פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
11/02/2006 | 14:01 | מאת: מיכל

שלום דר הידש, הכיצד זה ייתכן שתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-ssriאינן משפיעות? זאת אומרת יש כאלה שזה עובד עלייהם ויש כאלה שלא כיצד זה? בתודה מיכל

11/02/2006 | 20:52 | מאת: ברק

מי שSSRI לא עובד עליו זה אומר שהבעייה היא לא בסרוטונין אבל יש כאלה שגם SNRI לא עובדים עליהם . איך זה ? זו שאלה טובה ... במקרה הטוב משתקמיםב שיחות (תמיד אפשר כל עוד הדיכאון לא קליני ולא פסיכוטי , גם אם זה לוקח 10 שנים) במקרה הפחות טוב , מכות חשמל

11/02/2006 | 23:47 | מאת: דור

ב-70% מהמקרים התרופה הראשונה שניתן למישהו תשפיע עליו. לגבי השאר, למה לא משפיע, תלוי בפרופיל הגנטי של מי שלוקח את התרופה, או אבחנה שגויה, או מינון לא מספיק, או תרופה לא מספיק חזקה. תרופות מהדור הישן יותר חזקות אבל עם הרבה יותר תופעות לוואי.

למיכל שאלה טובה, כנראה שהמנגנון שלדיכאון מורכב יותר מ"סתם" עליה ברמות הסרוטונין. כך גם איננו יודעים להסביר מדוע ישנה תקופת חביון של כשלושה שבועות למרות שכבר מהכדור הראשון רמת הסרוטונין במוח קפצה למעלה?? בכל אופן התרופות עוזרות בערך ל 70% מהנוטלים וישנה קבוצה קטנה מאוד שהם עמידים לכל טיפול תרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 13:55 | מאת: עדי

שלום האם יתכן כי הריספרדל גורם לירידה במצב הרוח ואף לדיכאון? מאז שאני לוקחת אותו חלה ירידה במצב הרוח. תודה.

11/02/2006 | 20:54 | מאת: ברק

חבר שלי החליף ריספרדל כי זה גרם לו לדיכאון לי זה דווקא שיפר את מצב הרוח כי זה מרגיע

12/02/2006 | 01:53 | מאת:

לעדי אכן בדרך כלל הוא משפר אבל יתכן שישנה ירידה ובעיקר יתכן שישנן תופעות של איטיות גם בחשיבה, בדיבור והתנועות בגלל תופעות כמו פרקינסוניות (אקסטרא פירמידליות). כלומר עלולים להיות שני דרכים שונות שבהן הרספרידל עלול לעכב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 13:14 | מאת: לי

האם התקפי חרדה במהלך ההיריון מסוכנים להריון או לתינוק? (בהתקפי חרדה יש כל מיני סימפטומים והשאלה אם זה מסוכן). שאלה נוספת -איזה תרופות אפשר לקחת אם יש התקף?

12/02/2006 | 01:52 | מאת:

ללי לא ידוע על הפרעה כלשהי הנגרמת לתינוק למרות שכולנו יודעים בחוש שעדיף שהאם תהיה במצב נפשי טוב, צריך לזכור שבאופן כללי התינוק מאוד מוגן ברחם ובדרך כלל לא נגרמים לו נזקים. כיום מקובל שתרופות נוגדות חרדה כמו לוריוון או וואבן בטוחות בהריון ואפשר ליטול אותן על בסיס מזדמן. בכל מקרה חשוב להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 00:32 | מאת: אני

האם ישנו איזה שהוא גוף/ אתר אינטרנת אשר עכול לספק מידע על תרופות מסוג זה והשפעתן על הריון /הנקה? ובנוסף אפשר לקבל את הטלפון של המרכז הטרטולוגי בהדסה?

שלום, תסתכלי בצד שמאל על רשימת הטלפונים החיוניים. הרופא המטפל חייב להכיר את התרופות והשפעתן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 23:58 | מאת: ארנה

רצית לדעת האים הפרוזק טובה למי שיש אופססיביות לדוגמא אים נונתנים לי מסימה אני צריכה לעשות באותו רגע ולא יכולה לחקות ליום למחרת הכל צריך לעסות בו ברגע לפעמים זו תכונה מצויינת אבל לפעמים לא ובטח שזה בצורה מוגזמת

12/02/2006 | 01:49 | מאת:

לארנה עדיף לעשות אבחון מלא, אולי מדובר על הפרעת קשב? או חרדה? הפרוזק בעיקר תרופה נגד דיכאון והשפעתה על חרדות חלקית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 22:56 | מאת: בחירה בין שתיים

היי אני לוקחת מזה תקופה כדור ציפראלקס לטיפול בחרדה- עירור יתר של הגוף. הכדור גרם לי לעלות במשקל ולהרגיש לא אני- זומבי כזאת. ויותר אימפולסיבית והאמת זה די מעיק. הרופא העלה אופצייה של מעבר הדרגתי ללוסטראל. הבנתי שגם הוא מקבוצת SSRI. האם זה אומר שמעבר אליו לא יגרום לי לרדת במשקל? או שהוא כדור פחות משמין? מדוע ציפראלקס גורם לאימפולסיביות גבוהה יותר? תודה

11/02/2006 | 23:22 | מאת: דור

תרופות מסוג SSRI בד"כ לא מעלות את התיאבון בצורה משמעותית ואין להן השפעה דרסטית על המשקל. סרוקסט היחידה בקבוצה שיוצאת דופן בעניין זה וזאת לא התרופה שנתנו לך. לוסטרל נייטרלית לגבי המשקל ופרוזק אפילו מדכאת תיאבון וגורמת לירידה במשקל. תרופות מסוג SSRI בד"כ אינן מחמירות אימפולסיביות, אלא להפך. במה מתבטאת אצלך האימפולסיביות? אימפולסיביות יכולה להיות סימפטום לאבחנות שונות ולכן הטיפול איננו בהכרח ע"י נוגדי דיכאון וחרדה.

12/02/2006 | 00:01 | מאת: בחירה בין שתיים

היי דור תודה על תגובה מהירה. 1. הייתי בחורה רזה והציפרלקס העלה אותי ב10 קילו! 2.האימפולסיביות באה לידי ביטוי במענה מהיר מדי עם מעט מדי חשיבה לפני. שיפוטיות רבה יותר כלפי אנשים. כמו כן, חווה חוסר סלבנות גדול יותר מבעבר להקשיב ולהיות מרוכזת. חשוב לציין ששתי תכונות אלו מאפיינות אותי כאדם עוד לפני הכדורים. אבל ממש ממש ממש לא ברמה כזאת שאני חווה היום. מה דעתך? תודה

10/02/2006 | 22:03 | מאת: לי

רציתי לדעת על מחלה שמאופיינת באדם שמקלל באופן בלתי נשלט, מה שמה של המחלה והאם אנשים אלו גם אלימים

11/02/2006 | 00:04 | מאת: תמימי

לתופעה קוראים סינדרום דה טורט. מדובר על טיקים ווקאליים, בהם אדם מקלל ואומר כל מיני מילים, בלי שליטה. למיטב ידיעתי אין כאן אלימות פיזית בלתי נשלטת, אבל אולי אני טועה. זה סינדרום שניתן וכדאי לטפל בו עם תרופות. תמי.

11/02/2006 | 18:08 | מאת: דור

קללות לא נשלטות (coprolalia) קיימת רק אצל 5-15% מאנשים שמאובחנים עם תסמונת טוראט. כלומר התופעה איננה נפוצה כפי שנהוג לחשוב. תסמונת טוראט היא תסמונת של טיקים קוליים, אך הם כוללים קללות לא נשלטות רק בחלק קטן מהמקרים. Coprolalia is only evident among a minority of Tourette Syndrome patients, regardless it is the most popular Tourette symptom, primarily because, in the media, this rare behavior is emphasized for its sensational effect. Contrary to popular perceptions, the majority of Tourette patients do not ever exhibit this symptom.

11/02/2006 | 03:40 | מאת: דור

יכולה להיות חלק מתסמונת טוראט- הפרעה נוירולוגית של טיקים קוליים. http://www.mahmad.co.il/tismonot/torat.html

12/02/2006 | 01:46 | מאת:

תודה למשיבים הידש

10/02/2006 | 20:41 | מאת: נירה

האם רסיטל וסרוקסט הם מסוג חוסמי mao ?

12/02/2006 | 00:06 | מאת: דנה ג.

לנירה, לא. דנה

12/02/2006 | 01:45 | מאת:

לנירה לא, הן פועלות על הסרוטונין ומעכבות את הספיגה בחזרה של הסרוטונין וכך מעלות את רמת הסרוטונין בסינפסה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 16:38 | מאת: אלה

איך ניתן לדעת אם אדם שנמצא במצב רוח לא טוב (חוסר הנאה,שעמום,לא מרבה לצאת מהבית)סובל מדכאון או מסימנים שליליים של סכיזופרניה? זה נראה לי דבר שקשה מאד להבחין לא?מה ההבדל ביניהם? בתודה

11/02/2006 | 00:07 | מאת: תמימי

כדי לאבחן סכיזופרניה, למיטב ידיעתי, צריך גם סימנים חיוביים של פסיכוזה, ברוב המקרים, ואז צריך גם אלמנט של זמן בהמשך להתקף הפסיכוטי, אולי חצי שנה אולי יותר (דור ודר' הידש יתקנו אותי), ובתקופה זאת מדברים גם על ירידה בתפקודים קוגניטיביים ותיפקודיים שאינם תוצאה של דיכאון פוסט פסיכוטי. לא פשוט תמיד לאבחן, אבל בשביל זה כדאי לפנות לפסיכיאטר. שבת שלום, תמי.

לאלה אכן לא קל לאבחן ולא תמיד מצליחים להבדיל. בדרך כלל דיכאון אחרי פסיכוזה שהוא בעיקר סמנים שליליים התחושה היא של ריקנות וחוסר תחושה, בדיכאון יש תחושה של דיכאון וזה דבר קצת שונה. כמובן שדיכאון אחרי פסיכוזה צריך לבוא אחרי פסיכוזה והמשמעות של הדיכאון הזה היא מעיין התרוקנות אחרי הפסיכוזה הפעילה עם הסמנים החיוביים. אבל כפי שכתבת, לעתים התחושות מאוד דומות ולכן אנחנו מנסים טיפול עם נוגד דיכאון בכל מקרה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 16:22 | מאת: הדר

מה המינון המקסימלי לסרוקסאט\פקסט?

11/02/2006 | 18:32 | מאת: אקס-מן

60 מ"ג ליום

11/02/2006 | 20:57 | מאת: ברק

12/02/2006 | 01:42 | מאת:

להדר בדיכאון המינון הוא 20-40 מג' ביום. להפרעת OCD מחשבות טורדניות 60-80 מג' ביום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 16:02 | מאת: אורנה

יש לי ילד בן 20 שכבר הרבה זמן נלחם עים עצמו לקום בבוקר ליום מסודר כלטמר עבודה כושר גופני וכו אולם כל הזמן הוא חוזר למצב של שינה בבוקר עד שעות מאוחרות וכל מה שהחליט יום לפני יום כאילו לא החליט ובליילה הוא ער שאני יושבת אותו אני משוכנעת שזה מה שהוא החליט אבל יום יומיים הוא מצליח ושוב יש לציין שלפעמים אני רואה מכתבים שהוא כותב והוא אומר לעצמו שהוא גם לא מבין למה כחה ואומר האים זה יהיה כחה כל החיים ואים זה יהיה כחה כל פעם נסיון להתאפס להצליח יום יומים ושוב ליפול אז מה הטעם וקראתי שהוא כותב שהרבה פעמים הוא מרגיש 0 בגלל זה וגם מחברים שלו הוא כותב שמרגיש נחות אולם שהוא קם ופעיל הוא מרגיש מעל כולם וטוב עים עצמו שאלתי הוא אני כל הזמן רואה אותו ישן ביום לפעמים אני שותקת ולפעים אני פשוט לא יכולה ואני מאוד כועסת עליו מכוון שאני מרגישה שאני יותר מידי טובה איתו אולם פטעות שאני קוראת את המכתבים שלו אז אני מרחמת עליו ועוברת לסדר היום יש לציין שאני בטור אמא שלו כל החיים עבדתי ןאפילו קשה מאוד

12/02/2006 | 01:40 | מאת:

לאורנה אכן נראה שהבן שלך צריך עזרה ויש לו בעיה. הבעיה אינה רק כיצד להתייחס אליו, אלא קודם כל מה יש לו? מה הבעיה? כדאי להגיע לפסיכולוג או לפסיכיאטר לאבחון מלא כדי להעריך את מצבו ולהבין טוב יותר מה קורה אתו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 13:50 | מאת: רותם

אני הפסקתי את הסרוקסט להזכירך אחרי 3 שנים בעקבות ההריון והסכנה למומי לב בעובר הגמילה הייתה קשה וכללה לחצים קשים ביותר בראש ואי יכולת לפתוח את העניים מספר רב של ימים אך עשיתי את זה חוץ מזה אחרי יום נקי אחד מסרוקסט לקחתי יומיים חצי כדור לוסטראל שזה 25 מ:ג והיום לקחתי כבר כדור שלם של לוסטראל ואני אמשיך כך שבועיים עד לאיזון בלוסטראל אלו לא היו ימים קלים במיוחד בגלל הריון קשה ותופעות גמילה מזעזעות אני מקווה שיהיה בסדר ושיגיע האיזון המיוחל במהרה תודה שעזרת לי בימים הכול כך קשים שעברו עליי בגמילה מהסרוקסט ואני מקווה שיהיה טוב וקל בלוסטראל שבת שלום גיורא ותודה

לרותם תודה על העדכון ואני מקווה שכעת הגעת למנוחה עם האיזון בלוסטרל. מקווה שהמשך ההריון יהיה קל יותר והרבה בריאות ואושר הידש

10/02/2006 | 10:10 | מאת: יעל

1.האם נטילת הציפרלקס משמינה? בהכרח? ואם כך באיזו דרך?(הגברת התאבון או מאותם הרגלי אכילה, אך הגוף מעכל אחרת?...)הרופאה שלי אומרת שמשמינים רק מאכילה מופרזת... 2.הבנתי כי אסור לשתות אלכוהול במהלך הטיפול. באם ישנו אירוע ובו אני רוצה לשתות, האם אפשר פשוט באותו יום לא לקחת את הכדור? 3.האם במקרים של צוואר תפוס/מיגרנות, ניתן לקחת אקמול/אופטלגין/אלגוליזין? (ביחס לציפרלקס כמובן) 4. במקרים של חרדת קהל, יש כדור שאפשר לקחת לפני הסיטואציה, שירגיע, כשמטופלים בציפרלקס? תודה מראש

12/02/2006 | 00:06 | מאת:

ליעל אנסה להשיב לכל שאלה לפי הסדר. העליה במשקל היא תופעת לוואי ובודאי שאינה חייבת להיות אצל כל אחד. ישנם רבים הנוטלים ציפרלקס ללא עליה במשקל (כמובן שישנם גם כאלו שעולים), ישנה גם עליה בתיאבון וגם ירידה בקצב חילוף החומרים כך שדי קשה לעשות דיאטה. לגבי האלכוהול. ישנן שאלות שלא חייבים לשאול, אבל אם שאלת אז אסור לשתות. אפשר ליטול תרופות הרגעה לפני מצב של מתח וחרדה, תרופות מסוג וואבן או לוריוון ואין בעיה עם נוגדי הכאבים שציינת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 08:44 | מאת: אלמוג

בס"ד היי ד"ר! אפשר לומר שכבר חודשיים אני סובל מנדודי שינה אז כאמור, אני נוטל את הזודורם וזה עוזר אבל זה לא מוצא חן בעיניי משום שאני לא מבין כיצד ייתכן שפתאום באמצע החיים נפלה עליי מן עוררות יתר שכזו, שלא מאפשרת לי להירדם בשום אופן ופנים (רק בסביבות 4-5 בבוקר) וכי מה? אדם פתאום יכול לאבד את יכולתו הטבעית לישון? אתמול בלילה לא לקחתי את הכדור כדי לנסות ולראות אם משהו ישתנה, ולא עצמתי עין! האם יש בעיות פיזיולוגיות שעולות לגרום לנדודי שינה? אולי אני אוכל לבצע אילו שהן בדיקות לאן נעלמה יכולתי להירדם אם אני לא בפעילות יתר זה מטריף את דעתי מה עושים?

12/02/2006 | 00:03 | מאת:

לאלמוג יופי לשמוע ממך. לעתים בגלל המצב הנפשי יש שינויים בשעון הביולוגי אשר קובע את מחזוריות השינה עירנות. איני חושב שיש טעם לבצע בדיקה במעבדת שינה. מניסיוני דווקא שמנסים לא לישון 36 שעות (כלומר לדלג על לילה), השעון הביולוגי חוזר לעצמו. כמובן שמצבים נפשיים עלולים לגרום לשינויים בשינה אבל אתה אומר ששללתם את הנקודה הזו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 01:31 | מאת: גב

האם כתוצאה מדיכאון אפשר לקבל טיניטוס (ציפצוף רצוף ללא הפסקה באוזן)?

12/02/2006 | 00:01 | מאת:

שלום, דיכאון אינו גורם לטיניטוס, קודם כל כדאי להבדק אצל רופא א,א. ג. , לעתים רחוקות התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לטיניטוס כתופעת לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 01:09 | מאת: יצחק

אני לוקח רמרון 30 מ"ג לטיפול בחרדות כחודש עם הטבה מסויימת. האם אפשר לקחת אותו לאורך זמן ( חודשים ,שנים אם נחוץ) ? האם הגוף לא מתרגל ובעקבות כך יש ירידה בהשפעה כמו בכדורי הרגעה? בתודה מראש..

12/02/2006 | 00:00 | מאת:

ליצחק הרמרון אינו ממכר ולכן אין ירידה בהשפעתו לאורך זמן. הרמרון אינו גורם לנזקים לגוף ולכן אפשר ליטול אותו לזמנים ארוכים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נשואה שנה ומתכננת הריון, הבעיה היא שאני מאובחנת כסובלת ממחשבות טורדניות בשילוב עם התקפי פאניקה ("השילוב המנצח") אני נוטלת 40 מ"ג פלוטין (פורוזק) ביום (אחרי שטיפול בסרוקסט אומנם הצליח מאוד אך גרם לעלייה ניכרת במשקל). שאלה חשובה , זה די ברור שנשים כמוני שסבלו ממחשבות טורדניות (היה גם דיכאון בעבר) יחוו את דיכאון אחרי לידה , ללא שום ספק השאלות הנשאלות הן : 1. האם אפשר ליטול את נוגדי הדיכאון במהלך ההריון? 2. האם (במידה ואפשר) , נטילת הכדורים במהלך ההריון יימנעו דיכאון אחרי לידה ויאפשרו לנו אמהות בטוחה ומאושרת? עליי לציין כי ממש קשה לי להסתדר ללא כדורים כי כל המחשבות והפאניקות חוזרות , ניסתי להגמל מספר פעמים , אך ללא הצלחה , הפסיכאטר שלי טוען שזה כתוצעה מחוסר בסרוטנין במוח. אודה מאוד לתשובה .

ללאלי פרוזק בטוחה בהריון ואני תמיד ממליץ לעשות בדיקה נוספת עדכנית במכון הטרטולוגי בהדסה. להערכתי השאלה החשובה יותר היא מה קורה אחרי הלידה, האם את רוצה להניק והאם ליטול פרוזק יחד עם הנקה? אלו השאלות הקשות יותר. למרות הרקע שלך ונכון שהסיכון לדיכאון גדול יותר מאשר לאשה ללא עבר כמו שלך, הרי לא בהכרח יהיה לך דיכאון אחרי לידה. הערכת הסיכון היא מורכבת ויש גם הבדל בין לידה ראשונה והלידות הבאות. בהצלחה דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 00:43 | מאת: אנני

תודה על תשובתך המהירה בנושא מניעת דיכאון שאחרי לידה. אך קיים אצלי עדיין משהו שאינו ברור , השתמשת במושג "הערכת סיכונים" , מה הוא אומר לגבי האוכלוסייה מהסוג שלנו? כיצד מתבצעת הערכת הסיכונים ועל ידיי מי? בנוגע להנקה , כמובן שארצה להניק אך לא במחיר השפיות שלי , בימינו לחלב אכן יש תחליפים ולשפיות אין.... כך שאם ישנו שילוב של כדורים והנקה - הרי זה מבורך. זה אולי אנוכי למי שמסתכל מבחוץ אך אינני מוכנה לוותר על החופש המחשבתי שלי , גם במחיר של אי הנקה . רק שלא ענית על השאלה העיקרית שלי: האם נטילת הכדורים באופן קבוע (כמו שאני נוטלת היום) במהלך ההריון יימנעו בוודאות את תחושת הדכדוך ואת הדיכאון בסופו של דבר אחרי הלידה? תודה רבה.

שלום. אני התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל עו"ס קלינית לפני כחודש. אני סובלת מהתנהגות אובסיסיבית. המטפלת שלי ממליצה לשקול בנוסף גם טיפול תרופתי אני ובעלי מנסים להיכנס להריון- ואני חוששת להתחיל טיפול כזה. האם זה מסוכן להריון או לעובר? האם כשמתחילים טיפול כזה יש עניין או סכנה של התמכרות?

שלום, ישנם סוגים רבים של כדורים וכמובן שאיני יודע על התרופות שהמליצו או חושבים אצלך. בכל אופן, ההמלצה היא להתעניין לגבי תרופה מסויימת במכון הטרטולוגי בהדסה והם המעודכנים ביותר לגבי הסיכון של תרופות בזמן הריון. תמיד צריך לשקול ולראות את כל התמונה, הריון עם חרדות אינו טוב ועדיף גם הריון ללא תרופות. כך שההמלצה הנכונה צריכה להתאים לך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 23:33 | מאת: אנני

שלום לכולם אני בת 25 , נשואה שנה וסובלת ממחשבות טורדניות . אני מאוד אוהבת את בעלי והוא אותי , היחסים שלנו ממש טובים ומאופיינים בהמון סבלנות , ויתורים הדדיים ואכפתיות. אני מטופלת בפלוטין(פרוזאק) שבזמן האחרון מתחילים "לזייף" ומאוד מאוד בלחץ . המחשבות הטורדניות שוב חוזרות (המחשבות עוסקות בטיב היחסים , האם בעלי אוהב אותי , האם אני אותו , האם הקשר הזה נכון וכו...) , כך זה היה תמיד עד שהתחלתי לקחת את הכדורים והבנתי שהמחשבות האילו הם המחשבות "מלאכותיות" אך בכל זאת זה מכניס אותי להתקף פאניקה נוראית . אני יודעת בתוך תוכי שאנחנו מאוד אוהבים אך המחשבות האילו (למרות שאני יודעת שהן לא אמיתיות , עובדה שאני ממש צוחקת על עצמי על איך בכלל (במבט לאחור) חשבתי כך, כשאני נוטלת כדורים שממש עובדים) ממש מכניסות אותי לפאניקה וסבל נוראי כרגע ממש ממש קשה לי , אז אני מדברת על כך עם בעלי המקסים (כן כן אני משתפת אותו במחשבות הקשות האלו) והוא תומך ומנסה להרגיע ומזכיר לי שהמחשבות האלו כדברי הפסיכיאטר "מחשבות סרק" , למישהו יש עוד עיצה מועילה מה עושים , כדאי לפנות לפסיכאטר שיחליף את הכדורים? אודה לתשובה דחופה כי קשה לי

לאנני תקראי את הספר ללא פרוזק

לאנני לא הבנתי מה הבעיה לפנות לפסיכיאטר, לספר לו שהמצב פחות טוב ושישקול לעלות במינון או להחליף את התרופה? מה הבעיה? בכל אופן לעתים טיפול פסיכותרפי (שיחות) עשויות לשפר את המצב, לא רק תרופות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אחרי 3 שנים עם רסיטל, והשמנה איומה בעקבות כך, עברתי לפריזמה ותופעות הלוואי היו ממושכות וקשות (דכאון, טעם מר בפה וכו'). עכשיו, לאחר הפסקה (קשה) של מספר חודשים, המליץ לי רופא המשפחה על מעבר לציפרלקס או איקסל. בעית ההשמנה מטרידה אותי מאוד וגם הסיכוי לחזור שוב על כל תופעות הלוואי. מה להמלצתך יועיל לי יותר מבין השתיים (בעיקר בנושא העלייה במשקל והטעם המר בפה) מי מבין השתיים ידועה יותר כמי שקל יותר להתרגל אליה וכמי שאינה גורמת לעלייה במשקל? תודה.

הי מיה גם אני לקחתי רסיטל כ שנתים וחצי ומאוד מאוד השמנתי .. נסיתי להחליך לתרופה אחרת אך לא הצלחתי .. לקחתי הפסקה מכדורים ולאחרונה אני חושב על לנסות שוב .. אשמח אם תגידי לי מה עזר לך או לאיזה כדור החלפת ועזר תודה

למיה החומר הפעיל ברסיטל ובציפרלקס זהה! לכן גם ההשפעה החיובית וגם תופעות הלוואי צפויות להיות דומות. האיקסל פועל במנגנון שונה המציפרלקס ובדרך כלל גורם לפחות עליה במשקל. אפשר לנסות גם תרופות מקבוצה אחרת, תרופות הפועלות רק על הנוראפינפרין כמו אדרונקס, אבל האדרונקס מיועדת לדיכאון ופחות לחרדה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אחי בדיכאון כבר כמה חודשים מאז שעזב עבודה נפל לדיכאון ואחרי חצי שנה חזר לאותה עבודה כדי שהדכאון יעבור אך עדיין המשיך הדכאון שום דבר לא עוזר הוא החל להתנהג כבר כחולה אמיתי הוא צועק בלילות ובוכה לפעמים כל הזמן צועק מה קרה לו מכה בקירות מעצבים או שפתאום הופך אדיש ,פעם אוכל פעם לא, כל הזמן בבית במיטה מול הטלויזיה לא מעוניין לקבל טיפול לא חושב שזה יעזור וכל נסיונותיי לעזור לו להבין שהוא צריך עזרה עולים בתוהו אין לי מושג מה עוד לעשות לגשת לעזרה כפוייה זהכמו בגידה בו ואיני מסוגלת להחליט מה ואיך אני מרגישה חסרת אונים.........מה עושים?

זו הצלה. אני מדברת בתור אחת שלא הוגשה לי עזרה כזאת. הייתי פסיכוטית, ללא תובנה למצבי, לא רציתי להמשיך בטיפול הפסיכולוגי, ולא ללכת לראות פסיכיאטר. לא הבנתי שאני חולה. כדי לא להמשיך בטיפול הפסיכולוגי, כדי שלא ישאר לי כסף לכך, תרמתי את כל חסכונותי- 12800 שקל- לצה"ל. שיפוט ממש לקוי. והפסיכולוגית שהיתה לי לא עירבה את ההורים שלי. וההורים שלי לא התערבו. ואני, לא קיבלתי טיפול. הייתי משוגעת ברחובות. לא היה מי שיאסוף אותי ויתן לי טיפול תרופתי ופסיכולוגי. הדר זו חוויה מאד טראומטית. אל תרגישי שפניה לעזרת פסיכיאטר מחוזי חייבת להיות נתפסת כבגידה. גם אחיך יוכל להודות לך בעתיד, כי כרגע הוא כל כך סובל ואין לו תובנה למצבו. זו מחלה מאד מבלבלת, קשה להבין שמה שהוא חווה יכול להשתנות בעזרת תרופות. והנפילה הראשונה היא קשה כל כך. תעזרי לו. תעשי כל מה שבידיך לתת לו עזרה. גם אם זה בכפייה, בהתחלה. אל תפקירי אותו לבד עם מחלתו. תודה. תמי.

להדר חשוב שתמשיכי להתייצב לצידו ולהמשיך לשכנע אותו, בסופו של דבר המאמצים שלך יועילו והוא יפנה לטיפול. כמובן שכדאי לגייס אנשים נוספים שהוא סומך עליהם ומכיר אותם. רק אם קיימת סכנה אובדנית או פגיעה ממשית במשהו אחר יש לפנות לטיפול כפוי אבל אז לא צריך להסס, למרות "הבגידה" חשוב יותר לעצור אותו מלפגוע בעצמו או באחרים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 20:00 | מאת: איציק

שלום ד"ר.מהו המינון המקובל לבונסרין[אני בן 43].ומהו המינון המקסימלי?מה משמעות המילה טטרציקלים?האםהכדורים הטטרציקליים משפיעים על עוד משהו שכדורים אחרים לא משפיעים.אם כן על מה?. תודה מראש על תשובתך.

10/02/2006 | 20:43 | מאת:

לאיציק קיימים מספר קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון. הטריציקלים (שלושה מעגלים) הישנים, הטטרהציקלים (ארבעה מעגלים במבנה המולקולה) שהם חדשים יותר עם פחות תופעות לוואי והתרופות הסלקטיביות יותר-המדוייקות יותר שפרוזק היא הראשונה בקבוצה. מקובל לתת 60-90 מג' בונסרין כטיפול נוגד דיכאון. למרות שבדרך כלל אנחנו מוסיפים כדור בודד של בונסרין כדי לטפל בקשיים להרדם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 19:44 | מאת: תמימי

מתוך "אלמוגים- סיפור מונולוגי" מאת רני עובדיה במקום עמוק בפנים, מעבר למילים עדיין שמור בי הכאב בכל עוצמתו הבתולית וזה מה שמרגיע אותי עכשיו. לא הביטוי, לא הבכי אלא הידיעה שלא איבדתי אותו שהוא שם, כנגד כל הגיון כנגד כל סיכוי בוער כאבוקת הסנה כור נשמתי. פעם התדפקה נפשי על דלתות דייניה מתחננת לכל היותר לחנינה משאלתה שכל תכולתה כאב אי התגשמותה. מחר נאסוף את ההדים והקולות נשזר את הצללים והצורות ובעדנת סליחה בהרפיית צלקת נחון אותם לשקוע במקומם. מילים הן שוניות האלמוגים של הנשמה, ומי שמדבר יכול רק להתקרב ולנסות לשמוע הד בתוך השקט העמוק. דיממתי פעם אחת עד מוות, כשהרגשתי שאני כמעט מתה, הסתכלתי על עצמי וראיתי שבכל זאת נשארתי בחיים, וגם אם כבר לא היו אלה החיים שהיו לי פעם, הייתי אני אותה אחת, רק פחות חיי, ולאט לאט גיליתי את החיים שלאחר המוות, ועכשיו אני מתחילה לגלות את החיים שלפניו. ואף כי המוות חוצה את חיי לשניים, הם חצויים אבל הם גם אותם חיים עצמם. זו הקלה גדולה שקשה לתאר אותה. היה כאב בלתי נסבל. ועכשיו, איך אומר פוליקר, יש אותו כאב אבל פחות, והמעבר הזה מבלתי נסבל לנסבל הוא מעבר צר, אבל כל מילימטר בו נכבש ביושר לב, וטוב להרגיש את האוויר הנקי זורם דרכו. אני לא יודעת מה איתכם, אבל המילים האלה מאד מדברות אלי. שנרגיש את האוויר הנקי זורם בנו ומכניס לנו שמחה ובריאות. תמי.

10/02/2006 | 20:41 | מאת:

לתמי תודה וחיבוק וירטואלי שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 18:34 | מאת: הילה

שלום רציתי לשאול לגבי ריספרדל, מהי התרופה ומתי נותנים אותה? יש לי ילד כבן 10 שאובחן שיש לו הפרעות קשב וריכוז וניתן לו ריטלין. בבדיקה אצל נוירולוגית לאחר כחודש, היא טענה שכנראה יש לו הפרעה נוספת, שהיא לא יודעת מהי, אבל היא המליצה ונתנה מרשם לריספרדל. רציתי דעת מתי נותנים את התרופה, מהי השפעתה ואם יש תופעות לוואי. תודה הילה

10/02/2006 | 20:39 | מאת:

להילה איני פסיכיאטר ילדים ולכן תשובתי חלקית מאוד. את יכולה למצוא אינפורמציה על רספרידל בכל אינדקס תרופות ברשת. בכל אופן לדעתי כדאי שהילד יבדק על ידי פסיכיאטר לפני שמתחילים עם רספרידל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 00:13 | מאת: תמימי

הילה, אצלינו במרפאה- מרפאה פסיכיאטרית של ילדים ונוער, הרבה פעמים הפסיכיאטריות נותנות רספרידל בשילוב רטלין כשהפרעת הקשב והריכוז מלווה בבעיות התנהגות, ואז הרספרידל ניתן בכמות לא גדולה, לא כתרופה אנטי פסיכוטית, אלא כתרופה הרגעתית (מינון של 0.5 מג'). מפתיע אותי שנוירולוגית רשמה את התרופה ולא הפנתה אותך לפסיכיאטר, אפילו רק כדי לתת לך הסבר מקיף יותר על הבעיה של בנך והטיפול בו. רספרידל במינון נמוך היא תרופה כמעט ללא תופעות לוואי ונותנים אותה אצלינו די הרבה לילדים עם הבעיה שתיארתי. שוב, כדאי שלא תסתפקי בהסבר הוויאטואלי הזה ותגשי להתייעץ עם פסיכיאטר. שבת שלום, תמי.

09/02/2006 | 14:03 | מאת: זוקו

במסגרת טיפול פסיכיאטרי (עם אבחנה של סכיזופרניה) התבקש המטופל לבצע סי טי של המוח . בבדיקה אובחן גידול (קטן יחסית) מסוג קורואיד פלקסוס פפילומה /אפנדימומה . האם יש קשר בין שני הממצאים ? מדובר במטופל מעל גיל 50 . הפסיכיאטר כתב מכתב מסכם על הטיפול לפסיאטר של קופ"ח ושניהם מסרבים לתת את המכתב למטופל ו/או לבני המשפחה האם יש דרך לקבל את המכתב?

ראשית אומר שאינני רופא וכותב רק מידע כללי. אין קשר בין סכיזופרניה לגידול במוח.אבל יתכנו מקרים של בעיות מוחיות אורגניות שגורמות למצבי פסיכוזה. אין לי מידע ספציפי לגבי הגידול שציינת,אבל זכותכם לפנות לקופת חולים ולבקש עותק של המכתב, לדעתי אתם זכאים לקבלו לפי חוק חופש המידע. במקרים של סכיזופרניה לא מבקשים בדרך כלל לבצע CT של המוח , העובדה שבקשו בדיקה כזאת רומזת לדעתי על כך שהרופא חשד מלכתחילה שיש בעיה אורגנית ולא סכיזופרניה .

סליחה על הבורות, אבל מה זה בעיה אורגנית? ומה פירוש המילה אורגניזם?

09/02/2006 | 12:10 | מאת: גלית

רציתי לשאול מה זה יכול להיות שאני קמה בבוקר כפות הידיים רועדותאני מרגישה בתוך בועה ומעצבו אותי שמדברים איתי כמו כן אני פוחדת להשאר לבד בבית וכשאני עושה הליכה אני פוחדתשמשהו יקרה לי אני בת 51

10/02/2006 | 20:34 | מאת:

לגלית תופעות כאלו עלולות להיות קשורות לחרדה, אבל צריך להכיר אותך טוב יותר ולבצע אבחון מלא ורק אז אפשר להגיע למסקנות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני נוטל ליטיום ואני חש ירידה קלה בראייה האם יכול להיות שזה בגלל התרופה? תודה לעונים

ליוני ליטיום בדרך כלל אינו משפיע על הראיה, כדאי לבדוק אם אתה נמצא במינון המתאים או חס וחלילה במינון יתר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 10:31 | מאת: מיכל

קיבלתי לפני שבועיים אפקטין 20מ"ג נגד חרדות. המצב הוקל במעט, אך יש לי סחרחורות וחולשה.האם אלה תופעות הלוואי או שעדיין מוקדם לקבוע?

10/02/2006 | 20:29 | מאת:

למיכל יתכן שאלו תופעות לוואי, (כמובן אם לא מדובר בוירוס או מחלה גופנית אחרת), התופעה בדרך כלל חולפת תוך זמן קצר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 00:58 | מאת: רותם

מהו המינון המקסימלי בלוסטראל לטיפול בחרדות

09/02/2006 | 15:23 | מאת: דור

200 מ"ג.

09/02/2006 | 19:24 | מאת: דור

המינון הטיפולי של לוסטרל הוא 50-200 מ"ג ליום. בד"כ עד 100 מ"ג ליום מספיק. אם אין הטבה ניתן לעלות ל-150 מ"ג וגם 200 מ"ג ליום. התרופה רשומה לטיפול בהפרעות חרדה מכל הסוגים- GAD, PAD, OCD, PTSD, SAD

10/02/2006 | 15:29 | מאת: ברק

דור , תוכל להסביר מה ההבדל בין GAD, PAD, OCD, PTSD, SAD ? הן מבחינת מה זה והן מבחינת הטיפול בבקשה תודה

08/02/2006 | 22:58 | מאת: ליקה

שלום ד"ר הידש. האם יש לך מידע בנוגע לתרופות טבעיות לטיפול בחרדות כמו: רודיולה של סולגר או סטביליום של טבעוני? אני מאוד מתלבטת בעניין ואשמח לקבל תשובה. תודה

לליקה איני מבין מספיק בתרופות טבעיות ולכן איני יכול לענות לשאלות בתחום הזה. מצטער. שבת שלום, דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 20:02 | מאת: רני

אני בן 35, נראה טוב , מתנסח היטב , לא מתבייש לשוחח עם אנשים , ומרגיש חופשי ביום יום , יש לי בטחון עצמי גבוה ... בישיבות רבות משתתפים כשמגיע תורי להביע את עצמי אני מרגיש שחום מציף את כל הגוף , הלב שלי דופק בקצב רצחני ללא שליטה , אני מתרגש מאוד כמעט על סף שיתוק מרגיש מחנק , ללא יכולת להביע את עצמי . אני לא מבין למה זה קורה לי ? אני אדם עם בטחון עצמי גבוה ביום יום לא מתבייש ולא מתרגש , רק מול קהל אני מרגיש חסר כל ביטחון עוד לפני שמגיע תורי לדבר ....אני מתוקף תפקידי החדש אהיה חייב להביע את עצמי מול קהל וחייב ,פשוט חייב להתגבר על כך - אני מרגיש שזה חוסם לי הרבה אפשרויות בחיים והדבר שהכי מפריע לי . אני חייב בדחיפות להתגבר על התופעה מוכן ללכת לכל טיפול ,ולעשות הכל בכדי להתגבר על התופעה . אשמח לשמוע על דרך טיפול מפורטת : האם יש תרופות שניתן לקחת לפני הופעה מול קהל ?איזה מינון ?כמה זמן לפני צריך לקחת ? והאם הם ימנעו לחלוטין את התופעה ? אשמח לדעת על סוגי הטיפול השונים ... ולמי ניתן לפנות ... אני מוכן לעשות כל טיפול בכדי להתגבר על התופעה אשמח לתגובה .. תודה מראש על התיחסותך ...

09/02/2006 | 15:22 | מאת: דור

ישנן מספר אפשרויות לטיפול- 1. טיפול תרופתי- תרופה מסוג פרולול/ דרלין. 2. טיפול התנהגותי שמבוסס על העיקרון חשיפה ומניעת תגובה. 3. היפנוזה.

10/02/2006 | 15:52 | מאת: רני

תודה על התיחסותך ... דרלין -באיזה מינון צריך ? וכמה לפני ? היכן מקבלים טיפול התנהגותי ? אשמח לתשובה רני

08/02/2006 | 18:31 | מאת: מודאגת

לד"ר הידש שלום, אחי השתמש כנער ואחר כך כבוגר ב"סמים קלים" כפי שהוא מגדיר אותם - חשיש ומריחואנה, הוא אף נהג לשתות אלכוהול. השימוש היה למשך כ-10 שנים והוא אף התחיל אך לא סיים תהליך גמילה במוסד אילנות. הוא רואה את המציאות בצורה מעוותת מאוד, אינו מבין כהלכה ארועים כושלים שונים ואינו מפיק מהם לקחים, וחוזר שוב ושוב על הטעויות שלו, אינו אחראי למעשיו ונוהג תמיד להאשים אחרים בכל כשלונותיו, אלים ואף ישב במעצר על אלימות משפחתית, מובטל ועוד בעיות שונות... האם שימוש בסמים "קלים" יכול לגרום לנזקים לטווח הארוך ? האם משהו מהבעיות שציינתי יכול להיגרם משימוש בסמים "קלים" ? אני כבר מיואשת.

09/02/2006 | 15:32 | מאת: דור

אין צורך להאשים את הסמים אלא לדרוש מאחיך לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו. התיחסות רכה כלפי אחיך מעודדת אותו בהתנהלות זו של בטלנות ועבריינות.

09/02/2006 | 19:33 | מאת: דור

בספרות הפסיכיאטרית מציינים ששימוש בתוצרים של קנאביס (גראס, מריחואנה, חשיש וכיוצ"ב) עשוי לגרום להדרדרות בתפקוד המנטאלי, הקוגנטיבי והרגשי ולעיתים מהווה טריגר להתפרצות הפרעות פסיכיאטריות או מחמיר הפרעות קיימות. אין זה מעיד על כך שזה בהכרח הגורם, אך בוודאי שהשימוש בסם מקשה על חזרתו לחיים נורמטיביים, במידה וקיימת אצלו רצון לשינוי ושיקום. ניתן לקבל עזרה מקצועית במרכזים לטיפול בנפגעי סמים.

שלום, לדעתי יתכן שהשימוש בסמים היה חלק מתמונה או בעיה נפשית מורכבת יותר. האם אחיך עבר אבחון אצל פסיכיאטר בשאלה האם ישנה הפרעה נפשית ברקע? שבת שלום, דר' גיורא הידש

11/02/2006 | 00:49 | מאת: נורית - אמא של...

את מחזירה אותי 7 שנים לאחור כשגם אני הייתי חסרת אונים ולא מבינה מה קרה לילד שלי. מניסיון, הסמים הקלים הם תוספת למשהו בסיסי פסיכיאטרי. הסימפטומים הם בדיוק כמו שהיו לילד שלי רק שלקח לי הרבה זמן להבין שהוא "מתחבא" מאחורי ה"סמים הקלים" כשהם היו טריגר נוראי והביאו אותו להתנהגויות חריגות, אלימות, שיפוט לקוי, מעצרים ועוד . אני חוששת שהריפוי והעזרה הראשונית אמורים לבוא דרך טיפול של רופא פסיכיאטר. כאן ועכשיו. אל תפלו למלכודת: "זה רק סמים קלים, זה לא מזיק, כולם משתמשים" וכד'. כל יום שהטיפול נדחה - זה מחמיר ומהווה סבל נוראי לחולה ומשפחתו. ליבי ליבי איתך, אני יודעת בדיוק במה המדובר. אנא, למען כולכם טפלו בעניין. שבת שלום !

למודאגת אני שומע הרבה כעס במכתבך ולדעתי צריך לשנות גישה. את מתייחסת אליו כאדם בריא אשר הורס את חייו ומקשה על סביבתו. אם הוא היה מאושפז יתכן מאוד שמדובר במחלה אשר גורמת לו להתנהג כפי שהוא מתנהג, וכאשר אדם חולה אנו משתדלים לעזור לו ולא רק "לחנך" אותו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 18:24 | מאת: hadar

שלום דר הידש אני מטופלת כיום בריספרדל 3 מ"ג לאחר שירדתי מ-4.בנוסף לכך אני נוטלת סרוקסאט של 40 מ"ג.את הסרוקסאט התחלתי מלפניי חודשיים וחצי כאשר בחודש הראשון נטלתי חצי כדור בחודש השני כדור ועכשיו הרופא העלה לי לשני כדורים.אני סובלת נורא מדכאון ושעמום לא עושה כמעט כלום אני כמעט כל הזמן בבית לפני כן לקחתי ציפרלקס אך הוא לא עזר לי אני פוחדת שהדכאון הזה יימשך לנצח האם הסרוקסט לא אמור להשפיע כבר?האם יש סיכוי שאשאר כך לתמיד?אני כבר מיואשת אני ארבעה חודשים אצל הפסיכיאטר ועדיין אין שיפור זה לא זמן מספיק להיות אצלו?מתי מחליטים שהרופא לא עוזר,לאחר כמה זמן?? תודה על זמנך הדר.

08/02/2006 | 18:59 | מאת: רן

גם אני סובל מדיכאון כבר ארבעה חודשים. נמצא הרבה בבית, סובל מחוסר מוטיבציה מקשיי שינה ודלות המחשבות. אין לי הרבה עצות אך אני יודע שצריך סבלנות והרבה.. קראתי בספר פסיכיאטריה שזמן ממוצע של דיכאון אורך כחצי שנה וזה עובר בסופו של דבר אז יש למה לקוות! יום טוב

09/02/2006 | 03:50 | מאת: דור

למרות שההודעה לא תתפרסם בפורום להלן תשובתי- ככלל, אחרי כישלון טיפולי בסרוקסט וציפרלקס כדאי לעבור לתרופה יותר חזקה, כמו אפקסור XR או סימבלטה. הנ"ל בתנאי שמדובר אכן בדיכאון ולא בביטוי של סכיזופרניה (ריספרידל ניתן לסכיזופרניה). סימנים שליליים של סכיזופרניה דומים לדיכאון אבל הטיפול הוא שונה לחלוטין. אם הרופא לא קשוב לטענותיך, לא עונה לשאלות ואת נאלצת ללקט מידע באינטרנט, אז תחליפי גם אותו. העיקר זה לדאוג לעצמך ולהרגיש בטוב.

10/02/2006 | 20:12 | מאת:

להדר בדרך כלל מקובל לתת לתרופה זמן של שישה שבועות ואם אין שום שיפור בזמן הזה אז מחליפים את התרופה. סרוקסט וציפרלקס פועלות באותו המנגנון לכן יש טעם לנסות ולהתאים לך תרופה הפועלת במנגנון שונה, כמו האפקסור לדוגמא. דיכאון היא הפרעה חולפת לכן צריך לקוות שהתרופה המתאימה לך תמצא במהירות ותרגישי טוב. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 18:17 | מאת: גליה

אני כותבת שוב את שם התרופה NOOTROPIL או PIRACETAM. למה מיועדת התרופה ? האם היא ממכרת ? לצערי איני מוצאת שום מידע עליה במאגרי התרופות ? האם זו תרופה ניסיונית ? תודה

09/02/2006 | 15:25 | מאת: דור

מדובר בתרופה מתחום הנוירולוגיה ולא הפסיכיאטריה. מומלץ להתיעץ עם נוירולוג.

10/02/2006 | 20:08 | מאת:

לגליה חיפשתי שוב ב"מדיק" שהוא הספר של כל התרופות הרשומות בארץ. לצערי לא מצאתי שם את התרופה שכתבת עליה. אולי תעשי חיפוש בגוגול? שבת שלום דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 16:10 | מאת: אלי

שלום לך דוקטור . אני נמצא כשנה בטיפול אצל אורטפד גב. עברתי ארוע טראומטי של ניפילת משקולות כבדה עלי בחדר כושר ונשארתי תקועה תחת המשקולת תחושה של כאב וחוסר אונים מאז אני לא יכול לתפקד בגלל כאבים אני לא יכול לשבת הרבה לעמוד הרבה ללכת הרבה אני לא יכול לבצע שם פעילות פיזית ללא כאבים חזקים מאוד בגב התחתון ממש אני לא יכול לתפקד . תוצאות הצילוםMRI עדות לדיסק ניווני קל בגב תחתון . היתי גם באישפוז יום ושם גם היתי בפיזטרפיה הידרוטרפיה ריפוי בעיסוק ואף גם פסיכולוג שתען שאני סובל מחרדה ופחד מכאבים. האורטפד טען כי בשל מצבי הנפשי הוא לא ממליץ על ניתוח . המומחה שבדק אותי הוא בעל שם והוא אורטפד בכיר בארץ שהוא תוען שאני סובל גם מתסמונת כאב כורונית עם ביטוים נפשים ברורים. 1.מה אתה אומר על מצבי? 2.מה אני יכול לעשות לאחר שניסית את כול הטיפולים השמרנים כולל שיקום וכולל פסיכולוג שתטען שיהיה שיפור במצבי רק על ידי כדורים? 3.מה ההשלכות העתידיות לגבי מקום עבודתי כי אני לא יכול לתפקד בכלל בגלל כאבים? 4.האים אני לא יוכל לעבוד בעתיד במקומות ממשלתים ? דוקטור אני ממש עובד עצות אינני יודע מה לעשות אני מודה לך על העזרה ישר כוח.

10/02/2006 | 16:49 | מאת: אלי

דוקטור שלום אני אדם דתי. בבקשה תענה לי רק ביום חול. שבת שלום אלי

08/02/2006 | 15:10 | מאת: אוס

אשמח לקבל המלצה, בהקדם האפשרי, על פסיכאטר באזור המרכז. עדיפות לתל אביב

09/02/2006 | 00:47 | מאת: בדס

באיזור ת"א שממומן ע"י קופ"ח כללית

09/02/2006 | 14:39 | מאת: לס

פרופ' חנן מוניץ, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ, מקבל בתל-אביב ברחוב פנקס 65 לקוחות "כללית מושלם" ב-100 ש"ח בלבד לביקור, עד 3 ביקורים בשנה. לפרטים תתקשרו 2700*

09/02/2006 | 14:42 | מאת: לס

פרופ' חנן מוניץ, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ. מקבל בתל אביב ברחוב פנקס 65. לוקח 600 ש"ח לביקור עם החזר של 80% מהביטוחים המשלימים, או 100 ש"ח לחברי כללית מושלם.

לחבר שלי לחצו על המצח בראש איפה שבודקים חום http://rotter.name/User_files/nor/43e9db4611c47573.jpg הוא טוען שהראש שלו התרחב כתוצאה והוא מרגיש לחץ כאילו מבנה הגולגולת שלו השתנה כתוצאה... לדעתי זה שטויות ולא נכון... מה דעתכם זה יכול להיות? אני אומר לו אין מצב הראש השתנה לא קיבלת לחיצה כזו חזקה זה היה בצחוק הראש זה לא פלסטינה אני הייתי שם וראיתי איך זה קרה ועכשיו הוא אומר שזה כואב לו המקום והלחיצה הקטנה הזו הייתה אתמול! זה רק בגלל שהוא כל היום חושב על זה אז עדיין כואב לו אין מצב שקרה לו משהו והוא לא מפסיק לפחד על עצמו מה אתם חושבים שזה?

לרן למרות ההסבר בתמונה גם אני חושב שזה "קצת מוגזם". כיוון שהטענות נמשכות רק יום אחד אז כדאי לחכות ולראות לאן הולכים הדברים. כל טוב דר' גיורא הידש

מה זאת אומרת הטענות? כאילו שהוא מתלונן שכואב לו? זה ניראה לך פסיכולוגי נכון?

08/02/2006 | 14:12 | מאת: קארין

שלום אני בת 25 הריון שלישי וליפני כ-4 חודשים התעוררתי באמצע הלילה כולי שטופת זיעה ורועדת בכול הגוף ולא יודעת מה קורה לי אציין שפיזית לא כאב לי שום דבר אך הרגשתי מאוד רע והייתי נורא היסטרית. זה תקף אותי עוד מספר פעמים, ניגשתי לטיפול בהומאופתיה קלאסית והיא נתנה לי כדור טבעי שזה יאזן אותי, אני לוקחת אותו כבר חודש ימים ואני לא רואה שום שיפור, ניגשתי לרופאת משפחה שלי וסיפרתי לה על התופעה היא הגדירה אותה כתופעת חרדה המלווה בדיכאון, והמליצה לי לקחת כדורי לסטורל 50 מ''ג ליום ובשעת התקף לקחת לוריוון 10 מ''ג, אני נורא חוששת לקחת את הכדורים הנ''ל ונורא מתיסרת אני לא יודעת אלו השלכות יהיו על העובר ועלי ואולי אצליך להתמודד עם זה לבד אולי זה יחלוף אולי אני אשמה שאני מאוד כפיתית בחשיבה שלי וכול הזמן מחפשת את זה ולא נותנת מנוחה לעצמי אשמח לקבל תשובה

09/02/2006 | 01:06 | מאת:

לקארין אין בעיה עם התרופות שציינת במיוחד אם את כבר בשליש השני של ההריון. בכל אופן אני תמיד ממליץ לשאול ולהתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה והם גם ירגיעו אותך . כל טוב דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 11:58 | מאת: נורית

שלום דר' אני בת שלושים, בחודשים האחרונים בגלל סיבות שונות(עבודה לחוצה, פרידה מחבר ) נכנסתי לתקופה מאוד לא רגוע בה הייתי לחוצה, עצבנית, לא מפוקסת וגם מאוד עצובה. המשכתי לתפקד ללכת לעבודה, אך בפנים חשבתי עצבות.בשבועות האחרונים בגלל שהרגשתי החמרה ואף קושי לקום לעבודה, החלטתי לפנות לפסיכיאטר(בפעם הראשונה) הוא המליץ על כדורי ציפרלקס כדור אחד למשך חצי שנה להפסקת הדיכאון ועוד חצי שנה ליצב את המצב. שאלותי:האם כדור הממכר? מה יהיה לאחר שאפסיק אותו? האם הוא גורם בתחילה לקצת עייפות? האם הוא יכול לגרום לשלשולים ובעיות בקיבה? אם כן מה עושים? תודה על התייחסותך

09/02/2006 | 01:04 | מאת:

לנורית יופי שאת מטפלת בעצמך ורוצה לשפר את איכות החיים. הציפרלקס אינו ממכר, בתחילת הטפול הוא עלול (לא חייב) לגרום ליציאות רכות, תתכן קצת עייפות למרות שבדרך כלל הוא מעורר. אם ישנה עייפות ההמלצה היא ליטול את התרופה בערב במקום בבוקר. בהצלחה הידש

08/02/2006 | 08:30 | מאת: מרב

אני מדריכת שיקום נפגעי נפש, מעונינת בספרות העוסקת בתחום בצורה ספרותית ולא מיקצועית. קראתי את "וורוניקה נוטה למות" ו"כשניטשה בכה" של ארווין יאלום. את "בכו למענם" של שרה בן-דור. מעונינת בעוד. תודה

09/02/2006 | 01:02 | מאת:

למרב ישנם ספרים רבים, מ- מיסטר ג'קל ומסטר הייד, עד יורם יובל, כל ספרי יאלום, "חשיכה נראית" ספר חשוב מאוד על דיכאון. פרוזק, התרופה של שנות התשעים. אלו הספרים שאני נזכר בהם כרגע. כמובן ביוגרפיה של פרויד..... כל טוב דר' גיורא הידש

08/02/2006 | 00:59 | מאת: חיה

* לאות איומה וכוחות חדשים מתגוששים בתוכי שנים של בריחה לסמים ועכשיו התבהרות מוחית וכל הכאב צף ועולה הכאב שטשטשתי באובר דוז מתחדד ומתבהר אבל גם האהבה המיוחדת שפיתחתי מילדות לעצמי הכוח שלי, הקסם שלי הכל חוזר, הכל צף ומציף ועם התובנות מגיעים- סערת הרגשות וההתמוטטות והכעס על עצמי והעלבון והפכחון והאימה, ממה שעברתי ואיך שעברתי ואיך להמשיך איך לגייס מה שנשאר, למרות הלאות ודברים קטנים אפילו- איך ומתי לקחת כדורים איך לסדר שיגרת חיים שהיא היא התרופה מה לעשות עם הכתיבה מליון התלבטויות התגוששות ובהירות עייפות, המון עייפות, אפילו בגלל שהגוף לא רגיל למהירות אחרי שנים של תרופות שגרמו בכוונה להאטה פיסית ונפשית אפטיות רגשית ורוצה לישון ולישון, אבל לגוף הרגלים משלו, זה כל הזמן מלחמה, הכל מלחמה, החיים הם מלחמה, ואומנם הייתי מפקדת בצבא, אבל האמת שכמעט העיפו אותי מקורס קצינות ישר ראו שאני מאוד רגישה ומתעייפת מהקרבות...

08/02/2006 | 22:14 | מאת: תמימי

חיה יקרה השיר שלך מזכיר לי משהו שאני כתבתי פעם, על מלחמה פנימית בין תמי שרוצה ויכולה, לתמי שלא רוצה ולא יכולה, תמי גדולה לתמי קטנה, תמי עצמאית לתמי תלותית, ואחרי כל המלחמות האלה נשארת אני, כמו בובה ממוכנת, שאין לי כוח להרים את הראש קצת, ולחייך... מלחמות פנימיות הן דבר מתיש. ובריאות נפשית היא מקום שדורש לפעמים מלחמה כדי להגיע אליה. הכתיבה היא כלי מצויין, ויופי שאת משתפת אותנו, זה נותן כוח, דלק, להבין קצת מה קורה ובכלל, היכולת ליצור היא כשלעצמה משחררת ומתגמלת, וזה ניצחון בפני עצמו. אז תמשיכי בעבודה החשובה של השיגרה, של השקט, של הניצחון על הרגלים פחות בריאים. ותנוחי קצת. מותר גם ללוחמת האמיצה ביותר לנוח לפעמים, מהמחשבות ומהייסורים הנפשיים האינסופיים האלה. תודה על השיר, תמי.

לחיה כייף לשמוע ממך בצורה הזו (למרות הכאב שבשיר). תודה הידש

07/02/2006 | 23:38 | מאת: דור

שלום ד"ר אני נוטל חצי כדור אנדרונקס (4 מ"ג כדור שלם), והמטפל שלי אמר לי שאם אני ארגיש אני אגדיל את המינון לכדור שלם והשינוי יהיה לסירוגין. אם הבנתי נכון, הוא אמר שלושה ימים כדור שלם ואז שלושה ימים חצי ואז מעבר לכדור שלם. מה שכן, היום זה היה היום האחרון של החצי כדור לסירוגין, כלומר שממחר אני אמור לקחת כדור שלם עד שנחליט אחרת (אני והמטפל). אתמול בלילה יצאתי לחגוג עם חברים מהלימודים את סיום המבחנים של הסמסטר, שתיתי רק חצי ליטר של בירה, לא הרגשתי שיכור או משהו כזה, אבל בדרך חזרה לבית ואחרי שהורדתי את אחד החברה נפלה עלי פתאום מן תחושה של עצבות כזו, מן מועקה כזו, הייתי די מדוכדך, לא הייתי אומר ממש מדוכדך, אבל כל המחשבות שלי היו "ריאליות" בהתאם למצבי ביום כתיקונו, כלומר בדידות וכו', פתאום הייתה מן הבנה כזו שאין כלום בחיים האלו, קשה להסביר את זה, הרבה שאלות ותחושות שסבבו סביב שאלה מרכזית אחת של "האם יש בכלל טעם בחיים האלו?" עכשיו אני לא יודע אם זה בגלל הערוב של האלכוהול, או השינוי במינון - הרבה זמן לא היו לי מחשבות כאלו, הרבה זמן לא היו לי נפילות, היו...אבל לא מחשבות כאלו, בצורה כל כך "עמוקה". רק שכחתי לציין שזו הפעם השנייה שאני נוטל את האדרונקס, לפני כחצי שנה הפסקתי ליטול אותם על דעת עצמי ולפני מספר שבועות כאשר שבתי למטפל התחלתי ליטול אותם שוב, את הציפרלקס לא חידשתי. לא הבנתי אם חידוש הנטילה ישפיע פחות מהפעם הראשונה.

09/02/2006 | 00:59 | מאת:

לדור איני בטוח שהבנתי את כל השאלות שלך. בכל אופן התשובה ברורה, אסור לשתות עם אדרונקס וגם בדיכאון האלכוהול עלול להעמיק את הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 23:18 | מאת: מיואש

שלום, אני סובל מכאבים פסיכוסומטים פוסט טראומטים מטופל בסרוקסט כמעט שנתים וחצי התחיל בשיפור והדרדר... במקביל בטיפול דינמי של כמעט שנתים שהופסק לפני חודש עקב התנהגות לא הולמת של המטפלת. מה שמפריע לי זה חוץ מהשיפור בסימפטומים שהיה בהתחלה כל הזמן יש כאבים לפעמים יותר לפעמים פחות. אבל תמיד יש!!! השאלה אולי סרוקסט במינון 40 זה לא מה שאני צריך לקבל ? שמעתי על : סרטראלין שמתאים לptsd ? מה אתה אומרת? תודה

09/02/2006 | 00:57 | מאת:

שלום, שתי הדרכים נכונות, אולי עליה במינון הסרוקסט תשפר את המצב, אבל דווקא הלוסטרל=סנטרליין עשוי לשפר יותר. מכל התרופות רק הלוסטרל רשומה לטיפול בפוסט טראומה. עם זאת צריך לזכור ששתי התרופות פועלות באותו המנגנון. כל טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 23:03 | מאת: איתן

שלום, אני בן 19 אני מרבה לחשוב על המיניות של בנות ואיך הן נהנות מסקס ומי נהנה יותר נשים או גברים ולפעמים אני שואל את עצמי אם אני הייתי אשה איך הייתי מרגיש האם החיים שלי יהיו שונים? אני תמיד עסוק במחשבות האלה שאני לא מצליח להשיב עליהן האם זה מעיד על בעיה מסוימת? תודה

09/02/2006 | 00:55 | מאת:

לאיתן בודאי שלא ובטח אם מדובר בתופעה אחת יחידה. כל טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 20:19 | מאת: עינת

אני נוטלת ציפראמיל חצי כדור ליום ושמתי לב שאני עולה במשקל אבל אני מאוד מרוצה מההשפעה הטובה של התרופה לכן אני לא ממהרת להחליפה הרופא הציע לי לעלות את המינון לחדור וחצי ביום לאט לאט שאלתי היא האם שמעלים את הכדורים משמע שהתאבון ימשיך להתגבר והחילוף חומרים ימשיך להאט או ההפך ככל שהמינון גבוהה יותר ההשפעה של חילוף החומרים והתאבון המוגדבר יורדת? יש לציין שאני לוקחת כבר כמעט חצי שנה כך שאין סיכוי כנראה שהתופעה תחלוף כשאר תופעות הלוואי שהיו כגון פה יבש צמא סיוטים בלילה אודה לתשובתך עינת

09/02/2006 | 00:54 | מאת:

לעינת סביר להניח שעם העליה במינון גם תופעות הלוואי יתגברו, איני מכיר על כך ספרות ואני חושב שאין, אבל סביר להניח שהמשקל יעלה..... כל טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 19:17 | מאת: תמימי

חיבוק בשם כל הכאבים במילים, בתמונות, בזכרונות כאבים אישיים, שנוגעים בכולנו בהורים שלנו, בבתים שלנו, בפצעים שלנו בשם כל הכאבים נזמין חיבוק. חיבוק שלא יעלים אותם, את הכאבים אבל אולי יעשה אותם פחות נוקבים פחות בודדים בכורסאות ללא סבא בבתים ריקים מאדם בסחרחורת של זכרונות ילדות שצובטים את הלב כל כך. בשם כל החיבוקים נרחיק כאב כי כאב בתוך חיבוק פחות צורב כאב צריך מקום וחיבוק הוא יופי של מקום, בשביל כאב. חיבוק גדול גדול לכולנו, תמי.

09/02/2006 | 00:53 | מאת:

תודה, תודה וחיבוק גדול לך שמחבקת את כולם הידש

07/02/2006 | 18:01 | מאת: ocdguy

שלום רב, זאת הפעם הראשונה שלי בפורום מסוג זה. אני בן 23 ,אובחנתי כסובל מ ocd לפני 4 שנים בערך לאחר אשפוז של שבועיים במחלקה בבית חולים. טופלתי תרופתית ע"י סיפרמיל ופרפאנן במינונים משתנים במהלך השנים ההרגשה הנפשית השתנתה מתקופה לתקופה. לפני כחודש בערך החלטתי להפסיק עם התרופות בהדרגה, מסיבות שונות. לאורך כל התקופה פגשתי,ראיתי,שמעתי פסיכיאטרים שונים ולא הצלחתי למצוא חיבור וכימיה מסויימת לאף אחד מהם ולא הרגשתי תחושה של "נוחות רגשית" עם אף אחד מהם, עובדה שהעכירה על המצב. ההפרעה שלי באה לידי ביטוי מפחד מלהדבק במחלת האיידס. אני נמצא ב"לופים" תמידיים שמא נדבקתי בצורה כזאת או אחרת, שמא הבדיקות שעשיתי לגילוי הנגיף לא נכונות, שאולי היתה טעות, שאולי השתמשו במחט משומשת. כל כאב גרון, אוזניים,פריחה,כאב ראש או חולשה מתפרשים בעייני כהדבקות במחלה, אני בטוח שאני מפתח מחלות רק מהחשיבה עליהן. מרגיזה אותי העובדה שאני מודע לכך שהכל בראש שלי, אך יחד עם זאת המחשבות לא נמנעות מהלגיע שוב ושוב ושוב ופשוט מערערות אותי ואת הסביבה שלי בהתאמה. אני גם חושב לעצמי כל הזמן שאני לא מפחד מלהיות חולה במחלה חס וחלילה, פשוט הידיעה, והמחשבה עליה הן שמפחידות אותי, שלא נותנות לי שקט, שלא נותנות שקט לסביבה שלי שצריכה לסבול אותי ואת החרדות שלי. אני כותב עכשיו, ושוב המחשבות באות וחוזרות וזה מעייף...פשוט מעייף..... אני יודע שלאנשים שאין ocd וקוראים את זה זה נשמע להם תמוה, לא הגיוני, אבל מי שיש לו את ההפרעה הזאת ואנוכי כשנמצאים בהתקפי חרדה בטוחים שיש להם את הסיבה הכי הגיונית בעולם לפחד , לחשוש. לכל בן אדם יש את ה"חבילה" שלו וכל אחד בטוח שהצרות שלו הן הכי נוראיות בעולם- טבעי ולגיטימי. למה אני?! מה אפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר ללא תרופות? אימונים מחשבתיים מסוימים? אוף! גם עכשיו שאני כותב את זה אני אומר לעצמי "מה הטעם"- הרי אני חולה וזה כבר לא משנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל תמיכה תתקבל בברכה. ובנימה אישית לד"ר הידש, אשמח אם תוכל לעזור לי, בידע שלך, בנסיון שלך אני זקוק לכך.

08/02/2006 | 21:09 | מאת: ocdgirl

הי לך ! גם אני סובלת מ- ocd כבר הרבה שנים. (לי יש OCD של מחשבות -> טקסים/בדיקות) בעצם מגיל 14 ועכשיו אני בת 29. אני יכולה לספר שאצלי עם השנים (וטפו..טפו ...טפו...) המצב השתפר - לומדים כל מיני שיטות , קצת נרגעים וגם ה- ocd קצת נרגע. אני ממליצה לך על הספר (שקראתי לא מזמן) : "די לאובססיה" של הפרופסורים פואה ו- וילסון (הוצאת פסיכה). לי הוא היה לעזר. אז תתעודד. לא משנה כמה קשה ה-ocd (לי היה משהו ממש מזעזע) - המצב יכול בהחלט להשתפר וחייך יכולים להיות פשוטים ויפים יותר. :) אחותך לצרה.

09/02/2006 | 00:12 | מאת:

שלום, יתכן שהתרופות ישפרו את מצבך ויאזנו את הרגשתך, אבל הדבר העיקרי שחשבתי עליו הוא דווקא שיחות ובדיקה של השאלה המרכזית ששאלת "למה דווקא אני?" בהצלחה דר' גיורא הידש

10/02/2006 | 00:58 | מאת: א

הי האם את גם לוקחת תרופות נגד ה ocd?

08/02/2006 | 23:11 | מאת: דור

ישנו טיפול התנהגותי ל-OCD שמבוסס על העיקרון של חשיפה ומניעת תגובה. תחפש מטפל (פסיכולוג או פסיכיאטר) שמטפל בגישה זאת. תרופות עוזרות ל-50% מהחולים ב-OCD. מומלץ לשלב תרופות עם טיפול התנהגותי. במצב הנוכחי אתה גורם סבל מיותר לעצמך ולסובבים אותך.

07/02/2006 | 17:10 | מאת: זיו

אני נוטל את הכדורים הבאים: גאודון 2 כדורים (40 מ"ג כל אחד) בונסרין 3 כדורים (30 מ"ג כל אחד) טרזודיל 1 כדור (100 מ"ג). אני נוטל כדורים רבים נוגדי דיכאון מכיוון שאני סובל מבעיית שינה. בעיית השינה נבעה מלחץ (בעקבות זאת שלא הצלחתי להירדם מוקדם). לאחרונה אינני עובד, ונושא השינה פחות הטריד אותי. בעצת רופאי החלטנו לרדת קצת במינון של הבונסרין,ל2 כדורים ביום(60 מ"ג). הבעיה היא שאני ישן עכשיו בלילה 4 שעות,וזה לא מספיק. אני חושב שפשוט אני צריך להתרגל למינון החדש. השאלה שלי היא:כמה זמן לוקח לגוף להתרגל לשינוי במינון? מחכה לתשובה. תודה מראש :-)

09/02/2006 | 00:09 | מאת:

לזיו כל התרופות הללו עשויות לעזור בשינה אבל אף אחת מהן היא לא "כדור שינה" לפי הגדרה. כך שלשינה אפשר ליטול (בנוסף או במקום) גם בונדורמין, נומבון או נוקטורנו. אין התמכרות לבונסרין כך שלא צפויים קשיים מיוחדים בירידה במינון ואתה אמור לישון כרגיל. לעתים דווקא טיפול התנהגותי מתאים להפרעות בשינה. לילה טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 10:45 | מאת: יוסי

שלום רב, אני השתמשתי במספר תרופות כדי שיעזרו לי לגבי הטריכוטילומניה (תלישת שיער מהגבות והריסים), מקבוצת SSRI, והם עזרו לי לתקופות קצרות (שלושה חודשים). היום התחלתי להשתמש במרוניל 75 מ"ג ס.ר. 1. אני מבקש לדעת לאיזה קבוצת תרופות המרוניל שייך? 2.האם יש תרופה חדשה יותר אם פחות תופעות לוואי מהמרוניל, שיכולה לעזור במניעת הטריכוטילומניה. חשוב להדגיש שבנוסף למרוניל אני משתמש בסרוקואל, שעוזר לי לישון בלילה. אודה לך על תשובתך המהירה !

07/02/2006 | 19:37 | מאת: דור

מרוניל הוא SRI מקבוצת הטריציקלים. תרופות יותר חדשות הן ה-SSRI שאותם כבר ניסית. בד"כ טיפולים תרופתיים עוזרים מעט מאד לטריכוטילומניה ולכן כדאי לנסות טיפול קוגנטיבי-התנהגותי.

09/02/2006 | 00:07 | מאת:

ליוסי המרוניל שייך לקבוצה הותיקה יותר, יעילותו גדולה אבל יש הרבה תופעות לוואי. התרופות הדומות למרוניל הן האפקסור האיקסל והצימבלטה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח קלונקס וריטלין ואני ללאהצלחתי להיגמל מקלונקס ריטלין ורסיטל בתיסכול נוראי

גם אני נוטלת קלונקס 2 מ"ג , כמה זמן אתה נוטל קלונקס, ומה המינון ,

חשיש הוא סם מזיק (גופנית ונפשית), ממכר ושימוש בו מהווה עבירה על החוק. אם יש לך בעיה של תלות בתרופות וסמים- פנה למרכז לגמילה מסמים באיזור מגוריך.

לדני ממש לא מומלץ להגמל מקלונקס עם חשיש, זה עלול ממש להזיק. אפשר להגמל מקלונקס לאט לאט ובסבלנות. בהצלחה דר' גיורא הידש