פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
26/01/2006 | 08:33 | מאת: מיכלי

שלום, רציתי לדעת האם ניתן לקבל דרך קופת חולים כללית תרופה שזהה לצימבלטה? אם כן, מהי? תודה וכל טוב מיכלי

למיכלי אין תרופה שזהה לצימבלטה. אין גנריקה לתרופה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

אולי מישהו יודע? ניסיתי בסופרפארם, אבל הם אמרו לי שבכל הרשת בארץ קיימים כדורים רק במינון של 10 מ"ג- ונאלצתי לשלם כפול- על שתי חבילות. תודה!

בארץ ציפרלקס משווק בטבליות של 10 מ"ג בלבד.

שלום! אשמח לקבל את תשובתך לשאלה שלי מה 24.1- האם כדור של3 מ"ג של אסזופיקלון (המשווק בארה"ב תחת השם לונסטה) שוה לכדור של 7.5 מ"ג של זופיקלון (בארץ: נוטוקרנו או אימובן). תודה!

לשולמית ראיתי את מה שדור כתב, איני מכיר את הלונסטה, בכל אופן ישנם שני מינונים של נוקטורנו, 7.5 מג' וחצי מהמינון 3.75, לדעתי אין חשיבות להשוואה הכימית, חשוב כיצד כל תרופה פועלת ומשפיעה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

26/01/2006 | 20:03 | מאת: דור

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/15158409.JPG נוקטורנו (אימובן) 7.5 מ"ג=סטילנוקס (זודורם) 10 מ"ג=לונסטה 1.5 מ"ג 3 מ"ג לונסטה הוא מינון _כפול_ של נוקטורנו 7.5 מ"ג או פי 4 מנוקטורנו של 3.75 מ"ג. מדובר במינון גבוה.

26/01/2006 | 05:01 | מאת: חיה

ד"ר הידש והרופא שלי אומרים לי תמיד בערך אותו דבר. והם מאוד צודקים ומבינים אותי. לילות לבנים יש לי כבר שנים (גם עם אינטומין וקלופיקסול) אבל בסך הכל אני ישנה לפחות 5 שעות ביממה מהם 4 רצוף וזה לא אידאלי אבל בסדר. עייפויות וסערות רגשיות שמתבטאות גם כאן בפורום בכל מיני כתיבות סוערות וריגשיות- יש לזה גם סיבה שלא שייכת בדיוק למצבי אלא למשהו חיצוני (אנשים אחרים) עם בעיות שמערבים אותי בבעיותיהם ואני נכנסת איתם ביחד למיני אטרפים כאלו. אבל זה בשליטה ובמודעות ואני בהחלט הולכת לשים לזה סוף. אני מציעה שכלל לא תעלו את שתי פניותי האחרונות לדור לפורום. גם הפורום הזה , עם כל מה שהוא תרם לי בעבר, כרגע תורם לבילבול ולסערות הריגשיות. אז באמת שאעשה הפסקה עם זה, אשמע בדיוק לרופא שלי לגבי הטיפול, ואם תהיינה לי שאלות ספציפיות ומאוזנות לד"ר הידש, אפנה כבר בהתאם. אז המון תודות בכל מקרה, בי, חיה.

26/01/2006 | 16:50 | מאת: דור

לחיה- האינפורמציה בפורום היא כללית. אנחנו הרי לא מכירים וגם ד"ר הידש לא מכיר אותך. אם יש לך אינסומניה, בליווי אי שקט ונוקשות שרירים, אז אסיוול 10 מ"ג או קלונקס 2 מ"ג יכולים לעזור. לדעתי עדיף האסיוול כי הוא יותר מרדים והשפעתו בנושא הרפיית השרירים נחשבת לטובה יותר מבנזו אחרים. טווח המינון של האסיוול בד"כ 5-20 מ"ג, ניתן לקחת לפני השינה. תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך. רפואה שלמה, דור.

26/01/2006 | 19:02 | מאת: חיה

תודה רבה , אתה צודק, לא סיפקתי לכם את האינפורמציה במלואה. אני הרי גם לוקחת דקינט, שגם הוא תורם לאי-שקט. בכל מקרה ברגע שהתחלתי לקחת את ה1 מ"ג קלונקס, הדברים נרגעו מעט- כפי שאתה בטח שם לב בעצמך. שוב תודות על הכל, חיה.

26/01/2006 | 00:55 | מאת: ערן

האם התרופה עלולה לגרום לאצירת-שתן? יום לאחר שנטלתי 2 מ"ג (חצי כדור), כשאני משתין-אני לא משתין בבת אחת , אלא בשפריצים. האם זה קשור לתרופה? האם זו תופעת לוואי שתחלוף עוד כמה ימים? תודה ערן

26/01/2006 | 16:42 | מאת:

לערן האדרונקס עלולה לגרום לכך אצל גברים בגיל מבוגר יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 22:20 | מאת: אנונימית

שלום דר' הידש ! האם אפשר להחלים ממאניה דיפרסיה ? כלומר האם ישנם מקרים של אנשים שהפסיקו לקחת תרופות והיו באמת בסדר ? אצלי היו שתי מאניות בהפרש של 7 שנים. קצת דכאונות .... והמאניה הראשונה מהשתיים נגרמה תודות לתרופה הידועה סרוקסט שקיבלתי אז. (השניה הגיעה לבד ואולי בגלל הפסקת גלולות) ??? תודה תודה , אנונימית שנמאס לה להיות "ראקציה כימית".

לאנונימית אני מקווה שמהתחלה לא היית "ראקציה כימית", בכל אופן בהחלט אפשר להחלים ממאניה דפרסיה=הפרעה דו-קוטבית ובמיוחד אחרי התקף ראשון ויחיד, לצערי התקפים נוספים מעידים על סיכויי הבראה נמוכים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 22:00 | מאת: ברק

איך קובעים טיפול לסובל מסכיזופרניה ? האם בכל מקרה של סכיזופרניה ניתנת אותה תרופה ? אני מתכוון אותו סוג של סכיזופרניה , למשל הביפרניה תודה מראש

25/01/2006 | 23:33 | מאת: דור

תלוי בסוג הסימפטומים וחומרתם ולאו דווקא בסוג הסכיזופרניה. במצבים פסיכוטיים חריפים וסוערים יעדיפו להתחיל עם התרופות מהדור הישן, כמו הלידול (עד 100 מ"ג ליום), או פרפנן (עד 64 מ"ג ליום) ורק אח"כ לעבור לריספרידל או לזיפרקסה, אשר מתאימים יותר לטיפול אחזקתי ארוך טווח. התרופות מהדור החדש (תרופות אטיפיות) לא כ"כ מתאימות לטיפול במצבים פסיכוטיים חריפים וסוערים ולכן הן ניתנות רק בשלב יותר מאוחר כאשר ישנה רגיעה והתייצבות מסויימת. במצבים פחות חמורים ניתן להתחיל עם התרופות האטיפיות.

26/01/2006 | 16:29 | מאת:

לברק את התרופות מתאימים באופן אישי לכל אחד בדרך כלל תרופה מקבוצת נוגדי הפסיכוזה. כיום (בהבדל ממה שדור כתב), מומלץ להתחיל בהתקף פסיכוטי ראשון עם רספרידל או עם זיפרקסה, אבל מתאימים את התרופה לכל אחד ואחד. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 21:55 | מאת: גלית

שלום לך ד"ר הידש רציתי לשאול אותך בימים האחרונים מגיע השעה 9 בערב ואני כבר מאד עייפה כדי לישון אחרי שישנתי צהרים שעה וחצי(להזכירך אני נוטלת מרוניל 75 בבוקר עם קלונקס ובצהרים אותו דבר). האם במצבים כאלו שהגוף כנראה רגוע יש צורך להוריד בתרופות כי אם שינת צהרים טובה וערב כל כך מוקדם להכנס למיטה אולי זה אומר משהו לגבי שינוי בגוף מה דעתך? מבקשת את עיצתך. תודה.

26/01/2006 | 16:26 | מאת:

לגלית איני מבין למה את בדיוק מתכוונת ב "שינוי בגוף", בכל אופן לעייפות עלולים להיות סיבות רבות כולל המצב הגופני, הנפשי ותרופות. כך שחשוב להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 20:28 | מאת: לינור

שלאני שותה 800 מ"ג דפלפט,הכמות שלו בבדיקת הדם 42 -האם זה מספיק דיי כדי שיתחיל להשפיע??אני כבר חסרת אונים ובדכאון מכל הכדורים.

26/01/2006 | 16:24 | מאת:

ללינור אומנם מדובר על רמה גבולית/נמוכה בדם, אבל בפסיכיאטריה בדרך כלל התגובה לטיפול אינה תלויה ברמה בדם והתמונה הקלינית חשובה יותר. בכל אופן דפלפט היא תרופה מייצבת ולאו דווקא נוגדת דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 19:47 | מאת: סביון

היי, אני בת 17.5 ועוד שבעה חודשים עתידה להתגייס לצה"ל. אך גם אני וגם הפסיכולוג הצהרנו רק על טיפול נפשי. לא הצהרתי על לקיחת התרופות (ליתיום, פרפאנן, רסיטל). האם מישהו שמע על מקרה שגויסו לצה"ל אנשים על כדורים? אני מאוד מפחדת לא להתגייס אך מצד שני חוששת מכך שלא אתפקד ללא הכדורים (בעלת הפרעה דו קוטבית). מה עושים במצב כזה? תודה, סביון.

26/01/2006 | 16:23 | מאת:

לסביון הבעיה אינה בנטילת התרופה אלא בהפרעה הדו-קוטבית, ישנה סכנה רבה בגיוס עם הפרעה זו ומומלץ לך ולפסיכולוג לדווח על כך ללישכת הגיוס. על הפסיכולוג יש חובת דיווח. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 18:05 | מאת: אחד

אני מדבר על אפקסור רגיל, שצריך לחלק אחד ביום אחד בלילה, מה קורה אם לא נותן להרדם, האם אפשר לקחת את 2 הכדורים בבוקר בפעם אחת? והאם במקרה כזה יכולה להיות השפעה? בנוסף, האם נטילת זודורם (חצי כדור בלילה) יחד עם אפקסור היא הסיבה לחולשה ועייפות שלי במשך היום?

26/01/2006 | 15:57 | מאת:

שלום, משך הפעולה של הזודרם קצר ולכן אין הוא גורם לעייפות במשך היום. שאלתך לא לגמרי ברורה לי. מצד אחד אתה כותב על עייפות במשך היום ומצד שני על קושי בשינה? אולי הקשיים הם בגלל המצב הנפשי ולאו דווקא בגלל האפקסור. בכל מקרה את האפקסור הרגיל צריך לחלק לפעמיים ביום, בהפרש של כ-12 שעות. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 15:31 | מאת: גילי

שלום מאחר שאני חיה חיים לחוצים וחיה בלחץ תמידי , בקשתי בסופר פארם משהו להרגעה במהלך יום עבודה הרוקחת המליצה לי על ויטמין b בשחרור איטי של GMC וכדורים של דר' פישר(NIRVANA? המכילים מרכיב טבעי המופק מקזאין, חלבון החלבMPH .אגב ,אני לוקחת כדורי B12 כי נמצא אצלי חוסר . מה דעתך על השילוב והאם יש תרופה אחרת מומלצת שאינה מרדימה ומתאימה למהלך יום עבודה. האם יכול להיות ששילוב זה גורם לי לעייפות?(אינני בטוחה?)

26/01/2006 | 15:55 | מאת:

לגילי איני מכיר מספיק את הרפואה האלטרנטיבית אולם החומרים שציינת אינם מרגיעים לפי ידיעתי ולא הייתי משקיע בהם אם המחיר הוא גבוה. חשוב לטפל בחוסר של B12 ואולי כדאי אפילו ליטול מספר זריקות כי לעתים רק הזריקות עוזרות בהעלאת רמת הויטמין. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 12:10 | מאת: גיא

התמכרתי לקלונקס וריטלין בנוסף אנני מצליח להיגמל בנוסף לוקח רסיטל ונכנסתי לדיכאון עמוק ירידה מהקלונקס גורמת לרעד בעב ללא תוספת ריטלין התיפקוד ירוד ניסיתי להיגמל בעבר אך לא הצךחתי בנוסף לא מתעורר לעבודה מה דעתך בנושא רסיטל לבד גורם לרעד

26/01/2006 | 00:49 | מאת: מיטל

גיא !! דבריך קצת לא ברורים, כמה זמן נטלת ריטלין ? ריטלין אצל אנשים מסוימים בעלי נטייה גנטית עלול לגרום לטיקים ורעידות. קלונקס מאזן. גם אם תחושותיך הן שהתמכרת , "הגמילה " , נסבלת, צריך להוריד בהדרגתיות את מינון הקלונקס. לגבי הדיכאון שבא אחרי הפסקת הריטלין, זה ברור "הנפילות" הללו מכדור ממריץ. אני יודעת שאפקסור וזיבן עשויים לעזור הן להפרעות קשב וריכוז והן לדיכאון. כמובן, תמיכה וספורט יכולים להועיל. רק טוב , מיטל

26/01/2006 | 15:54 | מאת:

לגיא מכל התרופות שאתה נוטל אין ספק שכדאי להפסיק את הקלונקס, לא כתבת כמה זמן אתה נוטל אותו ומדוע אתה קובע שקיימת התמכרות, אבל בכל זאת עדיף להפסיקו. הרסיטל עלול לגרום לרעד אבל גם ההורדה של הקלונקס. לעתים אפשר לעבור מקלונקס לתרופה עם משך פעילות ארוך כמו וואליום ואז קל יותר להפסיק. כל טוב דר' גיורא הידש

דברים הרבה יותר ברורים לי הבוקר- 18 שנה לא הייתי לגמרי מאוזנת. ועכשיו- פלאי הריספרדל והרופאים הנבונים (ד"ר ליסק, ד"ר הידש, דור, תרצה הפסיכולוגית וכל אלו..) ואפילו אותה רופאה שהתלוננתי עליה כל כך הרבה בפורום זה, סתם מתוך חוסר איזון ולא באוביקטיביות, וגם עובדת השיקום בביטוח לאומי שטרטרתי אותה שנים עד שמצאה לי את הפתרון הנכון (עבודה שמתאימה לי) וגם בזכותי אני, שלאורך כל הדרך ואפילו בתהומות הפסיכוזה - תמיד נשאר בי משהו הגיוני, שפוי, נבון ואופטימי, משהו שלי עצמי, האהבה שלי לעצמי שהייתה לי מגיל מאוד צעיר, הכשרונות שלי, וכו'- אני מתחילה להתאזן. וכל הסובבים אותי מרגישים את זה ושמחים בשבילי, וזה מאוד חשוב לי כי אני אימא לילדה בת 18 שזכותה שתהייה לה אימא מאוזנת, את אימא שלה האמיתית שהיא כמעט ולא זכתה להכיר לאורך חייה. עכשיו אני מתחילה לדמוע, וצריכה לחזור לעבודה, אז חיזקו ואימצו וכל טוב- חיה

חיה היקרה, חיממת לי את הלב ( ובוודאי לכולם כאן ). ילדי החל טיפול בריספרדאל לפני כחודשיים והוא מתאושש ומתאזן . חוזר לאט לאט לעצמו, לקסם , להומור, לחשיבה סבירה. הלוואי ואמן ויגיע גם הוא לאופטימיות ולתפקוד שאת מציגה כאן. התעודדתי מדברייך מאוד. כמה טוב ששיתפת . אני שולחת לך חיבוק ענק והערצה על החוכמה, ההערכה העצמית ( שבהחלט מגיעה לך ) ומברכת אותך מעומק הלב על התהליך הנפלא שעברת. יישר כוח !!

שמחה לשמוע , מעודד לקרוא את דבריך, הצליחי.. רק טוב , מיטל

לחיה אכן הדבר החשוב ביותר הוא את עצמך, תמיד רצית להגיע למצב טוב יותר וכאשר הבנת את הבעיה ועמדת על זכויותיך גם המצב השתפר. חשוב לדעת מה מגיע לך, לדרוש את הדברים באסרטיביות ולא לוותר. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 03:24 | מאת: ט

אם בן אדם נימצא לבד בחדר ומידי פעם מדבר כאילו יש לידו מישהו למשל "אז מה אתה אומר?" או "להגיד לה או לא להגיד לה"? או "תכתוב" למרות שהוא לבד, מה זה אומר? זה אומר שהוא שומע קולות? זו בעייה בראש? יכול ליהיות בן אדם שסובל מיבעיה כזו ולא בטיפול לא לוקח תרופה וכ' ? מחכה לתשובה מהירה תודה ט

26/01/2006 | 15:26 | מאת:

לט' התופעה אינה שיגרתית ורוב בני האדם אינם מדברים לעצמם, אבל צריך לשאול את האדם עצמו מדוע הוא אומר ועושה זאת. כל טוב דר' גיורא הידש

הנוירולוג ביקש במיוחד אבחון פסיכודיאגנוסטי (לא שום דבר אחר הוא אמר ש-אף אחד לא יעבוד עלי)אחרי שבדק אותי פיסית ושאל אותי שאלות הוא שלח אותי גם לעשות בדיקת גלי המוח ובדיקת דם.האם אני צריך לבקש עוד חוות דעת בקשר לאיזה אבחון לעשות?עוד רקע-בעיית הריכוז החלה להשפיע ממש בגיל 16 והיא ממשיכה עד היום (אז אגב בדיוק סיימתי רואקוטן-יש קשר?) בדיקות ראייה ושמיעה מצאו ליקויים קשים אבל רק מריכוז כאמור השינה שלי משתנה החוזק והמשך שלה יש לי עבר של בעיות חברתיות אוסידי דכאון ויש לי מחשבות טורדניות ואני אצל פסיכולוג מעולה שעוזר לי המון והוא גם מחכה לאבחון.מה עלי לעשות? תודה מראש ותודה לך דור

שלום, יתכן שהרופא ביקש בדיקה פסיכודיאגנוסטית, אבל כיוון שאין מדובר בדבר שיגרתי צריך להיות לכך הסבר ואני איני מבין את הסיבה. ראוקוטן עלול לגרום להפרעות נפשיות לא מעטות אבל בדרך כלל הן חולפות עם סיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 00:10 | מאת: aviva

לדר' הידש היקר וכל האנשים התומכים שליוו אותי בפורום זה, אני שמחה לספר כי ביתי בחודש האחרון הגיעה לאיזון לאחר חודשים ארוכים בהם היטלטלה בין הקטבים. היא חזרה ללמוד, לחברים ולבילויים והעיקר להתנהגות המוכרת והמבוכרת. כמובן שהדאגות והחרדות מחזרת חוסר היציבות קיימות ונוכחות בחיינו אך בהחלט יש הרבה תקוה לשמירה על הקיים. היא מטופלת כיום בליתיום 1500 מג' ופלוטין 20 מג'. קיימות תופעות לואי של בחילה מדי פעם. אני מבינה כי קיימת סכנה גדולה בליתיום. האם הוא מסוכן גם בשנה הראשונה לטיפול במינון זה? והאם כדאי לעבור למייצב אחר ואיזה? ( הזיפרקסה גרמה לישנוניות מרובה ולתיאבון בלתי נשלט). בריאות ותקוה לכולנו aviva

לאביבה יופי שישנה יציבות ולא הייתי עושה דבר לשנות את הטוב. ליטיום עלולה להיות מסוכנת במינונים גבוהים, אחת מתופעות של מינון גבוה הוא הבחילה, לכן חשוב מאוד לבדוק מהר את רמת הליטיום בדם ולבדוק האם הבת אינה נמצאת ברמה אסורה של ליטיום? דרך אגב, את הבדיקה של ליטיום בדם מבצעים בצום אחרי 12 שעות ללא ליטיום, כלומר אם מבצעים את הבדיקה בבוקר קודם עושים את בדיקת הדם ורק אחר כך נוטלים את הליטיום של הבוקר. אם גם היום יש לבת בחילות כדאי להגיע לחדר מיון לביצוע הבדיקה. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 23:38 | מאת: אילה

שלום ד"ר הידש אני רוצה להתייעץ איתך באשר לתרופה המתאימה ביותר עבורי . אני סובלת כבר 20 שנה מהתקפי פאניקה שבמשך השנים החריפו לאגרופוביה ובשנים האחרונות גם לחרדה חברתית. ניסיתי בעבר הרחוק כמה סוגים של "פרוזאק" והרגשתי רע איתם{ריקנות דיכאון דחיה עצמית ועוד} כיום נראה לי שאני במקום קצת שונה והציפיות אחרות-הישגים בצעדים קטנים ויותר מוטיבציה לשינוי.ביקשתי מפסיכיאטר עזרה תרופתית והוא הציע או רסיטל בתוספת אדרונקס או ציפרלקס שאין לו לפי דבריו הרבה תופעות לוואי.מה דעתך? דרך אגב אנחנו מכירים(מאותו ישוב) תודה

26/01/2006 | 15:19 | מאת:

לאילה כל התרופות המשפיעות על הסרוטונין יש להן השפעה דומה וגם תופעות לוואי דומות. התרופות המקובלות ביותר לחרדה ואגורפוביה היא הסרוקסט והציפרלקס שהיא המדוייקת ביותר בקבוצה עשויה לעזור. האדרונקס פועלת באופן שונה, בדרך כלל איני אוהב שילובים של תרופות ובמקום רסיטל ואדרונקס אפשר ליטול אפקסור שפועלת באופן דומה. דרך אגב, ברסיטל וציפרלקס יש בדיוק את אותו החומר הפעיל. בהצלחה דר' גיורא הידש

26/01/2006 | 18:36 | מאת: אילה

לד"ר הידש בהמשך לתשובה שלך ,אם לרסיטל וציפרלקס אותו חומר בדיוק האם עדיף לי לבחור בציפרלקס כי היא המדויקת ביותר כהגדרתך?והאם יש לה פחות תופעות לוואי מהרסיטל? למה עוזר האדרונקס?למשהוא שהציפרלקס לא עוזר? ותודה על הייעוץ הוא חשוב לי ביותר כי אני נגד תרופות בצורה די נחרצת אבל פה אין לי מנוס יותר ואני מנסה לדייק

אני בחורה בת 27 שותה 3 שנים סרוקסט 40 מ"ג ליום {מינון מקסימלי}עקב התקפיי חרדה בומבסטיים באופיים ומשתקים לגמריי . היום 3 שנים אחרי סוף סוף המטפלים שלי הבינו שהסרוקסט מיצה את עצמו והבינו שיש להחליפו מאחר ואני חוטפת התקפים גם במינון הגבוה הזה ...כיום אני בהריון וחייבת לעבור ללוסטראל ע"פ הפסיכיאטרית שלי במהירות האפשרית מאחר ובשליש הראשון של ההריון ייתכנו מומי לב בעובר ,גם המכון ההטרטולוגי טוען שכדאי לא לשתות את התרופה אבל פחות מודאג מהמומים אני בכול אופן אשמח לשמוע את דעתך בנושא או ניסיון של כל אחד מהיודעי דבר . דבר נוסף שקיבלתי עליו מידע מיועץ תרופתי כל שהוא זה על ואבן שאפשר ליטול אותו בהריון בכול מקרה אני מאוד רוצה לשמוע את דעתך לגביי סיום הסרוקסט ומעבר ללוסטראל והאים לדעתך אפשר לבצע מעבר כזה בלי זעזועים רצניים למערכת העצבים שיגרמו לו להתקפים קשים במהלך תקופת ההסתגלות לתרופה לוסטראל תודה

בשליש הראשון של ההריון, רצוי לא לקחת תרופות פסיכיאטרית משום סוג, מלבד מקרי חירום. המינון המקסימלי של סרוקסט הוא 50-60 מ"ג ליום, אבל אסור לקחת אותה בתקופת ההריון. הוכח שנטילה של סרוקסט בזמן ההריון גורמת למומי לב בעובר. את הלוסטרל ניתן לקחת בזמן ההריון, אבל במינון נמוך ככל האפשר. ואבן ניתן לקחת החל מהשליש השני ואילך. בסיום ההריון צריך להפסיק שבוע לפני הלידה (אם יודעים את המועד). למידע נוסף כדאי להתייעץ במרכז המידע התרופתי בהדסה עין כרם י-ם.

לפעמים צריך להסתכל על התועלת לעומת נזק,יש נשים שלא יכולות לעבור הריון ללא כדורים נוגדי חרדה וניתן לעקוב אחרי העובר כדיי לגלות חלילה מומיי לב הענין הוא שבלתי אפשרי לשתות את התרופה ובלתי אפשרי לא לשתות אותה זו בעיה מאוד קשה גם מבחינה רפואית וגם מבחינה מצפונית ואני אכן נמצאת בשלב מאוד קשה בחיי מה גם שאני עוברת בהקדם ללוסטראל ומקווה לא לקבל עימו תופעות קשות שיקשו עליי את התיפקוד הגם ככה מאוד לא משביע רצונ עד חוסר תיפקוד אבל מה ?? צריך לקוות ולהאמין אחרת מה?????????????

לפני מספר שבועות שאלתי לגבי כדור שינה המשווק בארה"ב תחת השם lunesta. שם החומר שבכדור הוא eszopiclone ומינון החומר- 3 מ"ג. נעניתי שבארץ אין כדור זהה, אך יש כדור דומה בשם נוקטורנו, שהחומר שלו נקרא zopiclone. ראיתי שכל כדור נוקטורנו מכיל 7.5 מ"ג מהחומר- ורציתי לשאול האם זה שומה ל3 מ"ג של החומר שבלונסטה (כלומר ה eszopiclone) או שאני צריכה לקחת רק חצי כדור נוקטורנו כדי שהמינונים יהיו דומים? בתודה מראש.

25/01/2006 | 16:43 | מאת: דור

מדובר במינון גבוה. בארה"ב לונסטה משווק ב-3 מינונים-1,2,3 מ"ג לטבליה. 3 מ"ג לונסטה שקול לנוקטורנו 15 מ"ג. לונסטה 1 מ"ג שקול לנוקטורנו 5 מ"ג. נוקטורנו הוא חיקוי ישראלי. התרופה המקורית נקראת אימובן IMOVANE. ניתן להשיג אימובן בבתי מרקחת בארץ במינון של 7.5 מ"ג לטבליה.

24/01/2006 | 21:56 | מאת: דו קוטבית

שלום דר' הידש ! אובחנתי לפני כשנה כדו קוטבית. לוקחת עכשיו 600 מ"ג ליתיום , 62.5 מ"ג למיקטל , 12.5 מ"ג סרוקוואל (חצי כדור של 25 מ"ג) ליום. הפסיכיאטר רוצה להשאיר הכל כך -ורק את הלמיקטל לעלות ל- 100 מ"ג. שאלותי : 1. האם אפשר לקחת לאורך זמן מינון כזה ? ביחוד הבנתי שיש בעיה עם הליתיום ? 2. הפסיכיאטר מתעקש להעלות את הלמיקטל ל- 100 מ"ג כי אומר שפחות מזה זה לא יעיל ... מה דעתך ? 3. אתה רואה איזו בעיה עם הקוקטיל המעניין הזה ? תודה מראש , דו קוטבית .

שלום, אכן קוקטייל מעניין, צריכה להיות סיבה מיוחדת למתן שלוש תרופות לאותה המטרה. גם הליטיום וגם הלמיקטל הן תרופות מייצבות כאשר הסרוקוול היא נוגדת פסיכוזה אבל יש לה גם השפעה מייצבת. כמובן שיש צורך לעלות במינון של כל תרופה כדי שהיא תהיה משמעותית, ואת לוקחת קצת מכל דבר. בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת במינון מקובל מאשר מספר תרופות במינונים נמוכים. כל טוב דר' גיורא הידש

27/01/2006 | 10:42 | מאת: דו קוטבית

שלום דר' הידש ! תודה על תשובתך. ההגיון מאחורי הקוקטייל הזה , לדברי הרופא הוא : - סרוקוואל וליתיום הן בעיקר נגד מאניה - למיקטל היא יותר אנטי דיכאון אני הגעתי אליו בזמן מאניה ואז הוא "תקף" אותה רק עם סרוקוואל (גבוה יותר) וליתיום ובמשך הזמן כשנעשתי דיכאונית וסרבתי לעלייה בליתיום (כי העלאה פגעה לי בבלוטת התריס ועשתה אותי אפתית) הוא הוסיף את הלמיקטל. כך הגעתי לקוקטייל הזה , שבעיני הוא מוגזם ביחוד כיוון שהרופא רוצה להעלות את הלמיקטל עד ל- 100 מ"ג. זהו. עכשיו אני מנסה לשכנע אותו לפחות להוריד לי את הסרוקוואל ואולי את הליתיום ... והוא ממש לא רוצה ... הוא אומר שהיום מקובל בהרבה מקרים לתת מספר תרופות ולא אחת וגם כל הזמן אומר לי - "מה אכפת לך כמה כדורים את לוקחת ובאיזה מינון ? .... " משום מה זה כן אכפת לי - זה מפחיד אותי . זה מעייף . ואני באמת לא יודעת אלו נזקים זה עושה .... תודה , ושבת מקסימה , דו קוטבית.

24/01/2006 | 21:26 | מאת: יעל

שלום לכם! לאחר כמה שנים של מעגלי דיכאונות, טיפולים ותרופות לאחרונה נערך לי אבחון פסיכולוגי ווהתוצאות מעידות על כך שיש לי הפרעה בי פולרית. אי מבינה שזה מאניה דיפרסיה, אך חוץ משם זה לא אומר לי הרבה. האם תוכלו לעזור לי להבין במה מדובר? בנוסף לכך, הפסיכולוג שלי היה משוכנע שיש לי הפרעת אישיות גבולית, האם שתי ההפרעות יכולות להתקשר יחד והאם יתכן מצב שלא איבחנו את ההפרעה על אף שהיא קיימת? תודה רבה, יעל.

26/01/2006 | 14:52 | מאת:

ליעל מבחנים פסיכולוגיים אינם קובעים אבחנה קלינית, האבחנה היא של הרופא בהתבסס על המבחנים אבל המבחנים לבד אינם מספיקים. צר לי אם אני מבלבל אותך יותר אבל ישנם דברים לא ברורים בשאלתך,. בהפרעה דו-קוטבית=מאניה דפרקסיה חייב להיות מצב של פעילות יתר-מאניה, המתאפיין במיעוט שינה, בזבוז כספים, מצב רוח טוב, ודיבור רב וכך הלאה, במידה ולא היה מצב של פעילות יתר לא ניתן לאבחן מצב של מאניה דפרסיה. תכנסי לאתר של "זרות" ובטח תמצאי שם חומר רב. באופן עיקרי יתכן שיהיו שתי אבחנות, גם הפרעה של אישיות וגם אבחנה ראשית כמו מאניה דפרסיה, אבל בדרך כלל אני מעדיף אם אפשר להסתפק באבחנה אחת. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 21:04 | מאת: אריה

שלום, אני עומד להשתחרר מהצבא( שעד עכשיו מימן לי את התרופה) רציתי לדעת מה המחיר של הסרוקסט באזרחות? תודה

24/01/2006 | 22:32 | מאת: מירב

אם אתה קונה את זה דרך קופ"ח אז זה ממש גרושים. 20 ש"ח או אפילו פחות

25/01/2006 | 09:21 | מאת: תודה רבה לך מירב

24/01/2006 | 19:09 | מאת: ענת

שלום רב, עקב רצון של חברתי, הסובלת מהפרעה דוקוטבית, להכנס להריון, אני מעוניינת בפרטים על אפשרויות טיפול בהפרעה אשר לא פוגעות בעובר ועדיין מאפשרות לאם להשאר באיזון. תודה, ענת

26/01/2006 | 14:48 | מאת:

לענת גם עם הריון הטיפול הוא שיחות ותרופות, בהחלט ישנן תרופות שאפשר ליטול בהריון והן אינן מזיקות לעובר. חשוב להיות במעקב פסיכיאטרי תכוף. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 14:49 | מאת: אלמוג

שלום, לפני שלושה חודשים עברתי התקף פסיכוטי ראשון (מקווה שגם האחרון). אין לי מחלה נפשית או הפרעה. התחלתי עם מינון נמוך של סרוקואל ועליתי בהדרגה, וכבר חודשיים אני לוקחת מינון של 150 מ"ג בוקר ו150 מ"ג לילה. (סה"כ 300 מ"ג ליום). ההרגשה שלי השתפרה, ואף על פי שלסרוקואל אין המון תופעות לוואי אני מעוניינת להפסיק לקחת סרוקואל או לפחות להתחיל לרדת במינון. הייתה אמורה להיות לי היום פגישה עם הפסיכיאטרית שלי אך היא חולה. השאלה היא איך אני יורדת במינון בהדרגה? אני לא רוצה להמתין עוד שבוע לפגישה הבאה איתה כי גם ככה הפגישה נדחתה כמה פעמים. ומצד שני אולי היא תגיד שעוד לא כדאי לרדת במינון. אני בדילמה...כי בסופו של דבר אני אפגש איתה ואז היא תישאל אותי שאלות לגבי החלטתי (העצמאית) לרדת במינון. מקווה שהסברתי את עצמי טוב. תודה רבה, אלמוג

26/01/2006 | 14:46 | מאת:

לאלמוג הטיפול בהתקף פסיכוטי מתחלק לשני שלבים. ראשית לפתור את הבעיה ולהעלים את הסמנים של הפסיכוזה והשלב השני הוא טיפול מניעתי. אני מסכים אתך ומקווה שמדובר בהתקף פסיכוטי יחיד שלא יחזור. אבל על מנת שלא יחזור יש ליטול במשך כשנה לפחות טיפול מונע. כך שאיני מייעץ לך לעשות שום צעד ללא בקרה של הרופאה המכירה אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 14:40 | מאת: אנטיתזה גלגל

אני עדיין מנסה את הריספרדל כרגע 1.5 מ"ג לטיפול בocd. אני לא מרגישה שיפור. אני לא אפסיק לפני שאדבר עם הפסיכיארטית בעוד יומיים. אני רק רוצה לוודא שלמרות שאולי הוא לא עוזר לי, הוא גם לא מקלקל את ההשפעה הטובה של האנאפרניל עליי ? אני לוקחת אנאפרניל כבר שנתיים וחצי. ואני מפחדת שההשפעה החיובית שלו עליי "תתקלקל" בגלל נסיונות עם תרופות נוספות.

ברמה התיאורטית התשובה מאד מורכבת. קיימת התנגשות מסויימת בין אנפרניל לבין ריספרידל- אנפרניל מעלה את רמת הסרוטונין במוח וריספרידל מוריד אותו..., אבל מבחינה מעשית פסיכיאטרים רבים נותנים ריספרידל כאוגמנטציה לתרופות מסוג SRI ולפעמים זה יכול לעזור. עניין אחר זה ההשפעה של ריספרידל על הדופמין. ידוע שלחולי OCD יש דווקא מחסור בדופמין מסוג D1 והריספרידל מוריד דופמין, אבל מדובר על דופמין מסוג אחר, D2. כמו כן, אנשים שלוקחים ריספרידל כתרופה יחידה לעיתים מדווחים על כפייתיות כתופעת לוואי, אבל השילוב עם תרופות מסוג SRI אמור לחזק את השפעת האנפרניל נגד כפייתיות. בגלל המורכבות של הדברים, צריך לבדוק את ההשפעה הספציפית אצל כל מטופל. אם אצלך הוא החמיר את הכפייתיות, אז צריך להפסיק איתו ואולי לנסות תרופה אחרת שפועלת במנגנון שונה.

אנפרניל זה הבסיס מבחינתי. אותה אני לא משנה. האם הנסיון להוסיף ריספרדל עכשיו ואולי אחרים בהמשך עלולים להזיק להשפעה הטובה של האנאפרניל ?

שלום רב הייתי רוצה לשאול ולהתייעץ בנושא הכי חשוב לי בעולם- אני מטופל זמן רב ע"י פסיכולוגים ופסיכיאטרים בגלל בעיות חברתיות דכאון מחשבות אוסידי וכו' ויש לי בעיית ריכוז שמפריעה לי מאוד הופנתי לאבחון פסיכודיאגנוסטי כדי לבדוק איזה סוג של בעיית ריכוז יש לי ע"י נוירולוג והבנתי שאבחון פסיכודיאגנוסטי הוא האבחון הכי כולל.יש לי בעיית שינה גם שבזמן האחרון שמתי לב בבירור שיש לי רמות לשינה ואף פעם אני לא ישן במאה אחוז לפעמים אני מתעורר יותר לפעמים חצי יושן (בצבא לפני 3 שנים היו לי סיוטים נוראיים שלא הייתי נרדם בגללם בכלל) וכו'.השאלה כמה משפיעה הבעייה של השינה על הריכוז כי ראיתי בבירור שאני יכול להיות עייף ואז אני לא מרוכז לא ממוקד לא מתקשר על המחשבות ומצב רוח ופחות חושב בהגיון וכו'.שאלה שנייה אני מבקש בה יעוץ-נאמר לי שאבחון פסיכודיאגנוסטי עולה 3000 שקל והוא בערך 15 שעות זה מחיר וזמן טוב וסביר לאבחון כזה? ואם לא יש מקומות יותר זולים שהאבחון שלהם נחשב לרציני?(אני קופת חולים מכבי וכנראה אעשה באניגמה או הומפילאט) האם האבחון הזה סביר להניח שייגלה את הבעייה שלי והאם יש לו כוח גדול להקלות במוסדות ללימודים גבוהיים? תודה רבה מראש זה מאוד מאוד חשוב לי

יש לך טעות בשם- לא מדובר באיבחון פסיכודיאגנוסטי אלא באיבחון נוירופסיכולוגי. אלו הם שני דברים שונים לחלוטין. להקלות בלימודים האיבחון צריך להיות פסיכודידקטי. כדאי לבצע את האיבחון במקום מוכר- כמו היחידה לנוירולוגיה קוגנטיבית בבתי החולים הגדולים בארץ. האיבחון לא כלול בסל וכרוך בתשלום.

שלום, ברור שעייפות קשורה עם ירידה בריכוז ובזיכרון, וגם מצב נפשי לא טוב עלול לפגוע ביכולת הלימוד. כפי שדור כתב, מבחן פסיכודיאגנוסטי כולל את מבנה האישיות וההפרעות הנפשיות. כאשר מדובר על ריכוז וחשיבה הולכים לכיוון של אבחונים דידקטיים או נאורוקוגניטבייים, כלומר של יכולות החשיבה והלימוד. תבדוק טוב לפני שאתה מוציא סכום כסף גדול. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 11:52 | מאת: יסמין

שלום לך ד"ר הידש, תודה על פורום זה ועל תשובותייך המקצועיות והענייניות. כבר פניתי בעבר. ושוב...פונה אלייך... אני נוטלת רסיטל 20 מ"ג כחודשיים וחצי (עקב עצבנות, לחץ, חוסר סבלנות, פחדים, עייפות, תסמונת קדם ויסתית קשה), באופן כללי מרוצה מאד. יש שיפור רב במצבי. פרט לנושא ה- ע י י פ ו ת, שאינו מגיע לרוויה. אני מתפקדת רגיל, אך זקוקה לשעות שינה רבות. הן בלילה והן בצהריים. אני נוטלת את הרסיטל לאחר ארוחת הצהריים (בסביבות 15.00), ניסיתי לקחת בשעות הערב, אבל אז אינני ישנה טוב בלילה. אציין דבר חשוב, שטרם נטילת הרסיטל, גם סבלתי מתופעת העייפות ושעות שינה רבות וכן אנרגיות מועטות. האם עליי להסתפק בשיפור הכללי ולהשאר עם תופעת הלוואי הנוכחית ולקבלה בהשלמה? אפשרי מבחינתי, אך ברצוני להגיע לאיכות חיים טובה יותר. ולתפקד ביתר מרץ ואנרגיה. מחכה לתשובתך , ושוב תודה על פורום נהדר שכזה, יסמין

25/01/2006 | 01:02 | מאת:

ליסמין כנראה שהעייפות היא סימפטום של הדיכאון או החרדות שמהן סבלת. אפשר לנסות ליטול את הרסיטל בבוקר אם הוא מעורר אותך, בנוסף כדאי לחכות עוד כחודש חודשיים כדי לקבל את ההשפעה המלאה של הרסיטל. אם העייפות תמשך צריך לשקול עם הרופא המכיר אותך עליה במינון של הרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

כאמור, הלילות שלי לבנים. ובשקט של לפנות בוקר, אני חושבת הרבה. ובין השאר חושבת על הדרך בה אני חושבת, על הדרך שבה אני מעבירה לעצמי מעין 'נאומים ומכתבים', לאנשים בראש, לאנשים שאני אמורה להיות איתם בקשר באותו היום או בזמן הקרוב. הלילה וגם בעבר יצא לי לחשוב על בעצם למה אני חושבת בדרך שאני חושבת, למה כל הנאומים, והמכתבים שמתנסחים לי לילות בראש, ודי מעייפים ומתישים אותי (למרות שיחד עם זה אני מגיעה דרכם לתובנות נהדרות)- האם זה בגלל שהמוח שלי היה מטושטש 9 שנים מסמים נרקוטיים -איטומין וקלופיקסול ופיתחתי את דרך החשיבה הזאת ע"מ להתגבר על הטישטוש סימום מוחי הזה, או שאולי גם כשהייתי קצינה בכירה בצבא קבע וטיפלתי בעצמי באנשים חולים ונכים ועם בעיות שונות- כבר אז הייתי ככה מארגנת לעצמי את הדברים במוח (אני לא מצליחה להזכר). בכל מקרה, היידע שלי בנושא הכימיה במוח וגוף האדם בכלל הוא ידע שנרכש במיוחד בתקופה האחרונה בקורס מזכירות רפואית, שם בעצם הבנתי (בעצם גם בתיכון למדתי את זה בביולוגיה) ותמיד בעצם ידעתי והבנתי שאנחנו זה הכל חומרים כימיים, כולל מחשבותינו ומחלותינו (שהן חוסר איזון כימי) ותרופותנו והכל. אז רציתי לשאול אותך מה דעתך ואיך זה עובד ובנוסף רציתי לשאול אותך האם אתה רופא או רופא בדרך ואם לא מאיפה כל הידע העצום הזה שלך. חיה..

השאלה שלך לא מנוסחת ברור והניסוח הכללי של דברייך קצת עמוס בפרטים ומבולבל. לשאלתך, אכן תיפקודי המוח קשורים לחומרים כימיים הקרויים נוירוטרנסמיטורים ( בעברית מוליכים עצביים). חומרים אלה מקשרים בין אזורים שונים במוח. כל התחושות שלנו והתיפקודים המוטוריים, הפקודה להם מגיעה מן המוח וכמובן שחומרים כימיים שונים מעורבים בתהליך.. אני אינני רופא וכותב לך מידע כללי בנושא. מנהל הפורום הוא רופא פסיכיאטר ומטבע הדברים הוא אמור להבין לעומק את כל הקשור בפעילות המוחית ובהמשך יש להניח שיענה לך תשובה יותר מפורטת ומקצועית.

את לקחת הרבה שנים אנטומין, כנראה שאת ביקשת ורצית את זה. אני לא חושב שמישהו היה לוקח כזאת תרופה במינון גבוה ולתקופה ארוכה רק בגלל שאמרו לו לקחת. ריספרידל פחות מטשטש מאנטומין, אבל בסה"כ המשותף ביניהם הוא גדול ומדובר בשני חומרים שתפקידם העיקרי לחסום את דופמין מסוג D2 שהוא הגורם לפסיכוזה. ההבדל שאנטומין הוא יותר מרדים ומטשטש, אולי בעבר זה התאים לך ומצא חן בעיניך והיום כבר לא. זה שאת לא מחפשת כיום חומר מרדים זה שיפור מבחינה פסיכולוגית, אבל גורם לך לבעיות בשינה בלילה. מבחינה פסיכיאטרית שניהם מטפלים באותה מחלה ולכן לפסיכיאטר לא עקרוני בד"כ אם לתת לך אנטומין או ריספרידל.

פשוט מאוד, כל השנים הללו, שאני קוראת להם- סימומים וכל זה, פשוט לא הייתי באמת מאוזנת. זה הכל. עכשיו סוף סוף אני מאוזנת כמו שצריך, בזכות הריספרדל 3 מ"ג שאני לוקחת כבר מתחילת אוקטובר. הפעם הטיפול של ריספרדל וטגרטול ממש ממש מתאים לי אז אני נורא נרגשת מזה ומקשקשת קישקושים כאן בפורום. בזה הרגע אני מפסיקה עם זה ודי. אהנה ואתרגש לי מהפכחון והאיזון עם עצמי ומקורבי. וגם לעניין השינה אמצא פתרון. סליחה, המון תודה, . וד"ר הידש, בלי ריגושים וציניות אני מאשרת לך את מלוא הזכות להיות מאושר ממצבי. גם אני וכל הסובבים אותי מתפעלים ומתרגשים ואני מציינת שוב שזה הרבה בזכותך. וגם קלטתי לבסוף את תשובתך שכיניתי בטעות פילוסופית. אני בסדר, אתה בסדר. ובאמת יופי לי. בי ושוב תודה.

24/01/2006 | 01:20 | מאת: יוסי

ד"ר הידש שלום, אבי סובל מOCD זה זמן רב, לאחרונה הסימפטומים החריפו עד כדי שהוא לא מוכן לגעת בשום דבר. הוא נפגש עם פסיכולוג מזה כמה שנים ולאחרונה החל לקבל טיפול אצל פסיכיאטר שרשם לו טיפול תרופתי בפרוזאק (מטופל כבר בערך חודש וחצי). הפסיכולוג שעמו הוא נפגש מסרב להתחיל CBT עד אשר התרופות יפתרו את הבעיה (מילותיו של הפסיכולוג). הבעיה היא שהסימפטומים לא משתפרים ומינוני התרופות עולים, השאלה היא האם זה נכון לחכות עד אשר יעלמו הסימפטומים לחלוטין או שמע כדאי להתחיל בCBT כמה שיותר מוקדם? תודה.

25/01/2006 | 00:58 | מאת:

ליוסי לצערי אין לשאלתך תשובה אחת. כמובן שאפשר לחכות להשפעת התרופות, מקובל להגיע למינונים גבוהים של פרוזק עד 80 מג' ליום וצריך לחכות מספר חודשים כדי להעריך את השפעת התרופה. אפשר לא להתחיל שני טיפולים באותו הזמן, אבל אני איני מוצא סיבה מדוע לא להתחיל ב CBT באותו הזמן? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום מי יודע מה המחירים של ויפאקס/אפקסור xr בקופות החולים השונות? אני בקופ"ח כללית, לא יודע אם זה יקר או לא ושוקל לעבור למכבי/מאוחדת. מה המחיר שם לתרופה? (בערך) ובכללית? כמו כן מה מחיר ויפאקס רגיל במכבי/מאוחדת? אודה מראש לעונים.

בקופ"ח כללית אין XR . אתה יכול לקבל ויפאקס רגיל או וונלה. במכבי יש XR אבל צריך אישור מיוחד מפסיכיאטר מחוזי. אם הוא יאשר אתה תשלם 15% מהמחיר המלא. מכיוון שהאפקסור הרגיל נמצא בסל הבריאות ניתן לקבל אותו בכל הקופות. קופ"ח כללית נוהגת לגבות תשלום יותר נמוך ממכבי ומאוחדת, כ-10% מהמחיר המלא.

24/01/2006 | 20:59 | מאת: אחד

מישהו יודע? בעסה שאי אפשר להשיג בכללית.

23/01/2006 | 19:54 | מאת: דוד

שלום דר הידש ! שמי דוד ואני בן 27 , מזה שנתיים לערך חשוף לאתר דוקטורס בכלל ולפורום שלך בפרט . יצא לי לשאול המון שאלות ולקבל תשובה מהירה ממך לגבי כל שאלה שנשאלה . זה המקום לציין שהודעה זו אינה שאלה או התייעצות אלה החלטה אישית שלי להודות לך באופן אישי על היחס החם שאתה מעניק בפורום לכל השואלים , אני לא יודע האם אתה מודע באופן מוחלט לחסד שאתה עושה כאן בפורום . אנשים שנמצאים בדיכאון או חרדות או כל בעיה נפשית אחרת שהן בעיות קשות מעצמן נשענים על הפורום , יודעים שאפשר לשאול כל שאלה בכל שעה ואפילו באנונימיות ואתה תענה במהירות האפשרית תשובה מקצועית אישית ואפילו תנסה להרגיע או להציג את הדברים בצורה נעימה יותר ולא מלחיצה . שבורא עולם יברך אותך ואת בני ביתך בבריאות אושר ואור אין סוף על מה שאתה עושה . בברכה דוד

24/01/2006 | 03:05 | מאת: חיה

אני תומכת בכל מילה, כולל נושא 'בורא עולם' שאני במקרה מאמינה שהוא המפץ הגדול וכו'- לא, סתם התחכמויות של לילות לבנים,, אבל ד"ר, תשובתיך לעניניי מעמוד קודם היו באמת קצת יותר מידי פילוסופיות בשבילי ולא כל כך הבנתי. טוב, אקרא אותן עוד כמה פעמים ואנסה להבין. בתודה, חיה

25/01/2006 | 00:55 | מאת:

לדוד וחיה תודה על המילים החמות, הפורום והתמיכה היומיומית הם הדברים החשובים לי ובגלל האנשים המאמץ כדאי. תודה, הידש

23/01/2006 | 17:43 | מאת: איילת

ד"ר הידש שלום, אני סובלת מחרדה חברתית. התחלתי לפני 3 ימים לקחת לוסטרל (אני נוטלת חצי כדור בערב), ואתמול בלילה כמה דקות לאחר שנרדמתי חטפתי התקף פאניקה - דפיקות לב מואצות, זיעה, הרגשה שכל העולם מתמוטט עלי ושאין לי למה לחיות. כל זה ארך כדקה, שתיים ואיכשהו הצלחתי להרגיע את עצמי ושוב חזרתי למיטה לישון. אבל היום אני לא מרגישה כ"כ טוב (לחץ בחזה, ומן חרדה קבועה כזו אבל ברמה יחסית נמוכה). אני רוצה להרגיש טוב יותר. יש לי ניסיון מר עם הסרוקסט לפני כשנתיים, כשהתחלתי לקחת אותו זה גם קרה לי - התקף פאניקה, אבל ברמה קשה יותר, והגעתי אף למיון בבי"ח. במהלך חודשי הטיפול עם הסרוקסט החרדה ירדה והרגשתי טוב מאוד, אך כמה חודשים לקראת סיום הטיפול (לפני כחצי שנה), הייתי מאוד מאוד מדוכאת. לכן ביקשתי מהרופאה תרופה עם פחות תופעות לוואי. מה דעתך? למה זה קרה? האם זה אומר שהכדור אינו מתאים לי? תודה!

25/01/2006 | 00:51 | מאת:

לאיילת התקף של פאניקה אינה תופעת לוואי של סרוקסט או לוסטרל, בהתקף של פאניקה אפשר להעזר בתרופת הרגעה כמו לוריוון או וואבן באופן חד פעמי. בסך הכל לוסטרל וסרוקסט מאוד דומות כך שגם ההשפעה החיובית וגם תופעות הלוואי עלולות להיות דומות. כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 16:24 | מאת: מירב

דוקטור שלום, איזה תרופה עוד משפיעה על דיכאון במחזור חוץ מפרוזק? תודה

25/01/2006 | 00:50 | מאת:

למירב הפרוזק היא המקובלת, אבל כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עשויות לעזור, כך גם הסרוקסט, רסיטל וציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש! אני מטופל ע"י Recital מזה שנתיים בגלל התקפות פאניקה. (מאז הטיפול לא עברתי התקפות כלשהן). במידה ואפסיק את הטיפול וההתקפות יחזרו, מה ההסתברות שהRecital ימשיך להיות יעיל? (שההתקפות יפסקו). תודה רבה, דוד

לדוד הדבר הסביר ביותר שגם אחרי הפסקת הרסיטל ההתקפים לא יחזרו. לצערי לא תמיד תרופה שעזרה בעבר עוזרת גם בפעם השניה, אבל בכל זאת מקובל להתחיל עם אותה התרופה ומקסימום מחליפים לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. [ כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 14:04 | מאת: אנג'ל

לום רב, אני מבולבלת ולא יודעת איך לעזור לאמא של החבר שלי,לדעתי יש לה בעיות נפשיות חמורות.פעם אחד הייתי אצלם בבית,כחצי שעה לפניכן היא התעצבנה על בנה הבחור,חזרה הביתה והשתכרה,היא בכתה והייתה מספרת עד כמה שהיה לה קשה לגדל 3 ילדים ואיך שכואב לה שלא מכבדים אותה (הילדים) אחרי כחצי שעה היא התחילה להקיע והתעלפה,ניסיתי להחזיר אותה להכרה,איך רק אחרי 15-20 דקות הצלחנו,איך היא פתחה את עינייה והעישונים שלה לא זזו כמו לבן אדם עיוור,היא טענה שלא רואה כלום,פתאום התחילה לצעוק שרוצים להרוג אותה,נכנסה לפניקה והתחילה להביא מכות עם רגליים וידייים,אחרי זה כמה והתחילה להסתובב בחדר ולהרביץ לכל מי שהיה בחדר ועדיין טענה שלא רואה כלום,איך ידע בדיוק באיזה מקום מי עמד ובמדוייק ניגשה לכל אחד והביאה מכות .אחרי כמה זמן הצלחנו להשכיב אותה והחזקנו אותה,היא כאילו נרדמה תוך שנייה והייתה נוחרת חזק ובתדירות גבוהה, כשבדקנו את עינייה,לא ראינו את העישונים (רק את הלבן שבעיניים),אחרי כמה דקות היא שוב פעם חזרה להכרה,נייתה אגרסיבית,להרביץ לכולם וטענה שרוצים להרוג אותה (בלי לזהות מי אנחנו,גם לא לפי הקול),איבדה שליטה על הסוגריים,עד הלילה היא לא הפסיקה,הייתה מנסה להקיע בכח,לא זיהתה אף אחד ולצעוק שהיא לא רואה כלום. בד"כ אם היא מתעצבנת על בנה הקטן (בן21),היא6 מתחילה לצעוק עליו,להרביץ לו ולהגיד שהוא ילד לא רצוי,חבל שהיא לא הפילה אותו,יש לה רק 2 בנים והוא לא הבן שלה כאשר זה מאוד פוגעה בו,פעם היא אפילו הרימה עליו סכין,מזל שהוא נסגר בחדרו. אתמול הכל היה שקט,לא הייתי אצלם,איך חבר שלי סיפר מה בדיוק התרחש שם. הוא "בטעות" הביא נוד,אמא שלו התעצבנה וזרקה בו שלט,פגע בכופסה המפוארת שלה שהייתה מזכוכית ושברה אותה,כמה והתחילה שוב פעם לקלל אותו,להרביץ לו ולהגיד כל מיני דברים כמו למה לא הפילה אותו וכו'.חבר שלי נסגר בשירותים,היא ניסתה לשבור את הדלת,איך לא הצליחה,התקשרה לחברה שלה שהיא גם שכנה,כשהחברה שלה הגיעה היא (אמא) התחילה לבכות אחרעי זה להתגלגל על הרצפה,לקלל את החבר שלי,לקוע את החולצה שהיא לבשה,לנשוך את עצמה ולהוציא לעצמה שיערות.לקחה מהחדר שלו את השמחה והכרית של החבר שלי ואמרה שיעוף מהביצ,היא טענה שכשהוא יחזור הביתה היום,כל הבגדים שלו יהיו בחוץ ושאין לה בן יותר,יש לה רק 2 בנים (לא כולל אותו).אני מאוד פוחדת שהיא יכולה לפגוע בו,אפילו להרוג אותו או את עצמה.אתמול היא שברה שולחן בסלון להפכה לחבר שלי את כל החדר,היא די חזקה,ההתנהגות שלה די בולטת גם בימים ה"שקטים" היא מקללת,היא יכולה להביא נוד כשהסלון מלא אורחים ולצחוק על זה.יש לה יציאות מוזרות,איך ההתקפים שלה זה מאוד מסוכן לדעתי. חבר שלי לא מסכים שנביא אותה לבית חולים מיוחד ,אני בספק שהוא יסכים לדבר עם רופא פסיכיאטר לגביה,אני מאוד פוחדת,גם לו לפעמים יש התקפי כעס שהוא מאוד מכאיב לי,עד שאני לא מתחילה לבכות כמו ילדה קטנה.אני אוהבת אותו מאוד,איך אינני יודעת כיצד לסייע לו,דבר אחד אני יודעת בודעות,אני אשתגע בעצמי אם לא אפתור את הבעיה. בבקשה עזרו לי. תודה רבה מראש

24/01/2006 | 15:28 | מאת: יפית

מדובר במקרה קצת מסובך כי האישה צריכה אשפוז וטיפול דחוף נמצאת במצב שבו ההגעה שלה למסגרת טיפולית היא הדרך היחידה לצאת מהמעגל של ההתקפים הפסיכוטיים ושל ההתנהגות המתוארים. בני המשפחה, דיברת כאן על הבן שהוא החבר שלך, לא יודעת מה קורה עם האחרים לא מעוניינים להביא אותה לאשפוז למרות שזה עשוי להציל את חייה ואולי את חייו. תנסי להסביר לחבר שלך שאמא שלו חולה ומחלה צריך לרפא והוא לא עושה לה טובה בזה שהוא משאיר אותה בבית. אפשר כמובן לפנות דרך פסיכיאטר מחוזי בבקשה לאשפז אותה כי היא מסוכנת לעצמה ולבן שלה, אבל הדרך הנכונה ביותר היא לערב את שאר הילדים ולקבל ביחד החלטה אמיצה לטפל באמא שלהם בדרך שעשויה לעזור לה. צריך לשחרר את הסטיגמה שיש לנושא של אשפוז פסיכיאטרי כי מחלת נפש היא מחלה והסבל לחולה ולסביבה הוא נוראי כאשר השיפור שניתן להשיג במסגרת של טיפול הוא עצום. אם חבר שלך יוכל לראות את אמא שלו כחולה ולא סתם כמישהי ששונאת אותו יהיה לו יותר קל לקבל את עצמו ואם הדפוסים האלימיים קימים גם אצלו הייתי מייעצת לך עם כל האהבה לתפוס מרחק ולא להיות בת זוג שלו עד אשר הוא יהיה מוכן לעשות מעשה ולהכיר בקיום של מחלה אצל אמא שלו ובדפוס חולה דומה גם אצלו. דרך עוקפת ביוקרטיה היא שבמצב שאת מתארת של התקף אלימות כלפי הבן אפשר להזמין משטרה והם כבר יגיעו איתה לבי"ח פסיכיאטרי למיון. סביר להניח שכל פסיכיאטר תורן יחליט על אשפוז. צריך אומץ ולהבין שזה לטובתם הגדולה ביותר של כל הגורמים המעורבים ושהחבר שלך יבין שזה לא אישי כלפיו אלא היא חולה ואז אולי יהיה לו יותר קל נפשית להביא אותה לטיפול.

25/01/2006 | 00:40 | מאת:

לאנג'ל מהתיאור שלך איני חושב שמדובר במחלת נפש ואין מקום לאשפוז כפוי אבל בהחלט ישנה בעיה שקשורה לחרדות וחשוב להגיע לטיפול נפשי. או שאפשר יהיה להגיע למרפאה לבריאות הנפש או להזמין אמבולנס במקרה חריף כמו שתיארת ולפנות לחדר מיון של בית חולים כללי, אבל חשוב שתגיעו לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 13:42 | מאת: קרן

שמחתי לקרוא את הודעתך ולשמוע דברי נחמה. אך, עדיין גם בי הספק שלא חזרתי לעצמי (אני לא פוחדת מהתקף נוסף- היה לי מצב מאוד נדיר ומיוחד שהביא אותי לגלישה) אך אני כיום מרגישה חסרת מוטיבצייה, עיפה ולפי מה שקראתי אני מתרשמת שהתקף כזה עלול להשאיר אותך "מחוקה" לשארית ימך אם את לא מתמלאת מחדש. אני בכל זאת כמעט שנה מהאירוע ואין שיפור משמעותי, ויתרתי על התואר השני, אני מסתפקת בעבודות פחותות ליכולתי ( אם פעם הייתי מנהלת של מקום גדול, כיום אני עובדת זמנית בעבודה פקידותית). אני לוקחת פאקסט 20 מ"ג ליום וכן הולכת לטיפול פסיכולוגי (לא רואה שזה עוזר לי). ממה שקראתי אני מבינה שהתקף פסיכוטי אפילו שהוא חד- פעמי הוא סממן של מחלה או הפרעה. אך לא אומרים לי שום דבר. מקווה לימים יותר טובים. קרן

23/01/2006 | 16:55 | מאת: תמימי

התקף פסיכוטי אחד לא חייב לנבוע מהפרעה או מחלה. יש אבחנה כזאת בDSM שהיא התקף פסיכוטי אקוטי. זה לא אומר שאת חולה כרונית. לא אומרים לך, כי לא יודעים. אז אולי תחליטי שאת בסדר, ותאמיני בעצמך קצת יותר ופחות לספרים? אפילו אם את טועה, עצם האמונה תיתן לך כוח ואנרגיה לשפר את חייך. רק טוב, תמי.

684 , מחכה לשמוע ממך בנושא..

23/01/2006 | 12:48 | מאת: אביה

שלום! האם שימוש במקביל בסרוקסט ובתרופה פרימולוט-נור (לסידור המחזור החודשי) בעייתי? תודה! אביה

25/01/2006 | 00:36 | מאת:

לאביה איני מכיר את התרופה שציינת, אבל בדרך כלל אין בעיה בין סרוקסט ותרופות המכילות את ההורמונים הנשיים כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולכם, אשמח לקבל המלצות על מטפלים, עם עדיפות לפסיכיאטרים (אני עוד לא ממש יודעת מה סוג הטיפול שמתאים לי, ולא בטוח שאני רוצה לשלול טיפול תרופתי) באיזור מודיעין או ירושלים. עלות היא שיקול, אבל לא השיקול המרכזי. אגב, הצצתי לתחנה לבריאות הנפש במודיעין ופשוט נחרדתי מהצפיפות, מחוסר הדיסקרטיות ומהתנאים הבלתי אנושיים שבהם מטפלים שם באנשים. הבעייה צריכה להיות מאוד אקוטית והמצב הכלכלי מאוד נואש כדי שמישהו יעיז להגיע לשם ולדבר עם פסיכיאטר על בעיותיו, כשרק קירות פוליגל מפרידים בינו לבין מסדרון ההמתנה הצפוף עד כדי מחנק. זה פשוט מביש.

ניתן לפנות למרפאה הפסיכיאטרית בהדסה עין כרם, בטלפונים: 6777348 – 02, 6776348 – 02 אם את רוצה טיפול פרטי, ניתן לפנות לשר"פ של הדסה, בטלפון 02-6778899 בשר"פ מקבלים פרופסורים ורופאים בכירים במחלקה.

היי יש לי מישהו בירושלים להמליץ עליו. תפני אליי למייל [email protected]

23/01/2006 | 08:42 | מאת: desperate heart

שלום לכולם רציתי לשאול האם יש הבחנה להפרעה נפשית כל שהיא לאדם, כאשר הוא לא מצליח לומר משפ]ט שלם ברצף, והוא נתקע לפעמים באמצע משפט, האם זה מראה על בעיה נפשית כל שהיא,? בבקשה תענו לי בכנות, והאם יש שם להפרעה כזו או משהו דומה לזה בבקשה התשובה חשובה לי מאוד

שלום, עלולות להיות לכך סיבות רבות ובעיקר הפרעת חרדה או הפרעת קשב, כמובן שנקודה חשובה היא מתי התחיל הקושי הזה? האם מילדות או רק לאחרונה. כדאי להגיע לאבחון. כל טוב דר' גיורא הידש

25/01/2006 | 07:00 | מאת: desperate heart

שלום ד"ר הירש אז ככה הקושי הזה היה עוד מילדות, מידי פעם זה "נעלם" בתקופות של מצב רוח טוב, ובתקופה של חרדות זה קורה המון, ומתקשה לדבר ברור כאשר נמצא בסיטואציה מלחיצה.

23/01/2006 | 07:52 | מאת: מיטל

הרגישות הזו הורגת אותי ... כל הזמן דרמות בחיי.. מנגנון להשמדה עצמית....משחקת באש..איפה הפחד ..לאן הוא נעלם? זה שאמור לשמור על עצמי מעצמי... קר לי...חם לי...איפה האהבה..? הגוף בוגד בי...בשרי דמי, כאילו גם הם כבר עיפים ממני..בכל מקום צועקים..אתה אתה...התמכרתי..אני עייפה...אולי אלך לישון,,אשכב בעריסת ילדותי ,אולי תבוא היד ותלטף אותי... אני עבד של עצמי תהיו חופשיים! רק טוב, מיטל

24/01/2006 | 21:12 | מאת: תמימי

מיטל יקרה אני מאחלת לך שגם גופך יהיה חופשי מההתמכרות הפיזית, ושנשמתך תשוחרר מהסבל והכאב הרבה העולה מבין השורות. את כותבת מקסים. תרגישי טוב, תמי.

23/01/2006 | 07:24 | מאת: לירון

שלום, לפני יומיים עליתי למינון של 8 מ"ג ומאז אני לא ישנה בלילה. אני כל הזמן מתהפכת מצד לצד. אני קמה ממש עייפה וקשה לי לתפקד בעבודה. רציתי לדעת מה אתה ממליץ לי לעשות? והכי חשוב הוא האם תופעת הלוואי הזו תחלוף? כי יכול להיות שאצטרך את הטיפול לאורך זמן... תודה מראש, לירון

25/01/2006 | 00:33 | מאת:

ללירון מומלץ ליטול את האדרונקס בבוקר ומקסימום בצהריים בגלל הבעיה של העירנות הרבה. כמו כן אפשר להעזר בערב בכדור לשינה. התופעה בדרך כלל חולפת עם הזמן, אבל אם ההפרעה בשינה נשארת אז צריך לשקול את החלפת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 01:48 | מאת: שרה

לאחרונה התחלתי ליטול ריטלין, SR20 מ"ג - אחד ליום, פעם פעמיים בשבוע, לפי הצורך. בנוסף אני נוטלת פלוטין 20 מ"ג - כדור אחד ליום באופן שוטף. לפעמים קורה לי, במיוחד כשאני לוקחת את הריטלין בימים סמוכים, שאני שומעת כל הזמן בראש שלי את הצלצול של הטלפון הנייד שלי, למרות שהוא בכלל לא מצלצל... זה קצת-הרבה מלחיץ אותי! אשמח לשמוע תגובתך...

23/01/2006 | 23:54 | מאת:

לשרה באופן תיאורטי השילוב של שתי התרופות, ריטלין+פרוזק אינו טוב ומסוכן, אינימכיר דיווחים על שילוב זה ויתכן שלא משתמשים בו. התופעה של צלצול הטלפון היא כנראה תופעה של חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 01:00 | מאת: דידי

היי, אני נוטלת פלוטין למעלה מ7 שנים ויש לי מספר שאלות: 1. האם תרופה זו ממכרת? 2. האם יש תופעות לוואי עם הפסקתה המוחלטת אחרי תקופה כל כך ממושכת? 3. האם מחסור בסרטונין הוא משהו גנטי? 4.האם אחרי שאני אפסיק לקחת את הכדורים לחלוטין הגוף יתחיל לייצר סרטונין ברמה סבירה? איך בעצם מתנתקים מהתרופה? תודה?

23/01/2006 | 23:41 | מאת:

לדידי פלוטין=פרוזק אינה ממכרת, ישנו מרכיב גנטי בדיכאון (יתכן שהדבר קשור לסרוטונין אבל עדיין הדבר לא הוכח). אחרי סיום הטיפול עם פלוטין הגוף ימשיך לייצר סרוטונין ותמשיך להרגיש כרגיל. בדרך כלל עם פרוזק אין בעיה בזמן סיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 00:23 | מאת: מיכל

אני לוקחת פאקסט והאמת שאני עכשיו נמצאת בתהליך של הורדת התרופה עד הפסקתה. אני בדר"כ לוקחת פאקסט רק שהפעם בבית מרקחת היה פרוקסטין. האם יש הבדל בין שני הכדורים? אני שואלת כי פעם היה נדמה לי שחשתי רע בעקבות השינוי בין שתי התרופות האלו. אני יודעת שזה אותו דבר אבל בכל זאת. אני שואלת כי גם ככה אני מפסיקה עכשיו בהדרגה את הפאקסט ואני לא רוצה שאם יש איזה שהוא הבדל קטן ביותר בין שתי התרופות שזה כרגע יפריע. שאלה נוספת היא- האם הפסקה הדרגתית של התרופה עלולה לגרום למצבי רוח מתחלפים . תודה רבה מיכל

23/01/2006 | 22:33 | מאת:

למיכל נכון שעל הנייר מדובר באותה התרופה בדיוק, אבל כבר שמעתי אנשים שהרגישו כמוך, לכן אם את בסיום טיפול אז אפשר להמשיך עם הפקסט. יתכנו מצבי רוח ותגובות שונות (בדרך כלל תגובות הדומות לתגובות שבגללן את נוטלת את הטיפול) ואז צריך לעשות את סיום הטיפול באופן הדרגתי יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 16:56 | מאת: מיכל

אני אקנה פאקסט. לגבי תגובות דומות לסיבות שבגללם התחלתי את הטיפול אז אתה מתכוון להתקפי חרדה? זאת אומרת זאת הסיבה שבגללה התחלתי את הטיפול. זה יתכן גם אם אני עושה את ההורדה בצורה הכי איטית שבעולם ??? כי אני ממש לא רוצה לחטוף התקפי חרדה \-:

אשמח לקבל המלצות לפסיכאטר לילדים ונוער באיזור המרכז (ת"א, הרצליה, רמת השרון, רעננה,פתח תקווה וכו) המון תודה

דר' יפעת כהן- מנהלת מרפאה בנתניה, פסיכיאטרית ילדים ונוער, אנושית וטובה. אין לי את הטלפון, אפשר אולי דרך 144. בהצלחה. תמי.

מומלץ ד"ר יובל בלוך- מנהל מרפאת ילדים ונוער בשלוותה- מקבל פרטי בהרצליה. טלפון ב-144.

23/01/2006 | 21:13 | מאת: orma

לתמי ולת' המון תודה!

22/01/2006 | 21:37 | מאת: d

שלום.האם הפרעת חרדה מוכללת היא כרונית במובן זה שכל החיים צריך ליטול תרופות כדי לתפקד?

23/01/2006 | 22:31 | מאת:

שלום, בדרך כלל אפשר להבריא מחרדה, אם בטיפול תרופתי או בטיפול פסיכותרפי או בשילוב של שניהם, אבל כל אדם הוא מיוחד וחייבים להכיר את הגורמים לחרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/01/2006 | 20:35 | מאת: ניקול

אני לא יודעת מה לעשות אני מזה מבולבלת ולא יודעת למי ליפנות אני בת 26 יש לי ילד בן שנתיים (האור של חיי) ואני בהריון בחודש רביעי יש לי חרדותוהתקפי חרדה שהיתפתחו לאגרופוביה ואני מרגישה שאני מיתמוטתת אין לי עם מי לדבר ולמי לפנות אף אחד לא מבין אותי אני לא יכולה להמשיך לנהל חיים נורמליים בצורה כזאת אני חיה עם גבר שלא נימצא שם בישבילי ביכלל אין בינינו שום קשר אנחנו כמו שותפים לדירה וגם אני לא יכולה לקחת שום כדור כי אני בהריון מממהההההההה לעשות.............. בבקשה אני צריכה עזרה דחוף אני מרגישה שאני משתגעת

23/01/2006 | 22:30 | מאת:

לניקול למרות ההריון אפשר לעשות הרבה דברים, גם שיחות וגם טיפול תרופתי אפשרי בהריון. לכן חשוב להגיע לאבחון ואחר כך לפי תוצאות האבחון לשקול את הטיפול המתאים לך ביותר. אולי טיפול זוגי הוא הנחוץ ביותר? כל טוב דר' גיורא הידש

23/01/2006 | 22:56 | מאת: ניקול

איפה מבצעים איבחון? האם כל פסיכולוג יכול לעשות איבחון?

22/01/2006 | 19:11 | מאת: יעל

היי, אני סובלת מחרדה חברתית לא קלה. הילדות שלי הייתה קשה מאוד, סבלתי מהשפלות וניכור מצד הורי מה שהוביל לפחדים ולקשיים חברתיים. להם כמובן לא היה אכפת. היום אני אמא בעצמי, כל כך חשוב לי להיות אמא טובה, לא לחזור על הטעויות של ההורים שלי, שהם אנשים כאובים ופגועים בעצמם מן הסתם. מאוד קשה לי הקטע החברתי. לפני שנולדו לי ילדי עבדתי, למדתי והיו לי חברים, כשנולדו לי ילדי כל כאבי הילדות שלי שבו ועלו. אני מתקשה מאוד במפגשים חברתיים עם הורים אחרים וחשה תמיד שפישלתי, שאולי קילקלתי להם קשרים שחשובים להם. כל כך חשוב לי להיות אמא טובה, וחשוב לי שתהיה להם ילדות טובה עם חברים, השאלה איך אני מתמודדת עם הכאבים והקשיים החברתיים שלי.

23/01/2006 | 03:59 | מאת: תמימי

יעל היקרה אין ספק שכשנולדים לנו ילדים נולדים איתם מחדש כאבי הילדות שלנו ורגשות האשמה. אין הורה אחד בעולם שלא מרגיש רגשות אשמה, ורוב ההורים שאני מכירה אומרים לעצמם כשילדיהם נולדים שהם רוצים להיות שונים מהוריהם שלהם, כדי שילדיהם לא יסבלו כמו שהם סבלו... אבל גם אנחנו עושים טעויות, אולי אחרות משל הורינו, אבל טעויות בגידול ילדים הן בלתי נמנעות. אני חושבת שילדיך יוכלו ללמד אותך מתי את מפשלת ומתי לא. אני חושבת שילדיך יהיו הרבה יותר סובלניים ממך כלפי טעויותיך. אני חושבת שאת בטוח אמא רגישה ואיכפתית ואוהבת, וגם אם את ביישנית, זה בסדר, כל אחד והאופי שלו, כל הורה והפאק שלו, מה אפשר לעשות. כשהבת הקטנה שלי (הים בת שנתיים וחצי) נולדה, הייתי בדיכאון קשה. הגדולה היתה בת 3.5. ואני הייתי ממש במצוקה, ואני לא אשכח איך פעם "הפלתי" את המצוקה הזאת על ביתי הגדולה, ממש לא ילדה גדולה מספיק בשביל כזאת שיחה, ואמרתי לה- אתם תסתדרו עם אבא? והיא הבינה כאילו באופן אינטואיטיבי מה אני רומזת לה, וענתה- אבל אמא, אנחנו אוהבות אותך... היו לי המון רגשות אשמה על משפטים כאלה ועל דליפות נוספות של העולם הדיכאוני שלי לשיח עם הבת הזאת שלי. היו ימים שהייתי במיטה, רק עם הקטנה, והגדולה כל כך רצתה אותי, והיתה רק עם אבא. אבל לא הרגשתי אז טוב, מה אפשר לעשות? אני הרי לא עשיתי את זה בכוונה. עשיתי את מה שיכולתי הכי טוב, במסגרת המוגבלות של הדיכאון. כמובן שהחלמתי ומאז אני אמא הרבה יותר טובה. אבל החלטתי עם עצמי שאין לי מה להתייסר יותר מדי על מי שאני ומי שאני לא. כי כל הורה יש לו את הפלוסים ואת המינוסים. והילדים שלנו הם השתקפות בסופו של דבר של האהבה שאנחנו זורעים בהם. גם אם ילדיך רואים שאת פוחדת, מסתגרת במצבים חברתיים, אפילו אומרת להם שאת קצת ביישנית, לא קרה כלום. אנחנו לא אמורים להיות מושלמים, נכון? החשוב הוא שהם כן נפגשים עם חברים. שהפצע שלך לא מביא אותך לסגור אותם בבית. וזה לא נשמע לי מה שקורה, נכון? אז אל תהיי כל כך קשה עם עצמך. את עושה כמיטב יכולתך. את רגישה כל כך לכאב של אחרים, וגם לצרכיהם של ילדיך. וויניקוט דיבר על אמא טובה דייה. לא על אמא מושלמת. טובה דייה. רגישה לצרכים של הילדים שלה. משתדלת כמיטב יכולתה לתת להם אותם. אבל לא מושלמת. ולסיום, רגשות האשמה- אני שמעתי פעם מיהו ברדיו שאמר שכל פעם שמרגיש רגשות אשמה, שם שקל בתיבת חיסכון, כדי שיהיה כסף לטיפול פסיכולוגי בילד, כשיגדל... לא נורא, תמיד יש אנשי מקצוע, שישלימו את מה שאנחנו לא היינו מסוגלים לתת לילדינו... כל טוב, תמי.

ליעל אני מצטרף לדבריה של תמי ורק רציתי להדגיש שהחרדות שאת סובלת מהן (שאינך אמא טובה וכך הלאה), מאוד מובנות וכדאי לפנות לטיפול כדי לשפר את איכות חייך. כל טוב דר' גיורא הידש

24/01/2006 | 13:26 | מאת: רוצה לעזור

אולי מתאימה לך קבוצה לטיפול בקשיים חברתיים. את יכולה למצוא קבוצה באתר: http://www.igroups.co.il/

אחי בן ה23 לקה בהתקף פסיכוטי די קשה ואושפז למשך חודש ... מצבו השתפר פלאות עקב טיפול ורצון להילחם במחלה.... אולם.... במשך החודשים האחרוניים הוא חזר לעשן סמים קלים ...ןאנו מודאגים.... האים זה נכון כי עישון סמים קלים עלול לגרום להישנות המחלה? אשמח לתשובה מפורטת שתספק את האח הסורר...

משה שלום ! אכן כן , סמים כמו גראס , הזייתים וממריצים כמו קוקאין יכולים לגרום להישנות המחלה לאלה שיש להם תורשה גנטית לכך . תגיד לאחיך שיתרחק מהם ,ללא קשר למחלתו, זה הורג לנו את המוח. רק טוב , מיטל

עפ"י מידע מצטבר בספרות הפסיכיאטרית, תוצרים של הקנאביס כמו מריחואנה, חשיש, וגראס, עשויים לגרום להתפרצות הפרעות ומחלות נפשיות, אצל אנשים עם נטיה גנטית ללקות באותם הפרעות או מחלות. החל מחרדה, התקפי פאניקה, הפרעות במצב הרוח ועד פסיכוזה מסוג הסכיזופרני. במקרה של סכיזופרניה התהליך הוא חד כיווני שכן המחלה נחשבת לכרונית וחשוכת מרפא. בנוסף, קיימת בעיה של התמכרות (גם פיזית) ובעיה של הדרדרות במרכיבי אישיות שונים אצל צרכני הסם. מספר מאמרים מקצועיים שהתפרסמו בעיתון "הרפואה" בנושא זה- http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/00-03-08a.pdf http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/02-07-15a.pdf http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/05-04-07.pdf

למשה למרות בקשתך לתשובה מפורטת התשובה מאוד פשוטה - אסור להשתמש בסמים כי הם עלולים לגרום להתקף פסיכוטי חוזר, במיוחד בשנתיים הראשונות אחרי ההתקף שאז הסכנה גדולה במיוחד. כפי שישנם אנשים הרגישים לעקיצת דבורים כך ישנם אנשים "הרגישים" לגלישה פסיכוטית ועליהם להזהר שבעתיים. כל טוב דר' גיורא הידש