פורום פסיכיאטריה

אני סובלת בגלל החרדה החברתית מהתקפי חרדה קשים.. האם אוטרקס יכול למתן את החרדה כמו כן גם את התסמינים הפיזיולוגיים? האם זה כדור פסיכיאטרי שלוקחים אותו יומיום או רק במקרי הצורך כמו בנזודיאזפינים? תודה, איילת.

שלום לך, למיטב ידעתי עדיף לקחת את התרופה הזאת לפי הצורך, עדיף כמה שפחות, התרופה היא אנטיהיסטמינית. את יכולה לנסות ולראות איך זה משפיע עליך, זאת לא תרופה בעייתית. שימוש ממושך רצוף יכול לגרום להסתגלות ולאיבוד ההשפעה של התרופה. אקס-מן.

דר' הידש שלום רב! אני סובלת מחרדה חברתית. האם התרופה בשם אוטרקס יכולה להקל על ההתקפי חרדה שלי?

לאיילת ישנן מספר תרופות בעלות שם דומה כולל תרופות טבעיות, אולי את יכולה לכתוב את השם בלועזית? כל טוב דר' גיורא הידש

קודם כל תודה אני אסביר לך מה אני עוברת והייתי רוצה שתגידי לי אם שמעת על זה או מה זה והייתי רוצה גם את חוות דעתו של ד"ר הידש מזמן שאני לא רואה דמויות עוברות וכאלה... אבל אני כן מדמיינת לעצמי כל מיני סיפורים למשל:שאני עשיתי תאונת דרכים ובעלי והבנות שלי נפטרו וממש את כל הארוע לפרטיו או שלוקחים לי את הבנות... ובתוך הדמיונות האלו אני בוכה צוחקת מדברת לעצמי או נופלת אפילו לא מצליחה לנשום אבל אף אחד לא יודע על זה כולל בעלי והפסיכיאטר שלי אני יודעת שמשהו לא בסדר בי אבל כשאני באמצע אני לא מסוגלת להפסיק אני נכנסת בתוך עצמי עד שאני נרגעת אני מתביישת מעצמי תודה מראש שלי

לשלי מדבריך לא נראה לי שמדובר במצב פסיכוטי, כי במצב פסיכוטי אין את מה שמכונה "בוחן מציאות"- שזו הידיעה שלך שהדמיונות האלה אינם מציאותיים והיכולת שלך להסתיר אותם מבעלך ומהפסיכיאטר מתוך תחושה ש"משהו לא בסדר". יחד עם זאת, הפסיכיאטר הוא בדיוק איש המקצוע איתו את צריכה להתייעץ, ולא להסתיר מפניו דברים כאלה, הוא יוכל להרגיע אותך ולתת לך גם טיפול תרופתי שיתאים לבעייתך. בשביל זה הוא שם. כמו שלא מסתירים מרופא משפחה את המחלה, למה להסתיר מפסיכיאטר? תרגישי טוב, תמי.

לשלי איני רוצה לתת תשובה נחרצת כיוון שצריכים לשמוע אותך בהרחבה, אבל כפי שאת מתארת את הדברים מדובר בחרדות, מאלו דברים את פוחדת ולא ממצב פסיכוטי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובל מכאבים פסיכוסוסומטים פוסט טראומטים , התחלתי לקחת סרוקסט לפני שנתים וחל שיפור ניכר, לאחר חצי שנה בערך התחלתי טיפול "דינמי" והכאבים חזרו, 1. למה הכאבים חזרו? 2. אם לא ההיתי מתחיל טיפול דינמי וההיתי לאט לאט מפסיק את הכדורים ההיתי ממשיך להרגיש יותר טוב? 3. הסרוקסט הוא כדור שמרפא או רק משהה עד שנטפל בבעיה ע"י טיפול שיחתי מעמיק? תודה מראש

לשון הסרוקסט עשוי לרפא את התופעות אבל כמובן שלא תמיד. באופן עקרוני הפסיכותרפיה צריכה להקל עליך ולפתור את הבעיה מהשורש אבל איני יודע מה היה בטיפול אצלך ולכן איני יכול להתייחס לשאלה האם הפסיכותרפיה גרמה להחמרת המצב. פסיכותרפיה בניגוד לתרופות פועלת אחרת אצל כל אדם ואצל כל מטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

אם אני מבין נכון ,יכול להיות מצב שטיפול תרופתי בלבד יכול לעזור בלי להיות תלוי בו בהמשך? ז"א טיפול תרופתי והפחתת המינון לאט לאט עד שלא יהיה צורך בכדורים? תודה

שלום, קראתי באיזשהו מקום שהתרופה הנ"ל משמשת - בין היתר - כמייצב מצב רוח - ושתופעות הלוואי שלה פחות קשות משל הטגרטול - למשל. ובכלל, מהם היתרונות והחסרונות של השימוש בתרופה זאת לעומת הטגרטול. ובנוסף, האם הלמיקטאל-למוטריגין משמינה - אני שואלת כי במקרה שלי , ההשמנה נוספת עלולה לסכן מאד את בריאותי . תודה

ליעל בדקתי היטב והלמיקטל אינה גורמת לעליה במשקל. אכן התרופה "יותר עדינה" מהטגרטול ובנוסף היא טובה יותר לאנשים שהמרכיב העיקרי הוא דיכאוני. הסכנה היחידה בתרופה היא תופעה אלרגית ולכן מומלץ על עליה במינון באופן מאוד הדרגתי. כל טוב דר' גיורא הידש

אל תשפטי את עצמך. אמרת יפה, שמעבר למחלה, יש גם אדם. ומזלם של מטופליך שיש להם אותך. קראתי אתמול את הכתבה שדיברת עליה. לאחרונה גם גיליתי שהרופאה שמטפלת בי בעצמה סובלת מאיזושהי טראומה, בעקבות טיפול בנפגעי טרור בבתי חולים. בהתחלה "הלב שלי ירד לתחתונים"... נבהלתי. איך היא יכולה להציל אותי מהדיכאון, כשהיא בעצמה סובלת מזה. אח"כ חשבתי עוד קצת ו...הבנתי שאני בידיים הכי טובות שאפשר. למה? כי מטפלת בי רופאה, שמבינה וחווה את מה שעובר עליי. חס וחלילה, אני לא מאחלת לאף אחד להיות חולה. אבל התרופות שאני מקבלת, עצם העובדה שחליתי, ויותר מכך, שזה לא עבר אחרי שבוע, וכנראה ישאר לעוד הרבה זמן, מפחידות אותי. הרבה פעמים רציתי להטיח בה, ובכלל, שאין לרופאים שמץ של מושג מה התרופות עושות לנו. שהתרופות האלו מפחידות לפעמים יותר מהמחלה עצמה. אבל הנה, דווקא יש לה מושג. ובינינו, בלי התרופות ובלי טיפול המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. מאחלת לך ולכולנו הרבה בריאות ורק טוב. שתזכי להיות מאושרת.

למבולבלת היקרה תודה לך על דבריך החמים, ועל הכוחות שלך שאיפשרו לך להמשיך לבטוח ברופאה שלך, למרות ואולי בזכות זה שגם היא עברה משבר נפשי. כולנו בסופו של דבר בני אדם, גם ברופא יש חולה, וגם בחולה יש מרפא. דבריך הם הרפואה שלי... מקווה שיהיה לך מרגוע ורק טוב. חג שמח, תמי.

למה לעכב סרוטונין למח? ניסיתי למצוא תשובה לבד וכל מה שמצאתי זה פרסומת לתרופות לא מעניינים אותי סוגים רק מה המטרה הפיזית כימית

שלום לך, SSRI לא מעכבים סרוטונין אלא מעכבים את הספיגה החוזרת של הסרוטונין שהופרש לסינפסה, כתוצאה מכך נשאר יותר סרוטונין בסינפסה ממה שהיה נשאר אם הספיגה החוזרת היתה עובדת כרגיל, ולכן SSRI גורמים להעלת רמת הסרוטונין וכתוצאה מכך להגברת האפקט של המסרים במערכת הסרוטונין במוח. אקס-מן.

לדורון תודה לאקס-מן, בדרך כלל ברפואה הדברים פשוטים יותר, מצאו שאצל אנשים שהתאבדו רמת הסרוטונין במוח הייתה נמוכה (ההנחה הייתה שהם גם בדיכאון), לכן ביקשו מהמדענים להכין תרופה שתעלה את הרמה של הסרוטונין בסינפסה וחשבו שתרופה כזו תהיה טובה נגד דיכאון. ואכן התברר שהם צדקו, העלאת רמת הסרוטונין בסינפסה טובה נגד דיכאון. כלומר אין כאן הבנה מעמיקה אלא יותר מסקנות הגיוניות שהוכיחו את עצמן. דרך אגב התרופה הראשונה שעושה זאת היא הפרוזק. כך שאם תחפש את הסיפור של גילוי הפרוזק תבין את הרקע בפירוט. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 35, רווקה, אקדמאית, עם תואר שני במדה"ח. לפני 10 שנים אובחנתי כמאנית-דפרסיבית, כולל אשפוז לכחודש.מאז אני נוטלת 2 כדורי ליתיום ליום, 300 מ"ג כ"א. לפני מס' חודשים חליתי במחלת הנשיקה ומאז התאוששתי. מזה מס' שנים איני בטיפול פסיכולוגי ואת הרופא אני פוגשת אחת ל-3 חודשים, בעיקר לעדכון רמת הליתיום. רמת הליתיום תקינה כל הזמן ונעה בין 0.6-0.8. אני לא מקבלת קצבת נכות. בעייתי: מזה מס' שנים קיימת הדרדרות בכל הקשור לתפקודי המקצועי. כל פעם שאני מתחילה עבודה חדשה אני מפוטרת לאחר זמן קצר, עקב איטיות, למידה איטית או חוסר התאמה, או מתפטרת לאחר זמן בגלל תחושה שזו עבודה שאיני מסוגלת לבצע (בעיקר עבודות פקידותיות). עם השנים, אני מרגישה ירידה ניכרת בכישוריי המנטליים. הדבר מתבטא בכך שיש הרבה דברים שאני לא זוכרת, תגובה איטית, חוסר יכולת התמודדות עם אירועים פשוטים יחסית, דיבורים שטותיים שאינם רלבנטיים לשום דבר וגם קושי מסוים בהתחברות לעובדים עמי. כל זה גורם לחוסר בטחון ולתסכול רבים. (ברצוני לציין שכבר מזמן התייאשתי ממציאת עבודה המתאימה לכישוריי, ובקורות החיים אני מפחיתה מהישגיי, כדי להתקבל לכל עבודה). שאלתי: האם למאניה-דפרסיה יש השפעה כלשהי על התפקוד המנטלי ועל תפקוד מקצועי? האם הליתיום גורם לכך או המחלה לכשעצמה? האם יש איזשהו פתרון או שהדבר נובע מגורמים אחרים? תודה על התשובה.

לחני, למיטב ידיעתי וגם על פי נסיוני, לא צריכה להיות פגיעה מנטאלית במחלה ביפולרית, לוא עקב השימוש בליתיום. אולי יש כאן יותר קשיים פסיכולוגים של דימוי עצמי כתוצאה מהמחלה? המחלה שלנו היא די טראומטית, ומורידה די הרבה את הביטחון העצמי. אבל ניתן לטפל בעצמינו בכל מיני דרכים, וטיפול פסיכולוגי די עוזר, לפחות לי הוא עזר. אם את חוששת מהשפעה לא טובה של הליתיום, למה לא לשנות למייצב אחר? להתייעץ עם רופא אחר? תרגישי טוב וחג שמח, תמי.

לחני אני מצטרף לדבריה של תמי וכדאי לבדוק עם הרופא המכיר אותך האם הירידה ביכולות היא על רקע רגשי? לא סביר שמדובר בהפרעה הדו-קוטבית או מהליטיום. יופי לך שאת מאוזנת עם ליטיום בלבד בצורה טובה כל כך. במחשבה נוספת, לעתים הליטיום פוגע בבלוטת התריס, כך שכדאי לבדוק את התפקודים של הבלוטה, לעתים תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לתת האטה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם אין בכלל כל שינוי בין הסימבלטה לויפאקס?כי אני לא חשה שום שינוי עם מצבי עם סימבלטה. כדאי לנסות ויפאקס ?הרי יש בו יותר ניסיון... תודה

ללינור שתי התרופות דומות, השאלה היא איזו מהן מתאימה לך? לכן אם את כבר על תרופה אחת כדאי לתת לה את ההזדמנות ולחכות עם הזמן המתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני כבן 21 סובל זה זמן רב מפסיקולציות בכל הגוף?.. ממה זה נובע?...זה ממש מפריע ומלחיץ.

לתומר אני חושב שכבר שאלת את השאלה בעבר?? בכל אופן פסיקולציות הם דבר נאורולוגי וקודם כל צריך לעבור בירור גופני אצל נאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

.....................

ריספרידל היא תרופה אנטי פסיכוטית ומיועדת לטיפול בסכיזופרניה, מניה, פרנויה וכו'. אם הטיפולים המקובלים נגד חרדה ודיכאון לא עוזרים, ייתכן שתוספת של ריספרידל תעזור ותחזק את השפעתם. כלומר, כאשר ישנה עמידות לטיפולים המקובלים.

אמיר רציתי לשאול אותך שאלה שמעניינת אותי ואני מקווה שזה לא מעליב אם יש בפורום פסיכיאטר מומחה שעונה כל יום לכל הפונים למה אתה מעדיף לשאול את דור דרך הפורום ולא בדוא"ל שלו?

הפסיכיאטר שלי אמר לי שאם לוקחים יותר מ-10 כדורים של מרוניל 75 מ"ג במכה אחת אז זה גורם למוות. האם זה נכון? אני אמורה לקחת 3 כדורים ביום. מה יקרה אם בטעות אני אקח יותר? לפעמים אני לא זוכרת אם לקחתי כבר.

שום דבר לא מפחיד אני 3 שנים עם מרוניל X 3 לא שכחתי לקחת יותר או פחות פשוט את מחלקת לך בארוחת בוקר צהרים וערב אחד והכל מסודר עם לוקחים את כל החפיסה אפשר למות מכל כדור זה הרי התאבדות. אני מקווה שזה יעזור לך כי לי זה מאד עוזר לחרדות קשות ותצליחי להתמודד עם זה כמו כולם . אם את רוצה עוד מידע על מרוניל אז אני כבר עם נסיון תמיד אשמח לעזור.

לרינה אכן למרוניל יש פוטנציאל לפגוע בלב במינונים גבוהים יותר, אבל את ממש רחוקה מאזור הסכנה גם אם תעשי טעות. כך שאפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת זיפרקסה 5 מ"ג כ- 6 שבועות , אין שום שיפור בחרדות הרופא הציע לי לקחת נוזינן - פרפנאן או רספרידל לחרדות- איזה תרופה עדיפה ולמי מהן יש פחות תופעות לוואי

נוזינן היא תרופת הרגעה מהקבוצה של האנטי פסיכוטיים. יש לה השפעה הרגעתית מאד חזקה, גם במינונים נמוכים. לכן היא יעילה גם לחרדה קשה או הפרעות שינה קשות. למעשה גם זיפרקסה יכולה לעשות את אותה פעולה. אם זיפרקסה לא עזרה לך אז אפשר לעלות במינון, או לקחת מינון נמוך של נוזינן, אולי היא כן תעזור. ההשפעה נוגדת חרדה של פרפנן וריספרידל יותר נמוכה. הם לא בדיוק תכשירים להרגעה, למרות שהם יכולים לעזור במצבים מסויימים, או כתוספת לתרופות אחרות. לטווח הארוך, הטיפול בהפרעות חרדה, הוא ע"י נוגדי דיכאון. טיפולים הרגעתיים הם בד"כ רק כתוספת או באופן נקודתי וזמני.

למרי אני מצטרף לדבריו של דור כאשר האפשרויות המעשיות הן עליה במינון הזיפרקסה או נוזינן במינון נמוך. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי שהקוראים יסבירו לי מהו התקף פסיכוטי? וישתפו אותי במה שעבר עליהם בבקשה תודה וחג חנוכה שמח שלי

לשלי התקף פסיכוטי הוא מצב שבו העולם הפנימי מתערבב עם העולם החיצוני, כאילו המציאות הופכת לחלום, ואת חיה את החלום. יש כל מיני תופעות, לא כולן מופיעות בכל מצב פסיכוטי, למשל- שמיעת קולות (שאומרות מה לעשות) או ראיית הלוצינציות- חזיונות שאינם אמיתיים אבל חווים אותם ככאלה. זה במצבים הקיצוניים של פסיכוזה. אצלי לא היו קולות או הלוצינציות. אבל היו לי מה שמכנים בפסיכיאטרית מחשבות יחס, דברים מבחוץ נחוו כקשורים אלי באופן אישי- למשל יער שורש שנשרף היה קשור לאיזה סיפור שחוויתי, לפיו אני המשיח ואהבה נכזבת שלי הוא אליהו הנביא. מחשבות גדלות- גם אופייניות (אני המשיח. יש הרבה משוגעים שחווים עצמם כמשיחים). יש עוצמות חזקות מאד בפסיכוזה. הכל חד ומהיר, מבחינת המחשבות והעוצמות הרגשיות. תחושה של כוח, אבל גם הרבה הרבה כאב. והמון בלבול. לפעמים יש חוויות פיסיות אחרות פרט להלוצינציות ראייה. אני הרגשתי כאילו יש לי שדים מנסרים במוח. אי שקט פיסי מאד גדול. חוסר שינה. עצבנות. זהו, פחות או יותר. יש גם את סיפורי השיגעון של מיכאל (מיקי). את יכולה להקיש את שמו והם יעלו לך. יש לו סיפורים מאד חדים ומרתקים על החוויות החזקות שהוא עבר במשברים הפסיכוטיים שלו. תרגישי טוב וחג שמח, תמי.

לד"ר הידש שלום. כתבתי לך בעבר על מצבה של סבתי, שהחלה לפתח מחשבות שוא שגונבים לה מהחדר. כמו כן יש לה היסטוריה של דיכאונות שהרבתה להסתיר (masked depression לפי הפסיכיאטר). כעת היא מטופלת בלוריוון ובריספרדל. למשך יותר משבוע השתפר מאד מצבה ונעלמו לגמרי המחשבות על גניבה. אף היו מקרים שאמרה שאיבדה משהו ואינה זוכרת איפה שמה אותו. (לפני כן חשבנו שהיא פשוט שוכחת איפה שמה דברים או שוכחת לנעול את הדלת ואז בטוחה שפרצו לה). יתכן שהיא נמצאית בתהליכי אלצהיימר מוקדמים שכן ישנם רגעי בלבול ושיכחה וגם היסטוריה משפחתית. בכל אופן לאחר תקופת רגיעה לפתע חזרה האמונה שגנבו לה. כנראה שכחה את הדלת פתוחה וכשבאה לחדר הקימה סקנדל נוראי. אתמול אף דיווחה שראתה יד של מישהו שמנסה להיכנס אך ברגע שצעקה מי זה הוא ברח. העניין עם חזיון השוא נראה לי מחמיר את הדיאגנוזה שלה. (עד כה לא ראתה או שמעה אף אחד) שאלתי היא כזאת: בעברה לסבתי היתה נטיה לפתח סימפטומים פסיולוגים שהיו מתואמים לגמרי עם "עלבונות" שלה או תקופות בהן חשה שאינה זוכה לתשומת לב. כך אם אף אחד לא מתקשר כל השבת היה עולה לה הלחץ דם עד שהיתה מגיעה לאשפוז. תקופה אחרת היתה אדמומיות קשה בעינים ללא הסבר בבדיקה של מספר רופאי עינים וכן הלאה. כך היה לאורך כל חייה אך זה מקצין מאד עם הגיל (והבדידות). כעת שמתי לב שגם מחשבות השוא מתואמות עם תחושות עלבון שלה. כך, רבה עם אימי ביום חמישי בערב וביום שישי שוב היתה בטוחה שגנבו לה. אני בטוחה שהיא לא ממציאה את זה באופן מודע, אבל שמעתי על סמפטומים היסטריים המתבטאים בתגובות גופניות למצבי לחץ נפשיים. האם יתכן שזהו המקרה? ושמחשבות השוא הן גם תגובה ללחץ נפשי? האם אפיינית רגיעה ושוב התפרצות של סמפטומים פסיכוטיים בטווח של כמה שבועות? האם לאחר שלושה שבועות טיפול בריספרדל עוד יש סיכוי לשיפור?

לנגה השאלות שלך מאוד במקום ואכן האבחנה המבדלת מאוד מורכבת, האבחנה המבדלת מורכבת במיוחד כאשר יתכן שישנם מספר גורמים המשפיעים ביחד. כלומר אין ספק שחרדה מגבירה את מחשבות השווא (עקב בדידות, לילה, או כל אירוע חצוני או ללא אירוע חצוני), וגם המצב הגופני עלול להשפיע על המצב הנפשי. גם האישיות מאוד חשובה ולכן יתכן שישנן תופעות שאינן קשורות למחשבות השווא אלא לאישיות. כמובן שגם ירידה ביכולות החשיבה עקב הגיל (לאו דווקא בחומרה של אלצהיימר) מחמירה את המצב. כמובן שאין לי תשובה אישית לסבתך ולעתים הדברים מורכבים וגם הרופא המכיר את אמך לא בהכרח ידע את התשובות ולהבדיל מה ממה. בקשר לרספרידל. אתם עוד בתחילת הדרך גם אחרי חודשיים שלושה עדיין צפוי שיפור בהשפעת הרספרידל. לוקח לרספרידל די הרבה זמן עד שמקבלים את מירב השפעתו ועד אז עלולות להיות עליות וירידות. כמובן שגם המינון משפיע על המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני אם לבן בן 32 שמטופל ב-respridal consta 25 מ"ל אחת לשבועיים. מזה כ-3 שבועות לאחר טיפול של למעלה מחצי שנה - החל בני, בשעות הערב לחוש קוצר נשימה ולחץ בחזה - מין הרגשה לא נוחה בחזה. אתמול מדדתי לו לחץ דם - ונבהלתי מאד מאד 86/52 ואח"כ 97/76 והדופק היה 52-60 אני מאד מאד דואגת - זה קורה רק בערב כשהוא במנוחה וברוגע... האם זה בעקבות הטיפול ? לבד מכך, אני מבקשת עיצה בקשר לענין נוסף. לבן שלי יש ריח גוף חזק מאד שנשאר על המצעים ובבגדיו. הריח מאד מאד לא נעים...גורם לבחורות להירתע ממנו - לא דיברתי איתו על כך כי איני רוצה לפגוע בו. אולי זו בעיה של בלוטות או הורמונים? חוה

לחוה אכן קודם כל צריך לעשות בירור גופני בשתי הבעיות שכתבת עליהן. לכן חשוב לפנות לרופא המשפחה ובקשר לבעיה של החולשה אולי יש צורך לפנות לחדר מיון? כל טוב דר' גיורא הידש

האם משהו מוכן לשתף אותנו בניסיון ההתאבדות שלו, איך הוא הגיע לזה? מה הוא ניסה לעשות? ואיך אפשר להנצל ממחשבות כאלו?

לשלי, לא מזמן סיפרתי כאן את סיפור נסיון ההתאבדות שלי, בכדורים, כקריאה לעזרה, לפני כעשר שנים. זה נראה לי כל כך מזמן היום. מה עושים עם מחשבות המוות? טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, ולא להיות לבד כשזה מציף. פשוט, להקיף את עצמך במשפחה וחברים, עד שזה חולף. ודיכאון חולף בסוף, ברוב המקרים. אל תתייאשי. חג שמח, תמי.

אני רוצה לשתף אתכם בקושי שיש לי עם האבחנות הפסיכולוגיות, הפסיכיאטריות, לא במובן של איזו מחלה יש לאדם ואיזה טיפול מתאים לאיזו מחלה או בעיה, אלא במובן שבו האבחנה, התווית, הופכת לעיקר, ואיפה האדם שבתוכה? האם אנחנו מסוגלים לראות את עצמינו מעבר למחלה שלנו, לא להשתמש במחלה כקולב או כתירוץ, לא להתקבע בתוכה כבמן שריון הגנה שחוסם אותנו מלחוות את העולם בצורתו השלמה והמלאה? ואולי השאלה שאני שואלת מופנית יותר למטפלים מלמטופלים. כלומר, מופנית למטפלת שבי, ולא למטופלת. אולי זו שאלה פנימית כזאת שתמי החולה, המטופלת, שואלת את תמי הבריאה, המטפלת: האם האבחנות חשובות לתהליך הטיפולי, עוזרות לו, או מרחיקות את המטפל מהחוויה של המטופל, כי הן כבר שמות אותו באיזו קופסא או תיאוריה של המטפל, במקום להקשיב לתיאוריה של האדם על עצמו, על העולם? אני חושבת שאנחנו כבני אדם זקוקים לתיאוריות שיסבירו לנו את מה שאנחנו חווים. אנחנו מתנסים, ואז מנסים להסביר לעצמינו מה חווינו. ואז השאלה היא באיזה תיאוריה משתמשים? הרי יש כל כך הרבה דרכים שונות להסביר את המציאות החיצונית, ובטח שאת הפנימית. ונכתבות כל כך הרבה תיאוריות להסביר את הנפש האנושית. ונכתבו גם הרבה ספרי איבחון. אני מאד סבלתי מהמאבחנת הפנימית שבי. הרגשתי שהיא שופטת אותי במונחים צרים של סימפטומים וקווים אישיותיים, שאי אפשר להזיז, אי אפשר לשנות. מטפלים שאיתם אני עובדת אומרים הרבה פעמים "טוב, הוא בורדרליין". ואני שואלת אותם ואת עצמי- האם אנחנו רואים את האדם שמעבר לאבחנה, מעבור לשיפוט של המחלה או הבעיה הנפשית? האם אנחנו רואים גם את הכוחות, את היכולות, את חצי הכוס המלאה? האם עוזר לנו החולים לחשוב על עצמינו כל כך הרבה במונחים האלה של "אני משוגע" "אני ביפולרי" "אני סכיזופרן" במקום- אני תמי, אני מיכאל, אני X וכל כך הרבה דברים מאפיינים אותי חוץ מהמחלה שלי, חוץ מהתווית הזאת, הDSMית שאותי לפעמים כל כך פוצעת, כמטפלת, להגדיר את המטופלים שלי במונחים הקרים האלה, ולשכוח איזה אנשים אלה, מעבר למחלה? אז הבאתי את הקושי הזה שלי בהדרכות. המדריכים שלי לא לגמרי הבינו על מה אני מדברת. אמרו שאולי הבעיה שלי היא באינטגרציה של התיאוריות לתוך הטיפול. ואני הרגשתי שזה מעבר לחוסר הנחת שאני חשה מול מושגים פסיכולוגיים שאיני מכירה עדיין מספיק. הרגשתי שלפעמים המושגים האלה כל כך גבוהים, כמו סינית, ואיפה האדם בתוך כל הפסיכולוגיזציה הזאת? אולי זה חלק מהקושי שמאפיין אותי כפסיכולוגית-חולה. החיצוי הזה בין החוויה לבין האבחון. הקושי להתרחק, לשפוט, לתת תוויות, מתוך הכאב שזה מעורר בי ועורר בי במשך כל התקופה שאני גם וגם- גם משוגעת, גם מטפלת, גם מרפאה, גם פצועה. ואולי איני אוהבת את האבחנות כי תמיד הן מרגישות לי כחצי הריק של הכוס. למרות שאני יודעת שאי אפשר בלעדיהן. ויש בהן המון דברים טובים ומקלים. ואי אפשר בלי איבחון. אבל האם כשמטפלים, ממש ממש חייבים כל הזמן לזכור את האבחנות האלה בתוך הראש? מה דעתך דר' הידש? מה דעתכם אתם? תודה וחג אורים שמח, תמי.

היי תמי, לדעתי הרבה אנשים נמצאים בטיפול פסיכולוגי מבלי שהודבקה להם תווית פסיכיאטרית. בפסיכיאטריה זה כמובן שונה, כי הפסיכיאטריה מנסה לעבוד כמו הרפואה הכללית. נכון שאת פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית, אבל את עובדת במרפאה פסיכיאטרית ולכן אצלכם זה עובד בכזאת צורה. ישנם פסיכולוגים רבים שאינם עוסקים כלל באיבחון, כי לדעתם אין בזה ערך טיפולי. האם היית בפסיכואנליזה? לדעתי זה יכול לתרום מאד לכל מטפל בבריאות הנפש. חג שמח, דור.

לדור אני "בוגרת" של די הרבה שנות טיפול. המטפל המשמעותי הראשון שלי היה פסיכואנליטיקאי, לא הייתי אצלו ממש בפסיכואנליזה עם הספה והכל, אבל היה טיפול אינטנסיבי, שהתחיל 4 פעמים בשבוע כמה חודשים, בהדרגה עבר לשלוש פעמים, פעמיים ופעם בשבוע במשך 4.5 שנים. כמובן שהגעתי לטיפול הזה לא כחוויה אלא בגלל מצוקה מאד גדולה בה הייתי כשהתחלתי את הטיפול- דיכאון, נסיון אובדני, אחרי משבר מאני ופסיכוטי. ואז עשיתי הפסקה של כמה שנים ובמשבר האחרון חזרתי לטיפול, הפעם באוריינטציה קצת אחרת- של פסיכולוגיית הסלף, מכיר? פסיכולוגית מצויינת, מאד מאד עזרה לי, סיימתי את הטיפול איתה לפני מספר חודשים, שיתפתי אתכם כאן בפורום בייסורי הפרידה ממנה. ועכשיו אני הולכת להדרכה פרטית. אני משתפת אתכם בייסורי ההתמחות שלי. בקושי לפעמים להקשיב לפסיכולוגים שאיתי, לשפה המקצועית שלפעמים נשמעת לי מתנשאת, לא מכירה בסבל האמיתי אלא פועלת מתוך הגנות התפקיד, כשהאבחנות הן רק הקטגוריה החיצונית לעמדה כזאת. וזאת בדיוק היתה השאלה- מחאה שלי- עד כמה זה עוזר, גישה כזאת, מקצועית כזאת, רפואית כזאת, כשאנחנו עוסקים בדיני נפשות, כלומר בטיפול. לי זה עזר במקומות מסויימים, של להבין את המחלה שלי, ובמקומות אחרים כבל אותי בסטיגמה פנימית שהכבידה עלי והכאיבה לי. היות והסיפור האישי שלי הוא סוד בעולם המקצועי בתוכו אני פועלת, לפעמים אני מרגישה שאין לי מקום לבטא את הקונפליקט הפנימי ביני לביני, לוכן אני כותבת כאן. אולי לא הכל ברור לכולם, אולי גם אני כותבת כאן בשפה מקצועית? תגידו אם כן. תודה דור שאתה כל כך זמין ומתייחס לכולנו. חג שמח, תמי.

תמי כולנו מגיל צעיר ממויינים ומקוטלגים לפי שיכות למעמד מסויים, לצבע, למין, לרמת לימודים, צבא, שיכות פוליטית ועוד . החברה של היום ממהרת לאבחן ולנסות לפתור בעיות , לפעמים עוד לפני שהן נוצרות אני לא זוכרת רטיליו בילדותי לטוב או לרע אני לא יודעת .אבל בן של חברה שלי כבן 9 אמר לה" אני חושב שיש לי הפרעת קשב " איך ילד יודע ומהיכן ? את תמי אשה ואם נשואה פסיכולוגית ובי פולר וזה תלוי בך היכן את מציבה את הנתונים האלו ומי הראשון בחשיבות האופי היהודי נותן לסבל ולצרות מקום ראשון ,לדעתי אנו אוהבים להיות אומללים ולאמלל אחרים , אני חייה כבר שנים מחוץ לישראל ורואה את הפשטות וההשלמה אצל עמים אחרים , ואני לפעמים מקנאה בהם. האיבחון חשוב לדעתי כדי לדעת איך לטפל לחקור תופעות דומות וכו אבל לפעמים גם שגוי ומקומם אני זוכרת את הביקור הראשון של הבת אצל רופאה היא לא הרימה את הראש מהשאלון ורק הקריאה מתוכו במשך כמעט שעה - היה לך התקף פסיכוטי- יש מחלות במשפחה - כמה זמן את מרגישה- כך ועוד ועוד .... זה היה מעליב מעט . אני לא יודעת אם עניתי על מה ששאלת אבל הבנתי את מה ששאלת ממני

אמא רחוקה אני חושבת שהדברים שלך חידדו לי מה מפריע לי. קודם כל, זה באמת העמדה המתנשאת פטרונית שיש לאנשי מקצוע מסויימים עבורם חולה הוא עוד שם בטופס, כמו במקרה של הבת שלך. דבר שני, זה איך רואים במחלה רק את הדברים הרעים, ולא איך ניתן להפוך כל משבר לנקודת צמיחה, ואפילו להשתמש בו בעבודה ובחיים. כואב לי שאני נאלצת להסתיר, לא כי אני רוצה להשתמש במחלה שלי ככרטיס ביקור, אלא כי אני מאמינה שאני יכולה מאד להעזר בה בעבודה שלי, ואני עושה את זה מול המטופלים, לוא דווקא תמיד בשיתופים אישיים אלא ביכולת שלי להתחבר לדיכאון או לסבל עמוק בלי להיבהל ממנו, ובלי להזדקק כל כך הרבה לתוויות כדי שיגינו עלי כאיש מקצוע מפני האדם החולה. יש בי פצע על ההסתרה. זה מעוות בעיני, החשדנות שיש למערכת שלנו כלפי מטפלים שסובלים או סבלו ממשבר פסיכיאטרי כזה או אחר. שמעתי שהיתה כתבה בידיעות אחרונות של סוף השבוע על פסיכולוגית מומחית, בכירה, שרצו לשלול לה את הרשיון בגלל שחלתה בדיכאון! והמטופלים שלה הם שעמדו לימינה. זה עצוב הדו פרצופיות הזאת. ההסתרה. כאילו המחלות האלה הן גנאי, פשע או מום. והרי פסיכולוגים אמורים להיות אלה שעוזרים לחולים להשתחרר מהסטיגמה הפנימית, אז מה עושים כשהם עצמם שבויים בסטיגמה כזאת על מחלות נפשיות? אז אני כואבת כשמתייחסים לאדם כאל המחלה שלו. אני תמי. יש לי שתי בנות, אני נשואה, פסיכולוגית, וסובלת ממניה דיפרסיה. מתוך המקום של המחלה אני גם מטפלת. זה המקום היחיד שאפשרי בעיני להתחבר לכאב של אדם אחר. אין מקום אחר לריפוי. רק חיבור של פצע לפצע. לוא דווקא תמיד במילים, אלא בחוויה. תודה לך אמא רחוקה על דבריך. חג שמח לך ולמשפחתך, תמי.

לאחר הכשלון עם איקסאל ואפקסור בחצי שנה אחרונה {הם רק גרמו לאי שקט ולא הטיבו את מצבי}אני חושב לחזור למרוניל שאותו לקחתי בעבר יחד עם סרוקסט,המרוניל הוסק בהדרגה ולפני שנתיים נשארתי רק עם סרוקסט שהשפעתו הלכה ופחתה ולכן לפני חצי שנה עברתי לאיקסל ואפקסור שגרמו לעלייה באי שקט ולא עזרו בדיכאון וחרדה. הפסיכיאטר שלי נתן לי בשבוע שעבר אדרונקס אבל לאחר בדיקה החלטתי שהכדור לא מתאים לי כי הוא מגביר את האי שקט כמו האיקסל {כנראה שהנוארדיל גורם לעלייה בחרדה}. האם לפי דעתכם כדי לחזור למרוניל 75SR שאותו לקחתי בעבר והופסק לא כי הוא לא עזר אלא כי הרופא השאיר אותי עם סרוקסט בלבד כי הוא חשב שזה מספיק כדי לייצב אותי. תופעות לוואי שמהם סבלתי בעת נטילת מרוניל היו :זיעה מרובה,עצירות,ירידה בחשק מיני. נכון שהתופעות לא נוחות אבל מה אני אעשה שהכדורים מהדור החדש לא עוזרים? האם מעבר לתרופות ממשפחת SSRI יכולות לעזור למרות שהסרוקסט השפעתו פחתה ואז הועברתי לתרוות ממשפחת SNRI ? אשמח לקבל ממכם תשובות.

שלום יואב, לעיתים טריציקלים (שמרוניל הוא רק אחד מהם) עוזרים היכן שתרופות מהדור החדש (SSRI או SNRI) לא עזרו. ולכן מעבר לטריציקלים בהחלט עשוי לעזור. המינון הטיפולי של מרוניל לבעיות שציינת הוא 150-225 מ"ג ליום. צריך לעלות במינון בצורה הדרגתית ובפיקוח רפואי. מינון של 75 מ"ג ליום לא יספיק לחרדה מהסוג שיש לך. לגבי SSRI אחרים, אפשר לנסות ציפרלקס או לוסטרל, אבל הם לא נמצאים בסל הבריאות. במקרה שלך מדובר על 2-3 כדורים ליום. למעשה רצוי לנסות ציפרלקס או לוסטרל לפני שחוזרים למרוניל. אבל גם הן תרופות מעוררות ואולי לא יתאימו לך. רפואה שלמה, דור.

היי יואב מנסיון בשלל תרופות נוגדות דיכאון---המרוניל היא הכי טובה. לוסטרל למשל לא השפיע עלי בכלל וכך גם ויפאקס. אני הפסקתי עם המרוניל רק בגלל שהיא גרמה לי לרעידות בידיים והשמנה . מנסיוני--אם תופעות הלוואי של המרוניל לא מפריעות לך -תחזור למרוניל 75 מ"ג s.r כפול 4 ליום. כל טוב

ליואב אני מצטרף לדברי קודמי שיש הגיון לחזור למרוניל אבל קודם כדאי אולי לנסות תרופה נוספת הפועלת על הסרוטונין בלבד. כדאי ללכת בשלבים ואולי "לחסוך" את המרוניל. כמו כן אפשר לחשוב על המירו=רמרון ואולי כדאי מלודיל אשר הייתה תרופה שהשתמשנו בה רבות ויש לה מעט תופעות לוואי? כך שיש עוד מספר אפשרויות ועם סבלנות אפשר למצוא את התרופה המתאימה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נוטלת ריטלין SR מאחר ואובחן אצלי ADD בנוסף אני רוצה להפסיק לעשן,לכן אני רוצה להתחיל לקחת זייבן. האם ניתן לקחת את שתיהן בו זמנית, או שהן סותרות אחת את השנייה? תודה

ממש לא מומלץ לקחת את שניהם במקביל. שניהם מעלים דופמין. דופמין גבוה מדי יכול לגרום לפסיכוזה. שלא לדבר על תופעות לוואי גופניות כמו עליה בלחץ הדם ועוד. לדעתי כדאי להפסיק עם הריטלין בזמן טיפול בזייבאן, או לחילופין, למצוא דרך חלופית לגמילה מעישון. יש רבים שנגמלים מעישון ללא צורך בתרופות פסיכואקטיביות.

לקרן אין מספיק עבודות על אנשים שנטלו את שתי התרופות, אבל כפי שדור כתב, תיאורטית לא כדאי לנסות את השילוב. כל טוב דר' גיורא הידש

איזה טיפול פסיכולוגי מתאים חותר לטיפול בדיכאון המלווה בהפרעות שינה- CBT או EMDR? אני מעונייננת כרגע במשהו שיהיה ממוקד בבעיות האלה, ויחסית קצר. (אין לי כרגע זמן או כסף לפסיכותרפיה יותר קלאסית). אני מצויה גם בתחילתו של טיפול תרופתי. תודה!

לרחל טיפול התנהגותי מומלץ להפרעות בשינה. איני מכיר מספיק את ה-EMDR אבל הוא מיועד בעיקר לטיפול לאנשים שעברו טראומות. דרך אגב, גם EMDR מתבסס על חלקים קוגניטיביים התנהגותיים כך שההבדל ביניהם אינו גדול. כל טוב דר' גיורא הידש

אם מספרים משהו לפסיכיאטר האם הוא יכול לספר זאת למישהו? נגיד שמספרים לו על משהו שקרה בניגוד לחוק האם הוא יכול ללכת ולספר למשטרה?

למ' זו שאלה קשה. באופן עקרוני הפסיכיאטר מחוייב בסודיות רפואית ולכן אסור לו לספר שום דבר. מצד שני אם מדובר בפשע כמו למנוע רצח או התאבדות במקרים הקיצוניים בודאי שצריך לעשות הכל כדי למנוע זאת ואז הוא יפנה למשטרה. כמובן שקיים תחום אפור רחב מאוד ושם צריך להפעיל את שיקול הדעת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר, אני נותלת אדרונקס כשנתיים, ואני רוצה להיכנס להריון. אני יודעת שאסור לקחת את הכדור וצריך להפסיק אותו. שאלתי היא כמה זמן אחרי הפסקת הכדור אפשר להתחיל לנסות להיכנס להריון? (לפי ניסיון העבר אני ניכנסת להריון די מהר) כמה זמן צריך "לנקות" אתהגוף...ואם ביכלל.... תודה מראש!

לאמא לעתיד הגוף מפרק את האדרונקס תוך מספר ימים כך שאם תחכי מחזור אחד את יכולה להיות שקטה. בהצלחה דר' גיורא הידש

מה הכוונה שמטופל סובל מsrds האם יש לזה ביטוי קליני?

לאמיר אולי אתה או משהו אחר יודע את המינוח המלא? כל טוב דר' גיורא הידש

מיזה כשלושה שבועות אינני לוקחת את הכדור , אותו לקחתי מיזה שנה וחצי, הפסקתי כמובן בהדרגה לפי המקובל. אני מרגישה סחרחורות וחוסר שקט כללי, האם זו תופעה נורמאלית של הגמילה? האם אוכל להמשיך בחיי ללא הכדור? האם ביכלל המצב נעשה טוב יותר לאחר השימוש או שהכל חוזר לקדמותו ברגע שמפסיקים? (הרגשה כללית של עצבנות, וחוסר שמחה) תודה ענת.

לענת אם ההפסקה של התרופה "בזמן" אז סביר שהחרדות והדיכאון חלפו ולא יחזרו. כמובן שרק בדיאבד נוכל לדעת האם זה "בזמן", אבל צריך לקוות לטוב. כעת התופעות הן חסר של סרוטונין ולכן כנראה למרות ההדרגתיות ההפסקה הייתה מהירה מדי אצלך. אפשר להמשיך ליטול עוד שבוע שבועיים חצי כדור ולא לסבול מהתופעות שתיארת. בסך הכל אין לאן למהר. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 33, אין לי איזה שהיא חרדה ממשהו ספציפי, אני פשוט חי בתחושה מאוד לא משוחררת וזה מפריע לי להנות מהחיים. אני מכווץ רוב הזמן, ויש לי תחושות לא נעימות בבטן. הדברים קורים במהלך כל היום בעבודה, עם חברים, משפחה. לאחרונה זה מציק לי יותר ואני מנסה למצוא פתרונות. מבחינתי טיפול תרופתי הוא הדבר האחרון. יש דברים שעוזרים לי כמו ספורט ומנוחה, אבל רוב היום אני עובד בתחושות משתנות. היו לי שני התקפי חרדה בשנים האחרונות: האחד אצל רופא שיניים והשני בבריכה. מה אתה ממליץ לי לעשות? האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

לירון אכן ב"מקרים קלים" לא צריך לרוץ לתרופות, אומנם תרופות עשויות להקל אבל יש להן תופעות לוואי. אפשר להתחיל מדברים לא רפואיים כפי שהתחלת ובעיקר להוסיף פעילויות של הרפיה, דמיון מודרך, יוגה, מדיטציה, ביו פיידבק וכך הלאה. אם יש לך את הנטיה אפשר כמובן לפנות לשיחות. הטיפול המומלץ הוא קוגניטיבי התנהגותי אבל אפשר גם פסיכותרפיה דינמית. הרבה מושגים חדשים.... כדאי ללמוד אותם. כל טוב דר' גיורא הידש

הפסיכיאטרית שלי אבחנה אותי כחולת ביפולר בעקבות התקף מאני שהיה לי לפני כשמונה חודשים.אני לוקחת רק ריספרדאל במינון משתנה,כרגע 2.5 מ"ג.היא אמרה לי שהיא לא ממהרת לתת מייצבים כיון שהיא רוצה לראות את התמונה הכוללת של דפוס המחלה אחרי שנה ואם רואים שיש עלייה במינון (בגלל עליית המאניה)יותר משלוש פעמים בשנה אז צריך לתת מייצבים.אני רוצה לציין שלא היה לי דיכאון,אולי רק קל ביותר וגם הוא כתוצאה מהריספרדאל.הבנתי ממנה שאם מתחילים לקחת מייצבים כמו טגרטול או ולפורל אז זה כבר להרבה שנים ואם ממשיכים עם הריספרדאל בלבד,אז יש סיכוי שזה יעבור ויגיע לרמיסיה.האם הבנתי נכון,שבהתחלה נותנים צ'אנס לגוף להתמודד עם מצבי הרוח בעזרת הריספרדאל בלבד(למנוע התקפים מאניים)ואם זה לא עוזר אז לוקחים מייצבים?הייתי שמחה לשמוע מכל מי שיודע ומהרופא כמובן,חוות דעת בעניין זה,האם עדיף לחכות עם המייצבים ומתי זה נחשב שיש יותר מידי עליות וירידות,וגם מה זה אומר שאין לי בכלל דיכאון כמו שכתבתי אלא רק מאניה?סליחה על האורך-זה ממש חשוב לי-אנא ענו!

למרגלית התקף מאני אחד מספיק לאבחנה של הפרעה דו-קוטבית גם אם לא היה מצב של דיכאון, לכן זו האבחנה. גם רספרידל וגם זיפרקסה השייכת לאותה המשפחה הוכיחו את עצמן ונרשמו כטיפול במייצבים בהפרעה דו-קוטבית. כיום רבים מטפלים בהפרעה דו קוטבית עם התרופות הללו במקום המייצבים הקלסיים כמו ליטיום והתרופות שבמקורן נוגדות אפילפסיה. גם מניסיוני התרופות כמו הרספרידל יעילות מאוד. באופן עקרוני איני מוצא הבדל לגבי משך הטיפול בשתי קבוצות התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ילד בן 9, טופל בריטלין,קונצרטה, PRIZMA והיום ב-ORAP FORTE-בשל קשיי קשב וריכוז, התקפי זעם... עד שנה שעברה(היום בכיתה ד'),התרופות עזרו. נכון להיום - הילד במצב נורא.לא לומד(מסתובב בביה"ס),לוקה בטיקים וכנראה גם בפראנויה(לפי דברי פסיכיאטרית).הילד פיקח מאוד ,מוכשר ומאוד יצירתי.(עד לפני כשנה היה מוקף בחברים-היום הילדים מתרחקים ממנו). שמעתי על חב' אינזימוטק ותרופה טבעית -במקום הריטלין. אודה על עזרה בנושא או כל עצה על טיפול כלשהו.-דחוף!!!

לא כתבת איזה מינון של אורפ הילד מקבל. מדובר בתרופה יעילה אבל צריך להתאים את המינון למצבו. עדיין אין תרופה טבעית ל-ADHD, יש נסיון לפתח כזאת וזה נמצא במחקרים. לא סביר שהילד מפתח פרנויה תחת טיפול באורפ. ניתן להוסיף אדרונקס או סטרטרה לשיפור הפרעת הקשב וההפרעה בהתנהגות. ניתן להתיעץבאופן פרטי עם פרופ' אלן אפטר לחוות דעת שניה.

אני כבר סובל כשנתים וחצי מדכאון עמוק ונסיתי את כל התרופות האפשריות גם שלא בסל התרופות. שאלתי היא האם המכשיר מאסטר מיינד יכול לעזור ברפוי המחלה? בתודה חיים

לחיים למיטב ידיעתי המסטר מיינד פועל עם הרפיה, הרפיה אינה מומלצת עם דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקחת לוסטראל200כ4שבועות ואני לא מרגישה בשינוי .האם עפשר כבר לקבוע אם הכדור מתאים או לא? בתודה

ליפית אכן החשש במקום אבל מקובל לחכות שישה שבועות. כמו כן כדאי לשאול אנשים המכירים אותך האם השתנית? לעתים דווקא האנשים בסביבה רואים קודם את השינוי והאדם עצמו הוא האחרון שמרגיש. כל טוב דר' גיורא הידש

עם כל הרוע באיך שזה נשמע, אבל מעודד שיש עוד אנשים שסובלים או סבלו מאותה מחלה, בפעם הראשונה שאני מסוגלת להביע את מה שאני מרגישה באמת מבלי לחשוש אפילו אצל הפסיכיאטר שלי אני חוששת ואפילו מבעלי אני חוששת בעלי חי איתי ונותן את כל מה שביכולתו לתת,הוא בעל אוהב ואבא נפלא ועובד לפרנסתנו רוב שעות היום אבל לפעמים גם לו יש משברים נמאס לו מזה שאני חולה, בלי המחלה הזאת הייתי קוראת לעצמי האמא הכי טובה בעולם הבנות שלי הם הנסיכות שלי והם גם נראות כמו נסיכות אבל המניה דפרסיה הורסת כל חלקה טובה והאמת היא שאני מחזיקה את עצמי בציפורניים רק בשביל הילדות שלי. תודה לראומה וד"ר הידש כו"ט שלי.

לשלי אכן בדיוק זו הסיבה שאני בפורום, לתת במה לאנשים לדבר ולשמוע אנשים אחרים שחווים דברים דומים. תודה על המילים החמות. הידש

לרופא שלום. האם לויפאקס יש תופעת לוואי של השמנה?כמו לרב התרופות?והאם הויפאקס דומה לסימבלתה?

ויפאקס XR דומה לסימבלטה (שניהם SNRI). שניהם בד"כ לא גורמים לעליה במשקל. עם ויפאקס=אפקסור יש הרבה יותר נסיון ולכן משתמשים בו לפני הסימבלטה, אבל לא חובה.

לבר תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני נער בן 20, טופלתי במשך קצת יותר משנה וחצי על ידי SSRI's ובנזודיאזפינים שונים בשל התקפי פאניקה ואגורופוביה. השילוב האחרון איתו אני כבר קצת יותר מחצי שנה הינו Cipralex ו - alpralid. במשך הזמן שילבתי גם טיפול קוגנ' - התנ'. לפני כשבוע וחצי הפסקתי לחלוטין את הציפרלקס (באישור) לאחר תקופה של שימוש ב10 מ"ג בלבד. ועדיין ממשיך ליטול אלפרליד 0.25 מ"ג ליום. ובכן: בשנה האחרונה אני מרגיש שיפור מוחלט בתופעות שבגללן התחלתי את הטיפול מלכתחילה (פאניק ואגורופוביה) אך מאידך אני מרגיש במיוחד בחצי שנה האחרונה הרגשות של כאילו על סף איבוד השפיות, כל מיני מחשבות, שינאה לא מוסברת לאנשים קרובים מאוד ואפילו כאלו שאינני מכיר, אובססיביות די קשה, ולסירוגין שינויים בקוגניטציה. זאת ועוד מהפן הנפשי. גם תופעות מהפן הגופני לא פסחו עליי. מסביבות חודש אפריל, אני סובל מתופעה של ריבוי יציאות. (כמעט כל חצי שעה יציאת צואה, דביקה ועיקשת לניקוי). קיים קושי בניקוי עד כדי פציעה ודימום קל, שטיפה אינה עוזרת שכן לאחר מכן שוב מופיעה הפרשה גם ללא יציאה נוספת. בעלון המידע של אלפרליד כתוב שפרט לתופעות הלוואי המוכרות בין היתר שלשול, הקאות וכ"ו. בתופעות הנדירות המחייבות התייחסות מיוחדת קיימות "הפרעות במערכת העיכול". האם בזה מדובר? אני ממש אובד עצות ופוחד מאוד. לרופא שלי אין תשובה ודאית בעניין ומצד שני CBC, SMA, TSH, אימונוגלובולינים, CRP , C3, C4, B12 - תקינים. רקטוסקופיה - טחורים פנימיים דרגה 1 - 2. אודה על תשובתכם.

לאוהד התופעות שאתה מרגיש עלולים להיות מהפסקת הציפרלקס וצריך לחכות עוד כמה שבועות כדי להעריך את מצבך בלי תרופות. זה מהצד הנפשי. לדעתי האלפרליד אינו משפיע על מערכת העיכול באופן משמעותי. התופעות של השלשולים עלולים להיות מהציפרלקס ועכשיו שהפסקת אותו הם יחלפו. הטחורים הם בעיה והתיאור שהבאת מתאים יותר לטחורים בלי קשר לטיפול הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום האם הלמוטריג'ין והטופאמקס נמצאות בסל התרופות לשימוש במניה דפרסיה? האם תרופות מהדור החדש כמו אפקסור וציפרלקס נמצרות בסל? תודה

קבל אתר שבו תוכל לבדוק כל תרופא האם בסל הבריאות. http://drug.co.il/index1.asp

1. טופמקס איננו רשום לטיפול בבעיות פסיכיאטריות ובארץ מיועד רק לבעיות מתחום הנוירולוגיה (מגרנות או אפילפסיה). אם פסיכיאטר רושם טופמקס הוא חייב למלא גם טופס 29 ג'. זאת איננה תרופה מאושרת לשימוש בטיפול פסיכיאטרי. 2. אפקסור המקורי לא בסל אך ניתן לקבל ויפאקס או וונלה, שהם חיקוי של אותה תרופה. 3. ציפרלקס לא בסל, אבל יש הנחה עפ"י סוג הביטוח הרפואי. 4. למוטריגין לא בסל הרשמי אבל ניתן לקבל אותה בחלק מהקופות.

לגדעון תודה לדור ודורון על התשובות המלאות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני התחלתי עם ויפאקס 75 העליתי ל 150 מ"ל לפני חודש מתי אני צריך ואמור להרגיש שינוי לציין שהבעיה היחידה שיש לי הינה מחשבות טורדניות קשות+דיכאון קל מאוד והאם זוהי באמת התרופה הטובה ביותר לזה תודה מראש

אתה צריך לחוש בהטבה לאחר 4-8 שבועות במינון טיפולי של 150 מ"ג. האם יש לך תופעות לוואי? האם יש לך עלייה בחרדות והאי שקט? האם אתה מרגיש הטבה כלשהי? אשמח לקבל ממך תשובות.

שלום, בדיכאון ההשפעה מתחילה כעבור שבועיים שלושה ואחרי שישה שבועות מכריזים על התרופה כלא יעילה. במחשבות טורדניות הדברים איטיים הרבה יותר, יש צורך במינון גבוה יותר והרבה יותר סבלנות. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני שנה עברתי תקיפה בעבודה ואני מטופל אצל פסיכיאטר כל 3 חודשים ומוכר כחולה PTSD . אני אמור ללכת לפסיכיאטר לקביעת חוות דעת לועדה רפואית לאחוזי נכות. רציתי לדעת ..מהו האבחון שהפסיכיאטר עושה כדי ליראות שאני סובל מPTSD ובאיזו דרגת החמרה .כמו כן רציתי לדעת מה אני אמור להגיד לפסיכיאטר והאם אני אמור לעבור מבחנים ואילו מבחנים? בנוסף אשמח לקבל הדרכה וליווי {אפשרי בתשלום }לחזק את רוחי לקראת הועדה, מאדם בעל ידע בPTSD או שסובל ממנו ועבר ועדה כזאת לקביעת אחוזי נכות . ניתן להיתקשר אליי ל-0528074374 או להשאיר לי הודעה באימייל [email protected] ואני יחזור

אם היית טורח לבדוק אם יש לך תשובה לשאלה הקודמת שלך , היית מגלה שמשהו כן טרח לענות לך , ואולי תהיה פחות לחוץ . לא , אתה לא צריך לעבור שום מבחנים , אתה צריך פשוט ללכת לטיפול למשך כמה פעמים והפסיכיאטר כבר יקבע מה המצב שלך . אני בכל זאת ממליצה לך , לחזור לשאלה הקודמת שלך ולקרא אותה ממש בעיון ואז בכלל יהיה לך מושג על מה אתה מדבר . שוב המוטרדת

ליעקובי, בועדה הרפואית עד כמה שידוע לי אתה פשוט צריך לענות על השאלות ששואלים אותך בכנות, אם למשל ישאלו אותך על מצב רוחך אז פשוט לספר עליו. אין שום צורך שתתכונן, זהו אינו מבחן כמו מבחנים בלימודים, אתה פשוט צריך להיות שם אתה. וגם אם יש דברים שלא תדע לענות או שתתלבט אז להגיד את זה - שאתה לא יודע או מתלבט. מקווה שעזרתי, אני.

כיצד ניתן להסביר שמצד אחד הלידול וריספרידל ניתנים לטיפול בטיקים (tics) ומצד שני טיקים יכולים להיות תופעת לוואי מאוחרת של אותן תרופות? (tardive tics). האם ה"טרדיב טיקס" נחשבת לבעיה בלתי הפיכה? כיצד ניתן לאבחן אם מדובר בטיקים רגילים או בטיקים שנובעים עקב שימוש בתרופה נאורולפטית?

לחיים התופעה של טרדיב אינה מובנת עד הסוף, כדי להוסיף על הבלבול אציין שלעתים הטיפול בטרדיב הוא במינון נמוך של הלידול. האבחנה היא בדרך כלל לפי הקישור בזמן. כלומר אם הטיקים החלו אחרי שימוש ממושך בתרופה אז משייכים אותם לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לרופא , אני רוצה בבקשה לדעת פרטים על תרופת - פרפאנן . נגד איזה סוג של בעיה נפשית פעילה התרופה , ומה הם תופעות הלוואי שלה . תודה סיל

לסיל שלום, מצורף קישור עם מידע אודות פרפנאן, בנוגע לתופעות לוואי המוזכרות הן לא תמיד מופיעות ולא אצל כל אחד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=239 יום טוב, אני.

לסיל תודה לשרון, הפרפנן היא תרופה מקבוצת נוגדי הפסיכוזה ואינה ממכרת. כל טוב דר' גיורא הידש

איזה בעיה נרולוגית זה יכול להיות ? הקשורה לראש או למשהו אחר? אודה לך על פירוט

שלום, איני בטוח שאני זוכר את שאלתך וחבל שלא כתבת המשך לשאלתך המקורית, בדרך כלל בעיה נאורולוגית היא בעיה בעצבים של הראש. כל טוב דר' גיורא הידש

"ר שולה שלום. אני בת 28 סובלת מדכאון 16 שנים. אני מאושפזת כרגע באשפוז יום ומטופלת ב375 גרם אפקסור (פעמיים ביום) ו100 גרם למיקטל. אומנם התרופות חוסמות את הרצון שלי למות אך אני לא מרגישה שום שיפור במצבי ולאחר שניסיתי את כל התרופות האפשריות (פרט לנרדיל ודומיו כי הפסיכיאטר שלי טוען שזה בעייתי אצלי כיוון שיש לי אסטמה חמורה) אני ממש מיואשת ואפאטית. מה עלי לעשות?

שלום, בד"כ לטריציקלים השפעה טובה יותר, כאשר מדובר בדיכאון חמור, אם תצליחי לשרוד את תופעות הלוואי של תרופות אלה. אחת השאלות זה תופעות הלוואי שאת מוכנה לקחת על עצמך, בשביל להשיג שיפור בדיכאון. כל תוספת של תרופות, משמעותה, עוד תופעות לוואי ואת כבר לוקחת מינון מאד גבוה של אפקסור. האפשרות של נזעי חשמל בוודאי ידועה לך וניתן לבקש טיפול כזה במצבים קשים. היתרון של נזעי חשמל, שיש יחסית מעט מאד תופעות לוואי ולעומת זאת, היעילות גבוהה ומהירה.

שלום, כמובן שהשאלה הראשונה היא כמה זמן את נוטלת את הטיפול, יתכן וצריך לתת את הזמן הדרוש לאפקסור וללמיקטל. כמובן שהטיפול הכוללני באשפוז היום עשוי להוסיף ולעזור. כך שהאפשרות הטובה ביותר היא לחכות. במידת הצורך אפשר להוסיף תרופה וכנראה מהקבוצה המייצבת, לאחרונה הרספרידל וזיפרקסה הוכיחו את יעילותן באיזון והן בשימוש נרחב. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת את הכדורים כבר חצי שנה, הינני מעוניינת להיכנס להריון שאלותיי הן: 1. האם ניתן להיכנס להריון תוך כדי השימוש בהם? 2. כיצד יש להפסיק? 3. האם ישנו פרק זמן שעל הגוף להתנקות לפני הכניסה להריון? תודה מראש

לעינב, תתייעצי עם המכון הטרטולוגי, מצורפים בקישור מספרי טלפון: http://www.mamy.co.il/Announcement.aspx?IDA=17 יום טוב, אני.

רצוי לסיים את הטיפול התרופתי לפני כניסה להריון. ניתן לקחת תרופות פסיכיאטריות בזמן ההריון, אבל העדיפות לא לקחת סיכונים. מצב נפשי שלך יכול לפגוע בעובר וגם תרופות יכולות לפגוע בעובר. לכן ההחלטה צריכה להיות באיזה אפשרות תהיה פחות פגיעה בעובר. המידע של המכון הטרטולוגי הוא אמין ומוסמך אך לא מדובר במחקרים, אלא באיסוף מידע סטטיסטי של נשים שלקחו תרופות בזמן ההריון ולכן זה עשוי להשתנות עפ"י הדיווחים שהם מקבלים. לאחרונה פורסם שיש בעיה מסויימת עם סרוקסט שהיא מאותה קבוצה כימית של הרסיטל.

לעינב תודה למשיבים ורק להבהרה. הבחירה היא בין שתי אפשרויות ומהי הפחות גרועה, הריון עם חרדות או הריון עם תרופה שלמרות שאומרים שהיא בטוחה עדיין קיים סיכון. למידע מעודכן לגבי הסיכון תוכלי להתייעץ עם המכון הטרטולוגי, לגבי ההחלטה המתאימה לך את יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אח שלי אובחן כחולה ציקלוטמיה לפני כשנה בגיל 13. הוא לקח טגרטול במשך כחצי שנה אך זה עשה לו לא טוב. הוא נכנס לדיכאון מזה. הפסקנו את הכדורים ומאז עברה חצי שנה פחות או יותר רגועה. בשבוע האחרון חלה ירידה משמעותית אך הפסיכאיטר שלו יכול לקבל אותנו רק בסוף השבוע הזה. לכן בנתיים אנחנו אובדי עצות. ההתלבטות האם לתת לו טגרטול שוב למרות שזה לא מתאים לו? כי אולי הפסיכאיטר שלו יתן לו משהו אחר ואז סתם נעבור תקופה של מעבר בין תרופות. בנתיים חשבתי שאולי אתה מכיר תרופה הומופטית שתרגיע אותו ותדכא את הדחף המיני? תודה ואודה לתשובה דחופה

אי אפשר להציע תרופה דרך האינטרנט בלי לראות את המטופל ולשוחח איתו.

אני יודעת שאי אפשר להציע תרופה באינטרנט. חשבתי רק תרופה הומופטית ללא מרשם שתדכא דחף מיני. יש לי עוד שאלה- האם תמיד היפומאניה הופכת למאניה?

לשלושה שבועות הקרובים אני לוקחת חצי מ"ג של ריספרדל בבוקר וחצי מ"ג בערב. את הערב אני מקפידה על שעה שמונה. את הבוקר אני לוקחת איפשהוא בין 8 ל 10. להקפיד גם פה? או שזה בסדר...

שלום, אין חשיבות לשעות הלקיחה של הרספרידל כיוון שמשך פעולתו ארוך מיממה. אפשר גם ליטול פעם אחת בערב פחות או יותר באותה השעה. כל טוב דר' גיורא הידש

קודם כל אם דקינט היא תרופה מעוררת היא גרועה מאוד מאוד בשבילי, כי גם ככה שעות השינה שלי מועטות (והיו גם עם 160 מ"ג איטומין +קלונקס או כדור שינה), ועכשיו במיוחד כשאני על רספדרל אני 'מעוררת' במיוחד- אם אפשר לקרוא לזה ככה וישנה בממוצע 4 שעות בלילה וגם זה עם חצי מ"ג קלונקס שגם אותו אני מאוד לא אוהבת לקחת.. אבל מודעת לעובדה של חשיבות השינה אצלי. הרי מזה התחיל כל סיפור האיטומין מלכתחילה.. בקיצור, אם לא הייתי אמורה להתחיל לעבוד בתור מזכירה בימים הקרובים, כשהמשמעות היא לשבת מול מחשב חצי יום וזה בלתי אפשרי ממש עם הגב התפוס וכל זה, הייתי סובלת את הסיפור בתקווה שזה יחלוף, הגוף אולי יתרגל לרספדרל וכו' אבל איך אעבוד עם התופעה הזאת??

לחיה, בנוגע לדקינט, אשתף אותך מנסיוני - לקחתי אותה במשך כיותר משנה כתוספת לתרופה אנטי פסיכוטית. לא הרגשתי שום תופעות לוואי ממנה, פרט אולי ליובש בפה ובעיניים (שיכלו לנבוע בכלל מתרופה אחרת שלקחתי). היא לא גרמה לי להיות מעוררת בכלל. בקיצור דיי לא מורגשת. אני מצרפת לך פה מידע אודות דקינט, שימי לב שבתופעות הלוואי לא מצויין עוררות או קשיים בשינה: http://www.infomed.co.il///drug1.asp?dID=365 מקווה שיצליח לך עם התרופה, אני.

לחיה, את מתארת מצב מורכב- מצד אחד את לא מצליחה לישון כראוי בלי חומרים מאד מרדימים, כמו האיטומין ומצד שני, הריספרידל גורם לך להתכווצות שרירים, שאולי תחלוף בהמשך ואולי לא. הדקינט יכול לעזור, אבל הוא לא מומלץ כטיפול ממושך. מעניין שאת נזקקת לדקינט דווקא עם המעבר לתרופה אטיפית (ריספרידל). רוב תופעות הלוואי של הדקינט נובעות מפעולתה האנטיכולינרגית, וכוללות: יובש בפה, יובש בעור, יובש באף, עיניים יבשות, קושי בהשתנה ועצירות. ייתכן שלך לא יהיו תופעות לוואי. לטווח הארוך, הדקינט בשילוב ריספרידל מגביר סיכון לטרדיב דיסקינזיה. לעיתים ישנה התמכרות להשפעה המעוררת של הדקינט, אבל לא משמעותית.

לאחרונה ניגמלתי סופית מקלופיקסול ואיטומין -( בכמות אדירה) ועברתי לרספדרל 3 מ"ג. בנוסף אני מקבלת טגרטול 800 מ"ג כבר שנים (סכיזואפקטיב)- המצב הנפשי מצוין אבל תופעות לוואיי קשות מרספדרל- נוקשות וכאבי שרירים שכשיש התקף כאבים כזה אני ממש מטפסת על קירות. הרופא שלי הציע מייד דקינט, אבל בגלל התלות ארוכת השנים בסמים הנרקוטיים, ממש לא בא לי לקחת עוד כדור ועוד כדור. האם יש לדקינט תופעות לוואי משלו? איך אני יכולה למצוא עליו מידע..

ד"ר הידש שלום רב, כתבתי כאן גם בשבוע שעבר, ואני מודה לך על תשובתך. לפי הוראות הרופאה שלי, ירדתי מכמות של 225 מ"ג אפקסור XR. כל 4 ימים הפחתתי 75 מ"ג, עד שלפני יומיים הגעתי לאפס. ביום ראשון בלילה אני אמורה להתחיל עם רסיטל. הבעיה היא שאני ממש מרגישה רע, פיזית. יש לי כל כמה שניות מן הרגשה של זרם חשמלי בראש, סחרחורות איומות רעידות בכל הגוף, כאבי בטן, בחילות ושלשול (סליחה) וגם נזלת. זה לא חדש לי זה קרה בכל פעם ששכחתי לקחת כדור אבל אני פשוט מתה מפחד. מה אם זה לא יעבור בכלל? נתקעתי פעם 5 ימים ללא כדורים כי שכחתי לחדש מרשם, והרופאה שלי היתה בחו"ל. במקום שהתופעות האלו יפחתו, הן רק החמירו. אני פוחדת להתחיל עם הרסיטל או כל דבר אחר לפני שהתופעות הללו יעלמו לחלוטין - מרגישה כמו נרקומן בקריז. אם יש מישהו שהיה פעם בסיטואציה הזו, אני אשמח לקבל תגובות.

אני קוראת את ההודעה שלך, אחרי שכתבתי את שתי ההודעות שלי ממוקדם בבוקר, בדיוק כשאני שקועה במחשבות על כל התופעות המוזרות שקורות אצלי בגוף כיון שאני נגמלתי לאחרונה מאיטומין וקלופיקסול. גם אני אמרתי לכולם סמוך לימים של אחרי ההפסקה שאני כמו נרקומן בקריז. בדיוק אותן מילים. גם אני עם שילשולים, מעין אלרגיות מוזרות, והרפס על השפתיים, שהיה רדום איזה 20 שנה, ועיקצוצים מוזרים והכל. פשוט אני חושבת על זה ומקשרת מה שלמדתי בקורס מזכירות רפואית על החומרים בגוף וחילוף החומרים, ומגיעה למסקנה, שלפחות לגבי התופעות שלי, אני לא רוצה להגיד לך שזה בטוח גם התופעות שלך- זה פשוט שינוי דרסטי בתהליך חילוף החומרים בגוף, כשהתרופות מהדור הישן האיטו מאוד מאוד, ופתאום חילוף החומרים הופך נמרץ יותר ונורמלי יותר והגוף מתפקד לגמרי אחרת, מבחינת חילוף החומרים, פתאום. זה לדעתי. בכל מקרה, אני מקווה שגם לי וגם לך, זה יתאזן במהרה וכמובן, לטובה..

למבולבלת עד כמה שאני מבין מדובר בחוסר סרטונין ולכן תרופה שמעלה את הסרוטונין עשויה לעזור. לחיה-קלפיקסול ואיטומין אינן גורמות לתופעות מהסוג הזה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת ממאניה דיפרסיה כבר כמה חודשים ועכשיו אני במצב של דכאון אני מקבלת ליתיום ופלוטין ועדיין המצב לא משתפר... זה יעבור לי בכלל מתישהו?...

את בודאי במעקב אצל הפסיכיאטר המטפל. האם הוא מודע למצבך ולכך שהטיפול לא עוזר.? יש תרופות בנוסף לליתיום המאזנות את מצב הרוח אולי תבקשי מהרופא המטפל לשקול להחליף תרופה?

שלום, הדיכאון טבעו לחלוף ויחלוף. כמובן שהשאלה היא כמה זמן את עם הפלוטין. חייבים לחכות בסבלנות ולחשוב מה יכול להקל עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

הרגשתי מצוין עד לפני כמה ימים ופתאום הייתה נפילה ונכנסתי שוב לדיכאון הלכתי לפסיכיאטר והוא החליט שאני אקח ויפאקס 75 מ"ג ואני לוקח אותו כבר יומיים והוא עושה לי רע ואני לא אוכל. לקחתי במשך חדש וחצי רסיטל ואני לוקח גם 7.5 מ"ג זיפרקסה.. האם אני אמור לחקות כמה שבועות עד שהשפעתו של הופאקס תתחיל או שהיא אמורה ישר להתחיל? האם יש לה השפעה לרעה במקביל לזיפרקסה? האם אני יכול לקחת במקביל את הרסיטל? אני שוב מיואש וגם אין לי חשק מיני

שלום, צריך לחכות להשפעת הויפקס=אפקסור, אבל יתכן שעם הנטילה של הרסיטל השפעתו תהיה מוקדמת יותר. אני חושב שבעבר כתבתי לך שעלולות להיות עוד ירידות וכמובן גם עליות, כך שצריך לחכות שתחזור בהקדם למצב הטוב הרגיל שלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

הנני בן 35 וסובל מפסיקולציות כחודשיים וחצי ללא סימיני חולשה או דלדלול שרירים. הפסיקולציות התחילו בתחילה ביד ולאחר קריאה באינטרנט כי יכול להוות סימן לניוון נכנסתי לחרדה והתופעה התפשטה בכל הגוף אך בעיקר ברגליים . בדיקת גופנית של נוירולוג בכיר הייתה תקינה כמו כן בדיקות דם ושתן תקינות. בבדיקת emg נאמר כי הבדיקה לא הראתה שינויים פוסטגנגליונרים. בבדיקת מחט נאמר כי היו שינויים נוירוגנים כרוניים בשריר בודד ברגל שמאל (mild chronic neurogenic changes in a single muscle) לא היו סימני דנרבציה. לגבי בדיקת הולכה עצבית נאמר כי היייתה תקינה. מבדיקה עם מס' נוירולוגים לפשר הממצא נאמר לי כי ככל הנראה לא מדובר בניווון אך לא ניתן לשלול לחלוטין ב100% . הנני בחרדה גדולה בשל האפשרות למחלת ניוון(als( למרות שנאמר לי כי זה לא סביר בהתאם לבדיקות וסובל אף מקשיי שינה האם התפשטות הפסיקולציות או עצם קיומן יכולות להוות תסמין לחרדה??? הנוירולוג המליץ על לקיחת כדור ציפרלקס. האם מנסיונך יכול לעזור בהפחתת תסמין זה במידה ונובע מחרדה??

לרן חרדה יכולה להופיע במיליון צורות, אומנם לא ראיתי אדם הסובל מפסיקולציות כביטוי של חרדה אבל הכל יתכן. הדבר הפשוט ביותר הוא להתחיל טיפול עם ציפרלקס ולקוות שהוא יפתור את הבעיה. שבת שלום דר' גיורא הידש

נתחלתי לאחרונה ליטול נוגדי חרדה עי פסיכיאטר פרטי ואין ברצוני לספר לרופאת המשפחה שלי על כך על מנת שלא תכניס פרט זה לתיק הרפואי שלי מסיבות שקשורות לעבודתי שאלתי היא האם הסתרה של פרט זה יכולה לפגוע בי בטיפולים מסויימים? או בהקשר לנטילת ויטמינים מסויימים? אודה לך לקבלת תשוובה ודרך שתעזור לי בתודה אייל

בקשר לויטמינים אין שום בעיה , בקשר לתרופות אחרות תצתרך לברר אם אין השפעות הדדיות הרופא הפסיכיאטר.

מאד תלוי איזה תרופות, איזה מינונים ואיזה בעיות גופניות יש לך שבגללן פנית לרופאת משפחה. כעיקרון, כאשר הולכים לרופא צריך לספר כל דבר שקשור ולא להסתיר. הרבה פעמים בעיה גופנית נובעת מחרדה ואיננה עומדת בפני עצמה. אם רופא משפחה יודע/מאבחן שמדובר באדם עם חרדה, הוא יכול לחסוך לך הרבה בדיקות מיותרות ואפילו טיפולים מיותרים שאתה עשוי לקבל ממנו.

לאייל יש שאלות שלא שואלים...., בכל אופן התשובה היא שחשוב לעדכן וליידע את רופא המשפחה, אם אתה בריא אז אין בעיה דחופה, במידה ותחלה וגם במחלה עונתית תוכל לאמר לרופא המשפחה בעל פה ולבקש ממנו לא לכתוב את הדברים בתיק, מתקבל על הדעת שהוא יסכים. שבת שלום דר' גיורא הידש