פורום פסיכיאטריה

בן 26 מטופל כשבע שבועות בפאקסט עקב בעיות חרדה ללא השפעה מיוחדת של שיפור אולי טיפה בים אבל לצערי כשאני מקיים יחסי מין עם חברתי אני לא מצליח לגמור בכלל וזה יותר מתסכל . הם נגזר עלי שבכל תקופת הטיפול לפי הרופא מינימום שש חודשים התופעה תישאר או שמשך הזמן המצב יחזור לקדמותו?

צר לי ואפילו מאוד לספר לך שלי זה קרה גם. לאורך התקופה של שנה וחצי שלקחתי פקסאט היתה פגיעה בתפקוד המיני ואין מנוס. הפקסאט עושה את העבודה בעניין החרדות ועוזר להתאזן נפשית אבל שם... בתפקוד המיני הוא מחבל. אומרים שזה אינדווידואלי ויתכן שזה יעבור לך במשך הזמן. אצלי התפקוד חזר כפי שהיה קודם רק כשהפסקתי. מבאס, אבל זה המצב.

לצעיר כפי שנחמה כתבה, אחרי שש שנים של טיפול איני חושב שהבעיה המינית תחלוף כל זמן שאתה נוטל פקסט, הבעיה היא שאתה כותב שהפקסט אינו משפר מספיק את מצבך הנפשי? אז מדוע ליטול תרופה שאינה עוזרת למצב הנפשי וגם גורמת לתופעת לוואי מטרידה? לדעתי כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר על החלפת התרופה בתקווה שתרופה אחרת תשפר יותר את המצב הנפשי ולא תגרום לתופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, קניתי היום בצהריים חב' ציפרלקס והשארתי אותה ברכב במשך כ 3 שעות. אני מניחה שהטמפ' בחוץ היתה 20-25 מעלות. האם הכדורים בה כשירים לשימוש ללא כל חשש ? (כלומר, לא התקלקלו בגלל הטמפ'). תודה.

לאיילת אין חשש התרופה לא התקלקלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, שאלתי היא האם גלולות למניעת הריון עלולות לגרום לשינוי במצב הרוח? והאם ניתן לשלב יחד עם הגלולות תרופה פסיכיאטרית? תודה רבה, איילת.

לאיילת התשובה לשתי שאלותיך היא חיובית, גלולות עלולות לגרום לשינויים במצב הרוח ואין בעיה ליטול תרופות נוגדות דיכאון עם גלולות. יחד עם זאת הצעד ההגיוני הוא לנסות ולהחליף את הגלולות? שבוע טוב דר' גיורא הידש

להירש שלוםם רב. טופלתי עם ציפרלקס כשנה ,ועם אדרונקס כחודש. האדרונקס גרם לי לחרדות נוראיות מוד ולכן הופסק. הרופא שלי החליט שעליי ליטול סימבלתה 30 מ"ג.אני התחלתי לשתות את זה ממש יום לאחר שנטלתי בפעם האחרונה את הציפרלקס. וכעת אני חשה עצבנות,דכאון עמוק מאוד,וחוסר תכלית,וחרדות מרובות מאוד מאוד. האם ייתכן שעקב כך שהרופא שלי לא אמר לי להפסיק עם הציפרלקס בתדירות זה מה שקורה לי? הוא נתן לי סימבלתה כי אני לא רוצה להשמין והוא טוען שזהו הכדור האחרון שיוכל לתת לי שאינו משמין. אני עוברת ימים נוראיים ודכאוניים מאוד. מה לעשות?אני נוטלת סימבלתה כ3 ימים

ללינור אכן הצימבלטה היא תרופה טובה ויעילה, הדבר היחיד שצריך לקוות לו שהתרופה מתאימה לך, היא תשפר את מצבך ללא תופעות לוואי. חייבים לחכות קצת ולראות, לתת לה צאנס אפילו אם ישנן תופעות לוואי. אולי תרופת הרגעה מסוג וואבן או לוריוון עשויה להקל עליך בזמן ההסתגלות, כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור רציתי לשאול כבר כמה שנים יש לי לחץ באוזן שאני שם צמר גפן אוטומטי זה עובר הייתי אצל אף אוזן גרון ניאורלוג אצל כולם קבעו עקב לחץ וחרדה האם זה יכול להיות .

לדוקטור הידש וגם לניר, נראה לי שזה מאד הגיוני שהלחצים בוזן זה מלחץ, כי גם לי היו בדיוק כלה לחצים הרבה חודשים לפני שהתחלתי את הטיפול בויאפקס. ולדר' הידש שאלה קצת דחופה, אני לוקחת ויאפקס 150 מ"ג, ובטעות נשארתי מיום חמישי בבוקר ללא כדורים. הבוקר התעוררתי כמו בתוך בועה. אני מרגישה איום ונורא, כל תזוזה של הראש היא כמו באניה שטה, אם אני מסתכלת למטה ובבת אחת מעלה את הראש אני מרגישה שאני עומדת ליפול, יש לי גם לחצים באזניים וסחרחורות. יכול להיות שאם לא נטלתי ויאפק בערך 55 שעות כבר הגוף מגיב בחסר כל כך מהר? אני כבר מאד לחוצה , השגתי עכשיו כדור מחברה ולקחתי אותו, האם אתה צופה שזה יסתדר? תודה רבה

לסי אכן אלו עלולות להיות תופעות של ירידה מהירה בסרוטונין במוח, אני מבין שהבעיה כבר נפתרה כאשר חזרת לוויפקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לניר אומנם לא שמעתי אף מטופל עם תלונה כזו אבל אם רופאי הא.א.ג לא מצאו שום דבר אז יתכן שמדובר בתופעה נפשית. תמיד לומדים דבררים חדשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בת 21. מטופלת באפקסור קרוב לשנה, במספר החודשים האחרונים במינון של 300 מ"ג ליום. (זאת לאחר שהייתי מטופלת בסרוקסט במשך 4.5 שנים והוחלט להחליף טיפול, כל שלמעשה בחמש פלוס השנים האחרונות אני מטופלת תרופתית) בנוסף אני נוטלת 100 מ"ג טופמקס בכל יום (שבמקרה שלי נועד לעזור לירידה במשקל ולהפרעות אכילה). בכל חמש השנים האלה הייתי מטופלת אצל רופא אותו מאוד אהבתי והערכתי. מאז סוכות בערך, הפסקתי להיפגש איתו, כאשר לא הייתה פרידה או סיכום כלשהו. אני חווה את סיום המפגשים עם הרופא (שהיה מבחינתי הרבה מעבר לרק רופא), כחוויה מאוד כואבת ומפחידה. חשבתי על זה, ואני לא מעוניינת להתחיל אצל פסיכיאטר אחר. אין לו תחליף, וגם אין לי כוחות לכל זה. בעיקרון אני יכולה להמשיך לקחת את התרופות דרך רופאת המשפחה, היא מוציאה לי מרשמים כל כמה חודשים. נורא קריטי מעקב אצל פסיכיאטר? ובגלל שיש לי הרגשה שתגיד שכן, אז המשך השאלה הוא כזה - אם צריך מעקב פסיכיאטרי כל עוד אני נוטלת כדורים כאלה, אולי אפסיק לקחת אותם? אני יודעת שאסור לעשות את זה בבת אחת. אני יכולה לעשות את זה בהדרגה. אולי כן ללכת לרופאת משפחה שרק תעזור לי בהפסקה של הכדורים? כבר מעל 5 שנים אני לוקחת כדורים. כל מיני. מתמודדת עם כל מיני שטויות. אם זה דיכאון, הפרעות אכילה, חרדה וכאלה. כמה כדורים זה הכרחי? אני לא מאוד נחרצת בדעתי להפסיק את הטיפול התרופתי, אני כן נחרצת בדעתי שאני לא רוצה פסיכיאטר חדש.

לאנה-מיה לא כתבת האם היית רק במעקב תרופתי אצל הפסיכיאטר או שהטיפול כלל שיחות. בדרך כלל הפרידה וסיום הטיפול הוא שלב מאוד מאוד חשוב בטיפול עצמו ויש האומרים שהפרידה היא עיקר הטיפול. לכן חשוב מאוד לעבד את הפרידה מהפסיכיאטר שאת כל כך קשורה אליו. כמובן שאת עיבוד הפרידה אפשר לעשות עם הפסיכיאטר עצמו או עם פסיכולוג/פסיכיאטר אחר. אבל הנקודה העיקרית היא שחייבים לעבד את הפרידה. הטיפול התרופתי כעת הוא פחות חשוב, כאמור עיבוד הפרידה הוא הדבר החשוב. בכל אופן כיוון שמדובר בדברים מורכבים ומצבך הנפשי מורכב (לא ציינת מה מצבך הנוכחי), אני ממליץ לשקול את המשך הנחיצות והטיפול התרופתי יחד עם פסיכיאטר. שבת שלום דר' גיורא הידש

הייתי אצל הפסיכיאטר רק במעקב תרופתי, אבל כאמור, הוא היווה עבורי הרבה מעבר לרק רופא. יכול להיות שעיבוד הפרידה חשוב, רק שאני לא רוצה להיפרד. לכן, אני מעדיפה פשוט לא לחזור אליו יותר. אני פשוט לא רוצה ללכת להיפרד ממנו. גם אם זה ילדותי משהו, כך אולי לא ניפרד אף פעם.. לא יודעת, לא יכולה לשאת את המחשבה של פרידה ממנו. בשנתיים האחרונות המצב שלי נתקע, ומצאתי את עצמי מאוד פאסיבית, ובמספר החודשים האחרונים חלה הדרדרות משמעותית במצב. דכאון שוב, מצברוח רע, חוסר חשק, חרדה, חוסר טעם לחיים, ייאוש. לפני כמה חודשים גם חזרתי שוב לבלמוסים באוכל, אבל כשראיתי שעליתי במשקל הפכתי את זה לדיאטה חריפה, (המנעות מפחמימות לחלוטין, ערך קלורי שאני בספק אם מגיע ל800 קלוריות ביום וכו') בה אני מחזיקה כבר מעל חודשיים. זהו. בעיקרון אני מעבירה את הימים שלי במצבי רוח מגעילים, המון שינה, עצבנות, ומחשבות שלא נותנות לי מנוח. אם לומר את האמת, אני גם מזייפת עם הכדורים, לוקחת-לא לוקחת, ואת ההשפעה של זה עליי אני מרגישה היטב. אני מאוד משתדלת לשים לזה דגש, ובכל זאת להקפיד לקחת אותם, כי אני מבינה שהמשחקים האלה לא חיוביים כל כך. האמת היא שבשבוע שעבר התחלתי טיפול פסיכותרפיה, אחרי שנתיים בהם לא היה לי. במקום בו התחלתי את הטיפול הם רוצים להעביר לשם גם את הטיפול הפסיכיאטרי ואני כאמור מתנגדת להתחיל טיפול חדש כזה. עוד לא הבהרתי להם את המצב כראוי. יש בי צד שחושש להפסיק לקחת לגמרי תרופות עכשיו, כי אחרי המשחקים שעשיתי עם הכדורים, ראיתי מה קורה לי אם אני לא לוקחת אותם. העוצמות של הכל נהיות פי אךף יותר גרועות. מפחיד אותי, ואני לא יודעת, אם אני יכולה בלי. מצד שני, יש לי קושי אמיתי מאוד והתנגדות עכשיו, גם ללכת להיפרד מהפסיכיאטר, וגם להתקרב לפסיכיאטר אחר. אני לא יודעת אם אני יכולה לשאת את זה. אני פשוט כנראה אמשיך למשוך את המצב כמו שהוא.. אקח את הכדורים ולא אהיה במעקב פסיכיאטרי. יש את ההתחלה של הפסיכותרפיה, וזה כן אור בקצה המנהרה. קלוש, אבל לפחות יש אור..

רציתי לשמוע ממך חוו"ד אובייקטיבית לגבי: מדוע כשאני עושה משהו או מתנהגת בצורה מסויימת אני מנסה לחשוב תמידד על מה יגידו? בכל מפגש חברתי /שיחה טלפונית ובכלל כל מעשה שלי חייב להיות מלווה בהמשך שלי של פירוש וניתוח המצב - "מה אמרתי...למה?", "מה הם יחשבו".. כשאני רוצה לספר את זה למישהו קרוב אז הוא מצידו אומר "שיחשבו..שיגידו..מה אכפת לך.." אני חושבת וואלה שהוא צודק אבל בפנים עדיין מרגישה שאני צודקת לגבי פירוש המצב לגבי תפקודי וכך אני יוצרת מעגל שאיני מצליחה להשתחרר ממנו. קשה לי להיות בבקרה 100 אחוז מהזמן ובפנימיותי אני אדם שנראה הכי חופשי ושעושה רק מה שבא לו - אכן אני משדרת זאת. נניח עוזבת עבודה עם תנאים מעולים ללא מציאת עבודה חדשה במקביל...ואז מחליטה לעשות טיול...מאוד אימפולסיבית בהתנהגותי - ביחס לאחר. איך זה משתלב יחד.? כאחת עם היד על הדופק ושאכפת לה מה חושבים ההתנהגות קצת סותרת. אני יכולה להעלות את דעתי אבל אשמח מאוד לשמוע ממך. אני מרגישה שאני "כנועה" לדעת החברה ובפנים עמוק כ"כ לא אוהבת את זה.. אני מתייסרת בכל פעם שעולה בי המחשבה של "איכזבתי..פישלתי.." כי נמאס לי לנסות להיות המושלמת... רוצה להרגיש שאני בשר ודם שמרגיש ועושה דברים שטובים לי ולא תמיד להיות בקו ישר שמנחה...לפי מה שהחברה מבקשת... העניין הוא שאני כבולה לנורמות אך בפועל לא מתנהגת לפיהן - חתונה מאוחרת,אין לי עדיין ילדים מרצוני..בגדתי בעבר בחברים,שיקרתי... כלומר- אני לא כליל השלמות מבחינת ערכי החברה אבל מלאת ייסורי מצפון על כך וזה מה שיוצר לי קונפליקט!! אם חשובה לי דעת החברה,מדוע אני לא מתנהגת בהתאם? ואם אני פועלת באופן עצמאי מדוע יש לי ייסורי מצפון קשים?? בקיצור,אני ממש אובדת עצות כיצד להתרכז רק בעצמי ובמה שעושה לי טוב כעת אני בשלב הכי בעייתי - איני עובדת.ולכן ממעטת לצאת שחלילה לא אשמע "אז מה תעשי עכשיו? אין עבודה..." "את מחפשת?" אין לי סבלנות להערות של אנשים,אני לא אוהבת את התחושה של חוסר ערך עצמי בשלב הזה שבו כאילו משהו נחרב בעולם - אז אנלא עובדת ביג דיל!! נראה לי תמיד שחייבים לעמוד בסטנדרט אחרת צולבים אותי... ואנלא מצליחה לבנות לעצמי חומה כזו חזקה שלא יזיז לי מאפחד כשאני מדברת עם אחרים ומבינה שלהם לא כ"כ קשה עם עצמם ואין להם את ההחמרה הזו אני מתעודדת ומנסה להבין שאולי הבעיה אצלי. אני פונה בשאלה אליך - האם זו אכן בעייה כה עמוקה אצלי או שזה מה שהעולם מחייב וכולם חשים או צריכים לחוש כך? אני לא נהנית מהלחץ הזה. אני בטוחה שאם לא הייתי מספיק חזקה- הייתי נשברת בגלל אנשים אחרים. למה יש להם כ"כ כוח עליי.? למה אני לא מאמינה בעצמי נקודה!! עוד דוג'- כשחברה מספרת לי "התקבלתי לעבודה כזו או אחרת.." נדמה לי תמיד שאני לא הייתי יכולה...ואם היא כן אז כיף לה וטוב לה בחיים... בפועל ידוע לי שיש גם לה בעיות אולי אחרות. עדיין אני מעצימה את הטוב שלה ומגמדת לחלוטין את ערכי. ושוב...השאלה: האם כי אכן לא הייתי מסוגלת להצליח בדיוק כמותה? או שאני מכשילה עצמי מראש? בשלב זה אני לא ממש יודעת האם ללכת על משרה עם ראש גדול שתבלבל לי את הנפש והמוח ואין לי כוח לזה או ללכת על משרה עם ראש קטן שארגיש שאני טובה וזהו... לא מעבר.. נמאס כבר לחטט בכל דבר. סליחה על אורך השאלה

מאיה שלום, ממה שאני רואה את מודעת מאוד לעצמך, כנראה שיש לך איזו שהיא חרדה (אולי חרדה חברתית) חשוב שתלכי לאבחון ולטיפול דחוף, פסיכוטראפי = שיחות ו/או פסיכיאטרי חבל שתפספסי את החיים יש כיום הרבה דרכים לטפל שיכולים לעזור לך לשפר את איכות חייך.

למאיה מילת המפתח שבדבריך היא - קונפליקט. קונפליקט הוא קיום של שני כוחות אשר נמצאים זה ליד זה, לעתים הצד האחד גובר ולעתים השני. כך למשל מי שיש לו קונפליקט בקשרים חברתיים, הוא יכול להיות הכי בסדר בחברה, להיות בסדר עם כולם וחברותי, ומצד שני ישנה עקשנות ורצון להיות לבד וגם לעתים להתנהג לא לפי הנורמות החברתיות. קונפליקט נמצא ביסוד של כל בעיה של מה שקראנו בעבר בעיה נאורוטית, כל קונפליקט מעורר חרדה כפי שדורון הבין את הדברים. אכן ההמלצה היא לפנות לשיחות, להבין טוב יותר את הגורמים ההתפתחותיים שהביאו אותך להתלבטויות אלו ולראות מה הכיוון שמתאים לך יותר ולבחור את העתיד המתאים לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

על מה החומרים הבאים עובדים במוח: גאודון ריספרדל פלודקאט נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרציקליים תודה

לברק כל התכשירים עובדים על נאורוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים והם אשר מוליכים את הגירוי העצבי בין תאי העצב. התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור הישן עובדות בעיקר על הדופמין, החדשות יותר גם על הדופמין אולם על רצפטור מסוג אחר וגם על הסרוטונין. התרופות נוגדות הדיכאון פועלות על הסרוטונין ונוראפינפרין. תרופות הרגעה פועלות על הגאבה GABA שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר יקר, סבתי, כבת 78, סובלת לדעתי המון זמן מדיכאון, חרדות , פרנויה ואולי דברים נוספים שאינני מבינה בהם. המשפחה התנגדה לאיבחון פסיכיאטרי כי חשבו שהדבר יפגע במעמדה בבבית האבות, אך בבית האבות הבחינו בסופו של דבר בדבר, והזמינו עבורה איבחון. הרופא רשם לה ריספרידל. ה היא סוכרתית, נוטלת תרופות נגד סוכרת וגם סובלת ממשקל יתר ניכר ומבריחת שתן. שאלתי היא מהן תופעות הלואי של התרופה, עדיין לא קנינו אותה, כך שאני לא יכולה לראות את עלון התרופה, חיפשתי גם ברשת ולא מצאתי. האם היא יכולה לקחת אותה? היא גם עברה אירוע מוחי לא קל לפני כ 10 שנים... אב מצבה הנפשי בהחלט גרוע. היא מפגינה שינאה נג הסביבה ונגד עצמה. רק לרקורד לאמר שאני אוהבת אותה, כך שאני לא בכיוון של לישפוט אותה, רק לעזור לה. מודה מאוד, דנה

דנה, מצרף קישור עם מידע על תופעות לואי אפשריות ( לא מחייב שיהיו בכלל תופעות לואי). מקווה שהכדור יעזור לסבתך. http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=276

לדנה תודה לדורון על הקישור, את בהחלט מסכים שאין טעם וזה לא נכון לשפוט את סבתך, היא חולה וקיימת בעיה בהתנהגות ויש להסתכל על כך כמו כל מחלה אחרת, אלו הייתה שוברת את הרגל בודאי שלא הייתי שופטים אותה.... כפי שאת מציגה את הדברים הרספרידל נראית כתרופה מתאימה ובהחלט מקובל לתת אותה בגיל המבוגר כיוון שיש לה מעט תופעות לוואי באופן יחסי. שבת שלום דר' גיורא הידש

??

קבל קישור לאתר DRUG http://www.drug.co.il/index1.asp

לפי דעתי אם היום היה נמשך 24 שעות ולא היינו חווים לילה אז הרבה אנשים לא היו סובלים מדיכאון נכון?? אני סובלת מדיכאון בלילה וביום אני בנדם אחר, יותר שמח ויותר אופטימי אם כמעט בלי מחשבות טורדניות, ואיך שמגיע הלילה הכל משתנה בשניה, נהפכת בדרך כלל כל ערב ברמות שונות לדיכאונית, חוסר רצון לכלום ורק הטלביזיה והחבר מצילות

כשאני מפסיקה ליטול כדורים או בהחלפת תרופות, אני מרגישה כל כך רע, עם מחשבות אובדניות ורצון להזיק לעצמי במהלך היום, שאני לוקחת כדורי שינה ברגע שאני מתעוררת ומתחילה לבכות. כשההשפעה שלהם פגה ואני מתעוררת בצהריים אני שוב לוקחת כדורי שינה (קלונקס או 2 ואבן, אבל גם 4 כבר לא עוזר) כדי לישון עד הערב. ואז אם יש לי משמרת אני משתדלת ללכת ואם לא, משתדלת להאריך קצת שעות עירנות עד שאני מתחילה לבכות ולהתפתל והמצב בלתי נסבל, ואז אני שוב לוקחת כדורי שינה עד הבוקר, ומקללת את העובדה שהתעוררתי. אז לא נראה לי שזה נכון לגבי כולם.

מהי הפרעה טורדנית, האם מחשבות כפייתיות הם התיאור לתופעה?

הפרעה טורדנית יכולה להופיע בצורות שונות. גם במחשבות כפייתיות וגם במעשים כפייתיים, כמו למשל צורך בלתי נישלט להתקלח הרבה פעמים או לנקות את הבית כל הזמן מתוך פחד מלכלוך וחיידקים.. הטיפול בדרך כלל הוא תרופתי עם שיחלות טיפוליות. יש גם אפשרות טיפול בשיטה הקוגניטיבית.

את יכולה להציץ בפורום "טורדנות כפייתית" של תפוז.

אני סובלת מדכאון כבר שנים (דיסטמיה), ומין הסתם ירגיש אותו דבר גם לאחר הלידה, האם מחייב שבגלל שאני סובלת מדיכאון אז אחרי הלידה הדכאון יהיה יותר חמור?

פסיכיאטר אחד קבע לי כי אם אני גולש באינטרנט אז אני בריא ויכול לעבוד. עד עכשיו לא עבדתי בגלל מצבי הנפשי והנכות הנפשית שיש לי 50 אחוזים. האם הקביעה כי אני גולש באינטרנט יכולה להשפיע על האבחנה לגבי מצב הבריאות הפסיכיאטרית שלי? יש לציין כי אני אקדמאי, אבל חולה, ואותו רופא גם שאל אותי שאלות בחשבון , למשל כמה זה 4 כפול 4 ועניתי נכון, כן שאל אותי על פתגמים וגם עניתי נכון, האם יש בגילויים אלה להצביע כי אני בריא. דרך אגב היו גם פסיכיאטרים שניגשתי באופן פרטי שקבעו שאיני מסוגל לעבוד. אזה מה דעתכם? ודעת ד"ר הידש? תודה מראש.

לראובן כמובן שגלישה באינטרנט ולוח הכפל אינם קובעים את מצבך הנפשי ויכולתך לעבוד. כמובן שהם מעידים שאתה מסוגל לבצע את הפעולות הללו ויופי שכך, אבל כל הקריטריונים הללו הם חלקיים מאוד והם רק מרמזים על המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לפעמיים משתלטות עלי מחשבות כפייתיות...(דברים הזויים...וגם בחלומות שלי)שבדרך כלל מופיעות אצלי שזמן שאני בדיכאון(שזה בעיקר בערב לילה) אך איני סובלת תודה לאל ממחשבות שאני משהו אחר או מישהו אחר...(הזיות) קראתי כאן בפורום על מחשבות שווא מסובלי המאניה דיפרסיה וברצוני לדעת האם מחשבות כפייתיות עם דכאון הם רק ההתחלה של מאמניה דיפרסיה ? תודה

לטינה בהחלט עלול להיות מצב של דיכאון ללא מאניה. מאניה מתאפיינת קודם כל במצב רוח טוב, חריג ומעל למקובל ואחר כך עלולות להיות גם תופעות נוספות, אבל קודם כל חייב להיות מצב רוח מעולה. רק עם מצב של מאניה אפשר לאבחן-מאניה דפרסיה. ללא מאניה מדובר בהפרעה חד-קוטבית, כלומר דיכאון בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני גבר בשנות ה 30 לחייו . עובד , ולומד . בשנתיים האחרונות נוצרה אצלי תופעה שאני לא יודע איך להתמודד איתה . כאשר אני מנהל שיחה זוויות הפה נוטות כלפי מטה ונוצר מראה של אדם עצוב. גם כאשר אני לא בחברת אנשים אני חש באיזו "כבדות" באזור הפה. כמובן שעלי לציין שזו לא הרגשה סובייקטיבית שלי כי כבר רמזו לי על כך, בשאלות כגון "אם הכל בסדר" ואף בשאלות ישירות ממש. אני לא יכול להסתובב כל היום עם חיוך מרוח על הפנים , כי גם זה לא דבר טבעי, ובטח שלא לנהל כך שיחה. אני חייב לציין שיש לי תאבון, אני ישן טוב בלילה, משקל תקין, ועוסק בספורט (כשיש זמן). אני לא יודע אם אני בפורום הנכון , אבל אשמח לקבל תשובה . בתודה אלי

לאלי אכן אני לא מכיר אף הפרעה נפשית שבה זו התופעה היחידה, הייתי דווקא מתחיל מהבירור הגופני ואני ממליץ לפנות לרופא המשפחה ולנאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני חייל בן19 וחצי. בשלוש-שנתיים האחרונות אני סובל מדיכאון:מצב רוח ירוד,עצוב ,בוכה,חושב על מוות,חוסר ביטחון,דימוי עצמי נמוך,למרות שאני נראה טוב מאוד,והמון בנות מתחילות איתי,למרות שקשה לי להאמין להם מה הן מחפשות בי,חרדות חברתיות:פחד לדבר בפניי קהל,להיות מסביב להרבה אנשים,הרגשת מחנק בגרון ומתייבש לי הריריות מהפה בלשון מה שמקשה עליי להוציא הגה מהפה,אני לא מצליח לדבר,פחדים:פחד לצאת מהבית,לעשות דברים שאני אוהב ורוצה,כל זה כתוצאה מחוויות לא נעימות שעברתי בחיים שלי,שחלקם ממשיכות עד היום. לאחרונה ביקרתי אצל הקב"נית בבסיס והיא הציעה לי לנהל שיחות פעם בחודש ובמקביל ללכת לאיבחון פסיכאטרי. הלכתי לפסיכיאטר צבאי סיפרתי לו כל מה שעובר עליי,ובאתי אליו בגישה חיובית ואופטימית במטרה לפתוח דף חדש בחיים שלי ולנסות להשתנות,כי פעם באמת שלא היתי בנאדם כזה ,ההפך הגמור:היתי בנאדם שמח,חברותי,כל היום עם חברים ידידות,בילויים. הפסיכיאטר אמר שהוא מבין אותי וטוב שבאתי אליו,הוא אמר שיש לוו כדור בשם :"ציפרלקס" שלטענתו אין לו הרבה תופעות לוואי והוא יוכל לעזור לי בכל הבעיות הפסיכולוגיות שהצגתי לכם מקודם,ובנוסף הוא קבע לי מעקב כל חודש. עכשיו יש לי כמה שאלות אל מי שנטל את הכדור הזה או מי שמבין בתחום הזה-האם הכדור הזה באמת עוזר?האם יש לו תופעות לוואי קשות?האם יש לו השפעות הורמליות או בריאותיות שעלולות להזיק לגוף? אני ישמח מאוד אם תענו לי,אני באמת רוצה לנסות ולשנות את החיים שלי,כל החיים שלי דאגתי ועזרתי לאנשים אחרים על מנת שלהם יהיה טוב,היום אני במשבר וצריך עזרה ועצות ממכם,אנא תעזרו לי,תאמינו לי שיבוא יום וזה יחזור אליכם בתודה מראש מאוררר

הי מאור19... הייתה תקופה שנטלתי ציפרקליס, אם כי באזרחות נתנו לי את התחליף שנקרא רסיטל. זה אותו חומר פעיל רק בשם אחר. (את הקטע הזה אני עוד יודע מהתקופה ששירתתי בתור חובש). לא היו לכדור שום תופעות לוואי ששמתי לב אליהן. מצד שני, גם לא חשבתי שהוא עוזר לי, אבל, וזה אבל גדול, אמנם חשבתי שאין לכדור השפעה, אבל תוך כמה שבועות די יצאתי מהדיכאון, אז סביר להניח שהכדור דווקא עזר. אין לכדור השפעות הורמונליות. הוא משפיע על חומר במוח שנקרא סרוטונין, ואחראי על תחושת העונג שלנו. מאחל לך רק אושר ושמחה.. מיכאל

למאור ראשית הציפרלקס היא מהקבוצה של הפרוזק ותוכל לקרוא עליה בכל אינדקס תרופות. תודה למיכאל ובאופן כללי, מדובר על תרופה שאינה ממכרת, אינה גורמת לנזקים למרות שעלולות להיות לה תופעות לוואי. נזק הוא פגיעה לא הפיכה בגוף (פגיעה בכבד, כליות, עיניים וכך הלאה), וכאמור אין נזקים. פעמים רבות נוטלים ציפרלקס ללא כל תופעות לוואי ולעתים ישנן תופעות לוואי שחולפות עם סיום הטיפול. הדבר החשוב ביותר הוא שהחלטת לפנות לטיפול ואני מאמין ומקווה שהמצב ישתפר בהרבה. יופי שהתחלת לטפל כל טוב דר' גיורא הידש

על איזה נוירוטרנסמיטור פועלת התרופה פרפנן ?

שלום, הפרפנן פועל על הדופמין כמו כל התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור הישן. כל טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב אני מתנצל בשם יואב למרות שאני לא מכיר אותו ואין לי אליו שום קשר, אבל אני חש צורך להתנצל על הדברים שכתב בהודעה ואני גם המום על מה שכתב במיוחד אחרי שימים רבים הוא שואל אותך ואתה עונה לו בסבלנות גדולה. אנחנו אוהבים אותך מאד ואתה עושה עבודת קודש גילי

לא יכולתי לנסח טוב יותר תודה

שלום אני לוקחת סרוקסט כמעט חודש, אבל רק בשבועים האחרונים כדור אחד שלם. ולוריוון לפי הצורך שלא עולה על כדור אחדביום. השבוע הייתה לי מחשבה אובדנית- יכול להיות שזה בעצם מהכדור או שזה פשוט אני? מפני שבעבר לפני חמש שנים בערך היו לי מחשבות אובדניות שנמשכו עד שתופלתי בסרוקסט שעזר.איך אני יכולה לאבחן אם זה מהכדור בעצם? זה מלחיץ אותי מאוד! אני מחליפה עוד מעט לפאקסט וקראתי שגם בתופעות לוואי יש מחשבות אובדניות האם יש לי ממה לחשוש?? תודה רבה!

שלום, ראשית פקסט=סרוקסט ולכן גם ההתוויות ותופעות הלוואי זהות. הסרוקסט היא תרופה מעוררת ולכן ישנה מחשבה (שלא הוכחה עד הסוף אבל מספיק החשש) שהוא עלול לגרום להתגברות של מחשבות אובדניות. כמובן שצריך להזהר שבעתיים אם מדובר על אדם שבעבר היו לו מחשבות אובדניות. אני חושב שכרגע הסיבה למחשבות פחות חשובה, צריך לעמוד על המשמר אם מדובר במחשבות חוזרות וסכנה אובדנית או רק מחשבה שעברה פעם אחת בראש וחלפה. כמובן שאם ישנה סכנה אז חשוב לפנות לטיפול דחוף, אבל אם מדובר במחשבה חד פעמית אפשר לחכות ולראות מה קורה. למרות החשיבות של שאלתך והיא מאוד במקום איני חושב שאפשר לבודד את הסיבה למחשבה באופן ברור, האם מדובר במחשבות בגלל הדיכאון או במחשבות בגלל הסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

אני עם אנאפרניל 300 מ"ג ועולה בריספרדל כאוגמנטציה. הטיפול ל ocd. אני מנסה להבין איך תרופה אחת ממקסמת תרופה אחרת. אפילו במשפט או שניים. אם אפשר. שיהיה לי מושג.

שלום, באופן עקרוני קיימים שני מנגנונים. הראשון הוא ברמה הגופנית הכללית, כאשר תרופות מתפרקות בגוף במנגנון דומה תרופה אחת מפריעה לתרופה שניה להתפרק כך שהן פעילות יותר זמן בגוף והרמה של התרופה בדם גבוהה יותר. זהו מנגנון פיסיקלי פשוט יחסית. המנגנון השני הוא באופן הפעולה במוח. נמצא שתרופות שונות שעובדות במנגנונים שונים תומכים זו בזו בהשפעתן כיוון שהן פעילות על טרנסמיטורים שונים במוח. כך שכאשר תוקפיםבעיה משני כיוונים שונים אפשר שהשילוב פעיל יותר מאשר כל תרופה לחוד. כל טוב דר' גיורא הידש

אנאפרניל וריספרדל - המנגנון שלהם דומה או שונה ? פשוט מדבריך בהיבט הראשון מדובר על דמיון ובשני - על שוני. אלא אם כן אני לא קוראת נכון. ותודה על עזרתך וסבלנותך.

שלום בני בן 26 לומד ועובד והבעיה היא שהוא מדבר בחלום זה כולום מידי פעם נותן צעקות ו מספר שהיה לו סייוטים למשל מישהוא הרג מי שהוא זה החריף מאז שהוא התחיל לעבוד ואני יודעת שקשה לו גם לעבוד וגם ללמוד והוא יודע ואומר אני חייב לסיים לימידים וגם אנחנו לוחצים עליו לחפש בחורה לעתיד .עכשיו אני לא יודעת כל זה גורם לסיוטים או שיש מהשהוא אחר? בבקשה תן לי תשובה.ותודה .

לשוש סיוטים בדרך כלל קשורים למצוקה מסויימת. כפי שאת כותבת יתכן שהמצוקות העכשוויות קשות ורבות לו, אבל יתכן שישנה טראומה בעבר אשר כעת עם הלחצים התעוררה וגורמת לסיוטים. בכל אופן סיוטים כסימפטום יחיד אינם מצריכים טיפול או התערבות, אבל לעתים הסיוטים הם חלק מהתמונה הכללית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ברצוני לדעת לאן עליי לפנות בכדי לבדוק אם פסיכיאטר הוא אכן פסיכיאטר אני יודעת שאצל רופאי השיניים,ניתן לברר אצל איגוד רופאי השיניים אשמח לקבל תשובה תודה, שושנה

לשושנה יש את אתר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה אבל איני זוכר שיש שם את רשימת הפסיכיאטרים, אולי במשרד הבריאות? בכל אופן לכל רופא תעודת הרופא ותעודת הרופא מומחה צריכה להיות תלויה על הקיר. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על התשובה. אני מתחילה עכשיו בנוסף לריספרדל,סרוקסאט.יכול להיות שזה יתקן את המצב ואני אוכל לחזור ליצור? תודה מראש על תשובתך, הדר.

להדר הסרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון אשר בודאי שיכולה לשפר את מצב הרוח ולהוסיף לעירנות ולאנרגיות וגם ליצירתיות. צריך לחכות מספר שבועות עד שהיא משפיעה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר שאלתי היא:מהן הסיבות הסביבתיות והתורשתיות(הגנטיות)לפרוץ הדכאון? בברכה הולי

אני לא דר הידש אבל אנחנו מנסים לעזור לו קצת אז הינה מאמר מקיף שיענה לך על השאלות http://www.1201.org.il/Content/pages_main.asp?id=237 בברכה

להולי תודה לאמא רחוקה ונראה לי שהמאמר עונה על שאלתך. בקיצור, ישנן סיבות פנימיות נפשיות לדיכאון, סיבות חיצוניות הקשורות למתח וחרדה, כמובן השילוב ביניהן וגם נטיה גנטית שיכולה להיות ויכולה לא להיות. קצת מורכב אבל זהו בגדול. כל טוב דר' גיורא הידש

עקב מצב נפשי אני מקבל רספידל חצי ס.ס. כל יום , בזמן האחרון אני מאד מתוח האם כדאי להעלות במעט את המינון?

שלום. אני בחורה צעירה. רווקה. הפסקתי עבודה שמצאתי ויושבת בבית. מאז אני לא מוצאת את עצמי לא מבחינה חברתית ולא מבחינה תעסוקתית. גם העבודה שלי היא לא מענינת כל כך ויותר חשוב מזה הוא שאני לא יוצרת קשר עם אנשים במקום עבודה וזה קשה לי. אני חושבת שאני ראש קטן, כלומר לא בקיאה בהרבה דברים וזה חלק מהבעיה חוץ מהבעיה בתקשורת. אני בחורה בודדה ואין לי חברים וחברות. גרה אצל האם. אני מציינת שאני לא מרגישה כל כך טוב מבחינה נפשית. אני חושבת שניתן לקשר זאת לזה שאין לי עבודה ושאין לי חברים. כמובן זה משפיע. לפעמים היה נדמה לי ששכנה צעירה וחוצפנית שגרה צמוד אלינו בבניין לוחשת לי תלכי ממני, תעזבי אותי. וזה מפריע לי. כאילו היא צוחקת עליי שאני לא עובדת וכזו בודדה. מה בעצם הבעיה שלי? מפריע לי שמשעמם לי נורא ושאין לי חיים מענינים ושאני לא יוצאת לחברה עם אנשים ולא מבלה. בחברה אני סגורה וביישנית. פרט לכך הכל תקין. איך מדברים במה שהסברתי? האם יש כדור כלשהוא להרגשה הרעה? האם כדורים לחרדות יתאימו למקרה שלי?

בוקר טוב לך - גם אני בחור רווק , הייתי שמח ליצור איתך קשר המייל שלי [email protected]

כדאי לך לקבוע תור וללכת לרופא פסיכיאטר(אפשר פרטי או דרך קופת חולים) שיאבחן ממה את סובלת ויתן לך טיפול מתאים,יתכן ואת סובלת מחרדה חברתית , חשוב לטפל ולחזור למעגל העבודה כמה שיותר מהר.

ד"ר הידש עסוק ברוב שעות היום בעבודתו במרפאה לבריאות הנפש,ולכן אין לו זמן להתייחס לכל הפונים הזקוקים לעזרה,עד לפני שבוע היה את דור שאומנם אין לו תואר ורשיון לעסוק בפסיכיאטריה אבל יש לו הרבה נסיון כדי להיות כמו משענת וגב לאנשים במצוקה,לכן החלטתו של ד"ר הידש לא להעלות הודעות של דור פגעה בו קשות ולכן הוא נאלץ להרחיק את עצמו מהפורום. אין אף אחד אחר חוץ מהד"ר שיש לו ידע רב בפסיכיאטריה,לכן אני מבקששאולי עוד פסיכיאטר שעובד בצמוד אלייך יענה לשואלים. אני מברך את כולנו בבריאות הנפש והגוף.

דבר רראשון כל הכבוד לך על פירסום ההודעה וזה מראה שאתה אדם גדול! דבר שני ברור לכולם שמדובר באדם אחד שיוצר פרובוקציה ואנחנו כולנו מרוצים מאד מאד מהפורום, מהבית שאתה יוצר לנו, בית חם ואין יום שאתה לא עונה באדיקות ובעקביות לכל הפונים. ליואב- איך אתה מסביר את זה שכל העמודים האחרונים מלאים בשאלות שלך, שוב ושוב אותה שאלה ובכל פעם מחדש ד"ר הידש עונה לך בכל תשומת הלב? מאיפה כפיות הטובה הזאת? עד איפה? מיקי

ליואב, נראה לי שההשתלחות שלך בד"ר הידש אינה במקומה. הוא עונה תמיד במקצועיות ובהמון רצון טוב וכנות, ונראה לי שהמשתתפים בפורום נעזרים בו ובעצותיו המקצועיות כל העת. ולא לשכוח - עם כל הכבוד לדור, הוא איננו רופא. ואם ד"ר הידש עסוק לפעמים - תזכור שהוא עושה את זה בהתנדבות, בשעות הלילה המאוחרות, אחרי יום עבודה, כך שאין מקום לבוא בטענות. הייתי מצפה שתעריך זאת קצת. ושנהיה בריאים. מיכלי

שלום לך, מבינה שהרבה מאוד פעמים הוא הצליח לעזור, כמו בכל דבר בחיים יש כאלו שהוא לא הצליח לתת להם מענה וזה בסדר. בכל מקרה לבקר ולהשמיץ זה הכי קל אבל תעצור לחשוב לרגע על הדברים שלך ד"ר הידש עושה את זה בהתנדבות מלאה ומכל הלב עובדה שהרבה אנשים מודים לו, חלקם חוזרים ובנוסף מגיעים גולשים חדשים, אתה לא מרוצה מהפורום אז אל תשתמש בו. אבל תן כבוד למישהו שרוצה לעזור ועוזר ללא שום תמורה ומקדיש הרבה זמן לכך. מיכל

לדור ולכולם לאחרונה ישנן תופעות בפורום שדרשו את התייחסותי, כזכור בראש ובראשונה תפקידי הוא למנוע פגיעה בכותבים ובקוראים את הפורום ואחר כך לעודד כותבים וקוראים נוספים ולנסות להשיב ולעזור. בכל אופן אף פעם לא היה מצב שבו החרמתי אדם מסויים, לעתים אני לא מעלה תשובה או שאלה מסויימת מסיבות עינייניות אבל איני פוסל אנשים. תודה לכל התומכים והמשיבים בפורום והתרגשתי כאשר קראתי את התמיכה ואני בטוח שהאנשים שכתבו עוזרים לשמור על פורום ענייני ובהחלט על רמה גבוהה. תודה על המילים החמות, אבל בואו נמשיך בשיגרה העיניינית והרגילה שלנו. תודה לכולם הידש

רציתי לדעת מהם הסימנים לאיבחון אדם כחולה סכיזופרניה פראנואידית

שלום, ישנם מספר סמנים והאבחנה די מורכבת. באופן כללי צריכים להיות מחשבות שווא, כלומר מחשבות שאינן נכונות והאדם עצמו מאמין באמיתותם, ועוד סמפטומים של סכיזופרניה. פרטים מלאים תוכל למצוא בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" בעריכת ח. מוניץ. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חמישה חודשים אחרי לידה (ילד שלישי), עברתי שנה מטורפת למדי שכללה את ההריון והלידה, מעבר לדירה שכורה ואח"כ לבית חדש עם המון ריצות ולחצים ועבודה במשרה מלאה. עכשיו אני מוצאת את עצמי לא אחת בהרגשה ריקנת ועצובה. בא לי לפעמים לשבור את הכלים ולא לעשות כלום. היום זה קצת השתפר אבל הרבה פעמים אני מרגישה לחוצה ושאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי וזה מתבטא אפילו גופנית בכאבי בטן, קוצר נשימה וכו'. ההרגשה הדכאונית לפעמים מלווה בהרבה רוגז שאני מוציאה הרבה על הילדים וגם על הבעל. המצב הזה נמשך כבר כמה שבועות, אבל אני מרגישה שיש שיפור. האם נראה לך שזה סתם לחץ או שכדאי לפנות לטיפול? (פסיכולוג? פסיכאטר? תרופות?) אשמח לחוות דעתך ותודה מראש!

אני הייתי מתחיל עם רופא המשפחה לבדיקות כלליות , וגם לספר לו על המצב (לחצים ,רוגז, דיכי' ) , יתכן שהרופא יתן לך כדור להרגעה לתקופה קצרה (כגון וובן) או כדור לטווח יותר ארוך (כגון פקסט).

לשרונית אני מצטרף לדבריו של דורון כדי להיות שקט מבחינת הצד הגופני. מהבחינה הנפשית הדברים מורכבים, את כותבת שאת נמצאת במצוקה ולעתים אף בדיכאון בגלל עומס וסיבות חצוניות (בהבדל ממצבים תוך נפשיים ללא לחצים חצוניים), כמובן שעם הרגיעה במצב החיצוני עשויה להיות רגיעה גם במצב הפנימי. לעתים גם כאשר הלחצים החיצוניים נרגעים עדיין יש מתח פנימי וקשה לחזור לתפקוד הקודם, במצבים כאלו מתחילים לשקול פניה לגורם מקצועי. אם המצב משתפר (כפי שאת כותבת) אז אולי כדאי לחכות, אם אין שנוי או שהשינוי איטי מדי אז שוב צריך לשקול התערבות מקצועית. כך שאת מבינה שהתשובה מאוד יחסית וצריכה להיות מותאמת לכל אחד, השאלה היא מה מתאים לך? האם ישנה פגיעה בתפקוד והאם המשפחה שלך סובלת בגלל המצב הנפשי שלך? בטיפול אני מתכוון לשיחות או תרופות, גם כאן צריך לשקול את המצב - שלך, וגם את העדיפויות שלך. בדרך כלל השאלה אינה האם את חייבת טיפול, כנראה שהמילה חייבת אינה מתאימה, השאלה צריכה להיות האם טיפול עשוי לעזור לך ולשפר את המצב או לזרז את שיפור המצב? שאלות רבות והתשובות מאוד יחסיות ואישיות, לכן הייתי ממליץ במידה וקשה לך לפנות לאיש מקצוע ולראות מה קורה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני השתמשתי כ 7 חודשים עם אפקסור ומידי פעם ונלה 75 מ"ל הפסקתי לחצי שנה וחזרתי לפני 4 חודשים לערך שוב ליטול וונלה 75 וויפאקס מידי פעם, השאלה אם האפקטיביות של הכדור אחרי הפסקה ושוב נטילה היא אותה אפקטיביות ואם לא מה עלי לעשות תודה רבה מראש

לשונגי אפקסור=וונלה=ויפקס, כך שאין הבדל ביניהם. את כבר חזרת לפני 4 חודשים לתרופות כך שאת כבר יודעת את האפקטיביות עליך, כעת השאלה אינה תיאורטית לגבי יעילות הטיפול אחרי חזרה אלא שאת כבר יכולה להשיב לגבי המצב אצלך. במידה ואחרי ארבעה חודשים אין שפור במצב כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול את עליה במינוון או החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר ימים שאלתי אותך על סבתי שהחלה לפתח פראנויות שגונבים לה מהחדר. כרגע היא מטופלת בלוריון ובריספרדל (1.5 מיליגרם במשך שבוע). אמנם ישנה ירידה באמונה שגונבים לה אך זה לא נעלם לגמרי. לדעתי יש כאן גם בילבול רב. היא שוכחת איפה שמה דברים או שוכחת לנעול את הדלת וזה מחמיר את הבעיה (למותר לציין שהדברים שהיתה בטוחה שנגנבו נמצאו מוחבאים בחדרה לאחר חיפוש). הבעיה שאימי לא סומכת עליה שתיקח לבדה את התרופות ויש ביניהן תרופות ללחץ דם ואי ספיקת לב שאם תשכח לקחת אף יכולה למות מכך. משום מה אימי בטוחה שהדרך היחידה לפתור את הבעיה באשפוז שיאזן אותה ובמהלכו גם יקפידו לראות שהיא מקבלת תרופות. היא אף איימה על סבתי שתעשה זאת. האמת שפתרונות אחרים גם הם בעייתיים. בבית האבות ישנו שרות של מתן תרופות בקבלה אך סבתי לא מוכנה לרדת למטה לקחת אותן כי זה כמובן מלווה בסטיגמה שלילית מאד. כנ"ל דעתה לגבי פיליפינית. היא מסרבת בתוקף ואימי בתגובה מאיימת באישפוז כפוי, סבתא שלי מאיימת בהתאבדות אם זה אכן יקרה . הפסיכיאטר המטפל, שפגש את סבתי פעם אחת ומאז מסתמך על דיווחיה של אימי אינו חושב שהמצב מצריך אישפוז אך אמר לאימי שיהיה מוכן להורות על כך אם היא תהיה מעונינת. סבתי לעומת זאת שוקעת יותר ויותר בדיכאון. מתעסקת כל היום במחשבות האם היא השתגעה כפי שאומרים לה, וחיה בפחד שאמא שלי תופיע עם אמבולנס למטה. אני בטוחה שכל הלחץ הזה לא משפר את מצבה. יש לנו פיתרון לנושא התרופות שיחזיק עוד כמה ימים אבל אחר כך אני צופה פיצוץ. יש לי מספר שאלות: האם יתכן שהפראנויות שלה יתאזנו? (אימי חושבת שבגללן היא מבלגנת כל הזמן את התרופות) האם בכלל יש יתרון טיפולי לאישפוז במצב כזה מבחינת זירוז התייצבותה? האם לא יתכן בשל רגישותה הרבה שדוקא אשפוז יחמיר מאד את מצבה בשל הסטיגמה הקשורה בכך וחששותיה של סבתי ונטיתה לדיכאון? האם אימי אכן יכולה להצליח לאשפז את סבתי בניגוד לרצונה?

לנגה אי נטילת תרופות אינה סיבה לאשפוז כפוי. כדי שיהיה אשפוז כפוי צריך להיות מצב של סכנה ממשית. אני חושב שעד אז אפשר לעשות מספר דברים. ראשית אולי אתיכולה ליצור קשר עם הפסיכיאטר ולהסביר לו את המצב כפי שאת רואה אותו וגם להסביר שאמך עצמה נמצאת במצוקה ואולי היא צריכה שיחות ותמיכה. הרספרידל עשוי וצריך לשפר את המצב ולהעלים את מחשבות השווא, הדבר אומנם לוקח זמן אבל בסופו של דבר אפשר להגיע לזה. אפשר ליטול את הרספרידל בזריקות (רספרידל קונסטה), משך הפעולה של הזריקה הוא שבועיים כך שבטוחים בזמן הזה שהתרופה נלקחה. אפשר לסדר לסבתך את התרופות בפלסטיק מיוחד שיש בו חלוקה לימים ולארבע פעמים ביום. באופן זה יש מעקב טוב יותר על לקיחת התרופות למרות שאין זה פתרון מלא. נקווה שהתרופות שסבתך לוקחת יעזרו לה ואז כל הבעיה תהיה קטנה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם. היום הייתי בביקורת אצל הרופא. אני נוטלת רסיטל 20 מ"ג פעם ביום כבר חודש ושבוע, ואני מרגישה שיפור ממשי במצב, או כמו שהרופא אמר "התקדמות ניכרת". חשוב לי מאוד להבריא. תמיד הייתי בריאה והכול התחיל לפני 4 חודשים בעקבות משבר שעברתי. אני מתחילה טיפול פסיכולוגי בשבוע הבא וקוראת כבר פעם שניה את "בוחרים להרגיש טוב" (בשיטת הטיפול הקוגנטיבי). אני מרגישה טוב, אם כי אני עדיין לא מרגישה שלגמרי חזרתי לעצמי; אני עדיין מתמודדת עם תחושות לא נעימות מידי פעם, מרגישה שאני צריכה להיות זהירה במובן הזה שאני נמנעת במודע מלהיכנס למתח או ללחץ או לסיטואציות פחות מוכרות (מה שבעבר לא היווה בעיה בכלל), החשק המיני עוד לא חזר (למרות שהתיאבון למשל השתפר מאוד). אני יכולה להגיד שאני מרגישה כמו שהרגשתי כשהכול רק התחיל. בכל אופן, הרופא די הלחיץ אותי היום וכנראה כדי להדגיש בפני את החשיבות של הטיפול התרופתי (הוא אמר שאני חייבת להקפיד לקחת את התרופה במשך חצי שנה סה"כ ואז נראה) הוא ציין שבפעם השניה שהדיכאון חס וחלילה חוזר, צריך לקחת ת'תרופה למשך תקופה ארוכה יותר ושאם ההתקף חוזר בפעם השלישית (חס ושלום) אז זה לכל החיים (!!!!) וזהו. מפחיד. אני רק רוצה שמישהו יגיד לי שאני בסדר ושאני בדרך הנכונה, ושהתרופה משפיעה עלי באופן נורמלי, שאני ארגיש יותר ויותר טוב ככל שהזמן עובר, ושזה תלוי בי ובטיפול שאני מקבלת (אולי כדאי גם לציין שאני מוקפת באנשים תומכים ומבינים - המשפחה והחבר) ושזה מונע מצב שהמחלה תחזור. זה נורא נורא נורא מפחיד אותי שאחזור להרגיש כמו שהרגשתי בעבר. אני מוכנה לעשות הכול כדי לצאת מזה. הייתי רוצה לדעת שזה בשליטתי, ושזה לא ענין של מזל או משהו כזה. בבקשה, תגיבו רק אם יש לכם דברים אופטימיים להגיד. אני נמצאת במצב די רגיש עכשיו. בכל אופן, עד עכשיו הפורום הזה מאוד מאוד עזר לי. בריאות לכולנו.

שלום מזה חודש וחצי אני משתמשת באפקסור (חודש בוונלה 75 מג ליום ושבועיים באפקסור 75 xr לפני כחודש התחלתי לחוש בקפיצות באצבעות הרגלים ולפעמים גם קפיצה של הזרוע. מדובר בקפיצה קטנה כל כמה דקות. את הקפיצה הזו באברי הגוף אני מרגישה בלילה כשאני במצב מאוזן.(לפעמים זה אפילו מעיר אותי) הקפיצה קטנה אבל מטרידה מאד ולצערי הפסיכיאטר שלי בחול כך שאין לי עם מי להתייעץ..... האם עלי להפסיק את הטיפול באפקסור?? אם כן כיצד עושים זאת? האם זאת עלולה להיות תופעת לוואי? אם לא מה יכולה להיות הסיבה??האם לגשת לנוירולוג?

לריקי כנראה מדובר בתופעת לוואי, אין זו סיבה להפסיק את התרופה ובהחלט אפשר לחכות לפסיכיאטר שיחזור מחו"ל ויראה בעצמו את התופעה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני רואה שיש הרבה שאלות בפורום , לכן אחכה בסבלנות. וישר כוח על עזרה לאנשים. במשפחה של הפרוזק יש גם סרוקסט , לוסטרל , ציפרמיל , פווקסיל. מה ההבדל ביניהן ? האם יש תרופה שהיא הכי טובה ומשתמשים רק בה ? האם יתכן שפרוזק לא עזר לי ופווקסיל כן (ולכן יש מספר תקופות במשפחה) ? תודה רבה

לברק אתה בהחלט צודק ואפשר להוסיף גם את הציפרלקס. המשותף בין התרופות הרבה יותר גדול מההבדלים. ההבדלים הם מועטים ומה שחשוב הוא להתאים את התרופה לאדם מסויים ולאו דווקא תרופה אחת טובה יותר מהשניה. בהחלט יתכן שאדם מסויים יגיב לתרופה אחת ולא יגיב לתרופה שונה. מבחינת ההבדלים מקובל שהפרוזק מעוררת יותר, סרוקסט מרגיעה יותר. הציפרלקס טובה גם נגד חרדות ומתחילה להשפיע מוקדם יותר. הציפרלקס והציפרמיל הן המדוייקות ביותר ולכן מקובל להשתמש בהן בגריאטריה. אבל בשורה התחתונה התרופות מאוד דומות והדבר החשוב ביותר הוא להתאים תרופה לאדם מסויים. אין תרופה שהיא עדיפה על היתר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 31 ומאובחנת כאחת עם נטיה למניה דיפרסיה. אני לוקחת למוג'ן ואיקסל 150 מ"ג ו100 בהתאמה. כבר כמה שנים שיש לי בעיות תפקודיות, למרות שאני חשה שיפור. לאחרונה, התחלתי להיות בקשר. לדעתי, כל זה קרה די בהפתעה ולולא הנכונות של הצד השני כניראה שלא היה קורה בכלל. למזלי, הצד השני מעוניין בקשר אתי. הבעיה היא, שאני לא מצליחה להרגיש יותר מדי ואני לא יודעת אם זה בהשפעת המצב הנפשי+הכדורים או כתוצאה ממשהו אחר. ההתמודדות עם חוסר הרגשות או אולי חוסר ההתמודדות איתן מכניס אותי לדכאונות לעתים תכופות יותר ממה שהתרגלתי אליו בתקופה האחרונה. מה שאני מבקשת לדעת זה האם יכולה להיות השפעה של התרופות האלו על היכולת לחוות רגשות מסוימים או בכלל? בנוסף, ראיתי שציינת שאפשר למצוא אינדקס תרופות ברשת, אשמח אם תוכל להעלות קישור לכאן כי לא הצלחתי למצוא לבד.

http://www.infomed.co.il/medIndex.asp

מופט תודה לאמא רחוקה. הדבר הסביר ביותר שהדיכאון גורם לכהות רגשית כלומר המחלה הבסיסית. אולי כדאי לשנות מעט את התרופות נוגדות הדיכאון, אבל בטח להתייעץ עם הרופא המטפל. האפקסור עלול לגרום לירידה ברצון המיני והשהייה של האורגזמה, אז אם הכוונה בשאלתך היא למין נראה שהאפקסור הוא "החשוד העיקרי" למרות שגם דיכאון עלול לגרום לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

מה שלומך? אני על הפנים...אני חייב יעוץ דחוף ממך אין לי למי לפנות. אני לוקח מזה שבועיים 10 מ"ג זיפרקסה ו20 מ"ג רסיטל.. אני בדיכאון עמוק מלא בחרדות כל היום ישנוני אין לי כוח לעשות כלום. אני מותש ולא יודע מה לעשות.. הפסיכיאטר שמטפל בי כרגע במילואים עד ה 15 לחודש.. אני לא יודע מה לעשות עד אז. אני שוקל להוריד את המינון של הזיפרקסה ל 5 מ"ג ולעלות את המינון של הרסיטל ל 30 מ"ג...מה דעתך על זה? והאם יש לך רעיון אחר בישבילי כי אני ממש סובל וכבר בחופש מהעבודה שלושה שבועות ואני מת לחזור ולא יכול...וכל החברים מודאגים כי אני מסרב לכל פגישה חברתית.. מה לעשות?

שלום צר לי שאיני יכול לתת לך הוראות טיפוליות מבלי להכיר אותך היטב, אולי כדאי לנצל את ההזדמנות שהפסיכיאטר במילואים ולהתייעץ עם פסיכיאטר נוסף לגבי מצבך הכללי ולגבי השאלות הספציפיות שלך כעת? כל טוב דר' גיורא הידש

אובחנתי כחולה במחלה הנ"ל לפני קצת יותר משנה. נטלתי את התרופות המקובלות שגרמו לתופעות הלוואי המקובלות ולא הביאו לשום הקלה. לכן הפסקתי את הטיפול. לפי המידע שקיבלתי התרופות מסייעות רק ל-60 אחוז מהחולים. בהנחה שאני שייך ליתר- האם נגזר עלי להמשיך לחיות עם ההפרעה? תודה.

שלום, כמובן שצריך לבדוק מה התרופות שקיבלת ומה המצב שלך, בדרך כלל כאשר "נתקעים" בטיפול אני ממליץ לפנות לייעוץ-חוות דעת שניה לאחד הרופאים הבכירים בארץ ואחר כך להמשיך בטיפול לפי ההוראות שלו. הפרעה טורדנית היא גם עקשנית במידה רבה, לעתים יש צורך במינונים גבוהים וגם במשך זמן ארוך כדי להעריך את התוצאות. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' גיורא אנא עזרתך: אתמול התחלתי טיפול בפרוקסטין , התחלתי במינון של חצי בוקר חצי ערב וחצי היום בבוקר. אני מרגישה רע מאוד : בחילות , לחץ בראש וסימפטומים של חרדה. האם עלי להמשיך הטיפול? האם אני יכולה לשלב תוך כדי רסקיו רמדי? תודה.

למודאגת מדובר בתופעות של התחלת טיפול שאין הן סיבה להפסקת הטיפול, בדרך כלל תופעות אלו נעלמות ואז מרגישים טוב יותר. אם בכל זאת ההרגשה מאוד לא טובה אפשר להוריד במינון באופן זמני כך שיהיו פחות תופעות לוואי בהתחלה. בהחלט אפשר להשתמש ברסקיו. כל טוב דר' גיורא הידש

דר הידש שלום. ברצוני לדעת אם תרופות אנטי פסיכוטיות ובמיוחד לגבי התרופה ריספרדל, יכולות לגרום לאובדן היצירתיות.מאז שאני נוטלת את התרופה אני מרגישה ירידה בחשק ליצור (ציור ומוזיקה במיוחד) חשוב לי מאד לדעת כי אומנות היא החלק הכי עיקרי בחיי. תודה מראש, הדר.

להדר, יכול להיות שהריספרדל פוגע באיזה שהוא תא במוח שאחראי על היצירה. אבל.. כל הזמן מתחדשים תאים חדשים במוח. אז תני לזמן לעשות את שלו... ;-) חוץ מזה שיהיה לך ערב טוב מיכל

תודה לך,מיכל ושיהיה ערב טוב גם לך.

אשמח לדעת האם תשובות על שאלות כדלקמן מעידות על אישיות מסויימת או על דבר כלשהו : 1. מה המשותף לנייר , שעווה ונפט ? תשובה : כולם תוצרים של חומר גלם ( נייר מעץ ...) 2. מה ההבדל בין דג לאוניה ? תשובה : דג - חי , אוניה - מבנה , דומם . אודה להתייחסות מהירה תודה קרן .

קרן אלה שאלות שנראות שאמורות להעריך את הפן הקוגניטיבי שלנו- שיוך לקבוצות, יכולת הפשטה. במבחנו הערכה של האישיות יש חלקים המתייחסים גם לאינטיליגנציה, כחלק מהכוחות של האדם, להתמודד עם מטלות חיינו המורכבות. לילה טוב, תמי.

לקרן תודה לתמימי, עם זאת צריך להזהר, השאלות הללו הן רק חלק ואולי גם חלק קטן מהראיון הפסיכיאטרי, כך שלפי השאלות הללו לא קובעים אבחנה פסיכיאטרית ולא אבחנת אישיות, הן רק עוזרות באבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא שלום רב האם קימים מחקרים על מים ממוגנטים בביו-פולר או מונו-פולר או בכל צורה אחרת . בפורומים מסויימים נתקלתי בעדויות של אנשים הטוענים כי שתיית מים ממוגנטים עזר להם להפסיק את הטיפול ברטלין ו/או להוריד את כמות הצריכה מפעמים ביום לפעם אחת ביום בבוקר האם יש אמת בנושא זה. האם קיים כל מחקר נסיוני על ילדים שצרכו רטלין ועברו להשתמש במים ממוגנטים בצורות שונות תודה מראש

לא יודע מי "מכר" לך את המושג מים ממוגנטים לא ניתן למגנט מים ניתן למגנט רק חומר פרומגנטי כגון ברזל , כך שהייתי נזהר מכל מני שרלטנים .

למאיר איני מכיר הרבה מחקרים ברפואה אלטרנטיבית, יש לי ניסיון עם מוצרים של מגנטים מחברת ניקן היפנית, מניסיוני ראיתי שיפור גדול אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב, אבל אין זה מדעי. לדורון-למולקולת המים ישנם שני קטבים (חיובי ושלילי) ולכן אפשר לעשות להם אלקטרוליזה (קצת כימיה), כך שלא ניתן להפוך אותם למגנטים אבל אם המגנט מספיק חזק יש לו השפעה על סידור מולקולות המים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול אם קצבת הביטוח לאומי שאני מקבלת תעבור לקרן לחסויים, מה המשמעות של הדבר? א. האם העמותה הזו יכולה לכפות עליי דברים מסוימים כאשר היא מקבלת את הביטוח? (כמו למשל ללכת לעבוד במפעל מוגן, לחייב אותי להיות מטופלת במסגרת השיקומית האיזורית במקום ללכת לרופא פרטי?). ב. האם יש לקרן הזו יכולת אכיפה מסוימת?

שלום לך באופן כללי- כיום פועלים 10 גופים לטיפול בחסויים. הגופים הגדולים הם הקרן לטיפול בחסויים, עמותת ש.פ.ר ועמותת אקי"ם אופוטרופסות.... הקרן לטיפול בחסויים היא תאגיד הקדש ציבורי(ללא מטרות רווח) שהוקם בשנת 1977 על - ידי האופוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, כדי להתמנות לאופוטרופוס על חסויים שלא מונו להם אופוטרופסים. בנוסף לכך,המוסד לביטוח לאומי ממנה לזכאים לגמלה שאינם מסוגלים לגבותה מחמת מוגבלותם אדם או תאגיד שיקבל עבורם את הגמלה. אבל...הכל תלוי בהסדר של האדם או הגוף שמטפל בך. ומכיר אותך. רק טוב מיכל

לשלומית תודה למיכל ואכן השאלה היא מה הקשר שלך עם הקרן. אם מדובר על אפוטרופסות אז הקרן מנהלת את ענייניך הכספיים וכל הוצאה כספית צריכה לקבל את אישור הקרן. אין הם קובעים בעניינים אחרים כמו עבודה מוגנת או כל דבר אחר. בדרך כלל מומנה אדם מהקרן שהוא איש הקשר שלך עם הקרן והוא דואג לכל האישורים להוצאות הכספיות. כל טוב דר' גיורא הידש

כמעט חודשיים עם וונלה,4 וחצי שבועות במינון של 150 מ"ג,עדיין תופעות לוואי כמו סחרחורות,כאבי ראש,נמנום,בחילות בעיקר בבוקר,חולשת שרירים,צריבה בבטן,מתח. מצד שני אני מרגיש פחות מדוכא מאשר עם הסרוקסט שאותו לקחתי במשך 7 שנים,האם התופעות לוואי שאני חווה אמורות להחלש בקרוב? ניסיתי אפקסור XR בשבוע שעבר והוא גרם לי לאי שקט ובכי בלי הפסקה,גם 4 ואבן לא עזר להשקיט אותו. האם לתת עוד צ'אנס לוונלה שהתופעות לוואי יחלפו? מצד אחד תופעות לוואי שלא מאפשרות לי לתפקד כמו שצריך{כרגע א עובד עקב מצבי הנפשי כבר חצי שנה}ומצד שני אני רוצה לתת צ'אנס לוונלה כי יש ירידה משמעותית בדיכאונות קשים שאותם חוויתי{יש נפילות ודכדוך קל}. אשמח לקבל ממך ד"ר עיצה מועילה על המשך הטיפול.

ליואב אחרי ארבעה חודשים איני צופה ירידה משמעותית בתופעות הלוואי, הייתי חושב לנסות שוב את האפקסור XR שבדרך כלל יש לו פחות תופעות לוואי, אני יודע שאצלך היו יותר תופעות לוואי אבל אני חושב שכדאי לתת לאפקסור צאנס נוסף ואחר כך לראות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סה"כ חודשיים עם וונלה,אני התחלתי אתמול ליטול ויאפקס רגיל ששמעתי שהוא כמו אפקסור באותה יעילות,אני רוצה לתת לו צ'אנס,היום יחסית הרגשתי קצת פחות חרדות וכן בלי סחרחורות ובחילות,יש עדיין את התופעות כמו טשטוש,נמנום,קצת כאבי ראש,צריבה בבטן,חולשת שרירים,אני מקווה שהם יחלשו יותר במשך הזמן,הרי אתה טוען שיש לתת צ'אנס של 8 שבועות במינון טיפולי כאשר עברו רק 5 שבועות במינון של 150 מ"ג בוונלה. אני פוחד לנסות שוב את האפקסור XR כי איתו היו לי יומיים כמו גהינום,אי שקט וחוסר מנוחה,הטרנקסל שאני לוקח לא הרגיע וגם לקחתי עוד טרנקסל וגם ואבן 3 כדורים,אם לנסות את האפקסור XR אז רק עם כדורי הרגעה חזקים כי אני לא יכול עם האי שקט המפחיד שתקף אותי איתו,בכי בלי הפסקה,והתמוטטות כללית. האם לפי דעתך המעבר לויאפקס 150 מ"ג{75 מ"ג בבוקר,75 מ"ג בערב}יהיה יותר נוח מאשר וונלה ? בתחילת הטיפול עם אפקסור היו לי תופעות לוואי,אבל הייתה החמרה עם המעבר לוונלה,לפי דעתי אם הייתי מתחיל מלכתחילה עם ויאפקס לא הייתי סובל כמו עם הוונלה. אשמח לקבל ממך התייחסות ותשובות.

היי ד'ר הידש היקר אני בן 30 לוקח זיפרקסה 2 כדורים ביום ואפקסור 225 מג כשנה וחצי.סובל מאוסדי וסכיזופר' קלה וחרדה עשיתי בדיקות והכל יצא בסדר חוץ ההורמון TSH -5.34 האם יש בעיה בבלוטת התריס- או גםAST באינזים (GOT) נמוך 18- קשור שריר אוטם הלב ? תודה רבה וו.

שלום, הזיפרקסה עלולה לגרום לעליה בשומנים בדם או לסוכרת, בלוטת התריס אינה קשורה לזיפרקסה או לאפקסור וצריך לסיים את הבירור של בלוטת התריס בלי קשר לבעיות הנפשיות או התרופות. GOT נמוך זה בסדר, אין לכך קשר ללב או לבעיה בכבד. כל טוב דר' גיורא הידש

לתמי ודר הידש ערב טוב.. אני לוקח שבועיים זיפרקסה 10 מ"ג ורסיטל 20 מ"ג. אני כל היום ישנוני..אני בדיכאון עמוק מלא חרדות ואי שקט.. האם הישנוניות תעבור? הדיכאון? החרדות? אני לא מסוגל לחזור לעבודה וגם אם כן אז איך אני יכול לעבוד כאשר אני אפאטי?

אני במקומך מורידה במינון. לא להיתיאש. מיכל

שלום, אכן השאלה האם מדובר על עייפות בגלל הדיכאון או בגלל התרופות. אם העייפות הייתה לפני התרופות אז היא שייכת יותר לדיכאון, ואם היא התחילה עם התרופות אז יש לחשוב על התרופה שגורמת לכך, בדרך כלל זו הזיפרקסה אבל גם רסיטל עלולה לגרום לכך. בכל מקרה כדאי להשתדל ליטול את התרופות בערב ואז תישן טוב ותהיה עירני ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

השאלה היא בהקשר של ocd. כשהכוונה היא אכן כמו שציינת ד"ר הידש כשקיבלת את שאלתי בפעם הראשונה, היא "...למנגנון של השליח השני בתא העצב (סרוטונין מפעיל את ה second messanger)...".

שלום, מדובר במנגנון שכל התרופות נוגדות הדיכאון פועלות בו, לכן אין קשר מיוחד לחרדות או OCD או דיכאון. התרופות מפעילות את השליח השניוני בתוך תא העצב וכך גורמים לשינוי. חושבים שהשליח השניוני הוא שאחראי למעשה על הפעילות נוגדת הדיכאון. אבל כאמור מדובר בדברים מורכבים כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני מאובחנת בדכאון בי-פולרי וכרגע אני במאניה מטורפת!! אני לא לוקחת תרופות מייצבות אבל אני לוקחת רסיטל אחרי ההתקף הדכאוני האחרון ועוד לא הפסקתי אותו. בנוסף המתח המיני שלי מוגבר ולא ירוד כמו שציפיתי שיקרה כתוצאה מהתרופה. יש לי 2 שאלות: 1. האם ניתן לקחת רק כדורים אנטי דכאוניים ועל ידי זה להנות מהמאניה מבלי להיות בדיכאון חזק מידי? 2. האם יול להיות שהחשק המיני המוגבר נובע מהמאניה, ו"מנצח" את החוסר חשק שאמור להיות מהכדור? תודה

לתותי בודאי שתרופה נוגדת דיכאון עלולה להכניס למצב של מאניה, למרות שאת נהנית מהמצב הזה וממצב הרוח הטוב, הרי שבמאניה אפשר לעשות הרבה מאוד שטויות ועדיף להמנע ממנה. ובטח שצריך להפסיק את הרסיטל אם את ב"מאניה מטורפת". הירידה במין היא תופעת לוואי לתרופות ובודאי שאינה מופיעה אצל כל מי שנוטל את התרופה, לכן יתכן שאת אינך סובלת מהתופעה או שבאמת המאניה מאוד חריפה. בכל אופן חשוב וצריך להפסיק את הרסטיל וליטול טיפול נגד מאניה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר ולכולם. היום עברו חודש מאז אני לוקח פלוטין ולפני שבוע עברתי ל 40 מ"ג. אתמול חשתי בעיקצוצים וגירודים אך חשבתי שזה זמני והיום הסבל מתגבר ואני מגרד בכל הגוף כמעט כל הזמן. האם התופעה מוכרת?מה עושים בשביל להרגיע או שאין מה לעשות וזה יעבור לבד? אני מתגרד ומצפה לתשובה. תודה ומי שמכיר אודה לו אם יכתוב על התופעה

לגבי פלוטין=פרוזק עלולה לגרום לתגובה אלרגית, התגובה מתבטאת בדרך כלל בפריחה אבל יתכן גם גרוד. תראה לאן הדברים יתפתחו והאם ישנה סיבה אחרת לאלרגיה, כדאי לפנות לרופא המשפחה מחר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב האם יש לאדרונקס קשר לירידה בתיפקוד המיני?

ליסמין אדרונקס אינו משפיע על התפקוד המיני, דיכאון עלול לגרום לירידה בחשק. כל טוב דר' גיורא הידש