פורום פסיכיאטריה
הרפורמה הביטוחית: העברת האחריות לבריאות הנפש ממש' הבריאות לקופות החולים. משרד הבריאות רוצה להפסיק להיות המעסיק של אנשי בריאות הנפש: פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים ואחיות. הוא רוצה להעביר את האחריות על תחום בריאות הנפש לאחריות קופות החולים, האחראיות (מתוקף חוק בריאות ממלכתי) על כל שאר תחומי הרפואה. קופות החולים מצידן בשלב זה אינן מוכנות לקחת את האחריות על תחום בריאות הנפש ודורשות לקבל מימון נרחב עבור העברה זו. משרד הבריאות מתכנן להמשיך ולהקטין את מספר המיטות הפסיכיאטריות, להעביר את מוסדות השיקום לידיים פרטיות ולסגור את כל המרפאות לבריאות הנפש, כדי לממן זאת. זה יוביל לפיטורים של פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים ואחיות רבים בכל האגפים: האישפוזי, השיקומי והמרפאתי. בניגוד למה שקורה בכל תחומי הרפואה, שקיימות ופועלות מרפאות מקצועיות של משרד הבריאות, בתחום בריאות הנפש משרד הבריאות מתכנן לסגור את כל המרפאות ששייכות לו. בניגוד להבטחה להעביר את הכספים שייחסכו מהקטנת מספר המיטות הפסיכיאטריות לשיפור הטיפול בקהילה (במסגרת הרפורמה המבנית) הכספים האלה לא הגיעו לשיפור הטיפול בקהילה. משמעותה המיידית והברורה של הרפורמה היא ירידה בשירות שהציבור יקבל: (1) ינתן מעט טיפול פסיכולוגי, אם בכלל, לתקופות קצרות, על פי קריטריונים מחמירים, ועל ידי אנשי מקצוע פחות מיומנים (שהם יותר זולים למערכת). זה התהליך שקורה במקומות שבהם הטיפול הנפשי מופרט ונעשה דרך חברות ביטוח - כמו בארה"ב. (2) התיקצוב לתחום בריאות הנפש בכלל, והטיפול הנפשי בפרט, יקטנו כאשר התחום הזה יצטרף לסל הבריאות הכללי וירד לסוף הרשימה, כאשר הקופות נלחמות על כל שקל, אפילו במקרים קיצוניים של טיפול בסרטן וכדומה. המצב הנוכחי מבטיח מידה מסוימת של טיפול, ללא תלות בנושאים אחרים בתחום הבריאות. (3) תידרש אבחנה רפואית לשם זכאות לקבלת טיפול, בעוד שיש מגוון גדול של מצבים של מצוקה שמצדיקים טיפול, גם אם אין אבחנה פסיכיאטרית. לדוגמא, ילד שהוריו נרצחו לא יהיה זכאי לטיפול נפשי. כך גם מצבי לחץ בעקבות פיטורים, גירושים, אונס וכדומה, מצבים של בדידות, חוסר ביטחון עצמי, ועוד. רוב מצבי המצוקה היום-יומיים של אנשים לא יקנו זכאות למתן טיפול, והוא יישאר במשורה לאנשים שהם ממש 'חולים'. דוקא במצבים של משבר, אנשים יזדקקו לממן מכיסם קבלת עזרה. (4) כיום ההחלטות והטיפול נעשים על-ידי צוות רב מקצועי, ואילו בעתיד רופאי משפחה ופסיכיאטרים יקבעו זכאות לטיפול. תגבר עוד יותר הנטיה לתת טיפול תרופתי בלבד, ולא לאשר טיפול נפשי. (5) מערך ההדרכה וההכשרה יקרוס, כי קופות החולים לא תממנה אותו, וכך תרד האיכות של הטיפול, וכן תרד איכותו של הדור הבא של המטפלים. ייפגעו המתמחים במקצועות בריאות הנפש שיתקשו למצוא מקומות להתמחות, ויצומצם מאוד מערך ההדרכה. המאבק ברפורמה! נא להגיע ל: ביום שלישי הבא ב 3.1.2006 בשעה 14.00.- 17.00 תתקיים בבית ההסתדרות בת"א , רח' ארלוזורוב 93, קומה 7, אספת חירום משותפת של כל הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאליים בעניין הרפורמה. זוהי אספת חירום שבה נחליט כציבורים על התחלת מאבק נגד הרפורמה במתכונתה הנוכחית הנפתחת החל מינואר 2006 בהליך סגירת התחנות. יש גם תכניות לצמצם את מספר המיטות הפסיכיאטריות ולהפריט את מסגרות השיקום. כל אלה יביאו לפיטורים גם בתחום האישפוזי והשיקומי. לפגישה מוזמנים גם רופאים ומקצועות אחרים של בריאות הנפש. כל אחד מחברי הפורום מתבקש קודם כל לידע את הצוות שלו כולל פסיכולוגים ועובדים סוציאליים להגיע לאסיפת החרום למרות ההתראה המאוחרת. כמו כן לטלפן לחברים מכל הארץ כדי לודא שכולם קיבלו את ההזמנה. אני מבקשת לקבל תגובה כמה יגיעו מכל מקום. חשוב לנו להגיע לאולם מפוצץ. במידה שאקבל מידע שכך יהיה - נזמין גם תקשורת. חנה כהן-שטרום נציגת הפסיכולוגים במח"ר ומנהיגת המאבק ברפורמה טלפון במשרד של ראובן גולדברג, יו"ר אירגון המח"ר 6248954-02 נא להגיע!! גם סטודנטים לפסיכולוגיה תואר שני, ראשון... נא להגיע!
אי אפשר לפטר את עובדי משרד הבריאות כי הם כולם עובדים קבועים ומוגנים בהסכמים קיבוציים ולכן- ממה אתה חושש? ד"ר אלכסנדר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש, דוחה על הסף את הטענה שזה יוביל לצימצום בשירותי בריאות הנפש, אלא להיפך- זה ירחיב אותם לאוכלוסיות נוספות ויותר חשוב-זה יקטין את הסטיגמה שיש כיום לפסיכיאטריה. כיום אדם שיש לו כאבי גב יכול לפנות לאורתופד בקופת חולים, אבל אם יש לו בעיה נפשית אין לו כתובת ברורה לפנות אליה. הוא צריך לחפש לעצמו מרפאה או רופא, כאשר קופת החולים לא מחוייבת לספק לו שירות זה ובמרפאה של משרד הבריאות יש זמן המתנה של 6 חודשים לפחות. גם פרופ' צבי זמישלני, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים ומנהל בי"ח גהה, שותף לדעתו של ד"ר גרינשפון, שחייבים להעביר את האחריות הביטוחית לקופות החולים. משרד הבריאות הוא מיניסטריון, ממשלה, זה לא תפקידו לספק טיפולים. התפקיד היחידי שלו לקבוע את הכללים, חלוקת התקציבים ופיקוח על נותני השירות.
שלום אני לוקחת פאקסט שהתחיל כסרוקסט כבר חודש וקצת כדור שלם בערב, ולוריוון שמחזיק אותי. התחלתי לקחת עוד רבע פקסט לפני כמה ימים בבוקר ועליתי היום לחצי כדור שלא עושה לי כל כך טוב. האם כדאי להחליף את הפקסאט או עדיין לחכות? האם להמשיך עם החצי כדור הנוסף? רוצה שהכל כבר יגמר! מה לעשות? (בעבר גם לקחתי סרוקסט לפני שנתיים בערך במשך שנתיים וחצי). ניסיתי לפני הפקסט אדרונקס, בונסרין כשבסוף הסכמתי לחזור לפקסט. ובמקום הלוריוון לקחתי טרנקסל. מה קורה לי? מה עוד לעשות, הסבלנות מתפוצצת! תודה מראש a
שלום, אכן לא קל לחכות, בדרך כלל אנחנו מחכים שישה שבועות לפני "שמכריזים על תרופה" שהיא אינה יעילה אצל אדם מסויים. בכל אופן אפשר כבר לחשוב על החלפה ולעבור לתרופה כמו האפקסור הפועלת במנגנון מעט שונה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, רציתי לדעת איזו תרופה יותר משמינה רספרדל או פרפנאן? תודה מראש איילת.
פרפאנן לא משמינה בכללללללל!בהצלחה
לאיילת באופן כללי שתי התרופות עלולות לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל. השכיחות הסטטיסטית פחות חשובה ויותר חשוב מה יקרה אצלך. הן עלולות לגרום לעליה במשקל אבל בודאי שלא אצל כל אחד. כמו הבדיחה המפורסמת שאדם טבע בבריכה שהעומק הממוצע של המים היה 20 ס"מ. כך שעד שלא תנסי לא תדעי איזו תרופה גורמת אצלך לעליה במשקל. נקווה שעם הפרפנן העליה במשקל תיעצר. אבל כפי שכתבתי לעדי, הסרוקסט הוא ה"חשוד העיקרי". שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום רב, רציתי לשאול: האם ישנה התנגשות בין לקיחת קלונקס (תרופה מרגיעה ומרפה שרירים) לבין עשיית ספורט - פעילות שמעוררת שרירים , ואת מערכת העצבים וכו..? אני שואל כי אני מרגיש שאולי יש קונפליקט בין השתיים שגורם לי להיות עצבני שאני מערבב ביניהם (כלומר עושה ספורט בזמן שאני על קלונקס).
לרז אין התנגשות בין הדברים למרות שיתכן שיהיה לך קצת קשה יותר בכושר הגופני. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, אני מטופלת כיום בריספרדל 4 מ"ג וסרוקסאט כדור אחד.על פי שיקוליו של הרופא שלי הוא החליט להחליף את הריספרדל לפרפנאן משום שעליתי 10 קילו מהריספרדל ואני לא מצליחה להוריד אותם וגם כי לפרפנאן יש פחות תופעות לוואי כמו לריספרדל-לפי מה שהוא אומר. ברצוני לדעת- האם הפרפנאן עלול לגרום גם להשמנה והאם השמנה כתוצאה מעלייה בתיאבון או משמין בפני עצמו?האם ריספרדל משמין יותר מהפרפנאן? איזו תרופה טוב יותר הריספרדל או הפרפנאן ?כמובן שזה אינדבדואלי אך הייתי רוצה לשמוע לדעתך, לפי מה שאני קוראת באינטרנט אני מסיקה שהריספרדל תרופה טובה יותר כי היא גם מהדור החדש. מה ההבדל ביניהן? *האם פרפנאן גם פועל על דופמין או על חומר שונה? בתודה מראש, עדי.
לעדי הפרפנן דומה לרספרידל מהבחינה של העליה במשקל, אני הייתי חושב על הסרוקסט כאחראי לעלייתך במשקל ורק במקום השני על הרספרידל. שבת שלום דר' גיורא הידש
היתה לי ועדה לפני שבועיים בביטוח לאומי. הועדה היתה די "מוצלחת" מבחינתי. התקשרתי ביום רביעי לביטוח הלאומי לברר אם יש תוצאות,הפקידה אמרה לי שהיו תוצאות אבל הרופא שעשה לי את הועדה שינה אותן ממש לאחרונה. מאז השיחה אני חרד שהרופא שינה משהו בתוצאות לרעתי. מה אתם אומרים? תודה מראש :-)
למשה אין ברירה אלא לחכות ולראות את התוצאות? אכן לפעמים קשה מאוד לחכות והדבר עלול להטריד, אבל אם נאמר משהו זה יהיה תמיד בגדר הניחוש.... בהצלחה שבת שלום דר' גיורא הידש
אני לוקח אפקסור XR 37.5 מזה ארבעה חודשים. שאלתי פה כבר פעם מה אפשר לעשות לגבי העייפות שהתרופה גורמת לי. אני ישן 9,10,11,12 ולפעמים יותר שעות ביום. אם יוצא לי לישון פחות מה9 שעות ביממה אני מרגיש כמו שפעם הייתי מרגיש כאשר הייתי ישן בקושי שלוש שעות ביום. עייפות מזוויעה. וגם עייפות כללית מידי פעם. החלטתי שלמרות שחוץ מזה האפסקור היה מעולה בשבילי אני חייב להחליף תרופה כי אני לא יכול לסבול את התרופה, הלכתי לפסיכיאטר פה באמריקה, שילמתי הון והמנוול הזה עושה לי "טוב נגמר הזמן תבוא עוד שבועיים", ולא נתן לי כלום. מעבר לזה אני עכשיו בחופשה בין סמסטרים של שלושה שבועות ואם אני מחליף תרופה אז זה רק עכשיו עכשיו. רציתי לשאול אותכם על פרוזק וסטרטרה, כי אני צריך טיפול גם בדיכאון וגם בריכוז. והאפקסור עזרה יפה בריכוז... בכל אופן באיזה מינון לקחת אותם כשאני לוקח אותם ביחד ואני רוצה מינון מקביל לאפקסור 37.5 תודה רבה!
בשלב ראשון כדאי לעלות במינון של האפקסור. אתה לוקח מינון מאד נמוך. ייתכן שהעייפות וקשיי הריכוז אצלך זה חלק מהדיכאון ולכן הצעד המתבקש הוא לעלות במינון של האפקסור. במינונים גבוהים אפקסור נחשבת לתרופה מעוררת. אם מינון טיפולי של אפקסור לא יעזור אז ניתן לשקול החלפה או תוספת.
סליחה, שכחתי להוסיף שניסיתי כבר לקחת 75מ"ג והעייפות נעשה גרועה הרבה יותר עד כדי כך שבכלל לא יכולתי לסבול את זה. אז להעלות את האפקסור אין מצב. אני רוצה לדעת ספציפית על מינון של פרוזק וסטרטרה שיקביל ל37.5 של אפקסור פחות או יותר. אני חייב לעשות את זה או היום או ביום שני כי תחילת הסמסטר הבא מתקרבת כבר.. תודה דרך אגב שסטרטרה פה (ארה"ב) עולה בדיוק כמו אפקסור ורוב התרופות שאין להן גנריות עדיין
סיפרתי לך שהתחלתי לעבוד 4 שעות ביום אך אני עם הכדורים (מרוניל וקלונקס) מרגישה מאד עייפה כשאני מגיעה הביתה אני עם הילדים קצת וחייבת לישון בצהרים. לידיעתך אני עם מרוניל 3 ביום ו1 מ"ג קלונקס קשה לי עם זה אני אמא ל3 ילדים ורוצה לתפקד רגיל אבל קשה לי לדוגמא טיול לכל היום עם הילדים זה פרויקט בשבילי. מה היית מציעה לי לעשות עכשיו חנוכה והילדים לא יצאו מהבית לאף מקום כי אמא עייפה ואין לה אף פעם כח אולי לקחת את התרופות בזמנים אחרים אבקש את עזרתך.
לגלית חנוכה כבר קצת מאחורינו, אבל אולי תוכלי לקחת חופש ולהיות יותר עם הילדים? לא הייתי משנה את התרופות אצלך ויופי שאת מצליחה לעבוד. שבת שלום דר' גיורא הידש
מה משמעות המאמר שהתפרסם ב-The New England Journal of Medicine בספטמבר האחרון שהשווה את הפרפנן מול התרופות האטיפיות. האמנם אין לתרופות האטיפיות יתרון ביעילות או בתופעות הלוואי? מה דעתך בנושא? קישור לתקציר המחקר- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16172203
למשה מדובר במאמר חשוב מאוד שמשווה בין התרופות החדשות האטיפיות לתרופה הטיפית. כתרופה טיפית נבחרה הפרפנן כיוון שהיא נמצאת בשימוש רחב ביותר. יעילות תרופה נקבעה לפי משך השימוש בתרופה, כלומר מתי הרופא או החולה מפסיקים את התרופה (קריטריון מעניין ויתכן שהוא טוב מאוד), כך שהפרפנן היא באמצע מבחינת הסבילות שלה והתועלת שלה. כלומר שתנאי המחקר הם תנאים אמיתיים של השדה ולא מחקר סטרילי ומלאכותי. כך שלמחקר זה יתרונות רבים אבל גם חסרונות. כמובן שיתרון גדול של התרופות האטיפיות הוא מיעוט של טרדיב דיסקינזיה. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני בן 34 נוטל 10 מ"ג ליום ציפראמיל ולאחרונה הומלץ לי עי הדיאטנית שלי לקחת חומר בשם ל-קרניטין להגברת האנרגיה בזמן אימון ולשריפת שומנים יותר טובה לא שיתפתי אותה בזאת שאני נוטל את הכדורים ולאחר שקניתי לרגע חשבתי שאולי יכולות להיות תגובות בין החומר לכדור אשמח אם תוכל להגיד לי אם זה בטוח יחד..התרופות והחומר ... למירב ידיעתי יש לנו את החומר הנל בגוף באופן טבעי אך השאלה אם התוספת יכולה לעורר בעיות? ושאלה קטנה נוספת מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים אני עולה במשקל כקילו לחודש למרות שאני אוכל בתפריט מסודר כמו בתקופה שלפני הכדורים ומתאמן באופן קבוע שאלתי היא האם הציפרמיל גורם להאטת חילוף החומרים? או משפיע על השמנה ?(זה בטוח לא נובע מרעב מוגבר כי הרעב נשאר אותו הדבר) רב תודות רועי
לרועי הציפרמיל עלול לגרום גם לעליה בתיאבון וגם האטה בחלוף החומרים ולכן העליה במשקל. איני מכיר את התוסף ולכן איני יכול לענות על קשר שלו עם הציפרמיל שבת שלום דר' גיורא הידש
האם יש מה לעשות בנידון כי אני די מרוצה מההשפעה של הכדור? יש משהו שאפשר לקחת איתו לזירוז חילוף החומרים חוץ מספורט שאני עושה במילא ותזונה נכונה והאם יש תרופה מאוד דומה רק ללא התופעה הנל? שכדאי אולי לעבור אליה? בתודה רועי
איך ניתן להסביר קושי לבכות בטיפולים- בעיקר (אפילו כשבא לבכות), ומול אנשים ומשפחה בכלל?
גם לי זה קרה כשהתחלתי לקחת רסיטל רציתי לבכות במצב מסויים אך לא יצא...כאילו מין חסימה כזו ..יכול להיות בגלל שהכדורים מקהים קצת את הרגש אם את לוקחת תרופות אז אולי זה בגלל זה
איני נוטלת שום תרופה פסיכיאטרית כרגע.
או שמספיק להיות מאובחן כסובל מ-OCD. אשמח כמו כן לקבל הבהרה על סכיזופרניה כרונית(מאפיינים עיקריים ומה זה אומר ת'כלס). בגדול קראתי על סכיזורפניה כרונית,אבל אשמח לשמוע הסבר קצת יותר עממי. בתודה מראש, יוחאי.
הי יוחאי, כדי לקבל זיפרקסה דרך קופת חולים במחיר מסובסד, שהוא אגב גם די יקר לכשעצמו יחסית, אם כי זו תרופה יקרה, צריך להיות מאובחן כחולה בסכיזופרניה. ויתרה מזו, צריך להגיב בתופעות לוואי קשות או לא להגיב לתרופות אחרות שהן כן בסל הבריאות. אני למשל אמנם לא אובחנתי כחולה בסכיזופרניה, אבל מבחינת קופת חולים זו אכן המחלה שלי כדי שאני אוכל לקבל את הזיפרקסה. הרופאה שלי בבית חולים סיפרה לי שבארץ יש אחוז גבוהה במיוחד של אנשים שמאובחנים כסיכזו-אפקטיב, (סוג של סכיזופרניה) והסיבה לכך היא בדיוק בגלל שמאבחנים אנשים עם מאניה דיפרסיה כסכיזו-אפקטיב כדי שהם יוכלו לקבל את הזיפרקסה. לגבי מה זה סכיזופרניה זו שאלה קשה, ואני לא לגמרי בטוח שלרופאים יש תשובה ברורה. בברכה מיכאל
ליוחאי תודה למיכאל. אנסה בכמה מילים להאיר את המושג סכיזופרניה. סכיזופרניה בעיקרון היא מחלה כרונית, כלומר ישנם סמנים במשך כל החיים, ישנם אנשים אשר מבריאים מסכיזופרניה אבל כ 2/3 ממשיכים לסבול מסימן זה או אחר של המחלה במשך שנים ואז מדובר על מחלה כרונית המחייבת טיפול ממושך. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני בת 33 עם 3 ילדים מדהימים אני בריאה פיזית אבל לא נפשית אני שוקלת 45 1.50 רציתי לשאול אני חווה הפרעות חרדה המתבטאות בחולשה סחרחורת ורעד פעם בשבועיים החרדות מופיעות לפעמים בלי סיבה אבל לרב בגלל כאבים שיש לי בעיקר באזור החזה הלב והשרירים בחזה או כאב ראש פשוט מיד אני חשבת שיש לי מחלה רצינית ואני מתחילה להלחץ ולחוות חרדה אני עוברת פעם בשנה סתם ככה בדיקות שגרתיות כולל צילום חזה ואקו לב וגניקולוגיה שהכל יוצא תקין אני רגועה למשך חודש ושוב אני מתחילה לחשוב שאולי יש לי מחלה והרופאים לא מצאו עדיין אני היפוכנדרית אני דואגת לרב לגבי עצמי וגם על הילדים אם הם מתלוננים על כאב מסוים. יש לציין שאני אמא ועקרת בית ואשה עובדת למופת אף אחד לא יודע מהחרדות האלה ואני דואגת להסתיר אותם. גם מבעלי כי הוא צוחק עליי /שאני היסטרית מכל כאב קטן ואפילו מהצטננות אני נלחצת. אנא עזור לי מה לעשות ? אני לוקחת במצב חרדה חצי כדור ואבן וזה עוזר לי מאד. האם זה מסוכן? אני יכולה להשתגע מזה? או לחלות? אומרים שמי שמפחד ממחלות דווקא אליו באים האם זה נכון אנא עזרו לי תודה מראש המודאגת.
למודאגת, נתחיל מהסוף, לא כל מי שחרד ממחלות חולה בסוף, ישנם אנשים שמעולם לא חשבו שיחלו וחלו , כנראה שצריך לחלות אז חולים חס וחלילה , אבל בהחלט חרדה יכולה לגרום ללחץ שיכול לגרום לכאבים וגם אולי להחליש את מערכת החיסונית, כך שאם כדור ואבן פעם בשבועיים עוזר לך אז זה טוב, בכל אופן אם החרדות מפריעות לך שווה לנסות טיפול פסיכולוגי ואולי לעבור לטיפול נוגד חרדה על בסיס יום יומי לתקופה ולראות אם את מרגישה שיפור באיכות החיים (כדור ממשפחת ה פרוזק)
שלום, אכן כפי שדורון כתב כדור וואבן מדי פעם לא יכול להזיק. השאלה המרכזית היא עד כמה החרדות מפריעות לך ועד כמה חשוב לך להפטר מהן, כלומר לפנות לטיפול. אולי כדאי בשלב ראשון להגיע לבדיקה ולשקול עם הפסיכיאטר את האפשרויות הטיפוליות? בכל אופן אם תחליטי ותפני לטיפול בהחלט אפשר להקל עליך שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, אני סובל מחרדה חברתית ומכאבים פסיכו סומטים פוסט טראומטים, התחלתי טיפול תרופתי שהביא לשיפור משמעותי, ואז התחלתי טיפול דינמי במקביל שהביא להחמרה של הסימפטומים (הכאבים), השאלה: למה צריך טיפול דינמי אם אני משיג שיפור עם תרופות ? למה הכאבים חזרו והתעצמו בגלל הטיפול הדינמי (הרי אני עם כדורים)??? ועוד שאלה :אם הרגשתי טוב עם כדורים (סרוקסט) זה אומר שאחרי תקופה שאני יפחית את המינון עד -0 אני ימשיך להרגיש טוב גם בלי כדורים? תודה מראש
לדין חבל לשאול את אותה השאלה בפעם השניה, תחפש את שאלתך היכן ששאלת לראשונה ואת התשובות שם. שבת שלום דר' גיורא הידש
דור אני שותה דפלפט,ורציתי לדעת איך הכדור הזה?מתי הוא משפיע?והכי חשוב לי הוא משמין?????
בטיפול תחת דפלפט תיתכן עליה בתיאבון, עליה במשקל והשמנה. Increased appetite with associated weight gain is the most common side effect תרופה דומה שאיננה גורמת לכך היא למיקטל. עם למיקטל גם אין צורך בבדיקות דם. בפסיכיאטריה דפלפט ניתנת בדומה לליתיום, לטיפול בהפרעות של מצבי רוח. בזמן הטיפול מבצעים בדיקות דם, להתאמה של המינון. התרופה איננה משפיעה באופן מיידי.
היי שלום רב הייתי מעוניין לדעת על תרופה בשם סורדון אני לוקח אותה מיפני שאני בדיכאון אם תוכל דוקטור לפרט לי אודות התרופה
אם הכוונה לסורבון קבל קישור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=52
בני בן 22, התשתחרר בטרם עת משירותו הצבאי, ביוזמתו על סעיף 21. כבר חצי שנה שהוא בבית, מסרב לעשות כל פעילות,מסרב לעבוד, יש לו נתק חברתי, הוא ער כל הלילה ולא נותן לי לישון. בני הולך לשון רק בשעות הבוקר המוקדמות ומתעורר בשעות הצהריים המאוחרות. הוא מתנהג בצורה כפייתית בהרבה תחומים, בין השאר ובעיקר מחובר אליי לורידים מחטט לי בתיק, מחטט לי בפלאפון, ביומן, מאזין לכל השיחות שלי, שולף לי הודעות מהפלאפון וחוסם לי כתובות בפלאפון. בקיצור הוא חייב לדעת מה אני עושה בכל רגע בשעות היום, עם מי אני מדברת ומה תוכן השיחות. אין לו אף חבר, והוא חושב שהוא עדיין ילד, ולכן אינו יוצא לבד בלעדיי וגם לא עם חברים. יש לו בעיה פיזית שהוא כל חצי דקה רץ לשירותים, הוא מסוגל להפסיק כל משפט באמצע כדי לרוץ לשירותים. כל הבדיקות הפיזיולוגיות שללו ממצאים בנדון. לעיתים קרובות כשהוא מרגיש שהוא מאבד שליטה מבחינת המידע שלו עליי הוא נכנס לפאניקה עד כדי אלימות פיזית שאין לו שליטה עליה. הוא בן יחיד שגדל ללא אב, כ-15 שנה אביו נטש אותו והוא חי איתי לבד. הוא בוגר תיכון עם תעודת בגרות מלאה אבל השקיע מאמצים רבים בכך בשל היותו לקוי למידה עם הרבה קשיים בהבנת הנקרא. הוא טופל בכל מיני מכונים להתפתחות הילד עד גיוסו לצבא. בצבא שירת כ-שנה וחודשיים. ניסיתי לבקש ממנו ללכת לטיפול אך הוא מסרב. ניסיתי לעודד אותו למצוא תעסוקה אבל שום משרה לא לכבודו. הוא טוען שהוא מעוניין ללמוד היי טק אבל מניסיון שהיה עם מוסד מוכר הוא נמצא לא מתאים ללימודים אלה. (הם היו מספיק הוגנים להגיד שהוא אינו מתאים).
לאיזה טיפול ניסית לשלוח אותו? לפסיכולוג או פסיכיאטר? בכל מקרה אם הוא לא רוצה ללכת לרופא פסיכיאטר אולי תוכלי לשכנע אותו ללכת לרופא משפחה מומחה לרפואת משפחה שיכול לתת לו טיפול ראשוני שירגיע אותו , ואח"כ לשכנע אותו ללכת לאיבחון מסודר שיכול לעזור לו מאוד גם בקשר ללימודים ולעתיד שלו , כדאי אולי "לנצל" את הרצון שלו ללמוד "הי טק" ולהסביר לו שאם טיפול נכון אולי יש לו סיכוי.בכל מקרה לתמוך בו ולעזור לו לצאת מהמצב.
לדין הדברים שאת כותבת בהחלט מעוררים דאגה וחשוב שהבן יגיע לאבחון וטיפול, הטוב ביותר להגיע לפסיכיאטר אבל אם הוא מסרב אז אולי הוא יסכים לפנות לפסיכולוג שבמשך הזמן ישכנע אותו להגיע לפסיכיאטר. המצב לא פשוט, הדבר החשוב הוא להמשיך ולשכנע אותו להגיע לטיפול, גם אם הוא יסרב פעמים רבות אני מקווה שבסוף תצליחי לשכנע אותו. שבת שלום דר' גיורא הידש
אחי בן ה-21 גר שלושה חודשים בחו"ל ושלושה חודשים בארץ כך לסירוגים כבר שנים, בחו"ל הוא מסתדר יפה מאוד לבד, אבל כשהוא מגיע לארץ, הוא נמצא אצל אמא שלי, חי על חשבונה אפילו סיגריות הוא מבקש ממנה וכמובן בילויים שזה כל ערב על חשבון אמא שלי שהיא בקושי מסיימת את החודש הוא לא עובד כל היום בבית וחיבים לעשות לו כביסות וחיבים לבשל לו אוכל ואם לא למשל הוא ביקש מאחי בן ה13 שילך יקנה לו סיגריות ולא היה לו כח הוא הרביץ והציק לו עד שהוא הלך לקנות לו סיגריות או שאחותי בת ה-18 הכינה לעצמה כוס תה הוא אמר לה תכיני גם לי והיא ענתה לו לשלילה אז הוא אפר לה לתוך הכוס את אפר הסיגריה שגם היא לא תוכל לשתות אם אמא שלי לא מביאה לו את הכרטיס אשראי אז הוא שובר והורס דברים בבית עד שתביא לו הוא מאיים על כולם ממש כמו מאפיונר טרוריסט הוא לא מוכן לגור במקום אחר או אם למשל סגרו את הדלת ולא נותנים לו להכנס אז הוא מנתק את החשמל בקיצור חיים הם לא חיים כשהוא נמצא בסביבה הם מפחדים להתקשר למשטרה מפני ההשלכות שזה יכול להביא עליהם לא פעם הוא איים עליהם שאם הםיעשו כזה צעד הוא ימרר להם את החיים עכשיו אני שואלת אם זה יכול להיות הפרעה נפשית ? ואיך מטפלים בה ? תודה שלי .
לשלי לא הייתי ממהר לקבוע שמדובר בהפרעה נפשית אבל הכל יתכן. האם אחיך היה בצבא? ומדוע לא שירת? בכל אופן אדם שלא מתחשב איני רואה אותו פונה כל כך מהר לפסיכיאטר....לכן הפתרון הוא קודם כל פניה למשטרה. האם יתכן ומדובר על שימוש בסמים? שבת שלום דר' גיורא הידש
אני צריכה עצה דחוףףף ביותר תוכן: שלום רציתי להתייעץ בכמה דברים שלום לכם אני מפחדת ונורא דואגת מקווה שתוכלו לענות לי על השאלה שלי... אני יוצאת עם מישהו והוא סבל בעבר מהתקפי חרדה ,פאניקה סוג של דיכאון כיום הוא לא סובל מכיון שהוא נוטל תרופות כמו מודל פריזמה וקלונקס אנחנו מקיימים יחסי מין אבל ישנם פעמים שלא בא לו והוא טוען שזה בגלל התרופות עכשיו הוא מטפל בזה היינו אצל אורולוג קוראים לזה רופא של גברים ובדקו לו את הבולבול והכל בסדר אבל אם נרצה להתחתן ולהביא ילדים הוא יוכל אבקש אם תחזור אלייך בנושא הזה בדחיפות זה חשוב לי נורא כי אני מאוד אוהבת אותו תוכלו גם לענות לי לאימל שלי שהוא[email protected] (האורולוג נתן לו לעשות בדיקה דם ואמר שלפי דעתו הכל בסדר אלא אם כן זה נובע מהכדורים בגלל זה אין לו חשק אוליי צריך להוריד את הכדורים אוליי או לתת לו כדוריי חשק האם הוא יקח את כדורי חשק הוא יוכל להביא ילדים מכיוון שהוא לוקח כבר כדורים ואם זה לא יפגע בו אם הוא יקח ויאגרה?) מקווה שתענו לי בהקדם האפשרי כי אני לחוצה מזה תגיבו לי או לפה או לאימל שרשמתי תודה...
שלום, לא כל כך הבנתי מה דחוף, אבל נעזוב את זה. יתכן שהירידה בחשק למין נגרמה מהפריזמה והחשק המיני יעלה כאשר הטיפול עם הפריזמה יסתיים, כמובן שאין לכך שום בעיה עם הפוריות. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום. הייתי מטופל ב-40 מ"ג ציפרמיל במשך שנתיים. אני זוכר שהפסיכיאר אמר שאם מפסיקים את זה חשוב לעשות זאת בהדרגה. לכן לפני כחודשיים בערך החלטתי להוריד את המינון בהדרגה. הגעתי עד למינון של 10 מ"ג. לקחתי את זה כחודש, ולפני 3 ימים הפסקתי לחלוטין. ומאז אני סובל כל הזמן מסחרחורות וחולשה, עד שנאלצתי לא ללכת לעבודה. שאלתי היא האם שמפסיקים ישנה תופעת לוואי כזו? מחכה בקוצר רוח לתשובה.
כן קיימת תופעה כזו , תקח יום כן יום לא 10 מ"ג או רבע כדור =5 מ"ג לכמה שבועות ואח"כ יום כן ויום לא רבע כדור.
לגיא תודה לדורון, לפעמים דווקא השלב האחרון הוא הקשה ביותר וצריך להיות ההדרגתי ביותר. שבת שלום דר' גיורא הידש
בעלי סובל ממחלת מניה דיפרסיה ומטופל בכדורים ( 8 חודשים)- זיפרקסה , דפלפט וכיום גם לפונוקס (כתחליף בהדרגה תרד אחת משתי התרופות הקודמות או שתיהן) אני בהיריון סוף שליש ראשון בקרוב. 1. האם עליי לדווח לרופא נשים? 2. האם עליי לעבור בדיקות כלשהן? 3. האם התרופות הללו מועברות בדרך כלשהי אליי ויש סיכון להעברתם לתינוק? 4. האם יש בדיקות שיכולים לעבור במטרה לבדוק האם התינוק חולה במחלה? אודה על תשובה מהירה
לצערנו אין בדיקות גנטיות למניה דפרסיה , וגם לא לשאר מחלות הנפש, את יכולה רק לדעת סטטיסטיקה , גם ככה הבדיקות הקימות היום מכסות רק אחוז קטן מהמחלות הגנטיות האפשריות , אולי בעתיד עם התפתחות המדע הגנטי יוכלו לדעת יותר. נשאר לקוות רק שהכל יהיה בסדר ויהיה לכם תינוק בריא. ( כמו לכל זוג אחר בריא או לא)
ללי אין קשר בין מצבו של בעלך, ההריון ומצב העובר. כך גם אין בדיקות גנטיות אשר יכולות לאבחן הפרעה נפשית לפני הלידה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, אני בחודש השביעי להריוני (הריון שני) וסובלת מהתקפי חרדה. בהמלצת פסיכאטר אני נוטלת 10 מ"ג של ציפרלקס . ההשפעה של הכדור מקלה אך עם זאת יש לי עדיין התקפים אשר מאד משבשים את אורח החיים שלי . אני נמנעת מלצאת מהבית, ללכת למספרה, למקומות חדשים וכו'. בשל שיקולים מיילדותיים עלי לעבור ניתוח קיסרי . שאלתי- האם יש תחליף אחר לכדור? האם כדאי לשקול מינון אחר? אנא עזרתך. כל יום שעובר הוא קשה להחריד תודה רבה
לדעתי בנושא כזה רק הפסיכיאטר המטפל יכול לעזור לך כי הוא מכיר את מצבך יותר טוב ממנהל הפורום. בנוסף, החלפת תרופה לא בהכרח תשפר את הרגשתך ויש גם תקופת "המתנה" עד התחלת השפעה של התרופה.
לגסי הבעיה אצלך קלה יותר כי פעמים רבות תאריך הניתוח הקיסרי ידוע מראש. ציפרלקס בטוחה בהריון וכדאי להתעדכן במכון הטרטולוגי. בדרך כלל אני ממליץ להפסיק את התרופה מספר ימים לפני הלידה ובטח אם מדובר בניתוח קיסרי. אין ספק שהגניקולוג המכיר אותך ידריך אותך לפני הלידה. שבת שלום דר' גיורא הידש
לפני כחודש ימים פורסם בעיתון ידיעות אחרונות על טיפול תרופתי במהמרים כפייתיים האם ידוע לך מה שם הכדור והיכן ניתן לקבלו?
הפסיכיאטר שהתראיין בכתבה הוא ד"ר פנחס דנון, מנהל מרפאה פסיכיאטרית ברחובות. אינני יודע אם דבריו התבססו על הספרות או רק על נסיונו. בכל מקרה, עפ"י הכתבה, הוא משתמש בתרופות שמשפיעות על הפרעות בשליטה על דחפים כדי לטפל בהתמכרות להימורים. לא מדובר בתרופה אחת אלא במס' סוגי תרופות והתאמה של תרופה למטופל ספציפי. ניתן לקבל את הטיפול במרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך.
בתגובה לתשובה שנתתם לי על ההודעה שלי מאתמול: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/673/xFT/495769/xFP/495768 אני רוצה לשאול אתכם אז האם היה מקום לתת לי סימבלטה או שזה ביזבוז זמן מראש? וכפי שאתה יודע זמן הוא דבר קריטי ויקר במצב שבו אני נמצא!!! אני לא מעוניין להיות שפן ניסיונות של כשלונות ידועים מראש. דבר נוסף שחשוב לי לציין לגבי הקוקטייל שניתן לי התהליך שם גם היה לא פשוט. אני התחלתי עם 225 מ"ג מרוניל וכשזה לא עזר הרופא שילב לי את הליתיום וכשזה לא עזר אחרי חודשיים בערך, הוא החליט לשלב לי את הלוסטרל ואז כעבור 3 שבועות החלה ההשפעה, אז אני לא כ"כ בטוח, דור, שדווקא תרופות ממשפחת הטריציקליים הם הנכונות עבורי, כי עובדה שלבד המרוניל לא סייע כלל. בהנחה והסימבלטה לא תעזור, מה ניתן יהיה לשלב איתה בשביל לקבל תוצאה רצוייה והאם מומלץ ואפשרי בכלל לשלב איתה משהו/כלשהו? תודה מראש, ארז.
סימבלטה היא תרופה חדשה. ייתכן שהיא תעזור לך אם תתמיד לקחת אותה. מאד חשוב להתמיד בטיפול תרופתי. כלומר לא כדאי לעבור מתרופה אחת לשניה, אלא רק במצבים שבהם אין ברירה. כצעד ראשון- תכפיל את המינון של הסימבלטה ל-120 מ"ג ליום ותחכה חודשיים לפחות- לפעמים לוקח זמן עד שתרופה משפיעה. כצעד שני- יש תרופות שיכולות להגביר את השפעת הסימבלטה, תרופה מקבוצת המייצבים (כמו למיקטל) או תרופה מקבוצת האנטי פסיכוטיים (כמו זיפרקסה).
לארז אין מדובר ב"שפן ניסיונות", התרופות טובות והשאלה היא האם התרופות מתאימות לך ועל כך חייבים לנסות ולדעת מה קורה אצלך. איני חושב שכדאי לעלות במינון הצימבלטה, אבל בהחלט אפשר להגביר את השפעתן עם תרופות מייצבות. הדבר החשוב כפי שדור כתב הוא ההתמדה ולא לקפוץ מתרופה לתרופה אפילו אם המצב לא קל. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני בעבר הייתי מלכת הדיאטות, ואף פעם לא עליתי סתם, פרט לזה שהייתי בהריונות, אבל בשנה וחצי האחרונים עליתי יותר מעשרים קילו ללא שום סיבה, וללא שום יכולת להוריד, רציתי לדעת אם יש לתרופות שאני לוקחת השפעות לוואי להשמנה, והם:4מ"ג פרפאנן, 400מ"ג טגרטול, 10מ"ג ציפרמיל או רסיטל,ואורטו סיקלן [למניעת הריון] והפסקתי לא מזמן 75מ"ג אפקסור מודה מראש על התשובה לד"ר הידש שלי.
לשלי מהרשימה הפרפנן והציפרמיל עלולות לגרום לעליה בתאבון ומשקל, אבל כמובן לא אצל כולם. שבת שלום דר' גיורא הידש
לסטודנטית לפסיכולוגיה ולכולם, אני רוצה להעלות כאן שאלה הקשורה לריפוי וקשורה להתייחסות שלנו החולים למחלות מהן אנו סובלים. סטודנטית לפסיכולוגיה - את אמרת שקל לך להתייחס למחלות הנפשיות כנפרדות מהאדם, וכך את רואה גם את הריפוי. אני רוצה לשאול את כולכם, האם גישה זו נראית לכם אפשרית? האם אנחנו נפרדים מהמחלה שלנו? האם אפשר לעשות חיצוי ביני לבין הסימפטומים שלי? לבין החוויות הכל כך עוצמתיות שחוויתי בזמן הפסיכוזות, המאניות, והדיכאון הקשה? להפריד ולהגיד- התכנים של השיגעון האישי שלי, הם רק סימפטומים, ואין בהם ולו כלום מאישיותי?? הרי הפסיכוזה- שלי היא, ובתוכה גלומים הקונפליקטים הפסיכולוגיים שלי, האמונות שלי, הדעות הרוחניות שלי, האופי שבה אני חווה את העולם גם בזמנים לא פסיכוטיים, אלא שבפסיכוזה הכל מתעצם ומתערבב, כמו באיזה בלנדר עצום, כמו בתוך חלום שלוקח את חומרי היום ומתרגם אותם לשפה אחרת. והדיכאון שלי, גם זה שבמהלכו ניסיתי להתאבד, וגם האחרון, הרי הוא חלק כל כך מהותי ממי שאני, כל כך מהאופן שבו אני חווה היום את העולם, עם התובנות וההישגים אליהם הגעתי, הרבה דרך הכאבים הגדולים בהם הייתי. והאם יכול להיות ריפוי, ריפוי אמיתי, כשהמטפל נאחז בקרנות האבחנה, בקרנות המקצוע, באמונה ש"לי זה לא יקרה", שהוא מחוסן- מפני השיגעון, דיכאון, מאניה, חרדה ושאר מיני מריעין בישין? בעיני ריפוי אמיתי יכול להיות רק דרך אמפתיה. דרך החוויה שהמטפל חווה את הסבל של המטופל. דרך זה שהמטופל חש שהוא לא לבדו בסבל שלו, שלעיתים המטפל אפילו מתערבב איתו בכאב שלו, ומתוך העירבוב הזה מגיש לו יד, נותן לו כוח, לצאת מהמקומות הקשים האלה, בהמון תמיכה ואהבה? אני זכיתי בכזאת מטפלת. שהיתה איתי בחוויה, ממש הרגשתי אותה נכנסת איתי לאותם מקומות, וכל הזמן מזכירה לי את כוחי, מחזיקה בשבילי את התקווה, ולא עוזבת אותי אפילו לרגע אחד, מלווה אותי בטלפונים יום יום במשך שנה שלמה, והיו ימים שהדבר היחיד שהחזיק אותי בחיים היה הקול שלה בטלפונים האלה. אני לא מאמינה שיש דרך אחרת לריפוי. ולא מאמינה שהחיצוי הזה בין האדם למחלה אפשרי. כמובן שאבחנות חשובות למתן טיפול מתאים וכו'. רק צריך לדעתי מאד להיזהר שאבחנות אלה לא יחצו בין המטפל למטופל, ובין המטופל לבין עצמו. שנהיה כולנו בריאים, תמי.
לתמי- לפסיכיאטרים מאד חשוב שהמקצוע שלהם יהיה חלק מעולם הרפואה, הם עד היום נאבקים לקבל "לגיטימציה" מרופאים מתחומים אחרים, שלעיתים מזלזלים בפסיכיאטריה, כי היא פחות מדעית ופחות ביולוגית מרפואה של מחלות גופניות. עובדה- ב-DSM4 אין בכלל מחלות אלא רק הפרעות (DISORDERS). כלומר אין עדיין בסיס מדעי להגיד שיש בכלל מחלות נפש. הפסיכיאטריה היא כיום ביולוגיה נטו ואין כמעט בכלל התיחסות למאפיינים של אישיות. אבל את פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית ודווקא בדיספלינה של פסיכולוגים לאישיות יש מרכיב מרכזי הרבה יותר מאיבחון סימפטומים חיצוניים. עפ"י הפסיכולוגיה (במיוחד הדינמית) כמובן שיש קשר לאישיות ואי אפשר להפריד אותה מהביולוגיה.
דור היקר אתה כל כך צודק על הלחץ של הפסיכיאטרים להחשב רופאים, על הדיכוטומיות המלאכותית כל כך לטעמי בין מחלות גוף למחולת נפש, ועל ההשלכות הלא טובות שזה מביא לכל העולם הטיפולי. אתה מבין, בתוך עמי אני יושבת, וגם אנחנו הפסיכולוגים הדינאמיים, לפחות חלק מאיתנו, נורא רוצים להחשב "מדעיים". ואז נאחזים בכל מיני כלים איבחוניים כמו הDSM כאילו היה איזה תנ"ך. כאילו כך אפשר להבין ולפרש את הנפש. וגם התיאוריות הפסיכודינאמיות הן לפעמים כל כך מאבחנות ושיפוטיות, שלי אישית זה כואב, כבר כתבתי על זה ברשימות הקודמות, הפעם רציתי להתייחס לדבריה של סטודנטית לפסיכולוגיה על הדיכוטומיה שיש בין האדם ומחלתו כמנגנון הגנה של המטפלים כשנתקלים בכאב נפשי. משהו כמו כירורג שמנתח ומשאיר את הרגשות שלו בחוץ, כמובן בהקצנה. ורציתי לטעון שבמקצוע כמו שלנו זה בלתי אפשרי. הלב צריך להוביל. ואולי ככה זה תמיד כשמניחים קצת לספרי האבחון ומתבוננים מקרוב בחוויה האנושית. תודה לך דור שאתה תמיד כל כך זמין כאן בשביל כולנו, בענייני תרופות ובנושאים אחרים, יש לך כל כך הרבה ידע וכל כך הרבה זמן וסבלנות. יישר כוח. חג שמח לכולנו, תמי.
שלום תמי נדמה לי שמזמן לא כתבתי כאן, אולי שבועיים? או שאני טועה. אבל אני ממשיך לעקוב בהתמדה. פעם היה לי חשוב לומר שהמחלה היא לא בדיוק מחלה אלא חלק מהאישיות שלי, אבל היום אני כבר לא כל-כך משוכנע בזה. אולי דווקא יהיה לי הרבה יותר נוח לטעון שהיה לי מעין התקף נפש על משקל התקף לב, ואחרי שעברתי אותו ואני מיוצב על ידי תרופות אני יכול לשים אותו מאחורי ולחיות את החיים שלי כאילו שהוא לא קרה. זה כמובן לא לגמרי נכון, כי אני לא מצליח לשים אותו מאחורי והנושא עדיין מעסיק אותי, לדוגמה אני ממשיך לכתוב כאן, ואני עדיין חושב מדי פעם על ה"הארה" שלי ועל מה שאני יכול להסיק לגביה, וגם על הדיכאונות החמורים שהיו לי. אני בעיקר נורא מפחד מכל שינוי כלשהוא במצב רוח שלי. הנה רק לפני כמה שבועות כתבתי כאן בפאניקה שאני נכנס לדיכאון, וגם התקשרתי באופן בהול לרופא שלי וקיבלתי תרופות נגד דיכאון, עברו כמה ימים והחלטתי שיצאתי מהדיכאון וגם הפסקתי את התרופות נגדו. האמת היא שיכול להיות שיצאתי מהדיכאון בגלל נסיבות חיצוניות חיוביות. יש לי ככל הנראה מערכת יחסים חדשה, אם כי אני לא ממש בטוח לגביה. יכולתי לכתוב שאני קצת מאוהב, זה כנראה יותר יעיל מרסיטל. נו, אני סוטה מהנושא. אני חושב האם המאניות והדיכאונות שינו באופן עמוק את התפיסה שלי לגבי העולם, והרי אין לי ספק שמשהו מהותי בי השתנה בגלל ה"מחלה". העולם התגלה לי במלוא העוצמה כאשליה גדולה כחלום כמשהו לא ממשי. הזמן והמרחב התגלו כדבר שאיננו מוחלט וברור. טוב, תמי, האמת היא שאין לי בדיוק תשובה ברורה בנושא. אני אמשיך לחשוב על כך ואולי אכתוב כאן עוד על זה. ביי מיכאל
יש לי שאלה קצת מוזרה האם אחוז הנתרן בגוף משפיע על המצב הנפשי? כיוון שכאשר עברתי התקף פסיכוזה בבדיקת דם היה אחוז נתרן גבוה
נתרן גבוהה בדם יכול להעלות את לחץ הדם לא חושב שמשפיע על המצב הנפשי באופן ישיר.
לתהילה שינויים באלקטורליטים בדם כולל נתרן עלולים לגרום להפרעות בהכרה ובמצב הנפשי, אבל המצב הנפשי מסתדר מיד כאשר "מסדרים" את האלקטרוליטים. רמת נתרן גבוהה בדרך כלל מעידה על מחלה גופנית, או שמדובר בטעות בבדיקת המעבדה. שבת שלום דר' גיורא הידש
הפסקתי השבוע ליטול כדורי וונלה ואני חשה עייפות במשך כל היום הרבה מעבר לרגיל האם יכול להיות קשר בין הדברים?
בהמשך לשאלתי הקודמת, אני רוצה להוסיף גם סחרחורות, בחילות ובכי. אני מניחה שהכל קשור, אבל האומנם? ואם זה קשור, כמה זמן התופעות האלה נמשכות בדר"כ?
ליהודית אכן יתכן שמדובר בתופעות הקשורות לירידה מהירה מדי ברמת הסרוטונין במוח. הפתרון הוא פשוט, ליטול רבע עד חצי כדור וונלה במשך מספר ימים נוספים ולהפסיק בהדרגה. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני אישה כבת 52, משתמשת כ10 שנים בקלופיקסול (2 מ"ג ליום). בבדיקות דם בלוטת התריס שלי גבולית. האם להמשיך לקחת קלופיקסול או להחליף תרופה?
לשוש הקלופיקסול אינה משפיעה על בלוטת התריס שבת שלום דר' גיורא הידש
האם הדפלפט מגביר את דפיקות הלב?והאם הוא משמין???הרופא שלי אומר שהוא משמין
דפלפט היא תרופה שבמהותה מיועדת לטיפול באפילפסיה. תופעות הלוואי הידועות שלה הן השמנה ונשירת שיער.
ללינור לדעתי הדפלפט אינה גורמת לעליה במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני לוקח ריטלין עם קלונקס האם אני יכול להמיר לאאסיוול ועוד לוקח רסיטל הקלונקס גורמם לרעד בירידה בתודה
לרוני אפשר להחליף את הקלונקס באסיוול כי הם מאותה המשפחה. יחד עם זאת אתה נוטל מספר תרופות שההשפעות שלהן קצת הפוכות?? האם ישנה אבחנה ברורה? אולי כדאי לשקול את הטיפול באופן כוללני? שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אחי טופל בזיפרקסה איך משום מה המניה אחרי כמה שבועות שוב חזרה הרופאים אומרים שכנראה הוא עדיין במצב של מניה וכרגע החליפו לו לכדורים בשם סרוקוול שגורמים לו לישון רוב היום והאם זה ננכון ששינה מרובה במצב של מניה מרגיעה את המוח? , מה ההבדל ולמה הם עוזרים- באירגון מחשבות. אח שלי מאושפז במרכז הרפואי בטירת הכרמל האם המקום טוב מבחינה טיפולית ואנחנו יכולים להיות בטוחים שהם עושים את המקסימום או שכדי להתייעץ עם רופאים נוספים. כמה זמן יכול להימשך התקף מניה והאם יכול להיות מצב שגם בלי כדורים שלב המניה חולף לבד והאדם שוב חוזר להיות מאוזן? תודה רבה ותודה על התשובה הקודמת רונית
לרונית במאניה בדרך כלל השינה מעטה ולכן אם אחיך ישן הרבה זה סימן טוב שהוא מגיב לתרופות וכנראה כבר בדרך לרגיעה והשלטות על המאניה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, יש הבדל בין מניה דפרסיה שמתפררצת כתוצאה משימוש בסמים לבין מניה שמתפרצת ככה פתאם (אחי עשן בתאילנד באאנג) זה משהו שיכול היה לגררום למניה להתפרץ?? תודה ושנה אזרחית טובה רונית
שלום לכם, שמי ארז ואת סיפורי אני מניח שאולי אתם זוכרים ואם לא אני אפרט. לפני 4 שנים התחיל אצלי סיפור של חרדות קשות שלוו בדיכאון. ניסיתי הכל: סרוקסט, ציפרמיל, אפקסור,ציפרלקס,רמרון ואף אחד מהם לא עזר עד שהגעתי לרופא שהוא מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים באיזור המרכז שהסכים לקבל אותי בהתנדבות והוא נטל לי שילוב של מרוניל 225 מ"ג + לוסטרל 50 מ"ג + ליתיום 300 מ"ג ליום. אחרי כמעט חודשיים זה השפיע ופרחתי בצורה בלתי רגילה. חזרתי לעצמי ב - 100%. הייתי ממש מאושר וחזרתי לחיים, אבל התופעות לוואי של המרוניל והליתיום "הרגו" אותי, ולכן אחרי 9 חודשים התייעצתי עם הרופא וביחד החלטנו שאפסיק אותן. לאחר לא יותר משבועיים מהרגע בו הפסקתי לחלוטין(הייתי בירידה הדרגתית של הכדורים במשך 3 חודשים) חזרה הבעיה והיא אופיינה בחרדות, אבל פחות מפעם שעברה, אבל יותר דיכאון. הרופא החזיר אותי לתרופות שלקחתי(הקוקטייל) והם לא השפיעו לצערי ואחרי חודשיים הוחלט שאפסיק איתן ואתחיל על סימבלטה עם 60 מ"ג ביום כאשר בשבוע הראשון נטלתי 30 מ"ג ליום. כיום אני אחרי 3 וחצי שבועות עם התרופה ושום דבר עדיין לא קורה... אני מפחד שמא שוב לא אגיב לתרופה ואז אצטרך עוד סוג חדש ואולי גם הוא לא יעזור(מהנסיון הקודם שלי ניתן להבין שאני לא ממש נוטה להגיב לטיפולים עד שבא הקוקטייל של 7 כדורים ביום). נשבר לי ונמאס לי לחיות ככה. לא יכול יותר לחיות. אני מרגיש מיואש ששום דבר לא עוזר לי שעה שאחרים לא צריכים להתנסות בכ"כ הרבה תרופות עד שבאה הנכונה שעוזרת. אני גם בטיפול פסיכולוגי, אני הולך לעבודה כל יום למרות הקושי כי זו המלחמה הפרטית שלי(דבר שעשיתי תמיד, גם בפעם הקודמת שהיה יותר קשה). אני חושש ומרגיש שגם הסימבלטה לא תעזור כי היא דומה לאפקסור והוא לא עזר למרות שהבעיה היום שונה מהקודמת...אני לא מבין גדול ברפואה אבל אני כן מכיר עובדות ורואה שרק לי קורים כל הניסים והנפלאות. למשל, למה אני לא הגבתי שוב לאותן תרופות שעזרו לי כבר פעם אחת? כי זה המזל שלי... למה לא הגבתי לאלה שלפני? כי זה המזל המחורבן שלי... מה אני אעשה? אני לא יודע מה לעשות והאם ההחלטה לתת לי את הסימבלטה היתה נכונה? אני מוכן לעשות הכל כדי לצאת מהדיכאון, הכל!!!!! אפילו לאכול חרא(סליחה על הביטוי). יש לי רצון עז לצאת מזה!!!!! מה עושים?? נתקלתם במקרה דומה לזה?
יש חולים שמגיבים רק לתרופות מהדור הישן, כמו אנפרניל או טופרניל, שהם תרופות יעילות, למרות תופעות הלוואי. ההסבר למה מגיבים רק לתרופות הישנות, כנראה סוג אחר של מחלה, למרות שהשם שלה הוא אותו שם. אם התחלת עם סימבלטה אפשר לעלות ל-120 מ"ג ליום ולראות אם תוך מס' שבועות יש שיפור. אם אין שיפור תוך חודש אז תצטרך לחזור לתרופה טריציקלית.
לארז החמוד. אני באותו המצב כמו שלך,אני עכשיו גם עם סימבלטה והיא לא מזיזה לי בכלל.!!!! אני גם לקוקטייל של כדורים לא הגעתי בכלל... מאמוש למה הפסקת?איזה תופעות לוואי היו לך?אני מה זה מבינה אותך יאו.... מקווה שיעזרו לנו בסוף.. אני אתך. לינור אגב ניסית דפלפט???אני עכשיו מנסה +הסימבלטה 60 מ"ג(ולדעתי הציפרלקס עדיף מסימבלטה) תהיה בקשר.
ארז וכולם תשמעו אין כדור שמשפיע על 2 אנשים באותה צורה לכן מנסים. אני מבין אותך ארז ,אבל כשאתה מספר על הרצון לצאת מזה וללכת לעבוד ולעשות הכל מה שצריך זה מעורר אופטימיות ואפילו אהדה. לי לקח 4 שנים עד שהגעתי לתרופה המתאימה שהיא פלוטין{פרוזאק},וזו הייתה תקופה לא קלה אך רק עכשיו אני חוזר לעצמי. לא להפסיק לאהוב את עצמך או להתייסר כי צריך לזכור שזה עניין של זמן אצל כל אחד, ובסוף מוצאים משהו מתאים. יהיה בסדר ותייהיה חזק כמו שאתה,אתה בדרך הנכונה
השינה שלי לא טובה ולכן אני נוטל כדורי סטילנוקס 10 מ"ג, בלילה, היו תקופות של חלומות בעתה עכשיו המצב קצת השתפר , אבל בכל זאת לפעמים אני קם בשעה 3 בבוקר אפילו שלקחתי כדור שינה, מסתובב קצת בבית הולך למחשב ואחר כך ממשיך לישון.
ליוסי אולי אפשר ליטול את הרספרידל בערב והיא תעזור לך גם בשינה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מוגדר כחולה סכיזופרניה, עם תהליך סכיזופרני. א) מהו התהליך הזה, האם המצב מחמיר עם הזמן? ב) אני לא עובד ורוב הזמן עצבני, נוטל כדורי אסיוול 10 מ"ג ביום ונראה לי שלא מספיק לי הכמות הזאת, האם אני יכול לבדי לפעמים להעלות את הכמות? או להוריד, באם אני מרגיש יותר טוב? אני נוטל גם כדור סיפרלקס 10 מ"ג וריספרדל 2 מ"ג. ג) האם יתכן שאני לא חולה סכיזופרני ומחלתי הפסיכיאטרית היא שונה , שכן היתה לי תאונת דרכים לפני 25 שנים עם נכויות פיזיות, איבוד הכרה וזעזוע מוח ורק אחרי 15 שנה אושפזתי לראשונה עקב התקף פסיכוטי ומצב פרנואידי, הוכרתי כנכה ביטוח לאומי עם 75% אי כושר השתכרות. אני מרגיש תשוש ואין לי רצון לקדם עצמי כמו שאר האנשים. רופא פסיכיאטר קבע לי גם פי טי אס די עקב התאונה והאם הפי טי אס די הזה יכול היה לגרום לי לסכיזופרניה? עקב התאונה הוכרתי כנכה של משרד הבטחון עם נכות נפשית של 10% ועוד נכות גופנית של 10% נוספים. אני מטופל כעת במסגרת משרד הבטחון, אבל משרד הבטחון מתנער מהנכות הנפשית שלי ולא מוכן לשלם לי עבור אובדן כושר השתכרות. ועדה מטעם משרד הבטחון קבעה לי שאני מסוגל לעבוד 4 שעות וחר כך קבעה שאני מסוגל לעבוד 6 שעות, ואני בכלל לא מרגיש שיש לי יכולת לעבוד בכלל. אני נשוי לאשה נכה ויש לי בת ולכן מקדיש את מיטב זמני לטיפול בבית ולמשפחה, יחד עם זאת זה מונע ממני לגשת לעבוד. משרד הבטחון עד כה מתנער מאחריותו ואני נמצא איתם בהליכים משפטיים שיכירו בי כמי שאינו מסוגל לפרנס את עצמו בגלל המצב הסוציאלי ונכותי במשרד הבטחון. אני נפגשתי עם 3 פסיכיאטרים שקבעו לי שאני לא מסוגל לעבוד יותר מ-4 שעות, אחת מהן קבעה לי שאני בכלל לא מסוגל לעבוד והינה הועדה של משרד הבטחון קבעו לי שאני מסוגל לעבוד 6 שעות, השאלה האם קבעו רק בשל נכותי המוכרת דהיינו ה-10% נכות נפשית שיש לי עם משרד הבטחון. ד"ר הידש, מה אני יכול לעשות כדי להיטיב עם מצבי כי אני חש שאני נמצא במילכוד.
ליוסי אתה חייב להלחם בשני מישורים. הדבר הראשון הוא עם משרד הביטחון ואם יש לך עורך דין אז אני מקווה שתצליח בעזרתו למרות שיש לכך עלות כספית כמובן. הדבר השני הוא להלחם ולהרגיש טוב יותר. באופן עקרוני אפשר לעלות במינון של הוואליום, אינך נמצא במינון מקסימלי ואם יש צורך אפשר לעלות במינון. השאלה היא האם אין צורך לעלות במינון של הרספרידל? סכיזופרניה היא מחלה קשה ומורכבת, יש בה סימנים של פסיכוזה אבל גם "סמנים שליליים" של חוסר אנרגיה ויוזמה וכוח לעבוד. היא יכולה להופיע בעקבות טראומה כמו תאונה אבל גם יכולה להופיע בנוסף. כך שכדי לדעת מה המצב אצלך יש צורך להכיר אותך היטב. כל טוב דר' גיורא הידש
ליוסי היקר המאבק בביטוח לאומי לעיתים קשה ומפרך. הכרתי פעם אדם שלקה בהתקף פסיכוטי והיה מאושפז כשנה באישפוז יום. במקצועו היה נהג מונית ובגלל שזהו רכב ציבורי, בית החולים דיווח מייד למשרד הרישוי ששלל ממנו את הרישיון. הדרך עד לאבחון מלא היתה ארוכה ומפרכת אך גם לאחר שנה וחצי, כאשר כל הפסיכיאטרים במחלקה כבר היו בטוחים לגבי האבחנה עדיין לא הצליח להשיג אישור נכות כלשהו מביטוח לאומי והם שלחו אותו שוב ושוב ללשכת העבודה. הוא ניסה כמות גדולה של עבודות אך כמובן לא הצליח להתמיד בהן (מפרנס יחיד של אשה ושלושה ילדים). היתה לו עדיין מונית, אך לא יכל להשתמש בה בגלל שמשרד הרישוי החליט שהוא לוקה בסכיזופרניה. כך נוצר מצב שמשרד הרישוי לא אפשר לו לעבוד כנהג מונית בגלל שהכיר באבחנה של סכיזופרניה (הוא אובחן גם על ידי פסיכיאטרים מטעמם) וביטוח לאומי סרב לתת לו אחוזי נכות בגלל שלפי המומחים שלהם הוא דוקא לא סבל מסכיזופרניה ולכן לא קיבל אבטחת הכנסה! הבירוקרטיה מול משרדים אלה היא קשה מאד ואכן אם יש באפשרותך לשכור עורך דין עשה זאת.
שלום....אני בטוח שאתם זוכרים אותי...אני גבר 4 חודשים בלחץ וחרדה וזה אחרי התקף החרדה שקיבלתי אחרי עישון גראס .... http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xFT/472058/xFP/472058 אני החלטתי שאני חייב לעשות משהו עם עצמי ...וכמובן שאני לא יכול לממן טיפול באופן פרטי אז פניתי לבריאות נפש דרך משרד הבריאות והיום הייתה הישיבה הראשונה שלי עם עובדת סוציאלית שהיא גם פסיכותראפיסטית ...סיפרתי לה מה עובר עליי כדי שתחליט מה הלאה ....היא חושבת שכדאי שאני אעבור טיפול פסיכולוגי בשיטת MDR וצריך לפי דעתה לחפש את סיבת החרדה מהשורש לכן היא חושבת שכדאי שאני אעבור טיפול פסיכולוגי של בסביבות 20 מפגשים...מה דעתכם ...אני בכלל פניתי אליהם כדי להתייעץ עם פסכיאטר ולקבל פארוקסיטין וגמרנו ....חוץ מזה אני שמעתי שטיפולים דינאמיים דווקא לא כל כך יעילים ,ושטיפול קוגניטיבי יותר יעיל ....אז מה אתם יכולים ליעץ לי????????? עוד נקודה מאוד מאודדדדדדד חשובה והיא ...האם טיפול מסוג זה יכול לפגוע בעתיד שלי כרופא ...האם זה יזיק לקריירה שלי ולעיסוק שלי במיוחד והטיפול הוא דרך משרד הבריאות ...אני אבוד ולא יודע מה לעשות תעזרו לי בבקשה???
לסטודנט EMDR אינה טיפול דינמי, מדובר בטיפול מיוחד הקשור לתנועות העיניים והבסיס לטיפול הוא קוגניטיבי. איני מבין מדוע ההתעקשות, אם אתה מבקש טיפול תרופתי מבלי להשקיע בעשרים פגישות אז מדוע לא להפנות אותך לפסיכיאטר? יתכן שיהיו קשיים כאשר תבקש את רישיון הרופא או קבלתך להתמחות, אף פעם אי אפשר לדעת מה ישאלו והאם יבדקו את תיקך הרפואי. בדרך כלל בעיות של חרדה אינן מונעות מלהיות רופא אבל אולי משהו יחליט שאינך יכול להיות כירורג או בטיפול נמרץ? הייתי נזהר בטיפול במסגרת ציבורית למרות שלא חייבים להמנע מכך. כל טוב דר' גיורא הידש
האם תזוזה קלה ומהירה של המעגל של האישונים(עיגול המלא הכולל אישונים ומה שמסביב) מעיד על בעיה פסיכוטית?
שלום לך, אני ממליץ לך לפנות לנוירולוג. יכול להיות שמדובר בתופעה שנקראת "ניסטגמוס". אקס-מן.
יש תרופות מסויימות שזאת יכולה להיות תופעת לוואי נדירה שלהן, אבל אם התופעה לא נגרמת מתרופות מקורה בדרך כלל נוירולוגי ולא פסיכיאטרי.
לשרונה איני בטוח שהבנתי בדיוק את מה שתיארת, בכל אופן שום תופעה שהיא כשלעצמה אינה מאבחנת מצב פסיכוטי, כלומר חייבות להיות תופעות נוספות כדי לאבחן מצב פסיכוטי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לד'ר הידש, לקחתי כדור ציפרלקס במשך שנה וחצי ובהדרגה הפסקתי. לאחר מס' חודשים הרגשתי ששוב החרדות חזרו וחזרתי לקחת בשנית . כמובן ששוב אני עוברת את התופעות הלואי בנוסף כבר מס' ימים שאני עם לחץ דם גבוה 150/100 והקיבלתי גם טיפול ללחץ דם. השאלה שלי האם יתכן וכל התןפעות הלואי של הכדור כמו דפיקות לב פנים בוערות גם יוסיף ללחץ הדם שלי. אני כרגע לוקחת חצי כדור כשבוע ואני פוחדת לעלות את המינון בגלל הלחץ דם. אבקש את יעוצך בענין האם להמשיך לקחת את הכדור ? האם לעלות את המינון? אודה לתשובתך
לדליה ציפרלקס אינו משפיע על לחץ הדם ואינו מעלה את לחץ הדם, כך שיש ביטחון בנטילת ציפרלקס עם לחץ דם גבוה. מצב נפשי של מתח וחרדה עלולים להעלות את לחץ הדם. כל טוב דר' גיורא הידש
אבקש יעוץ לגבי פניה לאבחון פסיכיאטרי גריאטרי עבור אבי בן ה-82 שנמצא במצוקה קשה: ירידה מהירה במשקל תוך זמן קצר ביותר,בלבול ואובדן זכרון מפעם לפעם. אושפז בבית חולים ועבר בדיקות שונות והומלץ לפנות ליעוץ פסיכיאטרי גריאטרי. אנו לא יודעים לאן לפנות לקבל יעוץ כזה מפני שרופא המשפחה לא רק שאינו עוזר אלא אפילו מפריע .תודה שוש.
לשוש איני מבין מדוע רופא המשפחה מפריע? בכל אופן אפשר לברר בכל מרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך, עדיף במרפאה בבית חולים כללי. כל טוב דר' גיורא הידש
בתי השתמשה בעבר, בגיל ההתבגרות בתרופה "ראקוטן" לצורך טיפול באקנה. היום היא בת 25 יש לה מעט צלקות שנותרו מהאקנה ופצעים בודדים בעיקר אחד גדול (לא מוגלתי) נראה כמו גולה קטנה מתחת לעור. רופאת עור המליצה לקחת שוב סידרה של "ראקוטן". אני קראתי כי תרופה זו גורמת לדיכאונות ואכן בתי חוותה חרדות ודכאונות האם אתה ממליץ להתעלם ממצבה הנפשי (כיום היא מטופלת אצל פסיכולוגית ומצבה השתפר) ולקחת את התרופה או שלדעתך זה לא ישפיע כלל מבחינה נפשית. או לחילופין לא כדאי להתחיל כדי לא לחזור למצב הנפשי הקודם? אודה על תשובתך.
לרגינה אכן הראוקוטן עלול לגרום לדיכאון כתופעת לוואי (בוודאי שלא אצל כולם), אנשים אשר עברו דיכאון בעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר. לכן אצל כל אדם צריך לקחת בחשבון את היתרונות שעשויים להיות מלקיחת תרופה מסויימת ואת הסיכונים. כל טוב דר' גיורא הידש
בן זוגי מטופל ע"י זריקת רספרידל 50 מ"ג מזה 9 חודשים,לאחרונה הופיעו תנועות בלתי רצוניות בידו השמאלית,ומזה חודש ימים מסרב לטיפול מחשש לנכות. האם קיימת תרופה שיכולה להציל את המצב , להבטיח מינימום נזק , כדי להשיבו לטיפול.? והאם הנזק הוא בלתי הפיך.? או שמא יתכן כי בשל הפסקת הטיפול התופעה תחלוף ? כמה זמן לאחר הפסקת הטיפול התרופה עדיין משפיעה?
לנושה התרופה "שומרת" על האדם עוד כשלושה ארבעה חודשים, במקום לדאוג אפשר להחליף את התרופה לסרוקוול אשר אינה גורמת ל DT. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני נוטלת 300 מ"ג סרוקואל ליום (150 בוקר 150 ערב). לפי הפסיכיאטרית אין לי סכיזופרניה. האם סרוקואל מיועד לגילי? כי בעלון שלו כתוב בפירוש שאין לנסות על אנשים מתחת לגיל 18. כמו כן אח שלי לקח ועדיין לוקח תרופות כמו זיפרקסה, רספרדל, מודל וכו'... אמא שלי משתמשת בתרופה שגם רשום עלייה בעלון שהיא מיועדת לחולי סכיזופרניה, אך במינון נמוך. כל השנים הייתי ילדה בריאה ולילה אחד לפני חודשיים התחילו לי מחשבות ממש מפחידות על מוות והתחלתי לפחד מהמון דברים. כעבור כמה ימים היה לי התקף חרדה בזמן מבחן. הלכתי כבר 3 פעמים לפסיכיאטרית. התחלתי שיחות אצל פסיכולוגית. לפעמים אני נהיית נורא עצבנית וקשה לי לשלוט בזה ואני ממש "מופרעת" כשאני מתעצבנת, ודי מאבדת את האשטונות. רציתי לדעת האם יש תרופה שניתן לקחת בזמן התקפי כעס?
למיכל איני פסיכיאטר לנוער אלא למבוגרים לכן איני יכול לענות על שאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש
כתבת לתמי "אני אישית מעדיף כמעט ולא להשתמש באבחנה זו בגלל המשמעויות השליליות שהדביקו לה". אפשר לדעת מהן המשמעויות השליליות שהדביקו לאבחנה זאת ומי הדביק אותם? האם מדובר ב"רופאים" פסיכיאטרים? אתה טוען שמזייפים אבחנה או שמדובר באיבחון שגוי?
אני בטוחה שגם תקבלי תשובה יותר מקצועית מד"ר הידש אבל בינתיים, מקובל להתייחס לאבחון של הפרעת אישיות גבולית כאל אבחון יתר. מאחר והפרעה זו כוללת את כל הסמפטומים של כל הפרעות האישיות האחרות אך עדיין לא כוללת סימפטומים מספקים לאבחון של מחלות מציר 1 ב DSM (דיכאון, סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, הפרעות חרדה וכו') למעשה כל מקרה שלא מתאים לאף אבחנה אחרת מאובחן כ"אישיות גבולית" מסתבר גם שמבחינה קלינית אבחנה זו זוכה להכי פחות הסכמה בין שני מאבחנים שונים. הסטיגמות המקצועיות השליליות (בקרב פסיכולוגים ופסיכיאטרים) הן בעיקר האמונה שמי שאובחנו כבעלי אישיות גבולית אינם ניתנים לטיפול, ולכן הטיפול עצמו הרבה פחות חדור התלהבות ותקוה לשינוי אם המטפל מאמין באבחנה. באופן כללי הדבר נכון לגבי כל אבחנות הפרעות האישיות. מאחר וזו "אישיות" (משהו יותר קבוע) ולא "מחלה" הסיכוי לריפוי הוא יותר נמוך והמוטיבציה להעניק טיפול בהתאם. בספרו הראשון מתאר יורם יובל מקרה של מטופלת שהופנתה אליו עם אבחנה של הפרעת אישיות גבולית ואת חוסר המוטיבציה שחש עוד בטרם נכנסה המטופלת לחדרו. נתון מעניין נוסף (ומעורר מחלוקת) ישנם מחקרים המראים שאחוז מאד גבוה מקרב אלה שאובחנו ב"הפרעת אישיות גבולית", שהן כמעט תמיד נשים, סבלו מהתעללות מינית בילדותם. מה שגורם לחשוב, אולי זו כלל לא הפרעת אישיות אלא תגובה לטראומה?
לרינה תודה לסטודנטית, מבחינתי את כבר יכולה לקבל את התואר....וכמובן שאני מצטרף לדבריך. כל טוב דר' גיורא הידש
שהאדם מאמין שזהו חלק מהאגו שלו כלומר נובע מרצון אמיתי. למשל להפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית יש מאפיינים הדומים להפרעה אובססיבית קומפולסיבית - נוקשות למשל. האבחנה היא שבהפרעת אישיות זוהי חוויה אגו סינטונית, האדם מאמין שהוא רוצה ובוחר להיות נוקשה. בהפרעת OCD בדרך כלל הנוקשות (המתבטאת בריטואלים קומפולסיביים) נחווית כאגו דיסטונית, כלומר לא רצויה, והלוקים בהפרעה לרוב יאמרו: אני לא רוצה לספור עד 100, זה מפריע לי מאד אבל אני מרגיש חייב (אחרת יקרה משהו נורא). ההתנהגות נחווית כנכפית ולא כנבחרת ורצויה. סימפטומים אגו סינטוניים לרוב אינם ניתנים לריפוי שכן הלוקה בהם לא מרגיש שהם לא רצויים, אלא להפיך.
ליגאל תודה לסטודנטית, הדברים כתובים מצויין. כל טוב דר' גיורא הידש
מה זה סכיזו-אפקטיב ? האם זה פיצול אישיות ?
בכלל לא, זה סוג של סכיזופרניה המלווה גם בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ו/או מאניה)
בהפרעה סכיזואפקטיבית היא מעין שילוב של מאניה דפרסיה וסכיזופרניה. כלומר החולה סובל גם מתנודות במצב הרוח וגם ממצבים פסיכוטיים הנובעים מן הסכיזופרניה. אין קשר בין זה לבין פיצול אישיות.
לברק תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הירש, העקבות המלצתך התחלתי לקחת אדרונקס, בינתיים ע"י מרשם מרופא משפחה, קבעתי תור לפסיכיאטר לאמצע ינואר. לקחתי עד כה שלושה כדורים, 4 מ"ג ליום. אני חש בתופעות לוואי של צריבה בעת מתן שתן וכמו כן נכון לעכשיו פגיעה מאוד משמעותית ביכולת להגיע לזיקפה. קראתי שתופעות הלוואי הללו אמורות להופיע בסמוך להתחלת הטיפול והן נעלמות ברוב במקרים בהמשך. האם זה נכון? אם כן - תוך כמה זמן הן אמורות להיעלם? ואם הן לא היו אמורות להופיע בצורה כזו חד משמעית,האם זה אומר שהכדור לא מתאים לי? האם כדאי לי לנסות משהו אחר. תודה מראש, סיגנוס
שלום לך. רציתי שתדע שאם אתה סובל מחרדות האדרונקס מעורר אותן מאוד. אך למצב הדכאוני הוא מאוד עוזר,ובמיוחד בקשיי ריכוז.הכדור הזה דומה לריטלין במינון נמוך מהריטלין. בהצלחה.
האם זה משנה אם אני לוקח את התרופה על בטן ריקה? לפני האוכל? עם האוכל? בוקר\ערב וכו,. תודה מראש, סיגנוס
לסיגנוס האדרונקס אינו משפיע על התפקוד המיני, לעתים מצב נפשי גורם להפרעות במין. אדרונקס עלול לגרום לקושי והיסוס במתן שתן אבל בדרך כלל במינונים גבוהים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הייתי רוצה להפחית את הפלוטין מ2 כדורים של 20 מ"ג ליום לכדור אחד וזאת בשל ירידה חדה בתיפקוד המיני לאחר חודש של החלפה לפבוקסיל לפני 3 חודשים וחזרה לשימוש בפלוטין. רציתי לציין שבערבים אני נוהג בקביעות לשתות יין או אלכוהול וגם אותו הפסקתי לחודש בעקבות החלפת התרופה וחידשתי את מנהג השתיה לאחר שחזרתי לפלוטין. שאלותיי הם: כיצד אפחית את מינון הפלוטין בצורה כזו שלא ארגיש תופעות "נסיגה"? וכיצד אתם מסבירים את הירידה הפתאומית התלולה ביצר, בזיקפה וביכולת "לגמור" וזאת לאחר שנים שאני משתמש בפלוטין (וגם באלכוהול)? בתודה מראש על תשובתך.
לשמיל אלכוהול אסור עם פלוטין, כמו עם שאר התרופות. אפשר לרדת בהדרגה כאשר הפלוטין הוא הקל ביותר וכמעט שאין תופעות של סיום טיפול. אפשר במשך שבוע שבועיים לטול פלוטין לסרוגין, יום כדור אחד וביום השני שני כדורים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. תודה על תשובותיך בעבר. רציתי לשאול עוד שאלה. האם ציקלוטמיה יכולה לעבור? האם יכולים להירפא מזה? (לא יודעת אם אתה זוכר את השאלות הקודמות שלי אבל סיפרתי שלפני שנה איבחנו את אח שלי בגיל 13 כחולה ציקלוטמיה).
לאורמה כפי שכתבתי לך ציקלוטימיה עשויה לעבור אבל איני מומחה בילדים ונוער כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי שאלה - האם מותר לרופא משפחה לרשום את התרופה בשם "פרידור" לפציינט, בלי לראות אותו? סבתא ודודה שלי הלכו לרופא המשפחה וקיבלו ממנו מרשם לתרופה הנ"ל ללא ידיעתו של סבא שלי שמוגבל פיזית אבל בהחלט צלול מבחינה שכלית. מאז שהוא מקבל את התרופה הוא מעין "מרחף". חשוב לציין שהוא סובל ממנינגיומה הגורמת לו כאבים בגפיים ובעיות בשיווי המשקל. אודה לך מאוד אם תתייחס לשאלתי. חנוכה שמח, דנה
לדנה רופא משפחה יכול לרשום את התרופה, היא בתחום סמכותו, יחד עם זאת לא מומלץ לרשום שום תרופה מבלי לראות את החולה....., יחד עם זאת למרות תופעות הלוואי יתכן שרופא המשפחה צדק באבחנה ובטיפול ואולי צריך להתאים רק את המינון? אני חושב שהדבר הנכון ביותר הוא לבקש מרופא המשפחה לעשות ביקור בית. כל טוב דר' גיורא הידש
פרידור=הלידול ( Haloperidol) היא תרופה פסיכיאטרית לטיפול במצבים של פסיכוזה. מומלץ שסבא שלך יבדק ע"י פסיכיאטר לפני שהוא לוקח תרופה זאת. גם אם המינון נמוך, מדובר בתרופה מאד חזקה. "התרשמות" של קרובי משפחה שמדובר בפסיכוזה לא מספיקה. צריך בדיקה ואיבחון של איש מקצוע כדי לקבוע אם הטיפול נחוץ. לגבי חוקיות פעולתו של רופא משפחה, כפי שהצגת זאת כאן, נראה שהוא לא נהג עפ"י הנורמות המקובלות.
שלום לכל מי שיכול לעזור... אני מעוניינת ברשימה של פסיכיאטרים על מנת לקבוע פגישת יעוץ פרטית, נ יסיתי באתרי אינטרנט אך ללא הועיל. אם יש למישהו רעיון לאן לפנות אני אשמח. אני מחפשת מאיזור תימרת, עפולה טבעון והסביבה. אשמח לדעת אם יש בכלל אתר שמפרסם רשימה כזו... זה די דחוף תודה רבה
בתמרת יש את פרופ' אהוד קליין- מנהל המחלקה ברמב"ם. בטבעון יש פסיכיאטרים נוספים. כמו ד"ר הידש וד"ר ליבה.
יש פסיכיאטר מעולה בחדרה דרך "מכבי".ד"ר אילן חנן מקסים,וטוב.
שלום לך, תנסי לחפש בדפי זהב, אני חושב שזה בקטגוריה "רופאים פסיכיאטרים". עדיף לקבל המלצה ממישהו, ויותר עדיף מרופא המשפחה שלך - זה חלק מהעבודה שלו - להפנות את החולים לרופאים מתאימים. אקס-מן.