybe Omega 3 may help usually I take 3 Omega 3 a day, it may help to increase the dosage? i Toda Rabba for your answer

14/02/2006 | 00:40 | מאת:

ליסמין הדבר הטוב ביותר הוא למצוא רופא אשר ירשום לך אפקסור, שם החומר שבתרופה הוא venlafaxine למרות שגם השם אפקסור ידוע. איני יודע לגבי אומגה 3, אבל אם אין ברירה אפשר לנסות צמח הנקרא היפריקום hipericum שהוא פרוזק טבעי שעשוי לעזור עד שתשיגי את האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 16:54 | מאת: Yasmin

"Alfai todot al hatshuva ahmeira, Dr. Hidsh All the best AND thanks God there are Doctors like you

זה ממש מקשה על עצמי אני היפוכונדר אני פוחד על עצמי. אני מקבל את המכה הקטנה ביותר ואני מתחיל לחשוב ששברתי איזה עצם אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג. יש אולי משהו שאני יכול לעשות בבית?

לרן כמובן שעדיף לפנות לטיפול-שיחות או תרופות. בכל אופן אתה יכול לנסות למצוא את המחשבות והמעשים אשר מרגיעים אותך במצב הזה. כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 16:42 | מאת: ליהי

מהם הסכנות כאשר מערבבים אלכוהול ולוסטרל?

14/02/2006 | 00:37 | מאת:

לליהי כמובן שאין עבודות מחקריות על כך, אסור לשתות עם לוסטרל . כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 15:28 | מאת: מתי

14/02/2006 | 00:36 | מאת:

למתי לא בדיוק הבנתי את השאלה, אבל הפרעת קשב וריכוז ADDH מוגדרת כהפרעה שמתחילה בילדות. אם ישנה ירידה ביכולת החשיבה והריכוז בגיל מבוגר אז הסיבות הן אחרות. הסיבות עלולות להיות כמעט בכל מצב נפשי כולל, דיכאון, חרדות ודימנציה. כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 15:23 | מאת: ל

ד"ר הידש, אנא תמליץ לי על פסיכיאטר במרכז הארץ או באזור השרון (רצוי גם שיעבוד עם קופת חולים מאוחדת). תודה.

14/02/2006 | 00:25 | מאת:

לל' מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. מצטער כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 09:45 | מאת: אלי

שלום דוקטור. אני נמצא כשנה בטיפול אצל אורטפד גב. עברתי ארוע טראומטי של ניפילת משקולות כבדה עלי בחדר כושר ונשארתי תקועה תחת המשקולת תחושה של כאב וחוסר אונים מאז אני לא יכול לתפקד בגלל כאבים אני לא יכול לשבת הרבה לעמוד הרבה ללכת הרבה אני לא יכול לבצע שם פעילות פיזית ללא כאבים חזקים מאוד בגב התחתון ממש אני לא יכול לתפקד . תוצאות הצילוםMRI עדות לדיסק ניווני קל בגב תחתון . היתי גם באישפוז יום ושם גם היתי בפיזטרפיה הידרוטרפיה ריפוי בעיסוק ואף גם פסיכולוג שתען שאני סובל מחרדה ופחד מכאבים. האורטפד טען כי בשל מצבי הנפשי הוא לא ממליץ על ניתוח . המומחה שבדק אותי הוא בעל שם והוא אורטפד בכיר בארץ שהוא תוען שאני סובל גם מתסמונת כאב כורונית עם ביטוים נפשים ברורים. 1.מה אתה אומר על מצבי? 2.מה אני יכול לעשות לאחר שניסית את כול הטיפולים השמרנים כולל שיקום וכולל פסיכולוג שתטען שיהיה שיפור במצבי רק על ידי כדורים? 3.מה ההשלכות העתידיות לגבי מקום עבודתי כי אני לא יכול לתפקד בכלל בגלל כאבים? 4.האים אני לא יוכל לעבוד בעתיד במקומות ממשלתים ? דוקטור אני ממש עובד עצות אינני יודע מה לעשות אני מודה לך על העזרה ישר כוח

14/02/2006 | 00:22 | מאת:

לאלי לפי זכרוני עניתי על שאלתך הזו לפני מספר ימים. תודה הידש

13/02/2006 | 09:38 | מאת: שמיל

שלום לרופא לקחתי 4 שנים פלוטין לחרדה ודיכאון. בחודשיים האחרונים לקחתי 60 מ"ג של סימבאלתה. עקב תופעות לואי של הסימבאלתה אני מעונין לחזור לפלוטין. כיצד הדרך הבטוחה להפסיק עם הסימבאלתה ולחזור לפלוטין ללא בעיות גמילה או תסמונת סרטונין? בתודה מראש שמיל

14/02/2006 | 00:21 | מאת:

לשמיל כדי להמנע מתופעות של חסר בסרוטונין הדרך הפשוטה ביותר היא להתחיל עם פרוזק יום לאחר סיום הטיפול בצימבלטה, פשוט לא לעשות הפסקה. כל טוב דר' גיורא הידש

13/02/2006 | 08:22 | מאת: ניהול

שלום לאחרונה אני מטופל בציפרלקס 10 מ"ג . בנוסף אני מקבל ליתיום קבוע 600 מ ליום ( 2 כדורים ) . אמנם אני סומך על הרופא המומחה שנתן לי את הציפרלקס. אבל האם אין סיכון של התנגשות ביניהם , הרי זה רשום בדף המלווה . חשוב לי לקבל עמדה נוספת .. בכבוד רב ניהול

שלום, הכוונה היא שמי שסובל מהפרעה דו-קטבית עלול לפתח פעילות יתר בגלל הציפרלקס למרות שהליטיום מגן על כך במידה רבה. מהבחינה הגופנית והתגובות הבין תרופתיות אין "התנגשות" בין השתיים. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 22:44 | מאת: אחת מהמרכז(-30)

לקחתי לפני שנתיים פלוטין במשך כחודש, הייתה אז תופעת לוואי של אי יכולת להגיע לאורג', מה שמצער אותי זה שזה ממשיך עד היום שנתיים אחרי, ואתה מבין, אני הייתי רוצה להתחתן מתישהו..אבל אני לא מרגישה כלום בשום דרך, וכל ד"ר ששאלתי אמר שאין מצב כזה, ועם סיום הטיפול המצב חוזר לקדמותו. לא בא לי שזה ימשיך כך כל חיי:( בבקשה עצה ישרה..

12/02/2006 | 23:21 | מאת: דור

פלוטין=פרוזק נמצאת בשימוש רפואי משנת 1989 ולכן ניתן להגיד בביטחון מלא שתופעות הלוואי המיניות הן הפיכות ובוודאי כאשר השימוש הוא כ"כ קצר. לכן תחפשי את מקור הבעיה במקום אחר- בד"כ בעיה פסיכולוגית או בעיה בקשר עם בן הזוג שלך. לפתרון הבעיה, ישנם תרגילים שאפשר לעשות לבד ו/או עם הפרטנר, עד שתצליחי להגיע למיומנות הנדרשת, שהיא לא בשמיים, גם אם יש לך בעיה רגשית.

14/02/2006 | 00:19 | מאת:

שלום, תודה לדור ואכן כנראה שהתשובה אינה נמצאת אצל הפלוטין.... כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 21:21 | מאת: אודי

לוקח סרוקסט קרוב ל4 חודשים 20 מ"ג,הסרוקסט עזר לי פלאים ואחראי לכך שהקריירה שלי בעלייה (מה שלא היה לפני הסרוקסט) הבעייה –תופעות הלוואי על התשוקה לאכילה התגברתי ,הבעיה הרצינית מתחילה בקטע האינטימי לוקח לי הרבה זמן לגמור וזה לאחרונה מאוד מפריע לי. יד לי פגישה עם הפסיכיאטרית ,אני לא יודע מה להגיד לה,מצד אחד הבנתי שהציפרליקס עם פחות תופעות לוואי ולוקח לו שבוע לעבוד,מצד שני יכול להיות שהסרוקסט הוא בעצם התרופה שעונה לצרכיי מאחר והוא התחיל לעזור בגדול בדברים שלא הצלחתי בעבר,מצד שלישי לעבור תרופה לוקח הסתגלות ואם יתברר שזו לא התרופה האם יהיה אפשרי לחזור לסרוקסט? אני לא רוצה לחזור לתקופה שהייתי לפני הסרוקסט כי עשיתי עבודה טובה עד עכשיו בתחום הקריירה,מאידך אם יש אפשרות לטפל בנושא המיני עם הסרוקסט? מבולבל תעזרו לי. אודי

14/02/2006 | 00:17 | מאת:

לאודי לצערי אין פתרון לבעיה של התפקוד במין עם סרוקסט, לעתים עם הזמן ישנה הקלה והטבה אבל אין בטחון שהבעיה תפתר, אחרי סיום הטיפול עם הסרוקסט התפקוד המיני יחזור לרגיל. כך, שלכל תרופה יש יתרונות וחסרונות ואתה צריך להחליט מה עדיף לך. בנוסף, בדיוק כפי שכתבת, להחלפת תרופה יש סיכויים וסיכונים כך שאין תשובה מוכנה מראש לגבי השפעת התרופות עליך. בכל מקרה אפשר יהיה לחזור לסרוקסט אבל לצערי קורה שבפעם השניה התרופה אינה יעילה כמו בפעם הראשונה. אכן החלטה קשה.... כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 20:57 | מאת: א

אני לוקחת רספרידל שמעלה את הפרולקטין וגורם לי להפרעות במחזור החודשי, הפרשת חלב מהשדיים ונאמר לי שגם מגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס. השאלה שלי כיצד ניתן למנוע נזקים אלה. האם יש תרופה נגד תופעות לוואי אלה.

שלום, לא, אין תרופה שתעזור, הפתרון היחיד הוא להחליף תרופה. התרופה היחידה שאינה גורמת כלל לתופעות אלו היא הסרוקוול. כל טוב דר' גיורא הידש

14/02/2006 | 17:31 | מאת: שלי

היה לי גם כן תופעת לוואי של חלב מהשדיים ולי החליפו לזיפרקסה אבל כמובן תלוי כל אחד והבעיות שלו כול טוב שלי.

12/02/2006 | 19:06 | מאת: שי

אמא שלי חולה מזה 13 שנה בסכיזופרניה והמצב התחיל להידרדר בזמן האחרון לכדי היתפרצויות זעם רבות שחלקן מתרחשות בציבור . היא היתה מאושפזת כמה פעמים במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בבית החולים , וכל אישפוז נמשך בין חודש לחודשיים ,היא מקבלת כדורים למחלתה , ולא תמיד היא מקפידה לקחת אותם וליפעמים היא אפילו מסרבת לקחת אותם , דובר במשפחתנו על אישפוז במוסד סגור לצמיתות וזה נוכח הסבל הרב שניגרם לנו ,ילדיה . איך אנו יכולים להתחיל את תהליך האישפוז ובמה זה כרוך מבחינתנו המשפחה ומבחינת החולה - אמא שלי ? תודה מראש על תשובתך .

13/02/2006 | 16:20 | מאת: דור

כיום רק חלק קטן מחולי הנפש מאושפזים לצמיתות במוסדות סגורים ולפי התיאור היא כנראה לא עונה לקריטריונים. אם היתה עונה לקריטריונים, לא היו מחכים 13 שנה. פתרון יותר ריאלי ומציאותי הוא לעבור לטיפול בזריקות במקום בכדורים. הזריקות ניתנות בתדירות של פעם בשבועיים עד פעם בחודש, ע"י רופא או אחות, בפיקוח פסיכיאטר או רופא משפחה. לכן, מומלץ לפנות לרופא המטפל, לצורך מעבר לזריקה חד חודשית או דו חודשית. הרופא יצטרך להתאים את סוג התרופה ואת המינון הנדרש בהתאם למצבה. במקביל, יש לשכנע אותה להסכים לקבל פתרון זה.

14/02/2006 | 00:13 | מאת:

לשי תודה לדור ואנימצטרף לדבריו. כאמור היתרון של הזריקות לטווח ארוך שיש פיקוח על הטיפול וביטחון שהטפול ניתן וכך מצבה עשוי להשתפר במידה רבה. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 17:17 | מאת: אלונה

שלום, אני אמורה להעלות מינון רסיטל ל 40 מ"ג. האם עליי לקחת 2 כדורים של 20 מ"ג או אחד של 40 מ"ג ? (הבנתי שקיים). זה משנה בכלל ? תודה.

13/02/2006 | 16:55 | מאת: דורון

זה לא משנה ,הכדור של 40 מ"ג קצת יותר גדול(כמו אקמול החדש) ואם אין לך בעיה לבלוע אז זה לא משנה.דבר שני אריזה של 40 מ"ג יותר זולה מ 2 אריזות של 20 מ"ג.

14/02/2006 | 00:11 | מאת:

תודה לדורון הידש

12/02/2006 | 17:00 | מאת: ורד

יש לי שאלה שמטרידה אותי מזה זמן, האם תופעות כמו:הזיות, אי שקט, חוסר שינה, כאבי ראש עמומים, קוצר נשימה, חרדה, תופעות שמוגדרות כפסיכוזה, יכולות להיגרם כתוצאה מסמים ? והשאלה הנוספת היא מה ההבדל בין פסיכוזה המוגדרת כמצב נפשי לבין פסיכוזה שנוצרת כתוצאה מסמים ? שאלה שלישית.. האם נטילת רספרדל במינון נמוך לאורך תקופה של חצי שנה כשהאדם הוא בריא יוצרת בעיות נפשיות ופיזיות, כמו דיכאון, הפסקת מחזור והתקפי חרדה ? שאלה רביעית : כאשר אדם מגיע לבית חולים לחולי נפש, כתוצאה ממצב נפשי, אי שקט, חרדה וכו' האם מתבצעת בדיקת סמים כחלק מהליך הבדיקות ? אודה לך מאד על תשובתך .

14/02/2006 | 00:11 | מאת:

לורד סמים עלולים לגרום להתפרצות מחלת הסכיזופרניה ואז אין הבדל בסכיזופרניה מסמים לבין זו הפורצת באופן ספונטני כלומר ללא סיבה חיצונית. כמובן שסמים עלולים לגרום להתפרצות של מחלת הסכיזופרניה. רספרידל עלולה לגרום להפסקת מחזור וכאבי ראש, לעתים רחוקות לדיכאון אבל לא לחרדה. בדיקת סמים אינה מבוצעת כתהליך של שיגרה לכל אחד. אבל כאשר ישנו חשד לשמוש בסם והאדם שולל זאת הרופא עשוי לבצע בדיקה לסמים. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 14:56 | מאת: חדשות

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/046/280.html מתו בגלל ריטלין התרופות ריטלין וקונסרטה משמשות להרגעת ילדים עם הפרעות ריכוז, אבל להורים יש סיבה להילחץ. דוח חדש שפורסם בארה"ב מגלה: 25 בני אדם מתו כתוצאה משימוש בתרופות בשנים האחרונות דן אבן 10/2/2005 9:15 למחלוקת הקיימת ממילא סביב התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז נוספו אתמול ממצאים חדשים ומדאיגים: 25 בני אדם מתו בארצות-הברית באופן פתאומי במהלך הטיפול בתרופות הללו בחמש השנים האחרונות, מתוכם 19 ילדים. הנתונים, אשר מופיעים בדוח רשמי של מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) ואשר הוגשו על-ידי המשרד לבטיחות בתרופות במנהל (ODS), נאספו בארצות-הברית מתחילת 1999 ועד סוף 2003. בנוסף ל-25 מקרי התמותה המוזכרים בהם, נטען גם כי 54 מטופלים בתרופות (מתוכם 26 ילדים) סבלו באותה תקופה מהפרעות בתפקוד הלב או כלי הדם, כאשר שניים מהם סבלו מהתקפי לב ועוד שניים נוספים לקו בשבץ מוחי. במקביל, מנתונים שנאספו במינהל על תקופות מוקדמות יותר עולה כי בין השנים 1969 ל-1999 דווחו 26 מקרי מוות של מטופלים בתרופות. התרופות שנבדקו בדוח כוללות את ה"ריטלין" ו"הקונסרטה", שנפוצות בישראל לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, וכן תרופות נוספות ממשפחת ה"אמפטמינים", שאינן מקובלות בארץ. לפי חישוב שבוצע במינהל האמריקני, הסיכון למוות הפתאומי עומד בקרב ילדים על שיעור של עד 8 לכל 100 אלף מטופלים, ובקרב מבוגרים מעל גיל 35 על שיעור של עד שניים לכל 1,000 מטופלים . בין מקרי התמותה הפתאומיים שאותרו בדוח מופיעים שבעה ילדים שמתו במהלך טיפול בתרופות ריטלין (3) וקונסרטה (4) במינונים משתנים מתוכם שלושה נערים וארבע נערות. גילם הממוצע היה 11. בין היתר מפורטים בדוח מקרים של ילד בן 10 שמת לאחר שטופל בריטלין מאז גיל הגן; נערה בת 11 שנמצאה מתה במיטתה, לאחר שצרכה ריטלין מעל לארבע שנים; נערה בת 12 שטופלה בקונסרטה, ובמקביל סבלה מפציעות בעקבות תאונה במהלך רכיבה על סקטים; נער בן 13 שטופל בקונסרטה, ולקה בהתקף לב פתאומי במהלך מחנה קיץ; ונער בן 14 שסבל מהשמנת יתר ומת מהתקף לב לאחר שטופל בריטלין. בנוסף דווח על מבוגרת בת 42 שטופלה בקונסרטה, ומתה שלוש שעות לאחר שהובהלה בפתאומיות לחדר מיון. משפרת את חייהם של אלפי בני אדם דוח ה-FDA התפרסם לקראת דיון שיערך בסוף השבוע הנוכחי במינהל התרופות האמריקני לגבי בטיחות השימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז. בדיון יעלו השלכות נוספות שאותרו במחקרים רפואיים מהשנים האחרונות כתוצאה מהתרופות ובהן: התקפי לב, שבץ מוחי, מוות פתאומי, יתר לחץ-דם, הפרעה בקצב הלב (אריתמיה), דפיקות לב חזקות ומהירות (פלפיטציה) וכאבים בחזה. למרות זאת, בחוות דעת שצורפה לדוח נקבע כי "נכון לעתה, התרופות אינן מהוות סכנה לציבור, אך יש לדון בממצאים". שלמה מנע מהנציגות הישראלית של חברת התרופות "נוברטיס", יצרנית ריטלין, מסר בתגובה: "התכשיר ריטלין אושר לשיווק בדצמבר 1955, ומאז טופלו בו למעלה ממיליון אנשים כשבמשך כל הזמן נבדקה בטיחות התרופה, ולא התגלתה עליה בסיכון למחלות לב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, לאנשים שמוכרים כסובלים מבעיות לב ידוע שיש אזהרות מתאימות לגבי השימוש בתרופה, ואלו מופיעות גם בעלון לרופא וגם בעלון לצרכן". בנציגות הוסיפו כי המינהל האמריקני טרם קבע האם מקרי המוות אירעו כתוצאה מהחומר הפעיל בריטלין וקראו לו להמשיך ולחקור את הממצאים". יוני קרל, מנהל מחלקת הרישום בנציגות הישראלית של יצרנית 'קונסרטה', ג'ונסון אנד ג'ונסון, מסר בתגובה: "אין באפשרותנו לנבא את תוצאת הדיון במינהל המזון והתרופות האמריקני. החברה מתייחסת במלוא הרצינות לדיון זה ומשתפת פעולה באורח מלא עם המינהל. החברה מחויבת לספק לציבור תרופות יעילות ובטוחות שיתנו מענה לצרכים רפואיים חיוניים. הרכיב הפעיל בתכשיר קונסרטה נמצא בשימוש למעלה מחמישים שנה, והתרופה משפרת את חייהם של אלפי בני אדם הסובלים מהפרעות קשב וריכוז".

13/02/2006 | 01:13 | מאת:

תודה, נראה שהדבר החשוב ביותר הוא לחכות לדיון ולמסקנות של ה FDA הידש

14/02/2006 | 01:41 | מאת: רר

אני מעדיף למות בפתאומיות מלחיות חיים ללא רטלין. אני לא מסוגל לעשות שום דבר בלעדיו. מסוגל אבל בקצב של כמה ימים במקום כמה שעות וללא איכות חיים.

12/02/2006 | 13:48 | מאת: אנונימי

האם לקיחת תרופה עם רכיבי סרוקסט פבוקסיל............. בגילאי ההתבגרות..........17-19 יכולה להשפיע על איכות הזרע............?

12/02/2006 | 17:47 | מאת: מיכל

שלום לך, ידוע שתופעות הלוואי של תרופות אלו יכולות להשפיע על הזיקפה ועל איכות הזרע. מיכל

13/02/2006 | 01:10 | מאת:

לאנונימי התשובה היא לא, אין השפעה על איכות הזרע. למיכל, חכמים הזהרו בדבריכם, זו שאלה מאוד רגישה. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 13:39 | מאת: אבי

12/02/2006 | 18:11 | מאת: מיכל

תסתכל בצד שמאל. מתחת לתמונה של הידש יש תמונה של טלפון. תן קליק על טלפונים חשובים. מיכל

12/02/2006 | 21:31 | מאת: duki

אנא בדוק בכתובת http://www.icallisrael.com/

12/02/2006 | 13:26 | מאת: אור

בן זוגי סובל מזה מס' שבועות מבעיות פיזיות שונות אשר לא נמצאו להן סיבות רפואיות (הוא נבדק על ידי מס' רופאים מומחים). במקביל בשבועיים האחרונים סובל מבעיות שינה קשות וכעת המצב ממשיך ומדרדר לתחושה כללית של "קריסה" וסממנים של חרדה - לחץ בחזה, חוסר שינה וכו' אנחנו מחפשים בדחיפות (אם ניתן מישהו זמין אפילו להיום) פסיכאטר, ברם איננו יודעים מי טוב ומי ממולץ. פנינו לד"ר ברבר הנ"ל אמר כי יוכל לקבלו רק ביום ראשון הבא. אודה לכם על המלצה בנוגע לפסיכיאטר באזור המרכז או עצה. תודה

12/02/2006 | 18:19 | מאת: מיכל

שלום לך, במקרה של עזרה דחופה. פני לרופא המשפחה או לחדר מיון פסיכיאטרי. מיכל

12/02/2006 | 22:28 | מאת: דור

העצה היא לחכות לתור אצל ד"ר ברבר. שבוע זה לא הרבה זמן. יש אנשים שמחכים מס' חודשים בשביל תור לרופא. אף אחד לא מת מחרדה או ממחלה פסיכיאטרית. מצבי חירום בבריאות הנפש קיימים רק אם ישנה אצלו אובדנות או תוקפנות ואלימות וזה לא מה שתיארת ולכן ההמלצה היא לחכות לתור הקרוב.

13/02/2006 | 01:09 | מאת:

לאור איני נוהג להמליץ על רופאים באינטרנט מסיבות מובנות. מצטער. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 10:51 | מאת: ליאת

יש לי מספר שאלות מטרידות ואני אודה לך אם תוכל לענות לי... אגב- בימים קשים עזרת לי מאוד בפורום. 1. מה ההבדל בין התקפי חרדה להתקפי פאניקה? 2. מה הסימפטומים של התקפי פאניקה? 3. האם יכולים להיות התקפי פאניקה/חרדה כשאין סיבה ספציפית(הכל נראה בסדר בחיי) והסיבה היא בתת מודע? 4.אם אני מצליחה להתמודד עם ההתקפים (בינתיים ללא כדורים )האם יש סכנה בריאותית? 5. האם התקפי פאניקה יזיקו להריון (כשאהיה בהריון..)? תודה, ליאת

13/02/2006 | 01:07 | מאת:

לליאת התקף של פאניקה (בעתה) הוא קצר, נמשך מספר דקות וחולף, אחר כך נשארת החרדה. לעתים מתבלבלים וקוראים להתקפים הללו התקפי חרדה כי בסך הכל מדובר על תופעה מקבוצת החרדות רק שהיא מופיעה באופן חריף. התחושה היא של פחד קשה מאוד שמשהו מאוד גרוע עלול לקרות ופעמים רבות תחושה שעומדים למות. כך עם דפיקות לב, הזעה פחד וכך הלאה. לא נמצא שהתקפי הפאניקה מזיקים להריון או לעובר אבל החוש אומר שעדיף היה לוותר על כך...כך גם אין סכנה בריאותית. בדרך כלל להתקפי הפאניקה אין סיבה ותיאוריה אחת אומרת שהם מהלא מודע. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 08:09 | מאת: אורית

בני מאושפז במחלקה פסיכיאטרית. מכיון שיש עבר של עישון גראס עורכים לו בדיקות שתן לוודא כי הוא נקי. האם יש אפשרות "לטשטש" סימני עישון על ידי ריבוי שתיית מים ? כלומר שתייה ממש ממש מרובה. כלומר אם הבדיקה נעשית אחרי 3-4 ימים שהוא השתמש ובמשך הימים האלה שתה כמויות גדולות של מים. מודה מראש שבוע טוב!

12/02/2006 | 18:42 | מאת: מיכל

שלום לך, לפי ידעתי, תוך חודש, ואני מגזימה לא נשארים עקבות לא בדם ולא בשתן. שבוע טוב מיכל

12/02/2006 | 22:39 | מאת: דור

ישנן הרבה מאד דרכים לרמות ולזייף בדיקות לגילוי סמים בשתן. למעשה, קיימת מלחמה תמידית בין המערכת, שממציאה בדיקות יותר ויותר משוכללות ומדוייקות, לעומת צרכני הסמים שמוצאים יותר ויותר דרכים לעקוף אותן ולזייף את התוצאות שלהן.

13/02/2006 | 01:02 | מאת:

לאורית איני מכיר את רגישות הבדיקה שבה משתמשים ואכן שתיה מרובה ושתן רב מורידים את ריכוז הסם בשתן ולכן אם עבר זמן רב מהשימוש ושותים הרבה אפשר להוריד את רמת הסמים בשתן. אבל פעמיים רבות הבדיקה "תופסת" את הסם. הדבר החשוב הוא באמת שיפסיק להשתמש בסמים ושהטיפול יועיל. כל טוב דר' גיורא הידש

12/02/2006 | 00:08 | מאת: a

שלום שוב אני אם אתה זוכר. הייתי בפגישה עם הפסיכיאטר שלי כי אני מרגישה ששני כדורים ביום של פקסט וכדור של לוריוון לא מספיקים לי כי אני עדיין מרגישה תופעות חרדה.הוא אמר שנמשיך באותה מתכונת ואם תוך שבועיים נוספים אין שיפור אז הוא יוסיף לי רבע בונסרין. והוא עוד הוסיף ואמר שאני צריכה להעשיר יותר את חיי וכך התופעות ילכו ויתמעטו. בפגישה הוא שאל אותי אם אני שומעת קולות עניתי שלא. למרות שלא מזמן שמעתי קולות כאילו אמא שלי או מישהו שאני מכירה קוראים לי והייתי מסתובבת לראות מאיפה. האם הייתי צריכה לומר לו את זה? פחדתי! מה זה אומר בכלל?(היום למזלי אני לא שומעת קולות, זה היה אולי חד פעמי, או תופעת לוואי של הכדורים, יכול להיות? תודה רבה מראש. a

13/02/2006 | 00:57 | מאת:

שלום, אכן צריך לתת לסרוקסט את הזמן שלו, אבל אם הוא לא מועיל בזמן הנכון צריך להחליפו בלי סנטימנטים. חבל שלא הזכרת את הקולות ששמעת לרופא אבל לפי התיאור מדובר בתופעה של חרדה ויש לה מעט חשיבות. כל טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 22:40 | מאת: ד

שלום ד"ר, לפני כחצי שנה הפסקתי ליטול את האדרונקס על דעת עצמי, ואני תוהה עם נטילה מחודשת של התרופה לאחר שיחה עם פסיכיאטר תשפיע באותו האופן שהשפיע בפעם הראשונה, או שיהיו שינויים כלשהם, ואילו שינויים עלולים להיות? תודה

12/02/2006 | 22:17 | מאת: דור

לפעמים כאשר מפסיקים תרופה פסיכיאטרית ואח"כ חוזרים לקחת אותה, ההשפעה שלה פחותה ולכן בד"כ מומלץ להתמיד בטיפול וללא הפסקות. ייתכן כמובן שישפיע עליך אותו דבר, כמו פעם. תצטרך לבדוק ולראות בעצמך.

תודה לדור ואנימצטרף לדבריו הידש

11/02/2006 | 22:19 | מאת: שלומית

שלום ד"ר, אני נוטלת סרוקסאט 20 מ"ג כבר 5 שנים עקב דיכאון לידה שגרם לי להתקפי חרדה. מדי פעם במקומות הומי אדם אני נכנסת להתקף חרדה למרות הסרוקסאט ואז ישר אני נוטלת קלונקס 0.5 מ"ג. אני עובדת במשרה בכירה, אמא לשלושה ילדים ומתפקדת יפה. יש לי בעיה רצינית שעליתי במשקל 20 מ"ג, אני סובלת נורא נורא מתסמונת קדם מחזור. החלום שלי להפסיק עם הסרוקסאט ואם חלילה יהיה התקף חרדה ליטול קלונקס. הגמילה מפחידה אותי נורא, אחרי 5 שנים אינטנסיביות. האם ניתן לנסות להפסיק? או שמא אני כבר מכורה לכל החיים. את עזרתך הדחופה. תודה שלומית

12/02/2006 | 17:48 | מאת: מיכל

אל תדאגי אני בשלבי גמילה והכל בסדר. אבל תתיעצי עם פסיכיאטר כי אולי זה שיש לך מידי פעם התקפי חרדה כן סימן שאת צריכה להמשיך בסרוקסאט. מצד שני אם זה רק מידי פעם אולי כן תוכלי להתגבר. אני כמובן לא יודעת זה לבטח יוכל לענות לך איש מקצוע שמכיר אותך היטב. אולי אפילו הפסיכולוג שלך. בכל מקרה הגמילה היא הרבה יותר ממה שעושים ממנה. לקחתי גם 20 מ"ג קרוב לחמש שנים. התחלתי את הכדור הזה בגלל התקפי חרדה די קשים שהיו לי. לאחר טיפול פסיכולוגי ממושך במקביל החלטתי להפסיק גם כי אני שוקלת להנכס להריון. אין לי תופעות לוואי . אני חושבת שבהתחלה הייתי מעט יותר רגישה וכל דבר קטן גרם למתח אבל זה עבר וחלף... אני מבינה אותך כמה הרצון להפסיק הוא עז ובאמת שאם עושים את זה כמוני בהדרגה עם הכוונה מקצועית לא צריכה להיות שום בעייה. אגב אני ממתנגדי הקלונקסים והקסאנקסים אלא אם זה באמת לעיתים מאד רחוקות. לעומת זה הסרוקסאט מעולה למרות שהוא גורם לפעמים להשמנה.

12/02/2006 | 22:13 | מאת: דור

אין כזה דבר גמילה מסרוקסט. התרופה לא ממכרת. אין סיבה ליטול קלונקס בזמן התקף חרדה כי עד שהוא משפיע ההתקף כבר עבר. מכיוון שקלונקס מאד מאד ממכר עדיף להמנע ממנו לחלוטין ובוודאי לא להסתמך עליו בעתיד כאשר תהיי בלי הסרוקסט.

13/02/2006 | 00:24 | מאת: רותם-לדור

אני מציעה שלט תצא בהצהרות שאין תופעות גמילה מהכדור כי אני בגמילה ממנו ואלו הימים הקשים ביותר בחיי יכול להיות שיש פחות ויש יותר אבל יש ועוד איך אני למשל 3 ימים לא פקחתי עניים כי היו לי בראש כאביי תופת שמתאימים מאוד רק לגמילה מסרוקסט אני מקווה שיש כאלו שהתופעות שלהם קשות פחות אך ממש לא נכון להגיד שאין תופעות גמילה

13/02/2006 | 00:52 | מאת:

לשלומית נראה שהתלות בסרוקסט היא יותר "פסיכולוגית" ולא רק גופנית. אין תלות גופנית בסרוקסט למרות שיש סמנים של חרדה כאשר יורדים באופן מהיר מדי בסרוקסט. כאשר ישנם סמנים כאלו של חרדה תמיד אפשר לחזור למינון הקודם (בזמן ההורדה) ואז התופעות נעלמות. כך שבהחלט אפשר לסיים את הטיפול עם סרוקסט ואין מה למהר. כמובן שבגלל התלות הפסיכולוגית אפשר להעזר בשיחות ולחשוב כיצד אפשר להמשיך להנות מהחיים גם בלי התמיכה של תרופות. כמובן שבזמן התקף אפשר להעזר בתרופות נוגדות חרדה כמו קלונקס וואבן ולוריוון ומקובל להמשיך ולהתשמש בהן כאשר יש התקף. כל טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 21:18 | מאת: תמימי

היא היתה מגיעה לשם כל חודש, בזמן המחזור החודשי שלה. נעלמת מחייה הנורמליים הרגילים. אישה מטופחת, מכובדת. אם לשלושה ילדים. נשואה למנכ"ל חברה למכוניות. עובדת מסורה בחברה לכוח אדם. כלפי חוץ נראתה סמל הנורמליות. מאופרת, מתורבתת. קוראת את הספרים הנכונים, רבי המכר. רואה את ההצגות המומלצות. קוראת עיתון יומי. תורמת לאירגוני צדקה. אבל בכל ליל ירח מלא, היתה נעלמת לשם, ליער ההוא, חולצת את מגפי העור המשובחות שלה, פושטת את בגדיה ויוצאת אל היער יחפה, ערומה, האישה המשוגעת. שם, ביער שבקצה העיר, היתה נותנת דרור לעצמה, למשוגעת שלחצה בנשמתה, מדממת את דם המחזור על האדמה, לבדה, כשהעצים הם היחידים שנותנים לה מענה. שם היתה צועקת חודש חודש את צעקת חייה. איש לא שמע אותה. רק היא, והעצים העבותים, והירח המלא שבשמים. היא היתה מסתובבת שם לבדה, כאובה כל כך, בודדה כל כך, משוגעת כל כך בחוסר השקט שבה, בגעגוע בכאב ובבדידות שלה. ללא חיבוק אנושי היתה מתקרבת לעצים העבותים, מלאת דם ודמע, מחבקת אותם. הם היו מקבלים אותה בברכה, כל ירח מלא, את האישה שלהם, המשוגעת. צעקות החיה הפצועה שנבעו ממנה השתלבו בצלילי הרוח ששיחקה בצמרותיהם. היא היתה עם העצים, הם היו איתה, היא היתה סוף סוף עם עצמה. מסירה ממנה את מסיכות התרבות והנורמליות, מתחברת לילדה הנואשת שבה, לאנרגיה הראשונית של המשוגעת בקירבה. כך הסתובבה בין העצים כל ליל ירח מלא. צועקת את עצמה החוצה, מדממת את כאבה לכל עבר, מחבקת את עצמה פנימה. ונרגעת. עם עלות השחר היתה לובשת חזרה את בגדיה, נועלת את מגפי העור המשובחות וחוזרת לחייה הרגילים. בלי שאיש מבני ביתה הרגיש בחסרונה, היא חמקה שוב לחיי האם והרעייה, השכנה הטובה, העובדת המסורה. אישה כל כך נורמלית ותרבותית. מי היה מאמין, שבתוכה זועקת המשוגעת, חודש חודש, עם הירח המלא, עם דם הווסת, בתוך חיבוקו של היער שבקצה העיר. שבוע טוב, תמי.

12/02/2006 | 11:07 | מאת: אבישג

תמימי יקרה תודה על הסיפור המקסים. לא יודעת אם ראית, אבל מאוד מומלץ לנסות ולהשיג בספריית הוידאו את הסרט "כאוס" של האחים טביאני (הנה אתגר עבור ספריית הוידאו שלך, שבוודאי לא מחזיקה את הסרט בדרך כלל... :-) ) מדובר בסרט המציג כמה סיפורים קצרים ומקסימים במיוחד, והסיפור שלך הזכיר לי את אחד מהם, אלא שבסרט מדובר על גבר ולא על אישה, והוא מושפע פחות מהמחזור ההורמונלי של גופו אלא יותר מהמחזור החודשי של הירח. מומלץ מאוד. שיהיה שבוע טוב לך ולכולם אבישג

לתמי הספור מקסים ונהניתי לקרוא. אבישג? שלום, מה שלומך? מה חדש אצלך? הידש

11/02/2006 | 20:44 | מאת: ענת

שלום, אם מישהו ניסה להתאבד ע"י בליעת מינון מאד גבוה של ריספרדל יחד עם תרופות מסוגים אחרים וניצל, האם יתכן שבעתיד יופיע נזק נוירולוגי כמו טרדיב דיסקינזיה למרות ששבוע לאחר המקרה אין עדיין סימנים לכך? האם יתכן נזק אחר לאחר תקופה ממושכת ? תודה.

13/02/2006 | 00:48 | מאת:

לענת לפי ידיעתי הרספרידל גם במינונים גבוהים אינו גורם לנזק. טרדיב דיסקינזיה מופיעה בשימוש ממושך ולאו דווקא במינון מופרז כך שאין חשש לזה. כל טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 19:28 | מאת: רומי

שלום לך ד"ר!אני בת 22.5 וסובלת מדיסטימיה מגיל ההתבגרות, שהחריף בגיל 18 ועד היום. אני נוטלת ציפרלקס כ- 20 מ"ג ליום במשך כ- 9 חודשים, הכדורים הפחיתו את הדיכאון אך עדיין אני לא מוצאת סיבות לחיות וכל הזמן חושבת שעדיף למות כי נימאס לי כבר מהמצב. אני סובלת מהפרעת אישיות נימנעת. ניסיתי פסיכותרפיה ומההתחלה הרגשתי שלא מתאים לי שיחות, כרגע אני מטופלת בסדנא של חרדה חברתית ב"גהה" של ציפי מרום. ואני עדיין מרגישה שזה לא זה, שהפיתרון כאן הוא תרופה מתאימה. הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתך בנוגע לתרופה מתאימה לטיפול במצב הזה, מה אתה היית ממליץ למטופל , ועוד דבר אני קראתי שטיפול תרופתי במצב כזה לא הכי מועיל אז מה כן מועיל? אני אפילו מתגעגעת לעצבות הקלה שהיתה לי בעבר , כל הזמן מתגעגעת לעבר, ולא רואה את הסוף . רוצה רק קצת להנות, שתהיה לי קצת תאווה לחיים, קצת..... בבקשה תיתן לי הסבר מה עושים במצבי....? בתודה מראש, רומי............

12/02/2006 | 22:33 | מאת: דור

לרומי- את מטופלת היטב אצל מומחים ולכן מדוע לא לשאול אותם? מבחינה תרופתית ניתן להוסיף אדרונקס או לעבור לתרופה מסוג SNRI (אפקסור, איקסל, סימבלטה). הסיבה לדיסתימיה בד"כ קשורה לאישיות ולכן התרופות משפיעות פחות טוב או שצריך מינונים גבוהים יחסית.

13/02/2006 | 00:47 | מאת:

לרומי עד לפנימספר שנים הדיסטימיה נקראה דיכאון נאורוטי, כלומר מדובר על קונפליקט פנימי הגורם לדיכאון. לכן הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. אם הייתה בעיה עם מטפל מסויים וחוסר הצלחה תמיד כדאי לנסות ולעבור למטפל אחר, אולי כאן תהיה "כימיה". אכן הטיפול התרופתי לא תמיד יעיל. אם הציפרלקס שיפר את ההרגשה רק באופן חלקי אפשר לנסות תרופה מעוררת יותר כמו הפרוזק או לעבור לקבוצה אחרת כמו האפקסור או האדרונקס. בהצלחה דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 17:47 | מאת: אורית

שלום רב, אני נוטלת כשנתיים סרוקסט. לאחרונה בעת קיום יחסי מין אני חשה כאילו אני לפני התקף חרדה. יש לי דקירות בחזה, חולשה ותחושת עילפון. אתמול למשל מיד עם סיום יחסי המין לקחתי לוריון. מה קורה לי?

11/02/2006 | 18:38 | מאת: אקס-מן

שלום לך, כדאי לך ללכת לרופא משפחה כדי שיבדוק שאין לך בעיה גופנית, בעיקר אם התסמינים שהזכרת מופיעים בעת מאמץ פיזי ולאו דווקא קיום יחסי מין. אם נשללה בעיה גופנית, לא כדאי לך להשתמש בלוריוון, אלא להתייעץ עם פסיכיאטר שיכול למשל להעלות את המינון של סרוקסט. אקס-מן.

12/02/2006 | 02:00 | מאת:

לאורית צריך להכיר אותך טוב יותר, במה מתאפיינים התקפי החרדה שהיו לך? האם מדובר על החמרת החרדות או במצב גופני כפי שאקס-מן הציע בצדק. לעתים בתקופה של לחצים החרדות מתגברות למרות הטיפול התרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 16:37 | מאת: אמיר

שלום לך אני סובל מ-או-סי-די וחרדות קשות, אני נוטל נרדיל 90 מ"ג השפעתו ירדה לאחר כשנתיים. הרופא הציע לי להוסיף 160 מ"ג גאודון , האם הגאודון יעיל לחרדות ואו-סי-די . עלי לציין שניסיתי המון תרופות שלא עזרו לי בכלל. אמיר

11/02/2006 | 20:48 | מאת: ברק

חבר שלי מקבל 80 מ"ג גאודון לאגוראפוביה , שזו גם חרדה , והוא מדווח על השפעה טובה הוא ברמיסיה:)

11/02/2006 | 23:30 | מאת: דור

שלום אמיר- אתה לוקח מינונים מקסימליים של שתי התרופות. נרדיל היא כיום תרופה של קו אחרון נגד OCD. כאשר מינון מקסימלי של נרדיל לא עושה את העבודה, בצורה מספקת, ניתן להוסיף גאודון. כאשר גאודון לא עוזר מספיק, עולים למינון מקסימלי, כמו במקרה שלך. צריך עכשיו לחכות 3 חודשים ולראות מה ההשפעה של שניהם ביחד. כדאי להיות אופטימי ולקוות לטוב, למרות שתרופות קודמות לא הועילו.

12/02/2006 | 01:59 | מאת:

לאמיר אפשר להוסיף גאודון אבל מקובל במינונים הרבה יותר נמוכים ב OCD שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 15:41 | מאת: סופי

מהו הטיפול המועדף עבור Simplex schizophrenia ?

11/02/2006 | 23:32 | מאת: דוד

אינני רופא אך למיטב ידיעתי הטיפול בסכיזופרניה לסוגיה הוא בתרופות אנטיפסיכוטיות.

לסופי שאלה קשה, היו סכיזופרניה פשוטה לפי ההגדרה יצאה מהסכיזופרניה ועברה לקבוצת הפרעות האישיות (הפרעת אישיות סכיזוטיפלית), לכן הטיפול בעיקר בשיחות אבל לעתים נעזרים גם בתרופות להקלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יותר מאלף הידש