פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
07/02/2006 | 08:00 | מאת: דקלה

ידיד שלי ביקר אצל פסיכיאטר מסויים, במסגרת קופת חולים מכבי. בפגישה הראשונה היה נדמה לו שהפסיכיאטר כבר "מחפף" את את טענותיו ואת הרגשותיו, כלא רלוונטיות. לכן הידיד שלי היה בטוח שאולי פסיכיאטר שהוא ביקר אצלו בעבר, הודיע לו או לקהילת הפסיכיאטרים והזהיר לגבי אותו אדם - לא לקחת אותו ברצינות,וכולי. לי זה נשמע קצת כמו פרנויה אבל אמרתי לעצמי שבכל זאת אבדוק כאן בפורום - יכול להיות דבר כזה, "אזהרה" בין הפסיכיאטרים, או בעל פה או דרך המערכת הממוחשבת של קופת חולים?

07/02/2006 | 15:38 | מאת: דורון

בין פסיכיאטר לרופא המשפחה אין קשר, כששאלתי אם הרופא יודע שאני לוקח כדורים הוא אמר שלא ועדכן את המחשב שלו מהמידע שאני נתתי לו. בין פסיכיאטרים אני לא יודע , אולי יש להם בסיס נתונים משוטף? בכל מקרה אפשר ללכת לרופא פרטי שם בטוח אין מידע קודם.

07/02/2006 | 19:16 | מאת: דור

הגורם היחידי שמרכז אצלו מידע הוא הפסיכיאטר המחוזי של קופ"ח מכבי. כלומר, אם הרופא קיבל עליו מידע קודם, אז רק דרך הפסיכיאטר המחוזי. אין דרך (חוקית) אחרת. התיק הרפואי הממוחשב לא זמין לרופאים אחרים.

09/02/2006 | 00:03 | מאת:

לדקלה אומנם רופאים מרכלים אבל בודאי שלא מעבירים מידע מהסוג הזה. לגבי המחשבים וקופות החולים איני יודע. כל טוב דר' גיורא הידש

07/02/2006 | 04:46 | מאת: חלי

לפני כשנה התגלה שבן אדם קרוב סובל ממחשבות שווא פראנוידיות (אישתו בוגדת בו, השכנים בכוונה עושים רעש וכו'), הוא בן 65 ומאוד סובל , לחץ דם שלו עולה, כאבי ראש חזקים. הוא , כמובן, מתנגד לפנות לפסיכיאטר או לרופא משפחה , כי משוכנע שכל מה שהוא מדמיין קיים באמת... בבית קשה מאוד איתו, הוא חושד בכל דבר, הוא יוצא ועוקב אחרי השכנים, אחרי אישתו. שאלתי היא איך להתנהג איתו? איך להגיב לכל החשדות המגוחכות? הרי אין סיכוי להסביר לו שהוא חולה... בתודה , מראש חלי

09/02/2006 | 00:01 | מאת:

לחלי אכן בעיה קשה, מה שאפשר לנסות ולעשות הוא להכניס סדק של ספק במחשבותיו ואמונותיו, אולי בכל זאת הוא טועה?.... מבחינת הגישה חשוב להגיע להבנה שהוא חושב בצורה אחרת אבל את ואחרים אינם מסכימים איתו. אתם לא חייבים להסכים אבל העמדות של כל צד צריכות להיות ברורות. כלומר מסכימים שאנחנו לא מסכימים. כמובן שאנשים נוספים כמו אחים משפחה וכל מי שיכול להשפיע רצוי שידבר אתו. בגיל 65 חשוב מאוד להגיע לרופא המשפחה ולבצע בירור גופני כדי לשלול סיבה גופנית למצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

09/02/2006 | 18:51 | מאת: חלי

תודה...

06/02/2006 | 22:58 | מאת: יולי

שלום ד"ר, אבקש את הכוונתך לעניין הבא: בת 36, בחצי שנה-שנה האחרונה מאבדת בהדרגה עניין באוכל. אוכלת פחות, וגם מידת ההנאה מאוכל יורדת. (אני יכולה להיכנס לחנות מזון, לדמיין מה אבשל, או לשכנע עצמי שהאוכל "לא משהו", ולצאת החוצה בלי כלום. במקרים אחרים אקנה מזון, אך כשאגיע הביתה אדחה אכילתו ל"אחר כך", ואז "אשכח" ממנו). אינני מוטרדת מענייני משקל וקלוריות (165/ 52 ק"ג). בימים האחרונים אני מרגישה איבוד חלקי אך משמעותי של תחושת הרעב. אוכלת פעם ביום "ארוחה קלה ומאולתרת", ואת זה עושה כי אני מכריחה את עצמי, מתוך הבנה שלא "אמשוך" כך ימים רבים. עם כל זאת, אני "עירנית" מאוד (בלילה) וממשיכה לעבוד ובמרץ רב (עבודה דורשת פעילות שכלית מאומצת, יצירתיות ועמידה מול קהל). לפי הכתוב ב"ספרים" אני "מתאימה" לתיאורי דיכאון/חרדה, אבל אני רואה את ה"התדרדרות" אך לא מרגישה שום רגש תואם (לא עצב, לא צער, לא יאוש, לא חרדה). אני חוששת ללכת לרופא משפחה בעניין זה, מחשש להפנייתי לפסיכיאטר. שאלתי: האם המצב שתיארתי מתאים גם למחלה "אמיתית" (על רקע פיזיולוגי ולא נפשי), ואם כן - למה זה יכול להתאים, או שסימפטומים כאלו הם נפשיים בהכרח. תודה, ובתיאבון.

07/02/2006 | 11:39 | מאת: דורון

את צריכה ללכת לרופא המשפחה לבירור מקיף (בדיקות מעבדה) יכולות להיות כל מני סיבות לאבדן תאבון, וגם אם זה מצב נפשי רופא המשפחה יכול לעזור לך בזה . חוץ מזה שהיום בשנת 2006 הפסיכיאטריה עוסקת יותר באיכות חיים מאשר במחלות נפש.

08/02/2006 | 23:59 | מאת:

ליולי אכן חשוב לבדוק את ההיבט הגופני גם אצל רופא המשפחה וגם כנראה אצל נאורולוג. האם ישנם שינויים בחוש הריח או הטעם? במקרה כזה בודאי שחייבים להגיע לנאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 21:47 | מאת: roland

שלום אני בן 29 נשוי + תינוקת בת 7 חודשים ומיזה 10 שנים אני סובל מבעיות נפשיות/ריגשיות (דבר זה פוגע ביציבות בעבודה ועצבנות ). אני התאר:יש לי לחצים איינסופיים בראש ,יש לי מחשבות שמשנות לי את המציאות בצורה אובססיבית,יש לי רגישות יתר ,כלומר אני נפגע מכל דבר אפשרי וזה משפיע על היציבות הנפשית/ריגשית שלי, הרגישות שלי מתבטאת בכך שאני מרגיש תנועות דרך העיניים ,הרגשת אי נוחות כללית ,צריבה בעיניים,נימולות בקצות האצבעות(רגליים/ידיים),אני מטופל אצל פסיכיאטר,אבל אני מרגיש שהוא לא בדיוק מבין אותי,כרגע אני נוטל תרופות כגון:(פבוקסיל 100 מ"ל 2 כדורים ביום + ליקרביום 300 מ"ל 2 כדורים ביום + קסאנגיס 1 מ"ל 2 כדורים ביום). כל הכדורים האלה לא עוזרים לי מספיק, אני מעוניין בכדורים ספציפיים לבעיה שלי וחזקים מאוד.הייתי מעוניין אם תוכל להחזיר לי תשובה במהרה אני אשמח,וגם אם תוכל להשאיר לי מספר טלפון כדי לקדם את העניין.

08/02/2006 | 23:57 | מאת:

לרולנד כמובן שהאבחנה של הפסיכיאטר חשובה ולא כל כך ברורה לי האבחנה. לפי תופעה אחת איננו קובעים אבחנות. בכל אופן הייתי בודק גם את נושא הפרעות קשב ואולי דווקא שיחות יועילו יותר? כל טוב דר' גיורא הידש

אני ימיני ביד. בנוסף אני אדם מאוד מאוד ריאלי ומדעי וממש לא אומנותי. החלטתי לעשות שינוי, והתחלתי להיות שמאלי ביד.. עם כל ההשלכות.. לכתוב , להזיז את העכבר במחשב , לאכול וכו.... רציתי לדעת האם יש מחקרים בנושא על ההשלכות בנושא? אני רק רוצה לציין שבנוסף אני מתכוון להתחיל לשפר קורדינציה ברגל שמאל (בעזרת כדורגל וכו...) ואני חושב על שיטות לשפר את עין שמאל ואוזן שמאל (למרות שכאן מדובר באיברים יותר רגישים ואני לא בטוח איך להפוך אותם לדומננטים ולחזק אותם באופן יחסים לאחיהם הימיני.) אשמח לתגובות, הערות ושפיכת מידע מנסיונכם בנושא - תודה~~!!!!

לרז איני יודע מה המטרה שלך, אבל כנראה שתפתח את המוח הימני שלך. אם יש בכך תועלת איני יודע ואיני מכיר חומר תיאורטי בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 20:49 | מאת: זאב

האם ציפרמיל יכול לגרום לריח זיעה רע מבית השחי? לא היה לי ריח תקופה ארוכה וכעת לאחר שבוע עם ציפרמיל יש ריח רע!

08/02/2006 | 23:53 | מאת:

לזאב הציפרמיל יכול לגרום להזעה רבה יותר מהרגיל וגם בחורף כל טוב דר' גיורא הידש

כל הלילה והיום קיים פה מישהו מאז ??? זו אני נירה בירה זוכרים?

היי נירה הרבה דברים השתנו אני לא יודעת עם את זוכרת אותי מה קורה איתך???

לא לא זוכרת

06/02/2006 | 19:47 | מאת: רותם

הי זו אני שיורדת בסרוקסט אני כבר רק על 10 מ:ג במקום 40 ומתעתדת לעבור ללוסטראל כמו כן בגלל ההריון ובהמלצת המכון הטרטלוגי מאתמול בבוקר אני זרוקה במיטה עים סחרחורות בלתי נסבלות ולץ בין שתי העניים אני לא יודעת אולי זה מהירידה בסרוקסט ואולי בגלל ההריון אני ממש סובלת ועמדתי להעלות שוב את המינון של הסרוקסט מרוב סבל אולי אתה יכול לעזור לך הידש???. כמו כן הרופאה שלי לא הסכימה לשלב בין הסרוקסט ללוסטראל מאחר והיא כן טוענת שזו סכנת נפשות כמו שכבר הזכרתי פה ולא זו לא אי הבנה היא מאמינה שזו סכנת נפשות בקיצור הידש אני בבלאגן שלם אתה חייב לעזור לי אני ממש דואגת וסובלת

06/02/2006 | 20:02 | מאת: רותם

אני כבר לא יודעת אולי כדאי לחזור במהירות ל40 המ"ג של הסרוקסט שהייתי רגילה אליו אולי זה יפסיק לי את הלחץץץ הזה בראש אני כבר לא יודעת

לרותם מצטער על התשובה המאוחרת, בכל מקרה תעלי למינון הקודם שבו הרגשת טוב ואז אפשר להמשיך ולהוריד במינון בהדרגה איטית יותר. אם התחושות הן מהסרוקסט אז מהר מאוד תרגישי טוב. מה שלומך? כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 18:55 | מאת: אלי

נאמר לי שפסיכיאטר יכול לסרב לתת מידע רפואי למטופל שלו, או לסרב להראות לו את התיק הרפואי, אם הוא סבור שזה מזיק למטופל. השאלה- האם כאשר חותמים ויתור סודיות רפואית למעסיק, גם אז הפסיכיאטר יכול לסרב למסור מידע למעסיק מאותה סיבה (נזק למטופל)?

08/02/2006 | 23:50 | מאת:

לאלי שאלה מעניינת מאוד, איני בטוח בתשובתי אבל ההרגשה שלי שהכלל חייב להיות אותו הכלל, כלומר כל מידע המזיק למטופל לא ימסר. כמובן שאם הרופא כותב שהוא לא מעביר מידע המעסיק יתייחס לכך בחשדנות רבה ואז השאלה מה הרווחת? אם אתה מקבל תשובה מוסמכת, אשמח אם תעדכן אותנו. תודה הידש

06/02/2006 | 16:44 | מאת: נגה

לד"ר הידש שלום, כתבתי פה לא מזמן על סבתי שהחלה לפתח פראנויות שגונבים לה מהחדר שלוו בחרדה נוראית (היא לא ישנה בלילה מפחד שהגנב יכנס לרצוח אותה) ובעברה גם הסטוריה של דכאונות שלאחרונה אף קיבלו מאפיינים של דיכאון קליני. כיום היא מטופלת בריספרדל שתודה לאל הפסיק את הפרנויה. היא חזרה להשמע צלולה רוב הזמן (לפעמים היא מבולבלת ומדברת כאילו רק הרגע קמה מהשינה והיא באמת ישנה המון ושינה מאד כבדה). הבעיה עכשיו שהיא כאילו איבדה את הרצון. היא לא נראית ממש מדוכאית אבל שום דבר לא מעניין אותה. היא לא יוצאת מהחדר, לא מתערה בחברה ואפילו לא הולכת לארוחת צהרים בבית האבות. מפגשים משפחתיים לא משמחים אותה והיא אינה רואה טלויזה. ממש נראה לי שהיא מבלה שעות בישיבה בחדר בלי לעשות שום דבר. בנוסף היא מתלוננת על חולשה וסחרחורות ומתקשה ללכת למרות שאין סיבה פסיולוגית לכך. היא מאד איטית. רציתי לדעת האם יתכן שזה אכן מהתרופה. היא מקבלת מינון מאד גבוה, אבל כשרופא המשפחה שלה הוריד על דעת עצמו את הריספרדל ברבע מיליגרם מיד חזרו הפראנויות והן עברו שוב רק לאחר שהועלה שוב המינון. האם יש מה לעשות בנדון? האם כדאי לנסות בהמשך להוריד שוב את מינון הריספרדל ואם כן אז אחרי כמה זמן? אמא שלי, שמתביישת מרופאים לא מעוניינת להתקשר לברר עם הפסיכיאטר המטפל (אי אפשר לשכנע אותה, היא גם לא נותנת לי לדבר איתו) מצד שני מבחינתה שסבתא שלי תשאר ככה. אבל אני נורא מרחמת עליה. היא פשוט איבדה את היכולת לשמוח. אשמח לשמוע את עצתך.

07/02/2006 | 15:19 | מאת: מיכל

שלום האמת היא לא ראיתי מימי חולה שמח וצוהל. לא בכדי נאמר נפש בריאה בגוך בריא. ומומלץ מאוד שהיא תהיה במעקב אצל הפסיכיאטר שנתן לה את הריספרדל. ולא אצל רופא המשפחה. מיכל

08/02/2006 | 23:48 | מאת:

לנגה איני יכול להביע דעה בקשר לרספרידל כי איני מכיר מספיק את סבתך, אבל באופן כללי לוקח לרספרידל זמן של מספר שבועות עד שרואים את מלוא השפעתו כך שיתכן שעם הזמן אפשר יהיה לרדת במינון. מחשבות שווא עלולות להיות גם סימן לדיכאון, כך שצריך לבדוק האם נוגד דיכאון עשוי להתאים. נוגד דיכאון בודאי שיוסיף לה אנרגיות וחיות. כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 12:59 | מאת: 121212ש

שלום לך דוקטור אני טופלתי שנתיים אצל פסיכולוגית. וגם מקבלת כדורים עכשיו למיקטל. ואפקסור 75 פעמיים ביום. למיקטל פעמיים ביום. כל הזמן אני מגרדת בראש שאין לי מה לעשות בבית וזה כאשר אני יושבת בסלון. תמיד גרדתי בראש. אבל עכשיו ברגע שאני מגרדת בראש אני מרגישה שיש לי מעט פצעים או בליטות. בתוך הקרקפת. למי אני פונה לאיזה רופא. וממה זה נובע. האים אפשרי להפסיק את זה. על ידי מה אוכאל להפסיק. כי גם ככה קשה לי לגרד כי יש לי דלקת פרקים. בידיים והידיים שלי מיתעיפות וכואבות לי.

08/02/2006 | 21:14 | מאת:

שלום, אם הבנתי נכון אז הגרוד היה קיים לפני הלמיקטל והאפקסור כי גם שתי התרופות עלולות לגרום לרגישות אלרגית. אם מדובר בגירוד ללא קשר לתרופות כדאי לפנות לרופא עור כדי שיפסיק את הגירוי בקרקפת אשר גורם לגירוי לגירוד, יתכן גם שתרופת הרגעה תעזור, אבל קודם צריך לעבור בדיקה אצל רופא עור. כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 10:41 | מאת: יוסי

שלום רב, התחלתי להשתמש בכדור מרוניל 75 ס.ר מ"ג. בעלון של התרופה רשום שבשימוש ממושך בתרופה, צריך לעבור בדיקת דם ותפקודי כבד. אני מבקש לדעת האם שימוש ממושך בתרופה יכול להזיק לכבד ? בנוסף אני מבקש לדעת כיצרד מבצעים את בדיקת תפקודי הכבד, ואיפה מבצעים אותה ? אודה לך על תשובתך המהירה.

07/02/2006 | 01:12 | מאת:

ליוסי פגיעה בכבד נדירה אם בכלל ממרוניל. בכל אופן את הבדיקה עושים אצל רופא המשפחה כבדיקת דם פשוטה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 35 רווקה. מאז ומתמיד סבלתי משינויים רבים לפני מחזור, בתקופה האחרונה אני חווה קשיים נפשיים רבים. דיכדוך, חוסר אנרגיה, אכילה מוגברת (אני גם אכלנית כפייתית, ובימים האלה האכילה מתגברת) רציתי לשאול האם כדורי נוגדי דיכאון שנלקחים כשבוע לפני קבלת מחזור יכולים לעזור לי

שלום, העבודות שבוצעו הן על נטילת פרוזק במשך כל החודשים ולא רק לפני המחזור. אבל הפרוזק בהחלט הוכח שעוזר לתופעות הקדם וויסתיות. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול, האם אפשר לקבל טיפול פסיכיאטרי הולם חינם במסגרת קופ"ח באיזור ת"א? אני גר בדרום ת"א, וקופ"ח כללית שלחו אותי חינם למרכז בריאות הנפש יפו ברבי מבכרך ושמו לי פסיכיאטרית רגזנית, שממש לא סובל אותה. רציתי לשאול האם מישהו יודע על אלטרנטיבות נוספות וטובות יותר שניתנים בחינם? כמו כן האם בקופות חולים אחרות יתנו לי חינם פסיכיאטר פרטי כך אולי יהיה שווה לעבור לקופה אחרת? כמו כן השאלה לגבי טיפול אצל פסיכולוג, כי בכללית לא מביאים פסיכולוג חינם, האם בקופות אחרות זה אותו המצב?

לקופ"ח כללית יש מרפאה מצויינת ברמת חן בת"א (מרפאת בריל). הטיפול הפסיכיאטרי במרפאה הוא בחינם. יש במרפאה יחידה להפרעות חרדה שכוללת גם טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ע"י פסיכולוג בנוסף לטיפול תרופתי ע"י פסיכיאטר. בתור תושב ת"א וחבר בשב"כ (שירותי בריאות כללית) אתה אמור לקבל אצלם טיפול ללא תשלום.

07/02/2006 | 00:03 | מאת: בדס

תודה דור על האינפורמציה, מה שם מצויין במרפאה ההיא? האם גם הפסיכיאטרים מצויינים? ואם תוכל לתת עוד פרטים, האם הטיפולים הם אך ורק בשעות הבוקר או שאפשר גם להיות מטופל בשעות אחה"צ?(טיפול פסיכיאטרי ו/או פסיכולוגיו/או קוגנטיבי נגד חרדה)כי אני קם אחה"צ. והאם אתה יודע אם המרפאה שם יותר טובה ממרפאת יפו הרבי מבכרך? יש לציין דרך אגב שהייתי שם במיון ואמרו לי שאני לא שייך לשם אלא לדרום ת"א ולא הסכימו לקבל אותי! כמו כן האם במסגרת קופ"ח מכבי/מאוחדת נותנים פסיכולוג/פסיכיאטר חינם?

06/02/2006 | 01:33 | מאת: סתם

רציתי לשאול תוך כמה זמן לאחר הפסקת נטילת האדרונקס התרופה יוצאת מהגוף?

07/02/2006 | 01:06 | מאת:

מספר ימים כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 01:17 | מאת: מיטל 26

אני סובלת מחרדות ומדפרסונליזציה כבר כמה שנים. על איזה טיפול תרופתי אתה הכי ממליץ? באיזה מינון? שמעתי בתוכניות של רפי קרסו ב-103fm שעדיף תמיד להתחיל במינונים קטנים. אצלי זה גם נכון להשתמש במינונים נמוכים משום שיש לי רגישות לתרופות ותמיד סבלתי מתופעות לוואי. האם יש סיכוי להירפא במינונים קטנים?! אני כבר 7 שנים סובלת, האם כל חיי אחוש בהרגשות של דפרסונליזציה?! אני ממש בלחץ. בבקשה תעזור לי מנסיונך ותן לי עצה.

07/02/2006 | 00:25 | מאת:

למיטל איני מכיר אותך מספיק כדי שאוכל להמליץ על טיפול. בכל אופן אין בעיה להתחיל במינונים נמוכים ולעלות במינון באופן הדרגתי. נגד חרדה (וגם דהפרסונליציה שייכת לקבוצת החרדות) מקובל לטפל עם תרופות נוגדות חרדה כמו לוריוון או וואבן, ותרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון שיש להן גם השפעה נוגדת חרדה. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לרופא פסיכיאטר ולהתחיל באבחון וטיפול מסודר. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 23:29 | מאת: גליה

אשמח לדעת למה משמשות התרופות הבאות: nootropics וסרביום. האם תרופות אלו נמצאות בסל הבריאות ? האם הן תרופות נסיוניות מאחר ולא מצאתי אותן במאגרי התרופות של קופות החולים ואינפומד?

07/02/2006 | 00:23 | מאת:

לגליה את שם התרופה באנגלית לא הצלחתי לזהות וכנראה שטעית בהעתקה. התרופה השניה, הסרביום היא תרופה נוגדת חרדה ותוכלי למצוא עליה אינפורמציה בכל אינדקס תרופות, מדובר על תרופה ישנה שנמצאת בסל הבריאות. .

05/02/2006 | 23:25 | מאת: גליה

אבי נפטר לפני מספר שנים מדום לב. לפני הפטירה הוא עבר אירוע מוחי וסבל שנים רבות מדיכאון. בניירות הרפואיים שקבלתי היו מספר הבחנות Rt. MILD HEMIPARESIS,DISPHASIA SUSP. HEMIANOPIA CHRONIC ETHILISM DEMENTIA האם תוכל לפרש לי את ההבחנות בלשון העם ? תודה

07/02/2006 | 00:20 | מאת:

לגליה האבחנות הללו בתחום הנאורולוגיה אבל אשתדל לעזור. הראשונה היא שיתוק בצד ימין עם הפרעה בדיבור השניה - חשד להפרעה בשדות הראיה, כלומר שהפגיעה המוחית גרמה גם לראיה רק במחצית שדה הראיה. השלישית, ביטוי עדין להתמכרות לאלכוהול. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 21:42 | מאת: אווה

שמעתי שהפרוזק המקורי אפקטיבי יותר מפלוטין או פריזמה. כרגע אני לוקחת 2 פלוטין ביום, ומעוניינת לעבור לפרוזק. האם אפשרי לעבור מיידית ל-2 פרוזק או בהדרגה?

07/02/2006 | 00:18 | מאת:

לאווה אין בעיה לעבור מיום ליום בין התרופות. מניסיוני (ואין זה מדעי או מבוסס), הפריזמה מצויינת. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 21:20 | מאת: מאי

הי, אני מקווה שאני בפורום הנכון.... מהם הסימנים של מכורים לעבודה? ואיפה אני יכולה למצוא עוד אינפורמציה בנושא? המשך שבוע נפלא מאי.

07/02/2006 | 00:17 | מאת:

למאי כמו בכל התמכרות כאשר העבודה תופסת את כל היום אבל בעיקר כאשר גם בימי המנוחה לא מצליחים לנוח ולעשות דברים אחרים אלא ממשיכים לעבוד כי אין תוכן אחר בחיים. תנסי במנועי חיפוש ואפשר גם workoholic כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, יכול להיות שבעיה זו מתאימה יותר לתחום הנוירולוגיה, אך לא מצאתי פורום כזה. לפני מספר שנים שעה לאחר עישון סיגריית מריחואנה (לא הראשונה) חשתי במעין זרמים חשמליים מהראש ועד הגב התחתון ומעין זמזום קבוע וחזק בראש, כאילו פתחו לי טלויזיה במוח. האירוע נמשך כ 6 שעות ועבר רק לאחר שינה ארוכה. אירועים דומים אך חלשים בהרבה יותר התרחשו לאחר עישונים נוספים. כיום הפסקתי לעשן לגמרי, אך הדבר מטריד אותי קשות, אני לוקה בנוירוזה ותוהה מה היה דבר זה? האם יש לי משהו דפוק במערכת העצבים? כל הבדיקות יצאו תקינות!! בתודה מראש, רני.

לרני אכן חשוב לעבור בדיקה של נוירולוג כי לדעתי התחושות כבר לא שייכות למריחואנה אם הפסקת לעשן (האם הבנתי אותך נכון שהתחושות הללו קיימות גם ללא עישון?). אחר כך צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר כדי לבדוק איזו הפרעה נפשית עלולה לגרום לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 21:02 | מאת: אייל

אחרי נטילת סימבלטה 60 מ"ג במשך חודשיים ללא הועיל החלטתי-(עם דגש על החלטתי מאחר ואני מרגיש שאני מקבל סוגי כדורים שונים לפי החלטתי)-לחזור לאפקסור 75 מ"ג כברירת מחדל.אם זה לא עוזר וגם זה לא לאן אפשר לפנות מכאן? אני ממש אובד עיצות ולא יודע מה לעשות ד"ר הידש בבקשה עזור לי כי אני מיואש פשוט ואין כוח להתחיל ולנסות עוד תרופה.

06/02/2006 | 10:38 | מאת: יואב

גם אני נוטל סימבלתא 60 מ"ג כבר 33 יום ללא שום הטבה,האם הסימבלתא היא כשלון בעבורי ויש לנסות תרופה אחרת? מאז תחילת הטיפול עם סימבלתא יש לי רעד בכל הגוף,קר לי גם כשבחוץ חם,בנוסף לסימפטומים שמלווים אותי עם האי שקט,חרדה ודיכאון,התפרצויות בכי.

07/02/2006 | 00:14 | מאת:

לאייל איני זוכר את כל ההיסטוריה הרפואית והתרופתית שנטלת. בכל אופן רצוי לתת לסימבלטה שישה שבועות לפני שמכריזים על התרופה כלא עוזרת. אם תופעות הלוואי קשות מדי אפשר לעבור לאפקסור אבל בטח שיש צורך במינונים גבוהים יותר. בכל אופן דווקא אצל מי שאינו מגיב כמצופה לטיפול חשוב להיות במעקב של רופא פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 19:59 | מאת: ליאל

אשמח לקבל פרטים.

הוא מוכר לי לא לטובה בתור פסיכיאטר בשיבא ובראשל"צ.

05/02/2006 | 19:51 | מאת: יוגב

שמי יוגב ואני בן 25 משתמש ברספרידל כבר 5 שנים ,שאלתי היא כזו למה כל פעם שאני מפסיק את התרופה אני סובל מרעידות בעיקר בידיים האם זה נובע מכך שאני אולי כבר מכור לכדורים איך אפשר לעצור את הרעידות האלה? האם הטיפול התרופתי אינו מתאים?

07/02/2006 | 00:11 | מאת:

ליוגב לא ציינת את המינון ובאיזו צורה אתה מנסה להפסיק. בכל אופן הרספרידל אינה ממכרת ואיני מכיר תופעה כזו מהרספרידל כאשר מסיימים טיפול. כמובן שחשוב לסיים טיפול בהשגחה של הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 19:43 | מאת: גלית

בני בן חודשיים וחצי לאחר התייעצות עם המכון הטראטלוגי השתמשתי ב-seroxat לאורך ההריון. לאחרונה יצאה אזהרה מה-fda כי התרופה מגדילה את הסיכון למומי לב בעובר, עד כמה אני צריכה להבהל? בהריון ביצעתי סקירה ראשונה ושנייה מורחבות אצל דר' אילן גל, ועוד טופלתי אצל פרופ' יעבץ אשר מדי חודש ביצע בדיקת אולטראוסאונד בעובר. באם היה (חס וחלילה) מום בלב העובר האם היו רואים זאת?

05/02/2006 | 23:15 | מאת: דור

מאחר והתינוק כבר נולד, הרי שהכתובת לפנייתך הוא רופא ילדים. תיידעי את רופא הילדים לגבי תרופות שלקחת בזמן ההריון, בדיקות שעברת במהלכו וכל דבר נוסף. על סמך נתונים אלה ואחרים, רופא ילדים יתן לך את המלצתו.

07/02/2006 | 00:10 | מאת:

לגלית גם אם מדובר על שכיחות רבה יותר של מומים בעובר עם סרוקסט הרי עדיין מדובר על שכיחות נמוכה. בכל אופן הסטטיסטיקה לא כל כך חשובה וחשוב מה שקורה לילד שלך. כיוון שביצעת בדיקות רבות בהריון ואני בטוח שרופאי ילדים כבר בדקו את הילד (גם אחרי לידה ואולי גם אחר כך), הרי יש להניח שהכל בסדר ואת בצד הטוב של הסטטיסטיקה. כמובן שבדיקה נוספת של רופא הילדים יכולה רק להרגיע. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 17:05 | מאת: רוני

שלום ! אני נוטלת כבר שבועיים חצי כדור רסיטל ושבועיים וחצי כדור שלם ועדיין איני חשה בשינוי מסויים . לאחר כמה זמן זה מתחיל להשפיע ? אשמח לשמוע מאנשים שהתנסו בנוסף. תודה .

06/02/2006 | 00:04 | מאת:

לרוני סבלנות, צריך לחכות בין שלושה לשישה שבועות כדי להתחיל להרגיש את השפעת הרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 16:34 | מאת: lumi

אני נוטלת סרוקסט מזה חצי שנה כרגע בתהליך גמילה (הורדת רבע כל שבוע) כרגע ירדתי לחצי יש לי נימול בפנים חצי תחתון מזה 3 ימים מזה כשנתיים אני סובלת מלחץ תוך גולגולתי גבוה שהתבטא במחלת פפילדמה,כרגע ללא תרופות וללא כאבי ראש או תופעות לוואי זה יכול להיות קשור ?? ומה עושים ?

06/02/2006 | 00:03 | מאת:

ללומי הייתי מנסה לחזור למינון הקודם של הסרוקסט, אם מדובר בתופעה שקשורה לירידה במינון אז היא תעלם תוך שעה שעתיים מנטילת הסרוקסט. במידה והתופעה ממשיכה אז חשוב מאוד להגיע לנאורולוג שיעריך את מצבך בקשר ליתר לחץ התוך גולגלתי. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 14:24 | מאת: אורנה 111@

אים הבן שלי בן 18 וכל הזמן מחליט דברים ובבוקר כאילו לא החליט דבר ולמחרת הוא יושן עד מאוחר 14 שעות לאחר שהוא מתעורר שוב כשמדברים איתו הוא כועס בפנים על עצמו האים כדורים יכולים לעזור במקרה הנל לא מסוגל לעמוד בסדר יום רגיל

05/02/2006 | 23:54 | מאת:

לאורנה כמובן שאי אפשר להגיע לאבחנה לפי מכתב באינטרנט. חשוב להגיע לרופא כדי שיקבע את האבחנה ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 13:38 | מאת: מיכל

שלום רב, אחרי התלבטות ארוכה, החלטתי ללכת לפגישת ייעוץ אצל פסיכיאטר. ( אציין רק שמעולם לא נטלתי כדורים מלבד אקמול :) ) אחרי שיחה ארוכה ויסודית למדי הוא הציע טיפול בציפרלקס במינון נמוך. מאחר ונרתעתי מהאפשרויות השכיחות של תופעות הלוואי, הוא הציע כדור אחר בשם "לוסטרל" שלטענתו עושה את אותה עבודה עם פחות תופעות לוואי..הוא פשוט יקר יותר ואינו כלול בסל התרופות. האם לוסטרל באמת עדיף על ציפרלקס ?? הן מבחינת "העבודה" והן מבחינת תופעות הלוואי... אשמח לשמוע חוות דעת וכמובן לשמוע מנסיון אישי. תודה

05/02/2006 | 16:15 | מאת: דור

לוסטרל היא התרופה הפסיכיאטרית הנמכרת ביותר בארה"ב מאז שנת 1991. כלומר בארה"ב היא נחשבת ללהיט. דווקא בארץ הסרוקסט הרבה יותר נפוץ. התרופה כלולה בסל התרופות של חלק מהקופות (לא כללית). ציפרלקס היא התרופה הכי חדשה מסוג SSRI והיא איננה כלולה בסל התרופות של אף קופה. היא ניתנת בהנחה מסויימת לבעלי ביטוחים משלימים. קיימת תחרות עזה בין היצרנים של התרופות השונות, כאשר כ"א טוען לעדיפות של המוצר שלו. ההחלטה תלויה בסיבה המדוייקת לנטילת התרופה (אבחנה) ומאיזה תופעות לוואי את רוצה להמנע.

05/02/2006 | 23:53 | מאת:

למיכל הדמיון בין שתי התרופות הרבה יותר גדול מההבדלים, לשתיהן אותו מנגנון פעולה ואותן תופעות לוואי ואותה השפעה חיובית. כיום הציפרלקס נחשבת כמדוייקת יותר עם פחות תופעות לוואי. ההבדלים התיאורטיים הקטנים אינם חשובים, חשוב איזו מבין שתי התרופות הללו מתאים לך יותר? את התשובה תדעי רק כאשר תנסי..... כל טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 13:30 | מאת: הזקוקה לעזרה

אחי אושפז במחלקה סגורה בבאר יעקב, לאחר שאובחן אצלו מצב פסיכוטי של הלוצינציות, ירידה בכושר השיפוט, ירידה בתיפקוד שוטף, התנהגות כפייתית, בילבול כללי. הוא בגיל 55. בבדיקות שונות: נוזל מח העצם, סריקת מוח, MRI , לא נמצא דבר. הכל נראה תקין. חשבו על סכיזופרניה, על התחלה מוקדמת של אלדסהיימר, אך הכל נשלל. בינתיים, הוא כבר חודשיים במחלקה סגורה, כ-4 חודשים הרופאים עושים עליו נסיונות כמו שפן, ומעבירים אותו מתרופה לתרופה, מעלים מינון ומורידים מינון. אך מצבו הולך ומידרדר במהירות. ההרגשה היא שפשוט הפכו אותו לזומבי עם כל התרופות האלה. הוא כבר לא מסוגל לדבר, הוא כבר לא מזהה אף אחד מבני המשפחה. כאילו נמחק לו המוח. וכעת הם מדברים על מכות חשמל. לאשתו ולו יש תינוקת בת שנה, ואנחנו פשוט חסרי אונים. בקשתי מהרופאה שיפסיקו לתת לו תרופות כדי שיתנקה מהתרופות ונראה מה באמת מצבו. אך ההרגשה היא שהם לא מעוניינים להתמודד ועדיף להם להפוך אדם לזומבי. הרופאה טענה שהם הפסיקו לתת לו תרופות אך הוא נכנס לחרדות ולמצב נשימתי קשה והם נאלצו לחזור ולתת לו תרופות. מה המשפחה יכולה לעשות? האם פשוט לסמוך עליהם שהם עושים את עבודתם נאמנה? איך ניתן לבקר או לקבל חוות דעת נוספת על מה שקורה שם? מה אתם יודעים על עניין מכות החשמל? האם יש לי זכות לדרוש מהם את צילום התיק הרפואי? אודה מאד לכל מי שיוכל לעזור, להדריך ולשפוך אור.

05/02/2006 | 15:17 | מאת: דור

אישפוז כפוי הוא מוגבל בזמן. וועדה פסיכיאטרית מחוזית תתכנס, תשמע את הטיעונים בעניינו ותחליט אם יש צורך בהמשך האישפוז. צריך להבדיל בין הצרכים הרפואיים לבין זכויותיו המשפטיות. לעיתים התעקשות על זכויות שונות יכולות לפגוע באיכות הטיפול הרפואי. ECT יכול להינתן גם במצבים עמידים של פסיכוזה. ECT בכפיה נעשה במקרים מיוחדים בלבד. הטיפול ניתן רק עם חתימה של 3 רופאים וביניהם מנהל המחלקה ומנהל בית החולים.

07/02/2006 | 10:12 | מאת: הזקוקה לעזרה

תודה לכל העונים והמתייחסים.אתמול הייתי בשיחה עם הרופאה. הם עצמם אינם מצליחים להגדיר מה יש לאחי. כל הבדיקות שללו כל בעיה אורגנית. ועשו הרבה בדיקות. פיזית הכל נראה תקין לחלוטין במוח ובכלל. זה גם לא סכיזופרניה, כנראה. הסיפור שלו החל לפני כ-5 חודשים, אז זיהינו שמשהו רציני השתבש אצלו, עם הזיות שמתנכלים לו. התחיל להתנהל על פי כל מיני סיפורים שבראש שלו. הציק לשכנים שקראו למשטרה, התיפקוד השוטף הידרדר וכושר השיפוט שלו, והיה קשה להשתלט עליו. אשתו הצליחה לשכנע אותו להתחיל בבדיקות וכך הגיעו לבי"ח רגיל. בהתחלה ניסו כל מיני תרופות כשהוא עדיין במסגרת הבית,אך היו לו המון תופעות לואי ולהזיות זה לא ממש עזר. הרופאים הפנו אותו בסוף תהליך של בדיקות לבי"ח לחולי נפש. הוא אושפז שם לשבועיים, ואשז הועבר בהחלטה של הרופאים במקום לאישפוז כפוי. במצבו הנוכחי אכן אי אפשר להוציא אותו משם. ניסינו אתמול להוציאו לטיול בחוץ וזה היה בלתי אפשרי. בשיחה אתמול עם הרופאה די השתכנעתי שהם עושים מאמצים כנים אך הם לא יודעים מה באמת יש לו. החשש שלי היה שההדרדרות המהירה במצבו היא מכל התרופות שכביכול אמורות לעזור. נורא עצוב. ומקווה שאולי באמת מכות החשמל יעזרו. ושוב, תודה לכולם.

05/02/2006 | 21:17 | מאת: מיכל

שלום לך, לכל אדם זכות להעתיק את הרשומה הרפואית המצויה בבית החולים ורלוונטית אליו. כמו כן אחים יכולים לקבל את הרשומה של אחיהם והכל בכפוף לויתור סודיות רפואית. במקרה שלכם קיימת אפשרות נוספת ואולי טובה יותר אם אחיך עדיין מאושפז. ניתן ע"פ דין ובתאום עם מנהל המחלקה להזמין רופא שיחוווה את דעדו על הטיפול שניתן לאחיך. מנהל המחלקה והצוות הרפואי חייבים להעמיד לרשות המומחה את הרשומה הרפואית לעיון ואין הם יכולים לסרב בלשתף עימו פעולה. מיכל

שלום, הדבר החשוב ביותר הוא להיות עם אחיך ולחזק אותו. אבחנה של סכיזופרניה בגיל 55 מאוד נדירה ולכן חשוב להגיע לאבחנה מדוייקת וגם להביא מומחה נוסף כפי שהוצע. לכל אדם יש את הזכות לקבל את התיק הרפואי שלו, כך שרק אחיך (או נציג מטעמו) יכולים לקבל צילום של התיק. איני חושב שהטיפול בחשמל הוא העיקר כאן, העיקר הוא קודם כל מה האבחנה, ממה אחיך סובל? כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול איך הגעתם למצב של אישפוז כפוי ??האם היה בטיפול פרטי לפני כן?? האם נהפך לאלים??והאם קיבלתפ עוד חוות דעת לפני האשפוז??

05/02/2006 | 12:47 | מאת: אמא של..חולה סכיזופרניה

שלום רב חברים, בני קיבל ריספרדאל, לוריבן ופנרגאן. לא מצאתי את הפנרגאן באינדקס תרופות. אנא הסבירו לי מהי התרופה. תודה ויום נעים !

05/02/2006 | 15:02 | מאת: דור

השם המסחרי של התרופה הוא פרותיאזין. בעבר שמה היה פנרגן. מידע מפורט עליה- http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1982-233,00.html

05/02/2006 | 20:25 | מאת: מיכל

שלום לך, פנרגן היא תרופת הרגעה אשר פעולתה העיקרית- הרגעה והשראת שינה. התרופה מאוד מרדימה ועשויה לגרום לפגיעה בריכוז בערנות ובקואורדינציה בעת נטילתה . רפואה שלמה לילד מיכל

לאמא הפנרגן היא תרופת הרגעה שאינה ממכרת וזו יתרונה הגדול. מדובר על תרופה עדינה אשר טובה גם נגד אלרגיה ועדיין נותנים אותה לילדים אסמטיים בכך שמורידים גם את המרכיב האלרגי וגם מוסיפים הרגעה. אני כותב על הילדים כדי להרגיע אותך שמדובר בתרופה עדינה. הפנרגן בהבדל נוסף מהבנזודיאזיפים אינו נותן את ההרגשה המרגיעה המיידית אלא נותן הרגעה כללית וממושכת ולכן מי שזקוק להרגעה מהירה הפנרגן אינו מתאים לו. כמובן שמצד שני זה עשוי להיות יתרון. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 23:39 | מאת: עידו

דר שלום.קראתי בהודעות קודמות כיצד להגמל מתרופות הרגעה ממשפ' בנזודיאזפינים. אני צורך שנים לוריבן 1מ"ג מדי יום. הבנתי שבכדי להתחיל להגמל יש להקטין מינון מדי שבועיים,כדי לצמצם תסמיני גמילה. מאחר ויש לי רצון חזק להגמל. ושאלתי באיזה אופן להקטין מינון מלוריבן 1מ"ג.תודה.

05/02/2006 | 01:27 | מאת: דור

שבועיים מתייחס לאסיוול שהוא ארוך טווח. עם לוריוון ניתן לעשות את התהליך יותר מהר, אך גם תסמיני הגמילה עשויים להיות יותר חריפים. עפ"י פרופ' אשטון, לוריוון 1 מ"ג=אסיוול 10 מ"ג. מידע זה נחוץ לך רק אם יהיו לך קשיים להיגמל וימליצו לך לעבור לאסיוול במקום לוריוון. מומלץ להפחית כל שבוע 25% מהמינון של הלוריוון שאתה לוקח כיום.

04/02/2006 | 22:48 | מאת: לאה

תודה לך על עזרתך נראה לי שאתה משקיע שעות רבות בהתייחסות לכל השאלות של הכותבים בפורום האם יש לך צורך בעזרה? מיון השאלות, כתיבת תשובות ועוד. אודה לתגובתך לאה

05/02/2006 | 23:43 | מאת:

ללאה תודה רבה על ההצעה, כל מי שכותב בפורום ונמצא כאן עוזר לי (וכמובן לקוראים הרבים) מאוד מאוד. כך שעצם ההשתתפות היא עזרה רבה. הייתי מאוד שמח לעזרה של רופא פסיכיאטר נוסף או של פסיכולוג קליני אשר יכול לענות על חלק מהשאלות, כך העומס העיקרי היה מתחלק בינינו, אבל עדיין לא מצאתי "פרייר" נוסף..... בתודה הידש

04/02/2006 | 22:47 | מאת: אורן

האם ידוע על קשר בין טריכ' לADD? האם טיפול תרופתי באחת מהבעיות יכול להשפיע על השניה? למי עלי לפנות על מנת לטפל בבעיות אלו?

05/02/2006 | 23:31 | מאת: דור

טריכוטילומניה היא הפרעה בשליטה על דחפים בעוד ש-ADHD היא הפרעת קשב. המשותף לשניהם הוא מרכיב של אמפולסיביות. כמובן שההפרעה הראשונית היא ההפרעה בקשב ולכן מומלץ להתחיל לטפל ב-ADHD עי" ריטלין או קונצרטה. תרופות נגד דיכאון מהסוג של אפקסור או זייבאן יכולות להועיל לשתי ההפרעות במקביל ולכן לעיתים בוחרים בהן. הגורם הטיפולי המתאים לעניין התרופות הוא פסיכיאטר. לטריכוטילומניה יש גם טיפול התנהגותי שמתבצע בד"כ ע"י פסיכולוג.

05/02/2006 | 23:41 | מאת:

לאורן לא ידוע לי על קשר בספרות אבל כיוון שמדובר על הפרעה בשליטה על דחפים (תלישת השיער) אז הגיוני מאוד שאם תטפל בבעיה היסודית של הקשב תהיה שליטה טובה יותר על הדחפים. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 21:17 | מאת: איל

שלום, כבר כמעט שנתיים חברתי סובלת מכאבי ראש חזקים בתופעה שנקראת "סטרס הדאייק", לפני כשנה התחילה לקחת כדור בשם אלטרולט שידוע ככדור כנגד דיכאון והכאבים פסקו. במהלך השנה היא התגייסה לשירות הצבאי-שכידוע מלחיץ מאוד. כרגע היא כבר חודשיים במצב של "אין רגש" אין לה כל כח או רצון לעשות שום דבר, היא פשוט חייה את החיים כמו שהם בלי הרגשה לשום דבר או בלי ציפיה לשום דבר -לטענתה. כל דבר נראה לה רדוד וחסר משמעות, אין לה הרגשות או מחשבות סופניות אבל עדיין היא במצב של חוסר רגש מוחלט כלפי הכל. אני טסתי לתאילנד ואז התחילה התקופה הזו של חוסר הרגש להכל. נפרדנו לאחר חזרתי לארץ- היא יזמה את הפרידה והיא מרגישה שלמה עם זה, לטענתה. אני מודאג מאוד ממצבה. אשמח לדעת על דרכים שבהן יהיה אפשר לעזור או לתמוך בה, מבחינתי. בתודה. איל

04/02/2006 | 22:34 | מאת: אקס-מן

שלום איל, לפי תיאורך נשמע לי שהחברה סובלת מדיכאון. הפרעה מאוד שכיחה והטיפול הכי פשוט והכי אפקטיבי הוא תרופות נגד דיכאון. כן, שמתי לב שהיא לוקחת אלטרולט נגד כאבי ראש, אבל אני מניח שהיא לוקחת מינון נמוך שהוא עוזר נגד כאבים אבל לא עוזר נגד דיכאון. מינון טיפולי נגד דיכאון הוא מינימום 100 מ"ג ליום. לאלטרולט במינון גבוה יש תופעות לוואי בשכיחות גבוהה - ולכן אסור לה לעלות במינון על דעת עצמה. אני ממליץ לה לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל אבחנה וטיפול מתאים, הסיכוי לשיפור במצבה בטיפול מתאים הוא גבוה מאוד. אקס-מן.

04/02/2006 | 23:43 | מאת: איל

המינון המומלץ לה הוא 75מ"ג כאשר היא לוקחת רק 10 וזה מקל עליה. השאלה היא אם היא לוקחת תרופה נגד דיכאון, לעניינינו אלטרולט, במינון נמוך האם יש סיכוי כלשהו להכנס לדיכאון כתוצאה מנטילת התרופה, כלומר האם מינון נמוך של תרופה אנטי דיכאונית יכול ליצור דיכאון?

04/02/2006 | 20:58 | מאת: שושי

בני בן 27 סובל מדיכאוון עמיד לתרופות כ 3 שנים. לפני חצי שנה חלה הדרדות רצינית במצבו.חזר לגור אצלי לא עובד ומאושפז כרגע בגהה לטיפול בניזעי חשמל. לפני שנה קראתי בעיתון שהיה בתל השומר כתבה על דיכאון וטיפול חדשני שם ביקשו מתנדבים לעמידים לתרופות , אשמח אם מישהו יודע על כך משהו וימסור לי טלפון להתקשרות איתם . תודה

05/02/2006 | 23:35 | מאת:

לשושי כנראה מדובר בטיפול בשדה מגנטי אשר אמור להחליף את החשמל. הטיפול המגנטי עדיין לא הוכיח את עצמו באופן מלא, לכן במקרים של דיכאון עמיד עדיף ללכת "על בטוח" בטיפול עם נזעי חשמל. לפחות זו דעתי. אני חושב שלא צריכה להיות בעיה בטלפונים של תל-השומר, לפי זכרוני יש להם גם אתר באינטרנט. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 19:53 | מאת: ברק

אני מקבל פריזמה ללא תופעות לוואי. חבר שלי מקבל אדרונקס ללא תופעות לוואי חוץ מדיכוי תיאבון. חבר נוסף (כן , יש לי הרבה חברים במחלקה)מקבל אפקסור וזה גורם לו לטשטוש הראייה. אני רוצה להוסיך לפריזמה אדרונקס , במקום להחליף לSNRI. האם SNRI חזק יותר מהשילוב פריזמה+אדרונקס ?

05/02/2006 | 23:33 | מאת:

לברק לא, אין מדובר ב"חזק יותר" כי כל התרופות שציינת טובות וגם השילוב של פריזמה עם אדרונקס מקובל. בדרך כלל אני מעדיף את האפקסור כתרופה יחידה על שילוב של שתי תרופות, אבל עקרונית אין הבדל בין שתי האופציות. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 19:30 | מאת: מיואש

אהלן זה שוב מיואש... אני כבר חודשיים לוקח זיפרקסה 7.5 מ"ג, אפקסור 225 מ"ג ולמיקטל 50 מ"ג. המחשבות שהטרידו אותי נעלמו והחרדות כמעט ונעלמו רק הדיכאון לא עובר. כל המחשבות איטיות, אני כל היום ישנוני, אני מרגיש שהראש לא עובד,אין לי אנרגיות ואין לי חשק לעשות כלום,אני מרגיש ריקנות ואדישות ולא יודע מה לעשות. יכול להיות שהזיפרקסה מבטל את הפעולה האנטי דיכאונית של האפקסור? האם כדי להחליף את הזיפרקסה? או את האפקסור? הדיכאון הזה פשוט לא עובר...אני רוצה להתעורר!!! מה לעשות???

05/02/2006 | 23:31 | מאת:

למיואש אין ברירה וצריך סבלנות, איני זוכר במדויק את שאלתך (אבל זוכר אותך), אבל ישנה אפשרות לעלות בתרופות כי המינונים (פרט לאפקסור) נמוכים, אני זוכר שהסברת מדוע, אבל בכל זאת אני חושב שיש מקום לנסות שוב לעלות בזיפרקסה או בלמיקטל וזה ישפר את מצבך. כל טוב דר' גיורא הידש

06/02/2006 | 05:29 | מאת: תמימי

מיואש יקר אל תהיה מיואש, תזכור שכבר יצאת פעם ממצב של ייאוש ומצבך השתפר, גם אם יש ירידות, אחריהן מגיעות העליות, אל תשכח את המצבים הטובים יותר בחיים שיגיעו שוב, אני בטוחה. תהיה חזק, ותרגיש טוב, תמי.

04/02/2006 | 18:32 | מאת: הדר

שלום ד"ר הידש האבחנה שלי היא OCD אישיות סכיזטיפלית ופרודרום של סכיזופרניה. אני מטופלת מזה חודש עם ציפרלקס שלושה כדורים בבוקר וזאת לאחר ששניים וחצי כדורים בתור מינון התחלתי בזמן של חודש לא עזרו לי. סהכ זמן הטיפול הוא חודשיים כאשר אני חודש שלם עם שלושה כדורים. הרופא שלי רוצה להחליף לתרופה בשם סרוקסאט כי הוא אומר שהטיפול של הציפרלקס לא עוזר לי.השאלה שלי היא האם אפשר לקבוע שהטיפול לא עוזר זה לא מוקדם מידי?כמה זמן צריך לחכות עוד במינון של שלושה כדורים? הוא אומר שזה מספיק זמן.ועוד שאלה חשובה-מה המינון המקסימלי של ציפרלקס? תודה רבה הדר

05/02/2006 | 23:26 | מאת:

להדר לדעתי אחרי שישה שבועות של טיפול בציפרלקס (אפילו כדור אחד בלבד), אפשר לקבוע שהוא לא עוזר. בדרך כלל שני כדורים של ציפרלקס הם המינון המקסימלי לדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 09:44 | מאת: אפרת

ד"ר הירש שלום,אני סובלת מדפיקות לב מציקות מאות ביממה .כל היום חבטות בחזה. הקרדיולוגית בבדיקות הולטר אומרת שמדובר בפעימות מוקדמות.אני בשנות השלושים וטיפוס מעט מתוח וחרד.הומלץ על טיפול קל בנורמיטן 12.5 מ"ג ליום .מאידך הומלץ על ע"י רופא פסיכיאטר טיפול ברסיטל כדי לשפר את המצב הנפשי. שאלתי האם דפיקות הלב יכולות לנבוע ממצב רגשי?והאם מותר לקחת רסיטל ונורמיטן יחד.מודה לתשובתך.

04/02/2006 | 15:41 | מאת: אקס-מן

שלום אפרת, דפיקות לב יכולות בהחלט לנבוע מחרדה אבל אם יש בעיה קרדיולוגית יכול להיות שחרדה מחמירה את המצב ולכן בכל מקרה כדאי לנסות לשפר את המצב הנפשי. אפשר לקחת רסיטל ונורמיטן במקביל. בתחילת הטיפול ברסיטל תתכן דווקא החמרה של הסימפטומים. אקס-מן.

05/02/2006 | 23:24 | מאת:

לאפרת תודה לאקס מן ואני מצטרף לדבריו. פעימות מוקדמות קשורות למצב לבבי ולכן הטיפול הראשוני הוא בבעיה הלבבית. יתכן שהפעימות המוקדמות גורמות לחרדה, אבל הייתי מחכה קצת ולראות אם הנורמיטן פותר את הבעיה אולי לא תצטרכי את הרסיטל? בכל אופן אין בעיה במתן שתי התרופות הללו יחדיו. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 09:14 | מאת: לאה

תודה רבה לך ד"ר הירש היקר. על התייחסותך לשאלתי ותשובתך המהירה. אני זו שהפסקתי אפקסורXR ושאלתי האם להמשיך לקחת עקב אישיות בעייתית - רגזנות וכו'.... השבת שאפקסור במינון נמוך וציפרלקס עוזרות רק לעליית הסרטונין. האם תוכל להסביר בקצרה את ההבדל בין סרוטונין ונוראדרנלין. האם אין שום הבדל במינון נמוך בין אפקסורXR לבין ציפרלקס? אפקסור יש לי בבית וכך אוכל להתחיל לקחת כבר היום, וכן גם יש לי מרשמים לכדור. לגבי ציפרלקס אצטרך ללכת לרופא, מרשמים וכו'. אבקש את עזרתך שוב לאה

05/02/2006 | 23:22 | מאת:

ללאה באופן עקרוני על חרדה ודיכאון ניתן לפעול במספר מנגנונים ומספר חומרים במוח. אחד מהם הוא הסרוטונין והשני נקרא נוראפינפרין. מהבחינה המעשית לגביך אפקסור וציפרלקס יעילות באותה המידה ואין יתרון משמעותי לאחת מהתרופות. לכן מה שחשוב זה להתאים את אחת התרופות ללאה ולא ההבדלים התיאורטיים שממילא הם קטנים. בכל זאת הייתיממליץ להתחיל עם תרופה רק בהמלצת רופא. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 08:08 | מאת: רחל

אני נוטלת רסיטל כבר כמה שנים ולאחרונה חשה ירידה במצב הרוח ובתפקוד הכללי. האם השפעת תרופה נוגדת דיכאון יורדת עם הזמן?

04/02/2006 | 18:38 | מאת: מיכל

שלום לך לא כתבת מה המינון שאת נוטלת? לעטים -קיימת ירידה באפקטיביות של התרופה עם הטיפול ואכן הדרך היא להעלות במינון או להחליף את התרופה.(כמובן לפי התיעצות עם רופאך) שבוע טוב מיכל

05/02/2006 | 23:19 | מאת:

לרחל כנראה שהירידה במצב הרוח היא למרות התרופה, אין ירידה בהשפעת התרופה לאורך זמן. כל טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 05:55 | מאת: kitten

שלום דר' נכבד, הייתי רוצה לדעת האם אדם שאובחן ע"י פסיכיאטר כסובל מ PTSD, דכאון, חרדה, הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות סכיזואידית מוגדר כסובל ממחלת נפש עקב אחד או יותר מהנ"ל? אודה על תשובתך משום שזהו למעשה האבחון שנתנו לי והשאלה נשאלת לצורך ידיעתי האישית. בכל זאת אני מאמינה מנסיוני האישי שכאשר אדם יודע במדוייק ממה הוא סובל אז יכולתו הנפשית להתמודד עם מצבו מתעצמת. בתודה מראש, קיטן.

04/02/2006 | 17:34 | מאת:

לקיטן כל ההפרעות שציינת אינן כלולות במה שמקובל לקרוא "מחלת נפש", במונח מחלת נפש כוללים בדרך כלל הפרעות שבהן יש הפרעה בשיפוט המציאות, כמו סכיזופרניה, הפרעה מאנית, או פרנויה. מדוע כל כך הרבה אבחנות? אי אפשר היה להגיע לאבחנה אחת יותר מדוייקת? אולי כדאי להגיע לייעוץ נוסף בקשר לאבחנה? שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/02/2006 | 01:16 | מאת: kitten

הסיבה לריבוי האבחנות היא שבנוסף לפסיכיאטרית הקבועה המטפלת בי ושאבחנה אותי כסובלת מ PTSD עם דכאון מישני והתקפי חרדה, אני אושפזתי ושם אובחנתי כסובלת גם מהפרעת אישיות גבולית. בנוסף, הגשתי תביעה לנכות כללית בביטוח הלאומי והפסיכיאטרית שישבה בועדה קבעה שאני סובלת בעיקר מסכיזואידיות - לדעת הפסיכיאטרית שלי זו אבחנה שגויה, אבל זהו כבר נושא אחר. בכל מקרה, אני מודה לך על תשובתך.

04/02/2006 | 17:42 | מאת: דור

למרות ריבוי האבחנות שקיבלת, הפרעות חרדה (כולל PTSD) וגם הפרעות אישיות אינן מוגדרות כמחלות נפש. לגבי הפרעת אישיות גבולית, במצבים מסויימים היא תיחשב למחלה, תלוי בדרגת החומרה. מבחינה טיפולית, תשאירי את ההפרעות באישיות לפסיכולוגים ותתמקדי בנושאים כמו- דיכאון, חרדה, הפרעת קשב, פסיכוזה, הפרעת אכילה וכו' והטיפול בהתאם לסמפטומים.

04/02/2006 | 02:52 | מאת: מניקה

האם יש בעיה לקית "לוסטרל" בעת הנקה? מה יכולה להיות השפעת התרופה על התינוק?

04/02/2006 | 10:35 | מאת: דו?רו?ן

יתכן והחומר עובר בהנקה צריך לברר במרפאה טרטולוגית , http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catId=150

04/02/2006 | 17:24 | מאת:

למניקה הנקה לא מומלצת עם לוסטרל כיוון שהלוסטרל מועבר בחלב. אמנם מדובר בכמויות מינימליות אבל אף רופא לא יתחייב שלא יגרם שום נזק לתינוק. בכל אופן מהעבודות שנעשו לפי ידיעתי לא נגרם נזק לילדים כאשר גדלו. כמובן שחשוב להתעדכן אצל הרופא ואצל המכון הטרטולוגי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 19:30 | מאת: מיכל

שלום לך, יש הרבה תרופות שמותרות בהנקה. כדאי שתיפני ליעוץ מיקצועי ואמיתי ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ומדריכת הנקה(אין לי את המייל שלה) או תיתקשרי ל 9376911 -03 מוקד ליעוץ לקבלת תרופות בהנקה הן תעזורנה לך. בהצלחה ואני משוכנעת שתהיה כזו שבוע טוב מיכל

אני בן 55 נראה כבן 40 במקרה הגרוע, אב חד הורי הנותן את הנשמה לילדים שבחזקתי ולאהבת חיי ופעיל מינית כילד מתבגר. אני סובל שנים: מכאבי ראש-על בסיס יום יומי כמעט, עצבנות, אימפולסיביות, חוסר שקט, רגשי נחיתות למול בחורות בעיקר ומחרדות באופן כללי. וכמו כן אני בזבזן כרוני. כעת לראשונה בחיי התאהבתי בבחורה הצעירה ממני ב30 שנה והיא אהבת חיי. אני מכור אליה כמו אל סם(תלותי) וכל אלמנט קטן שמשתבש ביננו אני נכנס למשבר ולהתקפי פאניקה איומים. היא אשה מדהימה אך לא יציבה רגשית- דבר שמגביר את רגשי הנחיתות שלי וחרדת הנטישה שלי. אני מעוניין בתרופה שתסייע לי להפיג את החרדות הקשות ורגשי הנחיתות מהם אני סובל ביותר מבלי שהם יפגעו ביצר הלבידו המפותח שלי ומבלי שהם יגרמו לירידה בתפקוד המיני שלי ומבלי שאפתח בהם תלות או התמכרות-כקבוצת הבנדוזיאזפינים. זקוק לעזרה ותשובה- דחוף.

אתה צריך ללכת לרופא פסיכיאטר מומחה לאיבחון ולהתאמת טיפול שיתאים לך , ישנם מספיק כדורים כיום עם השפעה מועטה או ללא השפעה על הליבידו.

לחרד תודה לדורון ואכן האבחנה היא הדבר החשוב ביותר, אולי יש מקום לשיחות במקום תרופות? אולי מדובר בכלל בהפרעת קשב וריכוז? בכל אופן אחרי האיבחון אפשר יהיה לשקול תרופות וישנן כאלו שלא פוגעות במין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

נראה כי אתה סובל מחרדות ואכן מומלץ להימנע משימוש לאורך זמן בבנזודיאזפינים משום שהן יוצרות תלות.הייתי מציעה לך לפנות לפסיכיאטר באיזור מגורייך בשביל שיאבחן אותך פנים מול פנים ויתן את הטיפול המתאים. בהצלחה הדר.

לחרד הבעיה העיקרית אינה התרופות אלא החרדה או ההפרעה שממנה אתה סובל, באופן עקרוני בעיה נפשית כמו בעיה גופנית עלולה להגביל את הנהיגה ויתכן שהרופא יפנה אותך לבדיקות, אבל הכל תלוי במצב שלך ולאו דווקא אם תטופל תרופתית או לא. להיפך, כיום הגישה היא שמי שנוטל טיפול הוא אחראי ולכן גם אחראי בנהיגתו ויכול להמשיך לנהוג. מי שאינו נוטל טיפול מסודר עלול לסכן בנהיגתו. רוב התרופות נגד חרדה ודיכאון אינן מרדימות אלא מעוררות דווקא. העיקר שתגיע לאבחון. כל טוב דר' גיורא הידש

03/02/2006 | 23:21 | מאת: רותם

כל חמישה ימים אני מפחיתה 10 מ"ג כשהיום אני על 10 מ"ג במקום 40 מ"ג כל יום כל זאת לקראת מעבר לכדור לוסטראל רציתי לשאול אים יש מישהו שנוטל לוסטראל ומרוצה מהשפעתו על חרדות ??? כל זאת אחרי שהסרוקסט כבר מיצה את עצמו ולא הואיל במיוחד גם במינון מקסימלי שכזה אני מאוד שמחה שבנתים אין תופעות גמילה מיוחדות מהסרוקסט אבל חוששת מעט מהמעבר אשמח לשמוע חיזוקים ותגובות

04/02/2006 | 17:20 | מאת:

לרותם בדרך כלל אין צורך להפסיק כליל את הסרוקסט ולהתחיל בלוסטרל, כך גם מונעים תופעות של סיום טיפול, תתייעצי שוב עם הרופא המטפל לגבי הנקודה של הפסקה מלאה של הסרוקסט. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/02/2006 | 17:41 | מאת: רותם

היא אמרה שזה סכנת נפשות שיהם יחד

האם מישהו יודע איך מתנהלת הועדה לקביעת אחוזי נכות? כמה זמן נמשכת? כמה אנשים ומי הם היושבים בועדה? סגנון כללי של שאלות הנשאלות בועדה? וכל פרט אחר שיכול להיות רלוונטי בכדי להכיר את ההליך. אודה לתשובות מכל מי שמכיר את הנושא סוף שבוע נעים לכולם, אני.

לשרון ישנן ועדות רבות אבל את בטח מתכוונת לביטוח הלאומי או למשרד הביטחון. בדרך כלל בועדות יושבים שלושה רופאים שאחד מהם הוא פסיכיאטר והוא מנהל את השאלות בפסיכיאטריה. משך הועדה קצר מאוד ולכן חשוב שתכיני מראש את מה שאת רוצה להגיד או הדברים החשובים ביותר שצריכים להאמר. אחר כך ישאלו אותך מספר קצר של שאלות. הועדה מתבססת במידה רבה על המסמכים שהוגשו לה ופחות על הבדיקה עצמה ולכן היא בדרך כלל קצרה. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכולם! ההודעה ארוכה אך אשמח אם תקראו ותעזרו לי! שמי אמיר,השתחררתי מהצבא לפני קצת יותר משנה,כרגע אני סטודנט להנדסת תוכנה שנה "א"!הסיבה שאני משאיר כאן הודעה היא כי קצת נמאס לי מהחיים שלי,אולי מהדרך בא אני חיי,אולי מהציפיות שלי,אני כבר לא יודע ממה אבל כבר הרבה זמן שלא טוב לי,אני לא מאושר בכלל! אז ככה:בתקופת הילדות שלי היה לי די טוב,הייתי ילד רגיל ומאושר אם כי הייתי חסר בטחון עצמי.תמיד היו לי הרבה חברים ותמיד מקובל!כשהתגייסתי לצבא,היה לי ממש טוב בחיים,הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי ממש מקובל,מלא חברים,הצלחתי שם ממש טוב,הייתי מאושר לגמרי למרות שהשירות היה ממש קשה גם מהבחינה הפיזית וגם הנפשית(ראש צוות בטייסת קרב F16).ואז קרה משהו ממש רע:נפצעתי די קשה,נפלתי מכנף מטוס ונחבלתי בגב,בראש והאף,הייתי מאושפז בבית חולים ועד היום אני סובל מכאבי ראש,אף שבור,וכאבי גב(שברי דחיסה),תבעתי את הצבא(השקעתי המון כסף) והם נתנו לי רק 4% על כל הנזק הזה והם לא מוכנים אפילו לממן לי טיפולים!זרקו אותי לכלבים!כמו כן,בצבא הכרתי מישהי שממש אהבתי ואחרי 9 חודש היא החליטה להיפרד ממני למרות שהיה ממש טוב(אמא שלה כנראה לחצה עליה) וזה משהו שבא לאחר הפציעה שלי,מה גם שזה הרס אותי עוד יותר,תקופה לא קלה הייתה לי אז שבה הייתי שרוי בדכאון,בכיתי המון,והיה לי הכי רע בעולם בנוסף לפציעה קשה!באותו זמן עבדתי אז זה די עזר לי ואיך שהוא התגברתי על הפרידה,לאחר כמה חודשים הכרתי מישהי חדשה ולאחר חודש שהיינו יחד(הייתי נוסע אליה מאשדוד לחיפה) גיליתי שהיא הסתירה ממני בעיה בריאותית שהייתה לה והיא כמעט שהדביקה אותי במה שהיה לה,מה גם שהיא לא התכוונה לספר לי כלל ואני גיליתי זאת במקרה!אז הרגשתי נבגד שהיא הסתירה ממני מידע כזה כשאני כל כך השקעתי,היא סיכנה את הבריאות שלי אחרי שאמרתי לה עד כמה חשוב לי כנות בקשר ולה זה לא הזיז,היא זלזלה במה חשוב לי ולו בכדי לספק צרכים!הרגשתי נבגד,עכשיו הכרתי גם מישהי אבל היא שומרת אותי על אש נמוכה ואני ממש רוצה אותה אבל זה פשוט לא יוצא...היא פשוט משחקת בי,למה לעזאזל עם מי שאתה הכי רוצה זה לא יוצא? מהבית שלי מתחיל להמאס לי,אני תקוע עם ההורים שלי ופשוט נמאס לי מזה,מת לגדול כבר ולחיות לבד,ההורים לפעמים לוחצים,מתווכחים על שטויות,ואין לי כוח כבר להסביר ולהצתדק בפניהים,יש לי את הבעיות שלי ולפעמים הם לא מבינים שאני כבר אדם בוגר שמקבל החלטות לבד,הם חושבים שאני עדיין ילד קטן וכבר אין לי כוח לזה!!!אני צריך שקט! פשוט נמאס לי מהכל,מאנשים,חברים בוגדניי(אחד החברים הכניס לי אגרוף),אהבות(אתה משקיע,נותן את הלב,כנה,ובסוף איך שהוא יורקים לך בפרצוף,אין הערכה,שוכחים אותך בשנייה ושוכחים עד כמה נתת),אני מתמודד עם כאבי גב איומים בגיל צעיר למשך כל חיי מה שישפיע גם על עבודה בעתיד!כרגע אני רואה את עצמי תקוע ביום שישי בבית מלא בבאסה ומסתכל על החיים שלי:חבר שבגד,חברה שעזבה למרות שהיה טוב ואהבנו,חברה שסיכנה את בריאותי,פציעה קשה שמלווה אותי עד היום,הורים שאוכלים את הראש ואין שקט מהם,ובחורה שאני הכי רוצה משחקת בי ושומרת אותי על אז נמוכה!!! וזה פשוט נמאס מהחיים האלה,אין שום סיפוק בהם,מה התכלית לעזאזל?אתה מסיים בעיה ומתחילה אחרת,אנשים כמו זאבים,טורפים ובוגדים בך,בעיות בלי סוף ואתה אף פעם לא מאושר,תמיד משהו מטריד אותך!!!למה זה ככה?מה עושים?איך משנים את זה?אצל כולם זה כזה מסריח?

אמיר, טיפול פסיכולוגי יכול להיות התשובה שלך , שם תנסה לעשות סדר בבלגן ,בגדול כולם עוברים את קשיי ההתבגרות אכזבות קשיים זה חלק מהחיים אתה לא היחיד שמתמודד עם זה כך שאם צרת רבים מנחמת אותך אז אתה יכול להיות רגוע :) .

לאמיר התשובה הקלה היא בקשר לצבא, בתביעה נגד משרד הביטחון חשוב לקבל את ההכרה שהנכות היא בגלל השירות הצבאי, אחר כך אפשר להתווכח על החומרה, ובעתיד תמיד אפשר לדרוש גם החמרה בנכות. כמובן שאין לי נוסחה לשאלתך בכותרת, אבל אני כן חושב שיש מצב של קושי להסתגל לבעיות הגופניות ולפרידה מהחברה, ולכן השאלה שלי היא במה אפשר לעזור? כאשר קיימים קשיים להסתגל ולהתרגל למצב חדש (אם בריאותי או בחיים בכלל), יש טעם להגיע לטיפול, אכן קודם כל לשיחות אבל יתכן שגם תרופות יעזרו לך לחזור ולעמוד על הרגליים. תשמור על עצמך והרבה בריאות דר' גיורא הידש

היי אמיר. קודם כל אני אגיד לך שכל אחד עובר תקופות אפורות בחיים שלו לפעמים הכל בא ביחד והכל נראה מסריח תסתכל על עצמך אחרי כל מה שעברת ועדיין אתה פה ושרדת לכל דבר יש את הזמן שלו לאהבה חדשה,עבודה ושאר הדברים שמסתדרים בסוף לפעמים קשה לראות חיובי אבל אני בטוחה שיש כמה דברים שהם כן חיובים בחיים שלך תנצל אותם אתה בסך הכל צעיר ולא מצאת עדיין את עצמך אבל אני בטוחה שזה יקרה עניין של זמן בכל מקרה בהצלחה ותחשוב חיובי

אכן,החיים מלאים במכשולים והם לא תמיד כאלה יפים. נראה שיש לך הרבה מה לומר ולדבר ועל כן ההמלצה שלי היא שתפנה לפסיכולוג. אתה תוהה אם אצל כולם זה כזה מסריח?לכל אחד יש את התיק שלו,אצלאחד טוב יותר אצל אחר גרוע יותר אבל כל אחד עובר משברים בחיים כולנו בני אדם. שיהיה בהצלחה הדר.

אמיר היקר, דורון צודק. אתה לא לבד והרבה מאיתנו נושאים על גבם עצב, כאב, זכרונות לא טובים, בגידות, פציעות וכאלה. בכמה שיחות עם פסיכולוג אתה באמת תעשה לך סדר , תקבל כלים להסתכל אחרת על הדברים ואפילו ( לא תאמין ) להוציא מתוק מעז. מניסיון - אפשר להמתיק את הגלולה המרה ולהמשיך מחוזק וחכם יותר. אני לא מכירה את הוריך ובוודאי זה ישמע נדוש אבל כמובן שהם מתערבים איפה שהם מאוד רוצים לעזור. יתכן שהם רואים אותך תועה/טועה וקשה להם להישאר אדישים. אמיר, הצרות שלך באמת באמת לא גדולות. אתה פשוט במצב רוח כזה ולא כל כך יודע מה לעשות עם זה. אל תדחה את הביקור אצל פסיכולוג. שווה לנסות !! רק טוב ! אמא אחת.

03/02/2006 | 17:43 | מאת: אני21

שלום. היום הייתי אצל פסיכיאטרית שרשמה לי איקסל, לאחר שהפסקתי על דעת עצמי מזה כשבועיים לקחת אפקסור וטופמקס. מבקשת לשאול כמה דברים- 1. יש המלצה מתי לקחת את הכדור? בבוקר, בערב? על קיבה מלאה? את זה שכחתי לשאול אותה. 2. יש הבדלים בין אפקסור לאיקסל? מהם? 3. דיסתמיה. זו האבחנה שלה. אני יודעת שזה סוג של דיכאון, אבל בכל זאת אשמח לשמוע כמה מילים על זה. מה זה בדיוק? תודה רבה.

04/02/2006 | 10:24 | מאת: דו?רו?ן

נראה לי שאת האיקסיל צריך לקחת בבוקר על קיבה מלאה בהתחלה לפחות עד שהגוף יתרגל. אם אני לא טועה איקסיל פועל על הניורואדרנלין לעומת האפקסור שפועל גם על הסרטונין בנוסף. דיסטמיה זה דיכאון קל שנמשך תקופה ארוכה של יותר משנתיים. אומרים שטיפול פסיכולוגי (קוגנטיבי התנהגותי) בנוסף לכדורים מועיל יותר.

04/02/2006 | 12:42 | מאת: אני21

תודה. ככל שאני יודעת שניהם עובדים על הסרטונין והניורואדרנלין. האמת היא שלקחתי את האיקסל לפני השינה אתמול, והיום כבר מאוחר מידי לקחת אותו בבוקר.. תודה על ההסבר לגבי הדיסתמיה.

04/02/2006 | 17:20 | מאת: דור

איקסל היא תרופה מסוג SNRI, ניתנת במינון 100-200 מ"ג ליום. חשוב לקחת פעמיים ביום- בוקר וערב בהפרש של 12 שעות. האיקסל משפיע על הסרוטונין והנוראדרנלין בדומה לאפקסור, אך ההשפעה שלו על הנוראדרנלין מתחילה כבר במינונים נמוכים (אפקסור משפיע על הנוראדרנלין רק במינון גבוה יחסית). דיסתמיה הוא דיכאון כרוני בדרגה בינונית. קשור בד"כ לאישיות. טיפול תרופתי בשילוב פסיכותרפיה יכולים לעזור. מומלץ טיפול פסיכולוגי ארוך טווח בנוסף לתרופות.

03/02/2006 | 13:32 | מאת: רז

מה אתם אומרים על סיינטולוגיה? קראתי על זה הרבה... נשמע הגיוני מבחינה תאורטית... אבל הרבה דברים נשמעים הגיונית תאורטית... איך זה בפועל? זה עובד? זה באמת משפר אותך? מקרב לאושר? מנקה אותך מפחדים ומהתנהגויות לא רצויות?

03/02/2006 | 14:27 | מאת: דו?רו?ן

תעשה חיפוש באינטרנט ותראה חומר על הסיטולוגיה, אומרים שזו כת קישור אחד מתוך הרבה : http://moreshet.co.il/web/news/news1.asp?x=39533&kategory=1100 עוד תוצאות : http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%22%D7%9B%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94+%22&meta=