פורום פסיכיאטריה
נשארתי בתורנות השבוע במחלקה כירורגית, ומטופלת קשישה 5 ימים לאחר ניתוח פיתחה דליריום (שבדיעבד אני יודע שהיה גם בלילות קודמים). הבעיה היא שהיא פיתחה במקביל גם פרפור פרוזדורים עם תגובה חדרית מהירה שהצריכה טיפול בלי להשתהות, אולם החולה בדליריום התנגדה באלימות לכל ניסיון טיפול, שלפה את מכשירי הניטור ומחט העירוי מהווריד. שאלתי : מה הדרך הטובה והכוללת לטפל בדליריום באופן מיידי בחולים מאושפזים ? האם יש מקום לואליום בנוסף להלידול ? האם יש מקום למלטונין ? האם כדאי לקשור את החולים אם נזקקים לטיפול רפואי בנושא אחר מיידי ?
לעומר דליריום מאופיין שהבילבול קיים יותר בלילה מאשר ביום (כנראה שהדליריום שונא תורנים), לכן אין טעם לתת מלטונין. הסיבה לדליריום היא תמיד גופנית, במקרה שאתה מתאר יתכן שקרדיאלי וחוסר חמצן אבל כמובן שצריך לבדוק אפשרויות נוספות כמו זיהום ותופעות לוואי של תרופות בעיקר. הטיפול הראשוני הוא הלידול ואפשר לעלות במינון כי השפעתו על הלב מינימלית, אפשר להגיע גם לעשרה מ"ג ביום. אם מדובר במצב קשה אז חייבים להשתמש בתרופות מרגיעות יותר כמו קלופיקסול (שעלולה להיות לה השפעה כולינרגית על הלב) או לאחרונה התחלנו עם זיפרקסה. רספרידל לא מומלצת כי בהתחלת הטיפול היא עלולה לגרום לאי שקט. כמובן שאפשר להוסיף גם בנזודיאזפינים לפי הצורך. קשירת חולה אינה חוקית ואפשר לעשות זאת רק במצבים של הצלת חיים. כל טוב דר' גיורא הידש
האם כדורים אילו (ARMACOR) משפיעים על רמה גבוהה של פרולקטין? מה ההשפעה של רמה גבוהה של פרולקטין על גברים ונשים? מבחינה בריאותית(פזיולוגית) ופסיכיאטרית?
פרולקטין הוא החומר שגורם להפרשת חלב אצל יולדות....הוא יוצר ,אצל נשים בעיות במחזור...נפיחות ,גודש וחלב....
לשי חיפשתי כעת במדיק את הארמקור ולא מצאתי..., כך שאולי אתה יכול לשלוח קישור מתאים? בכל אופן למרבה הפליאה רמה גבוהה של פרולקטין אינה גורמת נזק, היא יכולה לגרום להפרעות במחזור אבל לא נגרם נזק. מפליא כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 42 ולפני כ -8 חודשים התחלתי לקחת פקסט (כדור ליום ) בגלל מצב של לחץ בו הייתי שרויה.את הכדור נתן לי רופא משפחה - חודשיים לפני כן ניסיתי תחליף פרוזאק(לא זכור לי שם הכדור) שגרם לי נימנום ואז החלפתי לפקסט. לפני כ-4 חודשים הורדתי את מינון הפקסט לכדור אחד ליומיים. הבעיה היא שאני לא מרגישה שהכדור עוזר לי הבעיה שלי היא שאני טיפוס די לחוץ והבעיה העיקרית שלי היא כעס והתפרצויות .ולאו דוקא דיכאון האם הכדור אמור לעזור בבעיות אלה ? האם כדאי לשוב לכדור אחד ליום או אולי להחליף את הכדור.ואם כן לאיזה כדור .עושה רושם שהרופא שלי לא מתמצא ולא מעוניין לשלוח אותי לפסיכיאטר (קופ"ח כללית).בעיה נוספת שאני סובלת ממנה זו אכילה כפייתית של מלפפונים (לא זו לא בדיחה!) .אשמח מאד לשמוע את תשובתך !
לעוברת אורח לא ברור לי אם במינון של כדור אחד ביום של פקסט הרגשת בטוב? המינון המקובל של פקסט הוא כדור אחד ביום ואין טעם לקחת פחות. אם הפקסט במינון הרגיל של כדור ביום פתר את הבעיה אז הכל בסדר ותחזרי למינון זה. אם הוא לא פתר את הבעיה אז בהחלט יש מקום לחשוב על החלפת התרופה. הפקסט בהחלט עשויה לעזור במתח והתפרצויות הכעס הקשורים לכך. במידה ותתעקשי רופא המשפחה יפנה אותך לפסיכיאטר בקופה ואת יכולה לפנות גם למרפאת ברה"ן של בית חולים כללי ממשלתי הקרוב לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב! אני מטופלת בציפרלקס 20 מ"ג במשך כחודש, עקב דכאון המלווה גם בהפרעות שינה קשות. לפני כעשרה ימים חל שיפור משמעותי במצב רוחי, במשך זמן מה הרגשתי נפלא. אני חושבת שיש קשר בין השיפור ולבין העובדה שבתחילה כדורי השינה לא כ"כ עזרו לי, אבל אחרי שהתחלתי לקחת כל ערבבנוסף לכדור השינה גם 7.5 מ"ג רמרון- הצלחתי לישון לילות שלמים. בלילות האחרונים שוב התדרדר המצב- עדין לא הגיע לרמה הקודמת, אבל ישנתי פחות טוב, ואני גם מדוכדכת, אם כי, שוב- לא ברמה של הדכאון ההתחלתי. אני חושבת שיש לזה גם קשר לאירועים משפחתיים לא נעימים ולדאגות גדולות שקשורות לעבודה חדשה שאני עומדת להתחיל. יש לי מספר שאלות: 1. האם ייתכן שפשר ההתדרדרות במצב היא הקשיים המשפחתיים והדאגות לגבי העבודה? 2. האם, למרות הכל, עדיין ייתכן שהמצב ישתפר בעזרת הציפרלקס? או שאולי הוא השפיע לכמה ימים ואז השפעתו פחתה? (נראה לי שרק הדאגות מכך שאולי לא מחמירות את המצב.. מן מעגל כזה...) 3. האם ייתכן שלאחר כשבועיים של שימוש פגה ההשפעה המרדימה של הרמרון 7.5במינון מ"ג? האם במקרה כזה רצוי להעלות את המינון ל15 מ"ג? (יש לציין שבלילה הראשון זה המינון שלקחתי, וזה גרם לכך שאשן נפלא בלילה- אבל גם במהלך רוב היום למחרת... אולי עכשו המצב יהיה שונה?) 4. אני חושבת שבעקרון הציפרלקס כן משפיע לטובה (כאמור- היו כמה ימים נהדרים- עד שצצו דאגות רבות). מה הסכויים, בהנחה שהכדור אכן משפיע, שאוכל בסופו של דבר להירדם ולישון בלא עזרת כדורים נוספים? כמה זמן בערך זה אמור לקחת? תודה רבה מראש!
ציפרלקס אמור בסופו של דבר לפתור את כל הבעיה. במקרים מסויימים ניתן לעלות עם הציפרלקס ל-30 מ"ג ביום או להחליף לתרופה יותר פוטנטית, כמו סימבלטה או אפקסור. בד"כ אם כדור שינה לא עוזר מספיק ניתן להוסיף לו כדור הרגעה וביחד זה עשוי להרדים אותך. השילוב של רמרון הוא מבחינה מסויימת עדיף כי רמרון לא ממכר. כדורי שינה וכדורי הרגעה (גם הטבעיים) מאד ממכרים, ההתרגלות אליהם מהירה מאד ובקיצור- לא מומלץ. אין בעיה שתעלי עם הרמרון ל-15 מ"ג ביום ובמקביל תנסי לרדת במינון של כדור השינה שאת לוקחת. לדעתי את התחלת לפתח התמכרות עם הכדור השינה והרמרון רק מחזק את השפעתו. ההשפעה של כדור השינה פוחתת עם הזמן ולכן כדאי כבר עכשיו להיפטר ממנו.
לרחל הציפרלקס הוא רק בהתחלת השפעתו החיובית. כלומר בחודשים הקרובים השפעתו תתגבר ואת תרגישי טוב יותר. בהחלט אירועים חיצוניים עלולים להשפיע גם על מצב הרוח וגם על השינה ולכן כאשר הציפרלקס עדיין לא הגיע להשפעתו המלאה יתכנו גם ירידות. הירידות מתבטאות אצלך גם בירידה במצב הרוח וגם בהפרעות השינה, כך שאת יכולה עדיין להמשיך עם הטיפול בשינה עם רמרון או תרופה אחרת, העיקר שתשני טוב, כאשר הציפרלקס יבטא את מלוא השפעתו תחזרי לישון טוב כמו לפני הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש
שמעתי הרצאה בנושא בריאות הנפש, ולא הבנתי מה פירוש המילים הללו. אודה לך מאוד אם תוכל להסביר זאת. תודה שי.
לשי אני מקווה שהבנתי נכון את הכתיבה בעברית של מושגים לועזיים. דיסימולטיבי מדובר על הכחשה ומשהו ש"מצליח" להסתיר את סמני המחלה מעצמו ומהרופא. סדוקטיבי ניתן להשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לכם. רציתי לדעת אם הכדור סרוקסאט משמין בעצמו או שהוא גורם לתיאבון מוגבר וכתוצאה מזה לעלייה במשקל? תודות מראש מיכל.
אין כדור שגורם להשמנה או להרזיה. בהקשר של סרוקסט, מדובר על עליה בתשוקה לצרוך פחמימות וסוכרים וכנראה גם האטה בקצב המטבולי בגוף. אני מאמין שע"י שמירה על דיאטה מאוזנת, בשילוב פעילות גופנית מתאימה, את יכולה למנוע עליה במשקל.
תודה לדור הידש
דוקטור שלום מזה כשבוע אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג עקב דיכאון קל שאלתי היא שכמה פעמים עקב נטילת הכדור סבלתי מכאבי ראש אדירים , חוסר ריכוז עם בעיית קורדינציה בפעולות ידיים בעבודה , ומין הרגשה דיכאונית יותר בהרבה מהרגיל , האם להפסיק לקחת אני פוחד שהכדור הזה יעשה לי משהוא רע מבחינה נפשית ופיזית . תודה רבה מראש
לאמיר הציפרלקס לא יעשה "שום דבר רע", לעתים יש לתרופה תופעות לוואי אבל לא נגרם נזק. כאבי ראש עלולים להיות מהציפרלקס אבל לא בעיות בקואורדינציה. כך שכדאי להגיע לרופא המשפחה כדי להבדק מהבחינה הגופנית כי יתכן שמדובר במשהו אחר. בדרך כלל אחרי שבוע שבועיים הגוף מסתגל לתרופה ואין תופעות לוואי. אם תופעות הלוואי מאוד מכבידות אז אפשר למספר ימים לרדת לחצי כדור וכאשר הגוף התסגל לחזור ולעלות לכדור שלם. כל טוב דר' גיורא הידש
תופעות לוואי....טוב/רע? מה שלא יהיה... מישהו שחווה על בשרו...או יודע על מישהו אחר... תודה.
היי אני נוטלת סימבלתה כבר כחודש וחצי והיא לא משמינה ולא מרזה אין לה תופעות לוואי חוץ ממעט מאוד בחילות. לדעתי היא ממש לא עוזרת למצב הרוח בכלל.(אני רוצה להחליף אותה). יש לי גם ידיד ששותה אותה כמוני ולא חש בשינוי . מאחלת לך הצלחה ,הלוואי ולך הא תעזור... את מושמנת לפנות אלי למייל בכייף.
שלום שלום יש לי קרובת משפחה הסובלת מדיכאון עמוק, היא גרושה עם שני ילדים קטנים ומאז הלידה האחרונה שבה סבלה מדיכאון אחרי לידה, אינה מצליחה לחזור לעצמה. זה מתבטא בכך שהיא רזתה בצורה מחרידה, עצבנות, לא יוצרת קשר ומתביישת במצבה. אני מאד רוצה לעזור לה , הייתי רוצה לדעת איך לפנות אליה? מאחר והפחד הראשון שלי הוא דחייה מצידה. ואם כבר הצלחתי להגיע אליה מה כדאי לעשות או להגיד ומה אסור? יש לציין שאף פעם לא היה בנינו קשר הדוק, אבל חיובי. השאלה בקיצור: איך פונים לאדם בדיכאון שמאד מתבייש במצבו? ומה ניתן לעשות בכדי לסייע לו? (אין בכוונתי להציע לה לקבל עזרה מקצועית אולי בהמש) תודה
לגיל זו אכן שאלה קשה, המצב של להתבייש במצב ואיך להגיש עזרה בלי להידחות. לדעתי, אם יש כוונה טובה ואיכפתיות, ניתן למצוא את הדרך. אין שאלות של מותר ואסור. כדאי להתנהג כרגיל. לשאול אם היא צריכה עזרה עם הילדים, זמן איכות לאמא צעירה בלי הקטנים או עזרה עם הקטנים יכולה מאד להקל. אני בעד כנות. אם היו שואלים אותי איך אפשר לעזור, אם אני רוצה עזרה, מביעים אהבה ואיכפתיות, אני מאמינה שהאהבה היתה גוברת על הבושה. ומכסימום תהיה דחייה קטנה. עדיפה דחייה על חוסר מעורבות וניכור, לא? שבת שלום, תמי.
תתחילי בעזרה פיזית [ עזרה עם הילדים נקיון הבית] ועם הזמן או שהיא תדבר אתך או שאת תדעי לתפוס את הרגע הנכון לשבת ולדבר כי עזרה רגשית מאוד הכרחית לדיכאון מה יעזור להגיד לה למשל: שהיא לא אשמה וכל אחד יכול להגיע למצב כזה וכמובן לעודד אותה ללכת לטיפול מקצועי
לגיל יופי שאיכפת לך ואת באמת יכולה לעזור. אני מצטרף לדברי קודמותי שהדבר הקשה ביותר בדיכאון הוא הבדידות, וגם אם היא תדחה אותך תזכרי שהיא רוצה בקירבה אבל כפי שאמרת היא נבוכה ומתביישת. כך שהדחיה אינה אישית נגדך אלא בגלל המצב שלה. וכל היתר - לאט לאט כל טוב דר' גיורא הידש
את האוזן וירד לי הרבה דם ו...התעלפתי. בגלל שאני לוקחת תרופות פסיכיאטריות השאירו אותי ללילה כדי לוודא שזה לא היה בגלל התרופות אנאנפרניל וריספרדל. בסוף טענו שההתעלפות כנראה לא הייתה קשורה לתרופות וציינו "ואזה ואגה" ולא הסבירו לי מה זה...אין לי מושג מה זה, יש לך כיוון ? בטח גם לא כותבים את זה ככה...
שלום לך, ואזו-ואגאל זה לא בתחום הפסיכיאטריה. גם אנשים ללא בעיות פסיכיאטריות יכולים להתעלף כתוצאה מטריגר כמו מצב שאדם רואה שיורד לו דם. העצב התועה (וואגוס) מפעיל תגובה של ירידה בקצב הלב וירידה בלחץ דם ולכן מתעלפים. זה לא נחשב בעיה רפואית רצינית, אלא תופעה נפוצה. את יכולה להיות רגועה. אקס-מן.
תודה לאקס מן ואני מצטרף לדבריו. מהיכן הידע? אתה חובש? כל טוב דר' גיורא הידש
עברתי בשנה וחצי האחרונות אינספור תרופות אנטידיכאוניות לטיפול בבולמיה ואכילת יתר כולל הבחנה של הפרעת קשב וריכוז . מכל התרופות ששתיתי (אפקסור , פרוזק ,פבוקסיל,סימבלטה,רסיטל,מובמייד ואדרונקס) תופעות הלוואי לא היו ניסבלות . כרגע מזה כשלושה חודשים במינון של 100 מ"ג ביום איקסל , מרגישה עדיין חרדה עמוקה מהשמנה שכמובן מובילה אותי לבולמוסים והקאות מרובות שכמובן גם מתבטאות בהשמנה אמיתית . שוקלת כעת להפסיק עם התרופה ולנסות "בלי " . בבקשה מהי הדרך הבטוחה לעשות זאת כמעט ללא תופעות גמילה. בברכה ותודה רבה על העזרה שימרית
לשימרית ממכתבך אני מבין שדווקא עם האיקסל יש מעט תופעות לוואי, לכן הייתי מציע לצרף שיחות לפני ששוקלים את הפסקת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
היי שמרית- את לוקחת מינון לא גבוה של איקסל. אם אין לך תופעות לוואי ניתן לעלות ל-200 מ"ג ביום ואפילו יותר. אם את רוצה להיגמל זה לא מסובך- מורידים 50 מ"ג כל 10 ימים. ישנן עוד אופציות של טיפול תרופתי מלבד נוגדי דיכאון, כמו מייצבים או קונצרטה. בהפרעות אכילה, בנוסף לטיפול התרופתי, חשוב גם טיפול פסיכולוגי וטיפול אצל דיאטנית. רפואה שלמה,דור.
אכילה ובנוסף ניסיתי גם טופמקס שהיו לו תופעות לוואי איומות במיקרה שלי כגון איבוד זיכרון , שיבוש מילים ואותיות ועייפות כולל חולשה בגפיים . אני מיואשת , אני אמא לילדים בגיל ההתבגרות וסובלת כל כך הרבה שנים . עם האיקסל יש לי עצבנות וחוסר שקט ולכן אני פוחדת לעלות במינון . אגב , ניסיתי גם ריטלין וזה הקפיץ אותי לגמריי . אשמח לתגובתך
שלום רב, כתבת לפני יומיים שרסיטל יכול לעשות פריחה. מה יש לעשות במקרה זה - לטפל בפריחה או להפסיק טיפול ברסיטל? תודה רבה
שלום לך, קודם כל, לא להיבהל. במקה של פריחה בגוף, ישנם שני אפשריות או שמדובר באלרגיה לתרופה, או שמדובר בוירוס. לכן כדאי לפנות לרופא עור שיאבחן. בכל מקרה הפריחה עוברת כעבור 3 שבועות. שבוע טוב מיכל
שלום, ברצוני לדעת איזו תרופה גורמת יותר להשמנה,ריספרדל או פרפנאן? תודה מראש הדר.
ריספרידל גורם להשמנה יותר מפרפנן. פרפנן גורם להשמנה ע"י הגברת התיאבון וירידה בקצב המטאבולי של הגוף. עם ריספרידל ההשמנה נובעת גם מעליית התנגודת לאינסולין ושינויים במאזן השומנים בדם. ריספרידל גם גורם לעליה משמעותית בהורמון החלב (פרולקטין), יותר מפרפנן. היתרון של ריספרידל הוא במיעוט יחסי של תופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות, תופעות לוואי תנועתיות, שמאד אופייניות לפרפנן והלידול. לגבי עליה במשקל והשמנה, הריספרידל איננו עדיף, אלא להיפך.
להדר שתי התרופות עלולות לגרום לעליה במשקל אולם במידה מועטה. רוב המחקרים החדשים בדקו את הרספרידל, לגבי הפרפנן ישנן פחות עבודות ולכן אין השוואה מדוייקת בין שתי התרופות. מה שחשוב יותר מה קורה אצלך. יתכן שאדם מסויים לא יעלה במשקל עם פרפנן והשני דווקא עם רספרידל ירגיש בטוב. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סטודנט להנדסה ורק עכשיו גיליתי שיש לי בעיה אך אני לא יודע איך להגדירה או לטפל בה לכן אבהיר כמה מה"הפרעות " מהן אני סובל (יש לציין כי סבלתי מאותן הפרעות גם כשהייתי בתיכון אך לא שמתי לב להפרעה זו ) 1 .כל מטלה לימודית שאני עושה כמו כתיבת עבודה על מחשב או כמו שעורי בית אני כל 2 דקות קם מהכיסא ועושה משהו העיקר לא לשבת ולהעסיק את עצמי לפעמים אני מרגיש שאני לא יכול לשבת יותר מכמה שניות וגם זה מוגזם 2 .לפעמים בזמן שאני עושה שיעורים בין כל כמה שורות שאני כותב אני מהלך יותר מידי ומרגיש כמו פצצת אנרגיה מהלכת 3 .כשהייתי עובד בפיצוציה (קיוסק )לא יכולתי לשבת שניה ,כל הזמן הייתי מעסיק את עצמי בעבודות פיזיות אפילו קשות בלי שהיו מבקשים ממני 4 . במבחנים סימסטריאליים אני מרגיש לחץ , קוצים בישבן , מרגיש שאני חייב לסיים את המבחן תוך כמה דקות 5 .כשאני כותב אני יותר מידי מפעיל לחץ על העט כנ"ל בהקלדה 6 .אני לומד יותר מידי מלמד את החברים שלי ומקבל ציונים נמוכים יותר וזאת עקב הלחץ שלא מאפשר לי לחשוב כלל!!!!!! ברגעי הבחינה 7 .אני יודע שאם אני יהיה רגוע אני אבין כל דבר שהמרצה אומרת אך אני חושב שיש לי מחסום נפשי חמור שלא מאפשר לי להבין 8 .אני אדם לחץ יותר מהנורמה
זה מזכיר לי קצת הפרעה היפרקטיבית ובשביל להרגיש טוב יותר, כדאי לקחת ריטלין, [שזה עוזר מאוד, מאנשים שאני מכירה הם מברכים את הכדור הזה.] אני סתם מנסה לראות אם אני מבינה, אז כמובן שתחכה לעצה של ד" הידש, טוב אני סתם מקשקשת, יאלה בי, שלי.
למסר אני חושב שאתה כבר מבין שישנה בעיה וזה הדבר החשוב ביותר. חבל שאתה לומד יותר מכל חבריך אבל התוצאות נמוכות יותר. איני מתיימר לאבחן דרך הרשת לכן ההמלצה לפנות קודם כל לאבחון ואחר כך לשקול מה האפשרויות הטיפוליות. נראה לי שאפשר לעזור ולהקל עליך, יתכן שמדובר בהפרעת קשב עם היפראקטיביות, יתכן שמדובר במצב נפשי שקשור בחרדות ויתכן גם שילוב של הדברים, כך שכדאי להגיע לאבחון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אם אני מבין נכון במהלך הטיפול נוצר אמון במטפל ,חדר הטיפולים הופך "למקום בטוח" מקום שאני יכול להיות הכי אני , ואני יכול לחשוף את עצמי בלי פחד . ולאט לאט אמורה לעבור אלי החוויה בצורה פנימית, ז"א שאני יתחיל להתייחס לעצמי כמו שהמטפל מתיחס אלי , אני יקבל את עצמי כמו שאני, ואני לא יפחד להחשף גם מחוץ לחדר הטיפולים, השאלה האם כדור נגד חרדה (בלבד) יוצר את אותה פעולה פחות או יותר ז"א יוצר חוויה כמו ב"מקום בטוח" שאני יכול לחשוף את עצמי ולא יקרה לי כלום ואז כשנפסיק את הכדור החוויה תמשיך ללוות אותי ? תודה
תוך כמה זמן הדפלפט מתחיל להגיב.??? ב5 הימים הראשונים חשתי מעולה ועכשיו אחרי שבוע כלום. מהו המינון הממוצע שנותנים למטופלים?
שלום רב. אני מבקשת להתייעץ בענין כדורי סרוקסט שקיבלתי לטיפול בפעם הראשונה,אנא עיזרו לי: 1. בקו"ח קיבלתי כדורים בשם "פרוקסטין" הרופאה אמרה שזה סרוקסט, האם זה נכון? 2. אני מבקשת לדעת את המינון המדויק כי אינני יודעת איך לקחת אותם. 3. אני סובלת מאסטמה,האם הכדורים לא יחמירו את מצבי הבריאותי? 4. אני נוהגת לשתות אלכוהול עם חברים פעם בשבוע בלבד, האם מותר? 5. האם כשתבוא הטבה במצבי הנפשי אוכל להפסיקם ללא חשש וללא התמכרות? לציין שאני בת 41 אם ל2 ילדים סובלת שנים ארוכות ממחשבות טורדניות שלא נותנות לי מנוח וגורמות לי להפרעות ולחוסר הנאה מחיי. אנא עזרתך במתן תשובות לשאלותי. בתודה ובברכה, גלית.
סרוקסט (או בחיקוי שלה- פרוקסטין טבע) היא תרופת מרשם. המטפל שרשם לך את התרופה בוודאי הסביר לך את הדברים. אם לא, אז הנה עיקרם- אין בעיה עם אסתמה. אין בעיה עם אלכוהול. תקחי את התרופה במינון שנקבע ע"י המטפל- הטווח הוא 20-60 מ"ג ליום, בהתאם לאבחנה ובהתאם להשפעה עליך, עפ"י מעקב פסיכיאטרי. אין התמכרות לסרוקסט. הפסקת טיפול צריכה להישקל רק אחרי שתהיי נטולת סימפטומים לתקופה של 6 חודשים לפחות. רפואה שלמה.
על הקשר בין לקיחת אפקסור ואי חלימה, והאם כשחולמים המשמעות היא שלא לקחנו את הכדור בזמן, אבקש להרחיב על הנושא
לגלית תודה למשיבים, הסרוקסט=פרוקסיטין, התרופה אינה ממכרת ואסור לשתות אלכוהול. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הנכבד האם אתה יכול לענות על שאלתי בבקשה (החלמה מדכאון?) אנא ממך תשובתך חשדובה לי מאוד.
ליואב איני זוכר את מיקום שאלתך המקורית, אם עדיין לא עניתי לך, טוב שאתה מזכיר לי ואשתדל לענות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך, שמי ימית, בת 34, מזה כ- 10 חודשים נטלתי VIPAXS XR 150 מ"ג, בחודש האחרון הורדתי מינון ל- 75 מ"ג ביום. לפני כ- 4 ימים החלתי בלב השני בהורדה ואני נוטלת כדור אח"כ הפסקה של יומיים ושוב כדור (כמובן שהירידה מבוקרת ע"י המטפל שלי). שאלתי:- באותם יומים שאיני נוטלת כדור יש לי סחרחורות במשך כל היום שבאים כמעין "הבזקים" ולעיתים תחושת נימול בכפות הרגליים,האם זו תופעה שכיחה? והאם יש קשר לכך שאלו כדורי XR. תודה לתשובתך ויישר-כח.ימית.
את חייבת לרדת בהדרגה יותר זהירה, אני אומר לך את זה מנסיון!!! אלו תופעות לוואי לא קלות. תורידי חצי כדור כל 3 ימים ובסוף לכשתשארי עם חצי כדור גם אותו חתכי לחצי(אפילו אם זה לא מדוייק) ל - 3 ימים ואח"כ שוב לחצי לעוד 3 ימים עד הפירור האחרון. שלא ישמע לך מוזר. זוהי הדרך הכי נקייה לצאת מהכדורים בלי תופעות לוואי.
זאת בהחלט תופעה שכיחה כאשר יורדים במינון של אפקסור בקצב מהיר מדי. אם לקחת 150 מ"ג XR ליום במשך 10 חודשים, אז קודם תרדי ל-75 מ"ג XR למשך שבועיים עד חודש ורק אח"כ תפסיקי לגמרי. אסור לחצות כדורים של XR. לעיתים ניתן לקחת כדורים רגילים של ויפאקס 37.5 מ"ג. עם ויפאקס רגיל הגמילה יותר קשה ולכן לא מומלץ לעבור, עדיף XR.
לימית תודה למשיבים ואכן צריך לרדת במינון לאט, אם ישנן תופעות של סיום טיפול אז להוסיף חצי כדור ולהפחית במינון לאט יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת מחרדות קשות ו-או-סי-די , ניסיתי מגוון רחב של כדורים שלא עזרו לי לחרדות האם יש מצב שאנשים לא מגיבים בכלל לכדורים ? מה עושים במקרה זה ?
למרי- בהמשך להודעה הקודמת שלך. צריך לחכות להשפעה המלאה של הפרפנן שלוקחת חודשיים. את לוקחת גם נרדיל ולכן ייתכן והשילוב יעזור. קיימות עוד אפשרויות טיפוליות- כמו אנפרניל או ציפרלקס במקום נרדיל. וגם- ריספרידל או אורפ במקום פרפנן. אבל הכל צריך להתקבל עפ"י מעקב של פסיכיאטר. בסה"כ ניתן להגיע לשיפור משמעותי בטיפול תרופתי נכון, גם אם ה-OCD בדרגה קשה.
שלום לך 1.האם נטילת התרופה יכולה לגרום לעלייה במשקל , גם אם הרגלי האכילה לא השתנו ? 2.האם התרופה יכולה לגרום לגירוד בעור ? תודה לך על התשובה
לאיוה רסיטל עלולה לגרום לעליה במשקל גם אם לא אוכלים יותר, בדרך כלל מדובר במספר ק"ג ואחר כך בעצירה של העליה במשקל. רסיטל עלולה לגרום לפריחה בעור וחשוב להגיע לרופא שיבדוק את הפריחה. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה על תשובתך , היא עזרה לי מאוד
אני סובלת מחרדות קשות ואו-ס-די, ניסיתי מגוון רחב של כדורים , שום דבר לא עזר באופן משמעותי. האם יש מצב שאנשים לא מגיבים בכלל לכדורים ? מה עושים במצב מעין זה
למרי לצערי OCD עלולה להיות הפרעה עקשנית. בהחלט חשוב להגיע לטיפול בשיחות=פסיכותרפיה ועדיף בשיטה התנהגותית קוגניטיבית. כל טוב דר' גיורא הידש
לדר' הידש ,תודה רבה על תשובותיך ובהמשך לשאלתי הקודמת לגבי שימוש חוזר בכדורי פקסט:אם אכן זיהיתי שהשפעתם פחות חזקה מפעם קודמת (להזכירך השתמשתי כשנה בפקסט 30מ"ג ולאחר הפסקה של חצי שנה חזרתי להשתמש בכדורים כבר 7 חודשים)שאלתי, האם כדאי להחליפם במשפחת כדורים אחרת ?או אם אחליף למשל לרסיטל זה ישנה או לחילופין אם אשתמש לאורך זמן הפעם עם הפאקסט זה ישפיע טוב יותר?(בכלל מה עושה שימוש ארוך בכדורים מהסוג הזה,משפר את ההרגשה או עלולים להתרגל לכדור?)? אודה לך מאד על תשובותיך הגר
להגר הפקסט אינו גורם להתמכרות לכן אין חשש לירידה בהשפעה לאורך זמן. בכל אופן אם תרופה לא עוזרת ולא פותרת את הבעיה אחרי כחודשיים אני מעדיף להחליף לתרופה אחרת, הרסיטל באה בחשבון אבל אני בדרך כלל מעדיף תרופה ממשפחה אחרת שפועלת במנגנון פעולה מעט שונה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, לפני יומיים העלה לי הרופא את המינון של הסימבלטה מ - 60 מ"ג ל - 90 מ"ג ורציתי לשאול כיצד עדיף לחלק את מינון התרופה לאורך היום? 1. האם כדאי לקחת את כל ה - 90 מ"ג בבת אחת? 2. האם כדאי לקחת 60 מ"ג בבוקר ועוד 30 מ"ג בערב? 3. האם כדאי לקחת 30 מ"ג שלוש פעמים ביום(מה שבעצם אני עושה כיום)? שאלה נוספת, האם ישנה חשיבות או איזושהי השפעה שונה אם אני מחלק את התרופה לאחת משלוש האפשרויות שהצגתי?
זמן מחצית החיים של סימבלטה הוא 12 שעות. ניתן לקחת את כל המינון פעם ביום בבוקר, או לחלק לפעמיים ביום (בוקר וערב). גם במינונים גבוהים אין צורך לחלק ליותר מפעמיים ביום. אין חשיבות מיוחדת אם פעם או פעמיים ביום.
לארז עדיף לחלק לפעמיים ביום כאשר אם החלוקה אינה שווה אז המינון העיקרי בבוקר. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי מחלה נפשית הנובעל מכל המרכיבים שציינתי בכותרת. ptsd ש לי בשל תאונת דרכים וזעוזוע מוח ונכות פיזית. סכיזופרניה- בגלל לחצים שונים ועבודה מאומצת, סכסוכים משפטיים ועצבים. חרדה- חרד לשלמות גופי מאז תאונת הדרכים. אז איבדתי הכרה לכמעט יממה. עכשיו יש לי גם דברים טובים והם: אני אקדמאי מהנדס, בעל ראש טוב. למדתי לבד כמה מקצועות נוספים במחשבים, בהנהלת חשבונות, ובעסקי הנדל"ן, תיווך, שרטוט במחשב וכו.. מכל זה אני מרגיש שאני לא יכול להפיק כל תועלת , היות ויש לי קוצים בתחת,לא הייתי מסוגל לעבוד במקום עבודה אחד יציב, וכן מחלתי משפיעה עלי. אני נוטל כדורים פסיכיאטריים ומטופל ע"י פסיכיאטר. השאלה היא האם יש קשר בין המחלה שלי לאי יכולתי להתקדם בחיים , כי כל החיים שלי נראה לי כי אני תקוע במין פקק שלא יכול לצאת ממנו. השאלה השניה היא האם אין קשר בין ריבוי המקצועות שלי והשכלתי לאי יכולתי להתמודד בעבודה קבועה ומסודרת, וכן גם האם אי הכושר הגבוה שנקבע לי ע"י ועדה רפואית היא בגלל מחלותי ללא שום קשר להשכלתי? תודה לד"ר הידש מראש.
יוסי היקר, אני קוראת שוב ושוב את מה שכתבת ואני מקנאה. הלוואי והלוואי ובני שהוא חולה רק בחלק ממה שציינת - יגיע למצבך. "ראש טוב" - זה נהדר. זה שאתה מסוגל לעבוד, זה נפלא בפני עצמו. נראה לי שאתה מתעקש על משימות רבות מכפי יכולתך ולא מסתפק במשהו רגוע אחד שתהנה ממנו כאשר את יתר ה"קופצנות" והאנרגיה היית משקיע בתחביב בלתי מחייב בזמן ושעות. ברור שאי הכושר נקבעו בשל מחלותיך בלבד. אני חושבת שאם רק תשקיע מחשבה בללמוד את עצמך ולהתנהל בהתאם, לא לקפוץ מעל הפופיק אלא להשלים עם המגבלות ולהינות מהיתרונות והיכולות. בנחת. בהשלמה. בהבנה ובקשב רב לעצמך - תהא רגוע יותר ומסופק. רק תמצא את הנוסחא הנוחה לחייך. אתה לא תקוע בשום פקק, אתה פשוט לא קשוב לעצמך ובגלל זה הכל מסתבך לך. איזי איזי... אין פה מרדפים. גם הקטע של העניינים המשפטיים מוסיף לחץ. נסה ליישב הדורים ואפילו לוותר ולהתפשר ובלבד שלא תהא עליך מעמסת המשפטים. זה גורם לא קטן לבלבול והתשת הגוף והנפש. נו, מה דעתך...? רק טוב, נורית.
ליוסי קשה לענות לשאלתך כיוון שחסר גורם מאוד משמעותי, והוא גורם הזמן. לא ברור אם תאונת הדרכים הייתה לפני התפרצות הסכיזופרניה (אז היא הייתה עלולה לגרום למחלה), או שה PTSD החמירה את הסכיזופרניה. כמו כן חרדה היא אבחנה אבל היא גם סימפטום של מחלות אחרות. PTSD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה וחרדה היא אחד הסימפטומים הבולטים של PTSD. כמובן שצריך לחשוב גם על הפרעת קשב, אבל כדי לאבחן הפרעת קשב אז ההפרעה צריכה להיות עוד בילדות, אם לא הייתה בילדות אין מדובר בהפרעת קשב, אבל יתכן שהירידה הקוגניטיבית היא כתוצאה מהסכיזופרניה או מה PTSD. בקיצור, הדברים מורכבים, העלתי רק מספר אפשרויות, צריך להכיר אותך הרבה יותר טוב כדי לענות תשובות אינדיווידואליות. כל טוב דר' גיורא הידש
איזה כדורים אינם גורמים להשמנת יתר חוץ מהסימבלטה וציפרלקס שאינן השחינו אותי. אנא ממך זה ממ ש ממש חשוב לי! אנא מה אינו משמין???
נוגדי דיכאון וחרדה מהדור החדש בד"כ לא גורמים להשמנה. יוצאי דופן מהבחינה הזאת הם סרוקסט ורמרון. עם סרוקסט ורמרון בהחלט תיתכן עליה במשקל בשימוש מעל 6 חודשים ואפילו פחות. שאר התרופות בד"כ לא גורמות לכך. לכן גם איקסל ולוסטרל לא גורמים לעליה במשקל. פרוזק ואדרונקס אפילו מדכאים תיאבון, אבל הם בד"כ לא מתאימים לבעיות חרדה.
תודה לדור הידש
שלום לך דוקטור יקר. אני בחור צעיר ספורטאי מצטיין לפני יותר משנה נפגעתי באיזור הגב התחתון L4-L5 ממצאים קלים של ניוון דיסק בעיקבות פציעה . מאז נחרב עלי עולמי אני לא מצליח להירדם בלילה מירוב הכאבים החיים שלי הישתנו מקצה לקצה מספרטאי שמתאמן בכול יום לאדם שלא יכול לעשות שום דבר ללא כאבים נוראים . ניבדקתי עלידי אורטופד בכיר מאוד והוא אמר לי שאין מקום לניתוח בשלב הזה בגלל מצבי 1. הנפשי האים ניראה לך שאני זקוק לפסיכיטר ? 2.ומה הם התסמינים של מצבים כמו שלי מבחינה נפשית? 3והאים ניתקלתה במצבים כמו שלי והאים החלפו? אלפי תודות דוקטור אודה לך אים תחזיר לי תשובה ביום חול מפני שאני שומר שבת
לאייל התשובה של האורטופד אינה מובנת לי, האם הכוונה היא שבגלל מצבך הנפשי הוא אינו יכול לנתח? המקרים הללו מעטים מאוד ובדרך כלל אם מצבך הנפשי עד כדי כך חמור אז בודאי שיש צורך באיבחון פסיכיאטרי. בכל אופן אני מניח שמצבך הנפשי אינו כה חמור...., אכן ידוע שישנה תגובה נפשית למגבלות גופניות, כמו שברים, בעיות בעמוד שידרה, התקף לב חס וחלילה וכל מחלה מגבילה אחרת. במקרים כאלו כדאי לפנות לתמיכה נפשית אצל פסיכולוג וישנם רבים שכיום מעדיפים גם טיפול תרופתי פסיכיאטרי, טיפול אשר יכול לשפר את המצב הנפשי אבל יכול גם להועיל להקלת הכאבים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מטופל במשך 3 שנים בסרוקסט 50 מ"ג עקב מחשבות טורדניות - ocd. לאחרונה, לאחר עלייה בכמות המחשבות המטרידות, המליץ לי הפסיכיאטר שלי להוסיף לטיפול ריספרדל במינון נמוך של 1 מ"ג. קראתי בהרבה מקומות וגם בעלון לצרכן של התרופה שהיא מיועדת לחולי סכיזופרניה ובמהותה היא שייכת לנוגדי הפסיכוזה. הדבר מדאיג אותי מאוד, שכן לעולם לא חוויתי תסמינים פסיכוטיים והאבחנה של ההפרעה שלי הייתה חד-משמעית ocd. עד עכשיו, במשך 3 שנים של טיפול בסרוקסט, הרגשתי טוב מאוד עם התרופה ואני חושש מאוד להוסיף את הריספרדל. אשמח מאוד לקבל את תגובתך...
בדיוק היום הפסיכיאטר הסביר לי למה אני צריכה להוסיף ריספרדל על צירמיל שזה דומה לסרוקסט פחות או יותר שניהם נוגדי דיכאון וחרדה עכשיו אם החרדה שלך קצת יותר מהרגיל אז כדאי לך לקחת מינון נמוך של נוגדי פסיכוזה שזה אמור לעזור לחרדות קשות ודימיונות אני מקווה שאני צודקת אם לא תתקנו אותי המבינים וחוץ מזה מה זה כבר יכול להיות כולה כדורים אז נמות יותר מוקדם... חחחח סתם צחקתי
לאורן תודה לשלי, אכן מקובל להוסיף נוגדי פסיכוזה מסוג רספרידל לסרוקסט בטיפול ב-OCD, זה שילוב מקובל ועוזר פעמים רבות. כל טוב דר' גיורא הידש
כפייתיות יכולה להיות גם חלק מסכיזופרניה ואז בוודאי נותנים את שתי התרופות. אם אפשר להמנע משימוש בתרופה אנטי פסיכוטית אז עדיף, כי הסיכונים בטיפול זה נחשבים לגבוהים (תוכל לקרוא עליהם ב-RXLIST.COM). האירוע המוחי הקשה של ראש-הממשלה ממחיש לכולם עד כמה חשוב לנהוג בזהירות בתרופות. לדעתי תעלה במינון של סרוקסט ל-60 מ"ג ליום ואל תוסיף ריספרידל אם אין זה הכרחי.
ד"ר שלום! רציתי לשאול האם ידוע לך על השפעות חיובית של אצה כחולה על הפרעות נפשיות: הפרעות קשב, דיכאון וחרדה. תודה
לדני איני מכיר, אבל לצערי אין לי ידע מספיק בתרופות אלטרנטיביות. כל טוב דר' גיורא הידש
לפי הכתבה אתמול בערוץ 10, כל שעה וחצי נשלח אדם חף מפשע לאישפוז כפוי. האם נכונה הטענה שאין שום פיקוח על המאסרים במוסדות הפסיכיאטריים? לרוב הכלואים אין כסף לייצוג משפטי מול המערכת. הטראומה והסטיגמה נשארת לכל החיים, בלי אפשרות להשתחרר ממנה.
בתור משהי למודת נסיון מר מהאשפוזים הכפויים האלה ראיתי והייתי שמחה ומזועזעת גם יחד. מזועזעת כי זה מה שעשו לי לפני שנתיים וחצי ושמחה כי בעתיד בהליך משפטי המתוכנן נגד האנשים שעשו לי את זה, אני אכתוב ואתאר את הדברים ולא יגידו שאני הוזה או מדמיינת. מה שקורה בארץ בכל מה שקשור באשפוזים הכפויים הוא שערורייה מהמעלה הראשונה. אני כבר לא מדברת על השעות ביממה בהם מועברות הבקשות לאשפוז הכפוי (במקרה שלי זה היה באחת עשרה וחצי בלילה!) אני כבר יכולה לדמיין פסכיאטר מחוזי שמעבירים לו באמצע הלילה פקס עם בקשה לאישפוז כפוי הכתובה בכתב יד של רופא בכיר (שגם אותו העירו באמצע הלילה לבוא לבית החולים לבצע את הבדיקה..) שבקושי אפשר להבין מכתב ידו משהו איך הוא חותם על ההוראת אשפוז כלאחר יד. מה שמפליא הוא שלאחר 3 ימים (4 ימים לפני שהביאו אותי לפני הועדה הפסכיאטרית) בא אלי הרופא המטפל במח' הסגורה ואמר לי את יודעת, את צריכה לבור לפני ועדה פסכיאטרית והם יכולים לקבוע לך אשפוז ל3 חודשים ולא נוכל לשחרר אותך לפני ה3 חודשים לכן כדאי לך לחתום על אישפוז בהסכמה כדי שנוכל לשחרר אותך בעוד שבועיים או שלוש, אני שבזמנו לא הייתי מודעת לכללים ולחוקים חתמתי מיד מפני החשש להיות שם 3 חודשים.... ואני שואלת את עצמי אם 4 ימים לפני זה הייתי במצב של פסיכוזה וסיכון לעצמי ולסביבתי (שאלה הסיבות המצריכות אישפוז בכפייה) איך פתאום יתהפך המצב ואני כשירה לחתום על טופס הסכמה מדעת? מה שעושים במח' הללו (הקשירות הלא מוצדקות בעליל וכל השאר) זהו פשע בחסות החוק. חבל לי מאוד שהמצב הוא כזה כי ההתנהגות מועררת החלחלה הזו מביאה אנשים שבאמת זקוקים לעזרה להירתע מלקבל טיפול ולהשמצת כלל ענף הפסכיאטריה באופן גורף.
נו ואני אתמול העברתי לכאן דף שכנראה לא מצא חן בעיני מנהלי הפורום ולכן לא העבירו אותו אבל באמת מה ההבדל גם בבתי המשפט הכוח נשאר בידי הפסיכאטרים כי בכל זאת השופט אינו רופא כך או כך מהפח אל הפחת במקרה הטוב
לנועה מסכים איתך בכל מילה..... לצערי גם אני אושפזתי אשפוז כפוי שלא בצדק וקשרו אותי ללא סיבה אפילו לא דיברו איתי ישר מכות קושרים זריקות בלגן שלם מה שהלך שם...... ואני לא צריך לפרט איך אנשים מסתכלים עליך אחרי זה......פשוט מכת מדינה
אני לוקח חצי מג קלונקס ורטלין כפול3 התמכרות ורסיטל 20 מבקש הצעה לשקול בכובד ראש
לדני איני יודע מדוע אתה נוטל שלושה סוגים של תרופות? בכל אופן חייבים לרדת במינון של הקלונקס והרסיטל לאט, את הריטלין אפשר להפסיק מהר יותר. אבל את הסדר והאם בכלל צריך לרדת במינונים צריך לקבל מהפסיכיאטר המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש
רציתי לדעת מה ההבדל בין תרופות מסוג SSRI לבין תרופות מסוג SNRI ? ובאיזה מצב משתמשים עם כל אחת מהתרופות?
לליאת ה SSRI פועלות על הסרוטונין בלבד וה SNRI פועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. נגד דיכאון אפשר לפעול בשני הכיוונים או סרוטונין או נוראפינפרין. יחד עם זאת לא נמצא יעילות הרבה יותר גבוהה במשולב מאשר בתרופה הפועלת על הסרוטונין בלבד. לכן אין העדפה מוחלטת לאחת הקבוצות למרות שאישית אני מעדיף את המשולב. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה לדר' גיורא הידש על התשובה. עוד שאלה קטנה - אילו תרופות משתייכות לקבוצה המשולבת? תודה
www.cymbalta.com
לדר הידש שלום לא ענית לי על המשך השאלה שלי מלפני כמה ימים אז העלתי את הכל מסודר שוב אודה לתשובתך אני בן 34 נוטל 10 מ"ג ליום ציפראמיל ולאחרונה הומלץ לי עי הדיאטנית שלי לקחת חומר בשם ל-קרניטין להגברת האנרגיה בזמן אימון ולשריפת שומנים יותר טובה לא שיתפתי אותה בזאת שאני נוטל את הכדורים ולאחר שקניתי לרגע חשבתי שאולי יכולות להיות תגובות בין החומר לכדור אשמח אם תוכל להגיד לי אם זה בטוח יחד..התרופות והחומר ... למירב ידיעתי יש לנו את החומר הנל בגוף באופן טבעי אך השאלה אם התוספת יכולה לעורר בעיות? ושאלה קטנה נוספת מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים אני עולה במשקל כקילו לחודש למרות שאני אוכל בתפריט מסודר כמו בתקופה שלפני הכדורים ומתאמן באופן קבוע שאלתי היא האם הציפרמיל גורם להאטת חילוף החומרים? או משפיע על השמנה ?(זה בטוח לא נובע מרעב מוגבר כי הרעב נשאר אותו הדבר) רב תודות רועי לרועי הציפרמיל עלול לגרום גם לעליה בתיאבון וגם האטה בחלוף החומרים ולכן העליה במשקל. איני מכיר את התוסף ולכן איני יכול לענות על קשר שלו עם הציפרמיל שבת שלום דר' גיורא הידש האם יש מה לעשות בנידון כי אני די מרוצה מההשפעה של הכדור? יש משהו שאפשר לקחת איתו לזירוז חילוף החומרים חוץ מספורט שאני עושה במילא ותזונה נכונה והאם יש תרופה מאוד דומה רק ללא התופעה הנל? שכדאי אולי לעבור אליה? בתודה רועי
לרועי מצטער שהחמצתי את שאלתך השניה וטוב שאפשר לתקן. אין תרופה שמזרזת את חילוף החומרים, אפשר לנסות להוסיף בספורט והוצאת האנרגיות או לאכול פחות. בדרך כלל העליה במשקל נעצרת אחרי מספר ק"ג והמשקל נשאר יציב. כל התרופות שפועלות על הסרוטונין יש להן את אותן תופעות הלוואי, אבל תופעות הלוואי הן לא זהות אצל אותו האדם. כלומר יתכן שתרופה ב' לא תגרום לך לעליה במשקל. אבל כמובן שאין ביטחון שגם תעשה את ההשפעה הטובה. לכן החלפת תרופה היא שאלה מורכבת ועלול להיות גם סיכון מסויים בהחלפה. תרופות כמו האדרונקס פועלות במנגנון שונה ואינה גורמת לעליה במשקל. אבל שוב, יש סכנה של החמרה במצב בהחלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני מדברת בשם אבי.. אבי בחור צעיר כבן 50 , עבר 4 אירועים מוחיים אשר פגעו בתפקודו היומיומי, אבי נשאר מוגבל פיזית ברגלו וביד שמאל ( לצורך העניין אבי הוא שמאלי).. בנוסף סובל מחלץ דם גבוה כבר שנים רבות, הוא נוטל תרופות נגד לחץ דם, בנוסף נוטל פלווקס לדילול לחץ הדם ובנוסף אומגה 3. מהאירוע הראשון אבי "נפל" לדיכאון, ביקרנו אצל פסיכיאטרים שונים שנחשבים למומחים,, אם אילו סגני או מנהלי מחלקות בבתי חולים שונים . אבי אובחן כחולה במניה דיפרסיה , למרות שקראתי שהמחלה מתאפיינת במצבי רוח קיצוניים, אצל אבי נכון הדבר , אך הוא נוטה יותר למצב רוח דיכאוני המתבטא בחוסר אכפתיות מהמשפחה ( התומכת מאוד.. ) בילוי רב המיטה, כמעט רוב שעות היום, וחוסר חשק לתחביבים שבעבר מאוד מאוד אהב. התרפות שאבי נטל היו דפלט, סירוקסט, ליטיום ועוד, מכל התרופות אבי קיבל רק את תופעות הלוואי מהן, כמו כן בשבוע האחרון ביקרנו אצל הפסיכיאטר המטפל שהמליץ לנו טיפול במנורה, שהוא מאמין כי זה מעלה את רמת הסירטונין.. ובנוסף החליט הפסיכיאטר לא לתת לאבי עוד כדורים בעקבות ההיסטוריה הרפואית שלו. כמו כן, ברצוני לשאול מה עלינו לעשות? האם לעבור לפסיכיאטר אחר? איך עלינו לנהוג שאבי יחזור לתפקודו? אם התרופות לא עוזרות לו ואין לו כח רצון להילחם מה יהיה? אנחנו ממש אובדי עיצות, אשמח לקבל תגובה ....
לרובי לעתים אחרי אירוע מוחי ישנו דיכאון שהוא תוצאה ישירה של הנזק במוח ולא רק מצב נפשי, בנוסף יתכן שהתרופות השונות נגד לחץ הדם וכו" מוסיפות לדיכאון. אבל העיקר הוא מה אפשר לעשות? מכל התרופות שציינת רק הסרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון (לליטיום ודפלפט יש חשיבות אולם הן אינן נוגדות דיכאון), כך שבהחלט יש מקום לנסות תרופה שניה ושלישית נוגדת דיכאון. כמובן שנכות ומגבלות בגיל צעיר עלולות לגרום לדיכאון ולכן צריך לשקול גם שיחות=פסיכותרפיה. בנוסף איני יודע מה זה טיפול ב"מנורה"?????? במידה ואין שיפור במצב וישנה החמרה הייתי שוקל אפילו אשפוז במסגרת אשפוז יום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, ראשית אני מאוד מודה לך שאתה עונה לשאלות שלי זה באמת עוזר וטוב שיש לי לפנות ולקבל תשובה אז באמת תודה רבה! שאלתי היא האם יש הבדל בין כאלה שהמניה שלהם התפרצה כתוצאה משימוש בסמים לבין אלה שההפרעה התפרצה אצלם כתוצאה ממתח רב או עומס נפשי הכוונה שלי שהאם אלה שקרה להם בעקבות הסמים ההפרעה יכולה להעלם להם אחרי שהסמים שבגוף מתפוגגים?? תודה רבה וכל טוב רונית
לרונית באופן עקרוני מאניה-דפרסיה היא אותה המחלה ללא קשר מה גרם להתפרצות, אחרי שהסכר נפרץ כבר אין חשיבות לגורם. אבל הדברים מורכבים יותר, סיכויי ההחלמה הם צירוף של גורמים רבים כמו, גיל ההתפרצות, אישיות החולה, הרקע המשפחתי והחברתי, מתחים שהוא עומד בהם, וגם הגורם להתפרצות. כך שאי אפשר לקבוע את התחזית לפי גורם אחד בלבד. אם כל המרכיבים זהים וישנם שני אנשים שהמרכיבים שציינתי זהים ורק גורם ההתפרצות שונה, אז אפשר להגיד שמי שסבל מגורם חצוני ברור (סמים, תרופות), מצבו קל יותר ממי שסבל מגורם נפשי פנימי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אחי מקבל בנוסף לליתיום סרוקוול 2 כדורים בבוקר ו2 כדורים בערב (סה"כ 800 מ"ג) לפי דעתנו זה ממש הרבה ואנחנו דואגים כי זה ממש מרדים אותו , שאלתי היא לכמה זמן אתה מעריך שהכמות הגדולה הזאת תישאר ואם חס וחלילה זה לא יכול לגרום לנזק , לפי דעתך אנחנו צריכים לבקש מהרופאים להוריד את הכמות כי חברים במחלקה שלו אמרו לנו שזאת כמות מאוד גדולה הואבעצמו (אחי) חושב שמספיק לו לקחת רק בערב שניים או מקסימום רק אחד בבוקר במקום שניים, מה דעתך בנושא? תודה רבה לך על כל התשובות שאתה עונה לי אנחנו פשוט נורא לחוצים ודואגים לאחי. כל טוב רונית
למה יש אנשים עם הרבה יותר צרות מחזיקים מעמד ואילו אנחנו "החולים" מכל תנודה בחיי היום יום מקבלים דיכאון או משה זה לא יהיה. אולי אנחנו פשוט סוג ב' ג' ד' של אנשים חלשים, דפוקים, שלא מסוגלים להתמודד עם חיי היום יום?.
ההפך , יש אנשים שסובלים הרבה ובכל זאת ולמרות כל הקשיים (הנפשיים) ממשיכים לתפקד,זה מראה רק על חוזק ולא על חולשה , הבשורה היא שלפסיכיאטריה יש כיום הרבה כלים לשפר את איכות החיים ואפשר לחיות עם פחות סבל ואפילו ללא סבל .
לשלי, חשבתי על הדברים שלך, על כך שאת מתלבטת אם אנחנו אנשים סוג ב', דפוקים... אני חושבת אולי אפשר לראות את הדברים גם אחרת - אנחנו חלינו ולא ברור למה, אם זה בגלל שעברנו חיים קשים, אם זה משהו עם מרכיב ביולוגי, או כל סיבה אחרת, אני לא בטוחה שהאנשים "הרגילים" היו מסוגלים לעבור את הדברים הקשים שאנחנו עוברים ולעמוד בהם, להחזיק מעמד על אף הדיכאון/פסיכוזה/מאנייה וכו', לשרוד את ההיסטורייה שלנו, את האכזבה אולי מקשרים, או אכזבות אחרות, את הפגיעות השונות. ראיתי אתמול סרט של אשה בשם פטרישייה דיגן, אולי שמעת עליה (אני מציעה לך לחפש מאמרים שלה ברשת, אם תרצי יש לי שניים מהם בעברית), היא מחלימה מסכיזופרנייה ופסיכולוגית, היא הייתה במקומות מאוד קשים של חוסר תקווה ופחד להיפגע שוב וכתוצאה מכך אטמה את ליבה לעולם או כמו שמתארים זאת במונחים פסיכיאטריים - פיתחה סימפטומים שליליים של סכיזופרנייה של התנתקות ונסיגה בתפקוד ובתפקוד חברתי. מתוך המון כח היא הצליחה להרים את עצמה והחלה לתפקד וללמוד פסיכולוגייה, מצאה לעצמה סיבות להמשיך ולחיות, יחד עם הקשיים. אני רואה בה דווקא אישה חזקה מעין כמוה! המון כח ואומץ יש לה, הדברים שהיא חווה הם קשים והיא מצליחה בכל זאת ולמרות הכל לחיות. אני יכולתי לראות את עצמי מזדהה עם חלק מהדברים שאמרה, גם אני נפגעתי, הקשר שלי עם ההורים בילדות הייה לא טוב מספיק, בבית ספר יסודי עשו עליי חרם במשך שנתיים, לא דיברו איתי, שברו לי חפצים, אפילו פגעו בי פיזית, אח"כ היו עוד צרות, כאבי לב, אכזבות מאנשים, מעצמי, באישהו שלב אחרי שקיבלתי מכה אחת יותר מידיי בזמן שהייתי בטיפול פסיכולוגי שבמילא פתח לי את ההגנות שהיו לי והייתי רגישה באותה תקופה, אחרי המכה הזו שהייתה יותר מידיי כואבת בעיתוי כל כך בעייתי - התמוטטתי, הייתה לי פסיכוזה, התאשפזתי. היום אני כבר כמה שנים אחרי, ולומדת ועובדת ומגשימה את החלום שלי לטפל. אני חושבת שבסך הכל אפשר להסתכל על הדברים אחרת, שאני למעשה מאוד חזקה. יש לי נקודות תורפה, כמו לכל אחד, יש לי את הדברם שמפחידים אותי, את הזכרונות של החרם, את האכזבות שהיו מקשרים, אבל אני למדתי ולומדת לחיות יחד איתם וככל שהזמן עובר ואני עושה עבודה בטיפול שלי, אני מתחזקת. זה כח לא חולשה, לא סוג ב', לא דפוקה. אני לא יודעת מי מהחברים שלי שהם "בריאים" היו מסוגלים לעמוד בזה, אני מניחה שחלקם היו מתמוטטים ולא קמים על הרגליים אחר כך. אני חושבת שמי שיש לו "מחלה נפשית" הוא אדם שצריך להעריך אותו על הכוחות שיש לו להתמודד עם המצב שלו. צריך המון כח כדי לחיות עם מחלה נפשית. לפעמים הסביבה לא מבינה את זה, ולחלק יש את הסטיגמה שאנחנו "דפוקים" "חלשים", זה לא נכון. אנחנו אנשים, עם כוחות וקשיים, עם חלומות ותקוות, עם הדברים שאנחנו מאחלים לעצמנו. החלומות האלו הם כח, הרצונות הם כח, הם הדברים שמניעים אותנו להמשיך לחיות, גם כשאנחנו נפגעים וכואבים לפעמים. אני לא יודעת אם את מדברת על עצמך, על התנודות ביום יום שמקבלים מהן דיכאון, אבל נראה לי שמי שעומד בטלטלות האלה וממשיך הוא אדם חזק. את החוזק הזה אפשר להעצים עוד יותר, החוזק הזה הוא משהו שאפשר לפתח אותו בטיפול. טיפול לא בגלל "שאני אדם דפוק" אלא בגלל "שיש בי כח, שאני רוצה לחיות, שיש לי חלומות ודברים שאני מאחלת לעצמי ואני רוצה ללמוד איך להגשים אותם, שאני רוצה ללמוד לחיות בדרך שהכי טובה עבורי". תודה שכתבת פה והעלת נושא כל כך חשוב, אני מקווה שמשהו מהדברים שלי מדבר אלייך, אשמח לשמוע מה את חושבת ומרגישה לגבי מה שכתבתי, כל טוב, אני.
אני לא בטוחה שאני מרגישה כל כך חזקה, פעם הייתי חזקה היום אני שברירית ובלי כוחות, אני במצב שאין לי כוח כבר להתמודד- זה מה שאני חושבת וגלבי מה אני מרגישה: כשקראתי את המכתב התחלתי לבכות למה? לא יודעת, אבל זה מה שעשיתי. תודה על החיזוק, ולא יודעת כבר למה לקוות, שלי.
לשרון! כתבה מדהימה נתת לי כוח להמשיך לרצות...... יונה
הפטרישייה דיגן הזאת שדיברת עליה היא זאת שיצרה את הסרט או שהיא דמות בסרט? אם היא דמות בסרט, האם זה מבוסס על מקרה אמיתי? אני שואלת את השאלות האלה כי כתבת שהיא החלימה מסכיזופרניה, ואני מחפשת לדעת האם יש לי סיכוי להחלים מסכיזופרניה. אני חולה כבר 4 שנים. האם את יודעת מבחינה סטטיסטית מה הסיכויים שלי להחלים?
את לא חושבת שלהקשיב לאנשים קצת יעמיס עליך, על הנפש שלך? מכיוון שאת חולה את יכולה להשבר יותר מהר. ואת לא חושבת שפתאום באמצע שיחה עם אדם, תמצאי את עצמך מדברת על עצמך. סתם מסוקרנת שלי.
תודה לך על שאלותיך. אני אענה עליה בשני חלקים. ראשית, אני רוצה להתייחס לסטיגמה, שאנחנו, מה שמכונה "חולי נפש"- באמת חולים בנפש, כלומר באמת יש לנו נפש חלשה, או אישיות חלשה יותר מלאנשים שאינם חולים במחלות נפשיות. אני רואה מחלה נפשית כמחלה ביולוגית, שיש לה כמובן השלכות פסיכולוגיות כמו לכל מחלה גופנית אחרת. אבל אין כאן איזו בעיה באישיות שהיא חלשה יותר או פחות. זה כבר תלוי אדם, תלוי המצב הפסיכולוגי שלו שקשור לחייו ולדרך בה התמודד איתם. המחלה שלי נתנה לי המון כוחות. נתנה לי המון הזדמנויות להיתקל בסבל אנושי. אני לא נבהלת. לא מדיכאון, לא משיגעון, לא מהתפרצויות זעם, לא מתרופות פסיכיאטריות, לא מסטיגמות. זה חלק מהעולם לו הייתי חשופה בכל השנים בהם נשאתי את מחלתי. הייתי שם. ממה יש לי לפחד? למה הקשבה לאנשים שנמצאים במצבים דומים צריכה להחליש אותי יותר מפסיכולוג שאינו מכיר את החוויות האלה מנסיונו אלא רק מספרי התיאוריה והפסיכיאטריה? מי אמר שהוא יהיה חזק יותר בהתמודדות עם המצבים האלה ממני, שהייתי בהם ויצאתי מהם מחוזקת ובריאה? דבר שני, לגבי החשיפה. כמו שאתם בוודאי התרשמתם ממני כאן בפורום, אני חשפנית לא קטנה. אני מאמינה שחשיפה אישית היא בעלת ערך תקשורתי רב בין בני אדם. אני לא מדברת מתוך איזה עיקרון או עצה מדעית, אלא מתוך חוויה אישית. וכמו כאן בפורום, גם בטיפולים שלי, אני לא נבהלת מלהשתמש בחוויות שאני עברתי, במקרים מסויימים, עם שיקול דעת לגבי המטופל, לצורך מתן עזרה עבורו. אני לא אגיד תמיד שיש לי מחלה ביפולרית, אבל אוכל כן להגיד למטופל שאחרי הלידה של ביתי עברתי משבר דיכאוני, ואפילו לקחתי תרופות. מטופלים שלי מדווחים לי שלהם זה מאד עזר בהפחתת הסטיגמה הפנימית שלהם לגבי מחלות נפשיות. אם ניתן להיות כל דבר עם המחלה הנפשית, אז אולי היא לא בושה? אולי באמת מדובר במחלה שהיא ביולוגית לא פחות מאסטמה, אולקוס או מחלת לב, רק שיש לה סטיגמה כשונה, מפחידה ומרמזת על אישיות חלשה ומפורקת? אני נותנת למטופלים שלי דוגמאות לאנשים יידועי שם שהיו חולים במחלות נפשיות, למשל- מנחם בגין סבל ממחלה ביפולרית, וואן גוך, יונג עבר משבר פסיכוטי, ועוד רבים וטובים אחרים. חלק מהסיבות שאני כאן בפורום היא שאני חושבת שלנו החולים יש הכי הרבה סטיגמות על המחלות הנפשיות. אני חולה נפש, אני דפוק, אני מסכן.... אבל לא. יש מחלה נפשית, מטפלים בה, וניתן אפילו להפוך אותה למקור של עזרה לאחרים במצבים דומים. ובכך להפוך את המחלה לייעוד ושליחות. זו אמונתי וזו דרכי. כל טוב, תמי.
כל הכבוד לך הצליחי בדרכך. אני שומרת את המכתב לפעם אחרת שאקרא, כי כרגע אני מרחפת וכואבת, זה פתאום הגיע אני שלילית כבר לגבי הריפוי, אני לא יודעת מתי זה יגמר, נמאס לי מהכול ואין לי אף אחד שיכול לעודד. [רבתי היום עם בעלי -חוץ ממנו אף אחד לא יודע על המחלה שלי] אני מעסיקה את עצמי במחשב כדי לא להכנס לזה יותר, בכל אופן תודה על התשובה, שלי.
שלום רב. חברתי בת ה-21 סובלת מדיכאון מזה כמעט עשר שנים. מחלתה מאופיית בתקופות של דיכאון שבהן היא אושפזה לעיתים חודשים ואף ניסתה להתאבד וסבלה מאנורקסייה. על האנורקסייה התגברה בגיל -16. בשנה האחרונה חל שיפור ניכר במצבה ,וכשהכרנו תפקדה כאחד האדם. בחודשים האחרונים חלה הידרדרות איטית במצבה ,ובימים האחרונים עולה שוב אפשרות לאשפוזה. ועתה לשאלתי: חברתי טוענת שרופאה סוברים שהדכאון שלה הוא סוג של דיכאון נעורים והוא יחלוף בעוד מ'ס שנים. האם קיים דיכאון מסוג זה והאם הוא מתאים למחלתה.
ליואב איני פסיכיאטר של נוער ואיני מכיר את המושג של דיכאון נעורים למרות שבגיל ההתבגרות יש הרבה דיכאונות. הרבה בריאות הידש
אני נוטל זיפקרסה 5 מ"ג לחרדות - היות והכדור לא עוזר הרופא הציע להחליף לפרפנאט תוך כמה זמן אני אמורה להרגיש שיפור עם הפרפנאט .
ההשפעה המרגיעה היא מיידית. אך פרפנן לא מיועד לטיפול בחרדה. אם כבר לוקחים תרופה מסוג זה, אז דווקא נוזינן הרבה יותר מרגיע ויש לו פחות תופעות לוואי נוירולוגיות, אבל תלוי באבחנה.
תוספת- ההשפעה של פרפנן היא מצטברת ולכן צריך לחכות מס' שבועות-עד חודשיים, בשביל להעריך את התועלת של התרופה מול תופעות הלוואי.
למרי ההשפעה המרגיעה של פרפנן היא די מהירה תוך כמה ימים, כמובן שתלוי במינון. הפעולה על המחשבות אשר מעוררות וגורמות לחרדה ממושכת יותר ויתכן שיהיה צורך במספר שבועות/חודשיים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, שמי אוהד,אני מת"א בחור כבן 27. לפני כשבוע וחצי התחלתי פרפנאן כל פעם לפני השינה אני לוקח,בגלל שאני ער בלילה לוקח אותה בשעה קבועה 06:40 לבין 7:00 בבוקר והולך לישון. אני לוקח כמות של כדור של כ-4 מ"ג. מאז איני מרגיש יותר חנק.אני גם לוקח למיקטל 150 מג. הלמיקטל כבר פועל.ואין לי לא מאניה ולא דיפרסיה. שאלתי היא,אם אמשיך באותו מינון 4 מ"ג פרפנאן כל יום,מתי יפסיקו לי המחשבות המציפות אותי והמפריעות לי? כי יש לי מוח חופר מאוד וזה מציק לי. שאלה נוספת היא,למה עוד גורם הפרפנאן?כי לא ממש הבנתי.. בתודה, אוהד
ושאלת השאלות מדוע רופא נוירולוג קיים במסגרת קופות החולים השונות ואילו רופאים פסיכיאטרים אינם קיימים כלל וכלל באף אחת מקופות החולים? האומנם ענף הפסיכיאטריה המטפל בנפש אינו בגדר רפואה לכל דבר ועניין? האם אין הוא צורך חיוני דחוף ומתבקש לכלל האוכלוסיה במצבי חיים שונים?
טעות בידך - רופאים פסיכיאטרים קיימים גם קיימים בקופות החולים. הם אולי לא נמצאים במרפאות הרגילות שכל אחד מגיע אליהם אבל אם תתעניין תדע איפה הם נמצאים. בקופת חולים כללית יש מרפאה לבריאות הנפש ברמת חן , שם יושבים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ומטפלים בחולים. יתר פסיכיאטרים נמצאים כנראה במרפאות פרטיות ומקבלים חולים מקופת חולים על פי הפנייה.
שירות פסיכיאטרי מלא קיים בכל קופות החולים, מלבד קופ"ח לאומית. נוירולוגים עוסקים במחלות עצבים לעומת פסיכיאטרים שעוסקים בבריאות הנפש.
שלום, לצערי הפסיכיאטריה (כמו הגריאטריה) אינה כלולה בחוק בריאות ממלכתי ולכן משרד הבריאות נותן את שירותי בריאות הנפש ולא קופות החולים. כבר עשר שנים מדברים על העברת הפסיכיאטריה לקופות החולים אבל כנראה זה לא פשוט ולצערי ההעברה עדיין לא בוצעה, ולמעשה ההתייחסות לפסיכיאטריה שונה מאשר לשאר המקצועות הגופניים כמו נאורלוגיה. נכון שיש שירות פסיכיאטרי מסויים בקופות החולים, השירות הזה לפי החוק נעשה "בהתנדבות" כלומר הם לא חייבים אבל בהחלט ישנן קופות אשר נותנות את השירות למרות הכל. מקווה שהדברים ברורים יותר כל טוב דר' גיורא הידש
ברק תותח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תודה על התשובה. רציתי לשאול מה זה ניורואדרנלין, ומהיכן הידע שלך? אתה איש מקצוע? תודה
ניורואדרנלין הוא אחד מהמוליכים העצביים במוח , אני לא איש מקצוע פשוט אני למדתי כמו שכל אחד יכול מהאינטרנט , נכנסתי לפורום פסיכיאטריה בעקבות טיפול ברסיטל שלקחתי ומאז אני פה מדי פעם לעזור וללמוד דברים חדשים . את יכולה גם לעשות חיפוש בפורום וכמובן בכל מנועי החיפוש ברשת ולחפש מידע .
זה הורמון פפטידי (חלבוני) שהוא גם מעביר עצבי. הוא מסייע להתמודדות עם מצבי לחץ. כמעט זהה להורמון הידוע אדרנלין. לכן כשנוטלים תרופות שמעלות נור-אדרנלין זה גורם למין "אופוריה" , כלומר השפעה נוגדת דיכאון.
דור היי זו לינור. אתה ממש נחמד שאתה עוזר לכולם. רציתי לשאול אותך מתוך סקרנות האם אתה פסיכיאטר?או סטודנט לרפואה? תודה על היחס,באמת. לינור.
שלום לינור!! דאגתי כבר מזמן להבהיר לכולם שאיני פסיכיאטר או רופא כלל. כל הידע שיש לי הוא אוטודידקטי בלבד. אני מגיב אך ורק לדברים שאני בטוח לגבי הבנתי בהם ונכונותם. כמובן שאינני כל-יודע, ויש דברים שאני לא מגיב אליהם על מנת לא להטעות איש. אשמח לעזור ולסייע לך גם בהמשך. בברכה, דור.
לכל מי שיש ניסיון עם פסיכולוגים מאזור השרון והמרכז ועד לזכרון יעקב מקופת חולים מכבי אנא עזרו לי!אבל רק אם יש לכם ניסיון. תשאירו לי את השם של הפסיכולוג .
כבר כתבתי לך בעבר , והנה אני פה שוב עם שאלות חדשות . 1. האם יש מושג שנקרא גילו עריות ריגשי ברפואה או בכלל ? אם כן , בבקשה תגיד לי מה זה . 2.הכדורים שרשם לי הרופא הנוירולוג -ואבן , לא עזרו לי , וכעת הוא שולח אותי לטיפול אצל פסיכיאטר , מפני שאין בידו לטפל בהתקפי החרדה שלי , האם זו האופציה היחידה שקיימת ? 3.נאמר לי בקופ"ח , שאני יכולה לבחור כל בי"ח , וללכת לטיפול פסיכיאטרי , שזה לא קשור יותר לקופ"ח , האם ההפניה נכונה והאם זה כרוך בתשלום מאחר ועכשיו משרד הבריאות אחראי לנושא ? 4. האם יכול להיות מצב של גילו עריות עם אב חורג ..????? מקווה שלא העמסתי יתר על המידה . בתודה מראש ה....מוטרדת . ( מטופלת במרכז לנפגעות )
בקשר לשאלותיך בעניין גילוי עריות רגשי יכול להיות דבר כזה :-( עד לתשובתו של ד"ר הידש, תוכלי בינתיים לקרוא על "גילוי עריות סמוי" באתר של "מקום": http://www.macom.org.il/incest_covert.asp
מודה לך מאוד על האינפורמציה , הולכת לגלוש ולקרא , ערב נעים .
לאיזו תרופה מבין השתיים יש יותר תופעות לוואי? תודה מראש ליאת.
לליאת, רספרידל היא תרופה שידועה במעט תופעות לוואי שיש לה. אישית התנסיתי בשתי התרופות, ורספרידל הייתה יותר "נוחה" עבורי כמעט ללא תופעות לוואי. את יכולה לחפש אינפורמצייה על התרופות באינדקס תרופות של infomed או כל אינדקס תרופות אחר. יום טוב, אני.
לליאת למרות ששתי התרופות עדינות עם מעט תופעות לוואי באופן יחסי ונמצא בעבודה אחרונה שהן מאוד דומות מבחינת ההשפעה החיובית וגם תופעות לוואי. בכל זאת הרספרידל שייכת לדור החדש עם פחות תופעות לוואי והפרפנן לדור הישן. כל טוב דר' גיורא הידש
בני נטל לאחרונה כמויות גדולות של חגיגת. הוא מטופל בלמיקטל, ריספרדל ורמרון. האם יש אפשרות לבדוק אם נגרם נזק פיזיאולוגי ונפשי? האים יש ערכות בדיקה לחגיגת?
שלום, שמעתי על מספר מצומצם של עבודות אשר מצאו שחגיגת גורם לנזקים ובעיות נפשיות, אבל מדובר בקשר לא מובהק בין שני הדברים. חבל ששאלתך אינה מפורטת אבל כנראה שלבן יש נזק נפשי, אחרת הוא לא היה מטופל בתרופות?? איני חושב שעלול להגרם נזקים גופניים אבל אם ישנם סמנים לכך או חשש אפשר לבצע בדיקות גופניות למרות שהן לא עוזרות בהרבה. כל טוב דר' גיורא הידש
ךתודה
אני משתדל אבל קורה שתשובות חומקות מעיני. אשמח ואודה לכל קישור שיפנה לשאלה שלא עניתי עליה. כל טוב דר' גיורא הידש
הבנתי שישנם 20% שעליהם לא תעבוד התרופה (ריטלין). שאלתי היא מה החלופות האחרות, והאם התרופה "קונצרטה" עובדת בצורה אחרת מריטלין והיא כן יכולה לעזור במקרה שהריטלין לא עוזר, או שבעצם יש חלופות אחרות ל-ADHD במקרה ששניהם לא עוזרים? מדובר במקרה של ילדה בת 7.
לעינת קונצרטה היא ריטלין אבל עם השהייה ולכן אותה המולקולה הפעילה של ריטלין רק עם שחרור מושהה ומשך פעולה ארוך. ישנן תרופות נוספות שעשויות להשפיע ולעזור אבל איני חושב שאני מוסמך להמליץ כיוון שאני פסיכיאטר למבוגרים ולא לילדים. כל טוב דר' גיורא הידש
