פורום פסיכיאטריה
האם התמכרות לתרופות הרגעה היא כמו התמכרות לסמים? ואיך אני יוצאת מזה כך שאוכל להמשיך לחיות ,כי כרגע אני דיי מתה בנפשי ואני דיי בדיכאון , יושבת כל היום בבית ולא מוצאת עבודה, כי לא רוצים לקבל אותי לאף עבודה. ואני יושבת למעשה בחוסר מעש כמעט רוב שעות היום, ומרגישה מאוד מדוכאת, אם זה שחיי לא מתקדמים לשום מקום, וכולם מסביבי מתחתנים ועושים דברים, ואני לא מצליחה לעשות עם עצמי כלום נ.ב. התרופות הם קלמה יום שמוכרים בסופר פארם ללא מרשם רופא , אני לוקחת אחד או שניים ליום.
תלוי אלו תרופות את לוקחת. ?? לא נראה לי שקלמה ממכר..הוא בקושי משפיע סתםכדור טבעי!!
קלמה הוא כדור טבעי. ההתמכרות שאת שומעת עליה הא לתרופת מרשם כמו קלונקס לדוגמא. ממליץ לך מניסיוני לגשת לפסיכיאטר. יתכן ויתן לך תרופה מתאימה ותחייכי לעולם.
לאלמונית טוב שפנית לפורום ואני מקווה שזו תחילת הדרך לשנוי והתפתחות. קלמנרווין לפי מיטב ידיעתי אינו ממכר כך שאת נשארת עם מצב רוח לא טוב, מופנמות, קשרים חברתיים מועטים וכל מה שתיארת. חשוב מאוד להגיע לטיפול כיוון שניתן לעזור לך והמצב שלך עשוי להשתפר מאוד. כדאי להגיע לשיחות-פסיכותרפיה ואם יש צורך גם להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי טיפול תרופתי. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום דר' הידש, האם אדם עם אישיות סכיזואידית או בעיה אחרת הגורמת למופנמות רבה יכול לסבול מהפרעה דו קוטבית, כשהרבה מהסימפטומים המאניים מתרחשים בתוכו, ובגלל ההסתרה ההפרעה לא תאובחן? לדוגמה, אדם כזה יכול לסבול מאי שקט רב ומרבה בפעילות, לא ישן בלילות אבל כמעט שלא מדבר, אלא סובל מחשיבה סוערת ומהירה עם תכנים מאניים, דחפים מאד מוגברים ותחושות מגלומניות. הוא גם נמנע מקשרים עם אנשים אחרים מתוך ידיעה שהסערה ועודף המרץ מהם הוא סובל ייחשפו, אם לא יהיה כל הזמן על המשמר ויצמצם את המגע עם החוץ. האם יתכן שמצב כזה, המלווה בסבל רב, יימשך שנים רבות מבלי שהבעיה תאובחן בגלל המופנמות? שאלה נוספת- עד כמה שכיח מצב של mixed bipolar? תודה מראש.
למיכל באופן עקרוני תתכן כל הפרעה נפשית על רקע של אישיות מסויימת. כך שתתכן הפרעה דו-קוטבית על בסיס של אישיות מסויימת או סכיזואידית. עם זאת בדברים שכתבת לא מצאתי סמנים לפעילות יתר והמחשבות המהירות והמגלומניות עלולות להיות חלק של הפרעת האישיות. מצב של מאניה, חייב לקבל ביטוי חצוני ולא רק אי שקט פנימי ומחשבות מהירות. הייתי בודק גם לכיוון של הפרעת קשב וריכוז add שבת שלום דר' גיורא הידש
היי אני לא מרבה להשתתף בפורומים מסוג זה ואיני יודע אם זה אכן המקום טוב אבל בטוח תוכלו להפנות אותי לגורמים המתאימים אחותי בת 23 היום מסתגרת כל היום בביתה לכל מקום שהולכת בבית סוגרת דלתות צועקת מקללת את כל אנשי הביתת זמן רב המליצו להוריה לבקש מפסכיאר שיאבחן אותה לדעת מה הבעיה אצלה.אך הם שללו אפשרות זו מחשש שזה יפגע בה. עד לא מזמן שתקנו והסגרנו את זה בבית אך דבר זה התנפח יותר ויותר לכיוון השלילי מידיי שבוע ושבוע השגעון אצלה עולה ועכשיו התחילה להתפס לכל אחד מבני המשפחה באופן אישי לדוגמא אני יושב לי בחדר סוגרת לי את הדלתת רוצה להכנס למטבח לקחת משהו מהמקרר אין בכלל אפשרות צריך להגיד לה מה להביא.. הדבר הכי מפליא שהיא למדה בזמן האחרון זה להזמין משטרה על כל דבר שהיא לא מקבלת או לא מתאים לה באותו רגע בגלל אחד מאנשי הבית היא הזמינה לא פעם לי ולאבי מספר פעמים משטרה וטענה שקללנו אותה מילולית..כל הזמן מאיימת שאם לא נענה לבקשותייה תזמין משטה ויפתחו לנו תיק פלילי - פשוט לא יאמן עד לאן אפשר להרחיק.. הבחורה הזאת צועקת בקולי קולות לכל אורך היום השכנים כבר הזהירו אותה שתפסיק לצעוק כי מפריעה למנוחתם . כמעט כל יום שאני חוזר מהעבודה אני נכנס לפאניקה ועצבים ממנה אני לא מסוגל לחיות עם הבחורה הזאת. אבקש ממכם עצה או הפנייה במיידית בקשר לבחורה הזאת או כל מי שיוכל לעזור בנושא לדעתי יש צורך באיבחון אפילו בכפייה ע"מ שנוכל למגר את התופעה הזאת בתודה אלי נ.ב מי שמעוניין במספר הטלפון מוזמן לשלוח הודעה במייל אשמח לשמוע מאנשי מקצוע תודה לכולם
הבעיה שלי זה שאני משתעממת מהר מדברים. סדר היום שלי הוא כזה: עבודה ולישון. לישון ועבודה. אני מרגישה חוסר סיפוק בחיים שלי. ניסיתי לרכוש לי תחביבים. ניסיתי למשל פיסול, כי אני טובה בלעשות דברים עם הידיים. הייתי בחוג פיסול במשך חודשיים ונהניתי מאוד. פתאום התחיל להופיע אצלי חוסר חשק, ובגלל שתחביבים עושים לשם החשק, הפסקתי. עכשיו למשל אני יכולה ללכת לחוג פיסול והידיים שלי לא ירצו לזוז. אני לא יכולה להכריח את עצמי. פעם גם הייתי בחוגי קרטה, אורגן, ג'אז, ריקודי בטן. ותמיד אותו הסיפור. בהתחלה התלהבות ואח"כ מתגלה חוסר עניין. אני חייבת למצוא לעשות משהו מרגיע ושהפעילות היחידה שלי לא תהיה רק עבודה ולישון. אני זקוקה למנוחה רוחנית מהעבודה. במציאות היומיומית שלי אני מאוד נשחקת וקשה לי לחיות ככה. לרוב אני ממש רוצה למות. עכשיו מתוך שיעמום וחוסר סיפוק אני זוללת ומשמינה. אני כאילו מנסה למצוא סיפוק באוכל. בסופו של דבר גם בזה אני לא מוצאת סיפוק, מה שלא מונע ממני להשמין... אני כבר לא יודעת מה לעשות.
למירה אכן ישנה כאן בעיה, לא כתבת בת כמה את, אבל לפני החוגים הייתי חושב גם על פעילות חברתית, זוגית? כמובן בנוסף לתחביב. אם המצב נמשך אפשר לחשוב על אבחון אולי מדובר בדיכאון? אולי מדובר בהפרעת קשב אשר הפריעה לך ולא אובחנה? בכל אופן אחרי האבחון אפשר לחשוב על אפשרויות טיפוליות ואולי שיחות הן הדבר שיועיל ביותר? שבת שלום דר' גיורא הידש
מה עושים במקרה של אובדן? למשל מישהו שהוא אצן. הריצה זה המקצוע שלו והוא אלוף הארץ. זה גם המקצוע שלו וגם התחביב שלו וגם החיים שלו. זה הדבר היחיד הטוב שהוא יודע לעשות בחיים שלו. איך נותנים לאדם כזה טעם להמשיך לחיות כאשר הוא יודע שהוא לעולם לא יוכל להמשיך לעשות את הדבר שהוא כל כך אוהב לעשות? זה ממש פגיעה בזהות. אפילו של אדם שהוא יחסית חזק שלם ובריא בנפשו. אפשר אמנם לעודד אדם כזה למצוא איזשהוא תחביב אחר, אבל כולנו יודעים שזה לא יהיה אותו הדבר. עוד רעיונות מה עוד אפשר לאמר או להציע לאדם כזה?
מישהוא שאל כאן אבל ליתר ביטחון. הייתה תקופה שלקחתי אדרונקס, לכדור הייתה השפעה אנטי דכאונית חלקית עלי ותכופות הרגשתי שהוא איננו מספק פיתרון מלא, הייתי מפסיק אותו וחוזר למצב דיכאוני. העלתי את המינון ושוב היפסקתי (לא היגעתי איתו לבסוף למינון המקסימאלי) בפעם האחרוני שהיפסקתי איתו זה היה לאחר שנכנסתי לתוכנית "מעברים" תוכנית שיקומית של בט"ל שאחריה אמורים לקבל קורס. לאחר ההפסקה חוויתי גם דיכאון וגם התקפי פניקה שמיד לאחריהם הרגשתי טוב והבנתי עם זאת שעלי לחפש עזרה דחוף, לבסוף פניתי לרופא שרשם לי סימבלטה לאחר שהחלטנו ביחד לא ללכת על רספרידל. התגובה הפסיכולוגית לפחות היתה טובה למרות שהדכאון המשיך בעוז וייחסתי את זה להשפעה של התרופה (כולל גם שילשול) אז סבלתי בשקט....ואולם למרות שמצבי כביכול התיצב איכשהוא...אני רואה שפעילותי בסה"כ הרבה יותר נמוכה מאשר כאשר לקחתי את האדרונקס למרות שהיו חרדות בתקופת האדרונקס אותן ייחסתי למצב הקורס של חיי, עם זאת באותה תקופה הייתי הולך למכון כושר, מנקה את הביית ועושה כביסה ועכשיו בעיקרון נס אל המיטה וכאילו לא יכול לעמוד בשום אחריות, מסיבה זו, למרות שאובחנתי כבעל יכולת אנליטית גבוהה, אין נכונות מצד הפסיכולוגית (וגם אני מהסס ביותר) לללכת על קורס מיקצועי, אני עכשיו להערכתי לאחר כ 4 שבועות של טיפול בסימבלתה במינון של 60 מ"ג, הבנתי שסימבלתה כמו האנפרניל בשעתו, פועלת על שני אזורים במוח...יש לציין כי הרופא שרשם לי את האנפרניל הוסיף גם סורבון כנגד חרדות בזמנו לא היו לי חרדות ולכן לא לקחתי את הכדור מחשש לתופעות לוואי נוספות שחלו גם תחת האנפרניל (רעידות באצבעות הידיים). רופא אחר רשם גם גיאודון להקטנת השפעת הלוואי של האנפרניל לעליה במשקל, גם אותה נמנעתי מלקחת הואיל והינה תרופה אנטי פסיכוטית וידידי הפסיכיאטר הימליץ לי להימנע מלקחתה (אותו ידיד הימליץ אח"כ על האדרונקס). רקע כללי: לא עובד קרוב ל6 שנים...תואר ראשון במוסיקה מביה"ס ג'וליארד - ניו יורק, קורס מיקצועי מטעם משרד העבודה במחשבים. קשיים רבים והתלבטויות לכל אורך החיים, כולל דיכאונות וחרדות, ללא זוגיות כמעט, כיום בן 43, (כן - אני לא מהמתאבדים...), הפסיכולוגית השיקומית הימליצה על עיסוק בכדרות או משהוא בסיסי כי הכול למיטב הבנתה מאוד "פילוסופי" ומורכב אצלי וקשה להגיע אלי...אולם הייתי רוצה לחזור לעבודה ולו רק כדי להרגיש את התחושה שאני זורם שוב אל איזה שהוא מרכז ולא נמוג בערפל.... חי לבד בתל אביב עם ארבעה חתולים....יחסים חברתיים מצומצמים למדי אם כי ישנם כאלה. כותב בפורום תפוז, תמיכה נפשית למבוגרים, מסרי שם מוערכים כרגישים בד"כ... תודה על תשובתכם, סליחה שכל כך ארוך.... תודה רבה. רמי....
לרמי איני בטוח לגבי התרופה שמתאימה לך ולמרות מכתבך המפורט איני מכיר אותך מספיק. באופן כללי אפשר להוסיף אדרונקס לצימבלטה ואפשר לחכות עם הצימבלטה עוד חודשיים שלושה. אכן חשוב לחזור לעבודה ואין ספק שהשיגרה של העבודה תעודד אותך, אפשרות נוספת היא להגיע למסגרת של שיחות כיוון שבנוסף לדיכאון יתכן שישנם אצלך קווים אישיותיים הקשורים למצבך הכללי. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני יודעת שזה בטח נשמע מטורף ותחשבו שאני משוגעת (וזה בטח לא רחוק מהאמת) - אני יודעת שזה מאוד מוזר אבל אני מוצאת את עצמי כל הזמן חושבת על התנועות שלי ואז אני הורסת אותם - הגעתי למצב שבו כשאני מתכופפת אני מעקמת את הגב או כשאני לוחצת על דברים אז האצבע קצת עקומה , אני הולכת מוזר ויושבת מוזר וזה כמעט בכל תנועה אפשרית - אני לא יודעת מאיפה זה בא ולמה אני עושה את זה אבל אני לא יכולה לעצור בעד עצמי! רציתי לדעת אם יש איזושהי מחלה או הפרעה כזאת או שזאת פשוט תופעה שנמצאת רק אצלי. בבקשה תעזרו לי! בתודה מראש, שירה.
שלום שירה, את אומרת שאת "כל הזמן חושבת על התנועות שלך" - האם את מרגישה שהמחשבות האלו הן טורדניות והן עולות למרות שאת רוצה ואפילו מנסה לא לחשוב אותן? אם כן מדובר במחשבות אובססיביות. את אומרת שאת כל הזמן "הורסת את התנועות שלך" - האם את עושה זאת רק כדי להרגיע את עצמך ולשכח את המחשבות? האם את מרגישה חרדה אם את לא עושה את הדברים האלו? אם כן מדובר בהתנהגות קומפולסיבית. אם יש לך או אובססיות או קומפולסיות או גם וגם אז כנראה את סובלת מהפרעה שכיחה שנקראית הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD. אפשר לקבל טיפול בתרופות שעובדות על הסרוטונין או טיפול בשיחות - בעיקר מתאים טיפול קוגניטיבי-התהגותי. אקס-מן.
לשירה איני יודע עד כמה הבעיה חמורה אבל כתבת מספיק דברים המצדיקים פניה לפסיכיאטר לשם אבחון, רק אחר כך אפשר לשקול את האפשרויות הטיפוליות. שבת שלום דר' גיורא הידש
קרובת משפחה בגיל 75 החלה לדמיין לאחרונה ובזמן אמת ארועים אשר במציאות לא קרו. לדוגמא: במהלך ביקור בביתה של הקרובה,לפתע קופצת הגברת מכסאה ואומרת לביתה לכבות את האור ולהסתתר כיוון שמחוץ לבניין עומד גבר עם זקן ובידו מצלמה.(מה שהתברר בבדיקה שנעשתה שזה בדוי) דוגמא נוספת: במהלך ביקור אחר מספרת הגברת שבעלה מכניס לביתם ילדים וכי אחד הילדים נכנס לתוך המאוורר. עלי לציין כי לפני כחודשיים חוותה הגברת נסיון פריצה לביתה וייתכן שישלכך קשר כלשהוא. אשמח לקבל הכוונה לצורך טיפול בגברת,במידה שצריך. תודה
קרובת משפחה בגיל 75 החלה לדמיין לאחרונה ובזמן אמת ארועים אשר במציאות לאקרו. לדוגמא: במהלך ביקור בביתה של הקרובה,לפתע קופצת הגברת מכסאה ואומרת לביתה לכבות את האור ולהסתתר כיוון שמחוץ לבניין עומד גבר עם זקן ובידו מצלמה.(מה שהתברר בבדיקה שנעשתה שזה בדוי) דוגמא נוספת: במהלך ביקור אחר מספרת הגברת שבעלה מכניס לביתם ילדים וכי אחד הילדים נכנס לתוך המאוורר. עלי לציין כי לפני כחודשיים חוותה הגברת נסיון פריצה לביתה וייתכן שישלכך קשר כלשהוא. אשמח לקבל הכוונה לצורך טיפול בגברת,במידה שצריך. תודה
דור שאלתי היא אליך האם המרוניל 225 מ"ג הוא כדור שעושה תיאבון או שהוא כדור שלא נותן לרדת במשקל? כי אני די שמנה ןיורדת עם דיאטה מאד לאט,בעבר שהייתי בלי כדורים ירדתי יותר מהר במשקל. תודה אם תוכל להשיב לי.
הוא מעורר תיאבון וכנראה גם מאט את המטבוליזם בגוף ולכן קשה לך לרדת במשקל.
לאחר עזיבת עבודה פרישה אני לא מצליח לצאת מהמצב של הבטלה. כל היום בבית מסוגר, פחד, חוסר ביטחון עצמי ועוד.
לחתיך לאחר פרישה מעבודה (ולא ציינת באיזה גיל ובאלו נסיבות), עלולות להיות תחושות של כישלון, חוסר ערך עצמי, חרדות לגבי העתיד וכך הלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני כבר שלושה שבועות בדיאטה וירדתי 4 קילו יש לי עודף שומן ונראה לי שירדתי מעט במשקל כי לפני שלקחתי כדורים הייתי יורדת יותר מהר. האם נראה לך שהכדורים מעיטים את קצב הירידה.
לגלית מרוניל עלול להאט את קצב הירידה, אבל הדבר החשוב ביותר שאת מצליחה לרדת במשקל, גם אם זה יקח קצת יותר זמן בכל זאת לא נורא. ישנם אנשים שאינם נוטלים שום טיפול תרופתי ולא מצליחים לרדת במשקל.... שבת שלום דר' גיורא הידש
מרי יקרה, ביתי טופלה בזיפרקסה 5 מג' והיה לה תיאבון מוגבר. היא התקשתה להפסיק לאכול ואכן עלתה במשקל בקצב מהיר ביותר. בשל חוסר איזון לא הצלחנו להתמודד ע"י דיאטה או פעילות גופנית. מאחלת לך בהצלחה וכח להתמודד aviva
שלום לך אביבה ! אשמח לשמוע יותר פרטים על הזיפרקסייה, איך אפשר ליצור איתך קשר מרי
לחברי הפורום ולדוקטור שלום רב, - שאלתי היא על רטלין עד כמה ריטלין באמת ממכר? אני יודע שקלונקס נחשב לממכר מאוד ולמרות זאת אפשר לקחת אותו שנים באותו המינון מבלי להתמכר... ואם מתמכירים אפשר לרדת מזה לאט לאט... אז מה האמת לגבי הריטלין? האם זו הזהרה מוגזמת או שהוא באמת ממכר? האם ניתן לקחת אותו לאורך שנים?
הריטלין (METHYLPHENIDATE) הוא חומר ממריץ דמוי אמפתמין. מנגנון הפעולה שלו מערב הן בלימה של הספיגה החוזרת של דופמין בסינפסה והן שחרור מוגבר של דופמין אל הסינפסה. לריטלין יש פוטנציאל ממכר אם כי נראה שפוטנציאל זה הוא פחות לעומת אמפטמינים אחרים וקוקאין. זאת, ככל הנראה, בשל תכונות הקשירה שלו לאתרים הספציפיים אליהם הוא נקשר במוח ומשך זמן ההיקשרות לאתרים הללו. כאשר הריטלין נלקח בהסנפה או בהזרקה ההתמכרות אליו יכולה להיות מאד קשה. דווקא לקיחה שלו בדרך פומית- דרך הפה- מורידה דרסטית את הסיכון להתמכרות. הסיכון להתמכרות עוד יותר נמוך אם הוא נלקח עפ"י התוויה רפואית, דהיינו עבור ADHD לילדים (גילאים 6-13).
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/8123333.pdf
לרז תודה לדור, הקלונקס והריטלין שונות באופן פעולתן ולכן גם תכונותיהן שונות. אומנם הקלוקנס ממכר אבל גם בהתמכרות יש מספר סוגים. ישנן שתי תכונות שעל פיהן אנחנו מגדירים התמכרות. הראשונה שלקבלת אותה השפעה צריך לעלות במינון (התמכרות לאלכוהול לדוגמא), והשניה שכאשר מפסיקים את החומר/תרופה הגוף מראה סמנים של חוסר. כך שקלונקס (כמו סיגריות), ממלא את הקריטריון השני אבל לא את הראשון. כלומר, אפשר ליטול שנים את אותו המינון. ריטלין אינו ממכר כאשר נוטלים אותו בהפרעת קשב. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום לך- אני נוטלת זיפרקסייה 5 מ"ג, ואני כל היום רעבה, ניסיתי דיאטה, דיקור ושום דבר לא עזר, אני עם הזיפרקסייה כחודש ימים . אתה טוען שאתה לא אוכל הרבה ולא רעב במיוחד- כמה מ"ג אתה נוטל, האם אתה נוטל תרופות נוספות,
הי מרי, האמת היא שמאוד הייתי רוצה לעזור לך , אבל אני לא יודע איך. אח שלי אמר לי היום שאולי יחסית לעצמי, יש לי תיאבון מוגבר, כי אני מאז ומעולם הייתי רזה, ומאז ומעולם אכלתי מעט. אפילו מעט מאוד, אז אולי עכשיו אני אוכל יותר יחסית לעצמי. אני נוטל מינון גבוה משלך, 7.5 מ"ג, ולפני כן נטלתי עשרה מ"ג, והייתי תקופה של עשרים אפילו. אני לוקח גם ליתיום והיום הייתי אצל הרופא והוספנו רסיטל. האמת היא שאני מודה שאני מפחד להשמין, אבל בינתיים לא השמנתי ואני לוקח את התרופה הזו כבר שנה, אז אולי אני יכול להרגע. מצטער שאני לא יכול לעזור יותר.. מיכאל
תודה לך מיכאל ,
שלום, נטלתי אלטרולט 10מ"ג לטיפול בכאבי ראש כרונים, כעת העלתי מינון לאלטרול 25מ"ג. שאלותיי: א. תוך כמה זמן המינון החדש ישפיע? ב. האם כדורי האלטרול/אלטרולט ממכרים? ג. תוך כמה זמן ההשפעה שלהם חולפת מעת הפסקתם?
לאיריס השפעתם נגד כאבי הראש די מהירה, תוך מספר ימים, התרופה אינה ממכרת ותוך מספר ימים הגוף מתנקה מהם אחרי הנטילה. במינונים הללו אין מה לחשוש מהתרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, ראשית, תודה רבה עבור תשובתך. שנית, ברשותך עוד שאלה - כיצד מסתדרים כדורי האלטרול עם הריון? האם הם משפיעים על העובר? כיצד? האם ניתן להניק עמם? תודה מראש
לד"ר הירש או למי שיודע...... אני סובל ממחלת נפש כבר שלוש שנים -כשלוש התפרצויות(סכיזופרניה) כמו כן תקופות טובות ורעות הייתי רוצה לדעת האם זה יכול לחלוף ז"א שאוכל לחיות בלי תרופות כאדם רגיל אי פעם? האם זה בטוח שברגע שאני מקפיד על נטילת התרופות המחלה לא תתפרץ שוב? תודה יוני
לפעמים אחרי תקופה מסוייימת עם תרופות מורידים אותם ומנסים בלי יש מקרים שכבר לא צריך את התרופות אטבל יש מקרים שרואחים שזה הכרחי עם התרופות
היי יוני, מבחינה סטטיסטית 1/3 מחולים בסכיזופרנייה מבריאים, 1/3 מתפקדים עם תקופות טובות יותר ופחות ו-1/3 נשארים עם המחלה במצב לא טוב. נראה לי שהמנבא הכי טוב לעתיד הוא הניסיון בעבר, אם ללא תרופות היו לך התפרצויות פסיכוטיות אז הכי טוב להמשיך לקחת את התרופות כדי שהן לא יחזרו. אני לא אובחנתי עם סכיזופרנייה (ולצורך העניין אני לא חושבת שהאבחנות ממש חשובות), והיו לי 2 התקפים פסיכוטיים, כשאחד קרה כשניסיתי לרדת מהתרופות. נראה לי שאם התרופות מסייעות לשמור על עצמנו, אז למה לא להיעזר בהן... אפשר בעזרת פסיכיאטר טוב להגיע למינון המינימלי הנדרש עם תופעות לוואי מינימליות ולחיות ולתפקד טוב ככל אדם אחר, בתקופות רגישות יותר של לחצים אפשר להגדיל מינון וכך למנוע מצב פסיכוטי חוזר. מאחלת לך שתשמור על עצמך טוב, אני.
ליוני תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, אכן מדובר על הפרעה נפשית שעלולה לחזור ולכן המטרה של הטיפול התרופתי הוא טיפול מונע, מונע את הישנות המצב הפסיכוטי. אחרי כחמש שנים (ויש האומרים עשר), אם היה התקף יחיד כנראה שהיתרונות של התרופות לא מצדיקים את המשך הטיפול ואז מתחילים לחשוב על הפסקה. אבל כמובן שישנם גורמים רבים בשיקולים, מעבר למצב של הסכיזופרניה, תלוי גם באישיותו של האדם, המצב המשפחתי, התעסוקתי, פעילות חברתית וכך הלאה. אבל בעיקרון, בהחלט אפשר להבריא מסכיזופרניה, מצד שני התרופות אינן מבטיחות במאה אחוזים שהם מונעים את הישנות המחלה. לצערי המצב מורכב ולכן גם תשובתי מורכבת. שבת שלום דר' גיורא הידש
תוך כמה זמן מתחילים להרגיש את השפעת התרופה? מודה מראש
ליהונתן תוך שבועיים שלושה, וכפי שכתבת, התחלת ההשפעה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שאלתי אותך לגבי חרדה לפני ראיון עבודה ושאלתי היתה האם לקחת כדור שנקרא ובן, גיליתי שבבית יש לי כדור שנקרא "לוריוון" ולא ובן (קיבלתי אותו בזמנו שהייתי בהריון ולא עשיתי בו שימוש), אתה הימלצת לי לקחת ובן, האם לוריוון הוא כדור שניתן לקחת אותו לפני ראיון עבודה או שהוא חזק מידי? מה שהטריד אותי זה שכתוב שהוא יכול לגרום להתמכרות האם זה נכון גם לאחר שימוש קצר? איזה כדור הוא הקל ביותר לקחת בגלל חרדה מהסוג הזה והאם צריל בשבילו מרשם מפסיכיאטר או שאפשר לקנות אותו באופן פרטי? תודה.
ליעלי לא אוכל בפורום להמליץ על תרופה מסויימת אבל באופן כללי הלוריוון הוא "אח" של הוואבן, שייך לאותה משפחה. התרופה אינה ממכרת בשימוש קצר ולכן במקרה כמו שלך אין חשש מהתמכרות. התרופה אינה "חזקה" אבל תצרכי להתייעץ עם רופא המשפחה ואחר כך לראות את השפעת התרופה פעם או פעמיים על עצמך. שבת שלום דר' גיורא הידש
שאלה ששאלתי לפני יומיים ולא קיבלתי תשובה: אחרי חודשיים כמעט של רסיטל,בעקבות דיכאון, אני מרגישה הרבה יותר טוב, אם כי לא מרגישה שחזרתי לעצמי. שאלותי הן: 1. מתי ההשפעה המקסימלית של התרופה? בטח יש איזשהוא טווח זמן, לא? איך זה אמור לעבוד? 2. איזה ספרים מומלצים לקריאה במצב של דיכאון? קראתי את "בוחרים להרגיש טוב" שלשמחתי עוזר לי, ואת "בלי פרוזאק בלי פרויד" שלא כ"כ דיבר אלי. יש לכם המלצות? אפילו ספרים על אנשים שהיו במצב דומה וניצחו את המחלה הזאת. ובכלל ספרים מומלצים מסוג "עשה זאת בעצמך" תודה מראש לכולם. הרבה בריאות.
לדקלה, דווקא חשבתי על שאלתך לגבי הספרים ולא מצאתי בי תשובה. לדעתי כל ספר שמדבר על משמעות הסבל האנושי יכול לעזור. כמובן זה תלוי לאיזה תורות רוחניות את מתחברת (אם בכלל). קניתי היום גם לעצמי ספר שנקרא "שיחות עם אלוהים". נראה לי מעניין לקרוא מה אלוהים עונה לכל מיני שאלות שאנשים עשויים לשאול אותו. אולי זה יתן גם תשובות לגבי הדיכאון? אם תרצי, ויהיה משהו מעניין, אני אספר לך כשאסיים לקרוא אותו. אני בעד "עשה זאת בעצמך". זו בעיני שיטת ריפוי מצויינת. בסופו של דבר, הרי אנחנו עם עצמינו לבד כל הזמן, לא? אבל נחמד לשמוע ולקבל עצות ורעיונות מאחרים. איך יוצאים מדיכאון? שנרגיש כולנו טוב ושירד לו כבר הגשם. תמי.
הי דקלה, אני יכול להמליץ לך על כמה ספרים, שחלק אולי ידברו אליך יותר וחלק פחות: בתחום של העזרה עצמית יש ספר מעולה, ששכחתי איך קוראים למחבר שלו, שנקרא "איזורי המשגה שלך"...זה לא ספר על דיכאון בדיוק, אבל הוא מציע דרכים איך להרגיש יותר טוב באופן כללי. ספר נוסף, שנכתב על ידי שלושה פסיכיאטרים נקרא "שינוי", והוא עוסק בפתרונות יצרתיים לטיפול במחלות נפש בכלל ולאו דווקא בדיכאון. אמנם קראתי את שני הספרים האלה, ואני עדיין בדיכאון, אבל יכול להיות שלך הם יעזרו יותר. בתחום של חוויות מדיכאון והתמודדות איתו, אני יכול להמליץ לך על "חשכה נראית" של ויליאם סטיירון. ספר מעולה של סופר בגיל העמידה, שסבל מדיכאון חמור מאוד ויצא ממנו. בתחום הספרותי היותר כללי, את יכולה לקרוא ספר שנקרא "אתמול" של אגוטה כריסטוף, שאני מאוד אהבתי ומאוד דיבר אלי. המילה "דיכאון" אמנם לא מוזכרת בו, אבל הוא מתאר את החוויה בצורה מאוד חדה ומדוייקת. ספר אחר הוא "הזר" של קאמי, שאמנם לא בדיוק מדובר בו בדיכאון בטח לא במשמעות הקלינית. זה דיכאון אחר, אבל זה בכלל ספר חובה לכל אדם. זה מה שעולה לי לראש עכשיו, אם תקראי משהו מהספרים אני אשמח לדון איתך עליהם, ואולי בעקבות זאת לקרוא אותם שוב. בברכה מיכאל
מזה תקופה של מספר חודשים אני במצב של עייפות גדולה שמתבטאת בהרדמות בשעות מאוד מוקדמות. שינה די ארוכה 8-10 שעות וקימה עייפה. עובדת עבודה פיזית אך התופעות החלו שלא במקביל לעבודה. בשבועות האחרונים הפסקתי לקחת ויפאקס אחרי שנה במינון של 75XR.(נלקח עקב דכאון) . השתלטה עלי עייפות עוד יותר גדולה בליווי של תחושת צמרמורת/זרמים. הויפאקס היה נלקח בבוקר ונותן לי תחושת ספידיות די מיידית. תהליך ההפסקה ארך שלושה שבועות. יש קשר בין התופעות? יכול להיות שהעייפות הוחרפה? רעיונות להמשך? מבחינת מצב הרוח לא ניכרים שינויים קיצוניים אולי קצת, ממש קצת, ירידה.
לטל אני מבין שאת הויפקס אתה לא נוטל כבר מספר שבועות, לכן סביר להניח שהתופעות שמהן אתה סובל קשורות למצב הנפשי ולא להפסקת הויפקס. אולי כדאי לחזור לטיפול ואולי תרופה אחרת תעזור יותר? כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך כל טוב דר' גיורא הידש
בעברי הלא רחוק טופלתי ע"י תרופת נוגדי חרדה ודיכאון מינורי פאקסט שאלתי אני מעוניין להכנס למשרד ממשלתי אבל אני צריך להצהיר באם הייתי בטיפול פסכיאטרי או באשפוז. ואני לא יודע מה לכתוב כי אם אני אדווח להם כי הייתי בטיפול עקב חרדות בעברי וטופלתי במשך שנה בכדורים. אז יתכן ויהיה לי סטיגמה ולא אתקבל. אבל באם אכתוב כי לא הייתי יתכן ובכלל יהיה גם פוליגרף ואצא לא אמין הם מתחשבים אם אספר את האמת? והם יבינו כי אחוז ניכר באוכלוסיה. עוברים את המצב החרדתי אבל הם מתביישים ללכת לעזרה רפואית אני החלטתי כי אני לא מוכן לעבור את החרדות במשך חודשים. כפי שקרה לי אחרי הצבא. מבקש המלצות
לנתן אכן שאלה קשה. באופן כללי ישנה כיום פתיחות רבה יותר להפרעות נפשיות קלות כמו דיכאון וחרדות ומי שפונה לטיפול רואים בכך נקודת זכות. אבל יש הבדל בין מי שעומד להתקבל לעבודה ומי שכבר יש לו קביעות במקום העבודה.... כל בעיה רפואית מורידה מהסיכויים להתקבל לעבודה, כך גם לו הייתה לך סוכרת, יתר לחץ דם או בעיות קשות בעמוד שידרה, לצערי מחלות הן לא יתרון ולאו דווקא רק מחלות נפשיות. כל טוב דר' גיורא הידש
איזה מסלול עובד פסכיאטר עד שהוא הופך לפסיכיאטר [מבחינת כל רקע הלימוד.]??
7 שנים רפואה ואחר כך 4 שנים התמחות בפסיכיאטריה
תודה למב, אכן פסיכיאטר הוא רופא והתמחות בפסיכיאטריה היא כמו כל התמחות אחרת, אורטופדיה, גניקולוגיה, אורולוגיה, פנימית וכך הלאה. משך ההתמחות הוא 4.5 שנים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני לוקח 80 מ"ג פריזמה כבר 3 חודשים וזה לא עוזר. ל-מה יחליפו לי ? תודה
השאלה היא לאיזו מטרה אתה לוקח את הפריזמה. מינון כזה מתאים לטיפול בOCD. אם זו הבעיה יכולים להחליף לך לסרוקסט, לוסטראל, ציפרמיל, ציפרלקס, פבוקסיל ואנפרניל. בנוסף, לOCD מומלץ ביותר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כדי להפיק את המיטב מהטיפול.
לברק אכן השאלה היא מה האבחנה ואין תשובה אוטומטית, צריך להכיר אותך טוב יותר, באופן כללי אני מצטרף לדבריו של אלן כל טוב דר' גיורא הידש
האם בליעת 3 חפיסות של כדורי הרגעה קלונקס 0.5 מ"ג יכולה לגרום למוות ? ואם לגרום למוות תוך כמה זמן
לחסויה הקלונקס לא יגרום למוות אבל חשוב מאוד להגיע לחדר מיון כי ישנו טיפול יעיל בהרעלת קלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש
האם ניתן לבדוק גנים של ילד ולומר אם גן של מחלת נפש עבר אליו בתורשה? האם בודדו את הגן של מחלות הנפש? תודה
למיטב ידיעתי אין בדיקה גנטית למחלות נפש , לצערנו יש מספר מוגבל של בדיקות לעומת טווח של מחלות גנטיות שונות שיכולות להיות(מחלות הנפש הם רק חלק קטן מתוך הטווח הזה) , על כל בדיקה שקיימת ישנם עוד עשרות מחלות שלא ניתן לזהות היום, אולי עוד בעוד כמה שנים עם התפתחות הביוטכנולוגיה נוכל לדעת יותר ואולי לתקן גם מחלות גנטיות.
תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש
אני בחור בן 22 שסבל בתחילת גיל ההתבגרות משתי תופעות גופניות קשות: גניקומסטיה והשמנה, ואקנה חמור. דברים אלה גרמו לי לסבל רב מאד ובושה, מכיוון שילדים בכיתתי נהגו לעשות ממני צחוק ונתנו לי להרגיש שאני ממש מפלצת(לפחות ככה אני קיבלתי את זה) בשתי התופעות האלה טיפלתי ברוך השם, בעמל וכסף רב. היום אני שטוח בחזה וחלק בפנים, אבל עדיין אני סובל באותה מידה נוראית מכל "אי תקינות" מינימלית, גם אם לא מעירים לי: בטן, בגדים, נעליים, שיער, צבע עור וכו'. אני סובל מקונפליקט: אם כל כך מיררו לי את החיים על המראה שלי, אולי המצב הנוכחי שלי הוא מוצדק? כיצד ניתן לומר שהסבל שלי הוא "אצלי בראש", כאשר הניסיון המר שלי מוכיח שאני לא ממציא תופעות גופניות, ושהן גוררות תגובות לא נעימות מאחרים שאמרו לי "טפל בזה כבר!"? איך פותרים את הקונפליקט הנוראי הזה? מצד אחד ההגיון אומר שזה אצלי בראש, אבל מצד שני ההגיון אומר שאני רואה את מה שיש- בגלל הנסיון. מה אתה מציע??????.תרופות לא עזרו לי וחבל להזכיר את זה בכלל.
לשוקי כפי שאתה מתאר את הדברים אין מדובר בהפרעה דיסמורפית אבל כמובן שצריך להגיע לבדיקה ואבחון מלאים. בכל מקרה ישנו הבדל בין מה שאתה מרגיש ובין הדברים כפי שהם נראים במציאות (מציאות-כפי שרוב האנשים רואים והמוסכם על הרוב-זו ההגדרה הטובה ביותר), במקרה כזה כדאי להגיע קודם כל לשיחות, תרופות עשויות לעזור אבל יחד עם שיחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר עפ"י מידע שמופיע ב-"מדיק" המינון המקסימלי של אפקסור (או ויפאקס) רגיל הוא 375 מ"ג ליום ושל אפקסור XR הוא 225 מ"ג ליום. מה הסיבה להבדלים? האם אפקסור XR אמור לתת השפעה הרבה יותר חזקה מאפקסור רגיל? אם מטופל צריך מינון יותר גבוה מ-225 מ"ג ליום אז צריך לעבור מ-XR לאפקסור הרגיל? אודה לתשובתך
לאבי איני יודע לגבי המדיק אבל במיליגרמים האפקסור XR שווה לרגיל ולכן לדעתי המינונים המקסימליים צריכים להיות שווים, גם לאפקסור XR בדרך כלל עד 300 ובמקרים חריגים 375. במדיק בדרך כלל מתייחסים למחקרים שעשו. כלומר מסיבות מסוימות (שלא תמיד עקרוניות ויתכן שזה רק עניין של זמן), האפקסור הרגיל נבדק עד 375, והמחקרים עם ה XR היו רק עד מינון של 225 ולכן הנתונים הם כאלו. אבל מבחינת שתי התרופות, בשתיהן יש את אותה מולקולת האפקסור, רק שב XR המולקולות מצופות כדי שהשחרור יהיה איטי. כל טוב דר' גיורא הידש
דר הידש שלום ברצוני לשאול מספר שאלות בנוגע לסימבלטה 1)באתר של היצרן כתוב שהתרופה אמורה להקל בנוסף על הדיכאון גם על כאבים הקשורים לדיכאון ושאלתי היא מה הכוונה באופן כללי כשנאמר כאבים.אני סובל בעיקר מתופעות הקשורות לבחילות,סחרחורות,הרגשה של אי יציבות וכן אי שקט. 2)התחלתי את הטיפול בסימבלטה 60 מ"ג לפני שלושה ימים עד התחלת הסימבלטה טופלתי במשך שנתיים באפקסור XR שלא עזר לי לתופעות שציינתי. בהתחשב בנתונים אלה האם אני צפוי להרגיש הקלה ואם כן אחרי כמה זמן? האם גם למי שנטל תרופה כמו האפקסור XR קיימת תקופה מסויימת עד להשפעת הסימבלטה? 3)אחרי 3 ימי נטילת הסימבלטה והפסקת האפקסור XR אני מרגיש לא כ"כ טוב-בחילות,אי שקט ועייפות.האם זה עשוי לחלוף עם הזמן? בתודה אייל
לאייל הבחילות והאי שקט עשויות לחלוף עם הסתגלות הגוף לתרופה. בסך הכל האפקסור והסימבלטה די דומות ושייכות לאותה המשפחה. אומרים שהסימבלטה עוזרת גם במערכת העצבים ההיקפית בכך שהיא מורידה כאבים. הדוגמא הפשוטה ביותר היא לגבי כאבים של אנשים הסובלים מסוכרת, אבל בהחלט יכולים להיות כאבים אחרים כמו כאבים בחזה (שאינם קשורים בהכרח למחלת לב), כאבי גב וכך הלאה. גם לסימבלטה צריכים לחכות שלושה שבועות עד שתשפיע. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום לך דוקטור, אני אמור להתחיל תרופה בשם Gilex הייתי מבקש לדעת מה הם תופעות הלוואי. האם התרופה מרגיעה ועוזרת לטפל במצב של דיכאון. האם כאשר יש לחץ דם גבוה התרופה יכולה לשבש את הטיפול בתרופות נוגדות לחץ דם גבוה. האם התרופה גורמת להשמנה? אני עומד לנסוע לחודש האם כדאי להתחיל את התרופה לפני הנסיעה או רק שאחזור? האן מישהו מהפורום מכיר את התרופה והאם היא עזרה? תודה מראש על תשובות.
לאלי הגילקס היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון, אינה ממכרת עם מעט תופעות לוואי. היא מקובלת במיוחד בגיל המבוגר. כיום היא נחשבת לתרופה מעט מיושנת כיוון שהיא שייכת לדור שלפני הפרוזק. פרטים מלאים ותופעות לוואי אפשריות תוכל לקרוא בכל אינדקס תרופות. לגבי התחלת טיפול לפני נסיעה לחו"ל. איני צופה תופעות לוואי מיוחדות או קשיים בזמן התחלת הטיפול ולכן לכאורה אין בעיה. יחד עם זאת תמיד צריך לעשות מאזן של יתרונות מול חסרונות, עד כמה הנסיעה חשובה והאם היא לעסקים לדוגמא? עד כמה הדיכאון חמור? וכך הלאה, אבל לשם הערכה מלאה צריך להכיר אותך טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מקבלת מזה חודשיים אפקסור. 75 מג ליום חודש ראשון וונלה שהיה מלווה בבחילות קשות וחודש אפקסור xr החרדות והדאגנות פחתו (יתכן וגם בעקבות הבדיקות הרפואיות שמהן חחששתי התגלו כטובות יחסית) אני כן סובלת מעייפות במשך כל שעות היום. האם עלי להגדיל את מינון האפקסור. ??זה יתן לי את המרץ המיוחל?? אם לא אנא הנחה אותי מה עלי לעשות
לשלי קשה לדעת ממה העייפות, יתכן שהיא מהדיכאון ויתכן שמהאפקסור, הייתי מציע לנסות ליטול את האפקסור בערב ואז להגיע לרופא המטפל והוא יחליט על המינון לפי המצב הקליני. כל טוב דר' גיורא הידש
לכל משתתפי הפורום הנפלא הזה ולך ד"ר הידש: אחרי חודשיים כמעט של רסיטל,בעקבות דיכאון, אני מרגישה הרבה יותר טוב, אם כי לא מרגישה שחזרתי לעצמי. שאלותי הן: 1. מתי ההשפעה המקסימלית של התרופה? בטח יש איזשהוא טווח זמן, לא? איך זה אמור לעבוד? 2. איזה ספרים מומלצים לקריאה במצב של דיכאון? קראתי את "בוחרים להרגיש טוב" שלשמחתי עוזר לי, ואת "בלי פרוזאק בלי פרויד" שלא כ"כ דיבר אלי. יש לכם המלצות? אפילו ספרים על אנשים שהיו במצב דומה וניצחו את המחלה הזאת. ובכלל ספרים מומלצים מסוג "עשה זאת בעצמך" תודה מראש לכולם. הרבה בריאות.
ההשפעה של המכסימאלית של הרסיטל היא אחרי כ 3-4 חודשי שימוש רצוף כך שיתכן שהכדור ימשיך וישפיע לטובה , "בוחרים להרגיש טוב" גם אני קניתי וקראתי , החוכמה היא בליישם את מה שכתוב בספר, יש עוד דרכים נוספות לעזרה עצמית כגון בילויים , חברים,אוכל טוב, ספורט , ספרים טובים ,וכו' .
לדקלה תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו לגבי ההשפעה המקסימלית כך שאת יכולה לצפות לשפור נוסף. אני מכיר פחות את הספרות הפופולרית כיוון שאיני קורא את הספרים הללו, לדעתי עדיף ספרות יפה...., אבל באופן כללי, פעילות גופנית, חברה, הרפיה ומחשבות חיוביות עוזרות לשמור על הבריאות הגופנית והנפשית. כל טוב דר' גיורא הידש
לדר' הידש , אני פונה אליך בבעיה שאולי נשמעת אדיוטית , אבל משתקת לי את החייים, מזה מס' שנים יש לי אובססיה של בדיקות שדיים (הן עצמיות והן של רופא) ופחד איום ממציאת גושים חו"ח. היו לי תקופות טובות ותקופות פחות , אלא שבשנה האחרונה חלה החמרה שמשמעותה שכמעט ואין לי תקופות רוגע , אני מסוגלת לבדוק את עצמי כמה פעמיםם ביום , ללא הרך עד כדי כאב וכל דבר מבהיל אותי. פניתי למרפאה במרכז רפואי גדול והם ניסו לטפל בי בסרוקסט , פבוקסיל ופרוזק במינון גבוה , אך זה לא מדגדג לי בכלל. המליצו לי על רספרידל , אך בגלל תופעות הלוואי שלו (גושים בשדיים שהוא יוצר בשל עליית פלוקטין , הענין ירד מהפרק) הרופא טוען שאין יותר מה לעשות ? מה עלי לעשות לגזור על עצמי גזר דין מוות , אין עוד אפשרויות טיפול ? אין תרופות חדשות יותר ? אני ממש מתחננת לחוות דעת תודה * אציין רק כי במתח גבוה אני לוקחת קלונקס , אך בשל רצוני להכנס להריון עלי להימנע מכך ?
אולי כדאי לנסות בנוסף טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי התנהגותי. האם היו במשפחה הקרובה מקרים של גידולים בשדיים??
לא ברוך ד' , ניסיתי טיפול התנהגותי , גם עכשו , לא הרבהה הזיז לי
תודה
ליעל לא כתבת בת כמה את ובטח שחסרה אינפורמציה. באופן כללי אכן אלו הטיפולים המקובלים. אפשר להמשיך ולנסות טיפולים תרופתיים כמו אפקסור XR הוא טוב נגד חרדות וגם סרוקוול שהוא דומה לרספרידל אבל אין לו השפעה על הפרולקטין. אבל אם הבעיה היא ממושכת ואת רוצה להכנס להריון אולי כדאי לחכות עם התרופות? בעבר חשבנו שקלונקס אסורה בשליש הראשון של ההריון, ממה ששמעתי המכון הטרטולוגי כעת מאשר את התרופה בהריון לפי עבודות חדשות יותר, בכל אופן כדאי לשאול אותם לגבי אינפורמציה עדכנית. כמובן שהטיפול השלם הוא שיחות עם תרופות, הפרעה טורדנית כפי שאת מתארת עלולה להיות עקשנית אבל בהחלט אפשר להרפא ממנה. כל טוב דר' גיורא הידש
מדוע סוליאן נכללת בקבוצה של התרופות האטיפיות כאשר ההשפעה שלה רק על הדופאמין (D2 ו-D4)?
למשה אומנם ההשפעה היא בעיקר על הדופמין אבל בכל זאת נמצאה גם השפעה על הסמפטומים השליליים של סכיזופרניה כנראה בגלל ה D4 וגם השפעה על הסרוטונין. הסוליאן דומה במידה מסויימת למודל. מעבר להגדרות של הרצפטורים הדבר החשוב הוא ההשפעה הקלינית. כל טוב דר' גיורא הידש
לגלית, למרבית מחלות הנפש יש מרכיב גנטי כלשהו (על סמך מחקרים סטטיסטיים, עדיין לא זיהו גן ספציפי ולכן לא ניתן לבצע בדיקות גנטיות) עם זאת חשוב לזכור שהסיכון המוגבר ללקות במחלת נפש בשל תורשה במשפחה הוא אמנם משמעותי סטטיסטית אך אינו גדול (סכיזופרניה: 1% באוכלוסיה הכללית, 4% כאשר יש במשפחה, 18% אם אחד ההורים חולה, 50% לתאום זהה). מאחר ושניכם בריאים מרבית הסיכויים שגם ילדיכם יהיו. כמו כן ישנו גם מרכיב סביבתי לא ידוע. שימי לב שרק 50% מהתאומים הזהים חולים אם אחיהם חולה. כך שהכל עניין של מזל. גם מאניה דפרסיה, הפרעת דיכאון וOCD בעלי מרכיבים גנטיים, אך ניתן לומר זאת על סרטן, פיגור, סכרת והרבה מחלות אחרות. לא תמצאי כמעט אדם אחד שאין לו קרובי משפחה החולים במחלה עם מרכיב תורשתי שלא היינו מאחלים לילדינו.כך שנסו כמה שפחות לדאוג, אין באפשרותכם לעשות דבר למנוע זאת, וזכרו שבית חם ואוהב מקטין את הסיכויים להתפרצות של מחלת נפש.
לסטודנטית הנחמדה , תודה רבה על התשובה הסבלנית והמפורטת(!). ציינת לגבי סכיזופרניה את הסיכוי הסטטסטי - ידוע לך מהו הסיכוי במניה דיפרסיה ובדיכאון? בכל מקרה תודה רבה על עזרתך
בדיכאון: עד 10% נפוץ בכלל האוכלוסיה. עד 20% בקרב בני משפחה, 46% סיכוי לתאום זהה. (אלו אחוזים מאד גבוהים וחשוב לזכור שמדיכאון אפשר להגיע להחלמה מלאה) בהפרעה מאנית דפרסיבית: עד 1% בכלל האוכלוסיה, 4-5% בקרב קרובי משפחה, 40% סיכוי לתאום זהה. שימי לב שההבדלים עבור קרובי משפחה של חולים ועבור הסיכון בכלל האוכלוסיה אינם גדולים באופן משמעותי, וגורמיםסביבתיים כגון תנאי מחיה ותמיכה משפחתית נמצאו כמקטינים את הסיכוי ללקות בכל אחת מהמחלות הללו.
אני במצוקה. אני לא מצליח להפסיק להמר באינטרנט. בנוסף אני מעשן ללא הפסקה. לא טוב לי. אני רוצה להפסיק האם פסיכיאטר יכול לעזור?
פסיכיאטר הוא בהחלט הכתובת לבעיות שאתה מעלה שכן הן קשורות לשליטה על דחפים. יש טיפולים תרופתיים, במקרה שלך עדיפות ל-ZYBAN כדי לטפל בהתמכרות לעישון וגם בהתמכרות להימורים.
לד. כמו בכל התמכרות הדבר הראשון החשוב ביותר הוא ההכרה שאתה מכור וישנה בעיה קשה. הטיפול בהתמכרות הוא בהחלט בתחום הנפשי וכדאי להגיע לפסיכיאטר או פסיכולוג שיש להם ניסיון בתחום. כל טוב דר' גיורא הידש
תפילה אלוהים, אלי הטוב, אם אתה רק שומע אותי, זכור לי חסד נעוריי. רק תפילה אלי. עזור לילדי שלי להחלים מהנורא מכל. השב אותו אל עצמו, אל העולם הזה ...ואליי ויותר לא אבקש. אני טובעת בים הצער הזה ומתה בתוכי. מאבדת יכולות ושפיות. משותקת. קמלה. אינני. טובעת במצולות הבלבול והכאב. נעלמת לאהוביי ואוהביי. אלי הטוב, אני מודה לך על כל שנתת לי בחיי והיית שם איתי. הגדלת והעצמת אותי בהצלחות הגדולות. בחוויות המרגשות, בתעצומות האהבה, בטיולים, בשליחויות לחו"ל ובשליחויות שבין אדם לחברו. לרומם, לסייע, לוותר, לחזק ולגבות, לכוון דרכים אבודות של מכריי, היית איתי אז. כיוונת אותי. היית איתי באובדנים, במלחמת הקיום וההישרדות לאחר גרושיי, כשפגעו בי, כשנפגעתי. דאגת שיהא ליידי מלאך שומר והרגשתי זאת תמיד. אל רחום וחנון, אל תשליכני עכשיו כשאני כל כך והכי זקוקה לעזרתך. אנא השב לי את הדעת והתבונה לעשות את הנכון. כמו פעם. אל תשאיר אותי לבד בתופת הזו. ורק עוד הפעם הזו... רק הפעם.
אהבתי והתרגשתי, אני אומנם לא פניתי לאלוהים, כי נראה לי שתמיד כשאני זקוקה לו הוא עסוק ,אבל בהחלט מבינה מה עובר עליך ויכולה אולי לעודד בזה שאומר שעברתי דבר דומה לפני כמה חודשים והיום זה היסטוריה ( אולי עד לפעם הבאה) אבל כשהייתי עמוק בפנים ולא האמנתי שזה יעבור ניסיתי לחשוב על התקופות האחרות הקשות שהיו ואיך הם בסוף עברו ושאולי גם זה יעבור , וזה קצת עזר. לגבי הזיפרקסה היה לנו ניסיון מוצלח מאוד באיזון , אבל יש את תופעת ההשמנה שהבת לא אהבה . את צריכה המון כח עכשו ואני יודעת שלפעמים אין אותו ופשוט רוצים להעלם אבל תנסי להתיחס לזה כאל מצב זמני , אני צחצחצתי חרבות ויצאתי לקרב, בידיעה שזה הקרב החשוב ביותר של חיי ואני אנצח בו !! אנחנו איתך
אימהות יקרות איתכן במלחמות ואיתכן בתפילות. אכן, גם בעיני, השיתוך מקל, וגם התפילה. וגם המלחמה, במובן של הנחישות, לא לוותר, לא להיכנע, לא לאבד תקווה. רק טוב לילדים ולכולנו, תמי.
תודה אמא'לה יקרה. שמחתי לשמוע שהזיפרקסה עזרה. אני יודעת כמה זה חשוב ואני מקווה שכשיבוא האיזון המיוחל ננסה לטפל גם בהשמנה. אגב, מיכאל מספר שאצלו לא היתה בעייה כזו. יקירה, אני ב"קרב" הזה 7 שנים, מותשת. הייתי חזקה וגיבורה לאורך כל הדרך אך לאחרונה משהו נשבר בי. התפרקתי. היום דיברתי עם בני בטלפון ומכיוון ששמעתי לראשונה בקולו משהו יציב - זה העלה את מצב רוחי ואני קצת מעודדת עכשיו. אני מקווה בשביל כולנו, החולים וההורים שנדע ימים טובים יותר. תמיד תמיד כשאני משתפת פה ומקבלת תגובות - אני מתעודדת ומתמלאת. לא יאומן כמה כוח יש פה באתר הזה... אני מקווה מקווה להטבה... ולך, תודה גדולה. נ.ב : יש לי שאלות אלייך בקשר לביתך, האם אפשר לפנות אלייך לכתובת ישירות???
מסתבר שאני זקוקה לכם שוב, חברים. ילדי שלי, לאחר 5 שנות סבל חרדות, פראנויות והדרדרות של התקף פסיכוטי ואיבוד מציאות - ומסרב ללכת לטיפול, מאושפז בכפייה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי. בימים אלה הוא במחלקה 9 במזרע. ואני ? ...מצד אחד יש בתוכי תקווה שלאחר תקופה ארוכה של חוסר איזון ואי היגיון, שהפעם ימצאו את הגורם ( סמים? מחלת נפש? ) ויטופל בעקביות ומצד שני הלב מכווץ לי ואני משותקת מיכולות ותפקוד, מסתגרת ובוכה ומלאת פחד ודאגה. כפי שסיפרתי פעם, היה לי ילד של חשיבה עמוקה, חוש הומור, רגיש לסביבה ואלי, אך מזה 5 שנים רואה בי מפלצת, ממדר אותי ופוגע בי בכל דרך אפשרית. האם יש סיכוי להחלמה אחרי 5 שנים רצופות של אי איזון ודחייה של כל הסביבה ? מי מכם שטופל בזיפרקסה - אנא שתפו אותי בהשפעה, בתופעות הלוואי, ואם זה עזר. מצד אחד, אני משננת לעצמי כי יותר גרוע ממצבו - לא יכול להיות והאישפוז נותן לי תקווה להטבה. ומצד שני אני שומעת כאן הפללות וחוויות נוראיות מאישפוזים במחלקה פסיכיאטרית. התגובות שלכם כל כך החכימו אותי בפעם שעברה, ד"ר הירש, תמימי, מיכאל, דור וכל מי שיודע טיפונת, חווה, חשובה לי כל דעה שלכם. אני עצמי מרגישה סימני דכאון ושיתוק. יודעת שתגיבו , עצם זה שאני כותבת לכם פה - כבר יש לי קצת יותר אוויר... יום טוב וחיבוק ! נורית.
הי נורית, אני נוטל זיפרקסה, למרות שאני מאובחן כמאני דיפרסיווי, התופעות לוואי שאני מרגיש הן בעיקר עייפות, אני ישן המון, אבל היו לי תקופות שנטלתי זיפרקסה ולא הייתי עייף במיוחד. אולי זה בכלל הדיכאון. התופעה של עליה בתיאבון והשמנה מאוד מוכרת, אני לא נתקלתי בה לגבי עצמי, לא השמנתי במיוחד, ואני אוכל מעט ולא רעב במיוחד. לגבי עד כמה זה עוזר? לי זה עוזר לא להיות במאניה ללא ספק, אני לא יודע בדיוק כמה זה עוזר לסכיזופרניה, בכל מקרה, התרופה מיועדת במקור לטיפול בסכיזופרניה. לגבי האישפוז- מה אני אגיד לך? זה נראה מאוד גרוע מבחוץ, וזה גם יכול להיות מאוד גרוע. מצד שני, במצבים קשים אישפוז יכול להיות מאוד טוב. הוא קצת כמו חופשה כפויה. לא צריך לדאוג לכלום, לא חייבים לעבוד ,לקנות אוכל, לנקות את הבית, לעשות כביסה. להכל דואגים לך...יש ריפוי בעיסוק ו/או עבודה שיקומית לפעמים שזה נחמד, אבל בעיקר לפחות במקומות שאני הייתי מאושפז, לא עושים כלום רוב היום. יש אנשים שחיים במקומות האלה כמעט כל חייהם, שזה ממש מזעזע ועצוב, אבל רוב האנשים נמצאים שם פרק זמן מסוים וחוזרים לחיים פחות או יותר רגילים. אני מקווה מאוד, ורוב הסיכויים שזה המצב של בנך. האמת שאני לא יודע באמת מה לומר לך, אני מקווה שתרגישי בעצמך יותר טוב, ושהאישפוז יעזור לבנך כמה שיותר, ושהוא יצא משם לדרך חדשה, שבה הוא לוקח תרופות ומתפקד בכוחות עצמו. בברכה מיכאל
מיכאל , תודה גדולה וחיבוק ! היום דיברתי בטלפון עם בני אחרי שבוע אישפוז. אני מקווה שאני לא מדמיינת אבל הוא נשמע הרבה הרבה יותר טוב . משהו בקול שלו שידר יציבות יותר מתמיד. כששאלתי מה שלומו אמר :"בסדר, ישנתי המון". (מיכאל, זה תואם את מה שכתבת...) ובאשר לאישפוז, תודה על ה"תמונה" שנתת לי, אני מקווה שזה כמו שאתה אומר מיכאל שזה זמני ואחרי האישפוז תבוא ההחלמה המיוחלת. אני מתפללת ומתפללת. אני עוקבת אחר הכיתובים שלך פה, על ימים קשים ובאסות למיניהן ואני מקווה שאתה מבין כמה כוח אתה נותן לאחרים כמו לי למשל . זה אמור לרומם אותך מאוד, זה אמור למלא אותך סיפוק וגאווה על זה שתגובה לשאלות ומילים שלך יכולות לתרום לא פחות מאנשי מקצוע ורופאים. וברשותך, גם אתה נשמע היום הרבה יותר טוב מתמול שלשום... מחזיקה לכולנו אצבעות, נורית.
אני בחורה רווקה בת 36. לפני מספר שבועות היכרתי בחור בן 32 החולה במחלת אפילפסיה. אין לי מוסג על איזה מחלה מדובר אם זה גנטי אם זה נפשי אם מטופלים בטיפול פסיכיאטרי? אם תוכלו לתת לי אינפורמציה ברורה ומדוייקת לגבי המחלה כי זה חשוב לי מאוד לגבי העתיד שלי בחיים. בתודה סימה
אין קשר לפסיכיאטריה.
לסימה האפילפסיה היא מחלה נאורולוגית (של מערכת העצבים ולא פסיכיאטרית), כך שתצטרכי לפנות לפורום נאורולוגיה, כדאי לברר קודם איזה סוג של אפילפסיה כי ישנם מספר סוגים והם שונים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מטופל בוונלה /ויאפקס חודשיים ,חודש וחצי במינון של 150 מ"ג,עדיין חרדות ומתח שמלווים בתופעות כמו כאבי ראש,עייפות,חולשה,צריבה בבטן,חוסר תאבון. בשבוע שעבר חשתי הקלה במשך יומיים וחשבתי שמתחילה הטבה ,אבל ביום ראשון קמתי עוד פעם עם החולשה,עייפות ועוד תופעות לוואי. אני נוטל טרנקסל 5 מ"ג בערך 4 חודשים,ולפעמים מוסיף ואבן. האם לי דעתך עלייה במינון ל-225 מ"ג יכולה להטיב את המצב? האם לאחר חודשיים עלי להחליף טיפול בכדור אחר? אשמח לקבל ממך תשובות.
אתה לא לוקח מינון מקסימלי ולכן ניתן לעלות במינון, מצד שני, אתה מדווח על הרבה תופעות לוואי ולכן ייתכן שהתרופה לא מתאימה עבורך.
אני דיברתי היום עם הפסיכיאטר והוא אמר לי לרדת בהדרגה במינון של ויאפקס ובשבוע הבא להפגש איתו ,הוא יתן טיפול אחר,בעבר ניסתי גם איקסל במשך חודשיים אבל גם הוא הוסיף לי חוסר שקט נפשי ולכן עברתי לוונלה/ויאפקס.{עם טרנקסל 10 מ"ג ליום כבר 4 חודשים} האם לפי דעתך משפחת snri לא מתאימה לי ולכן עלי לעבור למשפחה אחרת אולי טרציקלים או לחזור ל ssri {בעבר סרוקסט7 שנים שהשפעתו פחתה }.? האם במינון של 150 מ"ג הייתי צריך להרגיש התייצבות משמעותית במצבי הנפשי? כשאני כותב לך עכשיו מצבי הנפשי קצת רגוע,ביום ראשון היה לי ראיון עבודה שם רעדתי עם חולשה בכל הגוף רעד,זיעה,עייפות,בלבול,ולא מרוכז רציתי רק לברוח,אני חייב לצאת ממצב זה כי מצבי הכלכלי הולך ומדרדר,ברצוני לבינתיים לבקש קצבת נכות נפשית עדשמצבי יתאזן,איך עלי לעשות זאת והאם ישסיכוי שאקבל קיצבה כלשהי? אשמח לקבל ממך תשובות.
לוקח חודשיים סרוקסט במינון 20 מ"ג הכדור די עוזר לי נגד חרדות ודיכאון. הבעיה הרצינית מתחילה בזיקפה, זמן הזיקפה התארך לי מאוד , ז"א אם לפני נטילת הכדור הייתי מצליח לגמור עד 10 דקות,כיום לוקח לי מינימום 30 דקות. האם יש סיכוי שזה יעבור במשך הזמן או שכדאי להפסיק את הכדור? האם המצב שתארתי נחשב כנורמלי? מעוניין לקבל תשובה בדחיפות. אודי.
אודי היקר, סרוקסט מוכר ככדור הפוגע בתפקוד המיני. התופעה נורמאלית בהחלט. צר לי לבשר לך שכל עוד אתה נוטל את הכדור הבעייה תימשך . לי גם הכדור עזר מאוד נגד חרדות ודיכאון ולכן המשכתי בכל זאת שנה וחצי כי זה היה סדר העדיפויות. ברגע שהפסקתי את הכדור - התפקוד המיני חזר לקדמותו. ה"חבלה" הזו מבאסת, אבל עדיף זה על דכאון וחרדות...לא??
לאלון אני מצטרף לדבריה של אורית. לא חייבים להפסיק את התרופה וצריך לשקול את היתרונות לעומת תופעות לוואי-חסרונות של התרופה. אולי תתייעץ עם הרופא המטפל לגבי החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
הבת שלי לוקחת ריטלין להפרעת קשב וריכוז(היא בת 20 לומדת)וריספרדאל 2 מ"ג ביום לטיפול במאניה.זה בפיקוח הפסיכיאטרית אבל אני שואלת האם יתכן שהריטלין מעכב את החלמתה כי הוא ממריץ(וגם עושה פעולה הפוכה עם הדופאמין לעומת הריספרדאל)?היא לא עלתה במינון הריספרדאל מאז שהיא לוקחת ריטלין אבל אולי זה לא טוב לה לטווח ארוך,מונע החלמה או מעכב או משהו אחר?
לתמרה יש הגיון במה שאת אומרת וישנם מעט מאוד מחקרים על השילוב של ריטלין ותרופות אחרות כמו נוגדי דיכאון או רספרידל. אני חושב שהתרופה העיקרית והחשובה היא הרספרידל בגלל ההפרעה הדו-קוטבית. את יעילות הריטלין צריך לבדוק לפי ההשפעה על הבת, על העזרה בריכוז ובלימודים, ועל המצב של פעילות יתר/דיכאון. כלומר, פחות לעסוק בתיאוריה אלא לראות מה קורה לבת. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלה האם אחרי טיפול בתרופה אנטי פסיכותית הדופאמין חוזר להיות בכמות הנכונה. זה בעצם מה שקורה בסוף הטיפול לפי התאוריות?
לדן כן, הדופמין חוזר לרמתו הרגילה, והתקווה שהטיפול נמשך מספיק זמן שהאדם הבריא או שנכנס לשלב שקט של המחלה. כל טוב דר' גיורא הידש
לדן- מתקנים את הפסיכוזה ע"י שינוי ברמת הדופמין במוח, אך אין הוכחה שזה הגורם לפסיכוזה מלכתחילה. למעשה, כיום יודעים שזה הרבה יותר מורכב. לדוגמה, LSD הוא חומר פסיכואקטיבי שעובד על הסרוטונין בלבד ופסיכוזה שנוצרת בעקבות שימוש בחומר זה לא קשורה לדופמין ובכל זאת תרופות שחוסמות דופמין מסוג D2 (כמו הלידול) מטפלות היטב גם במצבים כאלו.
ממש מתסכל! נותנים תרופות - כי הגיעו לאיזשהי מסקנה שהן עוזרות אבל לא יודעים בכלל למה הן עוזרות, ואיך? מתי יבינו את מהות המחלה הפסיכוטית, והאם יש איזשהו קצה חוט?
לכל מי שמכיר את התופעות האלו-כל זה לאחר פרישה מעבודה.
אבא שלי סובל מהתופעות הנ"ל באופן תדיר בזמן ערות. הבדיקות הפונקציונליות תקינות (אזניים, שמיעה, וכו') האם תופעות כאלו ידועות על רקע פסיכיאטרי? האם זה יכל להיות תופעות לוואי של תרופה? הוא נוטל את התרופות הבאות: גליבטיק גלוקופז' טריטייס אוסמו אדלאט נורמיטן סימבקור חומצה פולית קדקס טריקרדיה גסטרו בפארד פירין רסיטל קלונקס נוקטורנו תודה
לידידיה איני יודע מה זה בדיוק "רעשים בראש", בכל אופן הרסיטל עלול לגרום לכאבי ראש ולעתים רחוקות גם לטיניטוס, כלומר לצפצוף קבוע באוזנים. איני מכיר את כל תופעות הלוואי של התרופות האחרונות שאינן "פסיכיאטריות", וגם איני מכיר את אביך כדי לקבוע בודאות את מקור התחושות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטל מזה כ4 חודשים ויפאקס/וונלה 75מ"ג פעם ביום (בצהריים), בשל דיכאון ממושך שלא הגיב לאדרונקס, רסיטל ושילוב של שתיהן, כאשר את התרופות האלו לקחתי במשך שנה וחצי.. לאחר כחודש מנטילת הכדור חשתי הקלה נפלאה שלא חשתי מימי (מעיין "היי") והדבר ניכר מאוד כלפיי חוץ. בינתיים הדברים התמתנו, ואני עכשיו במצב בסדר. לא רע לי בכלל ואני לא בדיכאון (למעט תחושות דיכאוניות ואובדניות, המפעמות בי פעם בשבועיים בערך למספר שעות...), אולם איני במצב השמחה העילאית שהייתי בו. שאלתי היא האם כדאי לשמר את המינון כמו שהוא, או להעלות לכדור וחצי ביום, כדי לשמור על התחושה הנהדרת שהייתה לי. בנוסף, אני חש חוסר עניין במין.זה לא ממש מפריע לי, אך ייתכן שזה יפריע כשאכנס למערכת זוגית עם מישהי ואז יהיה בעייתי. מה כדאי לעשות?
לברק לצערי לנושא המין אין הרבה פתרונות, לעתים הגוף מסתגל לתרופה ויש שיפור ולעתים הבעיה קיימת כל זמן ששנוטלים את התרופה. בקשר לעליה במינון. כמובן שאיני יכול להשיב לך מבלי להכיר אותך היטב. באופן כללי, אחרי ארבעה חודשים לא צופים שיפור נוסף במצב ללא שינוי בתרופה. כדי להעריך את השיפור ואת מצבך הנוכחי כדאי להפגש עם הרופא המכיר אותך והוא יחליט האם צריך להוסיף, עוד קצת במינון לשיפור. כדאי לחלק את הוונלה לפעמיים ביום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לעוזרים יש לי בעיית דקירות בחזה כבר שבוע זה מתאפיין בזה שפתאום יש מין דקירות /כאבים באיזור הלב שמתאפיין בקושי לנשום בזמן ההתקף למשך שניות אני סובלת נורא פניתי למיון בזמן ההתקף ואמרו לי שהכול תקין אני לוקחת באופן קבוע remaron ,xanagis,vaben,normatin בגלל דיכאון כרוני ולחץ דם. רציתי לדעת מה יכולה להיות הסיבה ומה אוכל לעשות בנדון אני מאוד מודאגת תודה...
שלום, אם שללו כל בעיה בלב ואת בריאה מהבחינה הגופנית, התופעות שתיארת עלולות להתאים גם למצב נפשי. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מתחיל בתקופה זו טיפול תרופתי על ידי רידזין רציתי לדעת האם יש תופעות לוואי שעלולות לפגוע בלב ?
לניר באופן עקרוני רידזין יכול להשפיע על המוליכות החשמלית של הלב, כיום בדרך כלל משתמשים במינונים נמוכים של רידזין ואם אתה בחור צעיר ובריא בדרך כלל אין סיבה לדאוג. כל טוב דר' גיורא הידש
קיים סיכון להפרעות בקצב הלב (יותר מאנטי פסיכוטיים אחרים) ולכן קיימת חובה לבצע בדיקת EKG כל שלושה חודשים. בנוסף ויותר חמור- בשימוש ממושך קיים סיכון לפגיעה ברשתית העין עד כדי עיוורון ולכן חובה להיבדק ע"י רופא עיניים אחת ל-6 חודשים. ישנו סיכון לפגיעה בכבד וסיכון לטרדיב דיסקינזיה, יש לעקוב גם בנושא זה ולבצע בדיקות מתאימות. בסה"כ רוב הפסיכיאטרים לא משתמשים בתרופה זאת, שכן קיימות כיום הרבה תרופות אחרות, מאותה קבוצה, שיש בהן הרבה פחות סיכונים. מומלץ לשקול עם הרופא המטפל תרופה אחרת.
לניר ודור הרידזין הרבה פחות מסוכנת מכפי שדור תיאר ובטח שאינה מסוכנת במינונים נמוכים. במינון מתחת ל 800 מג' ביום ! אין צורך בבדיקת עיניים ואין צורך בבדיקות א.ק.ג. אצל אנשים צעירים ולא מעקב מיוחד לטרדיב דיסקינזיה פרט למעקב הרופא המטפל. לא צריך לפחוד מתרופה זו. הרידזין עדיין בשימוש נרחב למרות התרופות החדשות הקיימות והיא בהחלט תרופה שהוכיחה ומוכיחה את עצמה. כל טוב דר' גיורא הידש
מהי התקופה המומלצת לשימוש בכדור זה כשמדובר בכדור אחד ביום בלבד אשר אכן עוזר בשינה האם יש טיפול או כדור אחר טוב יותר ויעיל יותר לבעייה(קושי להרדם וקפיצות שרירים) ממה יכולות לנבוע קפיצות השרירים (מאופינות בקפיצות קטנות מפושטות בכל הגוף שהחלו לפני כחודשיים בכל שעות היום ובמיוחד בלילה או בזמן מנוחה) כשמבחינה נוירולוגית הכל תקין (דהיינו בדיקת נוירולוג, emg ובדיקות דם)
לאתי הלוריוון היא תרופה בטוחה, אין בעיה להשתמש בה במשך שנים ארוכות, הבעיה היחידה אתה שהיא עלולה לגרום להתמכרות ולכן ההמלצה היא להשתמש 4-5 פעמים בשבוע וכך מונעים את בעית ההתמכרות. כדי לענות על שאלתך יתכן שיש צורך לבדיקה במעבדת שינה והם יכולים לתת תשובה לגבי התכווצות השרירים. כל טוב דר' גיורא הידש
לוריוון תרופה מאד ממכרת ולכן השימוש בה מוגבל ל-14-21 ימים לכל היותר. בשימוש ממושך יש צורך לעלות במינון בשביל להשיג את אותה השפעה ותסמונת הגמילה מאד קשה. תרופה פחות ממכרת לבעיות שינה היא סטילנוקס (=זודורם), אעפ"י שגם היא לא תמימה.
שהריספרדל לא עוזר ? או שזה חפוז מדי ? אני מצרפת אותו לאנאפרניל 300 מ"ג בטיפול לocd. כשהמינון הוא חצי מ"ג עד היום (שבועיים). ממחר אני אקח חצי מ"ג בבוקר וחצי מ"ג בערב. מה הזמן "הנורמלי" של הכדור להשפיע לטובה ?
שלום, הטיפול ב OCD הוא פעמים רבות איטי וממושך ולוקח זמן עד אשר רואים תוצאות, אפילו עם הרספרידל לעתים לוקח חודשים עד שרואים שפור. נקווה שיהיה לך מזל ואצלך תראי שיפור קודם. כל טוב דר' גיורא הידש
ניתן להעריך את ההשפעה של התרופה לאחר חודשיים של נטילה יומיומית ובתנאי שלקחת מינון מינימילי של 2 מ"ג ליום.
שלום רב , אנחנו מתכננים הריון ובמסגרת הבדיקות הגנטיות רצינו לדעת איזה בדיקות גנטיות יש למחלות נפש? לאחות הבעל יש מחלת נפש שלא אובחנה בצורה מסודרת ואנחנו קצת חוששים אז חשבנו לבדוק את כל מה שאפשר ולכן רצינו לדעת את רשימת הבדיקות האפשרית המלאה. הערה - האחות אובחנה פעם כסובלת מחסר בסרטונין , קיבלה פעם פרוזק ופעם תרופה כלשהי למניה דיפרסיה/סכיזופרניה - טיפול מאד לא מסודר לכן אנחנו לא יודעים בוודאות מה יש לה. תודה מראש
לגלית אין אף בדיקה גנטית להפרעות נפשיות. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה על התשובה המהירה .. א.רציתי לשאול בנוסף האם קיום מחלה נפשית לאחות הבעל מעלה בהרבה סבירות לתורשה עם המחלה ? לגבי סכיזופרניה ידועה לי שיש מצב כזה. אז לסיכום , אין דרך לדעת לפני ההריון שום דבר? שוב תודה
לגלית המסקנה הסופית נכונה, אין אפשרות לדעת במהלך ההריון וגם עד גיל ההתבגרות. לא ציינת איזו מחלה נפשית יש לאחות ולכן איני יכול להתייחס לסטטיסטיקה בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש
כסטייה מהנושא - אני לא יודעת איזה מחלה יש לה - אני לא חושבת שגם היא יודעת. מה זה אומרת שהיא אובחנה פעם כסובלת מחסר בסרטונין , קיבלה פעם פרוזק ופעם תרופה כלשהי למניה דיפרסיה/סכיזופרניה א. מה יכול להיות שיש לה? ב. האם הדברים האלה גנטיים?
לגלית איני נוהג לאבחן לפי אינפורמציה חלקית ובטח לא על אדם שלא שואל על עצמו. בכל אופן בהפרעות נפשיות רבות יש מרכיב גנטי. עוצמתו של המרכיב הגנטי משתנה מהפרעה להפרעה. כל טוב דר' גיורא הידש
לדוקטור שלום. אמרו לי שאני סובלת ממחלת נפש פסיכו אקטיבית . אני מקבלת את התרופות למיקטל זיפרקה ואפקסור.רציתי לדעת יותר על המחלה והאם זה כמו מאניה דיפרסיה או שזה מחלה יותר קשה.
שלום אין מחלה כזו שנקראת פסיכו-אקטיבית, אולי התכוונו לסכיזו אפקטיבית? כל טוב דר' גיורא הידש
