פורום פסיכיאטריה
לרופאי הפורום שלום רב! אני בחור בן 20, לפני כ11 שנה עברתי תאונת דרכים בה אוטו פגע בי מאחור כהולך רגל, לאחר הפגיעה, עפתי כ5 מטרים קדימה, לא היו פגיעות פיזיות, לפחות בבדיקות שנערכו לאחר מכן. אך מזה 11 שנה אני סובל מאוד מתופעות קשות מאוד שבהם אני חייב לשבת או לשכב, התופעות פקדו אותי בהתחלה כמה פעמים ביום, לאחר מכן כמה פעמים בשבוע, עד שלפני כ3 שנים הם פסקו, אך לפני כשנה וחצי חזרו התופעות, בהתחלה רק כשאר הייתי חולה, או כאשר היה קילקול קיבה וכו', כעת התופעות חזרו להטריד אותי כמה פעמים בשבוע בעוצמה חזקה ללא קשר לכלום, הייתי מטופל לפני שבע שנים בטיפול פסיכולוגי שנמשך כ 4 שנים. תיאור התופעה: התופעה באה בפתאומיות בתור התקפה ובגלים, במהלך ההתקף יש גלי חום, רעד בגוף, אקסטזה של חושים של כל הגוף, דפיקות לב חזקה, הרגשת אדרנלין בדם, הרגשת שינוי מרחב (החדר ניראה אחר) דומה אף לשיא מיני ,עם אותה רמת הרגשה אך לרעה, ההתקף יכול להיות בין 10 דק ולהימשך כשעה עם רמות שונות של "גלים קטנים" שלא נותנים מנוח. לאחר החלטה של להתחיל עוד פעם להבין מהי התופעה, הייתי אצל רופא והוא הפנה אותי לפסיכיאטר, לפי איבחונים הקודמים מדובר בתופעת "פאניק אתאק", השאלות שיש לי האם זו היא ההבחנה? כיצד ניתן לטפל בעניין? (הומאופטי, תרופתי קל) אני עומד מול שירותי הצבאי ואמור לדווח זאת לצה"ל, למרות רצוני לא חושב כי אוכל להתמודד עם זה בצבא(בהתקפים של מספר פעמים בשבוע) לצערי ברצוני ללכת לקצין בריאות הנפש ולהשתחרר, האם על סמך האיבחון יהיה ניתן להשתחרר מהשירות( אני רוצה להדגיש כי כל חיי הייתי ציוני, מפקד תנועת נוער, וההחלטה קשה מאוד לגבי ואינה מתוך אי רצון לשרת בצבא). התשובה מאוד מאוד חשובה לי, ותודה מראש. יוסי
יוסי שלום אולי תשקול לבקש דחייה כשנה מהצבא ובנתיים יהיה לך זמן לטפל בעצמך הן תרופתי והן בשיחות. צר לי לשמוע שאינך רוצה ללכת לצבא רק בגלל הפחד שמשתק אותך. תפסיד פה המון . רק טוב , מיטל
הי מיטל! אני חייב להגיד לך שבגיל 16 כאשר היתי עוד בצו ראשון, דיווחתי לצבא כי הכל בסדר ושוד דבר לא מפריע לי (אפרופו לכן הפרופיל שלי 82), כי באמת התופעות נפסקו, כעת כאשר הדבר חזר ברמות פי כמה, אני מרגיש כי לא יהיה בכוחי לעמוד מול זה בצבא, ולא רק זה אני עלול לסכן את חיי וגם את חיי חברי לפלוגה, זאת באמת באמת בשבילי החלטה קשה שאצטרך לקחת בהקדם ואני מתיעץ איתה מול הרבה אנשים. אבל תודה בכל אופן.
בת 30 אני חרדתית מאז ומעולם רק שבשנים האחרונות החרדה שלי מתבטאת בעיקר בפחד קהל שהלך והתגבר אצלי, אני בחורה מוכשרת אינטיליגנטית אבל יש לי בעייה עם כל מיני תפקידים שמצריכים ממני לעמוד מול קהל (תפקידים ניהוליים לרוב) ולבצע פרזנטציות ולכן אני מרגישה שכל הנושא המקצועי שלי מוגבל בגלל כל הפחדים שלי, היום אני מחפשת עבודה חדשה ובמסגרת החיפושים הגעתי לתפקיד ניהולי שמצריך ממני התמודדויות עם הפחדים שלי, מעבר לזה התפקיד הוא מושלם בשבילי אבל שוב יצריך ממני המון התמודדויות עם מצבים שאני ממש סובלת בהם, בעבר ניהלי אנשים והרגשתי שהתפקיד מצריך ממני המון אנרגיות על דברים כאלו ולא נהנתי לעשות אותו בגלל זה וזאת אחת הסיבות שעזבתי אותו, אבל היום אני שואלת את עצמי לא כדאי להתחיל להתמודד עם הפחדים שלי??? האם כל החיים אני אעצור את עצמי בגלל הפחדים האלו??? אני בסה"כ בתחילת הקריירה שלי ואני ממש מגבילה את עצמי לתפקידים קטנים שגם הם לא עושים אותי מאושרת בעיקר בגלל העובדה שאני מרגישה מבוזבזת. יש לי כמה שאלות : מה את מציע ד"ר? אני לא לוקחת כדורים ולעולם לא לקחתי פעם קיבלתי מרשם לכדור שנקרא"לוריוון "לא עשיתי בו שימוש מעולם, אבל אולי כדאי לי לקחת אותו מידי פעם לפחות בפעמים הראשונות שאצטרך להתמודד עם הסיטואציות המביכות האלו עד שאתרגל- האם זה נשמע הגיוני? האם הגוף לא יתמכר לכדורים האלו??? בקיצור אשמח לשמוע כל עצה שתעזור לי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורי. תודה.
יערה שלום !! פחד קהל , נושא בעייתי שרבים חווים אותו , אני שנים סבלתי מזה עד כדי שזה היה משתק אותי והייתי נמנעת ממצבים. אי אפשר לברוח לנצח , אלא, להתמודד. פניתי לעזרה מקצועית ושיחות, במקביל התחלתי ליטול כדורים אנטי דיכאוניים . נטלתי אותם תקופה קצרה והפסקתי. כשהייתי צריכה לעשות הצגות , כאמור , נמנעתי, עד שהחלטתי שאני עושה את זה זה לקח ממני המון ולפני כל הצגה הייתי נוטלת כדור הרגעה. כאשר בא הנסיון , רמת החרדה יורדת כי נראה שהשטן הוא לא כזה גרוע. היום , לפני הצגה אני לא לוקחת כלום ,שתקתי את החרדה. אני מרגישה נהדר ולפעמים אף נהנית מזה. אל תמנעי ממצבים כאלה , כי את מפסידה המון, מקום עבודה חשוב. אולי טיפול התנהגותי קוגנטיבי יתאים לך , בלווי תרופת הרגעה אקוטי למקרה(לוריוין,וואבן וכו ). שיהיה רק טוב , מיטל
ליערה שאלתך מתארת מצב גבולי ולכן אין תשובה חד משמעית אלא ישנן מספר אפשרויות שמהן תוכלי לבחור את האפשרות המתאימה לך ביותר. ראשית, אין מדובר במחלת נפש ואת תוכלי להמשיך ולחיות עד 120 עם החרדות ועם המגבלות. שנית, בהחלט יתכן שעם הזמן והרצון שלך תתגברי על החרדות ובסופו של דבר תוכלי ותדעי לעמוד בפני קהל ולהרגיש טוב. לכן, השאלה היא עד כמה החרדות מגבילות אותך ועוצרות אותך, ובנוסף עד כמה חשוב לך להתגבר עליהן כמה שיותר מהר? לכן השאלה הראשונה היא האם יש לך זמן ו"המחיר שאת משלמת", ועד כמה את מוכנה לסבול את המגבלות שהחרדות כופות עליך. אם את מוכנה לשלם את המחיר ויש לך זמן אז הכל בסדר. אם את רוצה מהר יותר אז כדאי לחשוב על טיפול. כמובן שלכל סוג של טיפול יש יתרונות וחסרונות. ישנן שיחות שהשיטה המומלצת היא התנהגותית/קוגניטיבית, ישנן תרופות שיש להן יתרונות וחסרונות אבל הן פועלות הרבה יותר מהר משיחות וגם מבטיחות תוצאות טובות יותר. ישנן גם שיטות אלטרנטיביות שעשויות לעזור כמו שיטות הרפיה שונות וגם היפנוזה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לעשות חשבון נפש ולהחליט האם את רוצה להמשיך כך ולהתגבר או לפנות לטיפול. כמובן שאפשר להגיע לפסיכיאטר לייעוץ חד פעמי כדי לשקול אתו את האפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה הידש
אני נוטל מספר כדורים ביום בבוקר חצי כדור לוריוון עם אפקסור 75 ובערב כדור אחד של סרוקוול. בעקבות בעיות גב אני לוקח גם אטופן 600 האם עלולה להווצר בעיה משילוב זה?
ליאיר לא צפויה להיות בעיה עם השילוב של תרופות אלו. כל טוב דר' גיורא הידש
האם 8 מ"ג ליום נחשב מעט?( כאשר לקחתי פלוטין היו המינונים כ-30 40 מ"ג ליום.) האם כאשר אני לוקח מינון של 6 מ"ג ליום שזה כדור וחצי ליום מומלץ באמת לקחת כדור וחצי - או שניתן ( בגלל שזה נוח יותר) לקחת יום כדור בודד ויום זוג כדורים וכך להשיג ממוצע של כדור וחצי?
שלום, לאדרונקס משך פעולה קצר ולכן מומלץ לחלק אותו במשך היום. כיוון שהוא מעורר ההמלצה היא פעמיים ביום בוקר וצהריים. מינון של 8 מג' הוא בהחלט מינון בינוני פלוס, לא משווים תרופות לפי מיליגרמים. אקמול לדוגמא הוא 500 מג' ואין זה מעיד על חוזק או חולשה. כל טוב דר' גיורא הידש
ניסיתי הרבה סוגי כדורים נוגדי דיכאון ללא הצלחה גדולה .עכשיו התחלתי טיפול בבונסרין .שאלתי:למה בונסרין ניתנת רק לקראת סוף האפשריות ולא מלכתחילה .האם היא פחות טובה?או ממכרת?ותוך כמה זמן היא משפיעה?ולמה אין עליה מספיק מידע?
לאיציק הבונסרין היא תרופה טובה, מדור הביניים בין התרופות הישנות לחדשות שאחרי הפרוזק. כיום מקובל להתחיל עם התרופות החדשות יותר והיותר סלקטיביות ורק אחר כך לפנות לתרופות הישנות שיש להן בדרך כלל יותר תופעות לוואי. לבונסרין דווקא יש מעט תופעות לוואי והחסרון העקרי הוא עייפות ואולי רדימות במשך היום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, עד לפני כשנה וחצי סבלתי מחרדות קשות במשך 3 שנים עד שהרופא המטפל שלי מצא לי שילוב של תרופות אשר סייעו לי והרימו אותי בחזרה למעלה בצורה מדהימה. כל זה קרה עד לפני כ 4 חודשים. אז הייתי בלי התרופות, הפסקתי אותם אחרי 9 חודשים לערך מכיוון שהיו עם תופעות לוואי מאוד קשות(נטלתי מרוניל, לוסטרל וליתיום). אחרי שהפסקתי עם התרופות..משהו כמו אחרי 3 חודשים חזרה לי הבעיה אך במינון/רמה קטנה יותר של חרדות ודיכאון. היום, אני מסיים טיפול לא מוצלח במיוחד בסימבלטה אחרי 7 שבועות. השאלה או הנושא שאני הייתי רוצה להעלות הוא "מה שאני מרגיש בימים אלה". אם הייתי רוצה להסביר את עצמי הכי טוב שניתן הייתי מחלק את מה שעובר עלי היום ל - 2: 1. ישנם רגעים במהלך היום, והם יחסית מעטים לעומת סעיף 2 ובמיוחד מעטים וחלשים לעומת מה שעברתי עד לפני שנה וחצי, שבהם אני חש חרדות ועצבנות שלפעמים חזקים יותר ולפעמים פחות שמלווים בבכי ועצבות. 2. סעיף זה מהווה את עיקר ההרגשה שלי ביום יום. אני נמצא רוב היום במצב סטטי, מצב שבו אני לא סובל, לא בוכה, לא עצוב, אלא מתפקד לכאורה בסדר גמור, הן בעבודה והן בחיים האישיים שלי אבל מצד שני אני לא מרגיש את האנרגיה החיובית שהיתה מלווה אותי כשחשתי טוב במשך שנה. אני יותר הייתי מאפיין את עצמי כמעין רובוט שעושה הכל בצורה הטובה ביותר, מתלבש יפה, נראה מטופח, מצטיין בעבודה, אבל כל זה למראית עין מכיוון שבפנים אני לא מרגיש "שלם". האם דבר זה ידוע, מוכר? האם זה מצריך טיפול כלשהו? לפעמים עוברת בראשי המחשבה ש"אולי אין לי כלום כי אני לא סובל או בוכה או עצוב (לפחות רוב היום לא), אז למה אני לוקח כדורים?" אבל העניין הוא שאני יודע שאני לא כמו שהייתי בתקופה היותר טובה שהיתה לי. מאז שהבעיה חזרה ידעתי עליות ומורדות אבל מה שנשאר תמיד היתה התחושה הרובוטית של חוסר התלהבות מדברים שפעם היו מלהיבים אותי. אני מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות....
לארז אכן נראה שהפסקת את התרופות מוקדם מדי וחבל שהפסקת את כל התרופות. כמובן שהאפטיות שאתה מתאר עלולה להית סימן לדיכאון אבל יתכן שצריך לחכות עוד קצת כדי לראות לאן ילכו הדברים, האם יהיה שיפור או חס וחלילה הרעה. מצד שני מדובר כאן על איכות חיים, האם המצב הנוכחי הרבה יותר גרוע מהמצב של האנרגיות עם תופעות הלוואי של התרופות? כך שהתשובה לשאלתך מאוד מאוד אישית וצריך להתאים לך את התשובה הנכונה. כל טוב דר' גיורא הידש
למה הכוונה ב-"בדיקת דם לרמת דפלפט + ס.ד. + אמילזה"? אני מבינה שב"רמת הדפלפט" הכוונה לרמת מייצב הרוח, אך למה הכוונה ב "+ ס.ד. + אמילזה"? תודה על כל תשובה. תודה
לאמא ס.ד. היא ספירת דם, או מה שנקרא תמונת דם - המוגלובין, כדוריות לבנות וכך הלאה. עמילזה הוא חומר המופרש על ידי הלבלב וחשוב לבדוק את רמתו כי לעתים הדפלפט עלול לפגוע בלבלב או בכבד. כל טוב דר' גיורא הידש
האם חרדה חברתית היא מחלת נפש? האם מי שלוקח רבע כדור סרוקסאט חולה במחלת נפש?
למירב כאשר אומרים מחלת נפש (מושג לא מקצועי) הכוונה היא למחלות שבהן יש הפרעה בשיפוט המציאות כמו סכיזופרניה או מאניה דפרסיה. חרדה חברתית היא הפרעה של חרדה, אומנם מדובר בבעיה נפשית (לא גופנית) אבל לא במחלת נפש. כל טוב דר' גיורא הידש
אני לוקחת בשבועיים האחרונים וואבן (20-30 מ"ג ליום) בסוף שבוע זה יש לי תור ראשון לפסיכולוג.אם עד הפגישה אמשיך לקחת כדור ,אתמכר? כשתגמר לי החבילה הרופא יכול לא להסכים לתת לי מרשם?
לנעמה אפשר ליטול את הואבן במשך כחודש עד שמתחילה בעיה של התמכרות. בכל אופן כדאי לעשות הפסקה של יום יומיים ואז פותרים את הבעיה של ההתמכרות. רופא המשפחה בהחלט יכול להמשיך ולרשום לך את התרופה, אם צריך כמובן. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה דוקטור
שלום רב, אני לוקחת מזה שבעה חודשים לוסטרל, ולפני כן פלוטין במשך שש שנים. עם הפלוטין הצלחתי להיכנס להריון עם ילדי הראשון תוך חודש. עכשיו אני מנסה כבר קרוב לארבע חודשים להיכנס להריון ולא מצליחה - לא שאני באה להאשים את הכדור אבל הייתי שמחה לשמוע על נשים (או עובדות רפואיות) שנכנסו להריון בזמן שהן לקחו לוסטרל. כמו כן אשמח לדעת האם ניתן להניק עם הלוסטרל??? תודה והמשך יום נפלא לכולנו.
שלום, הלוסטרל לא משפיע על ההורמונים הנשיים והביוץ ולכן לא צריכה להיות בעיה בכניסה להריון. הלוסטרל עובר בחלב האם ולכן לא מומלץ להניק, אבל ניתן לעקוף באופן חלקי את הקושי הזה וישנן נשים אשר מעדיפות להניק וליטול את הסיכון. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום האם אתה יכול להסביר לי את ההבדל בין אפקסור וציפרלקס?ולמה מיועד האדרונקס? תודה
לאילה ישנם שתי דרכים לטיפול בדיכאון, אפשר לפעול על חומר במוח שנקרא סרוטונין ואפשר לפעול על חומר אחר הנקרא נוראדרנלין. הטיפול דרך סרוטונין או דרך נוראדרנלין יעיל במידה דומה ולכן ניתן לתקוף את הדיכאון באחת משתי הדרכים הללו. הציפרלקס סלקטיבי ופועל על הסרוטונין בלבד, האדרונקס סלקטיבי ופועל על הנוראדרנלין בלבד, האפקסור פועל בשני המנגנונים, גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין וזה יתרונו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אילו גישות איבחוניות ו/או טיפוליות מקובל לנהוג באדם שיכולתו הקוגניטיבית נפגעה בעקבות טיפול תרופתי ע"י בנזודיאזפינים ו - SSRI's?? מדובר בבחור בשנות ה - 20. תודה מראש,
ליניר בנזודיאזפינים עלולים לפגוע ביכולת הקוגניטבית באופן קל והיכולת הקוגניטיבית חוזרת לרגיל אחרי הפסקת הבנזו. SSRI אינם פוגעים ביכולת הקוגניטיבית אלא משפרים אותה. אולי הבעיה הנפשית הבסיסית שבגללה ניתן הטיפול גורמת לירידה הקוגניטיבית? כל טוב דר' גיורא הידש
ליניר, גם אצלי הייתה ירידה ביכולת הקוגניטיבית לאחר שנים של שימוש בבנזו ובאנטי-דפרסנטים. אין הרבה מה להציע לך, חוץ מלתת לזמן לעשות את שלו. אפשר לאמן את המוח בתרגילים, כמו לפתור תשבצים (כדי להחזיר אוצר מלים שנשכח) תרגילי חשבון, קריאה מרובה (עד כמה שהריכוז הפגוע מאפשר) תרגילי זכירת מספרים וכו'. עשיתי לעצמי אימונים כאלה וזה גם הביא לשיפור מסויים. לקח לי שנה לאחר הגמילה, עד שהחזרתי את רוב היכולות הקוגניטיביות שלי. והיום, כשנתיים לאחר הגמילה, עדיין יש פגיעה קוגניטיבית אך מזערית. צריך המון סבלנות. בכל אופן, זה לא נכון שבנזו+ סמים פסיכיאטריים אחרים לא פוגעים בקוגניציה. הם פוגעים בצורה מזעזעת! את זה למדתי על בשרי, אז אל תיתן לרופאים לעבוד עליך. בהצלחה.
אני מרגישה שאני הולכת להשתגע רוצה לטפל בעצמי כבר שנים - יותר מעשר אך כל פעם דוחה מסיבה זו או אחרת - קשת החלטה אם זה מפחד, סטיגמה ואני יכולה למצוא עוד אלף ואחת סיבות אני מרגישה חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, פחדים, חומות, חוסר קבלה עצמית,מחשבות טורדניות, מנתחת יותר מדי דברים מה שגוזל ממני המון המון אנרגיות ועוד ועוד ועוד הרשימה עוד ארוכה מאוד אם אני מרגיש טיפה יותר טוב אני דוחה את ההליכה לקבלת עזרה הבעיה היא ש"התרגלתי" לחיות שרע לי ואם כבר טוב לי אז זה בטח יעבור מהר אין לי כסף לטיפול פרטי - מנסיון של שיחות לא יצא לי כלום כי אני לא מצליחה להשתחרר בשיחות כלל ומרגישה חסומה ומנותקת לחלוטין ומדברת מהראש בלבד פשוט יורה אצת כל מה שיש לי כמו סיפור שמספרים מהצד מה שאני רוצה לדעת זה - במידה ואני מתחילה טיפול תרופתי דרך קופ"ח כמה פגישות לוקח עד הקביעה מה אני אמורה לקבל בידיעה שאני סובלת מאיזה עשרים סימפטומים שונים ? אם זה בכל זאת מהקופה האם זה יכול לפגוע בי בחיים ובעתיד בכלל מהסיבה של הסטיגמה שקיימת על תרופות (למרות שחצי עולם לוקח) והאם המטפלים דרך הקופה מספיק רגישים למטופלים שלהם אשמח לתשובה - יום טוב
אם את מפחדת מפסיכיאטרים, ניתן להתיעץ עם רופא משפחה, לגבי האפשרויות הטיפוליות למצבך. לתרופות יש תופעות לוואי ולכן צריך להתיעץ עם רופא. אם אין בעיה תפקודית משמעותית, מומלץ דווקא טיפול שיחתי. למרות הנ"ל, תוכלי לקבל תרופות מרופא כללי/משפחה, או מפסיכיאטר, בקופת חולים. סודך יישמר מכל משמר, אלא אם תחליטי מיוזמתך לוותר עליו.
שלום, אני חושב שהשאלות שאת שואלת מקורן בחרדות ושוב בפחד להתחיל טיפול. בכל אופן פניה למרפאה ציבורית ממשלתית (של בית חולים בדרך כלל אבל יש גם מרפאות קהילתיות) פותרת את הבעיה של רישום בתיק הרפואי בקופת החולים, את התרופות תצטרכי לקנות על חשבונך אבל תרופות רבות זולות מאוד. אולי הגיע הזמן לקפוץ למים ולהתחיל טיפול? אפשרות נוספת היא ללכת לפגישה ראשונה אצל רופא פרטי, לקבל המלצה להתחלת טיפול ולהמשיך בטיפול במרפאה הציבורית, כך גם תפתרי את בעית ההמתנה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מטופלת מזה כארבעה חודשים בסרוקסט 20 מ"ג לפני המחזור באישור הרופא בעקבות תסמינים של עצבנות ותוקפנות אני נוטלת חצי כדור יותר ובמקרים שהם אינם ימי החסד שאני קוראת לימים בהם הכדורים מאפשרים לי להרגיש מאוזנת ולא לצאת מעצמי בכל עת שקורים דברים סביבי , כגון לחץ, פגיעות וכדומה... עד לפני שבועיים במהלך הטיפול שתיתי אלכוהול מדיי פעם (זה דפוס של בילוי שהיה מאז ומתמיד שחשבתי שהוא לחיזוק הבטחון העצמי) בשבועיים האחרונים גיליתי שאותה אנרגיה הופנתה לניגון ועדיין היה לי הבטחון לרקוד ויותר מכך... זאת אומרת שאיני תלויה עוד באלכוהול על מנת להרגיש חופשיה ומשוחררת בחברה ברמה כזו שאין הפרדה בין אנשים ואני יכולה להיות אני בכל סיטואציה מתבקשת. שעור חשוב.!!! שלא נדבר על השליטה והמשמעת העצמית כי למעשה אין לי דחף לשתות אלכוהול. כן אני אוהבת לרחף להתמסטל כמו שאומרים אבל אני רוצה בתקופה זו של טיפולי באמת לפעול כך שאזכה לחוש את טיבו של הכדור אותו אני מכניסה לגופי על מנת שישתפר מצבי על ידי בידוד משתנים. בנוסף ביקשתי להמעיט בעישון מריחואנה וחשיש כי לפעמים אני חורגת מגבול הטעם הטוב והן זה על בסיס יום יומי הרופא לא נבהל מכך ואמר שאני צריכה לשים דגש על ההמנעות מאלכוהול. איני רוצה להיות תלותית או מכורה לדברים שעשויים להיות מזיקים הייתי רוצה להנות לשם השראה ושינוי לעיתים מעישון אך איני רוצה בשום פנים שזה ינהל או יפריע למהלך תקין של חיי.שאלתי היא אם מספר ימים על מנת להרגיל את עצמי להפסיק עם העישון יכולה אני לקחת קלונקס. מאיזה רגע הוא עשוי להיות ממכר איני רוצה לגרום לי לבעיות נוספות. אני סומכת על הפסיכיאטר שלי ועל הבקרה שלו, איני מעלימה ממנו שום פרט כי כוונתי להחלים. אך בכל זאת אשמח לקבל דעה נוספת. בעיקר על השמוש בקלונקס שידוע לי כי הוא ממכר קשור בקולטני GABA איני רוצה לגרום לעצמי נזק או תלות ..
כל החומרים שציינת- אלכוהול, מריחואנה וגם קלונקס- מזיקים, ממכרים ולא מומלצים. בעזרת טיפול קוגנטיבי-התנהגותי תוכלי ללמוד להתמודד עם החיים ללא תלות בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול, סמים, תרופות) וזאת ההמלצה העיקרית. דווקא הסרוקסט לא ממכר ולכן ניתן להמשיך איתו ללא הגבלת זמן. עפ"י הצורך ניתן לעלות במינון של הסרוקסט (עד 60 מ"ג ליום).
רונית שלום אם לוקחים מעל כשבועים באופן רציף וקבוע קלונקס ותלוי גם במינון ישנו סיכוי גבוה יותר לפתח תלות גופנית וזאת אני אומרת עם סייג כי זה מאד אינדיבדואלי לאדם. אני קוראת מדבריך שכוונותיך הן ברורות וחד משמעיות "לרפא" את עצמך , לפיכך שילוב הסורקסט עם אלכוהול וקנביס לא מומלץ. ובטח לא באופן קבוע. יש לי נסיון מר עם כל מה שקשור לסמים ותרופות אז אם תצטרכי איזו עזרה או תמיכה אשמח לשמוע ממך במייל . שיהיה רק טוב , מיטל
לרונית אכן לקלונקס יש פוטנציאל ממכר אבל אם נוטלים אותו לפי הצורך ולא בצורה קבוע מנטרלים את הסיכון הזה. הקלונקס ממכר בשמוש קבוע במשך כחודש. בכל אופן הדבר החשוב הוא שהחלטת לשפר את מצבך ולהנות מהחיים. בנוסף לסרוקסט חשוב שתרכשי חוויות חיוביות אשר הן עצמן מגבירות את הביטחון העצמי ומוסיפות לחכמת החיים שלך, אין כמו התנסויות אמיתיות לחיזוק הדמוי העצמי ושיפור היכולות. כך שתמיד תקבעי לך אתגר חדש ותשתדלי לעמוד בו ולהתחזק בהצלחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שבועיים לאחר תחילת נטילת רמרון במינון 30 מג ולאחר שנראה היה שיש הטבה מסויימת ,שוב יש נסיגה( ללא סיבהחיצונית מיוחדת!) ושוב יש חרדות ואי שקט (במקביל לירידה בעוצמת העייפות שליותה את נטילת הכדור בימים הראשונים) מה כדי לעשות עכשיו?
צריך להמתין. ההשפעה מורגשת תוך 4 שבועות.
ליצחק כפי שדור כתב צריך להמתין לפעמים גם שישה ושמונה שבועות. בינתיים לעליות ולירידות אין כל כך משמעות לטווח הרחוק. כל טוב דר' גיורא הידש
האם מותר להטיל פריזמה בזמן הריון ?
שלום, פריזמה=פרוזק ומותר ליטול בהריון. בכל מקרה אני ממליץ להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה ולשמוע את הדברים המעודכנים ביותר בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לכולם, אני לוקחת כבר 3 שנים את הכדור לוסטרל אולם החוסר בחשק מיני גדול וכבר נוצר פער גדול ביני לבין בן הזוג שלי. אם יש מישהו שמתמודד עם אותה תופעה והצליח לעשות משהו בנידון אשמח לקבל הצעות. ROYT
דווקא עם לוסטרל ניתן לעשות DRUG HOLIDAY בימים שבהם את מתכוונת לקיים יחסי מין, כי זמן מחצית החיים שלו קצר יחסית. כמובן שזה תקף רק אם יש לך פרטנר קבוע ליחסי המין. אפשרות אחרת, לעבור לתרופה שפחות פוגעת במין, כמו איקסל או סימבלטה.
שלום, אחרי שלוש שנים בדרך כלל אפשר לשקול את סיום הטיפול (כמובן שתלוי במצב שלך ובאישור הרופא המכיר אותך) או לשקול את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
האם יש כיום תרופות נגד דיכאון שהן בוודאות, 100% ללא תופעות לוואי?
לאוסנת לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, כמובן שישנם רבים הנוטלים את התרופות והם עצמם אינם מפתחים אף תופעת לוואי, אבל ישנם גם אחרים. דרך אגב, גם לחומרים טבעיים יש תופעות לוואי - סיגריות, אלכוהול, מורפיום, קפה, כולם חומרים טבעיים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 22, תלמידת משפטים, הומלץ לי לקבל תרופות פסיכיאטריות עקב מועקה כבדה (דיכאון) שנמשכת מעל לשנתיים והחמירה לאחרונה. המצב אינו קיצוני, שכן אני מתפקדת, אבל גם אני מרגישה שתחושותיי וגישתי לחיים ישתנו לחיוב עקב נטילת התרופות. הבעיה היא שאני מפחדת ממקומות עבודה שדורשים וויתור על סודיות רפואית, מכיון שיש סטיגמה על מטופלים פסיכיאטריים. הפחד שמקום העבודה יגלה שאני נוטלת תרופות כאלה וימנע מלהעסיק אותי מטריד אותי מאוד ומונע בעדי מליטול את התרופות. מהי דעתך הכנה? איך מעסיקים מסתכלים על הדבר בשוק התעסוקה? (ידוע לי שתשובתך הינה רק המלצה ואינה מחייבת)
התיק הרפואי פחות חשוב. יותר חשוב זה היכולת שלך לתפקד, כולל במצבי לחץ, למרות ההפרעה הנפשית. ייתכן שיתרשמו שאת לא מתאימה לעיסוק במקצוע גם אם תצליחי להסתיר את הטיפול. הבעיה העיקרית איננה הכדורים אלא האבחנה הפסיכיאטרית שבגינה ניתנו לך הכדורים מלכתחילה. כמובן שניתן להסתיר את הטיפול ע"י פניה למטפל פרטי ששומר על דיסקרטיות.
לאוסנת לצערי אני יכול רק לחזק את הדברים שנאמרו. בעיה נפשית מגבילה במציאת מקום עבודה (כך גם נכות גופנית אבל כאמור יש הבדל), כך שמצד אחד חשוב לטפל ולהקל עליך ומצד שני עלולה להיות בעיה. אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי ולא ליצור קשר בין המרפאה לרופא המשפחה בקופת החולים. כמובן שטיפול במסגרת פרטית פותרת בעיה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
לדק' הידש היקר, קרתי באחד הפורומים את המכתב המצורף, ואני חיבת לאגיד שגם אני סובלת לADHD ואובחנתי רק לפני שנתיים. עד אז ניסיתי להתאבד, לחתוך את אצמי ועברתי כמה אישפוזים. מה דעתך? האם אנשים שיש להם את זה יכולים להשתקם? או שבאמת נמצא את אצמנו רק בכלא? בלי לקבל טיפול? תודה לך, איריס הנדון: מבוגרים עם תסמונת ADHD - הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות א.ג.נ. ברצוני להסב את תשומת ליבכם, אל אוכלוסיית המבוגרים בישראל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, המוכרת בשם תסמונת ADHD. אוכלוסייה זו מונה כ- 5%-8% מכלל אוכלוסיית המבוגרים בארץ. אוכלוסיית המבוגרים עם ADHD, סבלה במשך שנות צעירותם מחוסר מודעות ומהזנחה כללית של הממסד ומוסדותיו. למעשה עד לפני כמה שנים, לא ניתן טיפול לסובלים מההפרעה, וכתוצאה מהזנחה רבת השנים, מבוגרים עם התסמונת סובלים מבעיות רבות ואינם מצליחים להשתלב בחברה. כמובן שיש בעלי תסמונת AD(H)D שהצליחו לבנות את חייהם, אפילו בצורה מוצלחת ביותר, ונוטלים חלק פעיל בחברה בישראל. מה ההבדל בין אלו שהצליחו לאלו שנמצאים בשולי החברה ? אני מניח שההתייחסות והמודעות של החברה קבעו את העתיד של חריגים-מוצלחים אלו. יותר נכון להגיד, שאם בעל התסמונת גדל במשפחה תומכת הוא הצליח לבנות את עצמו ולהשתלב בחברה, כי אתם הממסד עצמתם את עינכם! יכולתם לנווט ולתעל את בעלי תסמונת ADHD לאפיקים שינצלו את המחשבה המקורית שלהם, את התמסרותם הטוטלית לעבודה, את המקוריות שלהם ועוד תכונות שחסרות לאוכלוסייה הרגיל (מצ"ב מאמרים ומחקרים בנושא(. בשנים האחרונות התעוררתם באיחור של עשרות שנים, והתחלתם לטפל בבעלי התסמונות במערכת החינוך ובסביבה האקדמית. אני מודה לכם על כך, הבת שלי ADHD וכולי תקווה שהיא תזכה ליהנות מפירות אלו. אך מה קורה עם האוכלוסייה המבוגרת, אלו אשר לא היו ברי מזל ולא זכו לטיפול ותמיכה מהמשפחה ומהסביבה? את המבוגרים האלו לא תמצאו באוניברסיטאות ברחבי הארץ, גם לא במכללות. הם מאכלסים את בתי הכלא של המדינה (50% מאוכלוסיית האסירים בבתי הכלא, סובלים מתסמונת ADHD, לפי מחקרים שנערכו בארה"ב ובאירופה). הם מתאבדים בשיעור של פי 3 מהאוכלוסייה הרגילה והם חיים בשולי החברה עם בריחה מתמדת מההתמודדות עם הממסד. הספרייה של הכנסת מלאה במחקרים ומאמרים בצורך לטפל ולתמוך באוכלוסייה זו, והיא כולה לרשותכם. מה אתם מתכוונים לעשות בנדון? בנוסף, אני מעוניין לספר לכם את הסיפור האישי שלי: אני בן 46 , בגיל 40 אובחנתי לראשונה כסובל מהפרעת קשב וריכוז, תסמונת ADHD, האבחון נעשה ע"י המרפאה לבריאות הנפש בנתניה. כיום, אני מטופל בריטלין ומאז מצב שלי הרבה יותר טוב, אני הפסקתי עם האלכוהול וסמים קלים. השתתפתי בקבוצת טיפול במרפאה, האימפולסיביות שלי ירדה פלאים. אך אין לי עבודה קבועה, אני חסר רכוש ואין לי חסכונות, אך יש לי המון חובות לממסד, למוסדות שונים ולאנשים שתומכים בי כלכלית, שגם הם מתחילים להתמוטט כלכלית, באשמתי. יש לי שתי ילדות בנות 11 ו-12 שאיני יכול לפרנס, יש לי בן בצבא שאיני יכול לעזור לו בכלום. אני בעל כישורים רבים : פועל בניין, מסגר, נגר, חשמלאי(לא מוסמך), ממסגר תמונות, אינסטלטור, תאורן במה,מפעיל מערכות לייזרים למופעים, טכנאי מחשבים (לא מוסמך),טכנאי ט.מ.ס., ציוד בילוש, תיקון כבישים, בניית תערוכות, מנהל יצור ציוד לאירועים, מנהל משרד, ניהול בסיס נתונים נדל"ן, שיפוצניק, מפעיל עשרות תוכנות מחשב , הליכי יצוא/יבוא, אנגלית ורוסית כשפת אם ועוד... אני לא עצלן. בחיים לא קיבלתי דמי אבטלה, למרות שהיו תקופות שהייתי צריך, אך כאופייני לאנשים עם התסמונת, לא ידעתי לארגן את זה. בחיים לא קיבלתי החזרי מס ,למרות שעבדתי תקופות של מספר חודשים בלבד, בעשרות מקומות עבודה. לאחרונה החיים הובילו אותי אל מסלול של מודעות וטיפול בעצמי. פניתי למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיכירו במצבי, ומה יצא מזה? בוועדה השנייה והקובעת (אני יודע בדיעבד) ישב מנהל מחלקה, רופא מומחה לגריאטריה ומחלות פנימיות, ולצידו פקידה, הוא בדק לי דופק ,לחץ דם ומישש לי את הבטן (כנראה הרגל ממחלקה גריאטרית(, שאל אותי אם אני סובל ממחלות כלשהן, עניתי שלא, מלבד זה שכמעט אין לי שיניים. ולאחר שבוע קיבלתי החלטה של הועדה - 10% נכות ודחייה של קצבת נכות. הנכות בתוקף מ אוגוסט 2004. להזכירכם, אני אובחנתי בשנת 2000, והלקות היא למעשה מלידה. מערכת החינוך יכלה לזהות את הליקוי הזה לפי תדירות הסילוקים מביה"ס ודוחות של המורים. ביטוח לאומי הייה יכול לזהות את זה לפי תחלופה גבוהה של מקומות עבודה (משם הם קיבלו תשלומים באופן סדיר(. אני פונה אליכם מכיוון שאני זקוק לעזרתכם! אני זקוק לשיקום, הסדר חובות עם הממסד ועם שאר העולם! נא התייחסותכם.
אם היית מאושפזת אז זה לא בגלל ADHD. אולי זאת הבעיה הראשונית שאח"כ נלוות אליה בעיות פסיכולוגיות ו/או פסיכיאטריות נוספות. לכן חשוב גם טיפול פסיכולוגי ולא רק טיפול תרופתי. חשוב לזכור ש-ADHD- הפרעת קשב והיפראקטיביות- היא בעיה נוירולוגית מולדת ואיננה מחלת נפש. אין הסכמה בקרב פסיכיאטרים אם צריך, או איך צריך, לטפל ב-ADHD אצל מבוגרים. ללא ספק, הבעיה קיימת אצל מבוגרים, אך הטיפול בריטלין איננו מוסכם על כולם, בגלל הסכנות הטמונות בו. כלומר צריך לטפל בבעיות שכיום מטרידות אותך ולא בבעיות שהיו לך בילדות. אם כיום הבעיה המרכזית זה להתרכז בלימודים אקדמאיים, או מקצועיים, אז יש מקום לשקול טיפול בריטלין, בתקופת הלימודים. מצד שני וזה הצד השני של המטבע- יש כיום הרבה ילדים ובני נוער (ולעיתים גם מבוגרים) שמקבלים ריטלין ללא צורך. כלומר הרבה פעמים נעשה שימוש בתרופה זאת גם ללא הפרעת קשב. במצבים כאלה הריטלין יכול להזיק מאד, כולל נזקים נפשיים, עקב איבחון חלקי או לקוי של הגורם המטפל.
לדור- עם כל הכבוד אתה לא יודע למה הייתי מאושפזת, וברור שADHD היא ההפרעה הראשונית. כתבתי שהיו לי נסיונות התאבדות ופציאה עצמית. זה שיש לי הפרעת קשב זה לא אומר שאני לא מבינה שצריך לטפל בבעיות שיש לי היום ולא במה שקרה בילדות, אבל אני פניתי לדוקטור הידש כי הוא מומחה ולכן אחכה לתשובה שלו. תודה לך.
כיצד ניתן לטפל בדיכאון חורף?
לרגינה בארץ דיכאון חורף נדיר, בסקנדינביה מטפלים בו בדרך כלל עם אור (מנורות) וגם בתרופות נוגדות דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש
מהו טיפול תרופתי לחרדת חיזור? תוך כמה זמן זה עובד? כמה זה עולה? מה הן תופעות לוואי? תודה
לזלמן איני מכיר מושג הנקרא חרדת חיזור אבל אם אני מבין את כוונתך הרי מדובר בחרדה העולה כאשר עומד להתחיל קשר בין שני אנשים. לכן מדובר על חרדה המטופלת כמו כל חרדה בנוסף אפשר בשיחות להבין את המקור לחרדות הללו. הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי-שיחות. במערכת הציבורית הטיפול ניתן בחינם כל טוב דר' גיורא הידש
אימי חולת סכיזופרניה כ-6 שנים,במהלכן עברה גם טיפול בנזעי חשמל,אשפוזים, אך ללא הועיל. כיום היא מטופלת בסרקואל,דרלין,קומדרין(מקווה שאייתתי נכון את השמות). לאחרונה היא ממעטת לצאת מהבית,ממעטת לדבר עם אנשים,חסרת רגישות למה שמתרחש סביבה(סיפרתי לה על אדם קרוב שנפטר והיא היתה אדישה לא הביעה כל רגש של צער),מסוגרת בתוך עצמה,ואינה מתפקדת כלל.לאחרונה גם מתלוננת על קושי לקרוא בעיקר אותיות קטנות מאוד.האם אלו תופעות לוואי מהתרופות ואם כן האם כדאי לשקול לפנות לפסיכיאטר המטפל בה?
ליפית הקושי בקריאה לא צריך להדאיג, יתכן שמדובר ביובש בעיניים בגלל התרופות (יובש שאינו מסוכן או מזיק) או בעיה בראיה שלא קשורה לתרופות. הדבר המדאיג יותר הוא האדישות או נכון יותר חוסר העניין. לתופעה זו עלולות להיות סיבות רבות, הראשונה היא התפתחות הסכיזופרניה, דיכאון שיכול להתווסף לסכיזופרניה, או תופעות לוואי של התרופות. לכן חשוב שהרופא המכיר אותה יקבע את הסיבה שהוא חשוב שגורמת למצב הזה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום בבדיקת לחץ דם עצמית בבית הכל נורמלי. האם יכול להיות כשרופא בודק הלחץ דם הגבוה עולה ל- 190? הרופאה טוענת שכנראה המדידה הביתית לא מדויקת,שאם הלחץ דם היה תקין הוא היה עולה ל-160 ולא 190 בשתי מדידות בזמנים שונים. מה דעתך ? תודה
ישנה תופעה של "החלוק הלבן" שבו המדידה עולה יותר ממדידה ביתית , כדאי לך לבצע בדיקה של 24 שעות ע"י הולטר לחץ דם ורק לאחר בדיקה זו תוכל לדעת מה קורה. בכל מקרה לא רצוי להזניח לחץ דם לא מטופל . יש גם פורום ליתר לחץ דם שבו יוכלו לתת לך יותר מידע.
לא שייך לנושא הפורום אבל הבדיקה הביתית נחשבת לאמינה. לא כתבת מה היתה התוצאה בבדיקה הביתית. נא לציין בפנייתך את שני הערכים.
ליאיר אכן חרדה קשה עלולה לגרום לעליה בלחץ הדם, הערך של 190 הוא גבוה אבל כמובן צריכים לבדוק גם המדדים הנוספים כמו הדיאסטולי שהוא הערך הנמוך של לחץ הדם. חשוב מאוד לדעת באיזה מכשיר מדדת את לחץ הדם בבית. אם מדובר במכשיר רגיל כאשר אדם לא מקצועי מאזין בסטטוסקופ אז יתכן שהרופאה צודקת. אם מדובר במכשיר אלקטרוני, אז כדאי לנסות מכשיר אחר או לבדוק עם המכשיר שני אנשים שונים ולראות את לחץ דמם. כלומר לבדוק את המכשיר עצמו. בכל אופן לא הייתי מזלזל בערכים של הבית, התחלה של טיפול בלחץ דם היא חשובה מאוד, אבל מצד שני מדובר על טיפול לכל החיים ולכן צריך להיות מאוד קפדן בזמן התחלת הטיפול וחשוב לקבוע את נחיצות הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בעיקר קורא כאן הודעות ולא משתתף פעיל,אך ע"פ תשובתייך ורגישותך אין לי ספק שתצלחי בעיקר בכל הרגישות שבך שמצלחיה להבין את כל הנסתר מאחורי המילים של כל אחד שנמצא מולך. בהצלחה.
תודה רבה. אני קצת משקשקת, אבל אולי זה בגלל שיש לי עוד המון עבודה וככה זה עד שמגיעים לבחינה. בכל מקרה הלוואי ואתם הייתם הבוחנים שלי... כל טוב, תמי.
למה משמשת התרופה טופמקס? מה דעתך על תרופה זו כתרופה להרזיה? האם יש לה תופעות לוואי - ואם כן מה הן? האם ניתן לקחת אותה ביחד עם זיפרקסה ודפלפט?
לאלה הטופמקס נמצאת בסל התרופות כתרופה נוגדת אפילפסיה. יחד עם זאת יש לה שמושים נוספים בתחום הפסיכיאטריה. היא מייצבת מצב רוח כמו דפלפט, היא מורידה תיאבון והוכיחה את עצמה בטיפול בבולמיה ויש הנותנים אותה גם להורדה במשקל. את יתר הפרטים תוכלי לקרוא בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטלת 20 מ"ג פלוטין ביום. אתמול שכחתי לקחת והיום אני חשה מדוכדכת? האם יתכן שבעקבות יום אחד של אי נטילה יהיה שינוי במצב הנפשי? בנוסף, שתתי אתמול ייןץ האם יתכן שישנו קשר בין השתיה לתחושת הדכדוך? תודה, ליאת
לליאת הפסקה של יום אחד בפלוטין לא גורמת לשינויים במצב הרוח. אם כבר אז מדובר ביין אבל כמובן חשובה הכמות ששתית. כל טוב דר' גיורא הידש
אבי בן 72 עבר ארוע מוחי קשה "דמם" משותק בחלק גופו השמאלי ודיבור לא ברור, אחרי בית החולים עבר לשיקום לא הצליח להשתקם, ויש שינוי בהתנהגות יש לו התפרצויות של בכי פתאום הוא נהיה אלים מכה את הצוות ומי שמתקרב אליו, לא ישן בלילות מוריד טיטול ומשתין על עצמו יש לו פחדים שמנסים להרוג אותו מתלונן שמרביצים לו וגונבים לו דברים כול הזמן מנסה לקום מכסא הגלגלים או מהמיטה,לא משתף פעולה הפסכיאטר שבדק אותו בשיקום המליץ על רספרידל הוא לוקח את הכדורים כבר 20 יום ועדין לא משפיע עליו השבוע העברנו אותו לבית אבות ושם שמו אותו במחלקה של אנשים צלולים אבל אחרי 2 לילות הודיעו לנו שהם רוצים להעבירו למחלקת של לא צלולים מקום קשה מאוד שאלתי האם צריך לעשות לו בדיקת סיטי או אם אר אי בכדי לראות מה קורה במוח ,סיטי אחרון עשו לו לפני כחודשיים האם כדאי אולי להחליף תרופה?? איזה רופא צריך לבדוק אותו האם פיסוגיריאטר או נורולוג?? עלי לציין שהוא איתנו הילדים הוא פחות או יותר צלול ולא אלים כמו כן הוא לא רוצה בית אבות הוא רוצה הביתה יכול להיות שזו הסיבה להתנהגות הזאת??
לאורנה לעתים אחרי אירוע מוחי, בגלל הפגיעה ברקמת המוח, עלולים להיות שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח. אפשר לטפל בתופעות הנפשיות שהן משניות לפגיעה האורגנית ברקמת המוח. בדרך כלל פסיכיאטרים מטפלים במצבים אלו. הדבר החשוב ביותר הוא רצף של טיפול, כלומר בתחילה מנסים תרופות "יותר חלשות" עם פחות תופעות לוואי ובמינונים נמוכים עד אשר מגיעים לתרופה והמינון המתאימים ביותר. כלומר יש צורך במספר פגישות לאורך זמן כדי להתאים את הטיפול באופן אופטימלי. כמובן שישנם גם חלקים רגשיים כמו ההשלמה וקבלת הצורך בבית אבות, אבל כדי לדעת אם זו הנקודה אצל אביך צריך לדבר אתו ולהכיר אותו טוב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני לוקח רסיטל 20 מ"ג,כבר 3 שבועות ומאז יש לי הרבה כאבי ראש, בעיקר באזור העינים. האם מוכר? האם זה עובר?האם יש טיפול לכך? או להחליף תרופה? תודה
שלום, כאבי ראש עלולים להיות תופעת לוואי של רסיטל, כדאי לחכות עוד שבועיים שלושה ואחר כך לשקול עם הרופא המכיר אותך את היתרונות (הפעילות החיובית) של התרופה לעומת תופעות הלוואי שאתה סובל מהן ואז להחליט לגבי המשך הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש
מדוע מערכת העצבים גם עם הכדורים עובדת בגוף,(כלומר קפיצות בגוף ללא שליטה) איך אפשר לא לחשוב על זה במהלך היום כשזה מופיע? תודה על התשובות.
לגלית התכווצויות של שרירים עלולה להיות תופעה של חרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
יש לי שאלה מדוע אני מרגישה את החרדות יותר ביום ואחרי התרופות של הצהרים לקראת אחה"צ זה פשוט נעלם ואני מרגישה רגועה יותר . אני לא סובלת את הבוקר רק בגלל זה איך אוכל להשתלט על זה בבוקר, האם לנסות להרגיע את עצמי זה יעזור? תודה ושבת שלום
אם קיימת בעיה- ניתן לשנות את המועדים (הזמנים) שבהם את לוקחת את התרופות. לדוגמה- תרופות שגורמות לעייפות ניתן לקחת בערב או לפני השינה.
ד"ר הידש שלום, מדוע ה-DSM מסווג את הפיגור השכלי תחת הציר השני, וזאת כאשר יתר ההפרעות הקשורות בהתפתחות (כגון אוטיזם) מסווגות על הציר הראשון? תודה, שבת שלום, ענת.
לענת אכן שאלה טובה, מקובל לקרוא לציר השני ציר האישיות אבל אין זה מדוייק. הציר השני הוא הפרעות בהתפתחות ולכן גם פיגור נכלל כאן וטוב שכך. עדיף שפיגור תחשב לבעיה התפתחותית ולא בעיה או אבחנה פסיכיאטרית. כל מחלה פסיכיאטרית עלולה לפגוע באדם בריא מבחינה אישיותית או אינטלקטואלית ועלולה לפגוע גם באדם עם פיגור. אוטיזם היא הפרעה נפשית שגם היא עלולה לפגוע בכל אדם שהוא. לכן חשוב להדגיש, פיגור שכלי אינה אבחנה פסיכיאטרית אלא בעיה התפתחותית. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תודה על תשובתך. אם כך, מדוע פיגור נחשב להפרעה התפתחותית ואילו אוטיזם להפרעה נפשית? ענת.
האם היפוכונדריה היא סוג של ocd? האם היפוכונדריה היא סוג של מחלה תורשתית או שאפשר לחלות בה גם בלי גורם תורשתי? האם אנשים היפוכונדריים הם בהכרח בלתי נסבלים כלפי הסביבה? האם במציאות כדורים פסיכיאטריים יכולים לנטרל את הבעיה? (כלומר את חוסר הנסבלות כלפי הסביבה) האם יש היפוכונדריים שיכולים להגיע למצב של רמסיה קלינית?
ישנם שני סוגי היפוכונדריים- 1. כאלה שהולכים להמון רופאים, בדיקות וצורכים תרופות רבות ללא צורך. 2. כאלה שנמנעים מלהבדק וללכת לרופאים מחשש למחלה גופנית. ההיפוכונדריה יכולה להיות סימפטום של הפרעת חרדה, אבל לפעמים היפוכונדריה יכולה להיות סוג של פסיכוזה, כלומר, סוג של מחשבות שווא.
ואני חשבתי שהיפוכונדריה היא סוג של הפרעה אובססיבית. שהרי יש כאן התעסקות אובססיבית במחלות גופניות. במה שונה, אם כן, הפרעה אובססיבית כזאת מהפרעה אובססיבית אחרת?
איקסל ,סימבלתא,אפקסור,גרמו לי לעלייה במתח וחרדה שבמילא קיימת,לכן השאלה היא למה נותנים למי שסובל מחרדות קשים תרופות ממשפחת SNRI שמגבירות את עוצמת המתח והחרדה?
SNRI לא מגבירות חרדה או דיכאון כאשר ניתנות באינדיקציה הנכונה. לתרופות אלה יש השפעה נוגדת חרדה בעוצמה רבה. אולי יש לך פסיכוזה או סכיזופרניה או אבחנה אחרת שבגללה האי שקט גובר. תפנה לאיבחון פסיכיאטרי.
מה ההבדל בין פסיכוזה ל- סכיזופרניה אודה לך על התשובה
לקובי התרופות הללו בדרך כלל מרגיעות, אפקסור נבדקה ורשומה גם כנוגדת חרדה והתקפים של פאניקה. ישנם אנשים אשר מגיבים בעוררות יתר לתרופות הללו (תלוי במינון) ואז כדאי לפנות לתרופה מקבוצה אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני מטופל כבר 8 שנים אצל פסיכיאטרים,שהם מומחים שאיבחנו אותי בתור אדם עם נטיות דכאוניןת ולחוץ מאוד,אין לי פסיכוזה ולא סכיזופרניה,אני מציאותי מאוד ואין לי שום יצול אשיות,פשוט אני צריך את הכדור שיאזן לי את רמת המתח החרדה והדיכאון. האיקסל והסימבלטה משפיעות בעיקר על הנוארדרלין שמביא לעוררות ,יש טענה ששני סוגי הכדורים הללו הם כשלון בטיפול בדיכאון ואף מחמירות מאוד את מצב המתח והחרדה{פורום פסיכיאטריה,ynet },לגבי האפקסור שם היו לי תקוות שהוא יעזור לי אבל זה לא קרה,אני מציין תופעות של עלייה בחרדות בתקופת האפקסור,נתתי לאפקסור חודשיים במינון של 150 מ"ג אך לא הייתה שום הטבה,אפילו קניתי באופן פרטי אפקסור XR כי טענת שהוא רשום גם לחרדות והרכב תופעות הלוואי שלו קטן יחסית,ב-8 בערב לקחתי 2 כדורים של 75 מ"ג ,קמתי האמצע הלילה עם חרדות ואי שקט איומים ביותר,גם 3 ואבן לא עזר,לא נרדמתי בכיתי בלי הפסקה,הייתי ממוטט לגמרי למחרת לקחתי כדור אחד של 75 מ"ג ועדיין היו לי תופעות של אי שקט וחרדה קשים. מה שמעניין זה איך אפקסור XR גרם לעלייה חזקה בחרדה וןבאי שקט יותר מאשר וונלה/ויאפקס רגילים . עברו להם 25 יום עם סימבלתא 60 מ"ג ליום ללא הטבה במצב,כנראה שאבקש מהפסיכיאטר שלי לעבור למרוניל שעזר לי בעבר לתפקד ביום יום,השילוב היה מרוניל+סרוקסט,הפסיכיאטר כנראה רוצה מרוניל +מייצב מצב רוח. אצלי הכדורים ממשפחת snri גרמו לעוררות יתר של החרדות והאי שקט,וכנראה שהם לא מתאימים לי. בעבר לקחתי כדורים ממשפחת מרוניל,וסרוקסט שלא גרמו לי לעוררות כזאת. לכן ידידי דור באתי פה להגיד לך שעל פי בדיקה ואיבחון של פסיכיאטרים מומחים אין ולא הייתה לי אף פעם סיכוזה או סכיזרופניה,אלא אני אדם שיש לו אשיות דכאונית וחרדתית. אשמח לקבל ממך התייחסות לדברי אלה .
באיזה מקרה נהוג לקבל דפלפט או כל מייצב אחר? אני נוטל אפקסור XR ומרגיש בעיקר לא טוב מבחינה פיזית(בחילות,עייפות) לצד רגעים של הרגשה שכוללת צחוק וכן עשיית פעולות ספונטניות ואימפולסיביות(שלא היו לי לפני נטילת האפקסור).האם במקרה שלי דפלפט עשוי לסייע באיזון? בברכה,אייל דרך אגב אני קורא כאן כבר מספר שבועות על בחורה שלוקחת דפלפט ולא מדווחת על שיפור.האם לא ניתן לראות שיפור מיידי בנטילת טפלפט?
לאייל הדפלפט אינו מביא שיפור מיידי ולפעמים לא מרגישים את השפעתו כיוון שהוא מייצב. התמונה שאתה מתאר אינה ברורה וכמו כן לא ציינת כמה זמן ואיזה מינון של אפקסור אתה נוטל. בכל אופן דפלפט ניתן לאיזון בהפרעה דו-קוטבית ולעתים מוסיפים אותו לאנשים שסובלים מדיכאון על מנת לחזק את השפעת התרופה נוגדת הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום אני משתמש שנים באנאפרניל (מרוניל) מספר חודשים לוקח "טריטייס" ללחץ דם . בעלון הסבר על "טריטייס" כתוב "רמיפריל מפחית את הספיגה של טטרציקלין" מה זה אומר ? עוד דבר שנים לקחתי "מרוניל" ובמקרה קיבלתי תקופה "אנאפרניל "והוא יותר יעיל במינון זהה מ"מרוניל" . אני רואה בפורום שהרוב עם כדורים חדשים ושכחו את האנאפרניל שהיא תרופה מעולה לדעתי כמובן.
ליאיר מרוניל=אנפרניל, אותה התרופה משני בתי חרושת שונים. אנפרניל היא תרופה מצויינת, החסרון העיקרי שיש לה יותר תופעות לוואי, מבחינת הלב היא מורידה קצת לחץ דם ועלולה לגרום להפרעה בקצב הלב, כך שיש לעדכן את רופא המשפחה והקריולוג (אם היית אצל קרדיולוג) לגבי האנפרניל. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה ענית לי לגבי הלחץ דם. אני רוצה להבין מה הכוונה "טריטייס מפחית את הספיגה של טטרציקלין"? זה לא כתוב בעלון עצמו אלא רק "במידע תרופתי של שירותי בריאות כללית" אולי זאת טעות אבל אין כוונה שהאנפרניל תשפיע פחות על החרדה? תודה שוב
תודה לדור וד"ר הידש על התשובות שאלת ההמשך שלי היא שלמיטב ידיעתי התרופה פלופנאזין (פלודקאט) חזקה יותר מהתרופות שציינתם (תקנו אותי אם אני טועה) השאלה היא , אם התרופה יותר חזקה , האם זה אומר שהסיכוי להשתקם גבוה יותר ? או , האם יכול להיות שתרופה חזקה לא תעזור , ותרופה חלשה דווקא כן ?
לברק- מדובר בתרופה מהדור הראשון בעלת השפעה ארוכת טווח. היא ניתנת בזריקה בתדירות של פעם בשבועיים עד פעם בחודש. המינון המקובל הוא 12.5-75 מ"ג לכל זריקה. כעיקרון, כל התרופות האנטי פסיכוטיות בעלות עצמה שווה. אין כזה דבר תרופה יותר חזקה או יותר חלשה. הלפונקס היא היוצאת דופן היחידה ומיועדת למקרים עמידים של פסיכוזה או סכיזופרניה. במצבים קשים משתמשים בד"כ [לפחות בהתחלה] בתרופות מהדור הראשון כי איתם אפשר לעלות במינון למינונים מאד גבוהים- עד 100 מ"ג ליום עם הלידול, או עד 1200 מ"ג ליום עם לרגקטיל. עם ריספרידל אפשר להגיע רק עד 8 מ"ג ליום ועם זיפרקסה רק עד 20 מ"ג ליום ולכן ריספרידל וזיפרקסה לא ניתנות כאשר יש צורך במינונים גבוהים. במינונים אחזקתיים אין הבדל ביעילות בין התרופות מהדור הראשון לעומת אלה של הדור השני. לכן השאלה של היעילות ו/או תופעות לוואי אינן קשורות רק לסוג התרופה אלא גם למינון שבו היא ניתנת. הסיכוי להשתקם לא קשור רק לפרמטרים רפואיים-תרופתיים, אלא גם לפרמטרים פסיכו-סוציאליים של החולה והרקע שממנו הוא בא.
תודה על השקעתך בתשובה
שתיתי רבע ליטל בירה ושוט וודקה נקי, ואני ביום השלישי ללקיחת כדורים. האם אני צריכה לפנות לרופא כעת או שרוב הסיכויים שאני אצא מזה רק בכאב ראש?
לא ידוע על אנשים שמתו כתוצאה משילוב של אלכוהול ופרוזק. תרופות פסיכיאטריות אחרות אולי כן, אבל לא SSRI אשר נחשבות לבטוחות. לכן מותר לשלב במידה מתונה ומדי פעם.
אלכוהול הוא סם ממכר חזק, המפריע להשפעה של הפרוזק. בטווח המיידי הוא מפחית חרדה, אך לאחר שהשפעתו המיידית פגה הוא מעורר חרדה. למי שסובל מחרדה ודיכאון מומלץ מאד להתנזר מאלכוהול בכלל. מי שלא מסוגל להתנזר מאלכוהול מסיבות שונות, כמו לחץ חברתי לשתות, מוטב שיגביל את השתיה שלו למינימום, ובאופן יותר מדוייק- לא יותר מפעם בשבוע של שתיה מתונה (שתי פחיות בירה, או קוקטייל אחד, או מנת וויסקי אחת).
שלום רב, אבי במשך שנים שתה משקאות אלכוהוליים, אושפז בבתי חולים לחולי נפש. ברקע גם מצבי דכאוןן, מחשבות אובדניות, מצבים פסיכוטיים. שאלתי היא האם אנשים עם רקע דומה נוטים יותר להשפעה, קלים להשפעה ? אבי חתם על כל מיני מסמכים ונוצל על ידי כל מיני גורמים מזיקים ...ולא ברור לי האם הוא הבין על מה הוא חותם או במצב נפשי ירוד האם הוא היה קל להשפעה ? האם ייתכן וישנה פגיעה בזכרון ובהבנה לאחר שנים של שימוש באלכוהול ? האם תוכל להפנות אותי למאמרים או למחקרים רפואיים בנושא ? תודה
לנורית במצב פסיכוטי (ללא קשר לגורם) ישנה הפרעה בשיפוט המציאות ולכן אם אדם חתם על מסמכים באותה התקופה הוא לא אחראי על מעשיו, יחד עם זאת הדבר שונה כאשר מדובר על מחלת נפש או על מצב פסיכוטי כתוצאה מאלכוהול (שונה מבחינת החוק). האבחנה הפסיכיאטרית הפורמלית מאוד חשובה כאן, וחשוב הקשר בין הזמנים של המחלה והאשפוזים והחתימות.כמובן שאדם שתלוי באלכוהול נתון יותר להשפעה ולסחיטה. איני חושב שאת זקוקה למאמרים בנושא, השאלות הן בעיקר משפטיות וצריך להתייעץ עם עורך דין ובמהמשך להבדק אצל פסיכיאטר אשר יקבע את אחריותו המשפטית. שבוע טוב דר' גיורא הידש
בשבוע הבא, ביום שלישי, אני מגישה את הטפסים של ההרשמה לבחינת ההתמחות שלי, אליה אני ניגשת בסוף מאי- יוני. אספתי המלצות מהמדריכים שלי שבסך הכל נתנו לי את ברכת הדרך, המלצות טובות, יחד עם התייחסויות לעקבי אכילס שלי- איבחון, תיאוריה, גבולות והמזג המתפרץ שלי... אני חושבת הרבה לאחרונה על איזה מסע זה בשבילי ההתמחות הזאת. אני לומדת פסיכולוגיה מגיל 23. במהלך השנים הארוכות האלה למדתי לא רק תיאוריות, אלא על מחלות נפש- מבפנים... הייתי עסוקה בהסתרה, בהחלמה, בהתמודדות עם סטיגמות- פנימיות וחיצוניות, בחיפוש זהות מקצועית המשלבת את חוויותי כמטופלת וכחולה וכמטפלת. למדתי על בשרי מהי פסיכוזה, מאניה, דיכאון. הקשיים העיקריים שלי היו ההתמודדות עם המערכת, ופחות עם מטופלים. ועכשיו, הגעתי לקו הגמר. לפיניש של הדרך הארוכה והלא פשוטה הזאת. ורציתי להודות לפורום הזה על כל הידע שאני מקבלת ממנו, התמיכה, האהבה, והמקום לעבד את קשיי ולהביא את עצמי בלי לחשוש. הלוואי ויהיו פחות סטיגמות לגבי מחלות נפשיות. הלוואי ואצליח אני מהמקום שלי כמטפלת, להשפיע לא רק על מטופלים חולים אלא גם על מטפלים, שהרבה פעמים חוששים מהמחלות הנפשיות, מסתגרים ומתחבאים מאחורי אבחנות והגדרות. מאחלת לכולנו רק טוב. תמי.
לתמימי היקרה, כבר זמן רב שאני עוקבת אחר השתתפותך בפורום ותמיד מתפעלת מההתייחסות שלך לאחרים. תמיד מסבירה, מעודדת ורואה את הצד הטוב בכל אחד ובכל מצב. וכמובן גם גילוי הלב והשיתוף בחוויות ובימים טובים ובעיקר קשים. עברת הרבה עליות וירידות והתמודדת בכבוד עם הקשיים. אז ברגע זה שאת לקראת מבחן - אני בטוחה שכל החברים בפורום עומדים מאחוריך, ישמחו לחזק אותך ומאמינים בהצלחתך. היי חזקה, האמיני בעצמך וביכולתך, ויהיה טוב!!! בהצלחה מכל הלב, מיכלי
לתמימי, בהצלחה, וכל טוב.
תמי יקרה, המון המון ברכות ובהצלחה בבחינה! אני כעת כמוך עסוקה בזהות המקצועית, וכמו שאמרת להסתדר עם המערכת לפעמים יותר מסובך מאשר עם המטופלים מהמקום ממנו אנחנו באים. מחזקת את ידייך גם להמשך הדרך ומקווה להמשיך ולהנות ממה שאת כותבת פה בפורום. המון בהצלחה, אני.
המון בהצלחה ואני באמת חושבת שאת עשויה לעשות שירות לכל הצדדים, למטפלים לא פחות מאשר למטופלים ואת רק מוכיחה שזה אפשרי.
כתמיד ריגשתם אותי בתמיכה ובאהבה. אתם נותנים לי כוח רב. אכן אני רואה בתפקידי גם היותי קול בקשר למטפלים, לשינוי גישה מסויימת שתהיה קרובה יותר למטופלים, בגובה העיניים, ללא התנשאות או משוא פנים. איזה בעיות יש לך בהשתלבות המקצועית, שרון? אשמח אם תשתפי אותי, אם תרצי, אפשר גם במייל. דור אתה חמוד. אכן כשאקבל את המומחיות לא אזדקק יותר למערכות הפורמליות, אוכל לעבוד רק פרטי, אבל נראה לי שאשאר עדיין גם בשירות הציבורי, ומשם אפעל ואתפתח. תודה לכם מיכל מיכלי ויפית על האמון והתמיכה. שנהיה כולנו בריאים ושמחים, שבת שלום, תמי.
לתמי- מזל טוב וברכות. נשמח לשמוע ממך בפורום גם כשתהיי מומחית. לפסיכולוג מומחה אין בהכרח קשר עם המערכת, להבדיל ממתמחים ולכן כל הנ"ל מאחוריך. אחרי סיום חובות ההתמחות את לא חייבת לעבוד במרפאה ציבורית, ששם האורינטציה היא לכיוון הפסיכיאטריה, איבחונים והגדרות, דברים שאת לא אוהבת, כי הם מאד מדכאים ומנוגדים ליצירתיות שבך.
תמי !! אני בטוחה שצתליחי , שולחת חיבוק וירטואלי . רק טוב , מיטל
בהצלחה תמי. יש לי עצה בשבילך, כשתהיי פסיכולוגית, תנסי להתייחס לטיפולים בצורה פחות אינטסיבית (מבחינה רגשית) מאשר את מתייחסת לחיים, אחרת המעמסה הנפשית של מטופלים רבים עם בעיות רבות עלולה להיות קשה מדי. אקס-מן.
לתמי אכן צעד גדול ומשמעותי ומגיעה לך ברכת הדרך. לדעתי הדבר החשוב ביותר לפני הבחינה הוא להתכונן מהבחינה הנפשית ולהגיע עם הרוח הנכונה, ואני בטוח שתעשי זאת ומקווה יחד אתך ליום שבו יודיעו לך שהצלחת בבחינה. אין ספק שאת תורמת רבות לפורום ועל כך אני יכול להודות לך מכל הלב. בהצלחה הידש
אין לי ספק שכל מי שיכיר אותך במסגרת המקצועית יזכה במטפלת שהיא אישיות מדהימה. שיהיה לך רק טוב, והמון הצלחה אבישג
תודה תודה תודה על הפירגון, ושיהיה לך המון טוב. תמי.
בהצלחה.
תמי, שילך ברגל ימין, שהנקודות החלשות יותר שלך יתחזקו ושהחזקות יבואו לידי ביטוי. שתהליך הלמידה וההכנה למבחן יהיה עתיר כוחות מחזקים ובכלל, שיהיה טוב!
תמי יקרה, שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך, זהו שלב משמעותי ביותר עבורך ומעומק הלב שלוחות לך ברכות. תגובותיך בפורום זה מחממות את הלב ביכולת האמפתית שלך ובד"כ באופטימיות. לי נתת הרבה תקוה בשלב הראשון של האבחנה של ביתי, בידיעה שעם המחלה הביפולרית אפשר להגיע למקום בו את נמצאת גם אם איננו פשוט כלל ועיקר. בהצלחה, ומחכים לך לקבלת ההתמחות. aviva
אני שואלת בשביל מישהו: מדובר באדם שסובל מחרדות, דכאון כרוני ופוסט טראומה, ומעולם לא הצליח לתפקד. לפני כשנתיים היה מסוגל רק להתחיל להכיר במגבלותיו, ועם הזמן הבין שהוא צריך טיפול. לפני כן, ניסה לדרוש עבודה מלשכת תעסוקה כל שבוע. אבל שום מעסיק לא רצה בו כבר מהיום הראיון הראשון. פקידי לשכת התעסוקה אינם פסיכולוגים, וכמו רבים בחברה הישראלית אינם מכירים בבעיות נפשיות כמגבילות תפקוד ולכן נרשמו לו כל שבוע במשך מס' שנים סירובים ובשל הסירובים נמנע ממנו קצבת הבטחת הכנסה והוא התגורר ועדיין מתגורר ברחובות. מאז שהכיר בבעיותיה ובכך שהא זקוק לטיפול, הוא מקבל טיפול. הוא מקבל טיפול מאירגון של רופאים שלקח על עצמו את האחריות לטפל בו בהתנדבות ובהם הוא נותן אמון. הוא מקבל על ידי פסיכיאטר טיפול פסיכיאטרי ומקבל פסיכולוגית לשיחות פסיכותרפיה. הבחור עדיין מתגוררת ברחובות. עובדת סוציאלית של שירותי הרוחחה מילאה טופס בקשה להבטחת הכנסה וצירפה מכתב ממחלקת דרי רחוב לנוהל דרי רחוב שהוא נוהל שמוגדר בחוק הבטחת הכנסה ולפיו אין לבקש מדר רחוב מסמכים רפואיים. אולם, המוסד לביטוח לאומי טירטר אותה על ידי "דרישה למסמכים". המל"ל מבקש ממנו אישורים רפואיים ומסמכים מוזרים; הם דורשים אישור מכל הבנקים שאין לו חשבונות בנק, דבר ערטילאי שבכל בנק שאליו פנה נאמר לו שאינם יכולים לתת אישור כזה לאדם שאינו לקוח. במחלקת הבטחת הכנסה של המל"ל דרשו ממנו את המסמכים הללו ואת המסמך הלא מציאותי הזה מהבנקים כבר לפני שנתיים. הדרישה הזאת נועדה כדי שהמל"ל יצליח למשוך זמן על חשבון החסר ישע הזה מתוך כוונה לנצל את פער הכוחות בינם, כשבידם החוק לעשות בו כבתוך שלהם להחליט אם הוא זכאי לקצבה, לבינו כשמצבו הוא עם חולשה נפשית, גופנית, כלכלית ועם חוסר נסיון. מטפליו, שהינם רופאים, מילאו והגישו טופס לנכות כללית. אך גם כאן, מנסה המוסד לביטוח לאומי להמשיך באותה הדרך על ידי כך שהמל"ל במכתביו מצטט סעיפי חוק כדי להשתמש בחוק שיעמוד לצידו לצורך אותה מטרה שלבנאדם הזה לא יהיה ממה לאכול ולשרוד. את כל האנשים שהגישו בקשת נכות, מזמנים אותם לועדה רפואית בבית לווינשטיין לשיקום ברעננה (לאזרחים מאיזור גוש דן), ופתאום רק את החסר ישע הזה מזמנים לועדות רפואיות שיתקיימו בתוך החדרים של המוסד לביטוח לאומי ולא רק לוועדה אחת אלא ל 3 ועדות רפואיות. הבחור החסר ישע הזה, לוקח את זה קשה מאוד. הפסיכיאטר הוסיף לו כדורים מיוחדים שנועדים למנוע ממנו מלבצע מעשי התאבדות וכמובן שגם מדבר על כך בטיפול הנפשי. הבחור חושד שעושים לו את זה (ועדות רפואיות בביטוח הלאומי עצמו ומעל מועדה אחת) כדי שימות ברחובות. מצבו מתדרדר, הוא מנסה להתקיים מזנות רחוב ומצבו מנוצל על ידי אחרים כשהמוסד לביטוח הלאומי מהווה בשבילו איום ומאלץ אותו להגיע למצבים מסוכנים אלה כדי לשרוד. הוא מרגיש וובטוח שביטוח הלאומי מתנכל לו אישית ומנסה להביאו להתאבד כדי להתחמק מתשלומי קצבת נכות עבורו בעתיד על ידי התנהלותו המוזרה של המוסד לביטוח לאומי שבאמת מצטט חוקים ומנסה לקבל גושפנקא רפואית מהועדות הרפואיות שכמובן מושפעים בהשפעה בלתי הוגנת ממטרותיו של מעסיקם שלא להכיר בנכותו הרפואית באחוז המזכה בקבלת קיצבה. ללא ספק הוא ניזוק מהתנהלותו של המל"ל. לשכת הסיוע המשפטי קובעת לו פגישות אך זקוקה לכתובת שאליה ישלחו את זימונים ומאחר ואין לו כתובת אין סיוע כזה. ומה גם, שעד שלשכת הסיוע המשפטי ממנה לאזרח עו"ד ועד שאותו עו"ד יצליח להוזיז משהו אולי כל הבעיות יפתרו או שעד אז כבר מטרתו של המוסד לביטוח לאומי להביאו למצב שלא ישרוד כבר תתגשם והוא לא איתנו בחיים ומה הועילו חכמים..? השאלה שלי, על מי מוטלת האחריות על נזקים שקורים לו ? והאם ביטוח לאומי מחוסן בשל היותו גוף ציבורי שהחוק נתן לו (תמיד החוק כותב "ואם ראה לנכון" כלומר כל מה שיחליט המל"ל הוא קדוש) כוח אדיר להשתמש בציטוטי חוק במכתביו כדי לכסות את עצמו מטענות שיועלו על ידי העשוקים שאותם הוא עושק? ועוד שאלה, את כל המסמכים הוא שולח כבר שלושה חודשים וביטוח לאומי מקבל אותם ואחרי שבועיים המל"ל טוען שלא קיבל, והמל"ל מסרב לאפשר לו לראות את התיק כדי לוודא שמא הם לא איבדו לו את המסמכים ומאחר הוא היה כבר בסרט הזה, הוא מעונין להגיש תביעה בביהמ"ש ולהגיד לשופט "שמע בגלל שביטוח לאומי כל הזמן משקר שלא מסרתי את המסמכים, אז הנה אני נותן לבאי כוחו של המל"ל את המסמכים בפני כבוד בית המשפט ואני מבקש שתצהיר על כך שהיית עד לכך". אבל הוא פוחד שביהמ"ש יסרב להיות עד למסירת המסמכים ויחייבו לשלם לביטוח לאומי הוצאות משפט. האם כדאי לו לעשות את זה או שאם הוא יעשה את זה באמת יחייבו אותו לשלם הוצאות משפט ? ברצוני להדגיש שמצבו הנפשי התדרדר כתוצאה מהתנהלותו של המל"ל. האם אתם מתרשמים שמההתנהלות שתיארתי ניתן להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש להטיל על המדינה אחריות בגין נסיון שידול להתאבדות ? האם ממה שתואר בהודעה זו ניתן לטעון שיש כאן איום (שהמל"ל מאיים עליו) והמדינה היא המעוול שניתן להאשים אותה בניסיון לשדל אדם חסר ישע להזיק לעצמו ? האם המדינה אחראית על הנזקים ההחמרה במצבו הנפשי? האם מוכח כאן עושק שהמדינה עושקת אותו ? אשמח לקבל את המידע בעניינו.
אני לא יודעת אם על דיכאון וחרדות מקבלים קצבה מביטוח לאומי, אבל גם הזכרת פוסט טראומה ואני לא יודעת מה זה אומר מבחינת הביטוח לאומי. אולי ד"ר הידש יוכל לאמר כאן משהו. בכל אופן, המלצותיי הן אלה: אם מצבו כל-כך לא טוב, אולי כדאי לאשפז אותו. קודם כל האשפוז יוריד אותו מהרחובות לתקופה מסויימת, ודבר נוסף - ברגע שיאשפזו אותו, תהיה לו עובדת סוציאלית או פסיכולוגית צמודה, ואז הם (בית החולים הפסיכיאטרי) ישאירו אותו אצלהם עד שהקצבה שלו תאושר. אני אומרת את זה כי אני עצמי הייתי מאושפזת ואני יודעת שיש מקרים של מאושפזים שמשאירים אותם בבית החולים למשך יותר זמן עד שתנאים סוציאלים מסויימים יאושרו אצלהם. לדעתי, ברגע שמציגים אותו כאדם שעבר אישפוז, אז זה נשמע יותר רציני מבחינת הביטוח לאומי. דבר נוסף - לא כל אחד מסכימים לאשפז, אבל אם הם ידעו שיש לו כוונות להתאבד הם יסכימו.
לרונית אני מצטרף לדבריה של אלה, בתקופה האחרונה ביטוח לאומי מאוד מחמיר וכל מי שחורג מעט מהסדר שלו נופל בין הכסאות. רוב השאלות שלך הן משפטיות ואיני מומחה למשפט כך שאני לא יודע מי אחראי והאם ניתן לתבוע. כואב הלב שבגלל המדיניות של העמדת קשיים אנשים שהם פגועים נפשית ובדרך כלל חלשים ואינם תובעים את המגיע להם יוצאים ניזוקים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום אני בת 33 וסובלת מחרדה היפוכונדרית קלה. כשאני פתאום יושבת עם ילדיי בסלון לפתע בלי שום סימן מוקדם מפתיע אותי גל סחרחורת וחולשה וזה מפריע לפעילות זהיום יומית כל בדיקות הלב והדם והריאות שביצעתי לשם שיגרה יצאו תקינות רציתי לשאול האם החולשה הפתאומית והסחרחורות נובעות מהחרדה על מחלות, אני לוקחת חצי כדור ואבן ביום בבקר ובערב כשמופיע לי החולשה אני מפחדת לקחת עוד חצי כדור למרות שזה מאד מרגיע אותי אני מפחדת מפני ההתמכרות לכדור כמה ואבן ביום אפשר לקחת? דרך אגב גם לאימי יש הפרעות חרדה האם זה יכול לעבור לי לפתע?אם יש עוד אנשים כמוני בבקשה כיתבו לי תודה מלי
היי מילי גם לי היו תופעות כאלה בעבר עד שהתחלתי טיפול תרופתי כמובן ביעוץ פסיכיאטר ואבן הוא כדור הרגעה וכמובןם ברגע שהשפעתו עוברת את שוב חווה את החרדות תנסי להתעייץ עם איש מקצוע שאולי יתאים לך טיפול ותאמיני לי מניסיוני האישי תחיי חיים שקטים ורגועים יותר..בהצלחה
לאורית תודה על עצתך אך אני נמנעת ללכת לפסיכולוגים ובטח שלא לקחת כדורים כי אני היפוכונדרית ומפחדת מתרופות אפילו שהם יהיו יעילות אני פוחדת מהתופעות לוואי ונזק שיגרם מהם אני מעדיפה לסבול ולקחת ואבן מידי פעם כי זה עוזר ברגע שהחרדות יתחילו להיות הרבה יותר קשות ולא יתנו לי מנוח בפעילות היומית אני בטוח אפנה לפסיכולוג או כמו שאני מכירה את עצמי אפנה לרופאים רגילים לבצע עוד בדיקות שיצאו תקינות וירגיעו אותי לחצי שנה בכל זאת תודה על ההתיחסות נתת לי עוד דרך ומידע ותמיד טוב לדעת שיש עוד אנשים במצב כמו שלי זה מאד מרגיע ומנחם תודה ממילי
לדר' הידש - קראתי שכתבת פה שאם היה רק התקף מאני אחד סיכויי ההחלמה גבוהים,ואני שואלת האם הכוונה להתקף פסיכוטי אחד או גם לעלייה ,להתחלה של היי שפשוט נתפסה ביומיים הראשונים שלה ומייד ניתן ריספרדאל וזה נעצר.האם העלייה הזאת,שהייתה לאחר שבועיים של הפסקת הריספרדאל,נחשבת התקף נוסף או תחילתו של התקף שפשוט נעצר? ושאלה נוספת,אם יש רק מאניה (מטופלת ומאוזנת בריספרדאל בלבד 2-3 מ"ג) ואין בכלל דיכאון כבר יותר משנה ככה,אז עדיין זה נחשב מאניה דיפרסיה ומה זה אומר לגבי סיכויי ההחלמה?
לאביטל אנחנו עוסקים כאן בסיכונים וסטטיסטיקה, כך שהדברים הם מאוד כלליים ואין מהסיק מכך באופן אוטומטי על אדם מסויים אחד. אבל כמובן שהתקף של פעילות יתר שנעצר עם תרופה אחרי יומים קלה יותר מאשר התקף פסיכוטי חמור לאורך זמן (אבל חייבים לקחת את ההתקף הזה בחשבון). באופן כללי ככול שמתרחקים מדיכאון או מפעילות יתר, כלומר חלפה כבר שנה זה סימן טוב מאוד, השנה הראשונה היא המסוכנת ביותר להישנות וכך לאחר זמן הסיכון לחזרה של דיכאון או פעילות יתר יורד. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני בת 33 בריאה בד"כ היפוכונדרית מוצהרת, כל בדיקות הלב והדם שלי תקינים אך אני חיה עם חרדות היפוכנדריות של ממש כבר 9 שנים ממאז הלידה הטראומטית של ביתי. גם אימי סובלת מהפרעות חרדה עד היום מצעירותה והיא היום בת 70. היא מטופלת בבואבן גם אני חצי כדור לכמה ימים. יש לי שאלה : לפעמים אני יושבת בסלון עם הילדים שלי ובפתאומיות אני מרגישה מין חולשה סחרחורת ואיבוד מציאות לכמה דקות או לפעמים לחצי שעה זה נורא ולא נותן לי לתפקד ביום יום ואני נעשית עצבנית ולחוצה ולא מספרת לאף אחד מה עובר עליי אני לא לוקחת ואבן בערב באותו יום שלקחתי חצי בבקר כי אני מפחדת להתמכר לזה אמנם זה מאד עוזר לי כמה ואבן אפשר לקחת ביום בלי להיות מכורה? והאם תחושות החולשה והסחרחורת וחוסר האיזון נובע מהחרדה למחלות שבאות לפתע.? תודה מראש אם יש עוד אנשים כמוני אנא עזרו לי
למילי אני מניח שעברת את כל הבדיקות הגופניות אצל רופא המשפחה, תופעות כפי שתיארת עלולות להיות תוצאה של חרדה. מבחינת הוואבן, הנקודה אינה כמה וואבן נוטלים ביום אלא במשך כמה זמן ועד כמה ברציפות. כלומר אין בעיה ליטול שלוש ארבע פעמים בשבוע וואבן ואז בגלל הימים של ההפסקות אין התמכרות. אנחנו מתחילים לחשוש מהתמכרות כאשר נוטלים וואבן במשך חודש רצוף כל יום. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אין לי מושג איפה לשאול מאחר וראיתי שענו פםה על שאלה בקשר לסודיות קרפוארית אמרתי נישאל פה. האם ניתן לתבוע קופ"לח על שהסתירה מידע רפואי מאישה שאעמדה להינשא לאדם. כמה שהעם אח"כ נולד להם בן ו שנים אחרי החתונה הבן שלנהם חלה בגידול ראש ונשאר עם נכות? עד כמה הסודיות הרפואית היא חוקית הרי מטרתה להגן ל הפציינט הספציפי ול א לגרום עוול לדור ההמשך...
אין לי מושג איפה לשאול מאחר וראיתי שענו פה על שאלה בקשר לסודיות רפואית אמרתי נישאל פה. האם ניתן לתבוע קופ"ח "לאומית" על שהסתירה מידע רפואי מאישה שעמדה להינשא לאדם. כמה שניםם אח"כ נולד להם בן ושנים אחרי החתונה הבן שלהם חלה בגידול ראש ונשאר עם נכות? עד כמה הסודיות הרפואית היא חוקית הרי מטרתה להגן על הפציינט הספציפי ול א לגרום עוול לדור ההמשך...
כן ! במפורש כן . תפנה לעו"ד המתמחה בתחום הרפואי בהצלחה
ד"ר גיורא שלום ! אני לוקחת כבר משהו כמו 3 חודשים ציפרלקס 20 מ"ג עקב חרדות שהיו מלוות בבחילות ורעידות בגוף היום כבר ברוך השם אין לי את התופעות הקשות האלה אבל מידי פעם אחת לשבוע יש מן הרגשה של אי נחות עם חולשה זה תוקף לאיזה שעה שעתיים למדתי פחות להתייחס לזה הפסיכאטר שלי המליץ שכל פעם שאני חווה הרגשות מהסוג הזה פשוט לקחת כדור הרגעה קאסניגס לא זוכרת בדיוק את השם המדוייק השאלה היא אם במשך הזמן גם התופעה הזאת תעבור האם זה באמת עניין של זמן אודהעל תשובתך מירב שילו
למירב אומנם הציפרלקס הגיע למקסימום השפעתו ועדיין ישנם התקפים לא תכופים של חרדה, במצבים אלו אפשר להוסיף תרופה נוגדת חרדה מהסוג של קסנגיס ואין בכך בעיה מיוחדת, אם ההתקפים קלים אז לא תמיד חייבים להוסיף את הקסנגיס ואפשר גם חצי כדור. הדבר החשוב הוא לא להכנס למצבים של צפיה לחרדה אלא לראות בהתקפים כדבר חד פעמי שסביר שיחלוף שבוע טוב דר' גיורא הידש
הכתובת היא www.macom.org.il
האם הויטמין אומגה 3 עוזר לשפר את המצב הרוח ואם לא מה ניתן לעשות?
למלי אומגה 3 הוא סוג של שומן טבעי, ישנן עדויות שהוא משפר ומקל על דיכאון. בכל אופן אם תכשירים טבעיים לא עוזרים אפשר לפנות לשיחות או תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב! אני בת 28 מאושפזת באשפוז יום ואובחנתי כבורדר ליין. יש לי גם ocd ובולמוסי זלילה. אני מטופלת אצל פסיכותרפיסטית ובקבוצות ונוטלת 375 מ"ג אפקסור ליום פלוס 40 מ"ג פריזמה פלוס סטילנוקס ובונדורמין לשינה. בעבר ניסיתי את התרופות הישנות, תרופות מהזן החדש לדיכאון וגם מייצבים כמו למיקטל וליתיום ללא הועיל. כעת הפסיכיאטר רשם לי טופומקס ורציתי לשאול - במידה וארצה לחזור ללימודים בקרוב - האם התרופה תפגע לי בריכוז ובזיכרון? האם יש לה תופעות לוואי קוגניטיביות נוספות? אשמח לתשובה, תודה רבה מראש.
לשיר טופמקס אינה פוגעת בריכוז ואף עשויה לשפר אותו עם השיפור במצב הנפשי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום בעקבות בעיות רפואיות רבות שיש לי, אינני מצליח לסגל לעצמי סדר יום סביר הכולל עבודה כל שהיא ותיפקוד יומי סביר, בעקבות זאת התחילו לחצים בבית,(אני נשוי עם ילדים קטנים) ואני התחלתי לאבד את העשתונות שכמעט התחלתי להרים ידיים על בני משפחתי, פניתי למרפאת בריאות הנפש באזור מגורי והרופאה הפסיכיאטרית קבעה שאין לי מחלת נפש, וזה סגור מבחינתה, ניא נתנה לי כדורי הרגעה, רסיטל ולוריוון, לאחר תקופה היא העלתה לי מעט את המינון, לאחר עוד תקופה מסוימת היא החליפה לי את הכדורים, אך עדיין טענה שאין לי מחלת נפש, האם יש הגדרה של "בעיה נפשית"? אני כעת בבית לאחר שלמדתי מקצוע מסוים, ואני לא יכול לצאת לחפש עבודה בגלל מצב ביראותי, וזה גורם לי לתיסכול פנימי חזק שמלווה מידי פעם בשתיית אלכוהול, בעיקר בירות מה עושים אני אובד עיצות אני מוכר ברווחה, אך חוץ מלהגיד אנחנו מבינים לא עושים איתי כלום
שלום, הכוונה היא שאין מחלת נפש, כלומר מצב פסיכוטי עם הפרעה בשיפוט המציאות. עם זאת קיימים הפרעות נפשיות רבות (ולעתים מאוד מגבילות) שאינן קשורות להפרעה בשיפוט המציאות. בעיקר מדובר על הפרעות הסתגלות, חרדה ודיכאון. גם הביטוח הלאומי מכיר בהפרעות אלו כבעיה נפשית הגורמת לנכות למרות שאין מדובר בהגדרה הפופולרית של "מחלת נפש", מצב פסיכוטי. כל טוב דר' גיורא הידש