פורום פסיכיאטריה

שלום רב, שאלתי היא מדוע בזמן המניה מרגישים קרבה לאלוהים ולתורה אני שמתי לב שכל הזמן מדברים על נושאים כאלה ואיך אני יכולה לשכנע את אחי שעדיין מאוד בטוח שהוא ראה את אלוהים ושיש לו כוחות משיחיים הוא מאמין שזה באמת קרה ורוצה לשאול רב אם יכול להיות מצב שאלוהים התגלה אליו, אני מנסה להסביר לו שאילו הזיות של המניה אבל קשה לו עדיין לקבל את זה גם אחרי שעברו כבר 3 חודשים , מה עושים בבקשה תענה לי ותעזור לי לתת לו תשובה הגיונית. תודה רבה רונית

לרונית בדרך כלל במאניה ישנן מחשבות של מיוחדות וגדלות אצל אנשים שהבסיס שלהם והביטחון העצמי שלהם חלשים ויש להם צורך להרגיש חשובים ומיוחדים. אבל תשובה זו מאוד כללית. בפסיכוזה האדם באמת מאמין במה שהוא חושב ולכן לא ניתן באופן הגיוני לשכנע אותו, בדרך כלל מה שעוזר לצאת מהמצב הוא הזמן וגם תרופות. הדבר הנכון ביותר שאפשר להגיע אליו הוא שתהיה ביניכם הסכמה שאתם לא מסכימים. כלומר אחיך ידע שאת חושבת אחרת ואינה מסכימה איתו, הוא ימשיך לכבד אותך ותמשיכו להיות חברים למרות שאינכם מסכימים. ולהיפך, כך גם את איתו. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר! אני סובל ממחלת נפש והיו לי מספר מניות, כמו כן בהתקף הראשון היה לי מחשבות של גדולה וקרבה לאלוהים,אני לא חושב שהיתה לי איזו שהיא בעיה חברתית או בעיה בבטיחון העצמי לפני המניה דווקא אחריה הבטיחון ירד והרצון לחיות ירד.(שאתה מבין מה עשית ואמרת) אז אני חושב שזב בכלל לא מחייב שזה קשור לבעיה בבטחון העצמי או משהו כזה אולי פשוט אתה מרגיש בעט צרה ואתה מנסה לחשוב שאלוהים מתקרב אליך וכאלה, ומי שחבה את זה על בשרו יודע אל מה אני מדבר תודה וכל טוב

שלום אני מתכננת להיכנס להריון. נוטלת זיפרקסה 15 מ"ג. פניתי למרכז הטרטולוגי בירושלים והם אמרו לי שאין בידיהם מספיק מידע מוכח בקשר לשאלה הזו. עדיין לא נעשו מספיק מחקרים. רציתי לדעת האם למישהו יש כתבות/קישורים על הנושא הזה?

לאלונה, תנסי בגוגל סקולר (שזה רק למאמרים): "zyprexa pregnancy" הנה הקישור של החיפוש הנ"ל, ממבט חטוף יש שם חומר בנושא: http://scholar.google.com/scholar?hl=en&q=zyprexa+pregnancy&spell=1 יום טוב, אני.

לאלונה בדרך כלל המכון הטרטולוגי הוא המעודכן ביותר, את יכולה לנסות גם באסף הרופא שיש להם מחלקה דומה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

לד"ר הידש ולאנשי הפורום, בזמן האחרון נושא הרפורמה בברה"נ עולה מחדש, ואחרי כ-10 שנים מאז שיצאה לדרך הרפורמה בבריאות כללית כנראה יתחילו לזוז דברים גם בברה"נ. בעקבות חוק בריאות ממלכתי שנחקק מזמן הוחלט להעביר את כל שירותי הבריאות מרשות המדינה/משרד הבריאות לקופות החולים. החתום היחיד שנשאר ברשות המדינה הוא תחום בריאות הנפש. בשל אי הסכמה בנוגע לתקציב שהמדינה תשלם לקופות החולים על טיפול בחתום בריאות הנפש נשאר תחום זה בידי משרד הבריאות מזה כ-10 שנים. קופות החולים רצו תקציב גבוה יותר מזה שהמדינה הציעה. לאחרונה מתרוצצות שמועות כי הרפורמה בבריאות הנפש יוצאת לדרך, ובשנים הקרובות יעבור הטיפול מרשות המדינה לקופות החולים, זאת אף כי קופות החולים עדיין לא הסכימו לקחת על אחריותן את הטיפול בבריאות הנפש בשל הסכסוך המתמשך בנוגע לתקציב. אני תוהה מה יקרה, האם פירוש הדבר שהתחנות יעברו לרשות ידי קופות החולים? או שתחנות ייסגרו מבלי שיקום מענה מתאים בקופות החולים? או שאולי יווצר מחסור בשירותי הטיפול עקב קיצוצים קרבים ואז גופים פרטיים יצטרכו לקום על מנת לספק את שירותי הבריאות? האם קופות החולים יציעו מענה מוגבל בלבד וקטן מזה המוצע כיום בתחנות לבריאות הנפש? מה הולך לקרות בעצם? מודאגת! אשמח לשמוע עוד אינפורמצייה בנושא, כמו גם דעות בעד/נגד/אמביוולנטיות בקשר לרפורמה. ולד"ר הידש - מה ידוע לך? מה דעתך על המתרחש והצפי שלך לעתיד לבוא? שנה אזרחית טובה, אני.

לשרון אני בהחלט חושב שצריך להכניס את הפסיכיאטריה והגריאטריה לקופות החולים. לא שלתהליך הזה לא יהיו קשיים אבל לפחות יקטינו את הסטיגמה מבריאות הנפש. לצערי כבר עשר שנים אני שומע שיעשו את הצעד הזה ולכן אני מאוד פסימי לגבי העתיד. אבל אין ספק שזהו צעד הכרחי ופעם הוא עוד יקרה... כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי שתי שאלות :1.האם אחרי שהשתמשתי שנה בפקסט 30 מ"ג והפסקתי לכמה חודשים ואחר כך שוב חזרתי להשתמש יש סיכוי שהתרופה תשפיע פחות או שאין לכך חשיבות ? 2.איך התרופות האלה משפיעות על המחשבות שלנו מעבר להשפעתן על ספיגת הסרטונין,האם התרופה מסוגלת לסלק מחשבות רעות??

לעניות דעתי כי גם אני הפסקתי לתקופה של שנה ופתאום זה חזר בפעם הבאה זה לוקח יותר זמן וכמו כן המינון שלקחתי הפעם גדול יותר. וכבר אחרי חודשים והשיפור רק כ-80 אחוז הבעיה מתמקדת יותר בבוקר ויש כל מיני תופעות לואי של רעידות כשאני נח לשניה או בידים אני חושב שיש רופאים שפעם השניה הם נוטים להחליף תרופה אבל המומחים לרפואה יודעים טוב יותר

להגר לצערי התצפית שבפעם השניה התגובה פחות יעילה קיימת אבל כל אחד לגופו, ראיתי אנשים שהגיבו טוב גם בפעם השניה. הסרוטונין קשור לצבע של מצב הרוח, כידוע כאשר אנחנו בדיכאון או מצב רוח ירוד גם החשבות נצבעות באפור/שחור, וכאשר ישנה שמחה כל בעיה נראית קטנה יותר. כך שבהשפעה על הצבע של הרגש אפשר להשפיע על המחשבות ואפילו לסלק מחשבות רעות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, לפני יומיים כתבתי כאן בפורום כמה שאלות ועכשיו אני רוצה לחדד אותן: אנא התייחס לשתי הנקודות הבאות: 1. אני נוטלת כדורים מזה 4 שנים כשבכל מהלכם אני ברמסיה קלינית. לפני שנה הפסיכיאטר שלי ניסה להפסיק לי את הכדורים וזה לא הצליח. האם עכשיו כשאני מרגישה לגמרי טוב אפשר לנסות להפסיק שוב או שכדאי להמתין עוד לפני שמנסים להפסיק טיפול? (אני פשוט רוצה לדעת אם יש טעם לגשת עכשיו לחוות דעת שניה). 2. האם בגלל העובדה שאני מתוחה בזמן האחרון בעבודה זה אומר שלא כדאי לי לרדת עכשיו מהכדורים? (שוב אני שואלת כדי לדעת אם יש טעם ללכת לחוות דעת שניה). כאמור הפסיכיאטר שלי מתנגד כרגע להוריד לי את הכדורים.

לנעמה עניתי לך על השאלות הללו במקום המקורי של שאלותיך, דפדפדפי אחורה ותמצאי את התשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי לפעמים פחדים על מוות כאלו אני צעיר ובא לפעמים מחשבות של פחד שאני לא ארצה למות אף פעם וזה מפחיד לחשוב שבסוף מתים לא יודע ממה זה נבע אולי מהלוויה שהייתי בה פעם ולא חלילה בגלל מחלה פשוט מחשבות שבאות בלילה ומחרידות אותי על מחשבות של מוות איך להתגבר על חרדות כאלו בוודאי שזה חלק מכל אדם וכולם חוששים מכך אך אצלי זה מפחיד ממש ובא בכל תקופת חודשים

לליאור כפי שכתבת מחשבות כאלו ישנן אצל כל אדם. כמובן שצריך להגיע לרופא או לפסיכולוג כדי לבדוק ולהעריך האם אצלך המחשבות בעוצמה גדולה רבה מהרגיל או שמפחידות אותך יותר מהרגיל. כמו כן צריך לבדוק האם אין דיכאון שהוא גורם לריבוי מחשבות על מוות. בכל אופן, בדרך כלל הטיפול הוא בשיחות=פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב בעקבות דיכאון קל ממנו סבלתי, פניתי אל רופאת המשפחה וקיבלתי ממנה פלוטין. הרופאה המליצה ליטול 10 מ"ג ביום. כידוע, קשה לחצות את קפסולת הפלוטין ולעיתים קרובות חלק מן האבקה נשפכת החוצה. האם במצב של דיכאון קל אפשרי לעלות למינון של 20 מ"ג על מנת שאוכל לקחת כדור שלם? כמו כן, האם תרופה מסוג SSRI כמו פלוטין יעילה במצב של דיכאון אשר מתבטא בעיקר בחוסר אנרגיה ועצב, או שמא במצב כזה יעילה יותר תרופה מסוג SNRI? מה ההבדל ביניהן?

בדרך כלל נותנים 10 מ"ג רק בתחילת הטיפול להתרגל לכדור ואח"כ עוברים ל20 מ"ג אם זו קפסולה אז אני לא יודע אם אפשר לפתוח אותה , אם זה כדור יש חוצה כדורים מיוחד. הפלוטין נחשב לכדור מעורר כך שבהחלט יכול לעזור לך במצבך , הפלוטין מעלה את רמת הסרוטונין במוח ואילו הכדורים ממשפחת ה snri משפיעים גם על הסרוטונין וגם על הניורואדרנלין. לוקח לכדור כמה שבועות עד שמתחיל להשפיע וכ 3-4 חודשים להגיע להשפעה מירבית .

הכדור הזזזה משפיע על התפקוד המיני. לרעה כמובן. לןא כדאי לך לקחת. קחי רסיטל או לא יודעת מה אחר..לשאר אין בד"כ תופעות כאלה. בהצלחה.

משתמש בסורקסט 40 מ"ג וכמעט כל השאר חווה בעיה מינית לא מצליח להגיע לשפיכה ממה שאני קורא בכל הפורמים של הפסיכאטריה . כי כמע לכל הכדורים נוגדי נחרדה והדיכאון מהדור החדש יש בעיה עם המין ושאלתי האם בעתיד הקרוב יש תרופה חדשה או שיפור של הכדורים החדשים. שלא יפגעו במין כי מה שקורה צצצה בעיה חדשה לפתחנו והיא בעית המין שמכניס מימד נוסף לבעיותנו? מה אומרים כל המחקרים בנושא החברות המיצרים ומכוני מחקר אחרים. כי ויאגרה לא תביא אורגזמה אלא אם יש בעית זיקפה וזיקפה יש חשק יש אבל תוצאות סופיות אינם בנמצא כרגע?

שלום, מדובר על תופעת לוואי עם התרופות שפועלות על הסרוטונין. כמו כל תופעת לוואי היא לא חייבת להופיע אצל כולם ויתכן שתרופה אחרת מאותה המשפחה לא תגרום אצלך לבעיות במין. ישנן תרופות הפועלות במנגנון שונה וגם הן מהדור החדש כמו האדרונקס והזיבן והן אינן גורמות להפרעות במין. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני עושה אימוני משוקולות לפחות 4 פעמים בשבוע כדי להוסיף מסת שריר ולהוריד קצת שומן- אני לוקח רסיטל. האם התרופה הזאת יכולה להשפיע על המטרה שלי לכאן או לכאן?(אני מאד מוטרד מזה) תודה רבה מראש

לשי איני חושב שהרסיטל עלולה להשפיע על הוספת מסת השריר אבל איני מכיר מחקרים בנושא כל טוב דר' גיורא הידש

אם זה מעלה אותך במשקל~ חלק מזה תמיד יהיה מסת שריר. אם זה מוריד במשקל , סביר להניח שזה לא מעלה מסת שריר. זה ישרוף שומן ואולי קצת שריר. תלוי כמה חלבונים אתה אוכל.

אבא שלי סובל מתופעות של דיכאון וחרדה נתקלתי בפרסום בעיתון למכשיר בשם מאסטר מיינד האם מישהו שמע או היתנסה במכשיר ?

שלום, המסטר מיינד עד כמה שאני יודע הוא שיטה של דימיון ומחשבות חיוביות, לכן הוא מתאים יותר לחרדה מאשר לדיכאון. בדיכאון הוא עלול להחמיר את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! רציתי לדעת במה שונה הכדור הזה מהאחרים, מקבוצת ה - SSRI וה - SNRI? מאיזו משפחה הוא? והאם כטיפול יחיד ולא משולב הוא הוכח כיעיל? במה כדאי לשלב אותו? אחרי כמה זמן הוא מתחיל להשפיע? אני יודע שבארץ משתמשים בו בעיקר לגמילה מעישון... שאלה נוספת, מתי ניתן לומר בוודאות שסימבלטה לא עוזרת? הרופא שלי רוצה שאחליף את הסימבלטה לזיבן בעוד כשבוע וחצי(כאשר אהיה 5 וחצי שבועות במינון של 60 מ"ג) במידה ולא יהיה שיפור, האם זה נכון, לדעתך, לעשות כן? הוא גם שילב לי היום ליתיום 3 פעמים ביום לשבוע וחצי הקרובים "כדי לנסות להשיג את המירב מהסימבלטה". האם זה יעיל לתת ליתיום לשבוע וחצי במינון של 900 מ"ג ליום? מצטער מראש על ריבוי השאלות, תודה.

שלום ארז, ליתיום או דפלפט יכולים לחזק את השפעת הסימבלטה ולכן זה שילוב טוב בדיכאון קשה. בנוסף אפשר ורצוי לעלות במינון של הסימבלטה, ליתר דיוק, להכפיל את המינון ל-120 מ"ג ליום. בד"כ לא כדאי לקחת זייבן עם סימבלטה- יהיה לך סלט רציני ביחד, עקב השפעה על קולטנים שונים, בחלקה גם חופפת. לזייבן עיקר ההשפעה על הדופמין, השפעה מאד מעוררת. משפיע גם על הנוראדרנלין (DNRI). נחשבת לאפשרות טיפולית סבירה נגד דיכאון, למרות שלא בקו ראשון. השילוב של סימבלטה 120 מ"ג + ליתיום 900 מ"ג יכול בהחלט להוציא אותך מהדיכאון, גם אם יקח עוד חודש לצורך העניין. תדבר עם הרופא לגבי מינון הסימבלטה ואל תמהר להחליף אותו כל עוד אתה לא לוקח מינון מלא (המינון שציינתי). רפואה שלמה, דור.

לדור האם אתה רופא או סתם אחד שחושב שהוא מבין גם רופא לא יכול לתת מינון במילללללללללללל

שלום רב עמי שם בדוי הוא השם של בעלי לצערי בעלי נכנס לדיכאון לאחר תאונת עבודה לפני כ 3 שנים ומצבו הבריאותי הידרדר פלאים בנוסף לדיכאון התפרצה אצלו מחלת הסוכרת ופסוריאזיס פצעים בכל הגוף בצורה מחרידה לצערי משפחתי היא לא מה שהייתה פעם במיוחד שיש לאב התקפים של דיכאון אני כותבת ולצערי גם בוכה הוא נמצא אצל פסיכיארטרית בשיחות אבל אין שינוי הוא גם שותה רסיטל ועוד כדור שנקרא וויפקס [אני חושבת] אני רוצה לדעת אם יש איזה פיתרון חוץ משיחות אודה לכם מאוד לגבי פיתרון הבעיה

לעמי את כותבת שבעלך מקבל שני סוגים של תרופות נוגדות דיכאון ואת כותבת בצדק שאפשר לחשוב על הוספה של שיחות. לעתים מצב אחרי תאונה הוא קשה ולא קל לטיפול, במקרים קשים במיוחד אפשר לשקול אשפוז במחלקה פתוחה או אשפוז יום כדי שיקבל טיפול אינטנסיבי יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, במשפחתנו חולה סכיזופרניה בן 38, הוא אינו מטופל - מסרב ליטול כדורים. מצבו רע מאוד - חושב מחשבות שווא ומדווח על התגלויות אלוהיות. אנחנו רוצים לעזור אך לא יודעים כיצד. כל ניסיונות השכנוע ליטול כדורים נכשלו, כיצד ניתן להגיע למצב שייקבל טיפול.? איך אפשר להביא אותו למרפאה פסיכיאטרית. יש לציין כי עד כה לא פגע באיש אך הוא משרה אווירת פחד סביבו, ולא ברור מתי ייקרה האסון.

ניתן להזמין (באופן פרטי בלבד) פסיכיאטר לביקור בית. הפסיכיאטר יוכל ליצור איתו קשר ובאותה הזדמנות, בדרכי נועם, לתת לו זריקה של תרופה שמשפיעה לחודש שלם. לגבי ההמשך, תצטרכו להביא אותו לפסיכיאטר או להביא את הפסיכיאטר אליו.

לגל שאלה קשה מאוד, כיצד ניתן לעזור לאדם שאינו רוצה בעזרה למרות שהסירוב הוא בגלל מחשבות שווא ומצב פסיכוטי? ישנם מספר דיונים בפורום וגם בעמוד הנוכחי ותוכלי לראות את התשובות. אוסיף, שצריך הרבה מאוד סבלנות ולחשוב על אדם או אנשים היכולים להשפיע עליו, לעתים בזמן מסויים האדם יסרב כל טיפול ויכול להיות שבזמן אחר הוא יסכים, כך שאסור להתייאש וכל הזמן לשדר את הצורך בטיפול והעובדה שאתם מוכנים לעזור לו בכל דרך שיבחר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום שמי שי ואני בן 19 ומה שאני בחור עם כמה בעיות נפשיות. אני בחור שלרב יושב בבית ולא עושה כלום ומה שמעגל החברתי שלי לא מורחב מכיוון שאני חרד להשתלב בחברה מכמה סיבות ומה שכתוצאה מכזה אני מתחרפן לפעמים מזה שאני יושב בבית ומזה שאין לי חברים ומקבל כריזות וכתוצאה מזה יש לי התפרצויות זעם. ומה שהובחנתי שאיש שסובל מהפרעה אובססיבית כפייתית (ocd) ומה שבונוסף אני לוקה בתסמונת טורט ומה שפניתי לנוירופסיכיאטרית לטיפול בבעיות אלו ומה שהיא נתנה לי פבוקסיל לטיפול בחרדות במינון של 50 מ"ג ולאחר תקופה בה גמרתי לקחת את כל התרופה היא העלת לי את התרופה ל100 מ"ג והוסיפה עוד תרופה הנקראת ריספרדל 1 מ"ג לטיפול בטיקים ומה שאני לא לוקח את התרופות ברצף פשוט ישנם מצבים בהם אני מפסיק לקחת את התרופות ואז הכריזות מזה שאני יושב בבית ולא עושה כלום ומזה שאין לי חברים ללכת אליהם או לצאת לבלות איתם עכשיו השאלה שלי האם זה כתוצאה מהפסקת הלקיחה של התרופה או שזה קשור מההפרעה האובססיבית הכפייתית שיש לי והאם פבוקסיל יכול לעזור בטיפול בבעיה זו ואם לא למה יכולה בעיה זו להיות קשורה?, תודה!

לשי מדבריך לא כל כך הבנתי האם התרופות עוזרות לך. במידה והן עוזרות ומקילות אז עדיף להמשיך איתן. בכל מקרה לדברים שאתה מתאר יש להוסיף שיחות=פסיכותרפיה וגם פעילות חברתית. אולי כדאי להתחיל במסגרת מוגנת כמו המועדון החברתי בעמותת "אנוש". כל טוב דר' גיורא הידש

די די די די די!!!!! זה כואב כל כך !!!!!!

נועה יקרה אין לי אלא להצטרף לכאב שאת משדרת אלינו. אכן כואב, כואב, כואב. יחד עם זאת, זה כאב שעובר. היום אני כבר לא חשה אותו מול המטפלת שלי שסיימנו את הטיפול לפני כחצי שנה. התייסרתי המון, גם סביב הפרידה, וגם בהתהליך הטיפולי. התייסרתי מול העוצמות של הרגש שחשתי כלפיה. ברמה של להיות מאוהבת בה. כואב מאד, מביך, כל הדברים. אבל לפני כמה שבועות נפגשתי איתה שוב, אחרי ארבעה חודשים של הפסקה, והפלא קרה- שוב לא חשתי את העוצמות. שוב ראיתי בה כאחד האדם. אמנם עדיין אהובה, אבל בגובה העיניים, בלי כל התוספות העוצמתיות והכואבות מהן "סבלתי"- תוספות שקוראים להן בפסיכולוגית- העברה. אז זה אפשרי. אם תרצי לכתוב לי עוד גם למייל, אני כאן. רק טוב, תמי.

ד"ר שלום, בהמשך לשאלתי הקודמת - לאחר כמעט 4 חודשים בהם טופלתי ע"י ציפרלקס (בתחילה במינון של 10 מג' ואח"כ במינון של 20 מג') ללא שיפור, הפסיכיאטר הורה לי לעבור לרסיטל. מס' שאלות לי : 1. נאמר לי כי אתחיל בכדור אחד - האם נכון שמדובר ב 20 מג' או שמא יש מינונים שונים של רסיטל ? (כלומר אריזות שונות של אותה התרופה עם מינוני כדור שונים ? אני פשוט לא מכירה את התרופה ...). 2. איך מתבצעת ה"החלפה" ? האם פשוט להפסיק לקחת ציפרלקס ולהתחיל לקחת רסיטל או שיש תקופת חפיסה בה לוקחים את 2 התרופות ? תודה, עדי.

רסיטל=ציפרמיל וציפרלקס זאת אותה גברת בשינוי אדרת. התרופה ציפרלקס מכילה רק את האננטיומר מטיפוס S - שהוא הפעיל. התרופה ציפרמיל מכילה את אותו האננטיומר בדיוק. היא גם מכילה את בן הזוג הרסימי שלו מטיפוס R שאיננו פעיל. על כן 20 מ"ג ציפרמיל שקולים בדיוק ל 10 מ"ג ציפרלקס וגם ההשפעה (לחיוב או לשלילה) זהה. ההבדל היחיד הוא שפג תוקף הפטנט על הציפרמיל, ואילו לא פג תוקף הפטנט על הציפרלקס. על כן היצרן יכול לבקש (ולקבל) מחיר מופקע על הציפרלקס. למרות זאת, בעוד שהרסיטל הוא גנרי (חיקוי של הציפרמיל), הרי שהציפרלקס עדיין מיוצר על ידי החברה המקורית בעלת הפטנט, וייתכן שזה יתרון (קטן בלבד) בתחום אמינות החומר, נקיונו ויציבותו.

הי דור, שאלתי את הפסיכיאטר לגבי זה כי זה גם המידע שקיים ברשותי. הוא אמר שבכל מקרה כדאי לבצע את ההחלפה ואולי הרסיטל יעזור יותר. טרם קיבלתי תשובה לגבי אופן ביצוע ההחלפה ... בעקרון, שוחחתי עמו עכשי ווהוא אמר לי להוריד מינון של הציפרלקס ביומיים הקרובים ל 10 מג' במקום 20 (כדור 1 במקום שניים), וביום השלישי להחליף לרסיטל. נשמע הגיוני ? אולי לא הבנתי נכון ויומיים אני צריכה לקחת במקביל 10 מג' של ציפרלקס+ כדור רסיטל ? ד"ר הידש, אודה לתשובתך :-) תודה !!!

בן משפחתנו סובל מסכיזופרניה פרנואידית מזה כ- 8 שנים. הוא בן 36 והיה מאושפז כבר כמה פעמים בבתי חולים במחלקות סגורות ופתוחות. כרגע הוא נמצא בדיור מוגן, אך ידוע לנו כי הוא בתקופה לא טובה. לדעתנו הוא גם משתמש בסמים. המשפחה הקרובה לא מסוגלת לתת לו תמיכה מסיבות שונות, ואנו (ממשפחתו המורחבת) רוצים לעזור לו ולא כל כך יודעים איך. אנו זקוקים לתמיכה וליווי ולא יודעים למי לפנות. שאלתנו: למי ניתן לפנות כדי לקבל הדרכה / סיוע וליווי שלנו בטיפול שלו? איך ניתן לסייע לו? האם ביקורים שלנו בתורנויות יכולים לסייע או להזיק? (כאשר נפגשים איתו לא תמיד יודעים איך להגיב להאשמותיו /טענותיו שבחלקן כמובן לא מציאותיות, מוגזמות ).

שלום, אכן הבעיה קשה כי בדרך כלל הירידה במצב הוא כאשר מפסיקים את הטיפול התרופתי או כאשר חוזרים לסמים, יתכן ויש צורך בתהליך של גמילה? עמותת "אנוש" היא עמותה של הורים ומשפחה אשר עוזרת לבני המשפחה להתמודד עם המחלה ועם בן המשפחה החולה, כך שאפשר לקבל הרבה אינפורמציה באנוש. באופן כללי לא צריך להתווכח עם האשמות ומחשבות לא מציאותיות, צריך לשאוף למצב של חוסר הסכמה. כלומר אתם יודעים שמחשבותיו לא מציאותיות ואינכם מסכימים אתו אבל ממשיכים בקשר למרות חוסר ההסכמה. כך גם הוא יודע שאתם חושבים אחרת אבל מוסכם עליכם שאתם נשארים ידידים למרות חוסר ההסכמה. מה שברור שלא תצליחו לשכנע אותו שהוא טועה לכן לא כדאי לריב. כל טוב דר' גיורא הידש

משפחה יקרה, בני היקר סובל אף הוא מסכיזופרניה וליבי ליבי עליכם. זוהי מחלה המביאה חורבן הן לחולה והן לסביבתו. לאחר ניסיון של שנים אני ממליצה מאוד לפני שאתם מתחילים בביקורים וקשר כל שהוא, לקרוא תקציר של ספרות רפואית, להבין את מהות המחלה והסימפטומים, מה חווה החולה, להבין מהי פראנויה, מחשבות שווא, חרדה ועוד הגדרות כאלה ואחרות. כל מפגש עם חולה כרוך במועקה וכאב, יכול לערער אתכם נפשית אם לא תהיו מוכנים בהתאם. זו מחלה מורכבת וקשה וככל שתדעו יותר את המאפיינים יהיה לכם פחות קשה. ( שימו לב, לא אמרתי "יותר קל"...) יש מצבים קשים שאין טעם למפגש שלכם עם החולה כי הוא "לא כאן". הוא לא קשור למציאות, הוא בהתקף פסיכוטי ואז זה גם לא עוזר לו וגם מזיק לכם. והאמינו לי, אני יודעת על מה אני מדברת. אני בהחלט מבינה את רצונכם הטוב והוא נתון להערכה מאוד, אבל אל תמהרו לעשות מעשה לפני למידה בסיסית של המחלה. מאחלת לכם הצלחה במשימה הקשה שאתם לוקחים על עצמכם ומחזיקה אצבעות. נורית.

ד"ר שלום, לאחר כשלושה וחצי חודשים בהם אני נוטלת ציפרלקס ללא שינוי, הפסיכיאר הנחה אותי לשנות לרסיטל ואני מקווה שמכאן תבוא הישועה ויפסקו החרדות ... (אנ יאופטימית). יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכלו לענות עליהן : 1. את הציפרלקס אני נוטלת בערב, האם ליטול את הרסיטל גם בערב או שרסיטל עדיף בבוקר ? 2. אני משתמש בגלולות גינרה. האם הרסיטל עלול להשפיע על יעילות הגלולה ? האם צריך להשתמש באמצעי מניעה נוסף ? הריון עלול להיות לא במקום בתקופה זו בחייי :-)... 3. ככלל, האם ייתכנו תגובות בין תרופתיות או יקרה המצב ההפוך בו הגינרה משפיעה על יעילות הרסיטל ? תודה.

לעדי הגינרה אינה משפיעה על הרסיטל ולהיפך, כך שזה בסדר. ברסיטל וציפרלקס יש את אותה המולקולה הפעילה, כך שאיני מבין מה הטעם להחליף מציפרלקס לרסיטל, לעתים עדיף להחליף לתרופה אחרת או תרופה הפועלת במנגנון שונה? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, גם אני שאלתי את הפסיכיאר את אותה השאלה אך הוא אמר שיש כאלה שלא מגיבים לציפרלקס אך מגיבים לרסיטל ... האמנם ??? אני די מיואשת, אך החלטתי שאין לי מה להפסיד ... עדי

שלום רב, אני פונה אליך בקשר לאחי בן ה-38. אני זוכרת כילדה כל מיני התפרצויות של כעס ורצון לשקט מוחלט מצידנו האחים. מה גם והוא היה אומר שאני לא אני ויש עוד דמות שלי...מה שאפפעם לא הבנתי והפחיד אותי כילדה..אחי הבכור הסביר לי בגיל 16 בערך שיש לאחי מחלת נפש שנקראת סכיזופרניה פרנואידית..נדמה לי שידעתי את שם המחלה אז... הוא היה באשפוז בביה"ח בשוייץ ומטופל עד היום אצל פסיכיאטרית בביה"ח בארץ. זכורים לי מס' מקרים שכנראה כה מודחקים כיוון שאין אפשרות להאמין..שאכן קרו. גרתי עם חבר שלי והוא ישן אצלנו לאחר שלא רצה לחזור לעיר בו הוריי גרו.. הוא ביקש לישון לידי...ואני יצאתי מהבית כולי בוכה ונבהלת.. בפעם אחרת עשינו סיבוב ברכב והוא אמר לי שיש לי עור נעים והוא רוצה להתנשק.... כמובן שהסברתי לו שזה שטויות...ואני אחותו..ואז הוא ביקש שלא אספר לאימא דבר.. כמובן ששוב פרצתי בבכי והתקשרתי לספר לאחי הבכור... מאז..הוא בסדר.עובד עבודות כלליות במקום כלשהוא.ממשיך ליטול כדורים. לא היו לאחרונה מצבים כאלו חריגים.. אחי הבכור הסביר שזה קרה עקב הפסקת נטילת הכדורים לפי רצונו האישי ולכן השתבשה עליו דעתו...אז.. הבעיה שהוא לבד חי רק עם אימא.אין לו חברה.הוא בודד כי הוא כבר מבוגר ומן הסתם בגיל הזה כולם נשואים עם ילדים. הוא אדם מדהים עם לב זהב ונורא קשה לי לראותו כך. הבעייה לאחרונה היא שאין לו כוח לקום בבוקר לעבודה וכך הוא יום כן יום לא מתייצב לעבודה. לאחרונה..הוא לא מתעורר לדבריו ומרגיש מאוד עייף! אימי מנסה לעודד ולדחוף אותו כן לצאת לעבודה כי היא רואה שאם מדובר במפגש חברתי הוא מוכן ראשון וכ"כ שמח לעשות דברים כיפיים. הוא אומר לי "אני יודע..שזו בעיה..כי לדבר כיפי יש לי חשק ולעבודה חש עייפות.." השאלה - כיצד לנהוג? מאחר וזה חוזר על עצמו שנים כולם התרגלו ולאפחד תכל'ס אין השפעה ישירה או התערבות כי רגילים לזה. השאלה אם זה נכון לעזוב את המצב כמות שהוא כי זה מה יש והוא לעולם לא יהיה כמו כולם?? האם סכיזופרניה כה קשה ונשארת לנצח? האם בד"כ אנשים חוזרים לעבוד או שמא נשארים חסרי תעסוקה בד"כ.? אני חושבת שאחי מאוד חזק. להישאר בודד בעולם זה דבר עצוב ומאוד קשה. רציתי לשמוע את דעתך בעניין. תודה!

לחלי חבל שבמשך השנים אחיך לא נעזר במסגרות אשר מתמחות בעזרה בדיוק בנושאים שאת העלאת, עמותת "אנוש" למשל, מתמחה גם בעזרה בדיור מחוץ לבית בדרך לעצמאות, גם בחלק החברתי של נפגעי נפש וגם עוזרת במציאת עבודה המתאימה לכל אחד לפי יכולותיו והמגבלות כפי שתיארת. ישנן הרבה אפשרויות, בשלב ראשון כדאי לפנות למועדון אנוש הקרוב למקום מגוריו של אחיך. כל טוב דר' גיורא הידש

לחלי, הדבר תלוי במוטיבציה הפנימית שלו להשתקם. לא קיים שיקום בכפיה. כנראה שהמוטיבציה חסרה וזה חלק מהמחלה. אינני רואה טעם לדרוש ממנו דברים שהם מעל ליכולתו האישית. בדידות איננה בהכרח גורמת לסבל אצל חולים בסכיזופרניה. בכל מקרה, המחלה מוכרת בביטוח לאומי כמחלה מגבילה וכרונית והוא זכאי לקצבת נכות מלאה, שמאפשרת לחולים קיום מינימלי בכבוד ואפשרות למימון התרופות. במקרה של הפסקת טיפול תרופתי, הפסיכוזה עשויה לחזור. אגב, אם הוא ביצע בך מעשים מגונים וזה מטריד אותך מאז, אז כדאי לך להתיעץ בנושא עם איש מקצוע. לא בטוח שאותם מעשים שעשה בך קשורים לפסיכוזה. ביצוע מעשים מגונים קיימים לעיתים ללא קשר למחלת נפש.

שלום , אני מטופלת ברסיטל, חודש וחצי בדיוק, 20 מ"ג, וזאת לאחר עייפות מרובה,חוסר באנרגיות, לחץ, עצבנות רבה, תופעות קדם ויסתיות, חרדות והרגשה כללית שהחיים כבדים עלי. יש שיפור ניכר של בערך 70-80% בהרגשה הכללית. אך בכל זאת הייתי רוצה להרגיש יותר בחיוניות ובאנרגיה שעדיין חסרים לי. מרגישה יותר רגועה, תופעות הקדם ויסתיות השתפרו, פחות עצבנית, פחות חרדה, אך עדיין עייפה וזקוקה לשעות שינה רבות (גם קודם הרגשתי כך, וזה לא השתפר כלל) וחסרת אנרגיות וכוחות. שאלותיי: האם זה עניין של זמן? ואולי ציפיותי מוגזמות? האם זה עניין של מינון? ואולי הכדור לא מתאים? האם הכדור הנ"ל מתאים לסימפטומים, שבגללם התחלתי בטיפול? מצפה לתשובתך המקצועית, ותודה מראש, יסמין

ליסמין נראה שהתרופה מתאימה כיוון שיש שיפור משמעותי. השיפור ימשיך ויתעצם כי התרופה מגיעה לשיא השפעתה כשלושה ארבעה חודשים מההתחלה ואחר כך ישנה התייצבות. כך שיש טעם לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לתשובתך המקצועית , אשמח אם תוכל להתייחס לשאר שאלותיי האם יש טעם לעלות במינון? כדי שארגיש שיפור משמעותי יותר ומהר יותר, ולנושא העייפות שעדיין לא הצלחתי להרגיש בשינוי כלשהו. תודה שוב לתשובתך יסמין

אני סובלת מחרדות קשות ואו-סי-די - נוטלת זיפרקסה שגורמת לי לתאבון , הרופא הציע ליטול גאודון במקום הזיפרקסה, האם הגאודון יעיל לחרדות תודה

לליאת הגאודון פחות מרגיע מהזיפקרסה אבל אינו גורם לעליה בתיאבון ובמשקל, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. כל טוב דר' גיורא הידש

בתי בת 20 לאחר שעברה בעבר 2 התקפים פסיכוטים שירתה בשנה האחרונה בשרות לאומי ומילאה את תפקידה לשביעות רצונם של הממונים עליה . כרגע היא מרגישה שהיא מיצתה את עצמה ומחפשת דבר יותר מענין.לפני כשנתיים היא עשתה כמה קורסים בגרפיקה ממוחשבת מיקצוע שקרוב לליבה ומעונינת לעסוק בתחום. עיסוק בתחום דורש סביבה מבינה ותומכת, אנחנו מחפשים אפשרות כזו ונודה לכל מי שיוכל לעזור לנו לעזור לבת. בברכה יעקב

לקנדשוב אני מקווה שמשהו יענה לך ויוכל לעזור. רציתי להוסיף שישנה מסגרת של תעסוקה נתמכת (באנוש, ב.לאומי), משמעות התעסוקה הנתמכת שיש איש קשר אשר מוצא את מקום העבודה, מדבר על המנהל והמשכורת נמוכה. היתרון הגדול הוא שכל הצוות אינו יודע שמדובר על עובד מיוחד וכך אפשר לרכוש ניסיון וביטחון ובשלב הבא לעבוד בעבודה רגילה. כלומר, מדובר על מסגרת ביניים בין עבודה מוגנת ועבודה רגילה. כל טוב דר' גיורא הידש

לקנדשוב, במסגרת סל שיקום מוצעת עזרה בכל מיני תחומי חיים, כמו גם חונכות, תעסוקה נתמכת והשכלה אקדמאית נתמכת (ועוד). בכדי להיות זכאי לסל שיקום אפשר לעשות זאת בשתי דרכים: האחת - אם בתך זכאית לקצבת נכות מבטוח לאומי על רקע נפשי של 40% קצבה לפחות אז היא זכאית לסל שיקום. פרוצדורה של קבלת קצבת נכות וסל שיקום ניתן לעשות דרך עובדת סוציאלית בתחנה לבריאות הנפש. דרך שנייה - גם אם בתך אינה מוכרת כבעלת נכות נפשית, ניתן באמצעות פסיכיאטר פרטי, המוכר למערכת הטיפולית של בריאות הנפש, להגיש עבורה בקשה לסל שיקום במידה ומצבה מצריך זאת מבלי לעבור את הפרוצדורה של קצבת נכות. מקווה שעזרתי, אני.

מה התרופה נוגדת דיכאון שעוזרת גם לרדת במשקל? זאת אומרת לא מפריעה בכלל לקצב חילוף חומרים ולרעב? אני יודע שאצל כל אחד זה איניבדואלי אבל כבר יצא "שם" כזה או כזה לתרופה מסויימת...

אני לוקח פריזמה=פרוזק שזה נוגד דיכאון וזה מדכא לי את התיאבון. חבר שלי לוקח אדרונקס והוא טוען שהוא בקושי אוכל. אלה תרופות קלות , תרופות יותר כבדות , בספק אם יש מדכא תיאבון , אבל צימבלטה לא משמין.

שלום דר' הידש ביומיים האחרונים הפסקתי ליטול סרוקסט אחרי תקופה של שנה ו-3 חוגשים שלקחתי 10 מג' ליום עקב חרדה. ההפסקה היתה מאד הדרגתית עד ממש לרמת "הפירור". משבת,היום בו הפסקתי את הכדור אני חשה מצוקה באיזור הפנים והראש. רגישות רבה בפנים, וכל עיפעוף בעיניים או סיבוב ראש גורם לי לתחשת "קצר חשמלי" בראש. (אני ממש שומעת....). האם זוהי תופעה מוכרת? ואם כן,כמה זמן זה עוד ימשך ? אני חייבת לציין שנטלתי אתמול חצי כדור לוריוון שאמנם עזר במיידית, אבל משאיר תחושת אי נוחות למחרת. אנא עזרתך תודה,רחלי.

לרחלי אכן מדובר על תופעות לוואי של ההפסקה, אפשר לנסות לחזור ל"פירור" או הלוריוון, צריך להתגבר על תקופת המעבר, עוד קצת סבלנות.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, לגבי תופעות הלוואי של אדרונקס. התחלתי לקחת לפני שבוע 4 מ"ג ליום. בעת קיום יחסי מין אני חש צריבה לא נעימה כשאני גומר - האם זוהי תופעה מוכרת? האם היא עתידה לחלוף? שוב תודה מראש, סיגנוס

לסיגנוס האדרונקס אינה משפיעה על הרצון או התפקוד המיני. יש לה השפעה כעוצרת שתן באופן חלש, ושמעתי על התלונה של צריבה מסויימת בסוף המגע המיני. אבל קודם כל הייתי פונה לאורולוג לבדיקה גופנית כל טוב דר' גיורא הידש

היי. רציתי רק לומר לך שהאדרונקס מעורר חרדות אם אתה סובל מכך. הכדור מעורר מאוד...ומעולה אגב.

שלום רב, אני לא יודעת אם אתה תוכל לענות לי על השאלה או להפנות אותי לאדם המתאים יותר. אבא שלי סובל מבעיה קשה של הימורים, הוא לא מצליח לעצור עצמו מלבזבז כספים, גם כשאין לו אפשרות כלכלית. משיחות איתו נראה כי הדבר אינו בשליטתו. הוא מנסה מאוד למנוע מצבים כאלה. אין ברשותו פנקסי צ'קים או כרטיסי אשראי, כדי שלא יתפתה. אך עדיין הוא מוצא את הדרכים ומועד בכל פעם שנקרית לו הזדמנות כזו, מלווה כספים מילדיו וכו'. אשמח לשמוע אם יש דרך טיפולית לסייע לו או מה נוכל לעשות בנידון ע"מ לעזור לו ולעצמנו. תודה רבה.

לטל אכן ישנן דרכים לעזור אבל הן לא תמיד יעילות. ישנן מספר תרופות שחושבים שהן מקילות ולכן אפשר לפנות לפסיכיאטר, או לפנות לפסיכולוג כדי להבין את המניעים הרגשיים הדוחפים אותו להמורים. ישנם בארץ מקומות אשר מתמחים בטיפול בהתמכרויות, והתמכרות להמורים דומה במידה רבה להתמכרויות אחרות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בעקבות כתבות סוף השבוע, אבקש מידע לגבי התרופה פרופרנולול (השפעה, תופעות לוואי, משך נטילה). תודה.

שלום, לא קראתי את הכתבות, אבל מדובר על תרופה שבמקורה נוגדת לחץ דם ומאיטה את הדופק ונקראת גם דרלין. בפסיכיאטריה היא מקובלת במצבים של חרדה, פאניקה או נגד תופעות לוואי של תרופות, אינפורמציה מלאה תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

לי. מצורף קישור עם מידע על דרלין: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=237 יום טוב, אני.

יחד עם חנוכה, שנה אזרחית חדשה היא תמיד הזדמנות לאחל לעצמינו את כל מה שלא הספקנו בראש השנה היהודי- בריאות, שקט נפשי, אהבה, הצלחה במה שנרצה, המשך קיום הפורום הזה שלנו בפורמט הנהדר שלו היום- תומך, מכיל, מקשיב ומתייחס. ושוב הזדמנות להודות לדר' הידש הנפלא שלנו. חנוכה שמח ושנה אזרחית מצויינת, תמי.

מצטרפת אליך תמי יקרה, ומקווה שהשנה נדע כולנו נפש שקטה ושלווה, רוגע ובריאות.

שנה טובה והמון אושר לכולם הידש

שלום לכלום אנא ממכם מי מכיר פסיכולוגים שעובדים עם קופת חולים מכבי???אנא תנו לי את שמותיהם..זה ממש דחוףףףףף.מאזור חדרה ,השרון,ועד תל אביב. תודה רבה.

ללינור תסתכלי בספר השירות של מכבי, יש שם רשימה ארוכה יחסית. כל טוב דר' גיורא הידש

למכבי יש פסיכולוגים עצמאיים. מדובר בטיפול שכרוך בתשלום (95-145 ש"ח לפגישה) ומוגבל בזמן (30 פגישות לכל החיים). רשימת הפסיכולוגים מופיעה באתר האינטרנט של מכבי או בספר השירות שלהם. חשוב לבחור מטפל עפ"י המלצות מאנשים שהיו אצלו/אצלה בטיפול, או עפ"י המלצות של אנשי מקצוע (פסיכיאטר מטפל או רופא משפחה מטפל).

לוקחת אפקסןרXR שנים. ללא השפעה מיוחדת. חוסר שקט מוטורי. כאבי שרירים ותחושה של נעילת לסתות. כל ערב כדורי שינה בונדורמין בסביבות 8-10 כדורים ללילה, לפעמים נוקטורנו. הכדורים כמעט ואינם משפיעים. בשעה 8 לקחתי 6 בונדורמין ועדיין אני בהכרה מלאה.... ואפילו כותבת ומתייעצת הייתי לקוחת יותר אך נגמרו לי ומחר אחדש את המלאי. האם כדאי להפסיק את האפקסור. האם אמות מרוב כדורים? לא שאכפת לי כל כך!

ללאה איני רואה מה הטעם ליטול תרופה שאינה עוזרת וגורמת לתופעות לוואי. עדיף לחזור לפסיכיאטר המכיר אותך ולבקש ממנו לעלות במינון או להחליף תרופה. כדאי ואפשר לעשות משהו כדי לשפר את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

ונוטלות כדורים תיקראו את המאמר הזה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3148356,00.html

לאילה חשוב להתייעץ עם המכון הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר ולא להתבסס רק על העתונות. העתונות חשובה וצריכים להיות זהירים אבל בנוסף להתייעץ עם הגורם המקצועי המוסמך ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום! בחור בן 28. מזה זמן רב סובל מחרדות. לפני כשנה התחלתי ליטול רסיטל 30 מ"ג וזה אכן שיפר את המצב אולם עדיין נשארתי עם הרבה בעיות: לדוגמה אחת מהן : הפרעת קשב (אני מדבר עם אנשים ולא מבין אותם לפעמים) .הובחנתי שבעל הפרעה קלה של ADD אך קונצרטה הגבירה לי את החרדות... לפני כשבוע התלחתי לנסות לכתוב כל יום כחצי שעה על הרגשות שלי (חיובים שליליים) וגיליתי שזה עזר לי ... הרגשתי שרוקנתי את המוח שלי מ"הזבל" שהצטבר בו כל היום ואז המוח היה פנוי יותר... התקשורת שלי עם אנשים השתפרה (דיברתי יותר) . וגם הקשב שלי השתפר השאלה: כאנשים חושבים על כל מיני דברים - האם המחשבות שלהם הן בעיקר בצורה של מילים? רגשות? תמונות? כי אצלי למשל כל מחשבה מתורגמת אצלי במוח לא למילים אלה רק לרגשות (בעיקר שליליים). כל בן אדם או סיטואצייה עוררה בי רגשות (שליליים בעיקר) וההרגשה שלי רוב הזמן היתה שהמוח שלי "תפוס". ולא יכול לקלוט שום דבר כתוצאה מזה. האם הבעיה שלי מוכרת? האם יש לה פיתרון אחר מאשר לכתוב כל יום? תשובתכם חשובה לי... תודה רבה

לדני יופי, מה שגילית זו שיטת הטיפול הקוגניטיבית, ואכן הטיפול המומלץ לחרדות הוא תרופות יחד עם פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. כך שבהחלט כדאי להוסיף לתרופות טיפול בשיחות-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, אני סובלת מחרדה חברתית. נטלתי סרוקסט כשנה וחצי בערך (עד לפני כמה חודשים), הכדור מאוד עזר בעניין החרדה אבל בחודשים האחרונים לנטילת הכדור, הייתי מאוד מדוכאת - כמו שמעולם לא הרגשתי. האם אתה חושב שהדיכאון שהרגשתי נבע מהכדור? ועוד שאלה - עכשיו כשאני בלי הכדור כמה חודשים החלו לחזור אלי התקפי חרדה בסיטואציות חברתיות מלחיצות (כמו ראיון עבודה, שיחה עם הבוס) ובכלל אני מרגישה יותר לחוצה וחרדתית. האם אני צריכה לחזור וליטול כדורים? תודה!

היי. אני איידע אותך בנושא סרוקסט. התרופה כנראה מסוכנת וגורמת לדיכאון ולעיתים להתאבדות. אני ממליץ להפסיק לקחת אותה תוך כדי התייעצות עם פסיכיאטר (כדי שלא יהיו לך תסמיני גמילה או תלות) ולעבור לתרופות אחרות כגון SSRI יחד עם בנזודיאזפינים כמו קסנקס למשל. אני לא פסיכיאטר, אני פסיכולוג, אבל ממליץ בחום ללחת לטיפול דחוף אצל פסיכיאטר ויש סיכוי גדול שהסיבה היא מהתרופה! זהירות ובהצלחה

לאיילת איני חושב שהדיכאון הוא מהתרופה ואני מקווה שהחרדות הקלות אינן מבשרות את התגברות החרדות. השאלה האם לחזור לטיפול מורכבת ומה שחשוב לקבל את התשובה המתאימה לך אישית. באופן כללי ישנה אפשרות נוספת והיא להעזר בתרופות הרגעה מדי פעם וכך להתגבר על המצבים המעוררים אצלך חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

לפסיכולוג אני חושב שהכלל הראשון הוא לא להפחיד אנשים אלא לעזור להם, כך שכדאי ותעסוק במקצוע שלך. חשבתי שתציע לאיילת להוסיף שיחות על התרופות כי הטיפול המומלץ בחרדות הוא פסיכותרפיה יחד עם התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מהו המושג גאבא ? האם זהו הורמון השינה מלטונין ?

לברק לא מדובר בחומר אחר, מדובר בראשי תיבות של חומר שהוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר), כמו הדופמין, אצטיל כולין, סרוטונין וכך הלאה. תרופות מקבוצת הוואליום פועלות על הגאבא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בת 35 +2 ילדים אני סובלת מחרדות ודיכאון ומצבי רוח משתנים אני לוקחת 3 שנים כדורי לוסטרל 50 מ"ג התחלתי עם רסיטל ואחרכך פרוזק זה לא היה טוב לי ועכשיו אני מרגישה טוב עם הלוסטרל שנה אחרונה אני רוצה להיכנס להריון אבל יש לי פחד איך אני יתמודד עם ההריון מה יהיה עם אני יפסיק את הכדורים האם אני יכולה להיכנס להריון ולהמשיך עם הכדורים ללא הפסקה אני לא מסוגלת להפסיק את הכדורים ניסתי יומים לא לקחת והרגשתי על הפנים מה יהיה שאני יכנס להריון מה אתה מציע לי? האם אפשר לקחת את הכדורים כל הזמן ולהיכנס להריון ? מה קורה עם בולעים את הכדורים בזמן הריון האם זה מסוכן? אודה לך מאוד על התשובה

ואם אני יצא מתי שהוא מהדיכאון וחרדות ואז אחזור למוטב כנראה ארצה עוד ילד אז אחרי שאלד יחזור הדיכאון והחרדות ?

למגי ושלי בהריון הבחירה היא תמיד קשה וצריך לבחור באפשרות הפחות רעה. כלומר הריון עם חרדות הוא קשה ולא מומלץ, וגם עדיף הריון ללא תרופות מאשר הריון עם תרופות. כך שצריך לבחור מה פחות גרוע ומה מתאים לאשה מסויימת אחת. כמובן שהרופא המכיר אותך הוא ייעץ לך באופן האישי. הלוסטרל בטוחה בהריון, אבל אני תמיד ממליץ לבדוק לגבי אינפורמציה מעודכנת במכון הטרטולוגי בהדסה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום! רציתי לברר היכן ניתן למצוא באזור הגליל המערבי מטפל/ת לפי השיטה הנ"ל.

ניתן לפנות לעמותת EMDR ולבקש מהם שמות של מטפלים. יש להם אתר ברשת- http://www.emdr.org.il

שלום, בגליל זה דווקא קל, במכללה בתל-חי יש מרכז גדול מאוד של מטפלים בשיטת ה EMDR. כל טוב דר' גיורא הידש

האם מישהוא נוטל את הכדור "מרפלאן" מחוסמי מאיו - קראתי מאמר בחו"ל על הכדור וביקשתי מהרופא לקחת אותו במקום "פרנט" שגרם לי להזיות , לדעתי - ההזיות היו כתוצאה לא נכונה של נטילת התרופה , הרופא טוען שהכדור אינו מוכר בארץ, האם אני יכול לשכנע את הרופא לקחת את הפרנט , היום אני נוטל נרדיל +זיפרקסה שגורמים לי לאכול בטרוף.

למרי התיאבון המוגבר הוא כנראה מהזיפרקסה, אם תכתבי את שם התרופה בלועזית אולי אצליח למצוא זמן ולהתעניין על התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

מסתובבת לי בראש שאלה בימים האחרונים, לגבי ההבדל הקטן הזה בין מחלה להחלמה. אם בגימטריה עסקינן, אז ההבדל הוא ה' שיש בהחלמה לעומת מחלה. ואולי בזה ההבדל, באמונה. כל אחד מאמין במשהו אחר, אחד קורא לו אלוהים, השני מאמין בעצמו, או בכוחות הטבע, בקוסמוס, הרבה שמות לאותו דבר. לדעתי היכולת לראות את המחלה שלנו כדרך להחלמה, היא המרפאת. ברגע שאנחנו יוצאים מעמדה של קורבן של המחלה שלנו, אנחנו יכולים להפוך אותה לברכה גדולה. שמעתי פעם משפט שנכנס לי לראש בהקשר הזה- אנחנו באנו ללמד מה שבאנו ללמוד. נחמד, לא? אז אנחנו לומדים משהו מכל הסבל הזה, דרך החוויה. כל אחד לומד משהו אחר, אבל כולנו לומדים, זה בטוח. ואז אנחנו יכולים ללמד אחרים מה שאנחנו למדנו, או לעזור לאחרים ללמוד מהסבל של עצמם איך להפוך את זה להחלמה, לבריאות, ליצירה. כמו אלכימיה של הפיכת זבל לזהב. אני נופלת לא פעם למלכודת של הקורבן. אבל יוצאת ממנה כל פעם מחדש, בעקשנות, מנסה ללמוד איך זה יכול לקדם אותי, וכל פעם שאני מצליחה, קצת להתקדם, להיות פחות אומללה ופחות בודדה, לתת קצת יותר משמעות ויצירה לכאב, זה עושה לי טוב, מחזק אותי, וכיף לראות תמיד שזה מחזק גם אחרים. האם אנחנו מסוגלים לרפא את עצמינו מבפנים, על ידי שינוי נקודת ההתייחסות של מה שקורה לנו? אני מאמינה שכן, בסופו של דבר. זה לא תמיד קל כי הכי פשוט זה ליפול למסכנות. ולפעמים המסכנות היא חלק מהדרך. אבל לא כדאי להיתקע בבוץ הזה. בואו נושיט יד אחד מהשני ונצא מהמחלות שלנו, להחלים את עצמינו ואת חברינו, להפוך את העולם למקום יותר יפה ומואר. חג אורים שמח (וסליחה אם נשמעתי קצת כמו איזה מיסיונרית, אבל כאן אני מרגישה ממש בבית), תמי.

לתמימי אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת. אני חושבת שאנחנו יכולים לרפא את עצמנו על ידי שינוי נקודת ההתיחסות שלנו, מכל דבר אנחנו יכולים ללמוד ולצמוח, גם מדברים טובים וגם מרעים כמו מחלה. אבל מילת המפתח היא רצון. צריך לרצות שינוי, לרצות שיהיה טוב יותר, שנהיה בריאים יותר שנהיה שמחים יותר ומאושרים וכו'. מי שרוצה, יחפש וימצא את הדרך המתאימה עבורו להחלמה (גם אם זה יקח זמן, ולא ילך בקלות, ויהיו בדרך משברים ונפילות). אני חושבת שהרצון שלך הוביל אותך לחפש את הדרך שתציל אותך, ותכוון אותך ותעזור לך. הרצון יחד עם העקשנות ועוד תכונות נפלאות שיש לך (קל "לקרוא" אותן בהודעות שלך ובתגובות שלך לאחרים) הוציאו אותך מהבוץ והובילו אותך למקום טוב יותר. תוך כדי קריאת ההודעה שלך חשבתי על עצמי. (כתבתי פה בעבר הלא רחוק אם את זוכרת) מתפקדת, מרגישה די בסדר, חודשים רבים עברו מאז הדיכאון המז'ורי . ובימים אלה, יש לי תחושה שבהדרגה איטית (בערך כמו שזה התחיל אז) זה הולך ומתקרב שוב. יכול להיות שאני טועה, וזו סתם תחושה. ויכול להיות שגם אם שוב אפול לתהום הזו, זה יהיה הפעם שונה, אחר, אולי קל יותר. (איך אפשר לדעת בכלל ??) אני לא מרגישה קורבן, לא מרגישה מסכנות, תקועה בבוץ הזה (כרגע לא עמוק כל כך ), אבל ממש לא רוצה לצאת ממנו. להיפך, רוצה אפילו להיכנס לתוכו,יותר עמוק, הכי עמוק. רוצה שלא יהיה לי אכפת שאני צריכה להתפרנס, ואיך המשפחה תגיב, ואיך האחרים יגיבו ומה יהיה. רע לי איתו, ולא טוב לי בלעדיו .... מוזר, אולי "מטורף". אבל ככה זה אצלי. אני מרגישה שאני חיה בשביל האחרים. שהאחרים לא יסבלו, שלהם לא יהיה קשה, זה מה שגרם לי לטפל בעצמי ,לחזור לתיפקוד מינימלי, ולצאת מהדיכאון. אני לא רוצה לרצות, ולא רוצה שיעזרו לי וזו הסיבה שאני נשארת בבוץ . מצטערת אם חזרתי על עצמי.

לאחת השניה, תודה על התגובה שלך. אני חושבת שאת כן בדרך. לצאת מדיכאון זה קשה, וזה תהליך שלוקח שנים, ואולי כל החיים. כי כל החיים יש את הפחד שזה יחזור, כי הדיכאון לא ממש נעלם אלא נשאר רדום, אורב באיזו פינה, כמו מפלצת שנרדמה אבל תמיד יכולה להתעורר, וגם כשהיא רדומה היא לא רדומה לגמרי, וכל מחשבה פחות נעימה שעוברת במוח כבר מזכירה לנו אותה, את המפלצת, את הבוץ התובעני שלה, את חוסר הרצון. הרי חוסר הרצון היא היא מהותה של המחלה הזאת. ואל תאשימי את עצמך בזה. זה לא עניין של שחור או לבן, הרצון הזה. בעיני זה כמו איזה מאזניים שבהם יש רצף של כמות אנרגיה- אנרגיית אור ואנרגיית חושך. אנרגיית החושך היא מאד שואבת ובעלת עוצמות לא מבוטלות. אבל זה סיפור של רצף, לא סיפור דיכוטומי של כן או לא. סיפור של גוונים, של מינונים, של כמויות. אנחנו החולים במחלות אפקטיביות לא שונים באופן מהותי משאר האנשים, רק בעוצמות, לכל אדם יש את המחשבות על מוות, ואת הרגעים של רוממות הרוח, אצלינו זה רק חזק יותר. גם אצלי הדברים הם לא תמיד כאלה מושלמים כפי שאת מתארת, אל תשכחי שגם לי היו חודשים ארוכים בהם הרגשתי בדיוק כמוך- מן טעם- לא טעם, מן חוסר רצון, מן תחושה שאני לא חיה את החיים האלה בדיוק בשבילי. אבל בעיני אלה סימנים של קשיים בדרך,ולא של זה שאת לא בדרך. הנה, את מאמינה. הנה, את כותבת. הנה, את חייה עדיין, לא מאבדת תקווה, אולי לא במינונים שהיית רוצה להיות בהם, אבל בכל זאת. זה לא מוזר איך שאת מרגישה, זה מוכר לי מאד. ויחד עם זאת, אני חושבת שאמונה עדיין עוזרת. גם לך. ואני גם מאמינה שהדברים יכולים עוד להשתפר, בשביל עצמך ובשביל כולנו. יודעת שיש לך הרבה מה לתרום מנסיונך גם בפורום וגם בכלל. ואת עושה את זה כבר עכשיו, כשאת כותבת לי... מאחלת לך שנה אזרחית טובה ומשוחררת מכאב נפשי, כמה שרק ניתן. לך ולכל שאר החברים בפורום. תמי.

ד"ר שלום, אני סטודנט בן 25, שוקל כ - 63 ק"ג. אובחנתי לפני כשנתיים בעל הפרעת קשב וריכוז והומלץ על טיפולך בריטאלין. בהתחלה התחלתי טיפול בריטאלין 10 מ"ג אך עברתי לבסוף לריטאלין SR 20 מ"ג, כאשר בכל מקרה אני נוטל את התרופה לפני מבחן. שאלתי אליך - מחר יש לי מבחן פסיכומטרי - הוא מתחיל בשעה 09:00 ורציתי לדעת כמה זמן לפני הבחינה יש לקחת את הריטאלין (SR) ע"מ שתהא לי ההשפעה שלו מתחילת המבחן ועד לסופו (משך המבחן כ - 3 - 4 שעות). בנוסף האם יש משהו ספציפי שכדאי לאכול לפני הבחינה, או יותר נכון מה כדאי לא לאכול והאם יש חשיבות לשתיית מיים לפני הבחינה ובמהלך הבחינה. האם יש טעם לקחת היום ריטאלין וגם מחר כדי כאילו לא ליצור מעין ג'ט לג ..? תודה!!!

את התרופה יש לקחת באותו בוקר לפני שאתה יוצא למבחן ואם מתחשק לך תאכל לפני שאתה לוקח את הריטלין כי זה גורם להרגשת שובע ולשתות זה תמיד בריא זה הכול וחוץ מזה שיהיה לך בהצלחה שלי.

לדימיטרי הריטלין SR פעיל לפחות 8 שעות כך שאתה יכול ליטול אותו כשעתיים לפני הבחינה. כמו כן תאכל רגיל שתהיה לך מספיק אנרגיה. כדאי ליטול את הריטלין גם קודם כדי שתוכל ללמוד באופן יעיל יותר למרות שכבר קצת מאוחר. לא בדיוק הבנתי את הנקודה של הג'ט לג. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, בחודשים האחרונים אני נוטלת תרופה בשם ציפרלקס - למניעת חרדות (גם מוכר כנוגד דיכאון). במקביל - כבר שנים, גלולות גינרה. רק היום ראיתי שע"ג דף ההוראות של גלולות הגינרה רשום להתייעץ עם הרופא אם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון. האם ישנה סתירה מסוימת ? תגובות בין תרופתיות ? האם יכולה להיות השפעה על מידת היעילות של הגלולות (או של הציפרלקס) ? תודה. תודה.

לעדי לפי דעתי אין בעיה בשילוב של שתי התרופות אבל הייתי מתייעץ גם עם גניקולוג. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לפי מה שידוע לי הציפרלקס מוריד מיעילות הגינרה ואז ניתן להיכנס בטעות להריון לא רצוי

היי, אני צריכה עצה אובייקטיבית. עזבתי עבודה לאחר 3 שנים שבאמת סבלתי בהן...היה לי לחץ ומתח שלא נגמרו עד שהחלטתי לעשות סטופ מחשש שיפרוץ אצלי איזשהו תסביכון כי הרגשתי שהשתגעתי ממש. יש לציין אני מאוד רגישה ולוקחת קשה הכל!!! יתכן והתחושות הללו היו כה סובייקטיביות והמתח שחשתי בו לא היה באמת כזה עצום.עדיין זו תחושתי וזה מה שחשוב כעת. אני כבר 3 חודשים בבית ללא עבודה ומרגישה הכי טוב שבעולם...רגועה ושמחה. פתאום אני מבינה כמה היה קשה לי להיות בעולם התעסוקתי עם התחרות ועם המשחק החברתי שחייב לשחק כי אתה בא במגע תמיד עם אנשים. אני ממש בבעיה היום כי לא בא לי לחזור למעגל הלחץ הזה ונראה לי בעקבות הניסיון המר שלי שזה בדיוק מה שאני ארגיש ולכן בזמן הזה של ההפוגה אני מרגישה שאני חייבת להחזיר לי את הכוחות הנפשיים "למלחמה" הבאה. אני כן מחפשת עבודה ובכנות מתוך תקווה שלא יקראו לי לראיון ובטח לא בא לי להתקבל זה ממש אבסורד אבל בפעמים אחרות שבהן הייתי מובטלת הייתי דכאונית ממש בוכה ומרגישה חסרת ערך לחלוטין. כעת אני חשה שדי מספיק עם הלחץ הזה ולא יקרה כלום אם תהיה לי תק' רוגע ויהיה מה שיהיה.נמאס לי להרגיש כ"כ מועקה בתקופות הביניים הללו וממש הצלחתי כנראה בשכנוע העצמי עד כדי אי רצון לעבוד????? אני לא באמת רוצה להישאר חסרת תעסוקה לנצח אבל כרגע זה מה שעושה לי הכי טוב ואני חשה שאם אתקבל בקרוב לעבודה שוב אכנס עם תחושות שליליות וקשות שלא אצליח שלא אהיה טובה שארגיש מתח בחזרה ובהליכה לעבודה... נשמע מטורף אבל אני מרגישה כ"כ רע עם עצמי ונוקשה. בפועל,בניסיון שלי בעבר כן הוכחתי את עצמי ודי שמתי לעצמי מחסומים כדי לא באמת להתקדם... חבל לי שאני מרגישה כך.אבל זו המציאות. בוודאי תמליץ על טיפול כי מדובר במשהו כולל יותר - כרגע זה לא רלוונטי מסיבות אישיות. לכן,אשמח אם תיתן לי עיצה האם כן לצאת לשוק העבודה?? האם לתת לזמן לעשות את שלו? ובקיצור כיצד לנהוג.. השאלה מגיעה מכיוון שיש לי ראיון שני ממש בקרוב ונראה לי שהתשובה יכולה להיות יותר חיובית משלילית...העבודה לא ממש קוסמת לי אבל אני חוששת שמא לא אמצא משהו טוב יותר בעיר בה אני מתגוררת ושוב...אני מנסה למצוא משרה שאולי לא תהיה הכי מעניינת ומפתה אך שיהיו בה הדברים האחרים שכה חשובים לי כמו - אוירה טובה. אני נוטה להעריך את הסובב יתר על המידה ולכן מחפשת פחות ראש גדול ועבודה בחברה שאינה יותר מדי משכילה ואולי מבחינת גיל העובדים שמבוגר ממני - יתכן והביקורת שלי תפחת..דווקא בקרבם. האם שיקוליי רציונליים או מטופשים ? אני מכירה כ"כ את בעיותיי כך שאני מנסה למצוא לי פתרון (זמני לצערי) שיתן לי עוד מרווח זמן עד ההתמודדות הבאה. חיים קשים. נכון??

עינת היקרה קודם כתבתי לך הודעה די ארוכה שנמחקה לי בטעות, אז אכתוב שוב, יותר בקיצור. לדעתי חשוב מאד שתרגישי טוב במקום העבודה שלך, האווירה היא בהחלט שיקול מאד רלוונטי, ואותה רק את יכולה להעריך נכונה. לכן, בראיון עבודה שלך, תגיעי עם ראש פתוח, ותראי איך את מרגישה, מה הלב אומר לך. תתרשמי מהמראיין, כאילו היא עומד אצלך למבחן, ולא להפך. תבדקי עם עצמך מה נכון לך. את נראית לי עם מודעות עצמית מאד גבוהה, תסמכי על עצמך ועל השיקולים שלך. מה שחשוב הוא לא מה ש"נחשב" אלא מה שמורגש נכון, שיתן לך כוחות, שיאפשר לך להרגיש טוב עם עצמך ועם עבודתך. כשאת סומכת על עצמך ומקשיבה לעצמך, את יודעת טוב מאד מה לעשות, טוב יותר מכל אדם שמייעץ לך. תרגישי טוב ובהצלחה, תמי.

לעינת איני רוצה לייעץ לך באופן פרטי מה לעשות אבל אנסה לעזור בכללי. איני חושב שכל האנשים הם "אותו הדבר" ואיני חושב שכולם צריכים לעבוד ולהיות תחרותיים. השאלות הן מה מתאים לך, מה את יכולה לאפשר לעצמך, ובמיוחד מה מתאים לך כעת? כך שעליך לקחת את כל הגורמים בחשבון ולראות מה הדבר המתאים לך ביותר. כפי שאת רואה הדגש בדברי הוא - מתאים, ובשום פנים ואופן לא הייתי כותב - נכון. נכון הוא דבר חברתי וסטנדרטי, ומתאים זה הדבר שהולם אותך ביותר. כמובן שצריך לשלול דיכאון או קונפליקטים נפשיים שאת רוצה או לא רוצה להתגבר עליהם, אבל אני חושב שלא זו שאלתך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני יודע שתרופות אנטי דכאוניות מהדור החדש נחשבות לבעלות פחות תופעות לוואי מהתרופות הטריציקליות. אני השתמשתי שנים באלטרול - ודי שמנתי. הציעו לי לעבור לציפראמיל - ורציתי לדעת עם מבחינת ההשמנה בלבד - הציפראמיל נחשב לפחות משמין מהאלטרול.או ההפך. תודה

לאלמוג אכן גורם פחות לעליה במשקל, אבל גם ציפרמיל עלולה לגרום לעליה במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מאמי אם כבר תנסי את ציפרלקס שזה ציפרמיל החדש והוא מעולה לא משמין בכלל!!!תשמעי לי.

שלום רב, אני לוקחת כדורים כבר די הרבה זמן ומתייחסת לנושא עם הרבה אחריות, כמעט לא לוקחת סיכונים מיותרים (אלכוהול , סמים), הכדורים מאוד עוזרים לי ושיפרו את איכות חיי. יחד עם זאת לגבי הנושא של אלכוהול וכדורים אני מאוד מבולבלת. קראתי הרבה חומר בנושא גם בפורום הזה וגם בפורומים אחרים. אני רואה שכיום, ד"ר, אתה טוען לאיסור על לקיחת אלכוהול בעוד שבשאלות בפורום הזה מלפני כמה שנים האיסור שלך לא היה כל כך גורף. ויש גם רופאים שאומרים שאפשר לשתות קצת. וכמובן ההנחה היא שבאירופה אוהבים מאוד אלכוהול וגם התרופות הפסיכיאטריות פופולריות ולכן ככל הנראה זה לא בא אחד על חשבון השני... אני לא מבקשת המלצה האם לשתות אלכוהול או לא. אני מניחה שתטען שאסור. רציתי לשאול לגבי הניסיון הקליני שלך, באילו תופעות נתקלת עם שימוש באלכוהול וכדורים ביחד? והאם עמדתך השתנתה עם השנים? ולמה אין תשובה חד משמעית, האם בגלל שבסופו של דבר על כל אחד זה משפיע אחרת? תודה רבה ומקווה שתתייחס לשאלה למרות שהיא אולי קצת "חתרנית". ואם יש כאן אנשים שיש להם תשובה בנושא אשמח מאוד לשמוע דעות. תודה רבה

לבר אכן רבים שואלים שאלות בנושא של האלכוהול. אני מקווה שתסלחי לי אם לא אענה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

1. כדורים פסיכיאטרים אינם מקשה אחת. יש הבדל בין סוגים שונים של תכשירים ודרגת רעילותם לגוף. 2. כנ"ל, יש הבדל בין משקאות אלכוהוליים שונים- בירה (5% אלכוהול) לעומת וודקה (40% אלכוהול). הסיכון הוא לגבי דיכוי מערכת הנשימה בגוף. בשילובים מסויימים (של אלכוהול ותרופות) זה יכול לגרום לקומה ואף למוות. אני לא מפרט, כדי שזה לא יראה כמו מתכון להתאבדות, אבל צריך לדעת שיש סיכון בשילובים מסויימים. מעבר לכך, שימוש באלכוהול יכול להחמיר את המצב הנפשי, לעיתים עד כדי דיכאון או אפילו פסיכוזה. שימוש כרוני גורם לתלות והתמכרות. למרות כל הנ"ל- אם את נמצאת באירוע חברתי, אפשר לשתות משהו כמו שתי פחיות בירה, או מנה אחת של וויסקי או קוניאק, אבל לא לקחת תרופות במשך 4 שעות לפני או אחרי השתיה.

היי דר הידש קראתי כאן באחת מתגובותיך שציפראמיל גורם להאטה בחילוף החומרים ואני נוטלת רסיטל שאני יודעת שזה אותו הדב רובאמת גרם לי לעליה במשקל רציתי לדעת איך בדיוק משפיע החומר על חילוף החומרים? דרך הסרוטונין? מאט את פעולת העיקול? אשמח אם תספיר לי באופן מדעי כי לא מצאתי משהו באינטרנט שמסביר על כך שבת שלום

לעינב שאלתך מעניינת אבל איני חושב שיש הסבר מדעי טוב לכך, כנראה דרך הסרוטונין אבל איני יודע כיצד. מהבחינה של המשקל ציפרמיל-רסיטל וציפרלקס הן אותו הדבר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אחרי הפסקת התרופה קצת חילוף החומרים חוזר לקדמותו? ואצל מי אפשר לברר לגבי שאלתי? שאלה אחרונה שמאוד מעסיקה אותי לאחרונה איך נותנים למטופלים תרופה שעדיין לא כל האספקטים שלה מבוררים עד הסוף מבחינת נזקים?או שלא יודעים במאה אחוז איך היא עובדת? אודה לתשובותיך

סימבלטה מיועדת גם לטיפול במי שיש לו נזק עצבי עקב סכרת או משהו כזה אני קורא... אולי השאלה טיפשית.. אבל אין לי, ברוך השם, בעיות עם סכרת או כאבים כללים... יכול להיות שהתרופה יכולה לגרום לי לאיזשהו בעיה באיזור, לטווח ארוך או קצר?

לעידן מדובר על תכונה נוספת של הצימבלטה, אבל אם אין לך בעיה כזו אז לא צריך להתייחס לכך ולא יגרם שום נזק מהבחינה הזו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אוקי, תודה רבה. אני הולך עכשיו לרופא משפחה ואני אגיד לו שאמרת ששווה לנסות סימבלטה.. איך לוקחים אותה? מתחילים עם מינון יותר נמוך ועולים? ואיך להוריד את האפקסור? עכשיו יום שישי, רק ביום שני אני אוכל לקבל את הסימבלטה. כדאי בנתיים להוריד את האפקסור? או שכדי להחליף ישר מהאפקסור לסימבלטה כדי שאני ארגיש הכי פחות רע? תודה שוב

לעידן בכל מקרה מדובר על החלטה של הרופא המכיר אותך. באופן עקרוני אפשר תוך יום לעבור מאפקסור לצימבלטה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות קשות, הרופא הציע לי לקחת פרפנאן - במקום זפרקסה, לצערי גם הפרפנאן גורם לתאבון האם יש כדורים שלא גורמים לתאבון. עליתי כ- 10 ק"ג עם הזפרקסה.

לרמי הזיפרקסה מוכרת כגורמת לתיאבון רב, עם הפרפנן עשוי להיות שיפור במצב שלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה לך על התשובה המהירה - צרפתי את הקישור לתופעות הלוואי - איך הרופא ממליץ על כדור כזה עם תופעות לוואי מפחידות הפרעות שונות הקשורות במערכת התנועה ובשרירי הגוף: התכווצות פתאומית של שרירי הצוואר, לסת או הלשון הנוטה להופיע בתחילת הטיפול, נוקשות שרירים המורגשת בייחוד בזמן תנועה, תחושה של אי שקט פנימי, חוסר יכולת לשבת במקום, וצורך להזיז כל הזמן את הרגליים, עוויתות בלתי רצוניות בשרירים שסביב אזור הפה, במרבית מתופעות לוואי אלו ניתן לטפל תרופתית לפי המלצת הרופא המטפל. ישנוניות יתר עלולה להופיע, לכן מומלץ ליטול את רוב המינון היומי, בהתייעצות עם המטפל, בשעות הערב. הישנוניות לרוב חולפת מעצמה בהמשך הטיפול. עליה במשקל – ניתן להתמודד עם בעיה זאת בעזרת הרגלי אכילה ופעילות גופנית

שלום דוקטור במשך כחודשיים אני מרגישה רע מאוד :כאבים פיזיים בבית החזה 24 שעות בחילות,רעד ,פחד,חרדה מכל דבר ,אני מסתגרת בחדר ,לא מסוגלת לתפקד עליי לציין שאנני עובדת כעת ,לאחרונה היה לי קשר עם בחור שניסה לתמוך ולעזור לי מכוון שידע על מצבי על יזמתי פרידה ואני מרגישה כעת רע עוד יותר יש לי חרדות לגבי לקיחת כדורים למרות שניסיתי לקחת אפקסור אבל הפסקתי מכיוון שהחרדה עלתה .. אני אובדת עצות ,מבולבלת ולא יודעת איזה טיפול יכול להחזיר אותי למיטבי ,,אני מרגישה אבדון ..

גם אני במצב על הפנים,דיכאון וחרדה הרבה שנים,לפני 7 שנים הייתי עם סרוקסט שעזר חלקית והשפעתו פחתה בשנה אחרונה,לפני 5 חודשים ניסתי איקסאל שהעלה לי את החרדות,ואפםקסור גם כן שגרם לי לאי שקט,כנראה אבקש מהפסיכיאטר שלי שיחזיר אותי למרוניל אותו לקחתי 5 שנים והוא ייצב אותי. אני גם כמוך לא יכול לעבוד במצבי הנפשי הקשה,כל יום שעובר הוא כמו נצח כי הסבל הוא רב הדיכאון והחרדות גמרו אותי,אני לוקח הרבה כדורי הרגעה אבל גם הם לא עוזרים,בשבוע הבא אני אצל הפסיכיאטר וב"ה אעבור למרוניל אולי הוא יציל אותי מהחור השחור שבו אני נמצא ואני מקווה שגם את תמצאי את דרכך החוצה מהגהינום.

שלום לכולם. האם ידוע לכם על פסיכיאטר מאזור חדרה עד לתל אביב.אנא ממכם זה דחוף לי אני חסרת אונים כבר. תודה רבה

בזכרון יעקב יש פסיכיאטר- ד"ר מיקי בלוך- מומחה לבעיות נפשיות אצל נשים. יש לו גם פורום בתפוז....

אני לוקחת: 1. זיפרקסה 5 מ"ג במשך 4 שנים. 2. דפלפט 500 מ"ג פעמיים ביום במשך כמה חודשים בעקבות מצב רוח טוב מידי. זה לא הגיע למצב שעשיתי שטויות, זה פשוט סתם היה מלווה במצב רוח טוב ובקניות בגדים. 3. קלונקס. בהתחלה לקחתי 0.5 מ"ג במשך שנה. הפסיכיאטר הורה לי להפסיק כי לא היה כבר צורך. אחרי שנה, מתוך צורך, חזרתי לזה במינון שאני קבעתי לעצמי - 2 מ"ג. תוך כמה חודשים נגמלתי. עכשיו אני עם 0.5 מ"ג. לא מזמן הורדתי מיוזמתי לחצי מ- 0.5 ואח"כ לרבע מ- 0.5. בגלל שאני מתוחה בזמן האחרון התייעצתי עם הפסיכיאטר וסיכמנו שאקח כדור שלם של 0.5 מ"ג. באופן כללי חוץ מזה שאני קצת מתוחה בגלל העבודה אני מרגישה מצויין. לפני שנה הפסיכיאטר ניסה לגמול אותי מהכדורים והתחילו לי בעיות שינה, אז הוא החזיר לי את הכדורים. עברה שנה מאז ואני רוצה לנסות להגמל שוב מהכדורים. הפסיכיאטר שלי מתנגד. האם תוכל להמליץ לי איך להוריד בהדרגה מינונים עד לאפס? אולי בסופו של דבר אצליח להסתדר בלי הכדורים?

לנעמה לא הייתי ממליץ להפסיק את התרופות ללא אישור הפסיכיאטר, אם את חולקת על דעתו אז אולי כדאי לבקש חוות דעת שניה מרופא אחר? נראה לי שאת נוטלת שתי תרופות לאותה מטרה הזיפרקסה והדפלפט, אולי הרופא יסכים לנסות ולהפסיק אחת מהן? הקלונקס הוא הפחות חשוב בין התרופות שאת נוטלת. שבת שלום דר' גיורא הידש

העלת את הסברה שאני נוטלת שתי תרופות לאותה מטרה: הזיפרקסה והדפלפט. מה שנכון בפועל הוא שאת הזיפרקסה אני נוטלת עבור סכיזופרניה ואת הדפלפט אני נוטלת עבור ייצוב מצב רוח כי לפני כמה חודשים הייתה לי התקפה מאנית. ברצוני לשאול: 1. האם לאור אינפורמציה זו אתה עדיין מחזיק בדיעה שניתן להפסיק אחת מהן? 2. לפי הפרטים שנתתי בשאלה (שלפני שנה הפסיכיאטר ניסה להפסיק לי את הכדורים וזה לא הצליח) אתה חושב שאולי העיתוי של עכשיו הוא לא טוב ושצריך לתת לגוף עוד זמן כדי להתגבר ולהתחזק מהטלטלה שעבר מלפני שנה? כשאני אומרת טלטלה אני מתכוונת לכך שלפני שנה כשנעשה ניסיון להפסיק עם הכדורים וזה לא הצליח, אז התחילו לי בעיות שינה. לחוסר הצלחה הזה אני קוראת טלטלה. נשאלת השאלה כמה זמן צריך לחכות מהטלטלה האחרונה כדי שיהיה אפשר להוריד לגמרי את הכדורים? 3. האם בגלל העובדה שאני מתוחה בזמן האחרון בעבודה זה אומר שלא כדאי לי לרדת עכשיו מהכדורים? (אני שואלת כדי לדעת אם יש טעם ללכת לחוות דעת שניה).