פורום פסיכיאטריה

האם יש לך משהו מרגיע לומר, או אולי לד"ר הידש?

העולם נגמר בני האדם רעים הרסנו את כדור הארץ מה מפחיד בזה ?

שלום, הדבר המרגיע הוא שאת אמורה לקחת מינון מאד נמוך ולכן רוב הסיכויים שלא תקבלי התקף לב וגם לא טרדיב דיסקינזיה. אני לא רואה בעיה שתקחי גאודון 20 מ"ג ליום או ריספרידל 0.5 מ"ג. ייתכן שיהיו לך תופעות לוואי קלות וחולפות. בד"כ לריספרידל יש יותר תופעות לוואי מגאודון. השאלה גם אם מדובר בטיפול זמני או בטיפול כרוני. בטיפול כרוני באמת חשוב לבחור תרופה מתאימה. למעשה את יכולה לנסות למס' ימים את שניהם ולהחליט בעצמך איזה מבין השניים גורם לך לתחושה יותר טובה ולבחור בו. זאת למרות שההשפעה העיקרית של התרופה היא רק אחרי מס' שבועות. בקיצור, תנסי, תראי איך את מגיבה לתרופות ואח"כ תחליטי.

שלום, הרספרידל היא בהחלט תרופה "עדינה" ובדרך כלל אין תופעות לוואי ובטח לא במינונים נמוכים, כך שאפשר להרגע ושיהיה בהצלחה. אל תנסי את התרופות על עצמך אלא תנהגי כפי שהרופא הורה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

היי אני יש לי בעיה אני מפתח לעצמי סרטים בראש ומפתח ומוציא מכל פרופורציות את המצב נגיד אני רב מילולית עם מישהו בכביש ישר אני נכנס לסרטים שהוא רשם תמספר ויחפש אותי ונכנס ללופ מלחיץ ומבהיל עד כדי שלא מתפקד-הצילו מזהההה ומה יכול לעזור לי? נ.ב אני נוטל ונלה 75מ"ל האם זה אמור לעזור? או צריך תרופה מיוחדת לסרטים הללו?

סביר להניח שאם אתה רב עם מישהו על הכביש הוא אכן ירשום את מספר הרכב שלך. היית אגרסיבי ואיימת מילולית, הוא גם יחפש אותך דרך תלונה למשטרה או כל דבר אחר, תלוי בחומרת המעשים וטון הויכוח ביניכם. תמנע מלהתכסח עם אנשים ותטפל בסיבה שגורמת לך הכנס ל"לופים".

ליוסי כנראה מדובר בתופעות של חרדה, הוונלה היא תרופה טובה נגד דיכאון וחרדות אבל בדרך כלל 75 מג' של וונלה הוא מינון נמוך מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

נפגשתי עם הפסיכיאטרית, ולאנאפרניל אני מוסיפה 0.5 (אולי עד 1 מ"ג) רספרידל במקום גאודון (ocd). עכשיו אני רגועה יותר בהקשר של הפרעות בקצב הלב, (אך מוטרדת יותר בקשר לטרדיב דיסקנזיה...מבאס שבכלל שמעתי על זה).

שלום, שניהם עלולים לגרום להפרעה בקצב הלב או לטרדיב דיסקינזיה (TD). אין סטטיסטיקות לגבי גאודון, כי היא בשימוש רק משנת 2002. היו מקרים של התקפי לב פתאומיים אצל אנשים שלקחו אנטי פסיכוטיים מכל הסוגים, כולל הישנים, רידזין, הלידול וכו'. רק רידזין זכתה לקבל קופסא שחורה עקב כך ולכן היא כמעט ולא בשימוש כיום. גאודון איננו יותר מסוכן מריספרידל ואין הבדל משמעותי בסיכון ללב בין השניים. ריספרידל מעלה פרולקטין וגורם לעליה במשקל, בנושאים אלה יש עדיפות לגאודון ולכן גאודון נחשבת לתרופה יותר מתקדמת מריספרידל אבל כנראה יותר חלשה ממנה (בטיפול אצל סכיזופרנים).

שלום, התשובה של דור היא מסוג התשובות שאני מתלבט האם למחוק אותן...., הן בהחלט עלולות לפגוע בשואל, אבל אני מקווה שלא נגרם נזק. כל תופעות הלוואי של רספרידל הן די נדירות ולכן אפשר לקוות שאת תרגישי בטוב ללא תופעות לוואי אבל בודאי שצריך להיות עירניים. מה ששכיח שרספרידל עלולה לעלות את הפרולקטין והגאודון עלולה לפגוע במוליכות בלב הרבה יותר מאשר רספרידל. טרדייב דיסקינזיה נדירה עם שתי התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, האם ניתן לחצות כדור זיפרקסה 5 מג' ? תודה, ויום טוב aviva

לאביבה הסיבה שאסור לחצות את הזיפרקסה היא שהתרופה רגישה לאור ונהרסת על ידי אור, לכן מעדיפים שלא לשמור את החצי השני. אם חייבים לחצות את הזיפרקסה צריכים להחזיר את החצי הנותר לנייר כסף ולשמור בארון סגור כך שלא נכנס אליו אור. באופן הזה ניתן לחצות את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מחפשת חומר בנושא חולי נפש ועבריינות. אני עושה עבודה בקרימנולוגיה אשמח לקבל כל מידע בנושא- ספרים, מאמרים, כתבי עת וכל דבר אפשרי אשמח מאוד לקבל סיוע בנושא ניתן גם לשלוח לי למייל [email protected]

חפשי בפורום פסיכוטרפיה. יש שם מאגר מאמרים של מנהל הפורום ד"ר רובינשטיין. יש לו סדרת מאמרים על הפרעות אישיות. הפרעת אישיות אנטי סוציאלית (או שיש לה שם דומה), היא זו שהלוקים בה הם בעלי נטיה לעבריינות. יש גם ספר בשם "פסיכיאטריה" מאת ד"ר חנן מוניץ הדן בהרחבה בכל סוגי מחלות והפרעות הנפש. חפשי בפרק על הפרעת אישיות.

פרופ' גיורא שוהם (קרימינולוג) כתב די הרבה על הקשר בין עבריינות לבין מחלות נפש. יש ספרים שהוא כתב גם בעברית. חפשי בסטימצקי או בחנויות ברשת.

אני מבין שלריטלין יכולה להיות השפעה של הגברת טיקים הנובעים מטורט. השאלה שלי האם יתכן שההשפעה בלתי הפיכה או שבכל מקרה היא מוגבלת לזמן נטילת הכדור וקצת אחרי זה?

הריטלין מעורר או מחמיר טיקים רק אצל אנשים שיש להם את הנטיה לכך. לכן זה לא קורה לכל אחד. הטיקים יכולים להתפרץ עם או בלי ריטלין. הטיפול בטיקים ניתן ע"י קלוניריט או ע"י אורפ. ניתן לקחת אותם יחד עם ריטלין. לכן טיקים איננה סיבה לא לטפל בהפרעת קשב אצל ילדים. אבחנה של טוראט היא יותר מורכבת ודורשת מס' תנאים מלבד טיקים. ל-2/3 מהילדים עם טוראט יש גם הפרעת קשב. ניתן לטפל בשתי הבעיות במקביל.

תודה לדור הידש

לד"ר שלום רב. הנני נוטלת אדרונקס 4 מ"ג+ציפרלקס 10 מ"ג. אני נורא נורא מרוצה מהאדרונקס הוא עוזר לדכאון,אך הוא מגביר לי את החרדות ונותן לי להזות במקצת במיוחד בלילה. האם יש כדור שיעזור לי לשלבו עם האדרונקס?כי אני לא רוצה להחליף אותו .אך החרדות מקשות מאוד.

במקום שתי תרופות ניתן לקחת תרופה אחת- מסוג SNRI- יש להן גם את ההשפעה המטיבה של הציפרלקס יחד עם האדרונקס. בקבוצה זאת נמנים האפקסור, איקסל וסימבלטה. תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך.

ללינור הצפרלקס עשויה לעזור נגד החרדות, תלוי כמה זמן את נוטלת אותו. כמו כן לפני שמחליפים את האדרונקס שמייטיב איתך אולי כדאי לשקול נוגדי חרדה (לורייוון או וואבן) באופן זמני. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 30 מטופל בליתיום עקב הפרעה דו קוטבית ומאוזן כבר כמה שנים, בגיל צעיר היו לי קשיים בסיכום חומר ובריכוז לפני בחינות תיכון ובאוניברסיטה, הצלחתי ללמוד יום יומים לפני כל בחינה וסיימתי בממוצע בינוני בעבודה אני עושה טעויות מפעם לפעם עקב מונוטוניות בעבודה וחוסר תשומת לב מספקת, בקשרים עם בחורות אני לא מצליח לפתוח רגשות,מאבד עיניין בקשר ומתקשה להתמקד, רוב קשרי קצרים, אני כמובן גם חושש ממחויבות בגלל חוסר בשלות. האם זה הפיך ויכול להשתנות, התחלתי כבר להשלים עם המצב. החלפתי 5 פסיכולוגים ב 7 השנים האחרונות, קשה לי להתמיד בפגישות כל שבוע עם הפסיכולוגית האחרונה החזקתי מעמד כמה שנים מאחר והגעתי פעם בחודש עד שהחלטתי להפסיק לבוא אליה, מאחר ולא ראיתי שיפור. אחרונה קיבלתי המלצה מפסיכולגית החדשה לעבור איבחון ADHD בטרם אתחיל טיפול אצלה,טענה שיש קשר סיבתי בין בעיות ריגשיות ל ADHD ורצתה לשלול או לא לשלול את זה,אבל הפסיכיאטר המטפל העדיף שאגיע אליו לאיבחון, גם עקב השימוש בריטלין בזמן מבחן TOVA שמגביר את תופעות הלוואי לאלו שצורכים ליתיום. אני מרגיש שנפלתי בין הכסאות ולא יודע מה לעשות? האם כל פסיכיאטר יכול לאבחן ADHD באמצעות שאלונים או שיחות? העיניין דחוף לי ואשמח לתשובה. ..

לאלמוני כל הכבוד לפסיכולוגית על כך שהיא מודעת להפרעות הקשב, אכן קיים קשר בין שתי ההפרעות למרות שהייתי נזהר לקבוע קשר סיבתי. לעתים הפרעת קשב מקשה על הפקת תועלת מפסיכותרפיה. כמובן שיש קושי בטיפול בהפרעת קשב כאשר ישנה הפרעה ביפולרית ברקע. אולידווקא טיפולים פסיכולוגיים המכוונים לטיפול בהפרעת הקשב יעזרו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. הזמנתי את גיסי להרצות באירוע שלי כי זה היה חלום חייו, ורציתי לרצות אותו נתתי לו במה. שכחתי לקחת בחשבון שהוא לעיתים לקוי בדיבור. בתחילת ההרצאה הוא גימגם ועשה פרצופים שניות ארוכות, וזה גרם למבוכה בקהל, לגיחוכים וחלק צחקו, ואני רציתי לקבור את עצמי באדמה מרוב בושה. נכון, הוא לא אשם, ואני לא מקנאה בו, ומתארת לעצמי איך הוא הרגיש. עתה, איך אני יוצאת מהבושה, ואיך אני צריכה להגיב כשאפגוש את האנשים האלה שנית, לי תמיד היה חשוב להרשים את האנשים, ותמיד היה חשוב לי מאז ומתמיד מה יגידו אנשים? אני טיפוס מאד פגיע. איך אני ממשיכה הלאה? אגב, אם האנשים לא היו צוחקים לא הייתי נפגעת מהגמגום שלו. - ענת.

לדעתי את צריכה להתבייש בזה שאת מרגישה בושה

לענת האנשים שצחקו זו בעיה שלהם, כנראה יש להם קושי להיות אמפטיים לאחרים או שהם היו נבוכים וביטאו זאת בצחוק. כנראה שהייתם צריכים קצת להכין את הקהל או להגיד משהו על מה שעומד לקרות וכך הייתם נמנעים מחוסר הנעימות. אכן הייתי שם את גיסך במרכז וכיצד הוא מרגיש ולא את הקהל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מטופלת בלמיקטל 300 מ"ג ותרוקטיל 50 מ"ג בגלל הפרעת מצב רוח כנראה ביפולר II. היום אני רוב הזמן בבית. עובדת במשרה מאוד חלקית שלא מצריכה כמעט יציאה מהבית. אני נשואה אך אין לי חברים רק ידידים באינטרנט. פעם הייתי יותר יוצאת אבל היום אני חרדה מכל יציאה מהבית במיוחד אם זה למקום חדש או להכיר אנשים חדשים. רציתי לדעת אם המצב הזה הוא תקין. אם השהייה בבית וההסתגרות הממושכת היא משהו שצריך להדאיג אותי או משהו שאם הוא לא מפריע לי אז אין צורך בטיפול בו... אני פשוט הפכתי לטיפוס מאוד חרד וזה מה שמדאיג אותי... תודה, אושו.

לאושו אכן חרדות והתנהגות הימנעותית עלולים לגרום למגבלות די קשות. הטיפול שאת מקבלת עוזר רק באופן חלקי לחרדות (הטרוקטיל) וישנם טיפולים טובים יותר. השאלה היא עד כמה היית טיפוס אחר ויוצאת מהבית ועד כמה ההסתגרות בבית מפריעה לך. ישנם טיפוסים רבים של אנשים ואין צורך "לשנות את כולם" כדי שיתאימו לסטנדרט מסויים. אבל את כותבת שהיית שונה וכנראה שבכל זאת ההסתגרות מדאיגה אותך? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, תודה על התשובה. לא הייתי ממש שונה, חוץ מהפעמים שהייתי בהיפומאניה... החרדות מאוד מפריעות לי. הייתי רוצה לצאת יותר מהבית ולא לפחד להכיר אנשים חדשים. זה טוב לי להיות בבית. אני רגועה יותר ככה פשוט חשבתי שאולי זה לא בריא לבחורה בת 28 להיות רוב הזמן בבית... האם התכוונת לכדורים כמו קלונקס וקסאנקס? אני לא לוקחת כדורים כאלו כדי לא להתמכר. תודה שוב, אושו.

כואב כבר להרגיש ואז חותכת,הכאב של הסכין כואב פחות הוא מכהה את הכאב של הלב. חותכת וחותכת עוד צלקת ועוד צלקת ועוד צלקת. איך מפסיקים את הפציעה העצמית? איך יגליד הפצע שהוא כל כולי? הולכת לפגישה עם הרופא שלי וטוב לי ולא עצוב לי. ואז אני חוזרת הביתה ושוב תהום. וסכין. ועוד צלקת.

טלי יקרה מחר אני הולכת להשתלמות על פגיעה עצמית. אני לא יודעת, אולי יהיו לי בשבילך תשובות? את כותבת מקסים. הבדידות היא הכאב הכי גדול, לא? כשהגוך כואב יש הקלה לנפש, והכאב הוא לפעמים באמת בלתי נסבל. תחזיקי מעמד, תמי.

לטלי קשה לשמוע שהכאב הפיסי הוא פחות מהכאב הנפשי אבל לצערי פעמים רבות כך זה. אני מאחל לך שתתחזקי, שהטיפול יעזור וגם שתמצאי קשר משמעותי וכולם יקלו עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחי של מאניה דיפרסיה, הוא מאושפז כרגע ומטופל בליתיום ובזיפרקסה. הזיפרקסה אכן עוזרת אך גם גורמת אצלו לתיאבון מוגבר מאוד ויש עליה דיי משמעותית במשקל. האם יש דרך לנטרל את תופעת הלוואי הזו? האם יש תרופה אחרת, שנחשבת טובה מאוד שאפשר להציע לו, גם אם אינה בסל הבריאות?

בהפרעה ביפולרית זיפרקסה ניתנת בד"כ רק כאיזון בשלב המאני ואח"כ אפשר להישאר עם הליתיום כטיפול יחידי. מכיוון שזה טיפול זמני אין צורך להחליף את התרופה כעת. אם ירצו לתת לו זיפרקסה באופן קבוע אז ניתן לשקול תרופה אחרת מאותה קבוצה. יש מס' אפשרויות.

לנו דר הידש המליץ על גאודון בגלל סיבה זהה, וזה עובד. לקח זמן אומנם להגיע למינון נכון ,אבל היום שישה חודשים אחרי , אני יכולה להגיד שאין עליה במשקל.לדעתי הזיפרקסה היא תרופה מצויינת אבל תופעןת הלוואי שלה לא מצדיקות וזאת אני חייבת לציין דעה אישית בלבד!

תודה למשיבים הידש

אני נשואה 10 שנים לגבר שתמיד צודק. הוא אלים מאוד מילולית. רק מילולית ואני והילדים מאוד פוחדים ממנו. אני אף נוטלת סרוקסט. אני הייתי חרדית עוד לפני שפגשתי אותו. תמיד חיפשתי גברים חזקים. אבי נראה היה לי חלש וכנראה חיפשתי תמיד גבר שירדה בי. אני תמיד פוחדת שהוא יעזוב אותי. אני מאוד כנועה. בחברה אני מאוד בולטת אהובה וכריזמזית. לידו אני כבויה. שנים כבר שלא ניסיתי לדבר איתו כי תשובותיו הן מהסוג: לא טוב לך אז תלכי הנה הדלת. כולם חושבים שאנחנו רומיאו ויוליה. אני בת 40. הוא בן 46. הסביבה מעריצה אותו. עבור חבריו הוא יעשה דברים שלעולם לא יעשה עבורי. אני אפילו לא אבקש. סה"כ הוא בעל טוב, נאמן, אב טוב, מסור , משקיע. אבל אנחנו בני הבית תמיד בודקים את מצב הרוח שלו ולפי זה פועלים בבית. אנחנו חוששים תמיד להרגיז אותו. אסור להמרות את פיו ואסור אפילו לחשוב אחרת. רק הוא יודע רק הוא צודק. הוא רודה רק באנשים הקרובים לו: הוריו, אחיו, אשתו, ילדיו, עובדיו. אנשים רחוקים יותר הוא מטפח כדי שיעריצו אותו. והם אכן מעריצים אותו. אני חושבת שהוא בכלל לא מכיר אותי. אי אפשר לנהל איתו שיחה מלב אל לב. זה תמיד נגמר רע. למדתי לשתוק ולהבליג. אנחנו יכולים לא לדבר שבוע - עד שהוא מתרצה. מה דעתך? אין מה לדבר על טיפול כי הוא הרי יודע הכל.

לדורית בכל המכתב שלך לא מצאתי סדק שדרכו אפשר להתקדם. טוב שאת מחזקת את עצמך, גם עם סרוקסט אבל כדאי לחפש גם דברים בחוץ, יתכן שאת עובדת ואם לא אז לחשוב על עבודה מחוץ לבית, אולי חברות וקשרים מקצועיים שיתנו לך סיפוק. כפי שאת מתארת את בעלך הדברים עלולים לבוא מחסכים רבים שהוא מנסה לפצות את עצמו או שאינו מסוגל להיות גמיש ובעל ביטחון עצמי. אבל לא אנתח אותו כי כמובן ישנן אפשרויות רבות. כל טוב דר' גיורא הידש

אודה לך אם תוכל להפנות אותי למידע לגבי זכויות החולה בתחום הטיפול הנפשי. כמו כן, למידע לגבי אתיקה של פסיכיאטרים בטיפל, מחוייבות לטיפול , הפסקתו וכו'.

ליעל צר לי על התשובה המאוחרת כנראה החמצתי את שאלתך. אין כללי אתיקה מיוחדים לפסיכיאטרים. יש את חוק הגנת החולה שהוא כללי, ואת כללי האתיקה של הפסיכולוגים אשר מתאימים לפסיכותרפיה ותוכלי למצוא אותם באתר של איגוד הפסיכולוגים הישראלי. אולי יעניינו אותך כללי האתיקה של העובדים הסוציאלים שנמצאים באתר שלהם. כל טוב דר' גיורא הידש

ליעל, מצורף קישור לכתבה בת 3 חלקים הדנה בנושא הסכמה לטיפול רפואי ברוח חוק זכויות החולה, שמופיעה באתר של איגוד הפסיכיאטרייה הישראלי תחת הנושא "רפואה אתיקה ומשפט". אולי זה יעניין אותך... http://www.mentalnet.org.il/article/?id=16a0505222905b75cd8f4e0c5339fd51 יום טוב, אני.

יש חוקים, אבל בשביל שהחוק יתקיים צריך ידע, מודעות, תבונה, דבר שלא תמיד קיים בקרב חולי נפש. יש למשל "חוק טיפול בחולי נפש" שמגדיר חלק מהזכויות, חוק זכויות החולה. יש חוקים מיוחדים נוספים שקשורים לטיפול פסיכיאטרי, שאינם חלים על טיפול רפואי שאיננו פסיכיאטרי, כמו תקופת צינון של 3 שנים בקשר אינטימי בין מטפל למטופלת, או בדיקה/טיפול/אישפוז בכפיה (רק בפסיכיאטריה ניתן לבצע בדיקה/טיפול/אישפוז בכפיה).

לדור גם ברפואה הכללית ישנם טיפולים נגד רצון האדם אבל כמובן שבמצבים מיוחדים של חוסר הכרה או כאשר מדובר בטיפול להצלת חיים ודרושים שלושה רופאים כדי לחתום על כך. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות מטופל בכדורים האם ניתן לעשות בדיקת סרוטונין על מנת לדעת האם יש לי חוסר בסרוטונין ,

ניתן לבצע בדיקת סרוטונין במוח רק עבור אנשים שמשתתפים במחקר. מדובר על דיקור של נוזל חוט השידרה. הבדיקה חודרנית וכואבת ואיננה מיועדת למטרות טיפוליות אלא רק במחקרים.

לרמי אין טעם ואין משמעות לבדיקה של סרוטונין במוח. תצטרך לחשוב על טיפול אחר, בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אולי אפשר להוריד את החרדות מתרופות או להעזר בשיחות ולהמנע מתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הטיפול של 400 מ"ג לרגקטיל, וואליום 10 מ"ג,20 מ"ג זיפרקסה ו10 מ"ג הלידול הוא זהה לטיפול של 200 מ"ג לרגקטיל, 10 מ"ג וואליום ו40 מ"ג הלידול?????..

התשובה חיובית. הדרך לחשב היא כזאת: לרגקטיל 100 מ"ג=הלידול 5 מ"ג=זיפרקסה 5 מ"ג. בשתי האפשרויות "הקוקטיל" שקול ללרגקטיל 1000 מ"ג, או הלידול 50 מ"ג, או זיפרקסה 50 מ"ג. המינון המקסימלי של לרגקטיל ליום הוא 1200 מ"ג, של הלידול 100 מ"ג, אבל של זיפרקסה הרבה פחות- 20-30 מ"ג בלבד.

כשאני בהתקף חרדה אני מרגיש את הניתוק מהמציאות.. האם אני סכיזופרני?

שלום, זה סימן שאתה חרד ולא סימן של סכיזופרניה. החרדה עלולה להופיע במליון צורות מבלבלות. כל טוב דר' גיורא הידש

מחבר: דנה תאריך: 26.11.2005 שעה: 01:19 ד"ר יקר, פורום תודה על תשובתך, על ההתייחסות. אני במשקל יתר (97 ק"ג) ובכלל לא עצמי מאז התרופות. לא מעניין אותי כלום ואין לי כוח לעשות כלום. הייתי אדם עם המון אנרגיות. אני כל היום יושבת וצריכה לנוח אני גם לא מזהה את עצמי יותר. לפני התרופות סבלתי מדיכאון חריף מאוד, אובדנית ועם התקפי חרדה קשים. לפני מספר שבועות החלטתי להפסיק עם התרופות, כי אני לא מזהה את עצמי יותר, ואין טעם להשאיר אדם אחר בחיים, כי האישיות שלי "מתה" כבר, גם אם הגוף עדיין חי. כעבור כשבועיים שלושה התחילו התקפי דיכאון חזקים, בכיתי כל הזמן ורק רציתי לגמור עם הסבל, בכל דרך, אך בגלל התקפי שנאה עצמית, מאוד השתוקקתי לאובדנות בדרך אלימה. אני לא מתיימרת לומר שאני אדם נורמלי. כדי לא לסבול אני נוטה לקחת 3 כדורי שינה במהלך היום, כך שאני קמה בצהריים למשמרת ערב (לעבודה), כשאני חוזרת, אוכלת ולוקחת עוד אחד כדי לישון, ובד"כ כשאני מתעוררת עוד אחד, כדי לא להיות ערה. בתוך תוכי אני יודעת שאני לא רוצה לחיות, כשהסיבה לא חייבת להיות פסיכיאטרית גרידא, אני יודע שבחיי היומיום אני עוברת התעללות נפשית קשה. שאלתי היא, האם ישנה דרך לשמור על האישיות, להמשיך להיות אנרגטית, להתעניין בדברים, בלי להיות אפטית, רובצת ושמנה, ומאידך לחיות ללא דיכאון וחרדות? ניסיתי את רוב סוגי התרופות, פריזמה הביא אותי להתקפי פאניקה איומים, ואני מתחילה להאמין שאין תרופה שיכולה להתאים לי. אני כרגע בפסק זמן שבין הונלה לאדרונקס. אני לא מחפשת משהו שישאיר אותי בחיים בכל מחיר לא משנה מה הנזק... מודה מאוד, דנה/לורי

לדנה האדרונקס עשויה להיות בחירה טובה שהיא מעוררת ואינה גורמת לעליה במשקל, כמובן שיהיה צורך לשנות את החשיבה ולחשוב על דברים שאפשר למלא בהם את השעות של העירות כי שינה לפעמים היא גם בריחה. אם המצב מאוד קשה ואין תגובה לטיפול אפשר לחשוב לכיוון של אישפוז יום בבית חולים כללי, אני יודע שזו אפשרות לא קלה אבל לעתים אין ברירה. כל טוב דר' גיורא הידש

אוקיי, איך אני נכנסת לאישפוז יום? אני פשוט מגיעה לבית החולים, לרופא משפחה, או פסיכיאטר שייתן המלצה? האם הם יכולים גם לא לקבל אותי? ולא פחות חשוב - אם אני נמצאת באישפוז, איך אני יכולה להמשיך להתפרנס? האם טיפול בניזעי חשמל יעזור? מאוד מודה לך, דנה

שלוםרב, בת 38 מטופלת בשלושה ילדים קטנים כולם מפונקים ושובבים. מנהלת בית מטופח מכניס אורחים חמים ונעים.היום נמצאת במצב שהימים שלי מתארכים והלילות מתקצרים המון מטלות המון אחראיות שיגרת יום שלי נראה כמו בסיס אימונים , עוברת ממטלה למטלה יום אחר יום הילדים רבים לחץ ומתח בלתי פוסק רב שעות היום . תמיד רציתי ילדים ותמיד נהניתי מהם אני אמא מאוד מפנקת מאוד מעניקה אך לא רק לילדיי גם רעייה טובה אוהבת ומפנקת גם בת טובה אך בסוף היום אני נשארת מרוקנת ומותשת שבעצם לא עשיתי שום דבר למען עצמי במהלך היום.פעולות אלמנטריות כמו שיחת טלפון קריאת עיתון, אמבטיה בית שימוש, מופרעות באופן קבוע על ידי הילדים. יש ימים לאחרונה שאני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. אמרתי לבעלי שאני מעוניינת להתייעץ עם רופא ,על מנת לקחת כדורים לדיכאון לעצבים אך הוא מסרב בתוקף לשמוע על כך.גם לי יש הסתגויות מלקיחת כדורים באופן שוטף אך אני מרגישה שאיכות החיים שלי נפגמה . אני חסרת חיים חסרת עניין. רב הפעולות שלי הן שיגרתיות וחלה שחיקה אמיתית בכוחותיי. האם אני יכולה לתאר מצב זה לרופא המשפחה ולקבל ממנו מרשם מתאים או שמא אני חייבת לפנות לפסכיאטר לאיבחון.אני מרגישה שאני צריכה הקלה אך איני נמצאת בדיכאון במשמעות הפתלוגית. אשמח לשמוע חוות דעתך בנושא. תודה מראש.

להילה חשוב מאוד שאת מודעת למצבך הנפשי וחושבת להקל על עצמך ועל משפחתך. עם זאת ההחלטה האם להתחיל בטיפול תרופתי או שהדברים תחת שליטה ועדיין מוקדם לכך היא שאלה מאוד יחסית. לשמחתי כיום יותר ויותר רופאי משפחה מודעים להפרעות הנפשיות השכיחות של דיכאון וחרדה והם בהחלט יכולים וגם מטפלים, כך ששווה לנסות ולפנות לרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום והנה עבר עוד יום, ועברה עוד פגישה עם הפסיכולוגית שלי, וגם הייתי אמור לצאת לבליינד דייט, אבל לא היה לי חשק אז ביטלתי, והתחלתי לקרוא את ספרו של ז'ורז' פרק, "החיים- הוראות שימוש", התחלתי מהאמצע משום מה, נראה לי שאני אתחיל עכשיו שוב פעם מהתחלה. היא מדברת יחסית הרבה הפסיכולוגית שלי, שלהפתעתי גיליתי היום, שהיא ממש מבוגרת וגם שהיא פרופסור. העובדה הראשונה נתגלתה לי כשהיא סיפרה לי על רשמיה מספר שהיא קראה לפני ארבעים שנה, שמה שאמרתי הזכיר לה אותו, והעובדה השנייה נתגלתה לי כשהיא הביאה לי קבלה, שהיה רשום בה התואר שלה. לא שזה ממש עושה איזה שינוי משמעותי. על מה בכלל דיברנו אני כבר לא זוכר...התחלתי את הפגישה בכך שסיפרתי לה שהייתי עם שלושה בחורים שונים בשבוע האחרון, אבל בכל זאת לא דיברנו על זה. דיברנו על החיים, על כך שהיא מרגישה ממני, שאני לא מוכן להיפתח אליהם, שאני איכשהוא מסויג, מפחד לתת את עצמי. אלה ממש לא המילים שלה. אני לא זוכר בדיוק מה היא אמרה, זו ממש פרשנות שלי. היא שאלה אותי כמובן אם גם אני מרגיש ככה. אני ניסיתי להסביר, שאין לחיים שלי משמעות שאין טעם, כמו שהסברתי פעם למישהי בפורום. היא תהתה אם אפשר לחיות כך, ואכן אמרתי שהדברים כבר הגיעו לקיצוניות של ניסיון אובדני. אחרי שהפגישה נגמרה, עישנתי סיגריה ליד ספסל וראיתי אותה מטיילת לה סביב עצמה בחצר הקטנה שמחוץ לקלינקה שלה. האם היא חשבה על השיחה שלנו? היא אמרה שמעניין לה לדבר איתי... היא אמרה לי גם שהחיים שלי העלובים הנורמטיוויים הם גם הישג. יש בזה משהו, בקלות הייתי יכול להיות מאושפז עכשיו, עוד יותר בקלות הייתי יכול לעבוד בעבודה מוגנת ולגור בדיור מוגן. ואני גם קורא וחושב. ויוצא ושוכב. ובכל זאת החיים שלי ריקים ממשמעות. מה הטעם של כל זה? בשביל מה? קופסאת סיגריות ליום,ספרים, זיונים, לקום בבוקר או בצהריים, עבודה, לשלם חשבונות, לצאת, להיכנס, להניע את שישים וכמה הקילוגרמים שלי ממקום למקום. בשביל מה כל המשחק הזה? ובתוך כל זה להרגיש ריקנות, סתמיות, להרגיש שהכל היינו הך, שבאותה מידה אני יכול לשקוע, להתאשפז, למות, וכל הסחרחרה המפותלת הזו תשאר אותו הדבר? אולי עם קצת יותר צער לקרובים אלי. טוב, זהו, לילה בטו מיכאל

אין לי מושג מי אתה.... וזו פעם ראשונה שלי בפורום הזה, וההודעה שלך היא הראשונה שקראתי פה. ואני אפילו אוסיף שאני בדר"כ לא מגיבה, רק קוראת. אבל הפעם אני חייבת.... אני יושבת מול המסך ומנסה לנסך את מה שהדברים הקצרים שלך גרמו לי להרגיש. ועוברת עוד חצי דקה ועדיין אין לי מילים... תסתפק בזה שעושה רושם שאתה בחור ממש ממש מקסים. שעולות לי דמעות. אשמח אם תכנס לפורום "בריאות הנפש" של ynet ותקרא מה כתבתי שם... אם בא לך לשבת על האינטרנט במקום הבליינד דייט... :)

מיקי האהוב ממשיכה את דבריה של בת 21. אתה כל כך אהוב כאן אצלינו בפורום. אתה איש מקסים, כותב מקסים, ולפחות כאן בפורום אתה מאד נפתח. וזה לא מובן מאליו להיפתח כך, לשתף כך, לתת את עצמך לאחרים בדרך הזאת שמרגשת אותנו וגורמת לנו להתבונן פנימה ולהתחזק מדבריך. אם זו לא משמעות, מהי משמעות? זה שאתה סובל, זה בהחלט ניכר. ריקנות היא סבל קיומי עז. יחד עם זאת, אני מרגישה שאנחנו כאן בפורום צריכים לכתוב את הכאב שלנו החוצה. כי כולם זקוקים למקום לכאב. וכתיבה היא מקום כזה, והיא יוצרת הקלה, לא רק אצל הכותב אלא גם אצל הקוראים. האם היינו יכולים לפרסם רשימות שכותבים אנשים בפורום, באיזה ספר שיתפרסם? ספר אנונימי, עם השמות האנונימים שלנו, שלא יחשוף אותנו אבל יוציא קצת לעולם את הכאב הענק שאיתו אנחנו מתמודדים יום יום שעה שעה? אני חושבת שזה ייצור לנו סוג מסויים של משמעות. שאנשים בחוץ ידעו, יבינו כמה קשות המחלות שלנו, כמה קשים הם החיים ללא משמעות. מה דעתך? מעניין אם דר' הידש היה מוכן להרים את הכפפה ולפרסם אותנו קצת, בעילום שם... שלך, תמי.

מיכאל יקר, דבריך נוגעים באנשים רבים בפורום זה, גם אם אינם מגיבים. בשאלותיך והגיגיך על משמעות החיים אתה לוקח אותנו למקומות מעניינים ומאתגרים. מאחלת לך שעם היכולת להתמודד עתה עם משימות היומיום, תגלה את ההנאה וההנעה בחיים "רגילים" אליהם תיצוק את המשמעות המתאימה לך. יום טוב aviva

שלום רב, האם בבדיקת דם או שתן יכול להתגלות שימוש בתרופת הפבוקסיל? בתודה מראש, רני.

לרני, לא, לא ניתן לראות שימוש בפבוקסיל בבדיקות דם ו/או שתן שגרתיות. דנה

לרני תודה לדנה ואני מצטרף לדבריה כל טוב דר' גיורא הידש

בן 42 לאחר תאונת דרכים סובל ממתח וחרדה וכן מדיכאון מטופל מזה כ5 חודשים בציפרלקס בתחילה 10 מ.,ג וכעת 20 מ.ג התרופה עוזרת היטב לדכאון ולחרדה אך לאחרונה גורמת לירידה חזקה בחשק המיני עד אי זיקפה האם התופעה מוכרת האם להפסיק את התרופה בתודה

לחיים לצערי מדובר בתופעת לוואי מוכרת ולא חביבה. כמובן שכל שמוש בתרופה או הפסקה תלויה במאזן של חיוב ושלילה. כלומר ההשפעה החיובית של התרופה מול תופעות הלוואי. כדאי לחשוב על נקודה זו עם הרופא המכיר אותך, אפשרות נוספת היא להחליף תרופה אבל גם כאן ישנם סיכויים וסיכונים. כל טוב דר' גיורא הידש

בס"ד אני סובלת מגלי דיכאון כבר 4 שנים. ניסתי מספר כדורים :סרוקסט,פבוקסיל,רמרון,פלוטין,רסיטל וכעצ ציפרלקס כמה שבועות. ועדיין אין שיפור משמעותי אני לא עובדת כבר 3 חודשים.אני בת 34 בקרוב,ואני מורה ויעצת חינוכית. הרופאים הציעו לי להוסיף כדור מסוים לחיזוק מהסוג נגד מניה דיפרסיה.יש לציין שהייתי בטיפול פסיכולוגי וכן בהיפנוזה .האם כדאי לקחת כדור נוסף?יש לציין שאני חוששת להשמין. מה עלי לעשות עלמנת לצאת מהדאון? בכבוד רב,ותודה. ים

לים אכן מקובל להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים כמו דלפלפט, טגרטול או למיקטל. כל התרופות שאת נטלת פרט לרמרון הן מאותה הקבוצה, איני מבין מדוע לא שינו ונתנו לך תרופה מקבוצה שונה כמו האפקסור או הצימבלטה? כל טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי מרשם לטופמקס למניעת מיגרנות (אני סובלת גם מחרדה ונוטלת סרוקסט 40 מג) בדקתי באינטרנט את תגובתם של פציאנטים הנוטלים את התרופה ורובם מספרים על תופעות לוואי רבות ואף שרופאים רבים בארה"ב מכנים את הכדור stupidmax. שוכחים מילים, ויש עוד הפרעות קוגנטיביות. אני חוששת ליטול את הכדור כי גם הסרוקסט שאני נוטלת כבר שנים גורמת לי spaciness וראש תפוס וכל מיני תופעות אחרות. מה הניסיון שלך לגבי חומרת תופעות לוואי של טופמקס??? תודה רבה על כל מידע שתוכל לתת לי.

לטופמקס יש לא מעט תופעות לוואי כשאחת מהן זאת ירידה במשקל. זאת תופעה לא רצויה מבחינתך? בכל אופן, זה נחשב לטיפול מתקדם במגרנות ואין סיבה לא לנסות אותו, כאשר הוא ניתן לטיפול במגרנות, או לטיפול באפילפסיה, ע"י מומחה בנוירולוגיה. לגבי אפשרויות טיפוליות אחרות במגרנות, תוכלי לדבר עם הנוירולוג שנתן לך את הטיפול. אגב, סרוקסט גורם לכאבי ראש בשכיחות גבוהה ולכן מומלץ לשקול עם פסיכיאטר להחליף אותו בתכשיר אחר.

להדס תודה לדור ואכן כדאי לבדוק קודם כל האם מקור כאבי הראש הוא הסרוקסט? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש בת 42, נשואה + 4, בעקבות משבר חמור במערכת הנישואין פניתי לטיפול אצל פסיכיאטר ופסיכותרפיסט , מנהל מחלקה. בגלל אירוע של בגידה ממושכת נפלתי לתוך דיכאון וקיבלתי בתחילה אפקסור 225 מ"ג והתחלנו בגירושין והייתי הולכת לטיפול אחת לשבוע. אחרי שנה בעלי סיים את מערכת היחסים שהייתה לו במשך 7 שנים !! והחלטנו לחזור. הוא מצטרף אלי לשיחות ולפני יומיים גיליתי שהמטפל שלנו גרוש ומאז החלטתי לסיים את הטיפול ואני בבלגן גדול. אתה יכול לעזור לי? אני יודעת שאין שאלה ספציפית וברור שתאמר שחייו הפרטיים הם לא ענייני אך בכל זאת הדבר מפריע. בברכה ותודה מירה

למירה כפי שאת כותבת את יודעת את התשובה, השאלה המעניינת יותר היא מדוע זה כל כך מפריע לך, אם תפרטי אולי אוכל להוסיף לתשובתי. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על ההתיחסות. זה מפריע לי בגלל שאני כל הזמן חושבת שהסיבה שהמטפל התגרש היא גם בגלל מישהי אחרת ואולי גם לט היה רומן מחוץ לנישואין, ואני מאבדת את האמון בקלות גדולה אחרי פרשת הבגידה של בעלי שנמשכה מתחת לאפי 7 שנים!! ובגלל האמון שהיה לי בו כלל לא חשדתי. עצם העובדת היותו של המטפל גרוש אינה גורעת מכישורי הטיפול שלו, אבל אני לא יכולה להמשיך לתת בו אמון כשאני חושבת שאולי הוא בדיוק כמו בעלי, שקרן ולא אמין והוא גם הוא יבגוד באמון שאני נותנת בו. תודה רבה מירה

שלום דר' הידש, לאחרונה הוצא הסרוקסט מסל הבריאות של קופ"ח כללית. במקום זה יש פאקסט או פרוקסטין. אני נוטלת מזה שנה וכמה חודשים סרוקסט, וכרגע אני על חצי כדור. האם נטילת פאקסט במקום עלולה להוות בעיה? או שזה לא משנה ולא יהיו תופעות לוואי או שינויים? אודה לך על תשובתך רחלי

הייתה שאלה דומה לפני שבוע בערך, את יכולה לקרוא את התגובות לה בכתובת הזו: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/657/xFT/483999/xFP/483991 נ.ב. חצי כדור של 20 מ"ג ליום? 10 מ"ג ליום זה לא מינון שנחשב מועיל.

לרחלי אכן מדובר באותה תרופה אבל מבתי חרושת שונים. הקישור שאקס-מן נתן עונה על שאלתך בהרחבה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אקס-מן, אמנם מינון של 10 מג' סרוקסט הוא נמוך, אבל אני מרגישה מצוין. ניסיתי לרדת לרבע כדור, והרגשתי זוועה...... כל טוב,רחלי.

מה ניתן לספר על התרופה הזאת? מאיזו משפחה היא? SNRI? SSRI? הכי חשוב מהם התופעות לוואי השכיחות שלה? כמו מרוניל? כי אני נורא סבלתי מהמרוניל 225 מ"ג ליום. (עצירות, יובש בפה, דופק מהיר) האם היא פוגעת במין? או רק מעכבת אורגזמה?

cymbalta יש הרבה אינפורמציה בפורום זה. תעשה חופוש לפי סימבלטה, צימבלטה או cymbalta

לעודד מדובר בתרופה נוגדת דיכאון מקבוצת ה SNRI, כלומר פועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. התרופה מומלצת במיוחד לאנשים הסובלים מתופעות גופניות יחד עם הדיכאון. כמובן שיש ברשת חומר רב נוסף. כל טוב דר' גיורא הידש

האם התופעות הבאות ידועות בהקשר לויפאקס והאם הן אמורות לעבור\הפיכות\לא גורמות נזק פרמננטי (ותוך כמה זמן נחשב לסביר): 1) בעיית מיקוד ראיה (קושי לקרוא, לראות טלויזיה, להסתכל על משהו יותר מזמן קצר) 2) הידוק לסת 3) דימום בין-וסתי כשויפאקס נלקח עם גלולות נגד הריון

שלום, לעתים מדובר על יובש בעיניים ולא בעית מיקוד, את הבעיה הזו טיפות עיניים עשויות לפתור מה שנקרא "דמעות מלאכותיות", פשוט מרטיבים את העיניים. מתח עלול לגרום למתח גם בלסתות. דימומים עלולים להיות תופעה נדירה של ויפקס אבל סביר יותר שמדובר בבעיה גניקולוגית עם או בלי קשר לגלולות. כל טוב דר' גיורא הידש

נראה לי ,שאני בדיכאון גדול.ראש מתפוצץ וחרדות.אני מרגישה כאלו עוד שניה אני מתפוצצת מההרגשה הרעה הזאת.הכי גרוע שאני בהריון והתרופות לא עוזרות לי.

אילו תרופות את לוקחת? האם את משלבת טיפול פסיכולוגי? אולי כדאי לך לקחת דווקא משהו טבעי נגד הדיכאון, כמו אומגה לייף.

אני לא מבינה רק דבר אחד.איך אפשר לחיות ככה?איך?כל הזמן להיות בחרדה!!תרופות לקחתי כבר בכמויות וכל מני סוגים (כמובן,בהסכמת הרופא),אבל שום דבר לא עוזר.עוזר לי קצת וזהו.האם ישנה דרך אחרת?למה אני סובלת כל כך?האפ זה יעבור?בא לי פשוט למות!!כי לא נשארה לי תקווה שפעם אני יהיה נורמלית!אפילו עם תרופות!!!בנוסף להפרעות חרדה אני סובלת עכשיו מהדיכאון.

מציעה לך הדבר עם רופא המשפחה או נשים שלך. מותר לקחת סרוקסט בזמן הריון אך לא כדורי הרגעה לפי ידיעתי. הרגישי טוב !!!!

שלום, כנראה מדובר בדברים מורכבים ולכן בדרך כלל אני ממליץ לעשות רשימה של כל מה שעברת ולהגיע לחוות דעת שניה אצל אחד המומחים הבכירים בארץ. כמובן שצריך לשקול גם את האפשרות של שיחות. כל טוב דר' גיורא הידש

אם מישהו מכיר את התופעה ויכול לפרט... תודה!

בי פולר 2 מאבחנים כשיש אפיזודה קלה יותר של דיכאון והיפו מאניה בניגוד לבי פולר שבו האפיזודה המאנית חריפה יותר לפעמיםים מאבחנים בי פולר 2 ואחר כך יש אפיזודה מאנית ואז רק קוראים לזה בי פולר כמו שקרה אצלנו את יכולה לחפש בגוגול תחת מאניה דיפרסיה אם את קוראת אנגלית יש המון חומר http://www.bipolarworld.net/ http://www.bipolar.com/?a=131

תודה דר' גיורא הידש

שלום וערב טוב אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי מדברת לעצמי מול הראי? מעלה סיטואציות שונות בראש ומריצה אותם מול המראה? האם זה נורמלי? עשיתי את זה מאז ומתמיד ולא מצאתי משהו מוזר אך לאחרונה החלו לעלות בי תהיות? אשמח לתשובתך המקצועית וכמובן, האם הנושא דורש טיפול?

אחותי, אם לדבר מול הראי לא היה נורמלי אז כל העולם היה דפוק כי כולם מדברים מול הראי(בשלב זה או אחר) ומי שלא מדבר מול הראי, אולי כדאי שיתחיל- ואז דברים יראו אחרת בשבילו

תודה רבה הגר

שלום, אכן פעמים רבות זה תקין אבל עלול להיות גם סימן להפרעה נפשית. אם את עושה זאת הרבה מאוד זמן בשבוע כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב דר' גיורא הידש אני בת 29 ומזה כשנה סובלת מהתקפי חרדה שלווה בדיכאון קל. אני מטופלת כשבעה חודשים ברסיטל ההעלתי בהדרגה מכדור אחד ל -2 כדורים בהמלצת הרופא ביום. אני עדיין מתעוררת כל לילה לפעמיים עם התקף קל שמלווה בדפיקות לב מואצות ובחילות חזקות. יש לציין התחלתי לקחת כדורים (נירבקסל) נגד בחילות בהמלצת רופא גסטרו ואני כרגע גם בסידרת בדיקות במערכת העיכול בעיקבות יציאות לא סדירות. בפגישה האחרונה עם הפסיכיאטרית היא המליצה לי להחליף את הכדור הרסיטל באפקסור ונלה מאחר ואני עדיין מתעוררת בלילות, הרופאה גם טוענת שבד"כ התקפי החרדה אמורים להיות בימים ולא בלילות כמו שלי זה קורה, יש לציין שאין לי התקפי חרדה ביום, היו לי מס פעמיים בודדות לפני שלקחתי את הכדורים. שאלתי היא האם כדאי לי להחליף את הכדורים? ואם כן, האם אתה ממליץ דווקא על הכדור הזה בעוד שקראתי שתופעות הלוואי שלו מלוות בבחילות ובהפרעות שינה שמזה אני סובלת כרגע. אודה על תשובתך

למיכל אכן אין זה שיגרתי שהחרדות ימשיכו ויהיו דווקא בלילה וטוב שאת עוברת בירור גופני. איני יכול לתת לך המלצה ספציפית אבל עקרונית יש לחשוב על החלפת התרופה כאשר תרופה מסויימת אינה פותרת את כל הבעיה. האפקסור שונה במנגנון הפעולה מרסיטל ולכן יש הגיון לעבור לאפקסור אשר עשוי להיות יעיל יותר. איני צופה יותר תופעות לוואי עם האפקסור מאשר עם הרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ברצוני לברר מספר דברים ואשמח אם תוכלו להדריך אותי מזה תקופה אחרונה לאחר שהתברר שאדם מאד קרוב אליי יש לו סרטן ונותרו לו באחוזים שנים ספורות התחלתי לפחד מכל מיני דברים מה יהיה איתו מה יהיה איתי ואני חולמת סיוטים מסויימים על טרור ולעיתים נכנסת למועקה פנימית.אני בחורה מאד רגישה מתעסקת ברפואה. ויתכן שאני זקוקה לטיפול תרופתי? אין לי הלוצנציות חלילה או מחלת נפש כלל אך סובלת מדאגנות יתר מה לעשות? אשמח לקבל את הצעתך

היי, עד לתשובה של ד"ר הידש, אני יכול לענות תשובה לא מקצועית. השאלה היא האם החרדות גורמות לך לפגיעה משמעותית בתפקוד הרגיל בתחום אחד לפחות בחיים - אז יש מקום לשקול פנייה לפסיכיאטר לצורך קבלת טיפול תרופתי. מהתיאור שלך לא נשמע לי שאת זקוקה לטיפול תרופתי. אולי תשקלי פנייה לטיפול פסיכולוגי רגיל בגישה דינאמית. אקס-מן.

לקרן כולנו מפחדים ממחלות ובטח מסרטן (אפילו השם מפחיד) וכאשר אדם קרוב חולה אז ישנה הרגשה ש"זה מתקרב אלינו". כך שהחרדות שלך מובנותוטבעיות. אם הדבר קשור לפחדים מוגזמים למחלות אפשר לחשוב לכיוון של שיחות תמיכה. כל טוב דר' גיורא הידש

היי, נטלתי קלונקס 2 מ"ג לפני מס' ימים. מחר יש מסיבה ואני אמור לשתות אלכוהול. ידוע לי ששילוב של בנזו עם אלכוהול קטלני ביותר. הבעיה היא שקלונקס הוא בנזו ארוך טווח. האם יש סכנה שאשתה מחר אלכוהול למרות שכבר חלפו מס' ימים? אחרי כמה ימים שלקחתי קלונקס אני יכול לשתות? 2.לדור-מה עם המאמר של פרופ' זמישלני.?

1. קלונקס משפיע ל-48 שעות. 2. אם אתה רוצה את המאמר פנה אלי במייל. ביי

לעמית אחרי הפסקה של 48 שעות הרמה של קלונקס בדם נמוכה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אם מאניה דיפרסיה היא עניין תורשתי, ואני מסרבת לקחת כדורים, האם זה מוסרי להיכנס להריון ולעשות ילדים? תודה רבה

לדלילה לי יש מאניה דיפרסיה, יש לי שתי בנות, ואני מתכננת עוד. השאלה שלך מורכבת לדעתי משתי שאלות- אחת, הסיכון שהמחלה שלנו תעבור לילדינו, ושתיים- הקושי לגדל ילדים עם המחלה. לגבי התורשה, הסיכוי הוא לא מאה אחוז, ואפילו קטן בהרבה, ובכל מקרה אין לנו ממש שליטה על איזה גנים יעברו לילדים שלנו ואיזה לא. גם לו ידעתי שהילדות שלי יהיו חולות, לא הייתי נמנעת מלהביאן לעולם ולגדל אותן. לא הייתי מוותרת על החוויה הכי משמעותית בחיים שלי שהיא להיות אמא. על העונג הצרוף שבלגדל אותן, עם האתגרים המרובים שזה יוצר, והמחוייבות העצומה לבריאות שזה מביא. היום את לא לוקחת תרופות, אבל יתכן שתחליטי אחרת שתהיה לך משפחה. כי משפחה היא יציבות. ילדים צריכים יציבות, ואת כאמא תרצי יציבות, ותעשי כל מה שתוכלי כדי להשיג אותה, גם בזכות ילדיך. הבנות שלי מאד עזרו לי במשבר הדיכאוני- היפומאני אחרון שהיה לי אחרי שהקטנה שלי נולדה. אני רציתי למות, אבל המחוייבות שלי אליהן החזיקה אותי בחיים. החובה שלי לטפל בהן הכריחה אותי לטפל גם בעצמי. והיום, שנתיים וארבעה חודשים אחרי, אני כל כך מודה להן ולעצמי על הבריאות שיש לי עכשיו. אני חושבת שזה מוסרי להביא ילדים אם מתחייבים לעשות כמיטב יכולתינו לגדל אותם נכון. כמובן שנעשה טעויות, יתכן שהמחלה תפגע ביכולות ההוריות שלנו בגידול, אבל תמצאי הורה אחד שלא עושה טעויות. חיה כזאת לא קיימת. ולא להביא ילדים כי אנו עלולים לפגוע בהם- לדעתי זו טעות גדולה, בשבילך, ובשביל הילדים שלך שרוצים להיוולד... מאחלת לך בריאות ופוריות... תמי.

לדלילה תודה לתמימי ואני מצטרף לכל מילה כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש וכל בעלי הנסיון, האם יש התייחסות טיפולית תרופתית שונה אם מהלך המחלה מתחיל בדכאון או במניה? האם הקושי לייצב את מצב הרוח והתנודות החריפות והמהירות בין שני הקטבים עם השינויים התרופתיים, מעידים על חומרת המחלה בהמשך? תודה ושבוע טוב ומיוצב לכולנו aviva

לאביבה אין התייחסות שונה למהלך המתחיל במאניה או בדיכאון. תנודות חריפות ומהירות מעידות על קושי באיזון ומחלה קשה יותר, יש המכנים אותה rapid cycle ופעמים רבות יהיה צורך במינון גבוה יותר של תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ירדתי במינון של המרוניל מ-225 ל-150 אך פעם כשהייתי נחה בצהרים הייתי נרדמת\ כמו תינוק היום אני נחה קצת בצהרים לא נרדמת וקמה עייפה ומטושתשת האם הפיתרון הוא לעלות את המינון כי התיעצתי עם הרופא והוא לא מציע לי לעלות מינון בגלל שינת צהרים. האם עדיף לחלק את המרוניל והקלונקס בבוקר והשאר בערב או בוקר וצהרים מה אתה אומר? תודה על התשובות ושבוע טוב

לגלית אכן אין הכרח לישון שנת צהרים, תתיעצי עם הרופא המטפל האם כדאי ליטול את הקלונקס והמרוניל בצהריים ובערב? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, איזו תרופה אני יכולה לשללב עם האדרונקס אם הוא טוב מבחינת דיכאון אבל לא מבחינת החרדות? האם ציפרלקס טובה לכך? שבת שלום, לורי

ללורי ציפרלקס עשויה לעזור אבל קודם הייתי מנסה תרופות הרגעה כמו לוריוון או וואבן באופן זמני ורק אחר כך לעבור לתרופה שנוטלים באופן קבוע כמו הציפרלקס, בכל אופן הרופא שמכיר אותך טוב ביותר הוא יקבע. כל טוב דר' גיורא הידש

אתה מכיר אותי יותר טוב ממנו. הוא ראה אותי רק פעם אחת ל - 20 דקות בהן עניתי על השאלות ששאל, לרוב אינן קשורות לחרדות או לדיכאון (חוץ מלומר שהם קיימים) בלי מלל חפשי.. אני שמחה שאתה פה. תודה, לורי

שלום לכולם. קיבלתי תרופה בשם פלוטין לפתרון בעיית OCD מחשבתי ולא טקסי כלל. האם התרופה יעילה למצבי?מתי תתחיל השפעה לנושא הכפיתיות?ברצוני לציין שאיני סובל מדיכאון ,רק מעט מחרדות בעקבות בעייתי הקשה והמטרידה שאינן עוזבות אותי מבוקר עד לילה... תודה מראש לכולם אשמח לשמוע ממי שהתנסה בעניין

לניר מחשבות טורדניות שייכות לקבוצת החרדות, הפלוטין בהחלט עשוי לעזור לכך אבל זה לוקח זמן ולעתים יש צורך לעלות במינון. כך שהתחלת השפור צפויה אחרי חודשיים שלושה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום בחודשיים האחרונים הייתי לוקח כדור אחד של פאקסט כל יום, לא הספקתי לחדש את המירשם (ייצא לי לחדש אותו רק ביום ראשון), ככה שעברו כמה ימים מאז הכדור האחרון שלקחתי ויש לי הרגשה מוזרה כזאת, מעין סחרחורות שכל יום הולכות ומתגברות, האם זה נורמלי?

לאיתי מדובר בתופעות של ירידה מהירה מדי של הסרוטונין במוח, מיד כאשר חידשתה את נטילת הפקסט התופעות נעלמו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות ופסיכוזה.. כשאני לא חרד ומוטרד אני מצליח להקשיב אך כשלהיפך אני לא מצליח להקשיב.. האם יש לי בעית קשב וריכוז או שזה כתוצאה של ההפרעות?

לאבי כפי שאתה מתאר את הדברים סביר להניח שמדובר על מצב נפשי אשר פוגע בקשב. עם זאת לא ניתן לשלול הפרעת קשב אבל זה דורש אבחון אחר ומדוייק, ובמיוחד חייבים לזכור שהפרעת קשב חייבת להתחיל בילדות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לחברי הפורום אני נוטלת שנים תרופה נוגדת דכאון, אך היא חדלה לעזור ומהנסיון שלי העברה בין תרופה אחת לאחרת כרוכה בתופעות לוואי וסיוט. אודה לכם אם תוכלו להמליץ לי תודה

ישנו מומחה בשם ויצמן אברהם בת"א שהוא כמדומני מקבל באופן פרטי.

פרופ' ויצמן אברהם לא מקבל מטופלים חדשים וגם אם כן מדובר על 1200 ש"ח לכל ביקור. תנסי את פרופ' חנן מוניץ (מעולה) שמקבל ברחוב פנקס 65 בת"א ולוקח מחירים סבירים, יחסית למעמד שלו (מנהל גהה לשעבר). אם יש לך כללית מושלם תשלמי רק 100 ש"ח. או פרופ' מירצ'ה סיגל שגם הוא פסיכיאטר טוב מאד במחיר סביר (400 ש"ח לביקור).

פרופ ליאון גרינהאוס מעולה ממולץ מאוד

אני מאוד מבולבל...אני לוקח זיפרקסה 10 מ"ג האם זה יעזור? איזה כדור אתה הכי ממליץ?

שלום, כמובן שיש לדעת את הסיבה/מחלה שבגללה אתה נוטל את הזיפרקסה, בכל אופן יתכן ויש מקום להוסיף בזיפרקסה או להחליפה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות דיכאון ופסיכוזה... אני לוקח זיפרקסה 10 מ"ג ורסיטל 25 מ"ג.. אבל הישנוניות של הזיפרקסה משתלט והדיכאון לא חולף... מה דעתך על השילוב בין שתי התרופות הללו? מה עליי לעשות בקשר לאפטיות?

לאבי לצערי אין תשובה פשוטה וגם לא כתבת את האבחנה של המחלה שממנה אתה סובל. בכל אופן האפטיות עלולה להיות מהמחלה הבסיסית-יתכן ולא עבר מספיק זמן מהפסיכוזה, יתכן שמהזיפרקסה. טיפול בנוגד דיכאון מקובל אבל לצערי לא תמיד עוזר. אפשר לחשוב על פרוזק כנוגד דיכאון והוכיח את יעילותו בשילוב עם הזיפרקסה והוא מעורר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אחי מקבל 400 מ"ג לרגקטיל, וואליום 10 מ"ג, 10 מ"ג הלידול ובנוסף זיפרקסה 20 מ"ג כדור אחד ביום וכדור אחד בלילה של 10 מ"ג. מה זה אומר לגבי האבחנה שלו עפ"י התרופות שהוא מקבל? מדוע יש את השילוב של כל התרופות הללו? איזה תופעות לוואי יכולות להיגרם כתוצאה מנטילת כל הקוקטייל הזה? תוקפנות יכולה להיות אחת מהתופאות לוואי?

לעדי בודאי שלא אקבע אבחנה לפי רשימת תרופות ועוד על משהו אחר. בכל אופן ברור שכמות התרופות בהחלט מכובדת ואם את דואגת אז כדאי ליצור קשר עם הרופא המטפל וביחד עם אחיך להתייעץ איתו. התרופות הללו אינן גורמות לתוקפנות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תופעות לוואי של הפסקת שימוש בתרופה: נלקח כדור ויפאקס 75XR אחד (!) ביום למשך כשנה. כיום אם אני שוכחת ליטול את התרופה מיד מופיעות תגובות גופניות (מעין זרמי צמרמורת מאוד מסויימים). למה לצפות?

שלום, לא הבנתי למה לצפות? מדובר על תופעות של ירידת הסרוטונין במוח מהר מדי ולכן נטילת הויפקס פותרת את הבעיה. השיטה היא לרדת במינון מאוד בהדרגה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם אפשרי למרות שלא מסומן על הכדור קו אמצע, לחצות כדור ויפאקס 75XR לחצי ולהניח שכל חומרי הפעילות בכדור "מתחלקים" שוה בשוה בכולו?

שלום, איני יודע ספציפית על הויפאקס אבל באופן כללי אסור לחצות כדורים ללא סימן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה ראשונה ורציתי לדעת עד כמה השיחה בין המטופל למטפל נשארת חסויה. ושאלה יותר ספציפית בנושא: אם למשל המטופל מספר למטפל על עבירות פליליות שמבוצעות על ידי בני משפחתו - המטפל מחוייב לדווח על כך למשטרה? או שהמידע נשאר בינו לבין המטפל? תודה.

לסטודנטית בעיקרון כל השיחה היא חסויה לגמרי תחת החוק לסודיות רפואית. אבל לחוק ישנם חריגים, כך שהמטפל חייב לדווח למשרד הבריאות על סיכון בנהיגה או בהחזקת נשק. לגבי דברים פליליים או ניסיונות אובדניים הדברים מורכבים יותר ואין תשובה חד משמעית. בדרך כלל המטפל צריך לבדוק את הסיכון שבמעשה, אם קיים סיכון ממשי מצד המטופל אז המטפל צריך לדווח למשטרה, אם ישנן כוונות בלבד אז הדבר נתון לשיקול הדעת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה ! אם מדובר בעבירות מין שנעשו בעבר הרחוק או בגניבות שנעשות כיום? זה בעצם לא מהווה סכנה של חיים ומוות אז המטפל לא מחוייב לדווח נכון ?

שלום לד"ר הידש ולכולם. אני לוקחת אנטי-דיכאונייים. באחרונה מקננת אצלי ההרגשה שאני אולי מאנית-דיפרסית. האם ישנם סממנים לפיהם אוכל לשקול לעומק אפשרות זו? כמובן שאני לא מצפה לאיבחון בפורום, רק למידע. אודה על כל התיחסות, לורי

מאניה דפרסיה מאופיינת בין היתר בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מעבר בין דיכאון למצב רוח מרומם, דיבור בלתי פוסק ומהיר תוך מעבר מנושא לנושא בלי קשר ביניהם. במצבים קיצוניים יתכן מצב של בזבוז כספים חסר בקרה על קניות של דברים שאין צורך בהם.. הטיפול הוא בעזרת תרופות מייצבות מצב רוח.

היי דור, כמו האדרונקס והאפקסור? תודה על התייחסותך, לורי

שלום ד"ר הידש, האם אתה יודע היכן אוכל להשיג רשימה, אם קיימת כזו, של מחקרים שלא ניתן לבצעם - פסיכולוגים ופסיכיאטרים משום שאינם אתיים? אני זקוק לעניין לצורך ספר שהנני כותב. אני מודה לך מאוד.

לסוני בודאי שאין רשימה כזו כי הרשימה אף פעם לא תהיה מלאה, לדימיון האנושי אין גבול. מחקרים רפואיים מאושרים לפי עקרונות הלסינקי וכמובן שהעיקרון הבסיסי הוא לא לפגוע באנשים. אולי מעניין אותך לבדוק מחקרים מהעבר שכיום לא היו מאשרים אותם לפי העקרונות הללו? לי אין רשימה כזו אבל בטח הנושא מעניין. שבוע טוב דר' גיורא הידש