פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
15/01/2006 | 12:43 | מאת: אייל

בהמשך לתשובתך אלי מיום 14.1.06 בקשר לתרופה סימבלטה מאוד מעניין אותי לדעת מדוע כתבת לי שאפשר לשלב את התרופה עם דפלפט-כלומר במה הדפלפט עשויה לעזור לי. בברכה,אייל

15/01/2006 | 17:21 | מאת: ברק

דפלפט מייצב מצב-רוח , לכן יעיל נגד דיכאון

לאייל הדפלפט מעצים את ההשפעה של התרופות נוגדות הדיכאון ולכן השילוב של דפלפט בדיכאון שמגיב מעט לתרופות מאוד מקובל. כל טוב דר' גיורא הידש

15/01/2006 | 11:22 | מאת: יקיר

אני לוקחת מזה 5-6 חודשים סרוקסט, בהתחלה 30 מ"ג ירידה ל - 20 מ"ג וביומיים האחרונים 10 מ"ג , שאלתי כמה זמן אני צריכה לקחת את 10 מ"ג ומבלי לעשות טעויות במהלך התקופה ניסתי לרדת והרגשתי לא טוב וחזרתי ל - 30 מ"ג , מאז עברו חודשיים טובים . הייתי מבקשת את המלצתך לירידה בטוחה וכמו כן האם חייבים להיות תופעות של גמילה מהכדור או שלא . בסך הכל אני מרגישה טוב מאוד. שאלה אחרונה: האם ניתן לקחת 10 מ"ג באופן קבוע מבלי שיהו נזקים כלשהן על מנת שלא נחווה את תופעות החרדה ?

16/01/2006 | 02:44 | מאת:

ליקיר הטיפול בהתקף ראאשון של דיכאון צריך להמשך כשנה כדי למנוע התקף חוזר, לכן כנראה הפסקת מוקדם מדי ובדרך כלל מומלץ להמשיך בטיפול ולהשאר על 20 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

16/01/2006 | 09:13 | מאת: יקיר

רב תודות

15/01/2006 | 10:48 | מאת: תמימי

ריגש אותי לקרוא שהפורום הזה מסב לך אושר. אז רציתי להתייחס שוב לאושר הרב שאתה מסב כאן לאנשים, למקום שאתה נותן לנו, לבטא את הכאב, להיפגש עם חברים לכאב, להחליף מחשבות ורגשות, לגדול ולהחלים. אני חושבת לי כמה סבלנות יש לך, לענות פעם אחרי פעם לשאלות על התרופות. הרי התשובות הן הרבה פעמים אפילו טכניות, כאיש מקצוע, וחוזרות על עצמן. אבל בשביל אותו אדם ששואל, התשובה שלך היא עולם ומלואו. הזמינות הזאת, הנדיבות, והחום הרב שלך יוצרים כאן אווירה שקשה למצוא בפורומים אחרים. ואנשים "נדבקים" בנתינה הזאת שלך. הנה, דור למשל, הפך להיות "פסיכיאטר מספר שתיים" כאן בפורום, כמה ידע, וכמה מסירות, וכמה זמן הוא מקדיש ועונה בסבלנות לכל השאלות. וגם אני מרגישה מחוייבת כאן לאנשים, כי אם אני נעזרתי והיום אני מרגישה טוב, אז כאילו יש לי כאן תפקיד להמשיך ולהישאר. וכשאני נשארת אני ממשיכה ומטפלת באותם פצעים שלי שגם אם אינם מדממים, הם עדיין שם, ועזרה לאחרים מרפאת אותם, לאט לאט. ויש כמוני עוד, די הרבה, שמתייחסים, שכותבים, שתומכים. אני שמחה שהפורום מסב לך אושר. ואני מודה לך שוב, על מי שאתה- בשבילי ובשביל חברי. יישר כוח, תמי.

16/01/2006 | 02:42 | מאת:

לתמימי תודה על המילים החמות, אין ספק שהשתתפותך בפורום תורמת לי רבות, כמובן גם לחברים וכולנו נהנים מכך. הידש

15/01/2006 | 07:45 | מאת: orma

שלום, יש לי מספר שאלות על ציפרלקס. אח שלי בן 14, אובחן לפני כשנה כחולה ציקלוטמיה. הוא לקח טגרטול במשך חצי שנה אך הפסיק כי זה גרם לו לדכאון. השבוע הרופא שלו (פסיכאטר) נתן לו ציפרלקס בשל חרדות. אני חייבת לציין שאלו חרדות קלות. הוא אומנם לא הלך לבית ספר שבוע אך זה כבר קרה בעבר ואחרי שבוע הוא הלך שוב לבית הספר. האם נכון לתת לילד בן 14 ציפרלקס? קראתי באינטרנט שזה לא מומלץ מתחת לגיל 18. האם לחרדות קלות נותנים את התרופה, האם זה לא תרופה חזקה מדי? כפי שציינתי בעבר זה עבר לו אחרי כמה ימים. הוא טוען שאין לו בטחון עצמי ולכן הוא לא הולך. לאיזה תקופה נותנים את התרופה? כלומר אם בעבר זה עבר אחרי כמה ימים אז מדוע ממשיכים? האם זו תרופה ממכרת? אני יודעת שעלי להתיעץ עם הפסיכאטר שלו על כל השאלות אך רציתי לשמוע חוות דעת נוספת. תודה ובברכת שבוע טוב

16/01/2006 | 02:38 | מאת:

לאורמה תצטרכי לשאול פסיכיאטר שהוא מומחה לילדים ונוער כי אני מומחה במבוגרים וההתמצאות שלי בילדים אינה מספיקה. בכל אופן הציפרלקס אינה ממכרת והיא אינה "תרופה חזקה" כי אם בהחלט "תרופה רגילה" עם מעט תופעות לוואי. בודאי שלא נותנים תרופה בגלל שבוע של חרדות, כנראה שישנה סיבה ממושכת יותר וברורה יותר שבגללה הרופא החליט לטפל בתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

16/01/2006 | 07:10 | מאת: orma

לד"ר הידש, תודה על תשובתך. רציתי לשאול אם אתה מכיר פסיכאטר לילדים ונוער שיסכים שנתיעץ איתו מבלי שיראה את אח שלי. מאחר ואנחנו לא רוצים לטרטר אותו בין רופאים (גם את הפסיכאטר שלו הוא בקושי מוכן לראות). אגב הם נפגשו רק פעמים לפני שנה ולפני שבוע.רוב מה שהפסיכאטר יודע זה משיחות עם אמא שלי.ובגלל זה אני מודאגת. בקשר לתופעות לוואי - הוא נראה עצוב יותר ועצבני יותר מאז התרופה והעיניים שלו נפוחות כאילו בכה בימים האחרונים. קראתי על התרופה שלפעמים לוקח זמן להתרגל ורק אחרי שבועיים זה משתפר. הוא לוקח אותה רק שבוע. האם זה נכון? שוב תודה (אני מאד מודאגת...)

15/01/2006 | 03:23 | מאת: דנה II

שלום, האם תופעות הלוואי של הרסיטל כוללות עלייה במשקל, עייפות וחוסר ריכוז? תודה, דנה

15/01/2006 | 17:23 | מאת: ברק

לדנה עליה במשקל כן, עייפות וחוסר ריכוז בדרך כלל לא. סביר יותר שהעייפות היא מהמצב הנפשי והשפעה חלקית של הרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 23:45 | מאת: רד

לאישתי יש אח בן 35 שחלה בסכיזופורניה כשהיה בגיל 16 ועכשו הוא עדיין לוקח כדורים נגד דכאון אישתי יש לה תופעת ה- פסיכוטי פארנויי האם התופעה נובעת מעיניין תורשתי בגלל שיש במשפחתה מי שחולה בסכזופורניה ???

15/01/2006 | 11:15 | מאת: שאול

הסיכוי לחלות בסכיזופרניה לאדם שיש במשפחתו הקרובה חולה כזה הוא די גבוהה אם כי לא מוחלט. לא ברור מה זה תופעת הפסיכוטי פארנויי שציינת. בכל מקרה אם היא מטופלת בתרופות אנטי פסיכוטיות, יש סיכוי שזה תורשתי, אך לא תמיד התורשה היא הסיבה היחידה.

16/01/2006 | 02:35 | מאת:

לרד העובדה היא שאנחנו רואים שכיחות של הפרעות מהסוג הזה במשפחות, אבל הידע הזה בדרך כלל מוסיף מעט מאוד כאשר מדברים על הקשר של אישתך עם אחיה?? כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 23:11 | מאת: אלי

שלום ד"ר ברצוני לשאול שאלה חשובה מאוד...לפחות מבחינתי... אני מעוניין לדעת האם ישנה השפעה הדדית שלילית בין התרופות פלוטין/פריזמה לבין ריטלין... כלומר, במילים פשוטות יותר, שאלתי היא- האם ניתן ליטול ריטלין ופריזמה בו זמנית ? תודה רבה אלי

16/01/2006 | 02:34 | מאת:

לאלי ישנה סכנה לעוררות יתר ואפילו למצב פסיכוטי. בכל אופן כיוון שאין הגיון רב בשילוב של שתי התרופות ישנן מעט מאוד עבודות שבדקו את השילוב. ראיתי עבודות שבהן נעשה השילוב ובאופן מעשי דווקא לא נמצאה כל בעיה. כך שלצערי אין תשובה חד משמעית לשאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 21:38 | מאת: יצחק

לאחר ניסיון שלא צלח בטיפול בחרדות בסרוקסט 20 מ"ג וברסיטל 40 מ"ג אני אמור לנסות להתחיל טיפול ברמרון לחרדות . רציתי לקבל מספר פרטים על היעילות הידועה של הרמרון לטיפול בחרדות ובתחושה כללית של חוסר אנרגיה עייפות נפשית וכו'. האם ידועות תופעות לוואי נוספות למעט ישנוניות שנאמר לי עליה? האם לקחת אחרי האוכל והאם יש השפעה לרעה בתחום המיני? בתודה מראש

16/01/2006 | 02:32 | מאת:

ליצחק הרמרון היא תרופה טובה אשר אינה משפיעה על המין ואין קשר בנטילה ובין האוכל. שתי תופעות לוואי שכיחות ופחות נעימות. היא מעלה תיאבון, וכפי שציינת הישנוניות עלולה לגרום גם לירידה באנרגיות. דווקא ההשפעה ההרגעתית טובה לחרדות, אבל כאשר עוצמת ההרגעה רבה מדי אז ישנה ישנוניות. כך שתצטרך לדעת את השפעת התרופה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

16/01/2006 | 02:41 | מאת: יצחק

בהמשך לשאלתי ולתשובתך אכן אני מרגיש עייף וחסר עירנות כמעט לגמרי במשך כל היום אם כי יש השפעה הרגעתית טובה. האם תופעת העייפות צפויה לחלוף ? מתי כדי לעלות לכדור שלם 30 מ"ג? בתודה מראש .

14/01/2006 | 20:48 | מאת: סקיפ

שלום אני מרבה לחלום על חלומות זוועה, כגון:שואה,רציחות,התאבדויות. חולם גם על מצבים בהם אני נוהג ואין לי שליטה ברכב. חולם על חוסר יכולת יציבות בזמן עמידה בחלום, לעיתים על חוסר יכולת להזיז את הגוף. חלום השיניים הנופלות גם חוזר על עצו. מה הם הסיבות לחלומות אלו? תודה.

16/01/2006 | 02:25 | מאת:

לסקיפ איני חושב שישנה סיבה כללית, כמובן שהחלומות מתארים פחדים שלך ויתכן שמדובר בסיוטים אחרי אירוע טראומתי. אפשרות נוספת שהחלומות כל כך חיים ומפחידים כאשר מדובר בתופעת לוואי של תרופות נוגדות דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 20:45 | מאת: לינור

תוך כמה זמן הדפלפט מתחיל לתת את פירותיו? תודה.

ללינור תלוי לאיזה מצבים. אם מדובר להשקטת מאניה אז תוך שבועיים שלושה, כנוגד דיכאון הוא חלש וכנראה שחודשיים שלושה, וכמייצב צריך לחכות מספר חודשים כדי לראות שאכן ישנה יציבות. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 20:32 | מאת: ה.

שלום ד"ר הידש, שמעתי שלעתים חולי מניה דפרסיה נעזרים בתוספת של הורמון בלוטת התריס. רציתי בבקשה להבין איך הדבר יתכן, מכיוון שהורמון זה הוא בעל השפעה מעוררת ועלול להחמיר מצבים מאניים וחרדה. היה נראה דווקא שחולים כאלה ישתפרו אם יפתחו תת פעילות... האם אני טועה? תודה מראש.

16/01/2006 | 02:17 | מאת:

לה. ישנם ניסיונות רבים לתת את הורמון בלוטת התריס למצבים של דיכאון, באופן כללי היעילות של הוספה כזו לא הוכחה כיעילה אצל מי שתפקודי בלוטת התריס תקינים. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 20:26 | מאת: מעיין

אומרים שתרופות פסיכיאטריות במצבים רבים יכולות לאפשר טיפול נפשי. האם אין גם מצבים שתרופות דווקא יפריעו ע"י כך שלא יאפשרו? תודה

16/01/2006 | 02:15 | מאת:

למעיין אולי את יכולה להפרט יותר אבל באופן עקרוני. לעתים בגלל רמת חרדה גבוהה לא ניתן לעלות תכנים עמוקים בטיפול והטיפול מאוד שטחי, במצבים כאלו התרופות מרגיעות ואז ניתן לדבר על הדברים המהותיים שבטיפול. יתכן שאם אין חרדה בכלל גם אז הטיפול לא יתקדם אבל לשימחתי התרופות לא עד כדי כך יעילות...., אבל כבר ראיתי אנשים שלא הרגישו בטוב או אפטיים מהתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

אם כן, מהי? האם ההשפעה על הסימנים החיובים או השליליים? או בכלל על תופעות הלואי, משימוש בטיפול תרופתי? תודה רבה, שי

לשי איני חושב שיצרני האומגה 3 טוענים שיש לה השפעה על סכיזופרניה. אבל צריך לבדוק בחברה המייצרת או המייבאת את המוצר. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 18:01 | מאת: רד

אישתי לקחה בעבר את הכדור ולפני 4 חודשים הפסיקה ועכשו שוב תקף אותו מחשבות וכל מיני רעיונות הלכנו לםני שבועיים לרופא והמליץ לחזור לקחת את הרספרדל הבעייה שהיא לא רוצה לקחת את הכדור רק לאחר שכנועיים רבים שכבר עוד מעט נגמר התרוצים מה לעשות ???? ועוד נקודה היא כלכך רוצה ללכת לעבוקה למרות שכבר בעבודה הבחינו שהיא "מרחפת " מה לעשות ???? היא כלכך עקשנית ואני חסר עצות .

16/01/2006 | 02:12 | מאת:

לרד אכן בעיה קשה וצריך לשכנע אותה לא ללכת לעבודה, אני מקווה שהמשפחה הרחבה גדולה מספיק ותומכת על מנת לעזור לך. כפי שכתבתי אפשר ליטול זריקות במקום התרופה. רספרידל מופיעה גם בצורה של זריקה הניתנת פעם בשבועיים והשפעתה של הזריקה זהה להשפעת הכדורים. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 15:11 | מאת: ר

שאלה לרופא : אישתי חשה התפרצות של תופעת פסיכוטי ופארוניי הלכנו לטיפול ואפילו היא לא מאמינה שהמטפל הוא רופא ווהבעיה היא לא רוצה לקחת את הכדור היומי על מנת להיטיב עם עצמה מה לעשות ????

15/01/2006 | 22:26 | מאת: רד

האם ניתן להתרפא בתופעות פסיכוזה ללא תרופות על מנת שניתן יהי להיכנס חהריון

16/01/2006 | 02:11 | מאת:

לר' כדי להקל על "המלחמה היומית" בנטילת התרופות אפשר ליטול סמאפ הניתן פעם בשבוע והשפעתו היא למשך כל השבוע. אפשרות נוספת היא להשתמש בזריקה אשר ניתנת פעם בחודש ופעילה כל החודש. כיום עדיף הריון עם תרופות נוגדות פסיכוזה מאשר הריון עם פסיכוזה. רוב התרופות נגד פסיכוזה בטוחות בהריון ואני בטוח שהרופא ימצא את התרופה המתאימה. כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 14:10 | מאת: אני

אני בת 53.7 סובלת מבעיות רגשיות(אישיות גבולית), מטופלת בסרוקסט 20. לאור החמרה במצבי, הוסיף לי הרופא טגרטול 400(2 כדורים של 200 ביום). בנוסף אני נוטלת אקטיוול(תופעות גיל המעבר), תרופות להורדת שומנים בדם ולנטון לטיפול בתופעות הרפלוקס. ראשית אשמח לשמוע מהרופא ומאנשי הפורום על תופעות הלוואי של הטגרטול(כולל באם יש פגיעה בהנאה ממין). אני מרגישה רדומה וחלשה מרבית היום, ומבולבלת לחלוטין מכל קוקטייל התרופות הזה. אינני יודעת כבר איזה הרגשה לשייך לאיזו תרופה..כמו כן הפסיכיאטר אמר שאני יכולה ליטול את כולן יחד(מה שמאד מקל..), ואילו הרוקחת אמרה שאקטיוול טגרטול וסרוקסט צריכות להילקח במרווחי זמן.. האם יש אפשרות לעשות לי קצת סדר בבלגאן..? תודה

16/01/2006 | 02:09 | מאת:

שלום, טגרטול אינו פוגע בתיפקוד המיני ואת רשימת תופעות הלוואי האפשריות תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. אכן מקובל להוסיף טגרטול לתרופות נוגדות הדיכאון או במצבים של הפרעת אישיות גבולית כדי לייצב את המצב הרגשי. לא כתבת במה ישנה החמרה במצב לכן כמובן אי אפשר להתייחס בפירוט רב יותר. הטגרטול מוריד את השפעת ההורמונים שבתרופות, כך בכל התרופות נוגדות הריון וגם אקטיוול. כמובן שקשה להבין מי מהתרופות גורמת לחולשה או שמדובר מהרעה במצב הנפשי, תנסי לשחזר את הזמנים, מתי התחושה הלא טובה החלה ומתי התחלת עם כדור מסויים. קצת עבודת בילוש כל טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 11:29 | מאת: אנונימאוס

שלום רב, אני סובל מחרדה מגיל מוקדם מאוד, ניסיתי כבר תרופות ממשפחת SSRI ו SNRI וכן גם רמרון והן כולן כשלו. ה-SSRI גרמו לי לתופעות לוואי קשות מאוד. רציתי לדעת מה הקשר בין תרופות נוגדות-אפילפסיה ובין חרדה? מאחר שקראתי שתרופות אלה יכולות לעזור לחרדה ואף להחליף תרופות הרגעה. האם לפי ידיעתך תרופות אלה יכולות לעזור ? ואילו תרופות הכי יכולות לעזור מבינהן (נוגדות-אפילפסיה)? וכן מה מנגנון פעולתן? מצטער על מספר רב כל-כך של שאלות. תודה על תמיכתך.

ככלל, תרופות נגד אפילפסיה אינן מיועדות לחרדה ואינן עוזרות לחרדה. יוצאת הדופן היא הקלונקס אשר רשומה כתרופה נוגדת חרדה וגם נוגדת כפיון. במקרה שתיארת, ניתן לנסות תרופות טריציקליות (TCA), אשר עשויות להועיל היכן שתרופות אחרות לא עזרו.

14/01/2006 | 20:47 | מאת: לינור

היי האם ציפרלקס ניסית? בהמלצה חמה-הוא עוזר מאוד לחרדות. לינור...

14/01/2006 | 10:38 | מאת: אליענה

המשך: כל התרופות שציינתי גורמות לי גם לגירוי בריאות, בנוסף ליובש והתקפי אסתמה. דרך אגב, ניסיתי גם מודל אבל לא עזר לי לישון. בתודה! אליענה

14/01/2006 | 22:33 | מאת:

לאליענה תלוי מאוד מי רופא המשפחה, לשמחתי כיום רופאי משפחה רבים מכירים ומבינים בחלקים הנפשיים ובטיפולים הפסיכיאטריים אבל לא כולם. במקרים מורכבים יותר כדאי לפנות לפסיכיאטר אפילו להתייעצות חד פעמית ואחר כך רופא המשפחה יכול להמשיך בטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

14/01/2006 | 10:15 | מאת: אייל

האם חצי כדור זודורם בלילה יכול לגרום לעייפות למחרת? בתודה אייל

14/01/2006 | 16:54 | מאת: דור

במידה מועטה, כי הזודורם הוא קצר טווח. הלוריוון גם גורם לעייפות. תנסה לרדת במינון של הלוריוון לפני הזודורם.

14/01/2006 | 09:38 | מאת: אלון

שלום ד"ר, רציתי לדעת האם יש מושג כזה שנקרא "דיכאון אישיותי"? כמו דיכאון קליני... אם כן, האם הטיפול התרופתי במצב כזה הוא קשה יותר לפיצוח? מכיוון שניסיתי כבר לא מעט תרופות והדבר היחיד שעזר לי הוא השילוב בין מרוניל לוסטרל וליתיום, אבל התופעות לוואי היו בלתי נסבלות ולכן הפסקתי איתן אחרי 9 חודשים והבעיה לצערי חזרה. האמת היא, שאני חווה(לפני ואחרי הפסקת הטיפול שהצליח) תחושה של חרדות וכפי שאתה יודע חרדות ניתנות להסתרה ולכן זה מטעה, והרופא שלי לא מצליח לראות אצלי בעיה וזה די מייאש, כאילו לא מאמינים לך...מה אני עושה? האם טיפול תרופתי הוא בשבילי בכלל? היום אני נוטל סימבלטה (120 מ"ג->העליתי את המינון לפני שבוע) כבר 6 שבועות בתוספת ליתיום ואין עדיין שום שיפור. האם כדאי להפסיק ולעבור למשהו אחר? הרופא שוקל להוסיף לי אדרונקס אם הטיפול לא יעזור. תודה מראש, אלון.

14/01/2006 | 16:59 | מאת: דור

כאשר דיכאון וחרדה נמשכים שנים רבות אז כנראה הבעיה היא גם באישיות. מבחינת האבחנה המדוייקת ישנן מס' אפשרויות. סימבלטה תרופה הרבה יותר ידידותית ממרוניל ולכן כדאי לתת צ'אנס של חודש לפחות, במינון מקסימלי של 120 מ"ג ליום. מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי בנוסף לתרופות.

לאלון דיכאון הוא דיכאון אבל אצל כל אדם הדיכאון "מתלבש" על אדם אחר או אישיות אחרת. כך שאדם שמטבעו אינו שמח ומופנם כמובן שהדיכאון אצלו יהיה שונה מדיכאון אצל אדם שהוא בדרך כלל עליז ומאושר. בכל אופן את קווי האישיות ניתן להעריך אצל האדם כפי שהם לפני הדיכאון, הערכת קווי אישיות בזמן הדיכאון היא מטעה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לאלון דיכאון הוא דיכאון אבל אצל כל אדם הדיכאון "מתלבש" על אדם אחר או אישיות אחרת. כך שאדם שמטבעו אינו שמח ומופנם כמובן שהדיכאון אצלו יהיה שונה מדיכאון אצל אדם שהוא בדרך כלל עליז ומאושר. בכל אופן את קווי האישיות ניתן להעריך אצל האדם כפי שהם לפני הדיכאון, האישיות נקבעת וקיימת מגיל ההתבגרות ולכן ניתן להעריך את האישיות לפי התקופה "הרגילה" של החיים. הערכת קווי אישיות בזמן הדיכאון היא מטעה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 19:38 | מאת: נטלי

שלום מסקרן אותי לדעת האם רוב האנשים בעולם מאושרים? ועוד שאלה, האם אושר קשור לרמת אינטלגנציה שכלית או שבעיקר לאינטלגנציה רגשית? תודה

14/01/2006 | 03:37 | מאת: שרון

לנטלי, אין לי מושג אם רוב האנשים מאושרים או לא, אבל בנוגע לאינטיליגנצייה, אז עד כמה שידוע לי אושר לא קשור לאינטיליגנצייה שכלית, לרגשית אולי אבל בעיקר לאיך בנאדם מרגיש עם המטרות שהוא מציב לעצמו בחיים. האם הוא מציב לעצמו מטרות שהן ריאליות ומצליח להשיג אותן, האם הוא חש סיפוק ממעשיו. שאלה מעניינת! גם אני אשמח לשמוע עוד מה אנשים יודעים וחושבים על אושר... יום טוב ומאושר, אני.

14/01/2006 | 08:11 | מאת: ברק

לדעתי , אם רוב האנשים רוצים לחיות (ואני מאמין שכך הדברים) , אז גם אם הם לא מודעים כמה הם התברכו , הם פחות או יותר מאושרים. קחי גם בחשבון שהרבה יוצאים מדיכאון והפרעות אחרות והם מאושרים.

14/01/2006 | 10:24 | מאת: דנה ג.

לנטלי בוקר טוב, שאלה קשה ומעניינת. לדעתי אם נשאל עשרה אנשים שונים מהו אושר, נקבל עשר תשובות שונות. יש שיגידו כסף, יש שיגידו בריאות, ילדים, פרסום, הצלחה ויש שיגידו שאושר הוא לחבק אדם שאנחנו אוהבים. ולמרות זאת, סביר להניח שאם אדם אמר שבריאות היא אושר, אז כל אדם שעבר בדיקות מאמץ בהצלחה, יהיה אוטומטית מאושר? סביר להניח שלא. סביר להניח שכדי להיות מאושר צריכה להיות שלווה פנימית, כזו שמאפשרת לאדם להנות ממה שיש לו. לצערנו, אנחנו הרבה פעמים חושבים שהאושר נמצא דווקא במקום אחר מזה שאנחנו נמצאים בו. או שהאושר שלנו הוא באמצעות מישהו אחר (בן זוג למשל). לדעתי, אם בכלל יש דבר כזה אושר, הוא נמצא אך ורק בתוכנו. לפי היהדות, הסיטואציה אינה משמעותית, אלא ההתייחסות שלנו אליה, כך שאדם יכול להיות חולה, עצוב, או להיתקל בחיים במצבים לא הכי נעימים, אבל האושר הוא באיזו דרך נתמודד עם הקשיים ואיך נסתגל אליהם. הרבה פעמים אנחנו חושבים שחסר לנו משהו בכדי להיות מאושרים, ולמרבה ההפתעה, ברגע שנשיג את הדבר הנכסף, עדיין לא נהיה מאושרים, כך שלדעתי האושר לא טמון במה שאיו לנו, אלא במה שאנחנו יכולים לעשות עם מה שיש לנו. ולכן כנראה השאלה היא מאוד סובייקטיבית, "מה יעשה אותי למאושרת" ולא "מהו אושר?" ומה שיעשה אותנו למאושרים, לפחות לדעתי, הם הדברים הקטנים, החיוך, המבט, החיבוק, הנתינה למישהו אהוב. סוף שבוע נעים, דנה

14/01/2006 | 18:24 | מאת: פרח

נגעת בנקודה חשובה ומהותית. זו הסיבה שיש אנשים שעוזבים הכל ונוסעים לחפש אחר האמת של החיים. אחר הסיבה שבגללה אנחנו נמצאים כאן בעולם הזה. קחי לדוגמא את האיש שכתב את הספר: "הנזיר שמכר את הפרארי שלו". (אני באופן אישי לא התלהבתי מהספר הזה, אבל הוא מספר על עו"ד מצליח שהגיע למיאוס מהחיים הלא מאוזנים שלו. הוא עוזב את הכל ונוסע לחפש אחר האמת של החיים - ומוצא אותם). חוץ מזה יש בארץ כל מיני טכניקות להתפתחות רוחנית וקיימים גם מורים רוחניים מוארים בארץ. זה כבר לא סוד שבעולם יש 4 עידנים (זו מחזוריות שכל הזמן חוזרת על עצמה): עידן ראשון - כמעט 100% הרמוניה. במשך שאר העידנים אחוזי ההרמוניה הולכים ופוחתים ובעידן האחרון - אחוזי ההרמוניה נמוכים מאוד. עכשיו אנחנו נמצאים בעידן האחרון: עידן הבערות. בעידן זה האנשים סובלים מאוד ויש הרבה מחלות ואסונות טבע. בעידן זה רוב האנשים אינם מאושרים. הבשורה המשמחת היא שעידן הבערות הוא הקצר ביותר ושעידן ההארה קרוב. כרגע אף אחד מהמורים הרוחניים לא נקב בזמן לגבי עוד כמה זמן נשאר עד שיגיע עידן ההארה. הם רק אומרים שהוא קרוב מאוד.

14/01/2006 | 20:00 | מאת: דור

מאושר הוא מי ששמח בחלקו, לכן, אין קשר ישיר לאינטליגנציה שכלית או רגשית. אושר הוא מושג פילוסופי ונדון רבות בפילוסופיה ולא ברפואה. ברפואה לא עוסקים בבעיות מופשטות מסוג זה. עם זאת, יש אנשים שמחפשים תרופה או סם שיקנה להם אושר סינטטי-מלאכותי וחברות התרופות אכן משקיעות מאמצים רבים לשווק חומרים פסיכואקטיביים, גם לקהלים שבעבר לא נתנו להם תרופות. עדיין, לא מדובר בגלולת אושר, שכן את האושר ואפילו את ההגדרה של המושג, כל אחד צריך לחפש בעצמו ולהגשים אותו בדרכו שלו. בוודאי שאין מתכון אחד עבור כולם.

14/01/2006 | 22:27 | מאת:

שלום, רציתי להוסיף שאושר אינו מצב סטטי. רבים מהאנשים חושבים שצריך להגיע לאושר ואז חושבים שנשאר בנקודה זו. לדעתי ישנם הרבה מאוד רגעים מאושרים בחיים וישנם כמובן רגעים כואבים, אבל כל הזמן צריכים לשאוף לאושר וגם לפעול למען האושר והרגיעה ולהנות מהאושר כאשר הוא נמצא. כמובן שלכול אדם משמעות החיים ומה גורם לו לאושר הוא דבר שונה ואינדיווידואלי, אני מאוד נהנה להיות כאן בפורום ופעמים רבות הוא גורם לי אושר..., כך שכל אחד עם "הסטיות" שלו. הידש

13/01/2006 | 19:12 | מאת: גיל

כאשר ניפגע חייל צה"ל או קורה פיגוע לחץ הדם שלי עולה מיד ל-120/200 בערך ומיד אשתי מזמינה אמבולנס. לאחרונה התחלתי בעצמי לקחת כדור קלונקס שזה קורה, ולא היו הרבה מקרים וזה עזר. בשבוע האחרון אחרי אישפוזו של ראש הממשלה כל נפילת קסאם זה קורה ואני מפחד משבץ מוחי. אני לוקח סרוקסט נגד חרדות כבר כשנתיים. מה אפשר לעשות נגד עליית לחץ הדם?

13/01/2006 | 22:48 | מאת: הלוחמת

תרגול הרפייה, יוגה או מדיטציה .או ביו פידבק . כל אלה יכולים ללמד אותך שיטות להרגיע את עצמך. כמובן שגם הצמדות לטלויזיה בעת פיגוע או ראש ממשלה חולה לא מוריד בדיוק את לחץ הדם.. כדאי קצת להגביל את המינון של החשיפה ...

14/01/2006 | 22:24 | מאת:

לגיל נראה שאתה עושה את הדבר הנכון ונוטל תרופת הרגעה, יתכן שכדור אחד לא יספיק ואז לא צריכה להיות בעיה וליטול שני כדורי הרגעה. בנוסף, אפשר לפנות לרופא המשפחה שיתן לך טיפול ספציפי להורדת לחץ הדם ולא רק הרגעה, לא כתבת בן כמה אתה אבל אם אתה מבוגר אז הטיפול ביתר לחץ הדם גם כן חשוב. בנוסף, הייתי עושה הערכת מצב כדי לראות את היעילות של השפעת הסרוקסט, והייתי שוקל עם הרופא המכיר אותך את החלפתו אם צריך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 18:59 | מאת: יונית

שלום ד"ר, אני בת 28, מזה כ3 חודשים אני סובלת מכאבים חוזרים ונשנים בכתף ימין, כאבים שמתפשטים לגב ולרגל והכל כאמור בצד ימין. הכאבים לובשים אופי וצורות שונות. לפני שלושה שבועות היתי מאושפזת בבית חולים, עשו לי את כל הבדיקות הרלוונטיות ולא מצאו כלום. האם זה יכול להיות קשור לדחק ולמתח נפשי בו אני שרוייה? בנוסף אציין כי אני מתוחה מהכאבים עצמם ואני כל הזמן חוששת כי יש לי "משהו" בגוף שהרופאים לא גילו, אציין עוד כי הייתי אצל מס' מומחים בניהם ראומוטולוגים ידועי שם בארץ וכל הבדיקות שללו כל ממצא!!!?

14/01/2006 | 09:39 | מאת: דו?רו?ן

השאלה מה קדם למה הכאבים או החרדות מזה שלא מצאו את מקור הכאב ?? בכל מקרה מתח וחרדה יכולים לגרום לכאבים, אבל יותר נפוץ בשני צידי הגוף, בכל מקרה אפשר לנסות כדורים מורידי מתח ומרפי שירירים לתקופה קצרה ולראות אם הכאבים חולפים במידה וכן יתכן והכאבים נובעים ממתח ואז שווה לשקול טיפול ארוך טווח .

14/01/2006 | 13:37 | מאת: אקס-מן

ליונית, יכול להיות שתרופות הרגעה כמו שהציע דורון יעזרו לך, אבל אני מציע לך לקחת מינון נמוך של אלטרולט - 10 עד 20 מ"ג ליום לפני השינה. זאת תרופה אנטי-דיכאונית שגם עוזרת נגד כאבים וגם מרגיעה. אולי גם התרופה סימבלטה תתאים לך. אקס-מן.

13/01/2006 | 18:44 | מאת: ענת

שלום, האם סרוקסאט קשור להאטה בקצב המטבולי של הגוף? תודה מראש ענת.

14/01/2006 | 22:08 | מאת:

לענת כנראה שכן וזו הסיבה שעולים במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 18:38 | מאת: הילה

בעלי בטעות לקח 6 מ"ג מכדור זה ביחד. והוא שוכב כל היום במיטה ומדבר דברים מבולבלים, אין לו תיאבון ולפעמים רועד. כמה זמן לוקח לכדור לצאת מהגוף. האם אלו תופעות לוואי שלו?

13/01/2006 | 23:25 | מאת: אקס-מן

תשובה לא מקצועית: התופעות שתיארת נגרמו ככל הנראה ממינון היתר של הקסנקס, והן יחלפו בערך כעבור יממה מזמן נטילת התרופה. אקס-מן.

14/01/2006 | 22:07 | מאת:

להילה יתכן שמדובר בתופעות של הקסנקס, אבל אם המצב לא טוב והוא מבולבל אז עדיף לפנות לחדר מיון ובדוק האם אולי מדובר בבעיה אחרת גופנית. או שכבר עבר יום שלם מזמן שאלתך ובעלך מרגיש כבר טוב יותר? שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 16:58 | מאת: איה

שלום ד"ר הידש! אני כותבת לך כי אני במצוקה אדירה!!!!!!!!! אני בדיכאון כבר יותר מ8 חודשים!!! אני סובלת מכאבי ראש אדירים כל הזמן!!!!!!!! ניסיתי כבר המון תרופות, אדרונקס ליתיום נורטילין ועוד .. ושום דבר לא מוציא אותי מהדיכאון! האם יש אנשים שלא יוצאים מהדיכאון? יש לי ממש פחד מוות מזה, ששום כדור לא יוציא אותי מהדיכאון. כיום אני לוקחת פריזמה אך בינתיים ללא הואיל אני בפחד קיומי אדיר.. בבקשה עזור לי בתשובותייך מניסיונך, האם אני ייצא מזה? בתודה

13/01/2006 | 22:49 | מאת: תמימי

איה יקרה אני לא דר' הידש. אבל הייתי בדיכאון, שנמשך בערך שנה. יצאתי ממנו. הנה אני כאן. ואני אומרת לך שאת מסוגלת לצאת מזה. לאמץ את כל המערכות, ולהתגבר. זו מחלה איומה, אני יודעת. אי אפשר לשכוח את החושך, הייאוש והכבדות הנוראית שמלווים שעה שעה את הקיום. ויחד עם זאת, מעבר לצמיגות הזאת נמצא קיום אחר, קיום שבו ניתן להעריך הרבה יותר את החיים ולשמחה יש משמעות כפולה ומכופלת. אומרים שהרבי נחמן מברסלב היה שרוי בדכדוך עמוק, לפני שיצא ממנו והתחיל לדבר על השמחה. כך שתארי לך אותך, יוצאת מהייאוש, ומביאה תקווה ושמחה לסובבים אותך! התרופות עוזרות, אבל בעיני עוזרת יותר השיגרה, החברים, פעילות גופנית, עבודה, תמיכה ממשפחה, חיבור למשמעות ולאמונה. מה את עושה? איך את מעבירה את הימים, "שורדת" את הדיכאון? אם תרצי לכתוה לי למייל, אני כאן. תרגישי טוב. תמי.

14/01/2006 | 18:01 | מאת: איה

שלום ! תודה רבה על התייחסותך ,זה עוזר לי. אני בקושי מעבירה את הימים שלי, אני נמצאת בבית ומתמודדת עם פעולות פשוטות יום יומיות. אני בפחד נוראי שלא אוכל לשמוח שוב. ובפחד מהשיגרה של הדיכאון. תכתבי אליי עם תוכלי איה

13/01/2006 | 16:18 | מאת: סיון 28

אני נוטלת אפקסור באופן קבוע ולפעמים שחסר אני לוקחת ויאפקס אין שום שינו או תופעות לוואי יש אותם מרכיבים בתרופה רק יצרן אחר...

14/01/2006 | 22:03 | מאת:

לסיון בסדר גמור, שבוע טוב הידש

13/01/2006 | 14:50 | מאת: רחל

אני לוקחת תרופת אפקסור. האם יכול להיות שזה גורם לכאבי שרירים במיוחד בגב vעליון?

14/01/2006 | 09:25 | מאת: דו?רו?ן

לא נראה שאפקסור גורם לכאבי גב עליון, יותר הגיוני שהמתח שבו את נמצאת "מצטבר" בגב עליון כפי שקורה לרובינו שאנו במתח , פשוט נסי להרפות את השרירים בחלק העליון, שמטי את הכתפים סובבי את הידיים/צאוור,לא לשכוח לנשום,בצעי מתיחות או בקשי עיסוי ממשהוא קרוב.

14/01/2006 | 21:59 | מאת:

לרחל אכן עלולים להיות שני הדברים, יתכנו כאבי גב מהמתח אבל גם תתכן תחושה של כאבי שרירים כמו בשפעת מהאפקסור. בכל מקרה אפשר להעזר במסג' בכייף או באקמול, הפתרון הוא אותו הפתרון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 08:27 | מאת: ארז

דוקטור גיורא שלום רב, אני מטופל לאחרונה לתקופה קצרה בקלונקס להתקפי חרדה. הכדור הזה עוזר לי מאד לתפקוד היומי והבנתי ממכרים שיש להם בעיות דומות ומשתמשים בציפראמיל שהכדור הזה עוזר להם מעט או אפילו מעט מדי, למה הרופאים לא דוגלים בשימוש בתרופות כמו קלונקס נגד חרדות או דיכאון ומעדיפים את התרופות הללו (שהבנתי ששמן הכולל SSRI). האם זה רק בגלל שהקלונקס ממכר והם לא?? הרי הבנתי שבצורה מסויימת אחרי תקופה גם הציפראמיל ממכר ( כך הבנתי). האם הקלונקס בשימוש ארוך גורם לבעיות בריאות מסויימות שלא קשורות להתמכרות?

13/01/2006 | 22:50 | מאת: הלוחמת

קלונקס זה כדור לטווח קצר. ה SSRI הם לטווח ארוך יותר ולא משפיעות מיידית. כדורים לטווח אורך ידועים ככדורים שעובדים על שורש הבעיה בגוף. ולא עבודה רק על הסימפטומים ולכן ממה שאני שמעתי הם בעלי סיכוי רב יותר שהבעיה לא תחזור על עצמה בגמר הטיפול.

13/01/2006 | 23:43 | מאת: אקס-מן

שלום ארז, תשובה לא מקצועית: ציפראמיל ושאר התרופות מקבוצת SSRI לא ממכרות. אין הסתגלות של הגוף להשפעה שלהן, ולכן השפעתן לא נחלשת במשך הזמן. מה שכן - יכולות להיות תופעות גמילה - בעיקר אם מפסיקים בבת אחת ולא בהדרגה. תרופות אלו מועילות גם לדיכאון וגם לחרדה ומתאימות לשימוש ממושך - גם שנים רבות. בנזודיאזפינים כמו קלונקס לא מומלצים לטווח ארוך כי הם ממכרים. ההשפעה שלהם נוטה לרדת עם הזמן ומתפתים לעלות במינון כדי להשיג אותה השפעה - מה שלא עוזר כי אחר כך שוב ההשפעה פוחתת. הם לא גורמים לגוף שום נזק בשימוש לטווח ארוך אבל יכולים לפגוע בזיכרון, בכושר הריכוז, בקואורדינציה, ובעוד יכולות קוגניטיביות ומוטוריות. שימוש ממושך יכול גם לגרום לדיכאון או להחריף דיכאון. תסמיני הגמילה הם קשים, וקשה גם להיגמל בהדרגה (לצערי, אני אומר את זה מניסיון). אקס-מן.

14/01/2006 | 13:24 | מאת: אקס-מן

לארז, בהמשך לתשובה שלי: הפגיעה בזיכרון וכו' היא הפיכה, ואמורה להשתקם אחרי הפסקת השימוש בבנזודיאזפינים, כך שלא נגרם שום נזק קבוע. במקרים מסויימים רופאים רושמים בנזודיאזפינים גם לטווח ארוך, אבל לחרדה עדיף טיפול ב SSRI או נוגדי-דיכאון אחרים. אקס-מן.

13/01/2006 | 08:21 | מאת: אורון

ד"ר שלום, ידוע לי שץרופות כמו ואליום נשארות בגוף יותר זמן מאשר קסאנאקס (לדוגמה) אבל מה בדיוק ההבדל בין הקבוצות השונות : ואליום, קלונקס, לוריבאן, קסאנאקס. מה ביניהם יותר גורם לך לישנוניות ומה פחות ? מה יעיל יותר נגד חרדה? האם מבין התרופות הללו יש אחת שיותר טובה נגד חרדה ודיכאון במשולב? תשובתך חשובה לי מאד, בתודה. אורון

13/01/2006 | 22:25 | מאת: דור

עפ"י הספרות המקצועית, לקסנקס (אלפרזולם) יש פוטנציאל לתלות והתמכרות הכי גבוה ולכן הוא הכי פחות מומלץ. למעשה, רצוי לא להשתמש בו בכלל. גם מטופלים במינונים נמוכים ולתקופות קצרות מדווחים שקשה מאד להיגמל ממנו. לגבי השאר- נראה שקלונקס הוא הכי פוטנטי, לכן גם איתו יכולה להיות בעיה של תלות והתמכרות, אצל חלק מהמטופלים, אבל פחות מקסנקס, עקב היותו ארוך-טוח, בדומה לוואליום. הכי פחות מעייף הוא פריזיום וניתן להתחיל ממנו.

14/01/2006 | 21:51 | מאת:

לאורון כל התרופות הנ"ל הן מאותה המשפחה ופועלות באותו המנגנון לכן באופן עקרוני השפעתן החיובית ותופעות הלוואי דומות. לכן אתה צריך למצוא את התרופה המתאימה לך, כלומר תרגיע אבל לא תגרום לתופעות לוואי של עייפות וישנוניות. כמובן שאפשר לנסות את התרופה בשישי שבת כאשר לא עובדים ולא נוהגים. מבין כל התרופות במשפחה יוצאת הדופן במעט היא הקסנקס שהטענה היא שבפעולתה יש מרכיב נוגד דיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הטיפול שלי מזה מ"ס חודשים הינו - רספרדל 3 מ"ג וטגרטול 800 מ"ג. האבחנה שלי- סכיזואפקטיב. מאז הטיפול הנ"ל מצבי הנפשי ממש מצוין. ההתנהלות שלי בכל תחומי החיים יותר ממוקדת ויעילה. כ"כ עובדת מזה שבועיים כמזכירה בכירה 5 שעות ביום ומצליחה מאוד. הבעייה היא נוקשות וכאבי שרירים קשים מאוד. דקינט לט מתאים לי. פוגם לי בריכוז. (לקחתי 10 ימים והפסקתי). האם כדאי להחליף את הטגרטול. מה האפשרויות? יש לי פגישה עם הפסיכיאטר שלי ביום ראשון ואני רוצה לבוא עם מידע..

מדובר על תופעות לוואי של ריספרידל. ניתן לנסות ירידה במינון, או להחליף לתכשיר אחר, כמו סרוקוול. בד"כ סרוקוול לא גורם לכך ולכן עשוי להתאים. סרוקוול מאושר לטיפול בהפרעה סכיזואפקטיבית גם כתרופה יחידה.

לרונית הבעיה היא הנוקשות בשרירים שהיא תוצאה של הרספרידל, אם מצבך הנפשי טוב לא הייתי שוקל להחליף את התרופות אלא להוסיף תרופה שתקל עליך, אפשר במקום הדקינט לנסות ארטן=פרטן, או תרופה ישנה שאיני יודע אם היא עדיין בשימוש הקמדרין. אולי תרופה כמו הוואליום תעזור להרפיית השרירים (לאו דווקא להרגעה), כלומר הייתי מנסה יותר למצוא פתרון לנוקשות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 00:07 | מאת: אליענה

לדוקטור שלום רב! מצד אחד יש לי בעית שינה חריפה וכרונית מזה שנים רבות ומצד שני אני סובלת מאסתמה ואלרגיה והינני בטיפול. הבעיה היא שכל תרופה שהיא בדרך ישירה או עקיפה עוזרת לשינה מ-3 משפחות (כדורי שינה והרגעה רגילים, מירו - מקבוצת SSRI - , ותרופות אלרגיות שגם מרדימות כגון פנרגן) גורמות לי לסירוגין ליובש או לליחה בריאות וקושי בנשימה ולהתקפי אסתמה. האם קיימות תרופות שמסייעות לשינה מכל סוג שהוא מכל משפחה שהיא שאינן מייבשות את הריאות? אבקש בכל לשון של בקשה שתמליץ לי משהו ספציפי, וכמובן שרק תחת השגחה ובדיקת פסיכיאטר ובאישורו ומרשמו שלו ארכוש אותם. מודה לך מאד! אליענה

לאליענה בדרך כלל אני נוהג להשתמש בפנרגן שהיא תרופה עדינה, גם מרגיעה וגם נגד אלרגיה ורופאי ילדים נותנים אותם פעמים רבות לילדים/תינוקות שסובלים מקושי בנשימה. בכל אופן התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו בונדורמין יכולות להרפות את השרירים (שרירי נשימה) ולעזור בשינה, לנוקטורנו והסטילנוקס אין השפעה על יובש או על הנשימה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 23:38 | מאת: המשך שאלה

היי שאלתי על נשירת שיער בשימוש בציפרלקס ובונסרין. ענית לי שזה לא תופעת לוואי של הכדורים הללו אלא שיכול להיות בגלל דיכאון וחרדה. אני מוכרחה לציין ולהגיב שאיננה חרדה או בדיכאון כרגע ואינני בגיל המעבר (בחורה בשנות השלושים המוקדמות). אודה על תשובה מעודכנת אם יש נוכח המידע הנוסף הזה. תודה

14/01/2006 | 19:30 | מאת:

שלום, איני יכול כמובן להשיב בדיוק מה קורה איתך, אבל כנראה שיש סיבה לטיפול עם ציפרלקס ובונסרין. בכל אופן נשירת שיער עלולה להיות סימפטום של מצב נפשי לא טוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

15/01/2006 | 12:03 | מאת: נטלי

היי כפי שכתב ד"ר הידש, יש סיבה לנטילת התרופות שציינת. נשירת שיער קשורה מאוד למתח נפשי והיא יכולה להופיע מספר חודשים לאחר תקופת מתח (לאחר 4-5 חודשים) ולכן קורה שאדם מתחיל להרגיש טוב אך יחד עם זאת יש לו נשירה. אני יודעת את זה מתוך נסיון וגם לי היו שאלות בנוגע לכך כי הייתי מבולבלת, כלומר מצד אחד הייתי בתקופה טובה ומצד שני הייתה לי נשירה חזקה בשיער. כמו -כן, קראתי חומר בנושא. ככל שיתארכו תקופות רגועות, כך הנשירה תפסיק. בברכת בריאות נטלי

12/01/2006 | 22:20 | מאת: רחל

אשמח לקבל חומר על תרופה בשם "ליתיום" באילו מקרים נותנים תרופה זו?

13/01/2006 | 00:38 | מאת: צחי

היי רחל ליתיום הינו מינירל ברזל, הניתן בד"כ לאנשים הסובלים מחוסר איזון במצב הרוח באופן כרוני, כדוגמאת מאניה-דיפסיה, הליתיום היא תרופה הניתנת לטווח ארוך עד בכלל וצריך לעשות כל 3 חודשים בדיקת דם לגלות אפשרות של גידולים בלוע, כי זה החיסרון היחידי שמצריך מעקב, אם כי הסיכוי לסכנה קטן מאוד. ליתיום היא תרופה מומלצת מאוד למאנים דיפרסיביים וגם עוזרת לאיזון הגוף במקרים מסוימים. יום טוב צחי

14/01/2006 | 18:08 | מאת: ניהול

שלום אני מצטרף לנאמר קודם . ואני גם מוסיף : ליתיום אינה מפריע לחיי רגש נורמלים , והתרופה לא פוגעת בריכוז וביכולת אינטלקטואלית . אפשר גם לנהוג איתה . כמו כן אין לה השפעות לוואי בסגנון- עייפות , צורך בשינה . אני מכיר פרופסורים באוניברסיטה המטופלים בתרופה זו . התוויות - מניה דיפרסיה , יעילה במיוחד נגד - מניה . משמשת גם לטיפול מניעתי חשוב באמת לעשות בדיקות דם תקופתיות . רבים האנשים היום המטופלים בתרופה זו , גם אנשים ללא רקע של אשפוז . בהצלחה

12/01/2006 | 22:17 | מאת: רחל

האם תרופת אפקסור היא כמו ויפאקס? אשמח לקבל תשובה מהירה

13/01/2006 | 09:01 | מאת: ברק

14/01/2006 | 19:25 | מאת:

תודה לברק הידש

12/01/2006 | 16:56 | מאת: אייל

שלום רב אני נוטל מזה חודש סימבלתה 60 מ"ג.לפני כן שנתיים עם אפקסור XR 75 מ"ג פעם ביום. אי אפשר לומר שאני מרגיש טוב יותר אלא להיפך אני מרגיש בנסיגה וכן בתופעות של מערכת העיכול כגון צריבה קבועה בבטן,בחילות,עייפות,הרגשה של מעין ריחוף. קראתי כאן בעבר שהתרופה סימבלתה אמורה להשפיע לטובה גם על תופעות העייפות,אך אני לא חש בהטבה כלל. האם להמשיך ולתת עוד הזדמנות לתרופה הזאת?אם אין הטבה והתופעות הללו ממשיכות אזי עד מתי להמשיך עם התרופה? ד"ר הידש אני ממש בדילמה ומרגיש שהתרופות ניתנות ומוחלפות לי על סמך בקשות שלי וזה נותן הרגשה של שפן נסיונות של התרופות האלה.אין לי תחושה שהפסיכיאטר ממש יכול להצביע על תרופה מסוימת ולומר שהיא המתאימה לי וזה מתסכל מאוד. כמו כן אני נוטל שני לוריוון וחצי כדור זודורם ביום-ובנושא זה רציתי לשאול האם נטילת הכדורים האלה ביחד עם הסימבלתה עלולים לפגום ביעילות הסימבלתה או בכל כדור אנטי חרדתי אחר? בתודה,אייל

13/01/2006 | 22:15 | מאת: דור

כל תרופה שאתה מנסה צריך לחכות 6-8 שבועות ואח"כ להחליט- עליה במינון או החלפת התכשיר. ניתן להכפיל את מינון הסימבלטה ל-120 מ"ג ביום. לוריוון וזודורם לא מפריעים לפעילות הסימבלטה, אבל הם ממכרים. בנוסף, סביר ביותר שהם תורמים לתחושת העייפות שלך.

לאייל אין מדובר על "שפן ניסיונות" אלא לעתים קשה להתאים תרופה לאדם מסויים. טוב שהרופא שומע לך ומתחשב בהרגשתך, הרי בסופו של דבר אתה צריך להרגיש ולדווח שהתרופה עוזרת לך. כדאי לחכות לפחות שישה שבועות עם הסימבלטה, אני איני מאמין בעליה במינון ל 120 מג' ביום, אם התרופה לא עוזרת אז אפשר להחליפה או להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים כמו דפלפט להקלה. אבל בינתיים אולי כדאי לחכות? שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 15:04 | מאת: רונית

שלום רב, אחי סובל מאוד בלילה מיובש חזק בפה , שיעול חזק שמלווה בליחה הוא מתעורר ומרגיש מחנק חזק בגרון הוא מקבל בערב 2 כדורים של ליתיום + 2 כורים של סרוקוול (וגם במשך היום ס"ה 8 כדורים ליום) אמרו לנו שעם ליתיום צריך לשתות הרבה אבל עד כדי כך שבלילה הוא מתעורר עם תחושה חזקה של מחנק?? הרופאה שלו בבית החולים הפנתה אותו לרופא משפחה/רופא אף אוזן גרון. מה דעתך בנושא? תודה רבה רונית

14/01/2006 | 19:21 | מאת:

לרונית כמובן שקודם כל צריך לבדוק את ההיבט הגופני ואם אחיך מעשן והחימום יחד עם הצטננות אז יש יובש בפה. בדרך כלל היובש אינו מחוסר נוזלים אלא מחוסר רוק. לכן מומלץ להשתמש במסטיק או סוכריה ללא סוכר והם עוזרים הרבה יותר לבעית היובש. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 11:04 | מאת: אירה

שלום ד"ר הידש! אני סובלת כחצי שנה מדכאון וחרדות.בהתחלה טופלתי ע"י סרוקסט וקלונקס והייתי משיגה שיפור מקסימום ל-3 שבועות.אח"כ שוב התופעות של בהלה בלתי מבוקרת ושיתוק רגשי היה מגיע.רופא היה מגדיל מינון וזה עבד זמן מה שוב נפילה.לפני כחודשיים נפטר בן אדם מאוד יקר לי ושוב הדרדרתי.אחרי זה טיפול בסרוקסט הפסיק לעבוד ועברתי לשילוב של אפקסור 150,סרוקסט 20 וקלונקס 1מ"ג.השינוי עזר מאוד מהר והייתי סוף-סוף בן אדם עד שהחלפתי עבודה ושוב הכל חזר.הרופא הוסיף עוד 37.5 מ"ג אפקסור. אני רוצה לשאול,האם זה סביר שאחרי כל 3 שבועות טיפול מפסיק לעבוד או שזה השפעת שינוים חיצוניים כמו מוות ושינוי עבודה.כמה זמן צריך כדי להתייצב? תודה על עבודת קודש.

14/01/2006 | 19:19 | מאת:

לאירה ברוך השם שהתרופות לא עושות אותנו אטומים והאירועים בחיים משפיעים גם על מי שנוטל תרופות, אבל השאלה כמובן עד כמה. בדרך כלל מלוא השפעת התרופה היא כעבור כשלושה חודשים אבל אם תרופה אינה מספיקה יש הגיון להחליף אותה. עם האפקסור אפשר לעלות למינון של 250-300 מג' ביום, 150 מג' הוא רק טיפול התחלתי. איני חושב שהתרופות מפסיקות להשפיע וטוב שהחלפת תרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 10:35 | מאת: טומי

אני בן 47 משתמש באפיקסור מזה כחודש רוצה לדעת הכול תודה רבה

12/01/2006 | 19:47 | מאת: דו?רו?ן

קבל קישור עם מידע על אפקסור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283

12/01/2006 | 09:40 | מאת: דנה

שלום רב, לפני כ- 3 חודשים התחלתי טיפול ברסיטל, השפעתו הייתה מצויינת, אך לאחר כחודש סבלתי מהזעות לילה קשות כחודשיים בכל לילה. רופא המשפחה שלח אותי לשלל בדיקות (צילום חזה, אולטראסאונד בלוטת תריס, בדיקות דם) וטען שזה לא קשור לרסיטל. כבר הופנתי לכירורג, אך על דעת עצמי, ובעזרת הפורומים המעולים שלכם, הפסקתי בהדרגתיות את הרסיטל, ומאז הפסקה סופית שלו (לפני כשבוע), חלפו ההזעות כלא היו. הבעיה היא שאני שבר כלי מאז, מבחינה נפשית. חזרתי לרופא שממליץ לי כרגע לעבור לציפראלקס, עקב מיעוט תופעות הלוואי. שאלותי: האם לנסות את הציפראלקס, עקב הדמיון בין שתי התרופות והסיכוי לחוות שוב את ההזעות שהיו מאוד מטרידות? הבנתי שרוב תופעות הלוואי חולפות לאחר זמן מה, האם יש סיכוי לכך בהזעות? ואולי כדאי תרופה אחרת, שונה כמו פלוטין שהומלצה לי בעבר? בתודה מראש, דנה

12/01/2006 | 19:54 | מאת: דו?רו?ן

המולקולה הפעילה בשני הכדורים זהה ויתכן שגם תופעת הלואי של הזעה תחזור, אפשר לנסות ולראות במידה וחוזרת ההזעה לעבור לכדור אחר.

לדנה אכן הזעות והזעות בלילה היא תופעת לוואי מוכרת של הציפרמיל=רסיטל. בציפרלקס המולקולה הפעילה זהה ולכן יש הגיון לנסות תרופה אחרת מאותה המשפחה בתקווה שתעשה את ההשפעה החיובית ללא תופעות הלוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 09:35 | מאת: רות

שלום רב בשבועות האחרונים אני מרגישה לחץ ועצבות באופן קבוע אך לא בצורה קשה לכן חשבתי שתרופה על בסיס טיבעי תעזור , הרוקחת הציעה לי את "קלמנרבין" אך אני קוראת שהכדורים האלה מרדים ואני עובדת ונוהגת האם מומלץ לי בכל זאת ליטול אותן ואם כן באיזה מינון שלא ישפיע על העירנות שלי? תודה רבה

12/01/2006 | 21:39 | מאת: דו?רו?ן

עדיף ללכת לרופא משפחה להבדק ולהתיעץ מה לעשות ואיזה טיפול לקחת , אם כל הכבוד לבית המרקחת .

14/01/2006 | 19:13 | מאת:

לרות תודה לדורון, בכל אופן לשאלתך אפשר לנסות את הקלמנרבין במשך סוף השבוע, ליטול פעם אחת או פעמיים ולראות את השפעתו עליך. איני חושב שהשפעתו כל כך משמעותית כפי שאת חוששת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/01/2006 | 06:44 | מאת: dodida

מהן תופעות הלואי של הכדור רסיטל?

12/01/2006 | 19:43 | מאת: דו?רו?ן

קבלי קישור עם תופעות לואי אפשריות , לא לכולם מופיעות תופעות הלואי האלו ולרוב הם חולפות כעבור כמה שבועות. http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=293

14/01/2006 | 19:12 | מאת:

תודה לדורון ושבוע טוב הידש

12/01/2006 | 03:40 | מאת: עייף

שלום אני כל הזמן חושב על בנות כבר 8 שנים אני בן 26 כל הזמן רוצה לעשות אהבה עם נשים יפות אבל לא מצליח אף פעם אף פעם לא הייתה לי חברה כשאני רואה מישהי אין לי מה להגיד לה מלבד זה שאני רוצה לעשות איתה אהבה אין לי ביצים לזה לא מתאים לי שגבר צריך להשקיע עד שמגיע למיטה גם אין לי על מה לדבר מלבד על דיכאון ואובדנות ועוד אני בררן יש לי תחושה שלא מתאים לי עולם כזה אני מרגיש רע כשאני רואה בחורה יפה כי היא לא איתי ולא עוטפת אותי במיטה ולא נותנת לי אהבה אני מרגיש סתם מסכן כי אין לי סיכוי לזה גם אם אני נראה טוב בא לי לישון לנצח גם אין לי למה לחיות לא ממש מוצא עניין בעולם חוץ מבנות ובתחום זה יש כשלון גם אני שונא ללמוד ושונא לעבוד אין לי כח לזה אף פעם גם לא דיברתי עם בנות כמו עם גבר אני לוקח אדרונקס וסרוקסט שמורידים לי קצת תדיכאון והמחשבות הרעות אבל ת'כלס אני לא מבין בשביל מה אני צריך לחיות אם אני כל הזמן רוצה בחורות יפות ואין לי וגם אין לי סיכוי איתן וגם אין לי מה להגיד להן בעוד שלהן יש הרבה מחזרים והן בוחרות את מי שרוצים האם זה נורמלי שאין לי מה להגיד לבחורה? האם חוץ מהדיכאון והמחשבות אובדניות יכול להיות שיש לי עוד הפרעה נפשית ואם כן מהי והאם ניתנת לריפוי? אין לי כסף ללכת לפסיכולוג גם הייתי אצל פסיכולוגית כמה פעמים ולא ממש הצלחתי עם בנות האם יש לי סכיזופרניה/האם אני רואה את המציאות בצורה מעוותת? בתכל'ס גם אם התרופה מפחיתה לי תמחשבות האובדניות אני לא מוצא סיבה למה לא להפסיק את החיים, זה שאני לא מתאבד זה כי צריך יוזמה חזקה והחלטה ואין לי כח ולא בא לי אבל האם יש עוד איזה דרך להפסיק לסבול מהרצון שלי לבנות אהבה וסקס ?

אכן, אתה רואה את המציאות בצורה מעוותת, אך זה חלק מהדיכאון שלך, לא קשור לסכיזופרניה. מומלץ שתפנה לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, בנוסף לטיפול התרופתי. רק תרופות לא יוציאו אותך מהמצב.

13/01/2006 | 09:11 | מאת: ברק

למה טיפול קוגניטיבי ? האם זה עדיף על פסיכותרפיה ? במה זה עדיף ? אני מתכוון לטיפול בדיכאון

11/01/2006 | 23:02 | מאת: מיכל

האם זודורם גם נוגדת חרדה, תודה

12/01/2006 | 21:57 | מאת:

למיכל באופן ישיר לא, אבל כאשר המצב הנפשי טוב יותר אז גם החרדה פוחתת. כל טוב דר' גיורא הידש

11/01/2006 | 21:18 | מאת: ירדנה

לד"ר גיורא הידש, מודה לך מאוד על תשובתך המהירה והענינית, עזרת לי מאוד להבין שהטיפול שאני מקבלת סביר ויש אפשרות גם לשנות את הטיפול כמובן בעזרתו של הרופא המטפל בי. אמנם הטימוניל עזר אולי לא לקבל התקפי חרדה ודיכאון קיצוניים, אבל אינני סובלת ממניה דיפרסיה.(לכן אני לא מבינה למה הרופא, מתעקש לתת לי טימוניל. אני עוברת בדיקות דם תקופתיות ולעיתים הערכים של אנזימי הכבד גבוהים, האם יש נזק נוסף בלקיחת טימוניל לתקופות כה ארוכות ? והאם קשה להפסיק לקחתו (אולי עקב התמכרות לטימוניל) מודה לך מאוד עזרתך והתייחסתוך. ירדנה

12/01/2006 | 21:56 | מאת:

לירדנה אין התמכרות לטימוניל ולא צריכה להיות בעיה אם יוחלט להפסיקו. חשוב לעקוב אחרי תפקודי הכבד ולראות מה המגמה? האם ישנה הרעה לאורך הזמן, מצב קבוע או הטבה. בכל אופן עלולה להיות פגיעה בכבד מסיבות רבות ולמרות הטימוניל יתכן שישנה סיבה אחרת, לכן כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ואולי גם עם רופא פנימאי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. ברצוני לדעת שאם אני נוטלת סרוקסט והוא רשום כמובן בתיק הרפואי בקופת חולים האם משרד התחבורה יכול לשלול את רשיון הנהיגה שלי בעקבות השימוש הקבוע בתרופה? אין לי תיק רפואי במרכז לבריאות הנפש ואת הכדורים ביקשתי מרופאת המשפחה. תודה , גלית.

לא הם לא ישללו לך את הרשיון,אם הם היו שוללים רשיון לכל מי שלוקח כדורים נוגדי דיכאון אז חצי מדינה הייתה בלי רשיון.

התחלתי ליטול רמרון ואני מרגיש עייף כל היום מחצי כדור 30 מ"ג האם זה צפוי לחלוף? אני מרגיש לחלוטין לא עירני. מה יעילות הידועה של התרופה במקום שרסיטל וסרוקסט לא עזרו לחרדות.

יש הבדל בין קבלת רשיון לבין שלילת רשיון. שלילת רשיון ננקטת רק במקרים קיצוניים- כמו אישפוז בבית חולים פסיכיאטרי, או אם הרופא המטפל שולח אליהם מכתב ובו הוא מבקש שיבדקו את כשירותך לנהוג.

לגלית אומנם עלולים לזמן אותך לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (זה השם המלא), אם ידווחו על שינוי במצב בריאותך. אבל הגישה היא הפוכה, עלולים לשלול רשיון או לא לתת למשהו רישיון בגלל חרדה ודיכאון והפרעה בתפקוד בנהיגה. אדם שנוטל טיפול ומצבו הנפשי טוב הוא אחראי ודואג לבריאותו ולכן אם הוא אחראי אז הוא רשאי לנהוג. כל טוב דר' גיורא הידש

11/01/2006 | 18:06 | מאת: XX

היתה פה תשובה די מפחידה של דור לגבי ריספרדל והשמנה. האם הגוף "נהרס", כלומר לאחר שמפסיקים עדיין חילוף החומרים יהיה איטי וכיו"ב? וגם - ההשמנה הזאת, זה פועל גם על אנורקסים? תודה

11/01/2006 | 19:26 | מאת: ברק

אני מקבל ריספרדל. התחלתי מ1 מ"ג ליום ועליתי 0.2-1 ק"ג כל שבוע. לפני שבוע ירדת לחצי מ"ג במטרה להפסיק , וירדתי בשבוע 800 גרם. כך שאני מניח שחילוף החומרים לא נפגע ואולי אפילו הואץ. אני מכיר אנורקסית שמקבלת ריספרדל. הריספרדל מעלה לה את התיאבון , אבל היא לא משמינה , כי היא שומרת על תפריט.

11/01/2006 | 23:18 | מאת: שרון

הגוף לא "נהרס" מהרספרידל, רק בתקופה שלוקחים את התרופה אז יש שינוי במטבוליזם, כשמפסיקים או כשיורדים במינון ישר מרגישים הבדל בחילוף החומרים, ומנסיון שלי עם כל ירידה במינון התרופתי גם השלתי קצת משקל. אם במהלך הטיפול בתרופה שומרים על אכילה מתאימה וספורט אפשר להגיע למצב שבו כמעט ואין שינוי במשקל. יום טוב, אני.

11/01/2006 | 16:34 | מאת: אורן,

בהקשר לנושא "החם" של השבוע-השבץ שלקה בו ראש-הממשלה. אני סובל מהפרעת חרדה קשה (שאלתי בפורום זה כבר שאלות).אי לכך אני נוטל זה 20 שנה נרדיל וקלונקס ובשנים האחרונות גם גבפנטין. המינונים: 4*15 מ"ג נרדיל. 3 מ"ג קלונקס ו-4*300 מ"ג גבפנטין. ידוע שהשימוש בנרדיל מחייב זהירות רבה בשל מה שקרוי "אפקט הגבינה",שבעיתו עלול לחץ הדם לעלות לערכים מסוכנים מאד.אני נזהר אמנם מאד להמנע ממזון שאסור לאכלו,אבל רציתי בכל זאת לשאול-האם אני חשוף לסכנה של שבץ יותר מאנשים אחרים בגילי (39),שאינם נוטלים נרדיל? כמו כן רציתי לשאול האם בכלל אנשים הלוקחים תרופות פסיכיאטריות (שמשפיעות על המוח),חשופים יותר לשבץ מאשר אנשים שאינם נוטלים תרופות כאילו? בתודה מראש.

12/01/2006 | 21:49 | מאת:

לאורן "תרופות פסיכיאטריות" הן קבוצה גדולה של תרופות אבל אף אחת מהן אינה גורמת לשטפי דם במוח. כמובן שלחץ דם גבוה הוא סיכון לשטף דם מוחי. אבל אני חושב שאתה כבר מספיק מנוסה עם הנרדיל ומספיק זהיר כך שאפשר למנוע את ללחץ הדם הגבוה. אם אתה חושש אז בכל מקרה של עלית לחץ הדם מעל 150-160 מ"מ, כאשר אתה מרגיש כאבי ראש או אודם בפנים, כדאי לפנות למיון. אבל מניעה היא הטיפול הבטוח ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 07:44 | מאת: אורן

תודה רבה!

11/01/2006 | 15:54 | מאת: חסוי

אני סובל "מסכיזופרניה" כבר שלוש שנים והיו לי 3 התפרצויות (מניות) הראשונה לפני שלוש שנים לאחר המני טופלתי בתרפות כמובן ריספרדל ועוד כדור שאני לא זוכר... בעצת הפסכיאטר לאחר כמה חודשים שבהם הייתי נורמלי ומאוזן היא הפסיקה את הכדורים בהדרגה עד מצב של 0 כדורים....כמה חודשים לאחר הפסקת הכדורים חזר שוב המצב הפסיכוטי והגעתי לעוד מנייה-התפרצות אח"כ שוב טופלתי בכדורים ריספרדל וליטיום(ליקרביום) לאחר כמה חודש הרגשתי עם עצמי טוב והחלטתי על דעת עצמי להפסיק את הכדורים(כמו כן הרופאהה הפסיקה את הרסיפרדל ורק הליטום נשאר) והפסקתי אותם בהדרגה עד מצב של 0.... לאחר תקופה קצרה של הפסקת הכדורים חזר הבילבול והיתה לי עוד מניה שבה אושפזתי בכפיה בביה"ח (נורא ואיום) ושם טופלתי במלא כדורים זיפרקסיה ליטיום ועוד כל מיני כדורים נגד רעידות ודברים שאני לא יודע למה נתנו לי בכל אופן שיצאתי משם נפגשתי עם פסיכיאטר והוא השאיר את הליטיום והזפרקסיה לאחר תקופה כמה חודשים הוא הוריד את הזיפרקסיה והשאיר רק את הליטיום 1200 מ"ג ליום ואני על דעת עצמי לפני כמה חודשים הורדתי את המינון ואני לוקח רק 600 מ"ג ליטיום כל יום שאת זה אני לוקח קבוע כל יום בערב בלי חיפופים(כבר כמה חודשים כך והכל לכאורה בסדר) מה אתם אומרים זה בסדר כך.....או שיכול לקרות לי משהו גם כך ... אני פשוט שונא כדורים ומעדיף ליטול כמה שפחות בתקווה שפעם אוכל להפסיק לגמריי....אז מה אתם אומרים ???? תודה....

12/01/2006 | 21:46 | מאת:

שלום, לצערי אחרי מספר שנים ההמלצה ליטול תרופות היא לפחות לחמש שנים, ויתכן גם ליותר. נקווה שעד אז ימצאו תרופה שתרפה לגמרי את המחלה.... בכל אופן המצב עם ליטיום די פשוט, צריך לבדוק רמה בדם ולקבוע את המינון לפי הרמה בדם. אם אתה מסתדר עם תרופה אחת והיא מספיקה אז זה פתרון מצויין. כל טוב דר' גיורא הידש

13/01/2006 | 06:13 | מאת: חסוי

תודה על התשובה...

11/01/2006 | 13:06 | מאת: נשירת שיער

היי האם תרופות כגון ציפראלקס או בונסרין יכולות לגרום לנשירת שיער? שמתי לב לתופעה. מה עושים? מפחידדדד

11/01/2006 | 19:21 | מאת: ברק

יש תרופה שנקראת פרופסיה נגד נשירת שיער. אבל לא בטוח שזה יעזור. חכה לתשובת המומחים.

12/01/2006 | 21:44 | מאת:

שלום התרופה אינה גורמת לנשירת שיער, לעתים דווקא מצב נפשי לא טוב של דיכאון או חרדה עלול לגרום לנשירת שיער. כל טוב דר' גיורא הידש