פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/12/2005 | 06:01 | מאת: aviva

ביתי מטופלת עכשו בליתיום 1500 מג' והרמה בדם היא 0.95 . בנוסף קיימים כאבי מחזור קשים שטופלו עד עכשו באדויל . מה ההשפעות הבין תרופתיות? תודה ובוקר טוב, aviva

03/12/2005 | 00:38 | מאת:

לאביבה איני מכיר השפעה בין שתי התרופות שציינת אבל תמיד צריך לעשות בדיקה נוספת אם ישנם חידושים או דברים שאיני מכיר. אולי יהיה לי זמן ואוכל לבדוק שוב. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/12/2005 | 04:12 | מאת: יואב

לאחר 7 שבועות עם וונלה,ב-4 שבועותאחרונים במינון של 150 מ"ג עדיין תופעות לוואי כמו-סחרחורות,כאבי ראש,נמנום,חולשת שרירים,צריבה בבטן,אי שקט,חרדות. שלשום קניתי באופן פרטי אפקסור XR {שמעתי שיש לו פחות תופעות לוואי וכן הוא עוזר גם בחרדות},לקחתי בערב 150 מ"ג ,באמצע הלילה קמתי עם חרדות קשים,מועקות,רעידות,אי שקט,לקחתי ואבן והמשכתי לישון,בבוקר מצבי היה יותר חמור,אי שקט נוראי,בטן צרובה,כאבי ראש,סחרחורות,בחילות איומות,ככה נמשך כל היום,אפילו שלקחתי 3 ואבן לא הייתה הטבה באי שקט . שאלתי אליך ד"ר היא מה לעשות במצב זה: 1.להמשיך עם אפקסור xr ? 2.ואם להמשיך עם אפקסור XR, האם להתחיל ממינון של 75 מ"ג ביום כדי להקל בתופעות לוואי ובאי שקט? 3.לחזור לוונלה ולהעלות את המינון ל-225 מ"ג? אני אשמח אם תתן לי תשובות.

03/12/2005 | 00:37 | מאת:

ליואב מקובל לרדת במינון אם ישנן תופעות לוואי, מניסיוני המעשי וגם משיחות עם רופאים נוספים ישנה התרשמות שדווקא למינון של 150 מג' יש פחות תופעות לוואי, כך שאני ממליץ בדרך כלל להשאר על המינון של 150, אבל תמיד כדאי להייעץ עם הרופא המכיר אותך. בדרך כלל הגוף מסתגל לתרופה ואז אפשר להנות מההשפעה הטובה ללא תועות לוואי, בשלב הזה איני מבין מדוע כדאי לעלות במינון? שבת שלום דר' גיורא הידש

03/12/2005 | 20:22 | מאת: יואב

לאחר שלקחתי יומיים אפקסור XR שהעלה אצלי את האי שקט{בכי בלי הפסקה,צריבה חזקה בבטן,רעידות,קימה באמצע הלילה עם אישקט מוטורי בכל הגוף,התקפי פאניקה}החלטתי לחזור לוונלה שאומנם איתו אני חווה תופעות לוואי לא נוחות{סחרחורות,כאבי ראש,חולשת שרירים,חרדות,נמנום,בלבול,חוסר ריכוז}אבל לפחות האי שקט פחות גרוע מאשר עם אפקסור XR ,וזה לא מובן איך אפקסור XR שאמור להיות יותר מאוזן בדם ככה שהתופעות אמורות להיות יותר חלשות מגביר באופן היסטרי את האי שקט והבכי לדרגות של טירוף. איך אתה מסביר שכאשר בתחילת הטיפול לקחתי אפקסור רגיל {בקופ"ח כללית נשאר להם },התועות לוואי התחזקו איך שעברתי לוונלה. אתה טוען שאין להעלות את המינון,שאלתי אלייך היא האם אחרי 4 שבועות במינון מלא של וונלה 150 מ"ג תופעות הלוואי היו צריכים להחלש ? האם יש לתת לוונלה עוד צ'אנס כדי שאצא ממצב זה? אני נשוי שנתיים ,כבר חצי שנה לא עובד בעקבות מצבי,בחצי שנה האחרונה ניסיתי -בונסרין,נורטילין,איקסאל,ועכשיו אפקסור/וונלה,בעבר הייתי 6 שנים עם מרוניל וסרוקסט שאיך שהוא תפקדתי איתם באופן חלקי{היו התפרצויות מדי פעם של מתח ,חרדה,ודכאון} האם לפי דעתך מגיע לי קיצבת נכות נפשית מביטוח לאומי כי כרגע אין ביכולתי לעבוד,לפחות עד שמצבי יתאזן? אשמח אם תתן לי עיצה מועילה בקשר להמשך הטיפול.

02/12/2005 | 02:18 | מאת: שרון

הי, בעבר סבלתי ממשברים שנגעו למות איתי ולפיטורין. לצערי לא הצלחתי לצאת לבד מהמשבר ונאלצתי לקחת פבוקסיל. כעת, בניגוד לפעמים קודמות לא היה טריגר של משש, אלא רק חשש מפיטורין, שהובילו ל 3 שבועות של חששות שלבסוף התבדו. הבעיה היא שלמרות שהם התבדו עדיין חשתי לחץ ובלבול שהוביל אותי לפנות לרופאה - שהתלבטה לגבי לקיחת פבוקסיל. אני חוששת שעצם ההליכה אליה הכניסה אותי למחשבות טורדניות (לגבי האם לקחת תרופה או לא).בכל מקרה היא אמרה שאם אני לוקחת - רצוי שזה יהיה פבוקסיל שאני כבר מכירה. כעת אני לא יודעת מה לעשות- הלכתי לרופאה נוספת שאמרה לי שכדאי לנסות ציפרלקס או פבוקסיל (היא העדיפה ציפרלקס). מה המלצתכם? יש לציין שכעת המצב מאופיין במחשבות טורדניות (בעיקר לגבי איך הגעתי למצב הזה ללא טריגר וכן ריחוף/ניתוק מסוים) תודה

03/12/2005 | 00:33 | מאת:

לשרון שתי התרופות דומות ולכן לדעתי אין משמעות עקרונית לתרופה שתבחר, פבוקסיל הרבה פחות פופולרית מהציפרלקס אבל היא תרופה טובה, אין גם ביטחון שהתרופה שעזרה לך בעבר תעזור גם כעת, כלומר הבחירה בין שתי התרופות אינה קשה ואין חשיבות עקרונית לתרופה שתבחר. העיקר שהתרופה תעזור לך. אם מדובר על עיבוד אובדן אמך (ויתכן שהאירוע החדש מתחבר באסוציאציות לאירוע של פטירת האם), כדאי מאוד להגיע לשיחות ולעבד את הדברים. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/12/2005 | 00:52 | מאת: גבי

שלום ד"ר לאחר הפסקה של שנה בהתקפי p.a הם חזרו שוב כפעמיים בשבוע. לטיפול קיבלתי כדור עד שניים ביום של "טרנקסל "5 לאחר הפסקת ההתקפים הפסקתי בהדרגה את הכדורים. שאלתי : האם בטוח ואפשרי לחזור כעת ל"טרנקסל" 5 לתקופה של חודש לערך? שאלה שניה ,בעת התקף לקחתי כדור "וואבן" מתחת ללשון שמאד עזר. מה עדיף לקחת "טרנקסל" 5 קבוע ביום או "וואבן" בעת התקף. תודה על תשובתך.

03/12/2005 | 00:30 | מאת:

לגבי ההבדלים בין טרנקסל וואבן מועטים ולכן אם וואבן עזר לך בהחלט אפשר להמשיך אתו. אפשר להתחיל ליטול את הטרנקסל, בכל זאת הייתי ממליץ לעשות הפסקות-כלומר ליטול כחמש פעמים בשבוע וכך למנוע את סכנת ההתמכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/12/2005 | 12:26 | מאת: גבי

תודה על תשובתך ושבת שלום

02/12/2005 | 00:00 | מאת: amir

שלום אני נוטל את התרופה זיפרקסה 5מג כתוספת לנרדיל שנחלש מאוד אני נוטל את הזיפרקסה כבר 3שבועות ולא מרגיש שינוי במצב הרוח ובטח לא בחרדות רציתי לשאול כמה זמן לוקח לתרופה להתחיל להשפיע

03/12/2005 | 00:29 | מאת:

לאמיר לפי זכרוני אתה סובל מ OCD?? בכל אופן במקרה זה ההשפעה החיובית של הזיפרקסה עלולה להיות מאוד מאוחרת וצריך לחכות אפילו מספר שבועות. יחד עם זאת לזיפרקסה יש גם השפעה מרגיעה נוגדת חרדה, והשפעה זו עשויה להתחיל מיד. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 23:38 | מאת: מוריה

אני לוקחת רמרון 30 מ"ג הרופא ביקש שאעלה ל - 45 מ"ג אני כל כך סהרורית מאז שהגדלתי את המינון- האם זה יעבור? הבנתי שהכדור גורם לעלייה במישקל ללא קשר להגדלת כמויות האוכל למה ואיך? האם יש כדורים אנטי דכאונים שמפחיתים את התאבון ובד בבד עוזרים לשינה כפי שהרמרון עוזר לי? תודה

03/12/2005 | 00:26 | מאת:

למוריה הרמרון עלול לגרום לישנוניות וגם לעליה בתיאבון, כך ששמירה על דיאטה תמנע את העליה במשקל. בדרך כלל העייפות חולפת אחרי מספר ימים והגוף מסתגל. מקובל שבונסרין וטרסודיל גורמות פחות לעליה במשקל ועוזרות לשינה. אבל אין תרופה אשר מפחיתה את התיאבון (אילו הייתה היה לה ביקוש עצום אני מניח). שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 20:04 | מאת: עידן

דוקטור יקר לפי אבחנה של גסטרואנטרולוג אני סובל מגסטריטיס ומכיב קיבה ואם לרוע מזלי אני סובל גם מחרדות ודיכאון ואני נוטל סרוקסט 20 מ"ג ביום אילו תרופות אסור לקחת ביחד? ואני חושש מאוד מאוד שהתרופות נגד כיב הקיבה תרע את מצב החרדה ואם אין ברירה ואני חייב לקחת את תרופות כיב הקיבה אז מה ניתן לעשות עם טיפול החרדה והדיכאון? אנא ענה במהרה תודה

03/12/2005 | 00:24 | מאת:

לעידן בהחלט מותר וצריך ליטול תרופות המורידות את החומציות ומטפלות בכיב הקיבה. אין התנגשות בין התרופות השכיחות לטיפול ובין סרוקסט, מה שחשוב שתטפל בשתי ההפרעות מבלי להזניח אף אחת מהן כי עלולה להיות סכנה בטיפול עם סרוקסט ללא התרופות נגד הכיב. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 19:59 | מאת: אורן

שלום לד"ר הידש היקר מה שלומך? אצלי לא כל כך טוב ואני מקווה שתוכל לעזורלי כי זה ממש דחוף וחשוב: לפי אבחנת הרופא שלי אני סובל מחרדה דיכאון ורגישות גבוהה אבל אצלי זה לא התקפי חרדה אלא מצב חרדתי בעוצמות שונות שנשאר כל הזמן ולא חולף שהכי גבוה נגיד זה 5 והכי נמוך זה 1 כרגע זה 3 וחצי. אני נוטל סרוקסט 20 מ"ג ביום כבר 6 שנים 4 וחצי מהם היה ממש טוב נפרדתי מחברתי לאחר קשר ארוך חזרו לי הדיכאון והחרדה ניסיתי להחליף תרופה לציפרלקס והיה ממש איום ונורא מצב חרדתי בלתי נסבל לאחר חודש של שימוש הוחלט העלו לי את התרופה ל40 מ"ג שני כדורים ביום והיה טוב רק לחודש אבל השפעה ממש חלקית לאחר 9 חודשים של השפעה חלקית חזרתי לסרוקסט (כובן בהדרגה תחת פיקוח הרופא) ל-20 מ"ג ביום והיה ממש נהדר התקופה הטובה חזרה ועכשיו בחודש האחרון בלי סיבה מיוחדת חזרו לי החרדות בעוצמה די חזקה ברמה שלא מפזיקים כאבים ומעין דיגדוגים ברכות כאבים בבטן תחושת מלאות בחילות בלתי פוסקות רצון להקיא כל הזמן. אני ממש לא יודע מה לעשות אני לא אוכל טוב אני יושן מצוין ואני מפחד שאני פתאום אתנתק מהמציאות ואשתגע שהטיפול לא יעבוד ויצטרכו לאשפז אותי על מנת שיטפלו בי יותר טוב ואז יסתיימו חיי אחרי אשפוז כי אחרי אשפוז אי אפשר לשקם אתהחיים. מבחינת עבודה ולימודים. גם חיי לא כל כך משהו יש לי רק חבר אחד מצב משפחתי בבית קשה מבחינה כלכלית ואני עוזר להם וכרגע אני לא יכול להרשות לעצמי לא לעבוד כי הם חייבים אותי והם חושבים שהכל בסדר אצלי כשבעצם לא ואני חושש לאבד את מקום עבודתי שהיא עבודה טובה ומסודרת כי קשה לי להתרכז בעבודה אבל דבר אחד אני יודע כמה שקשה יהיה מצבי לא אתאבד כי החיים יותר מידי יקרים אבל אני דואג מאוד איך לעזור לעצמי ולהוריי ולמשפחתי שאני במצב כזה דוקטור תעזור לי בבקשה אני חייב בעצתך איך לעבור את התקופה הקשה ומה לעשות נגד המצב החרדתי והבחילות הבלתי נסבלות. בתודה רבה וסליחה על האורך אורן.

02/12/2005 | 23:38 | מאת: תום

ובתור אחד (אני) שרק מחכה למות או למשל לא להתעורר בבוקר אתה אומר "..שהחיים שלך יקרים מידי שתתאבד.." ,,אני ברצינות רוצה לדעת איך אפשר להיות דכאוני לא לישון וכו' ובמקביל להגיד שהחיים יקרים,כי אולי אם אבין את זוית הראיה וגם אני אולי לא אחשוב בכיוון האובדני שקשה לי אפילו לכתוב את זה עכשיו. תודה ותרגיש טוב תום

לאורן אכן צריך להמשיך ולתפקד. אפשר להוסיף תרופת הרגעה כמו לוריוון או וואבן כדי לעבור את הזמנים הקשים. בנוסף גם הטיפול התרופתי אינו מושלם ויש מקום לחשוב על תרופה הפועלת במנגנון אחר פרט מהסרוטונין תרופה כמו אפקסור, צימבלטה או איקסל. כמובן ששיחות-פסיכותרפיה עשויות להועיל מאוד כיוון שאתה מתמודד גם עם חרדות וגם עם מצב חיצוני מורכב. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 19:29 | מאת: אסף

אני לוקח 75 מ"ל של ונלא איך אני מעלה מינון האם גם בהדרגה? אני רוצה להגיע ל 150 מ"ל

לאסף אין בעיה לעלות ל 150 מג' בתוספת אחת, כמובן שבהתייעצות עם הרופא המכיר אותך. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 15:27 | מאת: ורד

יש לי מישהי בעבודה שאני לא יודעת להגדיר בדיוק מה היא בשבילי אמא או חברה? אני מרגישה אליה התחברות עמוקה מספרת לה הכול מחבקת אותה והיא אותי (בעיקר מיוזמתי) כנראה מחוסר תשומת לב מהוריי זה נובע אבל רציתי לדעת איך להגדיר את הקשר הזה. ישנה עוד דוגמא: לפני חצי שנה נסעה לחודש לחו"ל בעקבות אמה שנפטרה אני לקחתי את זה מאוד קשה כלומר בכיתי בשבוע הראשון לא רציתי לראות אף אחד או לשמוע....(לפי מה שהבנתי היא מחשיבה אותי בתור בת נוספת).... אשמח לקבלת תשובה.

01/12/2005 | 18:06 | מאת: אמא רחוקה

אני חושבת שהבסיס ליחסים הוא תן וקח כלומר , מה את רוצה ומצפה, ומה את מקבלת. אם את משדרת שאת זקוקה לקשר אימהי , והיא רוצה לתת אותו אז הקשר הוא כזה. לדוגמא אני מתגוררת בדרום אמריקה. אין פה הרבה ישראלים והגילאים הם שונים. יש פה בחורה צעירה שאני בקשר נפלא איתה והרבה פעמים היא אומרת את כמו אמא שלי . לעומת זאת יש צעירות אחרות שמתיעצות שותות קפה ביחד אבל לא מזכירות אמא. תשמחי שיש לך קשר כזה

03/12/2005 | 00:18 | מאת:

לורד למרות שמדובר על קשר לא שיגרתי אני מסכים עם "אמא רחוקה" שאם הקשר טוב לשתיכן אז אפשר להיות רגועים. ישנם בני אדם רבים ומסוגים שונים וכך גם הקשרים, אם יש לך ידידה טובה ואדם שאת יכולה לסמוך עליו ולהתמך תתייחסי לכך כאל דבר יקר ובכלל לא כדבר פשוט. תהני ממה שיש. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 14:29 | מאת: לילית

אני בת 44 אם חד הורית לילדילם קטנים וסובל קשות מאהבה אובססיבית לאישה איתה אני נמצאת בקשרי עבודה. אין סיכוי שיתפתח בינינו קשר אחר, אך אני מעשים שאני מתביישת בהם כמו מעקבים אחריה והטרדות טלפוניות. עלי לציין שדבר זה חוזר על עצמו במשך כל חחי הבוגרים, כשכל פעם זה אובייקט אחר וללא תכלית. מהי אותה תופעה ממה היא נגרמת, ומה עלי לעשות כדי להגמל ממנה. הדבר מפריע לי מאוד בחיי היום יום ובתפקוד עם ילדי הקטנים.

03/12/2005 | 00:06 | מאת:

ללילית כנראה שמדובר על חסך ראשוני אבל כדי להגיע לאבחנה נכונה יש צורך בבדיקה והערכה אישיותית מלאה אצל פסיכולוג או פסיכיאטר ורק אחר כך לחשוב על אבחנה ואפשרויות טיפוליות. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 10:18 | מאת: ליטל

שלום שנים שאני סובלת מהתקפי חרדה מתחים פחדים נפשיים וגופניים הייתי רוצה להכנס להריון אך אני נורא חוששת !!! הופנתי בעבר לפסיכיאטרית שהיא נתנה לי כדורים בשם אפקסור ( ויפאקס ) - אני לוקחת אותם עד היום במינון של 1 ליום . אני נורא פוחדת נורא שחלילה העובר הילד/ה שלי יסבלו חלילה !! בעתיד ממצבים הנ"ל . יהיה להם את התורשה הזו ממני חלילה או שפשוט הכדורים יפריעו במהלך ההריון ואחריו . אני נורא מודאגת וחוששת ומאוד עצובה בגלל זה . אשמח אם תוכלו לעזור לי תודה מראש

01/12/2005 | 11:57 | מאת: שרון

לליטל, תתייעצי עם המרכז הטרטולוגי, מצורף קישור עם מספרי טלפון של כמה מרכזים ברחבי הארץ: http://www.mamy.co.il/Announcement.aspx?IDA=17 אני מניחה שיהייה אפשר למצוא פתרון לבעייה, את הרי לא האישה הראשונה שלוקחת תרופות ורוצה להיכנס להריון... מקווה שתרגישי יותר טוב, אני.

03/12/2005 | 00:03 | מאת:

לליטל תודה לשרון, לידיעתי האפקסור בטוח בהריון אבל תמיד כדאי להתייעץ ולהתעדכן במכון הטרטולוגי. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 08:48 | מאת: מרי

אני סובלת מחרדות - מטופלת בכדורים שלא כל כך עוזרים ראיתי תוכנית בטלויזיה על הדמייה וירטואלית , (מחברים למטופל מצלמה , המטופל צופה במצבים שהוא חרד מהם). ברצוני לדעת האם טיפול מעין זה יכול לסייע להפרעות חרדה, והיכן ניתן לקבל טיפול זה. תודה

03/12/2005 | 00:02 | מאת:

למרי מדובר בהדמיה של הסיטואציות המפחידות, זה סוג של טיפול התנהגותי. ישנן שיטות שונות של הדמיה, גם בטלוויזיה, גם בהרפיה ודימיון מודרך ולעתים אפילו בונים את כל הסביבה המפחידה כמו בפחד מטיסות למשל. איני ממליץ בפורום על מטפלים מסיבות ברורות. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 06:34 | מאת: ש

האם מישהו שבטוח שיש לו מחלה נפשית מסוימת ואולי אין לו - חולה במחלה נפשית אחרת כלשהיא? (כשהוא משכנע את עצמו שיש לו, והוא בטוח בזה במאה אחוזים, למרות שאולי פסיכולוגים/פסיכיאטרים יטענו שאין לו את מה שהוא טוען). האם יש לזה שם או הסבר כלשהוא?

01/12/2005 | 12:00 | מאת: השאלה שלך לא ברורה

תסביר את עצמך יותר ברור כדישאפשריהיה לענות. מה אתה חושב שיש לך ומדוע אתה חושב כך? מה אומרים הרופאים?

02/12/2005 | 23:59 | מאת:

לש' כאשר משהו משוכנע שיש לו מחלה גופנית קוראים לכך היפוכונדריה או סינדרום מינכאוזן, כך עלול להיות גם עם מחלה נפשית. כך שאם אובחנת כבריא ושאין לך מחלה נפשית-תשמח. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 22:47 | מאת: סתיו

אני בת 20 ואני מטופלת קרוב לשנה בתרופת רספירידל רציתי לשאול האם יש לתרופה השפעה כעבור משך זמן והאם היא פוגעת בזיכרון או בחשיבה תודה

01/12/2005 | 02:16 | מאת: שרון

שלום סתיו, גם אני מטופלת ברספרידל, למעלה משנה. עד כמה שידוע לי, בדרך כלל דווקא רספרידל ותרופות דומות אנטי-פסיכוטיות משפרות את הזיכרון והריכוז כיוון שהן מטפלות בתופעות רגשיות ונפשיות כגון פסיכוזה, המפריעות ליכולות החשיבה. אם את מרגישה שכעת יש לך בעיות בזיכרון או בחשיבה ייתכן שזה בגלל מצב נפשי בו את נמצאת, ואז כדאי לך לדבר עם מי שמטפל בך ולחשוב יחד אתו/ה מה לעשות. ייתכן ששינוי בטיפול התרופתי דווקא לכיוון של העלאת מינון יכול לעזור. יום טוב, אני.

02/12/2005 | 23:58 | מאת:

לסתיו תודה לשרון ואני מצטרף לדבריה. באופן כללי רספרידל היא תרופה בטוחה מאוד ללא תופעות לוואי. ישנן מעט תופעות אשר עלולות להתפתח עם הזמן, תופעות כמו עליה ברמת פרולקטין בדם (אחד מההורמונים הנשיים), תנועתיות לא רצונית של השרירים, ולעתים גם סוכרת ושומנים בדם. שבת שלום דר' גיורא הידש

לאסי, הנה קישור עם מידע על ציפרלקס, בנוגע לתופעות הלוואי שמצויינות אז כדאי שתדע שהן לא מופיעות אצל כל אחד, כך שתקח זאת בחשבון ואל תיבהל מ"הרשימה הארוכה" שלהן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=356 יום טוב, אני.

התחלתי טיפול בציפרלקס 1/2 כדור ביום ואני מרגיש בלשולים וחוסר ריכוז חושש מאי יכולת לתפקד בעבודה מה עליי לעשות תודה אסף

30/11/2005 | 21:55 | מאת: קים

הי ד"ר, אשמח אם תוכל להציץ בהודעה שכתבתי בפורום פסיכולוגיה קלינית ולומר לי את דעתך. שוב נקשר הקשר בין לקויות למידה לבין הבעיה שלי. האם נגזר עלי לסבול כל חיי בגלל לקויות למידה? http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/579/xFT/534978/xFP/534978 ומה אפשר לעשות עם הבעיה שיש לי? כבר עומדים להעיף אותי מהלימודים עם החיסורים שלי ורק התחלנו את השנה! זה פשוט נהיה גרוע מזמן לזמן. אני אפילו לא יודעת מה לומר להם יותר.

02/12/2005 | 23:55 | מאת:

לקים לא קראתי את כל השירשור, אבל לקויות למידה מוקלות עם השנים וככול שתתגברי גם הריכוז והקשב ישתפרו. כמובן שהאבחנה היא הפרעת קשב עם או בלי פעילות יתר. ישנם טיפולים רבים להפרעת קשב, גם פסיכולוגיים/חינוכיים וגם תרופתיים, כל אלו עשויים לעזור גם ללמודים וגם לרכישת הרגלי חיים הכרחיים, כגון קימה בבוקר והגעה ללימודים/עבודה. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 21:31 | מאת: רותם

ברצונהי לדעת האם את כדור הציפרלקס אפשר להשיג דרך רופא המישפחה והאם זה בסל ? תודה רותם

02/12/2005 | 23:52 | מאת:

לרותם רופא המשפחה רשאי ויכול לטפל עם ציפרלקס, התרופה אינה בסל אבל אפשר לקנות אותה בהנחה למי שיש ביטוח משלים. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 20:06 | מאת: אברהם

שלום לד"ר הידש יש לי שאלה חשובה יש לציין בתחילה שהיה לי ילדות קשה חסר לי מאד אהבה עצמית וגם אהבת הזולת עכשיו לשאלה אני אוהב לשכב עם גברים ולראות איך לחבר יוצא זרע השאלה היא שאני לא צריך לשכב על מנת שאני יוציא זרע עליו או להיכנס בו אני צריך רק לשכב אתו מספיק לי אפילו 5 דקות ולהוציא לו זרע ביד ולא אוהב שהוא נכנס בי וגם לא היה שנכנס בי השאלה האם זה רק שחסר לי אהבה בא לי לשכב אתו וגם יש לציין שאני מאד אוהב לתת אפילו לסתם אנשים ואצלי לחברים אני רוצה לתת הכי הרבה ואני מרגיש שהכי הרבה לתת זה שאני מוציא לו זרע וגורם לו להנאה וגם אציין שאני נשוי + ילדים תכלית השאלה האם מה שאני שוכב עם גברים זה כפי התאוריה שתיארתי לעיל או שאני הומו ז"א גם נשים וגם גברים דחוף לי לדעת תשובה וגם המלצה על דרך טיפול תודה רבה רבה על תשובתך

02/12/2005 | 23:51 | מאת:

לאברהם יחסי מין עדיין אינם מגדירים אהבה, כלומר לא כתבת על כך שישנה אהבה בקשר שאתה מתאר. בכל מקרה כדאי להגיע לפגישת אבחון מלאה אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני ומכאן להמשיך לגבי האפשרויות הטיפוליות והאבחנות. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 18:20 | מאת: גלית

רציתי לידע אותך שיש לי בשבוע האחרון חרדות איומות העלתי שוב את המרוניל ל-225 ואני מרגישה הרבה יותר טוב. מדוע זה קורה שמרגישים טוב ויורדים בכדורים ופתאם מעלים זה נראה שלמחלה הזו אין סוף, האם אני צודקת? אני כבר שנתיים וחצי עם כדורים ולא יכולה בלי הכדורים האם אני יצא מזה? ואני בתוך תוכי ללא בעיות שקרו לי יש לי משפחה אני התחלתי לעבוד חצי יום ואני מרגישה שטוב לי עם זה אז מה יכולה להיות הבעיה של נפילה כזו. תודה לך על התמיכה גלית

02/12/2005 | 23:44 | מאת:

לגלית יופי שהתחלת לעבוד, כל הכבוד!. לפי זכרוני אני התרשמתי שהירידה במינון מוקדמת מדי ואני חושב שכתבתי לך זאת. אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי אז החרדות עלולות לחזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 17:14 | מאת: מיואש

לדר הידש ותמי ערב טוב.. אני לא יודע מה לעשות חטפתי התקף חרדה לפני כשבועיים באירוע לאחר 7 חודשים ללא התקפים וללא כדורים...מאז חזרתי לקחת 10 מ"ג זיפרקה ו25"מ"ג רסיטל. הפסקתי לעבוד עד להודעה חדשה..כל החברה מהעבודה מתקשרים ושואלים למה הפסקתי לעבוד אז בשבוע הראשון אמרתי שאני חולה..מה להגיד עכשיו??? ואחת שעובדת איתי מתחתנת בשבוע הבא והתקשרה אליי היום לוודא שאני מגיע... אני מרגיש שאני לא יכול ללכת אבל אני מאוד רוצה! מה לעשות? ואם אני הולך אני חייב לשתות כדי להיות משוחרר..ואני על כדורים! אוף אני מיואש.................מת להרגיש טוב ולחזור לעצמי...אם אני ישתה מה הסכנות? כדי ללכת? ומה יגידו אם אני לא יבוא? ומה אני יגיד?

30/11/2005 | 22:26 | מאת: תמימי

מיואש יקר אתה יודע, אם אתה מרגיש משהו מבפנים, ומצליח להסתיר את זה, אנשים לוא דווקא ירגישו שמשהו אצלך לא בסדר. אחרי הכל, אנחנו לא שקופים, נכון? אני עבדתי בזמן הדיכאון שלי. הרגשתי גרוע. אבל בעבודה, איכשהו, לא ממש הרגישו. הרגישו שאני לא במיטבי, אבל לא ברמה של ממש לדעת מה עובר עלי. כולם עוברים תקופות קשות. ולא צריך לכל דבר לתת הסברים. תנסה ללכת, ומקסימום אולי תגיד שיש לך כאבי בטן ותלך יותר מוקדם. לשתות, למיטב ידיעתי, לא כל כך כדאי. יהיה בסדר, סמוך על עצמך, ובמקרה הגרוע, תלך קודם. הפחד מהפחד יותר גרוע מהדבר האמיתי. זו דעתי, מקווה שעזרתי. לילה טוב, תמי.

02/12/2005 | 00:03 | מאת: שושי

תעלה את הזיפרקסה ל20 מג כמוני

30/11/2005 | 16:48 | מאת: אדווה

שלום לכולם האם יתכן שאלכוהול מעורר מאניה אצל מי שיש לו מאניה דיפרסיה (ולא מטופל)? כלומר, תחושות מאניות, בזמן השפעת האלכוהול. מן חווית "מיני מאניה" שחולפת עם התפוגגות האלכוהול. תחושה שהטירוף האהוב משתחרר.. או שזה רק האלכוהול.. תודה, אדווה

02/12/2005 | 23:25 | מאת:

לאדווה אכן אלכוהול משחרר עכבות ולכן ישנה תחושה או גם פעילות יתר, שימוש באלכוהול כפי שתיארת עלול להיות מסוכן ביותר כאשר עלול להיות מצב שגם אחרי השפעת האלכוהול עדיין המאניה עלולה להמשך. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 16:01 | מאת: משה

אני גר בקריות ורציתי לשאול האם אתה מטפל גם במסגרת קופת חולים מכבי?? תודה משה.

02/12/2005 | 23:24 | מאת:

למשה איני מטפל במסגרת קופת חולים מכבי שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 14:16 | מאת: ציפי

לכל מי שיודע,מנסיון או מלימוד: 1.מתי נחשבת הפרעה בי פולרית למהירה? 2.האם העובדה שהדיכאון הוא לא חזק,אבל קיים ובעיקר בגלל הריספרדאל(כשמורידים במינון הדיכאון משתפר),אומרת שזה לא באמת דיכאון דו קוטבי ? 3.האם גם בהפרעה בי פולרית מהירה יש אפשרות להגיע לרמיסיה ארוכה,כלומר תקופה ארוכה ללא תרופות או מינון נמוך ביותר? האם בכלל יש סיכוי לחיות ללא תרופות מתי שהוא? 4.כמה זמן עובר מההתקף הפסיכוטי המאני הראשון עד שהכל נרגע ונכנסים לתקופת רמיסיה?כמובן שזה אינדוידואלי אבל מה הממוצע?

02/12/2005 | 23:22 | מאת:

לציפי אם פעם אחת היה מצב של מאניה ההפרעה מוגדרת הדו-קוטבית גם אם רוב הזמן יש דיכאון. מעל שלוש תנודות בשנה מדובר כבר בהפרעה מהירה. בהחלט אפשר להגיע לרמיסיה אבל לעתים יש צורך בשתי תרופות מייצבות. אכן לצערי משך הטיפול הוא ארוך ונמדד בשנים. בדרך כלל איני חושב שהטיפולים הם לכל החיים ואני תקווה שימצא הטיפול אשר יעזור באיזון וריפוי של הפרעה זו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני בת 43 עם ניסיון עשיר בטיפולים אישפוזים פסיכאטרים ומטפלים חלקם מוצלחים וחלקם ממש לא . אני אחרי ניסיון אובדני ושוב מטופלת והפעם יצאתי בהרגשה של אכזבה גדולה ענקית מיכול המטפלים גן הטובים כן יש לי גם כאלה ....הרגשה שהכול זה מן גלגלג כזה שתקופה את הבסדר ותקופה איזה טריגר גורם לך רצון ליבלוע את כול הכדורים שמשום מה אני אוספת באדיקות אני יכולה לתאר את זה ככה שלפעמים טיפול הוא כמו שמיכה שמחממת חלקים בגוף אבל זו כמו שימכת חורף שלא מכסה את הרגלים והם נישארות קרות קרות מאוד אולי לא יהייה לדר הידש מה להגיד ואני מקווה שלא יגיד שזה תהליך ארוך דרך ארוכה וכ וכ לא יודעת למה כתבתי את זה אולי זה לא במקום אבל אשמח אם אקבל מענה ממני שוש

לשוש קודם כל תתייעצי עם הרופא המטפל בך, דבר שני, באמת שלא כדאי לאסוף כדורים, זה משחק באש. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 13:03 | מאת: אסתר

שלום רב ד'ר הידש מזמן לא כתבתי אני לוקחת צירלקס עשרה מ'ג כשנה אבל עדיין יש לי לעיתים אי שקט כזה ואז אני לוקחת קסנקס כדור 5 מ'ג לעזרה ראשונה אבל אני מבינה שאתה לא כל כך בעד מה היית ממליץ לי לעשות בתודה מראש אסתר

02/12/2005 | 23:17 | מאת:

לאסתר אין בעיה עם נטילת קסנקס מדי פעם כאשר ישנן חרדות. בכל זאת אם הציפרלקס לא "עשתה את כל העבודה" במשך כשנה אז יש מקום לחשוב עם הרופא המטפל על החלפת התרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 11:53 | מאת: מטופל

מקבל פעמים ביום 20 מג בוקר 20 מג ערב על חרדות ודיכאון כתוצאה מהחרדה בן 55 בחרדות אני חווה כאבים בחזה או בראש וקושי בנשימה (לא נושם נכון לוקח כל כמה דקות עוד אוויר לריאות כאילו אנחה)ואני בטוח שאני בהתקף לב או סרטן כמו כן כשאני מגיע לבדיקת רופא הלחץ דם מגיע לערכים של 220 על 110 בבדיקת אקג תקין ובדיקת סטוראציה 95-98 אחוז ואז אני לוקח אסוויל ולחץ הדם יורד. ובבדיקה בבית 140 על 90 אם כי בתקופה הזאת הדופק מאד מהיר גם בבית .כשאני בריא הדופק בסביבות 55-60 כמו כן מטופל ב-VASCACE 2.5 מג אני ידוע כבר שנים כתסמונת החלוק הלבן אני גם הולך הליכה מהירה וגם רץ כל כמה מאות מטרים. ואני מנסה להכניס למחשבה שלי תראה לא כואב לך כלום במעמסה גופנית לא בעית נשימה ולא בעיה לבבית. ואז כשאני חוזר לבית . חוזר הסיוט החרדתי והדיכאוני. יש לציין שאני כבר לוקח את הכדורים נגד החרדה כבר חודש התחלתי חצי כדור ואחרי שבועים הגעתי כבר ל 2 כדורים ביום האם הטיפול הכדורים של הפרוקסטין טבע מתאים לטיפול במצבי?

30/11/2005 | 17:19 | מאת: מטופל

נ.ב יש טיפה שיפור אבל עדיין בסולם 1-10 המצב כרגע 4-5

למטופל פרוקסיטין=פרוזק. התרופה מתחילה להשפיע אחרי כשלושה שבועות והשפעתה הטובה מתגברת במשך שלושת החודשים הבאים, כך שאתה רק בתחילת הדרך של השיפור. נכון שפרוזק אינה התרופה המומלצת לחרדות אבל היא עשויה לעזור, כך שאם אתה מרגיש שיפור כנראה שצריך להמתין בסבלנות להשפעתה המלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

30/11/2005 | 06:50 | מאת: מיכלי

יש לי שאלה חשובה, יש לי בן בן שלוש עשרה בקרוב, בהריון שלו קיבלתי תרופה בשם: סמאפ פעם בשבוע. לילד שלי יש היום בעיות של גמגום, כתב לא קריא או נוטל ריטלין ביישן ובאופן כללי התפקוד החברתי והלימודי שלו ירוד. השאלה שלי האם זה בעקבות נטילת התרופה? האם יש קשר לעובדה שנטלתי סמאפ כל ההריון לבין העובדה שהוא סובל בצורה כזאת. תודה מראש

02/12/2005 | 23:14 | מאת:

למיכלי סמאפ=הלידול, התרופה בטוחה בהריון ואם את רוצה להיות בטוחה תתייעצי שוב עם המכון הטרטולוגי בהדסה, הם המעודכנים ביותר. כנראה שהקשיים של הילד לא קשורים לנטילת הסמאפ בהריון. חשוב מאוד שתטפלי בילד גם בקשיים של הקשב וגם בקשיים החברתיים! שבת שלום דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 23:10 | מאת: ורד

יש לי או.סי.די שלוש עשרה, כאשר תקופה ארוכה הייתי מטופלת אצל פסכיאטר אחד ולאחר מכן לא מצאתי את עצמי אצל אף פסיכיאטר. זה דבר כל כך עקשן האו.סי.די הזה, אני מצליחה לתפקד יפה בסך הכל בלי עין הרע (כן מה לעשות אני פוחדת לפתוח את הפה). אבל העתיד מפחיד אותי. איך יוצאים מזה?

02/12/2005 | 23:11 | מאת:

לורד OCD היא אכן הפרעה עקשנית, בנוסף לתרופות חשוב לטפל גם בשיחות, בעיקר פסיכותרפיה התנהגותית/קוגניטיבית. שבת שלום דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 20:52 | מאת: רותם

שלום רב ברצוני לדעת יותר על הכדור שניקרא סיפראלקס שמעתי שהוא ממש נפוץ אצל חולים דכאוניים בארצות הברית וגם בארץ אני רוצ ה בבקשה לד עת עליו מהו בדיוק האם יש לו תופעות לוואי קשות האם אפשר לבקש אותו מרופא המישפחה וכדומה בבקשה תשובה מהירה רותם

02/12/2005 | 23:10 | מאת:

לרותם הציפרלקס היא תרופה נוגדת דיכאון הטובה גם נגד חרדות, פועלת על הסרוטונין ואינה ממכרת. רופא המשפחה בהחלט רשאי להשתמש בה. אינפורמציה מלאה על התרופה תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 20:28 | מאת: חיים

ד"ר נכבד מזה כשנתים וחצי מאז נתקפתי בדכאון כתוצאה מאזרקת חומר לתוך הוריד בנתוח שינים. מאז ועד היום כבר הספקתי לקבל כל מיני תרופות סרקסט,רסיטל וכו.בתוך התקופה הזאת היו לי שתי הפסקות של כחודש ימים בגלל שהרופא חשב שכנראה יצאתי מהמחלה. עד לפני כחדשים לקחתי פרוקסטין והגעתי למנון של 60 מ"ג אך לפני כחדשים באתי לרופא ןטענתי לפנין שאינני מסוגל יותר לקחת את התרופה בגלל היובש הגדול בפה.אמנם הוא הפציר בי להמשיך בתרופה אך אני הצעתי לו שירשום לי ציפראלקס. מזה כחדשים אני מקבל את התרופה החדשה ואני מרגיש שאין כל התקדמות .אני מקבל כרגע 20מ"ג והוא המליץ לעלות אפילו עד 30 מ"ג. נסיתי כמה ימים אך נתקפתי בכאבי ראש חזקים והוא ירד מהכמות ל20מ"ג. אבקש את הצעתך מה עלי לעשות כדי שאוכל להרגיש יותר טוב? לתשובתך המהירה אחכה בתודה חיים

02/12/2005 | 23:08 | מאת:

לחיים כמובן שחסרים פרטים רבים כדי לתת תשובה אינדיווידוואלית, אבל הסרוקסט, רסיטל וציפרלקס כולן תרופות שמנגנון הפעולה שלהן דומה, הן פועלות על הסרוטונין, אולי יש טעם לנסות תרופה הפועלת במנגנון מעט שונה, גם על הנוראדרנלין כמו האפקסור, צימבלטה או האיקסל? שבת שלום דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 14:54 | מאת: יעל

שלום לך. אני בת 17.5. עד לפני שנתיים הייתי מצויה לאורך השנים בהפרעות אכילה-בילדות השמנה קיצונית, ובבגרותי ברזון שגבל באנורקסיה. מאוחר יותר התפתחה גם בולימיה. ניתן לומר שכביכול "נרפאתי" מההפרעות ושנתיים שאני שומרת על משקל יציב יחסית עם תנודות לכאן ולכאן. מלפני כחצי שנה התחלתי טיפול ברסיטל נגד דיכאון. הבעיה מתחילה בשלושה החודשים האחרונים-עם תחילת הוספת תרופות הליתיום והפרפאנן. מאז אני עולה במשקל מאוד, ולא עוסקת כלל בספורט (הריאות שלי מחוקות מסיגריות וכן, אין לי מוטיבציה רבה). השאלה שלי היא-האם העלייה הרבה במשקל אכן נובעת מהתרופות והאם יש דרך להפסיק את ההשמנה ולהרזות תוך כדי נטילת הכדורים הנ"ל שחשובים לי לאיזון הנפשי. תודה רבה, יעל.

30/11/2005 | 18:23 | מאת: גלית

אני רוצה להגיד לך שהייתי באותו מצב של עלייה רצינית במשקל והיום גם אני עם תרופות שנותנות תיאבון והתחלתי דיאטה והכל בראש במקום שוקולד אני אוכלת גזר או תפוח ונמנעת מאוכל שומני.

30/11/2005 | 20:07 | מאת:

ליעל הרסיטל והפרפנן עלולות לגרום לתיאבון ועליה במשקל אבל אין הכרח שהן יעשו זאת. כפי שקורה פעמים רבות ויתכן שגם אצלך הפרעת האכילה עלולה לגרום לעליה במשקל, כך שקשה מאוד לקבוע מה הסיבה אצלך מבלי להכיר אותך. האם הסיבה היא הרעה במצב הנפשי או שהסיבה היא התרופות? בכל אופן חשוב להקפיד על דיאטה ופעילות גופנית ורק אחר כך לחשוב על החלפת התרופות אם המצב הנפשי טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

חדשות <<דף הבית עדכון אחרון - 07:12 29/11/05 חקירה במש' הבריאות: לחצים פוליטיים פוגעים בשיקום חולי נפש מאת רן רזניק לפי ממצאי ביניים של החקירה, הדבר הביא לבחירה לקויה של חלק מהיזמים שמפעילים הוסטלים לשיקום החולים לחצים ותכתיבים פוליטיים שהופעלו על ידי בכירים במשרד הבריאות הביאו לבחירה לקויה של חלק מהיזמים שמפעילים הוסטלים לשיקום חולי נפש. כתוצאה מכך נפגעו החולים, ורמת מסגרות הדיור בישראל הידרדרה הרבה מתחת לסטנדרטים רפואיים הולמים; חלק מהיזמים שקיבלו רישיונות להפעלת הוסטלים הם חברי מרכז הליכוד ומקורבים למפלגת ש"ס, וכל ההתקשרויות לשיקום חולי נפש נעשו ללא מכרז ומבלי לחתום על חוזי הפעלה; נתונים אלה עולים מממצאי הביניים של חקירה שמנהל צוות בראשותו של מבקר הפנים במשרד הבריאות, אריה פז. הממצאים חושפים את מצבן הקשה של מסגרות הדיור לחולי נפש (הוסטלים) בישראל, ומצביעים על בקרה לקויה של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כגורם לכך. כתוצאה מכך, הטיפול השיקומי שמקבלים חלק מחולי הנפש בישראל הינו כושל, רשלני ובלתי ראוי. בחלק מהמקרים אף עלו חשדות לניצול כספי של חולים, להכאת חולים ולתנאי תברואה וניקיון מחפירים. כמו כן, בחלק מההוסטלים בארץ התגלו דיווחים כוזבים שיטתיים למשרד הבריאות. זאת, במטרה לקבל כספים בעבור מטופלים שאינם נמצאים במסגרות הטיפול או שעזבו את מסגרות השיקום. בנוסף, עלה החשש כי באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות "עצמו עין" ולא פעלו בהתאם לחובתם בנוגע לחומרת ממצאי הבקרה הפנימית במשרד, שהועברו אליהם בשנים האחרונות. עוד עולות טענות על ניסיונות להתערבות בחקירה, שנעשו על ידי בכירים במשרד הבריאות להגנתם ולטובתם של יזמים הקשורים למפלגת הליכוד או ש"ס. זאת, כדי לפעול נגד הבקרה הפנימית של משרד הבריאות שחשפה את הממצאים הקשים. בחלק מהמקרים הועלו חשדות כי היזמים, שהינם בעלי קשרים פוליטיים בקרב בכירים במשרד הבריאות, אף ניסו להלך אימים על אנשי הבקרה הפנימית במשרד. עבירות על החוק לדברי פסיכיאטרים בכירים במשרד הבריאות, ממצאי החקירה הועברו שלשום לשר הבריאות, דני נוה, למנכ"ל המשרד, הפרופ' אבי ישראלי, וליועצת המשפטית של המשרד, עו"ד מירה היבנר-הראל. פז כתב לבכירי המשרד כי החקירה היא "רחבה, מורכבת ומסועפת", וכי צוות הביקורת במשרד טרם גיבש את הדו"ח הסופי בנושא. לדבריו, ככל הנראה יש לערב את הלשכה המשפטית במשרד בחקירה בשל החשש כי הממצאים מעלים שורה של עבירות על החוק. החקירה של צוות הבקרה מסתמכת על בקרה פנימית שנערכה אצל הפסיכיאטרים המחוזיים בחיפה, תל אביב וירושלים. שיקום חולי הנפש בישראל נעשה על פי חוק שנכנס לתוקפו ב-2000. במסגרתו עוברים כ-7,000 חולים שיקום שמסייע להם להשתלב בקהילה על ידי מסגרות דיור (הוסטלים ודיור מוגן); מסגרות שיקום מקצועי ומפעלים מוגנים; מועדונים חברתיים ועוד. על פי ההסכם בין משרד הבריאות לאוצר, התקציב השנתי לשיקום הוא כ-350 מיליון שקל בשנה. שיקום חולי הנפש הוא אחד התחומים הבולטים ביותר בשירותים החברתיים בישראל שעברו בשנים האחרונות הפרטה מלאה: חלק מהשיקום נעשה על ידי עמותות ציבוריות וחלקו הגדול ניתן על ידי עשרות יזמים, חברות פרטיות, ועמותות פרטיות. "אלימות פוליטית" חקירת מבקר משרד הבריאות החלה בעקבות הפרסום ביולי ב"הארץ" על פיו הפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות העלו בישיבות סגורות ביקורת נוקבת נגד ראשי אגף שירותי בריאות הנפש בראשותו של הד"ר אלכס גרינשפון והנהלת המשרד. זאת, בעקבות דרך טיפולם בדיווחים הכוזבים ובטענותיהם של הפסיכיאטרים נגד מנהלי מוסדות השיקום. באחת הישיבות התלונן, למשל, הד"ר עוזי שי, פסיכיאטר מחוז תל אביב, כי לאחר שמתגלים חשדות למעשים פליליים מצד יזמי השיקום הפרטיים מופעלת נגדו "אלימות פוליטית". "חלק מהיזמים הפרטיים מאיימים עלינו שיפנו לשר או למנכ"ל", אמר שי, "ותוך יומיים הם באמת מגיעים אליהם". הד"ר דן אנוך, פסיכיאטר מחוז חיפה במשרד הבריאות טען כי "ברגע שאני חושד שיש מעשה פלילי... כל הגורמים במשרד הראשי אומרים לי - 'אל תפעל', ומסרבים לאשר קבלת המכתבים ששלחתי. מדוע כשאנחנו חושדים כי יש מי שמרמה אותנו ואת הציבור - אין לנו שיקול דעת. אומרים לנו, תמשיך לשלם לו, תזרים אליו חולים, ואל תלך למשטרה". על פי ממצאי החקירה של צוות הביקורת הפנימית במשרד, בירושלים וביישוב סמוך לצריפין מפעילה מאז 1999 עמותה של משפחה רבנית המקורבת לש"ס שתי מסגרות מגורים שיקומיות לחולי נפש חרדיים. זאת, למרות שבמשך השנים חזרו ועלו ממצאים קשים "מתחת לכל ביקורת" על התנהלות המקום ועל טיפול ירוד לחולים. אנשי הבקרה של לשכת הבריאות המחוזית בירושלים במשרד אף קבעו כי אין לאפשר איכלוס חולים בתנאים אלה. על פי החשד, המשפחה קיבלה היתר להפעלת המסגרת השיקומית ותקציבים באישור בכירים באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, למרות שלא חלה התקדמות משמעותית בכשלים החמורים שהתגלו במקום. ניהול "שערורייתי" בחקירה נמצא עוד כי בעבר הועלו תלונות כי בלילה משגיח על החוסים עובד זר שהכה את הדיירים, וכן כי החוסים ובני משפחותיהם התבקש לשלם בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות על סעיפים כמו "תוספת חג", "רחצות", איתור בורחים", ו"שמירה על היגיינה אישית". על פי ממצאי החקירה, מ-2001 תיקצב משרד הבריאות את ההוסטל של היזם למרות שלא עמד בכל קריטריון הנדרש להכרה במסגרת זו על ידי משרד הבריאות עצמו ומבלי שנמצא כל אישור רשמי להחלטה. בביקורת פתע שערך המשרד בינואר 2005 התגלו ממצאים "חוזרים ומדאיגים" על היחס לחולים וניהול כספי "שערורייתי" והתברר, למשל, כי שלושה חולים המדווחים מזה שנים כדיירי ההוסטל לא גרו בו מעולם. בתגובה לכל הממצאים כתבו מנהלי העמותה כי הם דוחים את הטענות, כי הם פועלים לשיפור חלק מהליקויים וכי חלק ממהדיירים אצלם מרוצים ו"מאושרים" והם אף ביקשו ממשרד הבריאות אישור להרחבת המסגרת לחולים נוספים. ביקורת אחרת מתייחסת להוסטל לדיור חולי נפש, הפועל מזה חמש שנים במרכז הארץ בניהולו של חבר מרכז ליכוד. בהוסטל נמצאו במשך השנים "ליקויים חמורים", חלקם מתמשכים, ש"עשוים לגרום להידרדרות במצב הדיירים ולפגיעה מתמשכת בזכויותיהם". בין היתר התגלו ממצאים חמורים על הניהול הכספי, על חלוקת האוכל (כולל "מקרר מלוכלך מאוד" ו"ירקות במצב ריקבון" ואוכל שמחולק בכמות "זעומה" ובלתי מספיקה), על מחסור בכוח אדם רפואי ושיקומי על מעקב לקוי אחר חלק מהחולים ועל קבלת חולים ללא אישור תוך "פגיעה בבריאותם". על פי דו"ח הביקורת, היזם, שדוחה בתוקף את כל הטענות נגדו, התלונן על הבקרה שנערכה לו ובעקבות זאת הוא אף נפגש בפברואר השנה עם אחד מבכירי לשכתו של שר הבריאות נוה ביחד עם ד"ר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד. בינואר השנה העלה ד"ר שי, פסיכיאטר מחוז תל אביב, ביקורת קשה בפני הד"ר גרינשפון על העדר גיבוי של הנהלת שירותי בריאות הנפש לאלימות שנתקלים בה לטענתו אנשיו מצד היזם וכן על התעלמות של חודשים ארוכים של אנשי האגף לבריאות הנפש מממצאי ביקורת חמורים על ההוסטל שמפעיל אותו יזם. על פי הדו"ח, בדירת הוסטל הפועל במימון מלא של משרד הבריאות בבני ברק התגלה כי הדיירים מתלוננים על תנאי חיים מחפירים כמו מחסור חריף במזון ורעב עד כדי שהם נאלצים לאכול בבתי תמחוי. כמו כן, דווח על חלוקת מזון מקולקל ולא אכיל, חימום הדירה בחורף על ידי פלטה חשמלית או מיקרוגל ומחסור במים חמים שמביא אותם להמעיט מאוד במקלחות; הטענות נדחו על ידי מפעילי הדירה. משרד הבריאות התבקש להעביר את תגובת שר הבריאות נוה, מנכ"ל המשרד הפרופ' ישראלי וכן את תגובת ד"ר גרינשפון ויחיאל שרשבסקי מהאגף לבריאות הנפש. ואולם, המשרד מסר כי "המבקר הודיע כי הנושא עדיין בבדיקה ולא נכתב דו"ח בעניין. לשכת השר מעולם לא היתה מעורבת בכל עניין הקשור בשיקום נכי נפש בקהילה".

http://news.walla.co.il/?w=//816507

29/11/2005 | 11:56 | מאת: נגה

סבתא שלי בת שמונים ושמונה, קיבלה במשך קרוב לחמישים שנה ואליום על בסיס יומיומי. לפני מספר שנים, בהתייעצות עם פסיכיאטר עברה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה SSRI (לא זכור לי שמן). מאחר והיא סובלת גם מבעיות לחץ דם ומעליה בלחץ דם כל פעם שהיא מתרגזת היא גם לוקחת קסנקס לפי הצורך (בתקופות מסוימות כמעט כל יום). היא לרוב צלולה ומדברת לעניין ואין סימנים לאלצהיימר (בבירור עם נוירולוג) לפני מספר חודשים החלה לספר שמידי לילה היא רואה אנשים מרוקנים את הדירה ממול כאשר היא מסתכלת דרך המשקוף של הדלת. מאחר והיא גרה בבית אבות ידענו שמאורעות כאילו לא מתרחשים ומחשש שמתפתחת פסיכוזה כלשהי, בייעוץ עם פסיכיאטר הופסקו לה התרופות נוגדות הדיכאון, (אך לא השימוש המזדמן בקסנקס) למרות שהפסיכיאטר אמר שלא ידוע על תופעת לואי של פסיכוזה לתרופות אלו. החזיונות הפסיקו כמעט מייד והיא דווחה שכבר לא באים יותר לדירה ממול. הבעיה שתוך כחודשיים החלה לשקוע בדיכאון קשה, טענה לחוסר עניין בחיים, כמעט לא יצאה מהמיטה ואיבדה את התיאבון. שוב קיבלה מרשם לתרופות ממשפחת הSSRI אך שונות מהקודמות והיא חזרה לעצמה תוך מספר שבועות. אלא ששוב החלו פראנויות. היא הסתכסכה עם חברה טובה שלה, כאשר מידי יום הסיפור על הסכסוך משתנה, והחלה לומר שהחברה קראה לה כלבה מלוכלכת וכן הלאה. היא עסקה באובססיביות במקרה עם חברתה וחשבה רק על זה ולא דיברה על שום דבר אחר. החלה לקבל במקביל טיפול בריספרדל, אך הסימפטומים החריפו וכעת היא חושדת שחברתה גונבת ממנה יום יום ואף מפחדת שהיא תנסה להיכנס אליה לחדר בלילה ולהרוג אותה (מדובר בזקנה אחרת סנילית בת קרוב לתשעים) בשל ההחרפה במצבה הפסיכיאטר העלה את המינון של הריספרדל, הוסיף לוריוול להרגעה (ומעוניין להשאיר אותו כטיפול קבוע) והוריד את התרופות נוגדות הדיכאון. כל הפסיכיאטרים שפגשנו טוענים שאין קשר בין הפראנויות לבין התרופות נוגדות הדיכאון ממשפחת הSSRI ואמא שלי כבר בטוחה שסבתא שלי לקתה בסכיזופרניה ויש לאשפז אותה במוסד לחולי נפש (חשוב לציין שהיא לא מסוכנת לעצמה או לאחרים) אני בטוחה שיש קשר לתרופות נוגדות הדיכאון בייחוד על רקע שימוש ממושך בואליום על בסיס יומי (האם לא יתכן שזה הפר את האיזון בכימי במח?) שאלתי, האם אכן יתכן קשר בין פראנויה/פסיכוזה לבין תרופות ממשפחת SSRI? ואם זה נכון מה ניתן לעשות כדי למנוע גם דיכאון וגם פראנויה?

לנגה לצערי אין תשובה חד משמעית ואנסה להסביר את הגורמים החשובים. בגיל המבוגר דיכאון הוא שכיח וגם דיכאון עלול לגרום למחשבות שווא. במקרים אלו צריך לטפל דווקא בנוגדי דיכאון. אין קשר בין מצבה של הסבתא ובין תרופות ההרגעה כמו וואליום, קסנקס או לוריוון. צריך להרגיע את אמך, גם אם (ואיני חושב כך) שלסבתה יש סכיזופרניה עדיין אין צורך לאשפז אותה.... SSRI עלולים לגרום לפעילות יתר ולא למחשבות שווא, אבל בגיל המבוגר כבר ראיתי גם מחשבות שווא. כך שהטיפול של רספרידל ונוגדי דיכאון על פניו נראה מתאים. אולי אפשר לחשוב על נוגד דיכאון אחר ונוגד פסיכוזה אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 09:10 | מאת: שמי

שלום אחרי כמה שעות/ימים של לקיחת 5 מ"ג אסיוול ניתן באופן בטוח לשתות אלכוהול? בתודה מראש שמי

לשמי כדאי לחכות יומיים ויותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר'הידיש מבקשת לדעת מה משמעות נטילת אומגה 3 בי-פולריים,מה המינון הרצוי (באם יש לנטילתם משמעות) ואילו מקורות קיימים ומומלצים מלבד דגים (גם מעולם הצומח)? בתובה מראש-SK

שלום, איני מתמצא באומגה 3, אבל ידוע שמדובר על חומר שהוא נגד דיכאון, כלומר צריך להזהר בפני אפשרות של פעילות יתר-מאניה. איני חושב שצריכה להיות בעיה אם את מקבלת את החומר ממזון, כמובן שצריך להזהר יותר אם נוטלים כדורים של אומגה 3. כל טוב דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 09:05 | מאת: יואב

אני נוטל וונלה 150 מ"ג כבר 4 שבועות{סה"כ בטיפול עם וונלה 7 שבועות},אני מרגיש בשיפור מסויים,החרדות קצת פחתו,מצב הרוח קצת פחות דיכאוני,תופעות לוואי כמו טשטוש ,עייפות,לחצים בראש,זרמים ברגליים,צריבה בבטן עוד קיימים ומטרידים. האם לפי דעתך עלי להעלות את המינון ל-225 מ"ג {כפי המלצת הרופא המטפל}או להמתין עוד שבועיים שלוש עם המינון הקיים,אני חושש מהתגברות התופעות לוואי שגם ככה לא נוחות,אבל עדיין יש עוד צורך לשפר את מצב הרוח והחרדות. אשמח לקבל ממך תשובות.

30/11/2005 | 19:51 | מאת:

ליואב אתה רק בהתחלת ההשפעה הטובה של האפקסור כלומר בחודשיים הקרובים ההשפעה החיובית של האפקסור תעלה ותופעות הלוואי יתפתחו. יחד עם זאת אין הכרח לחכות את כל החודשיים עד לעליית המינון, ואם להרגשתך כדאי לזרז את התהליך ותופעות הלוואי אינן קשות מדי אז אפשר לעלות. אלו הם השיקולים, תשובה אינדיווידואלית היא מאוד יחסית ומותאמת שכל אחד. כל טוב דר' גיורא הידש

01/12/2005 | 08:43 | מאת: יואב

אני אתמול קניתי באופן פרטי אפקסור XR ,אני רוצה לנסות חודש ולראות איך הוא משפיע עלי ,אם הוא יהיה טוב יותר למצב הנפשי וכן אם יהיו פחות תופעות לוואי,אתמול בלילה לקחתי 150 מ"ג ,קמתי בבוקר עם מועקות ,כאבי ראש ובחילות,האם התופעות לוואי הללו יחלפו בימים הקרובים? אם ארגיש טוב יותר עם אפקסור XR אז אעבור לקופ"ח לאומית שם נותנים אותו בהנחה של 50% ,או ויאפקס XR בהנחה של 85% . האם לפי דעתך האפקסור XR יעיל יותר לחרדות יותר מאשר וונלה שאיתה לא הייתה הטבה משמעותית?

29/11/2005 | 01:22 | מאת: בן

אני לוקח רסיטל 25 מ"ג וזיפרקסה 10 מ"ג.. אני יודע שלא מומלץ לשתות אלכוהול אבל אם אני שותה זה פוגע בתהליך הריפוי של הכדור או שלא מומלץ בגלל בחילה? מה דעתך? קשה לי לא לשתות לפחות פעם בשבוע...יש סוג של אלכוהול שפחות פוגע אולי?

30/11/2005 | 19:48 | מאת:

לבן אין הבדל בין סוגי האלכוהול וכל אלכוהול עלול לגרום להרעה במצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 00:02 | מאת: אבי

האם רסיטל מרפא ומייצב את מצב הרוח? יש כדור אחר שאתה ממליץ עליו שיותר טוב מרסיטל?

30/11/2005 | 19:41 | מאת:

לאבי הרסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון המועילה גם נגד חרדות. כל התרופות מהקבוצה הזו (הפועלות על הסרוטונין), מנגנון הפעולה שלהן ויעולתן דומה לכן איני חושב שכדאי להחליף תרופה לפני שנוטלים אותה ורואים האם היא מתאימה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 23:59 | מאת: מיואש

אני מרגיש שישלי בעית קשב..אני לא מרוכז בשיחה עם אנשים וכשאני עושה משהו אני מרוכז רק בו ולא שם לב מה קורה סביבי.. איך מאבחנים הפרעת קשב?

30/11/2005 | 19:39 | מאת:

שלום, כאשר המצב הנפשי אינו טוב אז יש קושי לשמור על קשב וריכוז, במצב נפשיי לא טוב אני מתכוון לחרדה או דיכאון. איני חושב שבמצבך הנפשי יש טעם לבצע מבחנים להפרעת קשב כי הסיבה לקושי ברורה-המצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 23:58 | מאת: דרור

שלום, השארתי פה באתר הודעה בקשר לחרדה מסטייה מינית והוספתי שערכתי טסטים פסיכולוגים ושאני מחכה לתוצאות. אתמול קיבלתי את התוצאות, הערכתי שיחה עם הפסיכולוגית שעשתה לי את המבחן וכל הנושא לא עלה כלל (גם לא מהצד של הסטייה אבל גם לא מהצד של חרדה מהסטייה). בפידבק שקיבלתי לא דיברו איתי בכלל על מיניות ונטיות מיניות. א. האם זה אומר שהכל בסדר איתי? ב. האם משהו היה חייב להתגלות בהנחה שהייתה לי את הסטייה הנ"ל? ג. אני לא יודע מה לעשות ואיך להרגע מהנושא הזה, אני מתקשה מאוד מאוד מאוד לדבר על זה ואני לא מסוגל לדבר על זה עם הפסיכולוג שלי. האם אני יכול לשכוח מהעניין הזה? ולהרגע? מה לעשות? תודה

30/11/2005 | 19:37 | מאת:

לדרור הכתובת הנכונה לשאול את השאלות הללו הם הפסיכולוג שערך את הטסטים, יחד עם זאת כיוון שלא נאמר דבר אני חושב שאפשר להניח שאין מדובר בבעיה רצינית ואולי כדאי להרגע? כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 23:57 | מאת: אבי

חטפתי התקף חרדה בעבודה ומאז לקחתי חופש וכבר שבוע אני לוקח 25 מ"ג רסיטל ורק מהמחשבה על לחזור לעבוד אני חרד אז מה אני עושה מצב כזה? לעלות את המינון אולי?

29/11/2005 | 19:36 | מאת: דו?רו?ן

לוקח לכדור כמה שבועות עד שמתחילה ההשפעה , בנתיים כדאי לבקש מהרופא לתקופת הביניים כדור נוגד חרדה שפועל מידית כגון קלונקס או וואבן, חשוב לחזור לעבודה מהר ככל שניתן.

30/11/2005 | 19:35 | מאת:

לאבי תודה לדורון, התנהגות הימנעותית, כלומר להמנע מהמקום שמעורר את החרדה אינה עוזרת וצריך להתאמץ ולהתגבר על החרדות, עם הרבה כוח רצון ועם עזרה של תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 23:54 | מאת: מיואש

אם יש לי רק חלק מהתסמינים של סכיזופרניה זה אומר שאני סכיזופרני? איבחנו אצלי הפרעת אישיות ואני מרגיש תמיד שצוחקים עליי ומדברים עליי.. אני לוקח 10 מ"ג זיפרקסה ואני יודע שהוא לא מרפא אלא מדכא.. האם הוא מרפא חלק או שבכלל לא ואם כן אז מה הוא מרפא?

29/11/2005 | 06:38 | מאת: תמימי

מיואש יקר יש לך תמיד שאלות כאלה מעניינות ותמיד אני קוראת אותם ומרגישה שאתה בנאדם ממש עמוק ויקר. לא נראה לי שיש לך סכיזופרניה, אני גם חשבתי שזה מה שיש לי כשהייתי בדיכאון... מה מרפאות התרופות? נראה לי שהן מקלות על הסימפטומים ואת הריפוי הממשי עושים בטיפול פסיכולוגי. אבל אולי אני אומרת את זה כי אני פסיכולוגית? אתה בטיפול? נראה לי שתוכל להפיק ממנו טוב. בכל מקרה, אני כאן, וגם במייל אם תרצה. רק טוב, תמי.

29/11/2005 | 19:31 | מאת:

תודה לתמימי וגם לי יש הרגשה שהשאלות נובעות מתוך חרדה ולכן חשוב להרגיע אותך ונקווה שהחששות אינם נכונות והדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 23:51 | מאת: zohara

לד,ר גיורא הידש שלום בני השתמש בסמים בגילאי 15-18 ,גיליתי את זה לדאבוני רק בגיל 18(בכיתה י"ב) פנינו יחד איתו לייעוץ פסיכולוגי ולקח כמה חודשים עד שהערנו את תשומת לבו של הפסיכולוג שהוא נגע בסמים,הפסיכולוג האמין בהתחלה שאין שום בעיה,לאחר כמה חודשים הוא שהה בכפר איזון בקסיריה כ-שלושה חודשים ,מצבו השתפר אך הוא המשיך לגעת בגרס ומריחואנה והוא המשיך לסבול מ-פרנויות,הוא טופל ב-רספירדל במשך כ-שנתיים,הוא אושפז פעמיים בבי"ח בטירת כרמל לאחר השהייה בכפר איזון,בפעם הראשונה הוא טופל ברספירל ובאישפוז השני הוא טופלב-LEPONEX וממשיך עד היום, לדעתי יש שינוי משמעותי בהתנהגותו ,אני לא יודעת אם ליחס את זה לתרופה הזו כי הוא ישן המון,מכונס בתוך עצמו ,הייתי מאוד מבקשת ממך ד"ר הידש האם תוכל לעדכן אותי לגבי תרופה זו. בתודה מראש

29/11/2005 | 19:29 | מאת:

לזוהרה הלפונקס היא תרופה מצויינת ונחשבת לטובה ביותר מקבוצת נוגדי הפסיכוזה (שגם הרספרידל שייך אליה), כמובן שהחסרון הוא בדיקות הדם שאני מקווה שהבן עושה. לכל תרופה ישנן תופעות לוואי והלפונקס עלולה לגרום לשינה מרובה. חשוב לבדוק האם השינה המרובה החלה לפני הלפונקס (כלומר אין קשר לתרופה), או שמבחינת הזמן הלפונקס גרמה לישנוניות הרבה ואז אולי אפשר לשנות במינון לפי ההמלצות של הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 22:13 | מאת: יסמין

מידע אודות תרופת הרסיטל

29/11/2005 | 18:28 | מאת: דו?רו?ן

קבלי קישור: http://drug.co.il/bygeneric.asp?gen_id=308&drugID=1205 http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

28/11/2005 | 21:24 | מאת: אלי

שלום ד"ר הידש שאלתי היא האם מותר לקחת עם סרוקסט כמה דברים במקביל איתו למשל אקטימייל בבוקר וצנטרום טבליה כל יום וכדור טבעי נגד פצעי אקנה שנקרא סבוקולם שמורכב בעיקר מחומצות אמינו ומרכיבים טבעיים אחרים האם זה בסדר?

29/11/2005 | 19:22 | מאת:

לאלי אני יודע שאין בעיה עם הצנטרום ואקטימייל, לגבי הסבוקולם איני מכיר. כל טוב דר' גיורא הידש

29/11/2005 | 19:27 | מאת: דו?רו?ן

באקטימל וויטמינים איו בעיה ,וקרוב לודאי שגם בכדור הטבעי נגד אקנה (צריך לראות מה המרכיבים הטבעיים ).

28/11/2005 | 21:16 | מאת: דורון

שלום ד"ר הידש יש לי שאלה בבגקשה מהו דיור מוגן? למי הוא מיועד? ומי שמקבל אחד הדבר משפיע על מקום עבודתו או להתקבל לעבודה או ללימודים מסוימים? האם הוא בשותפות או לבד? ואם אילו אנשים גרים איתם בשותפות? אשמח לקבל מידע על כך תודה רבה

29/11/2005 | 19:21 | מאת:

לדורון דיור מוגן הוא דיור שבו יש עזרה ולימוד של עבודות הבית, בישול, ניהול משק בית וכך הלאה. ישנם שני סוגים עיקריים, הוסטל שבו המסגרת מאוד מוגדרת, וישנו דיור מוגן בקהילה, כלומר דירה של אדם אחד או שניים והם מקבלים תמיכה על ידי עובדת סוציאלית ואם בית. בדרך כלל גרים מספר אנשים ביחד בדירה כדי לחסוך בעלויות של שכר הדירה אבל אם יש לך מספיק כסף אפשר לגור גם לבד. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 21:09 | מאת: ערן

שלום לדר הידש שמעתי עליך מאנשים על הפורום שאתה מחלק עצות נהדרות והייתי שמח לקבל אחד קיבלת המון אבל ממש המון פידבק חיובי דוקטור אני ערו בן 26. אני גם מטופל בתרופה נגד דיכאון אבל זה לא העניין. העניין הוא שאני ממש רוצה חברה. אבל אני ממש לא מצליח להשיג אחת והעניין הזה ממש מדכא אותי וגורם לי להרגיש ממש בדאון אני מנסה להתחיל עם בנות ואני ידידותי וכל אחת שאני מנסה יש חבר ואני ממש משתדל ולא הולך לי ואני כבר ממש מתייאש וגם המצב החברותי שלי לא כל כך בשמיים והייתי רוצה עוד חברים ויוצא לי לדבר עם אנשים ואנחנו מחליפים טלפונים ואני מתקשר אליהם אבל הם לא מתקשרים אליי חזרה זה נראה לי כאילו כולם מתעסקים בחיים שלהם ואין להם זמן אליי אנ יממש מקנא באנשים שיש להם חיי חברה מפותחים זה גומר לי את האנרגיה וממש מייאש אותי מה אפשר לעשות?

29/11/2005 | 16:12 | מאת: שרון

לערן, פנית אל ד"ר הידש אבל כשקראתי את שכתבת אז התחברתי לכל מיני דברים ורציתי לענות לך, מקווה שגם דבריי יעניינו אותך. דבר ראשון - ברוך הבא למועדון הפנויים-פנויות :) זה עובר על רובינו שאנחנו רואים מישהו/י שמוצאים חן בעינינו, מנסים להתחיל קשר וזה לא הולך. זה קורה המון, אתה ממש לא לבד! גם מבחינת ססטוס חברתי - בגיל הזה הרבה חברים וותיקים התפזרו לכל רחבי הארץ, איש איש לדרכו ולענייניו, הרבה פעמים מנסים להתחיל קשרים חברתיים עם אנשים חדשים - וזה משהו שמצריך השקעת אנרגייה, לפעמים הרצון הדדי לפעמים לא, זה גם מצב שנשמע לי מוכר. אם אתה מרגיש שאולי מה שקורה לך בחיים הוא שונה ממה שקורה לשאר האנשים אז אחת מהאפשרויות היא ללכת לטיפול כדי לברר מה קורה לך בקשרים עם אנשים. אפשר ללמוד בטיפול דברים חשובים על איך אתה יוצר קשר, למה דווקא ככה, ואיך עוד אפשר ליצור קשר פרט לדרך שבה אתה משתמש כעת. מקווה שתשמור על תקווה, גם ברגעים היותר קשים של בדידות כשהיא יכולה להיעלם לפעמים היא אח"כ גם יכולה לחזור... אני.

29/11/2005 | 19:18 | מאת:

לערן תודה לשרון ואני מצטרף לדבריה, צריך לזכור שגם אם יהיו לך עשרות חברים אתה מחפש חברה אחת שתהיה אתך, כלומר חשוב להמשיך לחפש ולהתאמץ ובסוף תמצא את הבחורה שממתינה רק לך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 20:58 | מאת: אורן

שלום ד"ר הידש יש לי בעיה אני לוקח סרוקסט 20 מ"ג בערך כבר שנה והכל בסדר השאלה יש לי לשאול היא האם זה יכול לפגוע במערכת העצבים מוח לב כבד כליות או משהו אבל אלעכשיו שאני בן 25 אלא נגיד בעוד 10 15 שנה עם המשך שימוש?

29/11/2005 | 15:49 | מאת: אקס-מן

עד שתקבל תשובה מד"ר הידש, אני לבינתיים יכול להגיד לך שאתה לא צריך לדאוג כי רוב האנשים שלוקחים סרוקסט (ותרופות דומות), לוקחים אותם למשך תקופה ארוכה, והתרופה לא גורמת נזק בשימוש לטווח ארוך. גם לא נזק עתידי. אקס-מן.

29/11/2005 | 19:16 | מאת:

לאורן כל התרופות מהקבוצה הזו לא גורמות לנזקים, כלומר לא פוגעותבאברים בגוף כמו כבד, כליות וכך הלאה. הפרוזק שהיא הראשונה קיימת בשימוש משנת 89, כך שיש אתן ניסיון רב מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש

28/11/2005 | 20:54 | מאת: אייל

שלום לך ד"ר הידש היקר יש לי שאלות שאני חייב תשובות בבקשה מהו התפקיד של עובדת סוציאלית? האם כל אחד יכול לפנות אליה? והאם היא רק מטפלת במקרים קשים של חולים אשר יש להם בעיות נפשיות כאלו ואחרות? ושאלה אחרונה אם בן אדם מבקש עזרה והוא לומד באוניברסיטה ויש לו מקום עבודה האם זה ישפיע איכשהו על מקום עבודתו או לימודיו? ובכלל האם זה כדאי?

28/11/2005 | 23:34 | מאת:

לאייל אולי היה יותר פשוט לכתוב מדוע אתה שואל. בכל אופן כיום פונים לעזרה אנשים שחושבים שיכול להיות טוב יותר, לא רק בגלל בעיות נפשיות חמורות אלא גם לשיפור איכות החיים, כך שהמגוון גדול מאוד. עובדת סוציאלית ברוב המקרים מטפלת בחלק הקהילתי של הבעיות, ישנן עו"ס סוציאליות שמתמחות גם בפסיכותרפיה ובחלקים הנפשיים. רק במקרים מאוד קיצוניים (מחלת נפש עם תוקפנות ואלימות ומסוכנות) עלולה להיווצר בעיה בלימודים או עם המעסיק. אני מקווה שקלעתי לשאלותיך. כל טוב דר' גיורא הידש