פורום פסיכיאטריה

לשאלתך מדוע אני מתעניין בשינה וחלומות. התשובה פשוטה. אני פשוט עושה עבודה בנושא וזקוק לכל מקור מידע אמין ורציני. זו הסיבה לשאלות. וחוץ מזה תודה רבה רבה על תשובותיך. דרור

לדרור יש ספר טוב וקצר של פרופ' פרץ לביא באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אמי (57)מטופלת בפאקסט מיזה 4 חודשים. בתקופה האחרונה היא סובלת מסחרחורות, בילבול, שכחון לטווח קצר, תשישות מוחלטת עיפות וחולשה אפילו במטלות ביתיות שיגרתיות . יש להוסיף כי בעבר סבלה מחוסר איזון של בלוטת התריס ויש לה לחץ דם גבוהה. ברצוני לדעת איזה בדיקות אלינו לבצע כדיי לרדת לשורש הבעיה.דבר נוסף שמטריד אותי הוא התנהגותה, טיפול בפאקסט יכול להוביל להתנהגות אינפנטילית? אני יודע שאני קצת שיפוטי אבל בכל זאת, היא צוחקת בלי סיבה,קצת שיטחית,קשה לי להסביר..תחושה שכזו

שלום, רק לנחם שאני באופן אישי סבלתי מכל ת תופעות הלואי הנ"ל, + השמנה ניכרת ב בגלל שינויים בתיאבון ואכילה, שינה מוגברת וחוסר מעש. לי, הוחלפו התרופות. כדאי לכם לשקול גם. רק מגיבה עד שהרופא יגיב. תרגיישו טוב, דנה

ליעקוב איני חושב שמדובר בתופעות הקשורות לפקסט. בהחלט כדאי לעשות בירור גופני אצל רופא המשפחה ואחר כך להעריך את מצבה הנפשי. אין ספק שעם הפקסט המצב הנפשי אינו טוב ולכן כדאי לשקול את החלפת הפקסט לתרופה אשר תעזור לה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני חוטף במשך התקפי חרדה של מחשבות מפחידות ומדכאות שכולם צוחקים עליי.. האם אני צריך להילחם כאשר יש התקף או לחכות פשוט שהוא יחלוף?

היי, עד לתשובה מאדם מוסמך יותר, יש תרופות ויש טיפולים פסיכולוגים וחבל שתיסבול סתם. באשר לחברים שלך - שיצחקו. זה שאתה משתף אותם במחשבות שלך לא אומר שלהם אין מחשבות כאלו או אחרות, שהם פשוט לא משתפים בהם, אולי כי הם אפילו יותר מצחיקים. תרגיש טוב, דנה

למיואש שלא איבד את התקווה... האם כשיש לך מחשבות מפחידות ומדכאות אתה מצליח להגיד לעצמך- זה התקף חרדה? או שאתה מאמין למחשבות האלה ולא מצליח להתנתק מהן? זו שאלה אם אפשר להילחם בחרדות בזמן אמת. יש טכניקות של הרפייה שאותן לומדים בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי. בסופו של דבר אני מאמינה שניתן להתגבר על התקפי חרדה גם באמצעים פסיכולוגיים, אבל זה דורש לימוד עצמי וטיפול. מנסיוני קל לי להרגיש פחות מוצפת אם אני מצליחה לזהות שאני נמצאת במצב רוח רע והוא יחלוף, הוא לא כל כולי, ובינתיים אולי כדאי להעסיק את עצמי בדברים שיסיחו את דעתי מהמחשבות. מקווה שעזרתי. תמי.

שלום, פעמים רבות "המלחמה" בחרדות ובמחשבות רק מגבירות אותן, אז קודם כל חשוב להבין שמדובר על מחשבות של חרדה ואין בהן ממש, דבר שני אפשר לנסות ולחשוב על דברים אחרים, לנסות לצאת לטיול, לעשות ספורט או להפגש עם אנשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני יודעת ששוקולד מעלה מצב רוח לזמן קצר, השאלה האם הוא מעלה גם חרדות שמהם אני סובלת, גורם ליותר חרדות? (עקב ספר שקראתי "להתחיל לחיות" של פסיכיאטר, ניגמלתי משוקולד, הייתי אוכלת מלא שוקולד.) האם זה נכון? תודה מראש

שלום, כן, שוקלד בכמות גדולה יכול להחמיר חרדה כי בשוקלד יש קצת קפאין שזה חומר מעורר. אקס-מן.

שלום, מעבר לשאלות התיאורטיות שאין לי תשובה עליה השאלה היא האם שוקולד מגביר את החרדות אצלך? שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת כדורים אנטי פסיכוטיים כבר 5 שנים בעקבות משבר שעברתי בגיל ההתבגרות היום אני יודעת את הנסיבות שהביאו לו ואני משוכנעת שהאבחנה שנתנו לי לא נכונה ומעולם לא הייתה לי פסיכוזה, קראתי על זה ואני לא פרנואידית ולא מרגישה נרדפת, יש לי בעיה גופנית שהתגלתה לפני חצי שנה הבעיה עכשיו היא שאני מפחדת מהתופעות לוואי של שימוש ממושך בריספרדל כתוב באינפומד שזה עלול לגרום לתנועות לא רצוניות בפנים, בעיניים ובלשון אתה יודע על זה משהו ,זה יכול לקרות לי מאוחר יותר?אם כן באיזה גיל? אם זה לא קרה עד עכשיו? אני בת 22 ואני מפחדת שנדפקו לי כל החיים בגלל התסמונת מינכהאוזן של אמא שלי , אתה בטח יודע מזה התסמונת הזאת. היא מכריחה אותי להמשיך ולקחת, העיקר להרוס לי את החיים, היא תעשה הכל רק שאני אהיה תלויה בה. ועומדת לי על הראש שאני אקח את הכדורים. אני מרגישה נורא.

נטלי יקרה, נראה לי שאת צריכה לעשות סדר בחיים בעניין המדובר. אני לא חושבת שאת יכולה לאבחן את עצמך, בטח לא בעזרת האינטרנט ולן כדאי להסתמך על אנשי המקצוע. ם את לא סומכת על הרופא שלך שנותן לך את התרופות - לכי במקביל לרופא אחר, לחוות דעת שניה, ותבקשי ממנו איבחון של בעיותיך ועצות לטיפול תרופתי - והשווי ביניהם. נשמע שיש סיפור לא פשוט עם אימך, ואת מבטאת המון כעס בכל כך מעט מילים - ומכאן אני מסיקה שהעניין לא פתור ומסובך עבורך. הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבד רגשות אלו ולהרגיש טוב יותר. לגבי התגובות הלא רצוניות - לקחתי גם כן ריספרדל והיו לי באותו הזמן עוויות בצוואר ובעיינים - אך שנפסקו התרופות, נפסקו גם העויתות, אז אלא אם כן יש מיע נוסף על כך מהרופא של הפורום - נראה לי שזה הכלץ. בהצלחה

היי נטלי, אם את יודעת שאימך סובלת מהתיסמונת הנ"ל, למה שלא תיפני לפסיכיאטר שנתן לך אותם, ובהוראתו תרדי מהםם? אני בתור אדם, לא רואה סיבה שאדם ב בריא לכאורה ייקח ת תרופה כי אדם אחר, כניראה חולה, גורם לו לקחת. זה נשמע לי אפילו חמור. ולא ב בגלל תו]פעות הלואי, שקשה לי להאמין שימשיכו לאחר הפסקת נטילתם, אלא ל הלחיות כאדם חולה וליטול תרופות ולחיות תחת אדם מדכא בגילך במקום לפרוח. אולי תחשבי גם לךעבור דירה, כדי שהמצב לא י יחמיר? אני חייתי כמוך, היום אני לא יכולה לצאת כי אני כבר עמוק בתרופות ובדיכאון, וגם די בחוסר תפקוד בגלל המצב. אני לא רוצה להפחיד אותך בכלל, וחושבת שאת חכמה מכדי להגיע למצב, שהרי את כבר מבינה אותו.. הרבה הצלחה וכל טוב, דנה

לנטלי קודם כל אפשר להרגע, אם הרספרידל לא גרם לתופעות לוואי עד היום, את יכולה להמשיך אותו ובתקווה שלא יגרום גם בעתיד לתופעות לוואי. תנועות בלתי רצוניות עלולות להיות בשכיחות נמוכה אבל בדרך כלל הן אינן מופיעות, כך שכדאי להיות עירני בקשר לכך, אבל אין זו סיבה להפסיק את הטיפול. אומנם יתכן שאמך סובלת מתסמונת מינכאוזן, אבל יתכן גם שאינך זוכרת את המצב הפסיכוטי ואמך כן דואגת לבריאותך וכן רוצה לעזור לך. אני מניח שהרופא בהחלט אחראי כאשר הוא נותן לך את הטיפול. אולי כדאי להגיע לטיפול פסיכולוגי אשר יעזור לך להבין טוב יותר מה קורה? שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני ילדה קטנה בת 22 וסובלת מדכאון בדרגות שונות מזה כמה שנים כבר אני יודעת שאני צריכה עזרה רפואית או לא .כל עזרה אבל אני ממש מפחדת ללכת לפסיכולוג וגם אין לי מי שיממן אותו וגם לי אין כל כך תקציב. יש לי הרבה דברים שאני לא יכולה להתמודד איתם וזה ניהיה כבר ממש קשה אפילו לקום בבוקר! בא לי למות אבל אני לא יכולה דבר שמגביר את התסכול והייעוש שלי עוד יותר. איך אני פונה לעזרה?

בחורה צעירה שלום, את יכולה לעשות מספר דברים: 1. לפנות לקופת החולים, לרופאת המשפחה שלך - ולבקש הפנייה של פסיכולוג. הקופה משלמת חלק מהטיפול. 2. שירותי הייעוץ של האוניברסיטות השונות מספקות ייעוץ פסיכולוגי במחיר מופחת ונמוך יותר מהטיפול הפרטי - וגם דרכם את יכולה לברר. 3. יש את השירות הפסיכולוגי של העירייה המקומית בעיר בה את גרה - נסי לברר גם שם. ידוע לי שגם שם הטיפול מוזל. 4. נסי למצוא מישהו במשפחה שיעזור לך, אולי שידבר עם הורייך יחד איתך, אולי תוכלי לקבל עזרה במימון מהם, ואולי הוא פשוט יול ללוות אותך בתהליך של הפניה לטיפול ודאגה לשלומך. אני מאחלת לך כל טוב, וכמישהי שיצאה מהרבה דכאונות -= הכל בסדר בסוף, אל תדאגי, רק תתעקשי ללכת לטיפול ואת תרגישי טוב יותר. בהצלחה

הי את כבר לא כל-כך ילדה קטנה. את כבר בת 22...למה את מגדירה את עצמך כילדה כשאת כבר בן אדם מבוגר? אם את במצוקה קשה את יכולה לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי, יקבלו אותך בלי תור והטיפול הוא בעיקר תרופתי. אפשרות שנייה היא לגשת לתחנה ציבורית לבריאות הנפש. שם יש תור די ארוך, יכול להיות שתצטרכי לחכות כמה חודשים, אבל יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי. אין תשלום, או שיש תשלום סמלי. נראה לי שהדרך הכי פשוטה מעבר לשני אלה, היא לפנות לרופא המשפחה שלך ושהוא יפנה אותך. שתרגישי רק טוב מיכאל

הבעיה היא לא כל כך כספית אם הייתם שמים לב לכל מה שכתבתי הבעיה הגדולה שלי היא שאני ממש מפחדת ללכת לפסיכולוג ! אני לא רוצה שמישהו יתעסק לי אם המוח הוא גם ככה פגום ומה אם יחליתו שאני צריכה להתאשפז ? באיזה מקרים זה יכול לקרות ואם ישאלו אותי בכלל אם אני רוצה? אני מאוד מפחדת שיאשפזו אותי ! בגלל זה עדיין לא פניתי לעזרה איך עובד התהליך של ההשפוז ?

הי לך שוב, אישפוז זה במצבים קשים בהם האדם יכול להזיק לעצמו או שיש לו מחלה קשה שמחייבת אישפוז, לא כל כך מהר מגיעים לאישפוז כפוי - כך שלא נראה לי שיש לך מה לדאוג. פסיכולוג הוא לא רופא, הוא לא נותן תרופות והוא לא יכול לאשפז אותך - כך שאם את רוצה להרגיש יותר טוב פשוט תיאלצי לפנות אליו.

ידוע לי שתרופות אנטי פסיכוטיות (כמו ריספרידל, גאודון, זיפרקסה וכו) מצד אחד יכולות לגרום לכפייתיות אצל הנוטלים אותם- רואים למשל שחולים בסכיזופרניה סובלים מכפייתיות אחרי שהתחילו בטיפול התרופתי. ומצד שני, נותנים אותם במינונים נמוכים לחולים ב-OCD כאוגמנטציה לתרופות נוגדות אובססיה. האם אין כאן סתירה?

למשה התנהגות כפייתית היא סימפטום של מחלת הסכיזופרניה ואינה נגרמת מהטיפול התרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום גיורא לפני שנה התחלתי לקחת כדורים (רסיטל) כדי להגימל מתלישת שיער. כרגע אני לוקחת שישים מ"ג. אפשר לומר שאחוזי התלישה ירדו באופן ניכר ואם אני תולשת אז הכל בשליטה. אני חושבת שמתישהו אני אצטרך להפסיק את הטיפול התרופתי. השאלה היא איך אני יודעת מתי בכלל לדבר על כך עם הפסיכיאטרית. כי עולות לי כל מיני שאלות: אולי זה מוקדם מידי? אולי מספיק זמן לקחתי כדורים ועכשיו אני יכולה להתמודד לבדי? ויש את הפחד הזה שאולי אני אפול שוב... אז מתי לדעתך כדאי להפסיק את לקיחת הכדורים? תודה

לסוניה אכן שאלה קשה. הטיפול המינימלי הוא כשנה אבל בתלישת שיער הרבה פעמים עולים גם את השנתיים. מדובר על פעולה הקשורה לדחפים וגם פעולה של הרגל, וכידוע קשה להגמל מהרגלים רעים. כאשר מתחילים לשקול את סיום הטיפול התרופתי צריך לראות את האדם כולו. גם גורמי לחץ בסביבה, מצב משפחתי, מבנה איישיות והבעיה. לכן לכל אדם צריך "לתפור" את סיום הטיפול מתי שזה מתאים לו. תצטרכי להתייעץ עם הפסיכיאטרית המכירה אותך והיא תראה ביחד איתך את כל התמונה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום גיורא האם לפני שמפסיקים את התרופה מסתכלים גם על הזמן שלא תלשתי או שזה לא נקודה לחשוב עליה? מתחילת ספטמבר עד לפני שבוע לא תלשתי ואז תלשתי 30 שיערות ומאז שבוע אני לא תולשת. כלומר אני יודעת להגיד לא ואני לומדת להבין שזה לא טוב לי וזה רק גורם לי צער. ז"א שאני נמצאת כרגע בתהליך של למידה. אני לומדת שכדי להרגיע את עצמי יש דרכים אחרות. והפתרון של התלישה הוא לא הכי טוב. האם צריך למשל שאני לא אתלוש חצי שנה ואז בכלל לחשבו על להפסיק או שזה בכלל לא חשוב? אני לא יודעת אם הייתי מובנת אבל תודה בכל מקרה

אני סובלת מהתקפי חרדה קשים בשנה האחרונה שרק התגברו במהלך החודשים האחרונים. כמו כן אני סובלת מהפרעות אכילה מזה שנים רבות. ההתקפים כל כך קשים ומפחידים ואני מרגישה כי בעת התקף אני עומדת לחטוף התקף לב. לכן אני נוטלת קלונקס באופן קבוע כל כמה שעות כל פעם שני כדורים של 2 מ"ג. אני גם לא אוכלת במיוחד והשאלה שלי מאחר והגוף חלש לאחר כל הדיאטות שעשיתי במהלך חיי, האם אני באמת יכולה לחטוף התקף לב מאחר ויש לי את כל הסימפטומים, כאבים בחזה שמקרינים ליד שמאל, פאניקה נוראית, חוסר שקט ומחשבות טורדניות. אציין כי הקלונקס כבר לא משפיע במיוחד לאור העובדה שאני לוקחת בקביעות ואף מעלה את המינון. לוקחת כל יום לפחות עשר כדורים של 2 מ"ג. אודה על תגובתך.

שלום לך, את לוקחת כל יום מינון של לפחות 20 מ"ג קלונקס? מינון כזה הוא גבוה מאוד וגם מסוכן. את חייבת לראות פסיכיאטר ולהתייעץ איתו לגבי טיפול הולם כי שימוש מופרז בקלונקס הוא לא פתרון אלא בעיה. את צריכה להיגמל בהדרגה מהקלונקס. אם את פוחדת שיש לך בעיה שקשורה ללב את יכולה לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך, ואם יש צורך תפני לקרדיולוג. אקס-מן.

בשנות ה-80 טיפלו כך בהפרעה של פאניקה, אך לא כיום. לכן אני מניח שאת לא מקבלת את הטיפול מפסיכיאטר, או שהפסיכיאטר שלך לא מעודכן. הטיפול כיום בהפרעת פאניקה הוא ע"י תרופות מסוג SSRI (כמו סרוקסט) ולעיתים SNRI (כמו אפקסור), שאינם גורמים להתמכרות והשפעתם יציבה לאורך זמן. למרות שגם הם יכולים לגרום לסימני גמילה כאשר מפסיקים. כלומר, בכל מקרה הפסקה של תרופות פסיכיאטריות חייבת להיות איטית והדרגתית ובפיקוח של פסיכיאטר. קלונקס עצמו מאד ממכר והגמילה ממנו, ברמה הפיזיולוגית, יותר קשה מהירואין. בגמילה מבנזודיאזפינים (כולל קלונקס) מומלץ להפחית כל שבוע 10-25 אחוז מהמינון הקודם ולכן מדובר בתהליך שנמשך 4-10 שבועות. אבל קודם חשוב לטפל בחרדה בצורה מקצועית ומעודכנת לשנת 2005. חרדה לא מהווה סיכון למחלות לב או מחלות גופניות אחרות.

לדנה את מתארת מספר בעיות נפשיות, חרדות, התקפים של פאניקה, הפרעות אכילה, ונטיה להתמכרות והפעם זה לקלונקס. אני מניח שאת אשה צעירה והלב בסדר גמור ועברת בירור. לכן לדעתי כדאי להגיע לטיפול אצל פסיכיאטר במקום ללכת לכיוון לא נכון של חשש ממחלה לבבית. כדאי להגיע לטיפול כמה שיותר מהר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

קצת קשה לי להוציא את זה אבל יש לי דחף לאונן כאשר אני לא שוכב עם בחורה הרבה זמן.. (אני מאונן לעיתים קרובות)חחח יש לי מחשבה שרודפת אותי שכאשר אני מוציא זרע לבטלה אלוהים מתנקם בי ומכניס אותי לדיכאון? יש הגיון בדבר? ואני מבקש לא לקבל תשובה מאדם דתי...כי אני לא

שלום, גם לאדם חילוני יש לעתים רגשות אשמה ואמונות שהוטענו בו על ידי מבוגרים בילדות. רגשות אשמה הקשורות לאוננות הם דבר שכיח למרות שאין להם מקום. אם אין מדובר על דברים מוגזמים תוכל לחשוב על הדברים ולעבד את הדברים עם עצמך ולפתור אותם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תמי קודם כל תודה רבה על התגובה.. דבר שני שוב תודה שנתת לי מוטיבציה... אני פשוט בשוק ממה שסיפרת על המים זה נשמע לי מסקרן ביותר. מה ההסבר לכך שזה משפיע על המים? בכל מקרה אני רדוף כל היום במחשבות שליליות ולהכניס מחשבות חיוביות זה כמו לחפש מחט בשדה אז קשה לי מיואש

מיואש אל תהיה מיואש... אני לא יודעת מה ההסבר, אני מניחה שיש באנרגיה של הדיבור משהו שמשפיע על האנרגיה של המים ומשנה אותם. יש לדעתי ספר כזה בסטימצקי שמתייחס לעניין הזה של המים, ראיתי את זה לא מזמן- במדף של רוחניות. אולי שם יש הסבר. אני מכירה מצויין את ההרגשה של להיות רדופה במחשבות שליליות. לכן דווקא הרעיון של ההקלטה שהצעת נשמע לי רעיון טוב, כי יש כאן משהו פאסיבי של הקשבה, שאיכשהו אולי תחדור את העומס המחשבתי הרב שבתוכו אתה חי. גם פעילות גופנית יכולה לעזור, במצבים שהראש עובד יותר מדי. בעיקרון יוגה היא שיטה שמטרתה להשקיט את גלי ההכרה. אבל מנסיוני כשההכרה סוערת מדי, פעילות גופנית נמרצת כמו הליכה או אירובי יותר יעילות. אבל תנסה את עניין הטייפ, תכריח את עצמך לכתוב על עצמך דברים חיוביים, תבקש עזרה ממישהו קרוב, הוא בטח יצליח בזה בקלות, ואז תקריא את זה לטייפ ותשמע את ההקלטה. מה יש לך להפסיד? ממילא המצב מסובך, יותר גרוע לא יכול להיות, אבל בהחלט המצב יכול להשתפר, ובגדול... שבת שלום, תמי.

שלום שוב לדור ולד"ר הידש. דור קודם כל תדע לך שאני מאוד מעריך את עצותיך ועזרתך הרבה בפורום, כמו כן גם ד"ר הידש, אני סבור שאתה קודם כל לפני רופא אדם משכמך ומעלה. הפורום הוא השמענת והכתף לי ולעוד רבים בפורום ולכן אם לא הייתי משבח אותכם היה זה ממה פשע ועוון כלפיכם. אז בהמשך להתכתבותנו(אני בן 17 כזכור): 1.המלצת על אפקסור במקרים של קומבירדות. הדיכאון שהתפתח(moderate depressive disorder לפי אבחנת הפסיכיאטר המתמחה) התפתח כנראה מההפרעה הכפייתית שהתישה כנראה את משאבי הנפש שלי. בכל מקרה כעת לאחר נטילת סרוקסט 80 מ"ג(אני על 80 כבר חודש) יש הקלה משמעותית בכפייתיות והדיכאון חלף. כך שאין צורך לעבור לאפקסור. 2.המלצת אולי על פבוקסיל בגלל פגיעה של הסרוקסט בתפקוד המיני. אחרי שקראתי את תשובתך והמלצתך שלא לפסול את אפשרות פבוקסיל כי יש לה פחות פגיעה על התפקוד המיני(למרות שגם היא יכולה לפגוע) הייתי בדאון רציני, כי חשבתי, הנה השגתי את התרופה הכי טוב ומתאימה מבחינת אפקט קליני ותופעות לוואי בשבילי אבל- הנה התבדיתי. לאחר מחשבה נוספת בנושא החלטתי להתעקש על הסרוקסט. אני נשאר איתו. באש ובמים. יש פתגם שאומר "הגמל חיפש קרניים וחתכו לו את האוזניים".... למרות שכל נוגדי הכפייתיות שנטלתי(ציפרמיל, לוסטרל) שכולם הטיבו עמי ללא ספק, סרוקסט היה היחיד שבאמת החזיר אותי לחיים(הכדור הראשון שנטלתי), איתו אני הרגשתי שוב כמעט כמו ילד רגיל, ממש לפני שהתפרץ אצלי הocd (בגיל 13) אפשר לומר 90 אחוז שיפור בכפיתיות חזרה לתפקוד תקין לחלוטין והנאה מהחיים. וגם עכשיו לאחר 3 חודשים של נטילה, וחודש על 80 מ"ג אני מרגיש הרבה יותר טוב וכנראה בחזרה לחיים(עזבתי את התיכון בשל הכפייתיות והדיכאון). התרופה מאוד נוחה לי ואין כלל תופעות לוואי פרט לעייפות ופגיעה די קשה בתפקוד המיני. מאז שהפסקתי עם הסרוקסט אז-לפני 4 שנים ועד היום, אני והפסיכיאטרית שלי סתם טעינו לאורך כל הדרך ולמעשה גיששנו באפילה. לאחר שהפסקנו את הסרוקסט הocd חזר, והיא החליטה פתאום לנסות את הרסיטל שלדעתה היה יותר טוב, ואז עברתי פסיכיאטרית אחרת והיא החליטה על לוסטרל "נוגד הכפייתיוות הכי טוב" לפי דבריה. כל הזמן הזה חשבתי למה לא לחזור לסרוקסט שהרי הוא הוכיח את עצמו כטוב עבורי וכידוע סוס מנצח לא מחליפים(אזכור את זה כל חיי...). והנה בהתעקשות שלי(לאחר מעבר פסיכיאטרית כמובן) חזרתי לסרוקסט ואחרי 3 חודשים של נטילה וחדש על 80 אני מרגיש מצויין. הבעיה היחידה כזכור היא הפגיעה בתפקוד המיני מכיוון ואני מתעקש על הסרוקסט(80 מ"ג) ורוצה להמשיך איתו לתקופה אורכה ואולי גם לכל החיים, הדבר דורש פיתרון, כי גם בעתיד ארצה לקיים יחסים ורבים הסיכויים שאצטרך ליטול את התרופה אז חייבים למצוא פיתרון. על הורדת מינון אין מה לדבר בשלב זה, וחוץ מזה גם בהמשך הטיפול אני לא רוצה להיות לחוץ לגבי הורדת המינון מה שיכול לפגוע באפקט אנטי כפייתי. גם אפקט ההולידי דראג לא בא בחשבון גם כי אין לי בת זוג וגם לכשאם תהיה זה פוגע בספונטניות. לכן, אני מעוניין לנטרל את ההשפעה על ידי תוספת תרופה שתנטרל את ההשפעה המזיקה של סרוקסט על התפקוד המיני(כרגע התפקוד שלי מסתכם רק באוננות)(הבעיה-בתחילה היה עיכוב השפיכה והאורגזמה וממש הייתי צריך להתאמץ כדי להגיע לאורגזמה. כעת רמת העוררות וההתגרות המינית שלי נמוכים מאוד כלומר אם אני רואה סרט כחול אז אני מתגרה הרבה פחות מהר-כלומר רמת ההתגרות נמוכה ואני צריך "לבנות מגדלים" בפנטזיות שלי בשביל להגיע לאורגזמה כמו כן לוקח זמן להגיע לזקפה מאחר ורמת העוררות נמוכה, {לא נראה לי שויאגרה יכולה לעזור הרי היא לא מגבירה את הגירוי המיני...}, וכעת הנושא כבר לא כיף אז אני כבר לא מאונן כלומר ויתרתי על המיניות) אני יודע שישנן תרופות רבות פוטנציאליות לשיפור התפקוד אך במקרה הספציפי שלי, אך במקרה הספציפי שלי מה אתה ממליץ להוסיף?(לשימוש קבוע, ולא ספציפי כמו ויאגרה...) אולי רבע מינון בונסרין לפני השינה ואם לא אז מה כן?(כקו ראשון, אחרי זה קו שני וקו שלישי) 2.כפי שאמרתי ישנה הטבה ניכרת בהרגשה ובכפייתיות. האם זה נכון שההשפעה הנוגדת כפייתיות מתחזקת בהדרגה ומגיעה למלוא השפעתה רק לאחר חצי שנה או יותר(שמעתי במקרים מסוימים גם על שנה). 3. סתם עדכון: כעת עומד להיגמר לי קורס הcbt הפרטני בגהה שלא הצליח מאחר ורוב הטיפול הייתי מדוכא יותר מאשר כפייתי, והיה קשה לי מהדיכאון לעשות את המשימות. חוץ מזה טיפול התנהגותי לפי דעתי הוא אינו שיטה טובה לocd מאחר וocd היא הפרעה עקשנית ביותר והטיפול ההתנהגותי דוגל ב"לעשות ההיפך"(חשיפה ומניעת תגובה) וזה מאוד מתיש להילחם כך עם הocd, זאת בעצם מלחמה מתמדת עם עצמך, וכל הזמן הסימפטומים מתחלפים והמלחמה נמשכת. לפי דעתי אם הטיפול ההתנהגותי יכול להיות יעיל זה רק בתנאי שהוא מגובה על ידי טיפול תרופתי שמביא הקלה גדולה ובעצם נותן פוש להיחשף ולהתמודד עם הפחדים וכך למעשה באופן ישיר אתה מכחיד את הסימפטומים. לאחר מכן דרוש טיפול תרופתי-טיפול מניעה לתקופה ארוכה, יתכן במינונים נמוכים- מינוני אחזקה למניעת חזרת הסימפטומים ואולי אף לתקופה של כל החיים כדי לא להסתכן בחזרתו של האויב הגדול(הocd). 4. היום בערב אני הולך למסיבת יומולדת. ידוע לי על ההמלצה הכללית "לא לשתות אלכוהול במהלך הטיפול עם ssri". אך גם אני רוצה להנות ולהיות חלק מהחגיגה והמסיבה, לכן אם אשתה מעטאלכוהול(וודקה כוס-שתיים) קצת בשביל הפתיחות והמצב רוח אתם יודעים, האם עלול להיגרם לי נזק של חיים-מוות(יש לזכור אני נוטל 80 מג סרוקסט), מלבד העובדה שזה יכול להגביר לי את תופעות הלוואי(אצלי זה עייפות ותפקוד מיני לקוי, עייפות לא נורא שיגביר מצידי תפקוד מיני מממילא שואף לאפס ככה זה לא יכול להגביר). וחוץ מזה דור מה אתה חושב? 5.מהי ההמלצה הכללית של נטילת סרוקסט(בוקר/ערב)? ואולי בשבילי עדיף לחלק את המינון לבוקר-ערב(אין לי תופעות לוואי אחרות חוץ מעייפות ותפקוד מיני לקוי) כעיקרון אני נוטל כרגע 80 בבוקר, וההרגשה היא שאם אני עירני ונוטל את התרופה אני מיד והדגש על מיד נהיה עייף(כך שאולי זה פסיכולוגי...העייפות מהתרופה יכולה להתבטא כל כך מהר?) לפעמים גם קרה שכשהייתי מעט עייף ונטלתי את התרופה פתאום זה מעט עורר אותי(אבל זה לא קרה הרבה פעמים) בכל מקרה כנראה שזה לכיוון של יותר מעייף מאשר מעורר... מה ההמלצה הכללית(בוקר/ערב/חציית המינון לבוקר/ערב) ומה ההמלצה שלך(בוקר/ערב/חציית המינון לבוקר וערב). תודה שקראת(אם קראת...(= ) את כל המגילה הזו, זה נובע גם מהכפייתיות שלי-הצורך לפרט. בינתיים תודה רבה על העזרה והתמיכה ויותר לא אכתוב בפירוט כה רב,(מבטיח...) תודה רבה רבה ומראש לך, וגם לד"ר הידש, תבורכו!

1. נכון, לא מחליפים סוס מנצח ולכן דעתי שלא כדאי לך להחליף את הסרוקסט. תישאר איתו לפחות בשנתיים הקרובות. 2. כל המוסיף גורע ולכן אל תוסיף תרופות נוספות. תעשה כל מאמץ שסרוקסט תהיה התרופה היחידה שאתה לוקח. 3. בנושא המין- כל עוד שאין לך חברה זה גם לא רלבנטי. דווקא בגילך יש הרבה בנים שהיו רוצים חשק מיני לא גבוה (מפריע בלימודים), אז תראה את זה כיתרון מסויים. 4. אלכוהול במידה ומדי פעם לא יגרום לך נזק- תאכל, תשתה, שיהיה לבריאות. 5. בגלל המינון הגבוה עדיף לחלק- 50% בבוקר ו-50% בערב. בצורה כזאת יהיו פחות תופעות לוואי.

שוב תודה לך דור. אכן אני לא מתכוון להחליף את הסרוקסט וכל כך שמח שמצאתי את השידוך המתאים(= אני מתכוון להישאר איתו לפחות בשנתיים הקרובות ואולי אף מעבר לכך. אני אחלק את במינון ל40 מ"ג בוקר ו40 מ"ג ערב. עדיין יש משהו שלא ענית לי- האם אפקט האנטי כפייתיות מתחזק בהדרגה ורק לאחר חצי שנה מגיע להשפעה המלאה? או שהוא כבר הגיע? 2.אני חייב טיפול התנהגותי? זה נראה לי מאוס ומעצבן, כל הזמן המשימות הללו, האם אפשר לצאת מocd ללא טיפול התנהגותי(רק תרופות?) חוץ מזה אני מבין את העיקרון של לעשות ההיפך ועושה אותו לפעמים גם לבד אך האם זה חייב להיות עם משימות מובנות וטיפול מסודר? 3.מאחר ואני אהיה עם התרופה למשך זמן ממושך אצטרך בעתיד למצוא פתרונות לבעיה הזו(אם היא תישאר כי נוריד במינון עד אז) ולא בטוח שאפסול ההוספת רבע בונסרין למשל. 4.מסר לחיים:"לא מחליפים סוס מנצח" 5.טוב שיש דור 6.שבת שלום וכל טוב

שלום, עקב דיכאון ממושך הומלץ לי ע"י פסיכיאטר (בביקור חד פעמי) תרופה מסוג רסיטל. מאחר שאני מתכננת הריון - אני קצת חוששת להתחיל התרופה. ידוע שרוב התרופות נגד דיכאון משפיעות על הסרטונין. השאלה שלי היא האם ניתן להעלות את רמת הסרטונין ע"י אכילת מזון מסויים במקום ליטול את התרופה? תודה סיון

לסיון אומרים שאומגה 3 מעלה את הסרוטונין וטוב נגד דיכאון. יחד עם זאת מה שבטוח שאת התרופות בדקו לגבי השפעתן בהריון, אף אחד לא בדק את ההשפעה של החומרים הטבעיים לגבי הריון.... גם ל"טבעיים" עלולות להיות תופעות לוואי, כך אלכוהול, סיגריות הם מהטבע, חשיש והרשימה ארוכה. לא כל מה שטבעי, משמעותו שאין לו תופעות לוואי והוא לא רעיל. ההבדל הוא שאת התרופות בדקו, ואת ה"טבעי" לא בדקו באופן מדעי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום אני בת 58 סובל מלחץ דם גבוה, סוכרת שומנים בדם חרדות ודיכאון. לפני כ- 8 שנים עברתי טיפולים כימוטרפיים והקרנות סרטן השד. שאלתי היא: אני נוטלת נורמיטן, גלובן טריטסה מיקרופירין וסימווסטין ולאחרונה דפרקסאן. כאשר אני הולכת לקנות את התרופה מופיע במחשב של הרוקחים שיש אינטראקציה. האם יש אינטראקציה? האם עלי ליטול תרופה אחרת? יש לציין שרק התחלתי ליטול את הדפרקסאן לא מזמן (כ-3 חודשים). גם רופאת המשפחה וגם הפסיכיאטרית לא רואים שיש אינטראקציה. הייתי שמחה לקבל את דעתך? לתשובתך אודה. נ.ב. האם הלוסטראל יותר טוב מהדיפרקסאן?

למור הדיפרקסאן היא תרופה קצת ישנה ואיני יודע לאיזו תרופה מהתרופות שאת נוטלת יש לה "אינטראקציה". באופן כללי באינטראקציה הכוונה לאפשרויות רבות, יתכן שהתרופה מגבירה את ההשפעה של תרופה אחרת, יתכן שמפחיתה, וכמובן יתכן שישנה סכנה. אני מקווה שהרופאה שמטפלת בך בדקה את הדברים לעומק ותשובתה מוסמכת. לצערי איני זוכר את התשובה לשאלתך ואין לי כעת זמן לחפש בספרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

בהמשך להודעה הקודמת שלי על געגועי לטיפול, אני רוצה לשתף אתכם במכתב שכתבתי לפסיכולוגית שלי. אני רוצה לתת לה אותו ביום ראשון בפגישה שלנו, שהיא מבחינתי פגישת הפרידה הממשית, אחרי ארבעה חודשים של הפסקה וטיפול של שנתיים. סיום טיפול. רציתי להיפרד ממך שוב, אבל הפעם אחרת. לא מתוך כאב. מתוך שמחה, והודייה והכרת תודה על כל מה שעשית בשבילי וכל מה שעשינו ביחד. העבודה הנפשית היא אינסופית ובו בזמן היא מעגלית, ספירלית. וטיפול הוא חלק בספירלה הזאת. הוא מתחיל כאן, ביני לבינך, וממשיך כאן, ביני לביני. אני גאה ושמחה לסיים איתך את הטיפול. הגעתי אליך כואבת ומבולבלת. כמה כאבת איתי, כמה התבלבלת איתי. כמה היית איתי, שלי כאילו קוהוט התכוון ממש אליך כשהמציא את המושג SELF OBJECT. להיפרד ממך, זה להיפרד מהפנטזיה שנוכל להיות חברות. אני נפרדת מהפנטזיה הזאת. תמיד תישארי המטפלת שלי לשעבר. זה מן סטטוס פסיכולוגי כזה, מטפלת לשעבר, לא? כאילו את ON HOLD, אולי אני אתחרט ואזדקק לך שוב. הדלת תמיד תישאר פתוחה. ובכל זאת אני רוצה לסגור כאן דלת ולא להשאיר אותה מסתובבת על צירה. לסגור דלת שסוגרת תקופה שחלפה ואיננה. תקופה שתמיד תישאר חיה בלב שלי, ובלב שלך אבל זו תקופה שחלפה ואיננה. וגם הטיפול הזה הסתיים. היום אני יודעת את זה יותר מתמיד. והוא הסתיים לא בגלל שהוא התפוצץ או שהיה לי קושי בטרנספרנס או שאת איכזבת אותי. הוא הסתיים כי הוא הסתיים. כי הנפש שלי הבינה שדי לי לדבר ולנתח את עצמי ודי לי בקשר איתך במתכונת של טיפול. אנחנו בטח נהיה בקשר, קשר של טיפול לשעבר: אני אכתוב לך מדי פעם לפעמים אתקשר לפעמים אבוא לבקר. אולי גם את תתקשרי אלי כשתרגישי מספיק רגועה שהטלפון זה לא רק צורך שלך ואני תמיד אשמח לשמוע את קולך בלי להיכנס ללופ בחזרה. אני נפרדת מהטיפול נפרדת מהפנטזיה ונפרדת מהלופ. אני נפרדת ממך כפסיכולוגית שלי. תודה. את אישה מדהימה ומטפלת מעולה עדינה מתמסרת איכפתית חכמה רגישה ונהדרת וכל פעם שתרצי לשמוע את זה תתקשרי אלי ואגיד לך שוב ושוב כמה אני אוהבת אותך וכמה עזרת לי. רק טוב, תמי.

לתמי היקרה והמיוחדת, מאד מרגש לקרוא מה שכתבת למטפלת שלך, כמעט לשעבר ... אפשר לקרוא בין השורות את מה שעברת, ולשמוח איתך על המקום שבו את נמצאת היום. אני בטוחה שגם המטפלת שלך אהבה אותך ובוודאי גם למדה והתעשרה בזכותך. חזקי ואמצי, שמרי על עצמך ושיהיה רק טוב. מיכלי

לתמימי תמיד כייף לקרוא את הדברים שאת כותבת, גם מבחינת הרגישות והרגשות המתוארים וגם מיכולת ההבעה שלך. תודה, ורק טוב הידש

תמי יקרה, וכתמיד - בא לי לחבק אותך... אני דומעת "בגללך" ! :-) תודה על השיתוף המכתב נהדר ומקסים.

שלום, עד היום טופלתי בונלה 37.5. הומלץ לי להגביר מינון, אך בגלל תופעות לואי של עייפות ו"רביצה" מרובה הומלץ לי להחליף לאדרונקס. שאלתי היא: - האם ל לאדרונקס אין תופעות לואי דומות, מ מבחינת עייפות ושאיפה לנוח כל הזמן.. - האם יש ס סכנה שיגביר חרדות? - האם ה המינון של 4 באדרונקס הוא ג גבוה יותר מהאפקסור (מבחינינת ההשפעה המיטיבה), או זהה? תודה רבה, דנה

לדנה האדרונקס היא מעוררת ולכן מקובל לתת אותה בבוקר ובצהרים ולא לתת בערב בגלל חשש להפרעות בשינה. לכן היא גם עלולה לעורר יותר ולהגביר את החרדות. 4 מג' הוא מינון מינימלי ומקובל להגיע למינון שבין 8 ל-12 מג' ביום. ונלה 37.5 מג' הוא מינון נמוך ביותר שכנראה סבלת מתופעות הלוואי שלו ללא כל השפעה מיטבית. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר יקר, פורום תודה על תשובתך, על ההתייחסות. אני במשקל יתר (97 ק"ג) ובכלל לא עצמי מאז התרופות. לא מעניין אותי כלום ואין לי כוח לעשות כלום. הייתי אדם עם המון אנרגיות. אני כל היום יושבת וצריכה לנוח. לפני התרופות סבלתי מדיכאון חריף מאוד, אובדנית ועם התקפי חרדה קשים. לפני מספר שבועות החלטתי להפסיק עם התרופוות, כי אני לא מזהה את עצמי יותר, ואין טעם להשאיר אדם אחר בחיים, כי האישיות שלי "מתה" כבר, גם אם הגוף עדיין חי. כעבור כשבועיים שלושה התחילו התקפי דיכאון חזקים, בכיתי כל הזממן ורק רציתי לגמור עם הסבל, בכל דרך, אך בגלל התקפי שנאה עצמית, מאוד השתוקקתי לאובדנות בדרך אלימה. אני לא מתיימרת לומר שאני אדם נורמלי. שאלתי היא, האם ישנה דרך לשמור על האישיות, להמשיך להיות אנרגטית, להתעניין בדברים, בלי להיות אפטית, רובצת ושמנה, ומאידך לחיות ללא דיכאון וחרדות? ניסיתי את רוב סוגי התרופות, פריזמה הביא אותי להתקפי פאניקה איומים, ואני מתחילה להאמין שאין תרופה שיכולה להתאים לי. אני לא מחפשת משהו שישאיר אותי בחיים בכל מחיר לא משנה מה הנזק... כרגע חזרתי לונלה ואני לא מדברת מתוך אובדנות. מודה מאוד, דנה

לד"ר שלום רב. הרופא שלי נתן לי אדרונקס ואני נוטלת גם ציפרלקס10 מל.אך לפני האדרונקס הרופא המליץ לי על דפלפט בטענה שהוא משמין-ואני נורא מפחדת להשמין. האדרונקס מתחיל להיות טוב במעט אך האם הדפלפט עדיף וחזק יותר כמייצב מצבי רוח ונותן מוטיבציה? אני נורא מבולבלת ,אנא ממך האם הדפלפט כל כך משמין?כפי שהוא אומר? תודה. אך הוא נחוש בדעתו שהדפלפט יותר טוב לי מהכל.ויפתור לי את "בעיית הדאון".

ללינור האדרונקס היא תרופה טובה, מתאימה לציפרלקס וגם אינה גורמת לעליה במשקל. סביר מאוד שהיא תפתור את בעית הדיכאון ללא עליה במשקל. אז אפשר להרגע ולחכות בסבלנות להשפעתה המלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

מחפש פסכיאטר ופסיכולוג טוב בירושלים חשוב שלא יהיו יקרים

הי מדוכא וחרד, אני יכול להמליץ לך על הפסיכיאטר שלי, אם כי אני לא יודע אם הוא מקבל פרטי ואם כן הוא בטח לא זול. אבל על הפסיכולוגית שלי אין לי בעיה להמליץ והיא גם לא יקרה אם כי היא בגישה לא פסיכו-דינמית, מה שיכול אולי להתאים לך. בכל מקרה, אני לא מתכוון לכתוב את שמם בפורום, אז תוסיף אי-מייל ואני אשלח לך את שמותיהם, במידה והם יהיו מעוניינים. בברכה מיכאל

למיכאל מסיבות מובנות אני לא יכול להכניס את אי מייל להודעה אולי בכל זאת תשאיר את שמם תודה מראש

פסיכיאטר- פרופ' בנימין לרר פסיכולוג קליני- ד"ר יופ מאיירס שניהם מעולים ומקבלים בירושלים

האם התרופה מסובסדת ע"י אחת מהקופות? מהו מחירה ברוטו ולאחר סיבסוד?

לצילי לפי זכרוני צימבלטה בתהליכים של כניסה לקופות הקטנות אבל איני יודע עדיין היכן ההליכים עומדים והאם היא כבר נכנסה, בכל אופן בכללית לא הכניסו אותה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות וחוסר ריכוז..אני לוקח ציפרקסה ורסיטל... אם אני אקליט את עצמי אומר דברים אופטימים על עצמי ויקשיב לזה כמה פעמים לפני שינה זה יכול לעזור לפי דעתך? הרבה תודה..

למיואש היתה בערוץ שמונה תוכנית על מחקר ממש מדהים. לקחו שלוש כוסות של מים מהברז. לאחת הצמידו טייפ שחזר על משפטים חיוביים ואופטימיים, לשניה טייפ שחזר על משפטים שליליים, ולשלישית טייפ עם משפטים נייטראליים. בדקו את המים עם ציוד מיקרוסקופי מתוחכם וגילו משהו מדהים: המים ליד הטייפ האופטימי שינו את צורתם ויצרו מבנה גבישי יפיפה. המים עם המשפטים השליליים הפכו ממש עכורים, והמים עם המשפטים הנייטראליים לא השתנו. מדהים, לא? עכשיו, מתוך ידיעה שרוב הגוף שלנו מורכב מדם ורוב הדם מורכב ממים, זה הגיוני שמשפטים חיוביים שאתה אומר לעצמך יעשו את אותו אפקט, לא? תנסה ותספר לנו איך הלך, טוב? בהצלחה ותרגיש טוב, תמי.

שלום, מחשבות חיוביות תמיד עוזרות, תקרא את תשובתי במקום ששאלת לראשונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, הפסיכולוג שלי סיפר לי היום על תרופה חדשה שיש למאניה דיפרסיה שמשמשת גם לאפילפסיה? ואין לה תופעות לוואי.. מה אתה יודע על זה? אולי את שמה? תודה רבה

לאנג'י ישנן מספר תרופות המיועדות לאפילפסיה והפסיכיאטרים מצאו להן שמוש כתרופות מייצבות במאניה דפרסיה. כך הן הטגרטול והדפלפט הותיקות ויתכן שהפסיכולוג התכוון ללמיקטל שהיא החדשה שביניהן. אבל לכל תרופה יש תופעות לוואי למרות שהלמיקטל היא תרופה "עדינה". שבת שלום דר' גיורא הידש

צ

ד"ר הידש שלום נאיתי שמישהו שאל על הסימבלטה ואת ענית לו שמדובר בתרופה שגם מטפלת בתופעות הגופניות הנילוות לדיכאון. לי יש תופעות של בחילות,חוסר אנרגיה ומיחושים במערכת העיכול. האם תרופה זו יכולה להקל על התסמינים שלי? האם יכול להיות שבכלל התסמינים שציינתי הם כתוצאה מהאפקסור XR שאני נוטל ולא מהדיכאון עצמו?

שני יכולה להעיד על עצמי, שסובלת מחוסר אנרגיה כ כתוצאה מהאפקסור. גם לי הומלץ על הסימבלטה, אבל נאמר לי שהיא יקרה מדי... ושהיא ל לא בסל. כמו כן, התרופה הוחלפה לי לאדרונקס או לרסיטל. אבל זה אני. חכה לתשובה מוסמכת יותר. דנה

לאייל תופעות כפי שתיארת במערכת העיכול עלולות להיות גם מדיכאון וגם מאפקסור. אם הן היו לפני האפקסור אז הן קשורות לדיכאון, אם הן החלו עם האפקסור אז הן נמשכות בדרך כלל כשבועיים ואחר כך הן חולפות. אם התחלת עם אפקסור ואתה נוטל אותה רק זמן קצר, כדאי לתת לאפקסור את ההזדמנות ולחכות עד שהיא תשפיע ואז אני מקווה שתרגיש טוב ללא תופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

מה הקשר בין השניים? מדוע האתר של איגוד הפסיכיאטרים הישראלים נמצא בחסות חברת התרופות הזאת, שהיא היצרנית של הריספרידל, אשר נרשמת ע"י פסיכיאטרים ישראלים בסיטונאות?

לרובי לפי זכרוני האתר הושק בכנס הפסיכיאטרי הארצי לפני כשש שנים, יינסן צילג נתנה את החסות ועזרה בבנית האתר ולכן הם מצויינים כספונסרים. איני יודע על קשרים אחרים. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם לחברת התרופות יש דוגמיות של Lyrenil לתת או למכור? התרופה לא בסל התרופות וקו"ח כללית לא מוכרת אותה.התרופה מאוד משפיעה ועוזרת השאלה איך להגיע אליה?

שלום ד'ר הידש, בת 46 , עקב חרדות ודיכאונות קיבלתי טיפול תרופתי נסיתי כמה סוגים עד שציפרלקס התאים לי פחות או יותר. לקחתי את הכדור במשך שנה וחצי ובהדרגה הפסקתי לגמרי לפני חודשיים. כמובן שעברתי גם את התופעות לואי של הגמילה . הפסקתי את הכדור כי הרגשתי טוב . עכשיו לאחר חודשיים אני שוב לא מרגישה טוב , הרגשת עילפון אי איזון, דופק מהיר פנים בוערות ומצב של היעלמות. אבקש את עזרתך , לא הייתי רוצה לחזור לכדורים שלקחתי כי עליתי מעל 15 ק"ג במשקל דבר שלעצמו מדכא אבל אם לא תהיה לי ברירה אני אקח כי המצב בלתי נסבל ודבר נוסף רציתי לדעת האם כדור ואבן יכול לעזור לעבור את המצבים הקשים. אודה לתשובתך המהירה

לאילנה אכן שאלה קשה, ההתלבטות היא האם מדובר על מצב רוח לא טוב זמני שיעבור מעצמו, או שמצד שני זו התחלה של דיכאון וכדאי להתחיל את הטיפול מוקדם לפני שהדיכאון מחמיר. שאלה קשה ובמיוחד כאשר אם תתחילי בטיפול תרופתי אז צריך ליטול את התרופה במשך תקופה ארוכה כיוון שאנחנו נוטים לטפל בדיכאון חוזר הרבה יותר זמן מאשר בהתקף ראשון. לא כתבת כמה זמן את סובלת מהדיכאון "החדש", כלומר אם מדובר על מספר ימים כדאי לחכות, אם מדובר על תקופה של מעל שבועיים אז יש לחשוב ברצינות על חזרה לתרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך אני מאוד מאוד הייתי רוצה לדבר עם מישהו מוסמך (פסיכולוג/פסיכיאטר) אך ידי לא משגת זאת (מבחינה כלכלית) אני מרגישה שמשהו מאוד לא בסדר בחיי, יותר נכון בנפשי ומאוד הייתי מעוניינת לשמוע חוות דעת על מצבי (אבחון פסיכולוגי) אשמח אם תוכלו לתת לי מענה או להפנות אותי לגורם המתאים תודה

כיום ניתן לגשת לכל מרפאת חוץ פסיכאטרית שיש בבית חולים ללא טופס 17 ולראות פסיכאטר- השירות ניתן בחינם וכל מה שאת צריכה לעשות זה להרים טלפון למרפאה ולקבוע תור בהצלחה אריאל

היי, מקווה שבקישור הבא תוכל למצוא משהו מתאים. http://www.traumaweb.org/mirpaot.doc דנה

לאריאל תודה על תשובתך וטוב לראות שמדי פעם את מבקרת בפורום, מה שלומך? כיצד התחילה השנה? הידש

את יכולה לפנות למרפאה קהילתית לבריאות הנפש באזור מגוריך, או לקופת חולים שאליה את שייכת. כיום יש לכל קופות החולים פסיכולוגים עצמאיים שמקבלים פונים תמורת מחיר מופחת. אפשרות אחרת הן המרפאות בבתי החולים- כללייים או פסיכיאטריים, אבל יש תקופת המתנה של עד 6 חודשים. בבתי החולים של קופ"ח כללית בד"כ לא מקבלים לקוחות מקופות אחרות.

שלום לך, ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד במקומות הבאים- - תחנות לבריאות הנפש, שיש בהן צוות רב תחומי (פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ןעוד).מגיעים לתחנה לבריאות הנפש עם הפניה של רופא המשפחה. בחלק מהתחנות (אלא השייכות למשרד הבריאות, ולא לקופ"ח ) ניתו להתקבל ללא הפנייה של רופא, אחרי תיאום טלפוני. בכל מקרה מומלץ להתקשר טלפונית ולתאם את הביקור. יש לקחת בחשבון שהזימון אינו מיידי, ואת עלולה להמתין ימים עד שבועות. במקרים דחופים אפשר להתקבל מיידית. - קופות חולים -אחד מהשירותים קופות החולים מציעות הוא טיפול פסיכולוגי מסובסד יחסית לטיפול פרטי. לשם כך יש צורך בהפנייה של רופא משפחה. צרי קשר עם המוקד של קופת החולים בא את חברה ותוכלי לקבל פרטים ספיציפיים. מיכל

תודה למשיבים שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב! אני סובלת מהתקפי חרדה ומטופלת בתרופה "ציפראלקס".לצערי היא כמעט ולא עוזרת לי.כלומר,היא הורידה לי כמות ההתקפים ,אבל ה"זנבות" נשארו.אני לקחתי כבר הרבה תרופות והם לא עזרו לי.אז עכשיו אני בהריון.אני רוצה את התינוק הזה,אבל מצב נפשי שלי לא טוב.אני מפחדת לאבד שליטה ולהשתגעה.מה אני צריכה לעשות?האם אני יכולה לא להבין מי אני ומה אני עושה?(זה בעצם נקרא לאבד שליטה).האם יכול להיות מצב כזה?

שלום, מחרדות לא מאבדים שליטה למרות שפעמים רבות ישנה חרדה ש"תאבדי שליטה". בכל אופן אם הציפרלקס אינה עוזרת לך מספיק אז כדאי לשאול את הפסייכאטר המטפל האם יש מקום לחשוב על החלפת הטיפול לתרופה אחרת שתעזור לך יותר. בקשר להריון. אכן מדובר כאן בבחירה קשה, שתי האפשרויות אינן טובות וצריך לבחור באפשרות הפחות מזיקה. הריון עם חרדות אינו רצוי, ועדיף הריון עם מצב נפשי טוב. עדיף הריון בלי תרופות מאשר הריון עם טיפול תרופתי אפילו אם נאמר שהוא בטוח. ישנן תרופות נגד דיכאון וחרדות שאפשר ליטול בהריון, לכן כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך ולהחליט על האפשרות המתאימה לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני משתמשת ברסיטל כבר שנה. לאחרונה רשם לי הנוירולוג טופמקס לטיפול מניעה במיגרנות, רציתי לדעת איך משתלבות שתי התרופות יחד ואם יש איזו שהיא בעיה עם זה. תודה

ליעל השילוב של שתי התרופות הוא טוב וגם השפעת הרסיטל תהיה טובה יותר. בכל אופן צריך לידע את הפסיכיאטר המטפל בך. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם יש סיכוי שהדפלפט יגרום לי לאכול המון ולעליה במשקל?כפי שהרופא שלי טוען? כי ניסיתי את כדור המירו והוא גרם לי לאכילה מרובה מאוד.כמו הבונסרין. האם הדפלפט מייצב את המצב רוח טוב?

ליפעת לדעתי הדפלפט אינו גורם לעליה במשקל, בכל אופן השאלה אינה תיאורטית והשאלה היא מה יקרה אצלך? שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני כ 4 שנים השתמשתי כמה פעמים בLSD והפסקתי בעקבות חוייה די טראמטיית (היה לי בלבולים כשבועיים לאחר הטריפ) מאז די הדחקתי את הנושא הבעיה שמפעם לפעם אני נזכר שאולי יש לי משהוא עדיין בראשי .אני בן 28 סטודנט מתפקד טוב ועובד אין לי פלאש בקים רק מחשבות שלא האיתי צריך את זה . אך אוכל להתעלם מהדבר

שלום, מדובר ברגשי אשמה ואולי בצדק? בכל אופן רגשי האשמה שומרים עליך מלחזור על אותה הטעות. (אם היית חבר כנסת אז איני חושב שהיו לך רגשות אשמה, כך שאפשר לנסות להבחר לכנסת ולשם קץ לכל רגשות אשמה ומוסר שהם......). אבל לדעתי רגשות אשמה במידה נכונה ובמיוחד על דברים לא טובים שעשינו הם דבר נחוץ וכלל אינם מיותרים. שבת שלום דר' גיורא הידש

בהקשר של טיפול ב ocd ?

שלום, אני חושב שאת מתכוונת למנגנון של השליח השני בתא העצב? כלומר הסרוטונין מפעיל את ה second messanger, אפשר להרחיב בנושא אבל האם בשאלתך את מתכוונת לכך? שבת שלום דר' גיורא הידש

בין אנאפרניל 300 מ"ג לאנאפרניל 300 מ"ג עם גאודון לאוגמנטציה ? כלומר, האם שווה ללכת על זה ? אני מדברת על ocd ברמה שהתחילה די sever -ית. והיום אחרי האנאפרניל וטיפול התנהגותי המצב הרבה יותר טוב. לא מושלם. (אני בכל זאת עדיין לא עובדת). הסיבה לשאלה : אני חוששת מהגיאודון בגלל שהוא דורש מעקב א.ק.ג. פשוט אם ההבדל לא משמעותי, נראה לי שאני פשוט אשאר רק עם אנאפרניל. אשמח לעצתכם.

גם לאנפרניל יש השפעה מסוכנת על הלב, עם גאודון הסיכון מוגבר באופן משמעותי. אולי תנסי אפקסור 300 מ"ג במקום אנפרניל? אפקסור תרופה הרבה יותר בטוחה לשימוש, מעט מאד תופעות לוואי ויש מחקרים שטוענים שהיא יעילה ל-OCD בדומה לתרופות האחרות. נוזינן במינון של 2.5-25 מ"ג יכול להינתן כטיפול הרגעתי שאיננו ממכר, במיוחד לאנשים שהיתה להם בעבר בעיה של התמכרות לתרופות. לא מומלץ לקחת נוזינן במינונים יותר גבוהים. אפשרות נוספת- אורפ או הלידול במינון נמוך- הם נמצאים בסל וההשפעה שלהם דומה לריספרידל. ריספרידל, זיפרקסה וגאודון אינם בהכרח עדיפים על פני התרופות הישנות. ברמה כללית אומר שעדיף טיפול ב-OCD ללא תרופה אנטי-פסיכוטית. לכל התרופות האנטי פסיכוטיות, בלי יוצא מן הכלל, יש סיכונים די רציניים ולכן התועלת בהם היא בעיקר בסכיזופרניה, בפסיכוזה ובמניה כי שם המחלה דורשת טיפול אגרסיבי בתרופות מסוג זה.

האם עם גאודון הסיכון על הלב מוגבר באופן משמעותי ? מהאנאפרניל דרך אגב אני לא זזה, אני צריכה להחליט אם אני מצרפת גאודון או לא. אשמח לעצתך.

האם יתכן שהפרעת קשב וריכוז ADD שלא אובחנה בגיל הילדות והנעורים אלא רק בגיל 20 בערך,היא זו שגרמה להידרדרות?הידרדרות הכוונה לנשירה מבה"ס ,עישון סמים לסרוגין אבל לא הגיעה להתמכרות שדורשת גמילה,ולבסוף,כשלוש שנים לאחר הפסקת עישון סמים,התפרצות של התקף פסיכוטי של מאניה.אני מבינה שלא משנה מה גרם להתפרצות והעובדה שיש לה מאניה (היא מטופלת)זה מה שחשוב,אבל בכל זאת מעניין אותי לדעת אם זה יכול להיות הגורם ואם זה משפיע לטובה על סיכויי החלמה,כיוון שלא מדובר פה בבעייה תורשתית(אין בכל המשפחה המורחבת מקרה כזה ,גם לא קרוב).אודה לכל מי שיש באפשרותו לענות,אם מנסיון וידע אישי ואם מתוך ידע רפואי.תודה

ייתכן שכן, אבל שימוש בסמים וגם מניה מהווים התוויית-נגד לטיפול בריטלין/קונצרטה. בנוסף- הפרעת קשב פוחתת בצורה משמעותית בגיל ההתבגרות ולכן עדיף לטפל בבעיה המרכזית שיש כיום. אם מדובר בסטודנט, שצריך ריטלין ללימודים, אז ניתן לשקול ריטלין כתוספת לתרופה מייצבת מצבי רוח, אך זה צריך להיעשות בזהירות רבה ועם מעקב צמוד של פסיכיאטר.

לרותם כפי שאתה מבין וכתבת מדובר בשאלה תיאורטית בלבד כי מהבחינה המעשית מטפלים במאניה ללא קשר לגורם של ההתפרצות. ידוע שאנשים עם הפרעות קשב נוטים יותר להפרעות נפשיות אבל איני מכיר שכיחות גבוהה יותר של מאניה, איני מכיר עבודות (וכנראה שלא נעשו), במה שונה מאניה שאחרי הפרעת קשב ו/או סמים, ממאניה אשר פורצת מסיבות ידועות אחרות או ללא סיבה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני משתמשת בטופאמקס לטיפול במניה דפרסיה.נהנית מהרזיה כתופעת לוואי מבורכת. 125מ"ג ביום.לאחרונהבבדיקות הדם נמצא חסר בויטמין בי-12.וכן בחומצה פולית.אני מקבלת זריקות בי-12 פעמיים בשבוע,סידרה של 10 זריקות.תוקפים אותי גירודים נוראיים.אני חשדתי שיש לי אלרגיה לברזל.האחות הרגיעה אותי ואמרה שזה ויטמין לא ברזל.ונתנה לי עוד זריקה.

ליעל אכן ויטמין B12 אינו ברזל למרות שכמו הברזל הם נמצאים בכדוריות הדם האדומות. בכל אופן אחרי שתמלאי את המחסנים של הויטמין בגוף תוכלי לעבור לכדורי מציצה של הויטמין מתחת ללשון. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה רבה וסופשבוע נעים.

אני נוטל באופן קבוע רספרידול 3 מ"ג. לאחר בדיקת דם, רופאת משפחה רשמה לי חומצה פולית 5 מ"ג אחת ליום. האם אפשר לקחת את שתי התרופות במקביל? לתגובתך, אודה.

לגיא התשובה פשוטה, אפשר ובהצלחה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום דוקוטר הידש היקר: אני זקוק לעזרה: אני מטופל בסרוקסט כשנה 20 מ"ג הוריי גרים בדרום אמריקה ואין לי קשר איתם גרתי עם סבי וסבתי אבל גם הם כבר לא בין החיים הבית היה בשכירות וכבר הוא לא שלי כי בעל הבית דרש אותו בחזרה. אני עובד במקום עבודה מסודר וטוב אך הוא אינו מספיק בשביל לשכור דירה ולחיות כמו שצריך. אני זקוק לעזרה ואיני יודע ממי לבקש אולי תוכל להפנות אותי? אני מפחד שיאשפזו אותי בגלל שאני לבד אבל איני צריך אשפוז גם לדעתו המקצועית של הפסיכיאטר קובע שאני צריך אשפוז ואינני רוצה לאבד את מקום העבודה שלי אם אבקש עזרה . אולי תוכל לעזור לי ולהפנות אותי לגורמים המתאימים שיעזרו לי לשמור על מקום העבודה ולעזור לי למצוא מקום לגור כי אני אוהב את העבודה ולא רוצה לעזוב אותה.

לרונן איני בטוח שהבנתי את כל הפרטים הנחוצים אבל אנסה לענות. לא ברור אם אתה מדבר על בעיה או מצוקה נפשית קיימת שהסרוקסט עוזר לה, או שיש החמרה במצבך הנפשי. בכל אופן אם הסרוקסט לא עזר מספיק יש מקום לחשוב על שינוי תרופתי וגם על שיחות. שיחות עשויות להועיל מאוד כדי להקל עליך ועל המצוקה הנפשית. איני יודע היכן אתה עובד אבל אם אינך מרוויח מספיק ואתה גם אדם צעיר שרוצה להנות מהחיים וגם לחסוך קצת, אפשר לנסות לספר את הדברים למעביד ואולי הוא יוכל להוסיף לך במשכורת או לצמצם קצת את שעות העבודה כדי שתוכל לעבוד בעבודה נוספת? כמובן שישנה האפשרות של חיפוש עבודה אחרת מכניסה יותר, אבל צריך להיות בטוח שהצעד הזה נכון. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדייר שלום אני לוקחת כדורי לוסטראל 200כבר שבועיים, וכמובן התחלתי בהדרגה, ואני לא מרגישה שום שינוי ב מצב הדיכאון.האים זה מוקדם מידי .האם זה לא הכדור המתאים.מתי יתחיל השינוי ואים בכלל?בתודה

את לוקחת מינון מאד גבוה אבל תקופה מאד קצרה. צריך לחכות עוד חודש לפחות בשביל לדעת אם התרופה לא משפיעה. ב-80% מהמקרים יש השפעה עם לוסטרל ולכן כדאי לחכות.

ליפית תודה לדור, השפעת הלוסטרל מתחילה להיות מורגשת אחרי שלושה ארבעה שבועות ומגיעה לשיא ההשפעה אחרי כשלושה חודשים. כך שאין ברירה אלא לחכות בסבלנות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות וחוסר ריכוז..אני לוקח ציפרקסה ורסיטל... אם אני אקליט את עצמי אומר דברים אופטימים על עצמי ויקשיב לזה כמה פעמים לפני שינה זה יכול לעזור לפי דעתך? הרבה תודה..

שלום, יתכן וכן אבל עדיף שאיש מקצוע המכיר את הנושא של סוגסטיות יעזור לך בכך ולא שאתה תקליט את עצמך. כמובן שאפשר להוסיף מייצב מצב רוח לטיפול והוא יעזור לצאת מהדיכאון, כלומר לחפש פתרונות תרופתיים עד שתמצא את התרופה שתעזור לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, יש לי מאניה דיפרסיה ואני לא מעוניינת לקחת מייצבים. כרגע אני לוקחת רסיטל (20 מ"ג) לאחר דיכאון קשה עם מחשבות אובדניות, ועכשיו שאני לגמרי אחריו, חזרתי להיות מאנית. (בקושי ישנה, רוצה לבזבז את כל הוני, עוררות יתר, היפראקטיביות מוגזמת וכו'). שאלתי היא: האם ני ן פשוט לקחת תרופות אנטי דכאוניות כל הזמן - בכדי לא לסבול את הדיכאון אך כן להנות מהמאניה? תודה רבה

הי קלי... האם ניתן לנסוע ברכבת הרים, ובכל זאת לא להרגיש בחילה. אני אספר לך מה שאדם מרתק בשם ז', אמר לי כשהייתי מאושפז בבית חולים, "שככה הכלל של העולם, שבכל יש איזון, ומי שאוכל יותר מדי לבסוף מקיא". טוב, זה לא דברי החכמה הכי גדולים ששמעתי, אבל יש כאן דימוי מענין למה שהמחלה הזאת גורמת. הרופאה שלי בבית חולים דווקא אמרה לי שדיפרסיה לא חייבת להגיע אחרי המאניה, אבל אצלי זה ממש עובד בצמידות מאוד מדויקת. נסיקה ואז נפילה, יציבות, נסיקה, נפילה, יציבות, וכן הלאה, . כרגע אני מונע את הנסיקה בעזרת תרופות, שאני די בטוח שגם די מדכאות אותי, למרות שהפסיכולוגית שלי אמרה לי שאני מלא חיים. וככה גם מונע את הנפילה הקשה והכואבת. נו, טוב, אם את בהיפו- מאניה או מאניה, את בטח חושבת שהכל בסדר, ואין סיבה להפסיק את זה, וכו...וכו... מצד שני, את מספיק מודעת לעצמך כדי לכתוב כאן...מצד שני, גם אני הייתי מספיק מודע לכתוב כאן, וזה לא מנע שני אישפוזים במרחב סגור. היית שם אני מכיר את זה...אני מקווה שתתעשטי לפני שיהיה מאוחר מדי. אני מודה שאני לא הצלחתי בזה... בברכה מיכאל

לקלי ולמיכאל הפסיכיאטרית שלי סיפרה לי על אישה שכשרצתה להיות היפו- מאנית כדי להיות יצירתית באיזה סמינר מקצועי שלה היא הפסיקה עם המייצבים, אבל הפקידה את רשיון הנהיגה שלה, כרטיסי האשראי והתרופות המייצבות אצל בעלה והשביעה אותו שכשהיא חוזרת מהסמינר יכריח אותה לחזור לתרופות, כדי למנוע נפילה... איך אפשר להנות מרכבת ההרים בלי ליפול? כנראה שצריך לפתח כל מיני ברקסים חיצוניים ולהעזר באנשים הקרובים לנו ביותר. כדי שהם יוכלו להפעיל את הברקס החיצוני, במקום שאנחנו איבדנו את הברקסים הפנימיים ונכנסנו לסיחרור שקשה לצאת ממנו ללא מחלקה סגורה. זו דעתי. מה דעתכם? שנרגיש טוב, עם המאניה או בעיקר- בלעדיה. תמי.

לד"ר הידש לפי עדויות רבות נראה שהקלונקס גורם להתמכרות קשה. והופכת את החולים שמימלה סובלים למתמכרים נכון שנותנים את התרופה כדי להקל על החולים אבל יוצא שכרו בהפסדו איך שאומרים האם לא כדאי לתת תרופה יעילה באותה מידה בלי סיכון התמכרותי

לענת את צודקת בשאלתך, לצערי ישנן מעט מאוד תרופות שיענו על השאלה שלך והראשונה היא פנרגן=פרומטזין, למרות יתרונותיה ממעטים להשתמש בה. השיטה הטובה ביותר לא להתמכר לקלונקס ותרופות דומות היא לעשות הפסקות. כלומר, ליטול את הקלונקס 4-5 ימים בשבוע ויומיים לעשות הפסקה. אם לא נוטלים את התרופה באופן קבוע אז אין סכנה של התמכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

מזה כ15 שנה אני מטופל בפרוזק עקב מצבי חרדה ולחצים ראוי לציין שנולדתי מחדש מה רק שאני עצבני ומתוח כמו קפיץ כל דבר שמוציא אותי מהשיגרה משגע אותי או מילה לא במקום של מישהו גורמת לי להיסתער ולצעוק בקיצור פתיל קצרה האם ישנה תרופה שמשלבת את הבעיות הנל ראוי לציין שכשאני לבד עם עצמי אני רגוע לחלוטין ואני לבד בעבודה שקט לי כשאני מגיע הבייתה ושומע צעקות של ילדים וויכוחים אני מוטרף לחלוטין בברכה בני

לבני כמובן שחשוב לדעת מדוע התחלת עם הפרוזק ומה האבחנה הראשונית. בדרך כלל כאשר תרופה משפרת את המצב אולם אינה פותרת את כל הבעיות ניתן לעבור לתרופה אחרת/דומה מאותה המשפחה בתקווה שהתרופה השניה תשפר יותר את המצב. כמובן שתתיעץ עם הרופא המכיר אותך, האם יש מקום להחליף טיפול? שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום אבקש את עזרתך בשאלה מדוע מזה כמה ימים שאיני ישנה ברציפות או לסירוגין מעט שעות ומתעוררת מיד (לא היו חששות או חרדות כלשהן) לפני שלושה שבועות הפחתתי את הקלונקס מ1.5 כדורים של 0.5 מ"ג לכדור אחד ושותה שני רסיטל . אם התחלת הטיפול ברסיטל הבחנתי ששני כדורים בהפרשים קצרים בזמן גורמים לי לקוצר בשינה, ואז עברתי לכדור בבוקר וכדור בערב והרופא אמר שאין בעיה למרות שאת שניהם לוקחים ביחד, אם הפסקת הקלונקס חזרתי לשתות את הריסטל שוב ביחד יחד עם הפסקת הקלונקס(שלושה שבועות) ופתאום ב-5 ימים האחרונים אני לא מצליחה לשון יש לציין שלפני כן ישנתי בסדר. זה מזכיר את התקופה של החרדות לפני התחלת הטיפול שלא הייתי יכולה לשון ורק עם התחלת הטיפול חזרתי לשון. אני מנסה להרגיע את עצמי שזה לא ימשיך כך והדברים בטח ישתפרו , אבל בכל זאת יש לי חשש. מחכה לתשובתך. וזה מכניס אותי לקצת לחץ אני מרגישה עייפה ולא יכולה להירדם מה אתה ממליץ

לסיגל למזלנו הרסיטל מעורר ולכן מקובל ליטול אותו בבוקר, איני מבין מדוע נטלת את הרסיטל בערב ובמיוחד כאשר הוא עורר וגרם להפרעות בשינה? כך שההמלצה היא ליטול את הרסיטל בבוקר. אפשרות נוספת היא שהורדת את הקלונקס מהר מדי, בהחלט אפשר ומומלץ לנסות ולהפסיק את הקלונקס, אבל בהדרגה. הפסקה מהירה מדי של הקלונקס עלולה לגרום לתופעות של חרדה שסיבתן אינה נפשית אלא הירידה בקלונקס. כמובן שגם האפשרות של הרעה במצב הנפשי קיימת, אבל הייתי קודם כל בודק את שתי הסיבות שציינתי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שאלה חשובה מאוד. ידוע שיש חמישה שלבים לשינה. בשלב ראשון יורד קצב הלב, גלי המוח מאטים והשרירים נרפים. שלב שני דומה לשלב ראשון עם התפרצויות של גלים מהירים. בשלבים שלישי ורביעי פוחתים הגלים המהירים ומופיעים גלי מוח איטיים. מכאן חוזרת פעילות המוח ועוברת לשלב שני עם התפרצויות גלים מהירים ואפילו סוג של התעוררות, ואז הוא עובר לשלב השינה החמישי הידועה כשנת REM. השאלה שלי היא האם תמיד חייב להיות הכל בסדר זה או שיש מקרים שסדר השלבים שונה?

רק בתחילת השינה יש בדרך כלל מעבר הדרגתי לשינה יותר ויותר עמוקה. בהמשך עוברים לשלבי שינה שונים, לאו דווקא לפי סדר מסויים. אם אתה חושב שיש לך הפרעה בשינה, אתה יכול לפנות למעבדת שינה. אקס-מן.

טוב, שלבי השינה ידועים כפי שכתבתי וככה נכתב בכל הספרים. אבל אני מבקש מהרופא לדעת אם זה חייב להיות כפי שכתוב, או שקורה שזה גם משתנה.

מחפשת פסיכאטר לחקירה לעומק תיק של חולה סכיזופרניה, הרצון לעשות צדק לחלשים, ולא לתת לפסיכיאטרים לעשות מחוליהם שפני ניסיונות, זקוקה לעזרה בדחיפות

פסיכיאטר מס' 1 בארץ הינו פרופסור אברהם ויצמן. מקבל בתל-אביב. עלות ביקור 1200 ש"ח אך שווה כל שקל.

אני בעד חגיי הררי. הוא גר ברמת חן. מעולה!!!

פרופ' חנן מוניץ בת"א. אם יש לך כללית מושלם תשלמי רק 100 ש"ח- כדאי.

האם סכיזופרניה יכולה להיות אלימה? ומהי כמות של זריקה שיכולה להרדים אדם כמעט 14 שעות? חייבת תשובות בדחיפות

שלום, סכיזופרניה אינה "אלימה", ישנם אנשים ללא סכיזופרניה שהם אלימים, וישנם אנשים החולים בסכיזורפניה ובשלב של ההתקף הפסיכוטי עלולים להתנהג באלימות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקחת סרוקסט 3/4 כדור כבר שבועיים וגם לוריוון במידת הצורך. (כבר כל הזמן כמעט). השאלה היא האם יש כדור שיכול לסדר אותי מבחינת החרדות למשך 24 שעות? תודה מראש

שלום, צריך להגיע למינון מלא של סרוקסט-כדור ביום ולחכות שהשפעתו תהיה מלאה. נקווה שהסרוקסט "יעשה את כל העבודה", רק שצריך לתת לו זמן. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מעוניינת לשמוע מכל מי שיודע-דור,תמימי,ד"ר הידש וכל מי שיש לו נסיון:האם זה נורמלי שחולת מאניה שעדיין לוקחת ריספרדאל(3 מ"ג)שמתפקדת בסדר-היא משלימה בגרויות עכשיו,שהיא תהיה ילדותית ותלותית וחרדתית ולחוצה.וגם יש לה בעיות ליצור קשר חברתי כך שאין לה כלום חוץ מהלימודים.היא לא יצרה קשר עם אף אחד במסגרת הלימודית שלה וגם אם כבר מתקשרים אליה חבר או שניים מהעבר היא נמנעת מקשר.זה מפריע לה שאין לה חיים חברתיים אבל היא טוענת שאין לה כוחות לזה עכשיו וגם היא כבר יצרה לה דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון.היא בת 20 והיא מאד זקוקה לי,אמא שלה,ואני על תקן הפסיכולוגית שלה,וזה עוזר לה,היא מעריכה את זה אבל אני שואלת:עד מתי?האם יש סיכוי שהבחורה תשתקם ותחזור להיות בקשר חברתי נורמלי כמו שהיה לה פעם?אני מנסה לעודד אותה להיות יותר עצמאית ולא לנתק קשרים מהעבר אבל זה קשה מאד.

לתמרה אתמול דיברתי עם חברה שלי ואמרתי לה שהבת שלי תחגוג יום הולדת ביום ראשון לבדה תמאחר ונכון לעכשו אין לה חברים) והיא גרה רחוק מאיתנו ) , וגם תהיתי מה קרה לקשרים של פעם . והחברה פשוט אמרה לי " זה לא אותו אדם של פעם היא עברה דברים קשים והיא לא כמו כל בני גילה" וזה לצערי נכון . לוקח זמן לחזור ולתפקד, אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שהבת שלך התיצבה , אבל לאט לאט היא אולי תמצא את האנשים המתאימים לה . אני חושבת גם שכושר השיפוט במצבים שונים הוא אחר, לבת שלי במצב המאני היו הרבה חברים, יותר מדי שנעלמו כשהיא התאזנה אולי יותר כף עם אנשים מאנים אני לא יודעת? בכל אופן ,לגבי התלות של בך גם אני עברתי את זה , אחרי זה היה גם מצב הפוך של תקשורת איומה , ועכשו זה תלותי קל . עצתי תמשיכי לנסות , תעודדי לצאת מהבית אבל אל תלחצי , בעדינות לטפטף את החשיבות בחברות . ובקשר לדימוי עצמי נמוך גם עם זה קשה להתמודד אבל אני לקחתי את הבת למספרה , למנקיור , הלכנו לבתי קפה והראתי לה כמה היא יפה בעניי ובעניי אחרים , זה אולי נראה שטותי אבל מנסים הכל. כל הזמן צריך לזכור ולהזכיר לה ולך שזה מצב זמני ממה שכתבת נראה שאת מטפלת נכון במצב , בהצלחה!!

תמרה יקרה לעבור משבר מאני זו טלטלה גדולה. זה לוקח זמן לחזור לאיזון ולביטחון העצמי. זה נראה לי טבעי שקשה לה להיות עצמאית. דמייני איך זה היה בשבילך, לאבד את הברקסים, את השפיות, את הביטחון במה נכון ומה לא נכון, מפחיד, לא? את עושה את הדבר הנכון. תני לה להיתמך בך כמו שאנחנו נותנים לתינוקות שלנו לחזור אלינו למיטה כשהם חולים. כשהיא תתחזק היא תהיה שוב עצמאית. אל תדאגי. זה לא לנצח התלות הזו. זה עד שיחזור אליה הביטחון בעצמה ובעולם. את מוזמנת לשאול ולהתייעץ עוד אם תרצי, גם במייל. תרגישו טוב, תמי.

אני מקבלת תרופת למיקטל בתור חולת נפש רציתי לדעת לאיזו מחלת נפש נותנים למיקטל

שלום, ראשית אינך חולת נפש, את סובלת מהפרעה או מחלה שהיא בתחום הנפש, כמו שאדם שסובל מסוכרת, לחץ דם או כל מחלה אחרת. למיקטל היא תרופה מייצבת וניתנת בדרך כלל להפרעה דו-קוטבית מה שנקרא מאניה-דפרסיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שהריספרדל מסוכן? ואני בכלל שאלתי אם זה נכון לתת ריספרדל ל-OCD ובאיזה מינון. עכשיו אני בבעיה מה לעשות.

לא כתבתי שהוא "מסוכן", אלא שיש סיכונים בנטילתו, אשר צריכים להישקל מול התועלת בו. כל טיפול תרופתי כרוך בסיכונים ולכן העיקרון איננו ייחודי דווקא לתרופה זאת. מתן מידע בפורום לא נועד לגרום לך לקחת תרופה, או להמנע מלקחת תרופה, כזאת או אחרת, אלא לשם הרחבת הידע שלך ושאיתו תוכלי לדבר עם הפסיכיאטר המטפל ולהחליט בהתאם.

מקובל להוסיף רספרידל כטפול ב OCD יחד עם נוגד דיכאון וחרדה. כמובן שלרספרידל עלולות להיות תופעות לוואי אבל אין הכרח שיהיו תופעותלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ! בנוגע לשאלתך אם אחי סובל מהפרעות קשב אכן כן.עצבנות,אובסיסיביות קשה ביותר, בעיות תקשורת חריפות זאת כניראה בגלל שקשה לו לענות לאנשים וזה דבר שמאוד מרגיז אותו, לדוגמא הוא לא מצחצח שיניים לא שותף ידיים ואם לוחצים אותו לשטוף ידיים הוא עומד ליד הברז פותח את המים ואומר שטפתי והוא לא שטף,בקיצור יש לו הרבה בעיות אפילו לשרוך נעליים ללבוש חולצה תמיד הוא לובש הפוך תמיד ממהר בלי שום סיבה אין לו לאן. אני מאוד שמחה על זה שאתה עונה לי זה מאוד עוזר תודה.תשובתך חשובה לי.

לג'ולי אני שמח להיות לעזר, לכן הדבר החשוב ביותר הוא אבחון מלא ומקיף ורק אחר כך לחשוב על הטיפול. חשוב לא לטפל בסמפטומים אלא בגורם הבסיסי שעלול להיות הפרעת קשב שאליה נוספה הפרעה נפשית אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. השאלה שלי היא בקשר למחשבות אלימות, הבנתי שזה כנראה מחרדה. יש לי 2 שאלות חשובות ואודה לתשובה: 1. אילו דברים אני יכולה לעשות באופן אישי עם עצמי על מנת לנסות להפסיק את המחשבות? דברים שיותר יעזרו לי להימנע מהם? (זה התחיל לפני חודש בער בסך הכל). 2. אילו חסרים של ויטמנים ודברים נוספים בגוף עלולים לגרום לתופעות מעין אלה? תודה

לבוסמת תמיד חשוב לבדוק או הויטמין B12 ובמיוחד אם צמחונים או לא אוכלים מספיק בשר אדום. צריך להבין שמקור המחשבות הן חרדות ולכן חשוב להוריד את החרדות, ספורט, תזונה נכונה, הרפיה, מדיטציה, עסוקים מהנים. כל אלו עשויים לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש