פורום פסיכיאטריה

ממש לא סביר כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם לסדרה תיעודית בעורץ 2, בהנחיית ד"ר יורם יובל (מחבר הספר "סערת נפש"), אנו מחפשים אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות שונות ואשר מוכנים לספר את סיפורם. אשמח לענות על כל שאלה ולתת פרטים נוספים. שבוע טוב דפנה 054-9987714 03-6869797

לא אכפת לי לספר כל עוד אני מושחרת, יש אפשרות לזה?

היי, אם כוונתך שהפנים שלך יטושטשו, אז לצערי בתכנית הזאת זה לא יתאפשר. אנחנו מחפשים חשיפה מלאה ולא להסתיר את פניו של המרואיין. אם זה בכל זאת מעניין אותך אשמח לשוחח איתך. תודה בכל אופן דפנה

לשירה ראוקוטן עלול לגרום להפרעות נפשיות ולכן הוא לא ממומלץ כלל למי שיש לו הפרעה נפשית כחרדה או דיכאון ובטח לא אם יש סכנה לפסיכוזה. מסיבה זו גם לא מומלץ לשלב עם פלוטין. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אני מקווה שאתה זוכר אותי ואם לא(ואני אבין אם כך) תקציר קצר: אני טופלתי בעבר בלוסטרל(50 מ"ג),ליתיום(900 מ"ג) ומרוניל(225 מ"ג). שילוב זה הגיע אחרי המון נסיונות כושלים של טיפולים עם תרופות מהדור החדש(ציפרמיל, ציפרלקס,רמרון,אפקסור,סרוקסט). אני סבלתי מהפרעת חרדה ודיכאון. השילוב הזה העמיד אותי על הרגליים. אחרי 9 חודשים של טיפול החלטתנו אני והרופא המטפל לרדת בהדרגה זהירה עד כדי כלום. לצערי, שבועיים אחרי שהפסקתי סופית חזרתי להרגיש לא טוב, אבל חייבת לציין כי גם היום ביחס לפעם שעברה מדובר במשהו קל יותר מכל הבחינות. חזרתי לרופא והוא החזיר לי את הטיפול כמו שהיה ואף הוסיף עוד 50 מ"ג לוסטרל. כיום אני לא מרגישה טוב, אבל בעיקר לא מרגישה, מעין קיפאון רגשי מתסכל. אני נוטלת את המינון הגבוה הזה מזה 6 שבועות ושלושה ימים ועדיין אין שינוי. אני רוצה לדעת האם יש סיבה לכך שאינני מגיבה עדיין? האם בטיפול חוזר לוקח יותר זמן? האם אני צריכה להפסיק לקוות כי כבר אין סיכוי שהכדורים יסייעו? אני לא יודעת איך להציג ממש את מה שעובר עלי, אבל מה שכן אני יכולה להגיד זה שאני לא מרגישה הרבה, כאילו מנותקת מהמציאות. לפעמים אני חושבת שאולי קפצתי מהר מידי לתרופות ולא ניסיתי להמתין ולהתמודד לבד, כי אני חושבת בדיעבד שאולי נלחצתי מהרגשה לא טובה שתקפה אותי ו"קפצתי" חזרה פנימה ועמוק כי פחדתי נורא שמא זה יקרה שוב...אני סתם מנסה להבין ולתת סיבה אמיתית למה אין עדיין השפעה של התרופות... אני אשמח אם תשיבו במהרה.

למירית טוב לשמוע ממך למרות שהדברים לא כל כך משמחים...., באופן כללי עדיין מוקדם לדבר על תגובה לתרופות, מדובר במספר תרופות וסביר שתגיבי להן היטב. בינתיים הייתי חושב להעזר בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון שיקלו עליך באופן זמני כי היא תוריד את החרדה. כמובן שקיימת אפשרות שתחושת הריחוק היא מהמינונים הגבוהים של התרופות. בכל אופן 9 חודשים הם זמן קצר מדי להפסקת טיפול כאשר מדובר "במקרה עקשני" לטיפול. חבל, אבל נקווה לטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' גיורא שלום! אחי בן ה 15 נוטל רספרדל במינון 2 מ"ג זה 3 חודשים. לאחרונה החליטו להעלות לו את המינון ל 3 מ"ג. במשך כל שעות היום הוא עסוק רק בלימודים ומתבודד מהחברה לחלוטין (פרט לבי"ס וטיפול פסיכולוגי שהוא מקבל) וניכר עליו שהוא מאוד סובל ולכן ניתן לו טיפול תרופתי זה. הלימודים מאוד חשובים לו והשאלה שלי היא כיצד העלאה של המינון ל 3 מ"ג עשויה להשפיע על הריכוז בלימודים?( האם הוא יהפוך לעיף ולא מרוכז?) איזה תופעות לוואי נוספות שעשויות להשפיע על לימודיו יכולות להיות? ייתכן שיעלו לו בעתיד את המינון ל 4 או 5 מ"ג. מה תהיה ההשפעה אז על יכולת הלמידה? אנו מוטרדים מהעניין ומקווים לקבל מידע רלוונטי. תודה, ד'

שלום, באופן כללי רספרידל אינה פוגעת בריכוז וביכולת ללמוד. המצב הרגשי (שבגללו ניתן הטיפול) עלול לפגוע ביכולת הקוגניטיבית-החשיבתית, ולכן הטיפול ברספרידל עשוי לעזור. ישנם מקרים בהם הרספרידל גורם לעייפות אבל השאלה האם זה קורה אצל אחיך, או אצלו הרספרידל דווקא מעורר. אם הרספרידל יגרום לעייפות אז ישנה אפשרות ליטול אותה בחלוקה לפעמיים ביום, או ליטול את המינון בערב כך שישן טוב יותר ויהיה ערני במשך היום. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת קרוב לחודשיים או פחות וונלה אחרי שכבר ניסיתי 4 תרופות מקבוצה אחרת . האם תופעות הלוואי של הזעה נוראית במיוחד בלילה נפוצות ומה אפשר לעשות ?

לרוני לצערי התופעה מוכרת ולא חביבה, בחורף הבעיה פחות קריטית מאשר בקיץ... פרט להורדת המינון אין הרבה אפשרויות נוספות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מחרדות ודכאון, לוקחת את הואבן אך ורק בשעת הצורך, לא באופן קבוע, עם הפרשים גדולים בין פעם לפעם. התחלתי עם חצי כדור, שהשפעתו היתה חזקה, זרק אותי לשלווה פיזית ותגובתית, ישנתי שבע שעות רצוף לאחר מכן. בפעם השניה שנאלצתי לקחת חצי כדור, ההשפעה שאפה בקירוב לאפס, הרגיע רק את שרירי הכתפיים, מעבר לכך, הראש והבטן המשיכו לתפקד כ"טבעם", המשכתי במודע להיות מתוחה ועצבנית. איך אני יודעת מתי אני צריכה לעלות לכדור שלם, ואם בכלל כדאי. (המינון מרופא המשפחה היה מחצי כדור ועד כדור וחצי בהתאמה). תודה מראש. שירה.

לשירה כמובן שההתאמה היא בדיוק למה שמתאים לך, מינון של כדור או שניים ארבע חמש פעמים בשבוע אינו מינון גבוה, כך שאת יכולה להיות שקטה עם הטיפול. בקשר להתאמה תצטרכי ליטול את התרופה מספר פעמים עד שתדעי את השפעתה עליה ותכירי את התרופה ותכירי את השפעת הוובן על שירה. יתכן שבפעמיים הראשונות לציפיות שלך היה חלק לא קטן בהשפעה של הוואבן... מה שהחברה קוראים "זה רק פסיכולוגי", כך שכדי להפחית את החלק הפסיכולוגי תנסי עוד מספר פעמים ליטול את הוואבן ואז להכיר טוב יותר את השפעתו עליך. כמובן שאם ישנו אירוע מלחיץ וחשוב אז יהיה צורך במינון גבוה יותר, בימים שקטים יותר כאשר את עושה את מה שאת אוהבת ומרגישה ביטחון אפשר להשתמש בפחות. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני 40 יום התחלתי טיפול עם וונלה{כידוע לכם לאחר 7 שנים עם סרוקסט שעזר חלקית},בשבועיים וחצי האחרונות המינון עלה ל-150 מ"ג ביום{מחולק לפעמיים},אני מרגיש ברוב שעות היום עייפות וקצת כאבי ראש,יש עדיין דכדוך קל ומתח וחרדה מופיעים מידי פעם,אציין שאני נוטל 2 טרנקסל 5 מ"ג לפני השינה,האם לפי דעתכם עלי להעלות את המינון ל-225 מ"ג ביום או להמתין עוד קצת עם מינון של 150 מ"ג כדי לראות שיפור משמעותי במצב הרוח ובחרדות. אציין שב-3 ימים אחרונים אני מרגיש יותר מדוכדך ועייפות חזקה בכל היום,האם עלייה במינון ל-225 מ"ג תוריד את הרגשת העייפות ואני יהיה יותר אנרגטי{רוצה לחזור לעבוד}. אשמח לקבל תשובות.

ליואב, אפשר לעלות ל-225 מ"ג כבר עכשיו, אבל למה למהר? תזכור שקל לעלות במינון והרבה יותר קשה להוריד אותו. אחרי חודשיים במינון של 150 מ"ג תוכל לדעת בביטחון אם יש צורך לעלות ל-225 מ"ג ליום ואז בוודאי תרגיש יותר טוב. אבל, כעיקרון, לא חייבים לחכות. במינון של 225 מ"ג תחוש פחות עייפות, עליה במצב הרוח ופחות חרדות, אך עשויים להיות תופעות לוואי נוספות/מוגברות. את הטרנקסל מומלץ להוריד רק אחרי שתהיה התייצבות במצב לאורך זמן ולא לפני כן.

ליואב תודה לדור ואכן אין מה למהר ולעלות במינון למרות שאפשרי. אפשרות נוספת היא לנסות להוריד לאט במינון של הטרנקסל ואז יתכן שתהיה עייף פחות במשך היום. תתעייעץ עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יכול להיות שבמשך שנתיים שאני לוקח אפקסור XR 75 מ"ג אני בעצם במצב של תת טיפול? האם העלייה במינון ל-150 או 225 מ"ג תגרום אצלי לשינוי ממשי ביחס למינון שלקחתי עד היום?כלומר האם עשוי להיות שינוי דרמטי בתופעות הפיזיולוגיות שיש לי כיום? האם אני צפוי לתופעות לוואי חדשות עם העלייה במינון? האם עם העלייה במינון אני עשוי להגיע למצב שבו לא אצתרך לקחת עוד לוריוון כמו שאני לוקח היום? אודה על תשובתכם

בד"כ המינון הוא 150-225 מ"ג ליום. כל שינוי במינון צריך לבחון לאורך חודשיים לפחות כדי להחליט אם לשנות אותו. מה שקובע זה המאזן בין ההשפעה החיובית לבין ההשפעה השלילית (תופעות לוואי). ייתכנו הבדלים ניכרים בין מינונים שונים ולכן רק אחרי שתקח מינון של 225 מ"ג לחודשיים לפחות תוכל לדעת את כל התשובות לשאלות.

לאייל אם כל התופעות של הדיכאון והחרדה לא נעלמו וחלפו אז הטיפול לא מספיק. עם אפקסור המחשבה הראשונה היא לעלות במינון בתקווה להגיע למינון מינימלי שבו תרגיש בטוב ולא תזדקק ללוריוון. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר. תודה לך על העזרה אבל השאלה שלי היא כזו: מתי אני אמורה להרגיש טוב כמו מקודם? ואיך זה שיש לי חסר בסרטונין כאשר אני לוקחת את התרופה כבר כשנה וחודשיים (כמובן במינונים שונים) איך אני אדע מתי להוריד את הכדור? אנ י כבר מעדיפה להשאר עם מינון של 40 מ"ג תמיד כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו. תודה לך ושבוע טוב לכולם.

לרויטל מיד (כעבור שעתיים שלוש) עם העליה במינון מרגיישים טוב וכל התופעות של חסר נעלמות. אם זה לא כך אז צריך לבדוק שוב האם האבחנה נכונה. איני ממליץ להמשיך עם טיפול תרופתי ללא סיבה מספקת. אבל אפשר להוריד במינון לאט לאט, למשל פעם בשבועיים רבע כדור ואז אפשר להפסיק בלי תופעות לוואי ובביטחון. ישנן גם דרכים נוספות אבל הן מורכבות יותר ולא כדאי להתייחס אליהן עכשיו. כל טוב דר' גיורא הידש

שתיתי חד פעמי בזמן שאני נוטל ונלה מה יכולה להיות התוצאה ?, האם תגיעה השפעה בעתיד?, אם זה היה חד פעמי?

לאסף אם שתית אלכוהול פעם אחת ולא קרה שום דבר אז אתה כבר אחרי כל הספור ואפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

לדור שלום. אני סובל מocd שגרם לדיכאון ומטופל בסרוקסט וטיפול התנהגותי. הסרוקסט החל לעזור רק במינון 80 מ"ג, וזאת אחרי 3 שבועות של עליה במינון מ60 מ"ג. טיפול התנהגותי לבדו כרגע לפחות אינו עוזר לי, אלא רק בשילוב של הסרוקסט במינון 80 מ"ג. הבעיה היחידה היא התפקוד המיני שנפגע. באם המצב לא ישתפר מעצמו תוך המשך הטיפול, חשבתי לעבור לציפרמיל(ניסיתי בעבר גם לוסטרל שגם גרם לפגיעה בתפקוד המיני-זקפה חלשה מאוד) האם ציפרמיל יהיה אפקטיבי עבורי כמו הסרוקסט? תודה רבה מראש.

האבחנה של הפסיכיאטר: ocd ו-moderate depressive episode שוב, תודה מראש.

לאלי, סביר שציפרמיל במינון 80 מ"ג יגרום לבעיות בתפקוד המיני בדומה לסרוקסט 80 מ"ג. במינונים כאלה גבוהים רמת הסרוטונין גבוהה בכל מקרה, עם שני התרופות. ייתכן שהפגיעה במין עם ציפרמיל תהיה קצת פחות, אך גם ההשפעה נגד כפייתיות תהיה קצת פחות. כך שאתה עשוי להרוויח מצד אחד ולהפסיד מצד שני. לא ציינת במה התפקוד המיני נפגע, אך אפשר להשתמש בתרופות כמו לויטרה, ויאגרה, סיאליס, לפני האקט המיני, שיאפשרו לך לתפקד אך לא להגיע לפורקן. ביחסי מין מתוכננים מראש, אפשר להפסיק את הסרוקסט יום-יומיים לפני ואז התפקוד המיני אמור להיות תקין. כל הנ"ל בהנחה שהבעיה נובעת רק מהתרופות.

http://ajp.psychiatryonline.org/cgi/content/full/162/7/1392 עפ"י המחקר שפורסם לאחרונה, זיפרקסה לא משפר סימנים שליליים יותר מהלידול. לכן, השאלה, האם הזיפרקסה היא אכן תרופה אטיפית? כיצד אתה מחליט איזה תרופה היא אטיפית? האם האטיפיות נמדדת בערכים מוחלטים או יחסיים?

למשה תודה על הקישור המעניין ומיד אתייחס לדברים שאתה מעלה. ראשית לא אני קובע ומתייחס לתרופה כאל טיפית או א-טיפית, הדברים הם מוסכמים בין הרופאים ובתכונה זו אני מקבל את דעת המומחים. בשנתיים האחרונות ישנה בדיקה מדוקדקת ונוקבת יותר לגבי היעילות והתועלת של התרופות האטיפיות בהשוואה לתרופות העבר. ישנו מספר גדל והולך של מחקרים המצביעים על דימיון ועל כך שהתרופות החדשות לא טובות יותר מהישנות. כמובן שלתרופות החדשות יש פחות תופעות לוואי על המערכת האקסטרא פירהמידלית, אבל יש להן תופעות לוואי אחרות (כמו הבעיות המטבוליות שזיפרקסה עושה). כך שהדברים מאוד מעניינים וחשובים וטוב שהרפואה בודקת את עצמה, כאמור בתקופה האחרונה הנושא שהעלת "מאוד חם". אני אישית מעדיף את התרופות האטיפיות כיוון שהן גורמות פחות תופעות אקסטרפירמידליות ובמיוחד טרדיב דיסקינזיה, אבל כמובן שצריך כל הזמן להיות מעודכנים. המאמר שציינת אינו כוללני הוא מתייחס לחולים בסכיזופרניה כרונית עם סמנים רזידואליים-כלומר סמנים חיוביים שלא נעלמו, זו קבוצה חשובה היא מייצגת חלק מהתמונה הכללית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. המחקר האחרון מהשנה (2005) בא בעקבות מימצאים של מחקר קודם מלפני שנתיים (2003) שהגיע למימצאים דומים, כאשר נבדקה קבוצה גדולה ומגוונת של חולים שלקחו זיפרקסה או הלידול ולא נמצא הבדל ביעילות בטיפול בסימפטומים חיוביים או שליליים. מה דעתך על המאמר הזה? קישור למאמר: http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m3225/is_11_69/ai_n6074412/print או התקציר שלו- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=14645311

האם יש מאמר כזה בעברית , אשמח באם תצרף . תודה

לד"ר הידש שלום, מזה למעלה מ-3 חודשים אני נמצאת בדיכאון המוגדר MDD . לאחר נסיונות של חילופי תרופות ושינויים במינונים, אני נמצאת היום מזה 3 שבועות על איקסל במינון של 200 מ"ג ליום. אין מגמת שיפור ניכרת (או אולי מינורית ביותר). הרופאה המטפלת שלי שוקלת להוסיף לאיקסל, לתקופה קצרה ובמינון נמוך, קונצרטה או טגריטול, במטרה לתת PUSH ולזרז את תהליך האחלמה. מה דעתך? תשובתך חשובה לי ביותר, שכן יהיה עלי השבוע לשנות את הטיפול התרופתי, במידה והרופא המייעץ יחליט שאין מספיק מגמת שיפור. בהחלטה, תישקל גם האפשרות לעבור לסימבלטה. הרופאה המטפלת (פסיכיאטרית), מציעה לי בחום להישאר אם האיקסל, שלדבריה הוא כדור עם פרופיל מצויין, (ועם הרבה פחות תופעות לוואי) ולצרף לו כנאמר לעייל. ולא לעבור לסימבלטה. מה דעתך גם כאן? בהרבה תודה על תשובתך המהירה. מירי

למירי קראתי את שתי הודעותיך. להוסיף טגרטול לתרופה נוגדת דיכאון שלא השפיע מספיק היא גישה מקובלת למרות שבדיכאון אני מעדיף דפלפט או ליטיום אבל גם טגרטול נכון. ישנן מעט מאוד עבודות על קונצרטה ונוגדי דיכאון ובמיוחד איקסל ויש סכנה בשילוב זה ולא הייתי ממליץ לנסות אותו. אני בדרך כלל מעדיף תרופה אחת על שילוב של תרופות. לכן אני נוהג להחליף קודם כל תרופה ורק אחר לנסות ולהוסיף תרופה, אבל אלו שתי גישות מקובלות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב אני בת 36 נשואה +2 ילדים אני חושבת להיכנס להריון אבל יש לי בעיה אני לוקחת כל יום כדור לוסטראל 50 מ"ג האם אפשר את הכדורים שאני בהיריון

לגלית בפעם האחרונה שבדקתי אשרו שאפשר ליטול לוסטרל בהריון ולא נגרם נזק. כדאי להתעדכן ולראות מה המצב המעודכן ביותר. תפני למכון לטרטולוגיה בהדסה מפני שהם המעודכנים ביותר. הם עונים גם לפניות טלפוניות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, הוגדר שיש לי חרדות, ואני נוטלת תרופות נגד חרדות. קרה יום אחד שלא לקחתי ליניטין, חוסר התאבון והבחילות חזרו. מה הקשר בין מצב נפשי וחוסר תאבון לאוכל? אני מרגישה שמצבי בקשר לאוכל דומה לשליש הראשון של ההיריון והבחילות למרות שאני לא בהיריון. רוצה לקבל מידע למי שיש לו.

היי שושנה, חרדה יכולה לגרום לבחילה ולחוסר תיאבון. אני מנסה לרדת במינון של תרופה דומה לליניטין, ובין השאר זה גורם לי קצת בחילה, לכן לדעתי כשהפסקת לניטין סבלת מבחילה כתסמין גמילה של ליניטין הקשור לחרדה. תנסי לאכול אוכל קל לעיכול, ואם את לא מקבלת תזונה מספקת, את יכולה לשתות תוסף תזונה קל לעיכול שנקרא ENSURE (קונים בבית מרקחת) בנוסף לאוכל הרגיל. אקס-מן.

לשושנה חרדות עלולות להתבטא בהרבה מאוד צורות ואף בכל מיני תחושות ומחושים גופניים. כך יתכנו כאבי ראש, הפרעות בשינה, דפיקות לב, חולשה, סחרחורת וגם כאבי בטן בחילות ואפילו הקאות. אבל כל אלו יכולים להיות בטוי של "רק חרדות". שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח סרוקסט כבר 5 שנים עכשיו כבר לא מביאים סרוקסט לבתי המרקחת האם פאקסט זה ממש אותו דבר מבחינת חומר וזמן תגובה וכ"ו?

שלום לך ניר יש לי שאלה למה בעצם צריך לקחת את התרופה 5 שנים ואיך אתה מרגיש?

בנושא הזה ישנו וויכוח האם באמת תרופה שהיא חיקוי לתרופה מקורית זהה לה בכל הפרמטרים? באופן תיאורטי זה אמור להיות זהה. מבחינה מעשית לא תמיד וצריך לבדוק כל מוצר לגופו. בארץ בקופות החולים משתמשים רק בגנריקה, כי זה האינטרס שלהם, למרות שהקופות מתוקצבות ע"י משרד הבריאות כאילו הן מספקות תרופות מקוריות. את ההפרש הן כמובן משאירות לעצמן. כתבה בנושא שהתפרסמה לאחרונה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=631895

לניר סרוקסט=פקסט רק בית החרושת שונה. כיוון שהיצור שונה עלולים להיות הבדלים מינוריים. קופות החולים אינן מפרסמות את הכלל אבל כל מי שהחל טיפול עם תרופה מקורית רשאי לדרוש ולהמשיך לקבל את התרופה המקורית גם אם יצאה גנריקה (תרופה תוצרת הארץ). כך שזו זכותך ואם תתעקש על קופת החולים להמשיך ולספק לך את התרופה המקורית. זה החוק אולם קופות החולים אינן מפרסמות אותו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

איפה אני יכול למצוא מידע על מחלות אורגניות אצל ילדים (אני בן 16)? אם זה יעזור , הבעייה היא בשפה ותקשורת (קשה לי לדבר) תודה רבה

לברק אולי כדאי להתחיל בספר של פרופ' טיאנו על פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. אם מדובר בעבודה שאתה עושה אז זה בסדר, אבל ככלל עדיף שאף אחד לא יאבחן את עצמו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני לוקחת באופן קבוע רסיטל (10 מ"ג) מאז הריון אני לא לקוחת אף כדור ועכשיו אני בהריון (שבוע 16) ומאוד רוצה לחזור ולקחת.. . האם זה אפשרי? (כמובן בלי לפגוע בעובר) מקווה לתשובה בהקדם

לקרן החלטה על טיפול תרופתי בזמן ההריון היא תמיד קלינית ומותאמת לכל אחת, האם היתרונות עולים על החסרונות. באופן כללי הרסיטל מותרת בהריון כיוון שאינה גורמת לנזק, מקובל להפסיק את הטיפול מספר ימים לפני הלידה המצופה. תמיד חשוב להתעדכן בתחום ולכן אני ממליץ שתקבלי תשובה סופית מהמכון הטרטולוגי בהדסה, הם עונים גם לפניות טלפוניות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

איך אני יודעת אם אני סתם עצובה או שאני בדיכאון?

בשלב ראשוני את יכולה למלא שאלונים לבדיקה עצמית שיש אותם גם באינטרנט ובכלל לקרוא על הנושא. מאמר מומלץ בעברית: http://www.psychologia.co.il/depres1.htm אם אחרי קריאה ומילוי שאלונים, את מזהה את המחלה אצלך, אז מומלץ להיבדק ע"י איש מקצוע- פסיכולוג או פסיכיאטר ולשמוע את דעתו לגבי האבחנה והאפשרויות הטיפוליות.

שלום, באופן כללי בדיכאון "קליני" או דיכאון שהרופאים מתייחסים אליו, מדובר במצב דיכאוני עמוק מהרגיל ואשר נמשך לפחות שבועיים ובדרך כלל יותר. כלומר ההבדלים הם בעומק הדיכאון ומשך הדיכאון. ראי את השאלונים כפי שדור כתב וכמובן שהאבחנה הסופית היא של הפסיכיאטר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב כבר מזה כשנה וחודשיים אני משתמשת בכדור רסיטל עקב חרדות ואפילו דיכאון קטן התחלתי במינון של 20 מ"ג וזה לא עזר אז העליתי ל30 מ"ג כמובן גם המינון הזה נמוך אז הפסיכיאטרית הוסיפה לי עוד חצי שזה 40 מ"ג לקח זמן עד שהתרופה השפיעה ובמשך כחצי שנה הרגשתי מצויין חזרתי לעצמי. לפני כ- 3 ימים הפסיכיאטרית המליצה להוריד שוב פעם את המינון ל- 30 מ"ג ונורא שמחתי אלא שפתאום היום התחלתי להרגיש עוד פעם נפילת מתח משמעותית שזה חוסר תיאבון, חוסר שקט, רעד פנימי אפילו אפרוריות ופחד מלא להרדם בלילה. שאלתי היא: האם אפשר שוב פעם להוסיף את החצי שהורדתי? (הכוונה אם זה אפשרי ולא מזיק כי בכל מקרה כבר לקחתי את החצי הנותר היום) מתי אני אתחיל לרגיש טוב כמו לפני שהורדתי את הכדור? והאם מותר לי לקחת קלונקס חצי כדור של קלונקס 0.25 מ"ג אס או אס? לקחתי אותו בעבר כחודשיים והורדתי אותו מהר מאוד? אנא השב לי ד"ר זה לא מזיק להעלות שוב מינון? כמה זמן אני צריכה להרגיש רע כי אני פוחדת יש לי 3 ילדים וזה מעיק עליי מודה מקרב לב לרופא מלאך כמוך שאתה עוזר לנו. תודה רויטל

שלום רויטל, עד שד'ר הידש יענה לך, אני יכול לתת לך תשובה לא מקצועית אבל מבוססת ידע. אין בעיה להעלות בחזרה למינון הרגיל. וההשפעה הרגילה אמורה לחזור מהר. אין בעיה לקחת קלונקס במינון נמוך במשך כמה ימים, אבל אם הוא מלפני שנה, תבדקי קודם שלא פג תוקפו. רסיטל לא ממכרת אבל ירידה במינון יכולה לגרום לתסמיני גמילה מסויימים, וסביר מאוד שההרגשה הרעה שהיתה לך נגרמה מתסמיני גמילה ולא בגלל ש 30 מ"ג לא מספיק לך. כדי לדעת אם 30 מ"ג הוא מינון מספיק את צריכה לקחת מינון כזה במשך זמן מה עד שיפחתו תסמיני הגמילה. רק אז, אם עדיין תרגישי רע, תעלי בחזרה ל 40 מ"ג. כמובן שכדאי להתייעץ שוב עם הפסיכיאטרית בקשר לזה. אקס-מן.

לאקס מן הנחמד תודה לך על העצה אבל בטח אתה יודע שקשה מאוד לחיות עם החרדות הללו במיוחד שיש לך ילדיםץ אז אני על דעת עצמי הוספתי את הכדור ואני מקווה להרגיש בדיוק לפני שהורדתי אותו. דרך אגב לא שמעתי שיש לכדור תסמיני גמילה????????

שלום. אני לוקח מזה שבועיים כדור פלוטין 20 מ"ג ליום לבעיית OCD. ברצוני לשאול - כאשר אני סובל מכפיתיות מחשבתית בלבד שאומרים שזה יחסית קל במסגרת הOCD יכול להיות שמינון של 2 - 3 כדרורים ליום כלומר 60 מ"ג יספיקו לי? תודה מראש לכל העונים על הזמן...

לפי מחקרים שנעשו בתחום, דווקא OCD שמאופיין רק במחשבות טורדניות וללא טקסים (ללא המרכיב הקומפולסיבי), מגיב פחות טוב לטיפול תרופתי. לכן חשוב ביותר לקבל גם טיפול התנהגותי-קוגנטיבי אצל פסיכולוג שמומחה ל-OCD. טיפול התנהגותי נחשב ליותר קשה מטיפול תרופתי ודורש רמה גבוהה של מוטיבציה ושיתוף פעולה, אבל תוצאותיו מועילות גם לטווח הארוך.

נשמע לי קצת אבסורדי שהתרופה טובה לטיפול ב OCD התנהגותי ולא במחשבתי. המחשבות הטורדניות אצלי הן על עצמים מסוימים כגון סכין עם שיניים ואין בהם שום רגש מסוים או קולות אלא רק עצם שמפריע בריכוז כאשר אני זקוק לו. התרופה פלוטין שאני נוטל כעת עוזרת לי מעל המשוער עוד לפני שעברו שבועיים מלקיחתי ורציתי לדעת האם 60 מ"ג ביום יספיקו לי כי הפלוטין אכן עוזר לי מאוד אך קראתי של OCD נותנים אפילו 120 מ"ג? תודה על הזמן ואשמח לשמוע תגובה נוספת גם מהד"ר.

הם שמן פישתן טוב לדיכאון ?

לפי מה שזכור לי, הוכח שהוא טוב למערכת לב-כלי-דם. יש השערה שהוא טוב למוח אבל לא נראה לי היגיוני שהוא יעיל לטיפול בדיכאון, אלא אם כן אתה מרוויח כסף ממכירות של שמן פשטן - אז שיפור במצבך הכלכלי יכול בהחלט לעזור לך לדיכאון. אקס-מן.

בשמן פישתן יש אומגה 3 שהיא חומצת שומן שטוענים שעוזרת לדיכאון..

שלום דוקטור יקר, אני מטופל בפבוקסיל כ 3 שנים (היפוכונדריה +OCD), כרגע עם 175 מ"ג ליום. זאת הפעם השנייה שמופיעה אצלי מעין חרדה קשה שלאור הכמות גדולה שלקחתי והזמן הרב, הכדור גרם לנזק כלשהוא בגוף, הדבר מתבטא בעיוותים חזותיים (בגוף) הנראים לעין. כתוצאה מהדבר כבר שבוע שלם הפסקתי לקחת את הכדור - ואז הופיע לי חרדה נוספת: שההפסקה הפתאומית תגרום לנזק חמור יותר והדבר שוב מתבטא בעיוותים קשים הנראים לעין. שאלתי היא האם הפסקה פתאומית כזו למשך כמה ימים או לבכלל יכולה לגרום לנזק ממשי בגוף או למוח ואיך אפשר להאמין לכדור שעדיין השפעתו הממושכת עוד לא נבדקה? מחכה בחרדה לתשובתך. בתודה מרא, רני.

לרני, כל שינוי בטיפול התרופתי יש לעשות רק אחרי יעוץ ואישור של פסיכיאטר מטפל. מדובר בתרופה שמאושרת לשימוש ע"י ה-FDA בארה"ב ומשרד הבריאות בארץ. אם היא היתה מזיקה היו מורידים אותה מהמדפים ולכן אין מקום להחליט על דעת עצמך על הפסקה של טיפול ובטח שלא בבת אחת. עכשיו אתה חייב להיבדק ולהתיעץ עם פסיכיאטר לגבי ההמשך של הטיפול. ייתכן שההמלצה תהיה לטיפול שיחתי, ללא תרופות, אם התרופות כ"כ מפחידות אותך.

לרני אם ישנם עיוותים בגוף אז כדאי שהפסיכיאטר המטפל יבדוק ויראה אותם. בדרך כלל אף תרופה אינה עושה תופעות לוואי חדשות אחרי שימוש ממושך. כלומר אם אתה מרגיש טוב עם הפבוקסיל כבר יותר משנה אז לא צפויות תופעות לוואי חדשות. הפבוקסיל היא תרופה מוכרת, נמצאת בשמוש מעל עשר שנים אצל מאות אלפי אנשים (אם לא יותר) ולא נמצא שהיא גורמת לנזק גם בשמוש ממושך. כך שאתה יכול להיות שקט מהבחינה הזו. אבל כדאי שהרופא המכיר אותך יבדוק ויתרשם. עד אז כדאי לחזור לטיפול התרופתי כפי שהרופא המליץ. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם התעסקות התינוק/הילד בעצמו תורמת לבגרותו הנפשית והשכלית או שמא רק מעכבת את בגרותו הנפשית והשכלית ? האם יש דבר כזה שאדם בתקופה קצרה יחסית פתאום מתבגר ? האם אדם מתבגר (שכלית ונפשית) מהר בעקבות טראומות או שמתגבר מהר בעקבות תנאי חיים נוחים ורגועים יותר ?

שני שלום אני לא דר' הידש, אבל השאלות שלך עניינו אותי אז אנסה לחשוב ולהגיד את דעתי. קודם כל השאלות הן מאד כלליות- מה זה התעסקות של ילד בעצמו? ילד בדרך כלל עסוק בעצמו יותר דרך החוויה שלו את העולם- דרך משחק, דרך קשר עם ההורים, עם חברים, עם מורים. ההתבוננות פנימה כמו שלנו המבוגרים היא יותר באמת בגיל ההתבגרות, אז מופיעות כל מיני שאלות של מי אני ולמה אני כאן וכו'. יש אימרה כזאת, שארועי חיים קשים מבגרים את האדם. מדברים על "ילד בוגר". ילד שלא ממש חווה ילדות חסרת דאגות כי עבר דברים קשים בחייו הקצרים. מה זה נקרא להתבגר מהר? טראומות הן קשות לנפש. הן עלולות ליצור צלקות שפוגעות בהמשך התיפקוד בעתיד. לא תמיד זה המצב, לאדם יש חוסן רב והרבה מחקרים הראו שהרבה ילדים שעברו טראומות מתבגרים ללא פסיכופתולוגיות בעתיד. אבל יש גם הרבה קשר בין בעיות נפשיות כמבוגרים לבין טראומות בילדות. אני חושבת שהנקודה היא לא תנאי חיים נוחים ורגועים, אלא באיזו משפחה אנחנו גדלים, עד כמה אנחנו מקבלים מענה כילדים לצרכים שלנו מההורים ומהאנשים שמטפלים בנו. ילד יכול לגדול בתנאים קשים של עוני ומחסור, אבל מבחינה רגשית לקבל את כל החום והאהבה להם הוא זקוק ולהתבגר בצורה בריאה. אני לא חושבת שהנקודה היא להתבגר מהר, אלא "נכון". אם יש דבר כזה נכון. וויניקוט, שהיה גם רופא ילדים וגם מטפל, דיבר על "אמא טובה דיה" - אמא לא טובה מדי אלא טובה דיה- קשובה לצרכים של הילד ברמה "טובה דיה". זה מושג מעורפל אבל הפונקציות האלה, של התיפקוד ההורי, הוכחו בהרבה מחקרים כקשורות לבריאות נפשית בבגרות. גם אם ילד סובל מטראומה כמו פיגוע, מוות במשפחה וכד', ומקבל תמיכה והתייחסות טובה דיה לצרכיו מהוריו או מהאנשים שמטפלים בו, הוא יכול להתפתח בצורה טובה ולהשתמש בחוויות הקשות שעבר כמנוף לגדילתו ולהתפתחותו. מכל משבר אנחנו יכולים לצאת עשירים יותר ואולי לזה את מתכוונת בשאלה שלך. מקווה שחלק ממה שכתבתי ענה לך על חלק מהשאלות הגדולות והמעניינות ששאלת. שבת שלום, תמי.

לשני תצטרכי לשאול פסיכיאטר או פסיכולוג המומחים לילדים ונוער. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מזה כשבוע אני חשה ברע: בחילות, סחרחורות, תחושות עילפון, כאבי ראש, כאבים בפנים. אני מטופלת בסרוקסט ולוריון בשל התקפי חרדה ודיכאון כשנה וחצי. תמיד הייתי טיפוס מתוח לחוץ רגיש ועצבני. כעת אני ממש חשה ברע. הייתי אצל רופא המשפחה, עשיתי בדיקות דם ובבדיקת לחץ דם ודופק הוא ראה כי יש לי פעימות לב לא סדירות=פעימה מוקדמת. אני כבר חוששת שיש לי גידול בראש או משהו....מה עושים? האם זה קשור לטיפול התרופתי?

לא נראה לי שההפרעה בקצב לב תיגרם מסרוקסט, אולי יש קשר עקיף לשימוש בלוריון. יכול להיות שאת צריכה לעשות בדיקות קרדיולוגיות נוספות כגון א.ק.ג. או א.ק.ג. של 24 שעות (הולטר) ובמידה והן לא תקינות לפנות לקרדיולוג להמשך הבירור. אם אין לך סימפטומים נוירולוגים מובהקים או כאבי ראש חזקים עם הקאות, לא נראה לי סביר גידול בראש. אקס-מן.

לאורית קודם כל להרגע. איני חושב שמדובר בתופעות של הסרוקסט שהוא עצמו אינו משפיע על הלב, ובטח שבתיאור שהצגת אין סמנים לגידול בראש...., יתכן שהדבר החכם ביותר הוא לחכות כי יתכן שבכל זאת מדובר על מחלה וירלית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

קראתי במאמר שמצאו שזיפרקסה חוסם גם את D2 אז השאלה היא האם היא באמת תרופה אטיפית?

סליחה על הבורות, אבל מה זה "אטיפי"?

אטיפי=לא טיפוסי, כלומר תרופה שלא חוסמת את D2. התרופות הטיפוסיות (כמו הלידול) חוסמות את D2. אלה שהן אטיפיות, כמו לפונקס, לא עושות את זה. עכשיו מתברר שזיפרקסה איננה אטיפית, כי יש מאמרים שמוכיחים שהיא חוסמת גם את D2.

לפני כשנה וחצי טופלתי בפאקסט 2 כדורים ליום 20 מ"ג בוקר וערב. בגלל חרדות ודיכאון כמו כן מקבל כדור ואסקס 5 מ"ג על יתר לחץ דם גבוה במיוחד כנראה בגלל החרדות פעם ביום. ועכשו בתקופה האחרונה חזרה אלי בעית החרדה והדיכאון. והתחלתי לקחת את הפאקסט לאחר שלא לקחתי אותו לאורך כשנה בגלל שהרגשתי טוב 2 כדורים אני לוקח . אולם בעבר כשלקחתי אותו כבר אחרי שבוע הרגשתי לפחות בתחום החרדה שיפור ואילו הפעם אני נוטל כבר שבועיים ועדין אני לא מרגיש שיפור. שאלתי האם יכול להיות כי הפאקסט כבר לא ישפיע עלי ? לתשובת הד"ר אודה

שלום, אני מקווה שהחרדה והדיכאון יעברו אצלך ולא תחשוב עליהן יותר. אין ברירה אלא לחכות עוד קצת ואז תראה אם התרופה מתאימה לך או לא. ישנו סיכון שהתרופה אינה מתאימה או שלא תשפיע הפעם אבל בא ונשאר אופטימיים שאחרי זמן סביר (עוד שבועיים שלושה) כבר תרגיש טוב יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב! שמי א בן 22,חייל משוחרר,עבדתי לא מזמן וכרגע לומד... הבעיה היא כזו:יש לי בטחון עצמי נמוך!!! זה מתבטא בזה שאני לא בטוח בזה שאני נראה טוב,תמיד חשוב לי שהסביבה תקבל אותי ותאהב אותי...ואני ממש נעלב מאנשים או מדברים שהם אומרים ואם זה קורה אני נכנס לדכאון ומחשבות של למה הוא אמר ככה?האם יש סיבה?(אני לא מגיע לתשובה,אלא נכנס לדכאון עמוק ולמחשבות אין סוף והורס את כל היום,לא מסוגל לתפקד). בנוסף לכל זה,מה שקורה לי די הרבה(וזה הדבר שהכי פוגע בי,לכן אבקש התייחסות) זה כשאני הולך ברחוב ואם יש אנשים שהולכים ליידי וצוחקים ואולי גם מסתכלים לכיוון שלי(גם אם לא) אני נכנס לדכאון עמוק ומרגיש שהם צוחקים עליי,וזה פשוט לא עוזב אותי,אני לא מצליח להבין למה?אני תמיד הייתי מקובל,אנשים אהבו אותי.אז מה השתנה עכשיו?מה קורה?אני רואה את עצמי אחרת?או שהם רואים אותי אחרת?אולי אני פראנוייד והם לא צוחקים עליי?ואני סתם חושב כך בגלל הבטחון העצמי שלי?זה ממש פוגע וקשה לחיות ככה מהפחד הזה שהנה האדם הזה עוד שנייה צוחק עליי...אני כבר מפחד להסתכל על אנשים,כי אני פוחד להיפגע... מה לעשות?משהו בי שונה פיזית?או הכל בראש? במהלך כל חיי הייתי אדם ביישן,אך מעולם לא היה לי כל כך רע בחיים.אני אוהב את איך שאני נראה,וכל חיי אנשים אהבו אותי,הייתי מקובל,היו לי המון חברים,בצבא הצלחתי,חברות היו לי המון,יצאתי עם בנות בלי סוף.אנשים מחמיאים לי לפעמים. אבל עדיין מרגיש שחיי השתנו...מה לעשות?

א שלום רב, חשוב ביותר והכי הכי שאתה מרגיש שמשהו השתנה ומיד משתף מדבר על זה. גש להתייעץ ולדבר עם איש מקצוע כי משהו השתנה בחשיבה שלך וחשוב לברר מה קרה. עצם זה שזה גורם לך סבל והרגשה רעה - זו סיבה מספקת להיות מעשי ולגשת לטיפול מקצועי. אתה לא לבד, לא המצאת את זה וכולנו כאן כי משהו השתנה לנו באמצע החיים ואנחנו מטפלים בזה כל אחד על פי בעייתו. השיתוף עם איש מקצוע יתן לך מענה ותשובות שירגיעו אותך . אל תתמהמה. יום טוב ובהצלחה...

תודה לנורית ואני מצטרף לדבריה שכדאי להגיע לאבחון ואז לשקול את האפשרויות הטיפוליות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לכולם ולדר' הידש יש לי בעיה קשה מאד מאד. אני מאוהבת במטפל שלי בצורה לא טובה. אני עושה בגלל זה דברים רעים כמו מתקשרת אליו ומנתקת את הטלפון מיד כדי לשמוע אותו עונה. ואני יודעת שזה לא בסדר ושאני מפריעה אבל אני מקנאה וחושבת כל הזמן איפה הוא עכשיו ומה הוא עושה נגיד בערב ואולי הוא יוצא עם אישתו ואז אני מתקשרת לשמוע. קשה לי להתוודות על זה אפילו כאן באנונימיות אז בבקשה אל תרדו עלי אני יודעת שזה ממש חמור ולא יכולה להפסיק לחשוב עליו. אסנת

גם אני עושה את זה.

לדעתי זאת באמת בעיה ואת צריכה לפתור אותה על ידי החלפת מטפל, המשך הטיפול עם המטפל הזה רק יזיק לך ולא יועיל לך. אקס-מן.

למשהי אני יודע שאין זה קל, אבל הדבר הנכון ביותר הוא לנסות ולהביא את הנושא לתוך הטיפול ולדבר על כך עם המטפל. לא מומלץ לחתוך ולעזוב את הטיפול מבלי לעבד את הנושא. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם יש טיפול תרופתי מתאים לשליטה בכעסים? אם כן, מהו? תודה

שלום, אין תרופה המתמחה בשליטה בכעסים. בכל אופן צריך לעשות הערכה מלאה של המצב ואבחנה ולראות מה הגורם לכעסים. ואז אפשר יהיה להתאים את הטיפול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום אני מטופת ברסיטל כבר שבועיים וכמה ימים ואני מרגישה בסדר גמור. שאלתי היא האם אני יכולה לצאת ולשתות אלכוהול כמו שנהגתי לעשות לפני הדיכאון? אני פשוט קצת חוששת מהשילוב. פוחדת שהשהפעה של האלכוהול תנטרל את התרופה או תחמיר חלילה את המצב. אודה לתשובתך המהירה מאחר ותיכף סופ"ש ויש לי חשק לצאת!!

אסור לשלב ביניהם, את יכולה לצאת ולבלות אבל לשתות משקאות לא אלכוהוליים.

לדקלה תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו שאסור. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב ! הבת שלי, בת 14.5, כרגע בהתקפה של דיכאון. היא מקבלת פבוקסיל, והרופאה מקוה שהוא יעזור וההתקפה תרגע. (היא מקבלת אותו כבר שבועיים, כיון שאז היתה לה התקפה, ונרגעה, אך עכשיו שוב חזרה לה התקפה והיא לא מתפקדת בכלל) א. האם יש איזו תרופה יותר חזקה ומיידית לעזור לה לחזור לעצמה יותר מהר ? ב. כיצד עלי להתייחס לילדה, כיצד ניתן לעזור לה, לתת לה תחושה טובה יותר ? כיצד ניתן לענות לה על שאלות: בשביל מה כדאי לי לחיות ? מה טוב בחיים ? תודה רבה, אמא

אמא יקרה השאלות שהבת שלך שואלת הן שאלות קשות לכל אחד, ובטח לאדם צעיר בדיכאון. אני הייתי עונה לה שכרגע היא חולה, והמחלה הזאת שלה מעוותת את השיפוט והחשיבה שלה כך שהכל נראה לה שחור. הדיכאון הוא כאילו מסננת שדרכו עוברים רק הדברים הרעים, רק המחשבות השליליות לגבי החיים בכלל, ולגבי עצמה בפרט. כרגע אולי זה לא הזמן למצוא תשובות לשאלות כי היא לא במצב מאוזן מבחינה ביוכימית. זה לא היא עצמה ששואלת את השאלות, אלא היא עצמה בהשפעת הדיכאון. לכן הייתי אומרת לה שכדאי לחכות עם השאלות האלה. כל החיים יש לה לפניה למצוא תשובות, פשר ומשמעות בחיים. כל החיים יש לה למצוא את הדברים שיעשו אותה מאושרת, שיעשו לה טוב. כרגע היא חולה וצריך להיות קצת סבלניים. לתרופות לוקח כמה שבועות להשפיע. ועד אז- הייתי מפנקת אותה כמה שרק אפשר, תומכת בה, וזוכרת שגם אם היא מתנהגת בצורה שנראית עצלנית וחסרת מוטיבציה, זה בגלל המחלה. אם כך תעשי- נתת לביתך את מכסימום התמיכה, ועכשיו צריך לחכות שהטיפול יתחיל להשפיע. האם היא נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי? האם חברות ממשיכות לבוא אליה? האם היא עדיין מצליחה ללכת לבית ספר ולקיים שיגרה כמה שיותר רגילה, בהתחשב בנסיבות? מקווה שעזרתי. תרגישו טוב. תמי.

ליבי איתך, את צריכה עכשו להיות חזקה ולהתרכז בדבר החשוב ביותר כרגע, וזה הבת .ואני יודעת כמה קשה בתור אמא להיות בתוך זה , את הרגשת חוסר האונים ואת ,הרצון לגונן ולעטוף. תמי אמרה כמעט הכל , חשוב שכמה שיותר היא תתפקד בדברים היום יומיים ,תקום ,תאכל, ואפילו אם זה כוס תה עם עוגיה . תנסי לשים מוזיקה שהיא אוהבת, תסתכלו מחדש באלבומים ישנים , אולי ללכת לים, דברים קטנים שאני הייתי מכריחה את הבת שלי לעשות . אם יש לה חתול או כלב זה עוזר הטיפול והאהבה לחית מחמד עוזר לבת שלי מאוד. ןבקשר לתרופות אין לצערי תרופת פלא אבל אם את לא רואה שינו תוך שבועים או שלושה תבדקי לגבי משהו אחר או נוסף, ואל תתבישי לנדנד לרופאים או לבדוק באינטרנט .אני נדנדתי פה בפורום לדר הידש הנפלא ולחברי הפורום וזה עזר יותר מהמטפלים לפעמים . לצערי דר הידש לא מטפל בילדים כך שאני לא יודעת מה הוא יענה לך אבל אנחנו תמיד פה איתך ובשבילך .

דוקטור בהמשך לשאלתי על הפקסט ועל הקלונקס ענית לי שנדיר שעצבים גורמים לאפליפסיה אני הייתי אצל נירולוג עקב הרגשה דומה ומידי פעם פירכוס זה אומרשאני חולה אפילפסיה והאם לציפרלקס פחות תופעות לוואי האם היא יותר מומלצת תודה

לניר כמובן שלגבי האבחנה אצלך צריך לשאול נאורולוג. בכל אופן מי שעובר פירכוסים אז הוא סובל מאפילפסיה. אפילפסיה היא מחלת הפירכוסים. מקווה שעניתי על שאלתך שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת כדור אסיוול כשצריכים תוך כדי השימוש הקבוע בתרופה "ויפקס"- אפקסור 75 XR פעמיים ביום? אנא תשובתכם הדחופה, תודה.

לדעתי אפשר לשלב. אבל חכי לתשובה מד"ר הידש או דור.

ללינוי התרופות מתאימות ועובדות יפה ביחד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני בן 40 שלאחרונה התחילה התופעה של חוסר שקט ברגליים ממה זה נובע? אני מטופל בסרוקסט.

לדני האבחנה המבדלת היא די רחבה, מבעיות גופניות ועד למצבים נפשיים או תופעת לוואי של התרופה. אם ישנה סמיכות זמנים לחוסר שקט והתחלת הטיפול עם סרוקסט אז סביר יותר שמדובר על הסרוקסט. אבל אם התופעה לא חולפת כדאי קודם כל לשלול בעיות גופניות עם רופא המשפחה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

להירש שלום! הנני בחורה בת 26 ומטבעי אני אדם נורא נורא נורא עצבני,לחוץ וחרדתי. אני נוטלת ציפרלקס אך הוא אינו מספיק עוזר לי. אך כאשר אני נוטלת אלפרליד 1 מ"ל אני חשה נפלא ,רגועה,מנומנמת ומאוד מאוד עם מצב רוח ורוגע נפשי.אני נוטלת את האלפרליד כמעט כל יום. שאלתי היא האם כדור הטרזודיל יכול להתאים למצבי?האם הוא מרגיע דיי בדומה לאלפרליד? אנא ממך עזור לי אינני כבר יודעת איך אוכל להמשיך לחיות ברמת עצבים נוראית שכזו שפוגעת ואמללת אותי ואת סובביי...

לגבי הטרזודיל, אני חושב שזה יכול להתאים לך, אבל לשאלה הזאת עדיף לך לקבל תשובה מדור או דר' הידש. רציתי לשאול: את לוקחת כדור שלם של 1 מ"ג אלפרליד בבת-אחת? את בטוחה שזה לא 0.25 מ"ג ? את יודעת שלתרופה הזאת יש אורך חיים קצר מאוד? במינון כזה גבוה ולא מחולק, הרמה בדם של התרופה תעלה ותרד בצורה מאוד חדה, ותגרום לך את העצבנות הרבה שתארת. אקס-מן.

ללינור הטרזודיל שונה מאלפרליד (קסנקס) ולכן אי אפשר לדעת את ההשפעה עליך. בכל מקרה השפעתו של הטרזודיל שונה, אין את ההרגשה המהירה של ירידת מתח. הקסנקס היא תרופה טובה וכמעט ואינה מזיקה, הבעיה היחידה שהיא עלולה לגרום להתמכרות, אבל אם השפעתה כל כך טובה עליך אז אולי יש מקום לחשוב על טיפול קבוע עם קסנקס? כדאי להתיעץ עם הרופא. אפשרות נוספת היא לא ליטול את הקסנקס כל יום ולעשות הפסקות, ואז מונעים את בעית ההתמכרות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש. אני בת 58 , נטלתי כשנה וחצי סרוקסט עקב חרדה.היום המצב השתפר מאד, והרופאה שלי וגם הפסיכולגית שלי המליצו פה אחד שאינני זקוקה יותר לכדור. בהתחלה ירדתי לחצי כדור וזה הולך מצוין, אבל יש לי התלבטות איך להפסיק לגמרי בצורה שלא תגרום לי תופעות לוואי רציניות. האם לרדת ליום כן ויום לא או בכל יום רבע כדור? מהי המלצתך? תודה,רחלי.

לרחלי אכן התשובה היא - לאט לאט. תופעות הלוואי של ההפסקה עלולות להיות קשות יותר כאשר יורדים מחצי כדור, כך שכל שיטה איטית היא טובה ומקובלת. במידה ויהיו תופעות של חרדה, אפשר תמיד להוסיף עוד קצת סרוקסט ואז להרגיש בטוב. בסך הכל אין מה למהר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בס"ד היי ד"ר הידש ולכל מי שטורח לקרוא את ההודעה שלי. אז ככה: אתחיל מזה שאזכיר שאני נוטל דפלפט 500X2 עקב הפרעה דו קוטבית מסוג 2. ואספר מה קורה איתי בכלל ובזמן האחרון אני בן 21 לפני כחצי שנה חזרתי בתשובה בתחילה הכל היה נפלא ונהדר, וגם עכשיו אני אוהב את העולם הדתי, אוהב ללמוד תורה, אבל הכל משעמם פתאום... ריקניי... אפרורי... איך לומר, יש מצבים שאפילו אין לי חשק להתפלל כמעט בכלל. ומעבר לעניין הדתי, החיים פתאום נראים ממש ריקניים! חסרי תכלית! (זה כבר ממש נוגד את התפיסה הדתית שהחיים יראו לי חסרי תכלית?) הכל משעמם, שיגרתי. זה לא שאיבדתי עניין בכל דבר, לא אני הולך בבוקר ללמוד תורה בכיף, אבל עדיין, יש המון דברים שאין לי חשק לעשות אותם ובכלל השיגרה היומיומית נמאסה עליי מה קורה לי? ולמה פתאום בלי שום סיבה נראית לעין אני מתחיל להרגיש שאני הולך להכנס למשבר? חוששני שעוד התקף דיכאון עשוי לתקוף אותי הצילו! תודה בשורות טובות

לאלמוג נקווה שמדובר בירידה קטנה לצורך חזרה לחשק הרגיל ולשמחת החיים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם יכול להיות מצב שבו מתפתחת חרדה מפני סטייה מינית? האם שמעתם על דבר כזה? אני מוצא את עצמי מפחד מזה שאולי אני פדופיל, כשאני חושב על זה בכנות אני לא ממש מרגיש משיכה או אהבה לילדים אבל בזמנים של פחד וחרדה אני מרגיש שאני לא בטוח בזה וחושב שאולי אני כן נמשך. יש לי סיבה לחשוב שזה אולי חרדה כי סבלתי מחרדה מדברים אחרים. אז השאלה היא האם זה ידוע על מצב כזה שאדם יכול להכנס לחרדה מסטייה כזאת? תודה.

בטיפול נפשי ניתן לבדוק מתי בדיוק מתעוררים בך תחושות אלה, מהן האסוציאציות שלהן, ממה זה נובע וכיוצ"ב. זה לא קורה לכל אחד ובהחלט יכול לרמז על בעיה נפשית. מומלץ להגיע לאיבחון מלא אצל פסיכולוג או פסיכיאטר.

עברתי טסטים פסיכולוגים ועכשיו אני מחכה לתוצאות. עברתי רשימה ארוכה של מבחנים (למרות שלא סיפרתי על הבעיה הזאת) האם המבחנים האלה יכולים לאבחן את מצבי למרות שלא סיפרתי על הבעיה? האם זה האבחון המתאים?

שלום ד"ר. אחי בן 52 גרוש , לפני 14 שנה אשתו עזבה אותו חאחר הנישואין ומאז חלה הדרדרות במצבו. ניראה כמו הומלס מוזנח וכל היום מסתובב ברחובות, לפני 4 שנים החל למלמל לעצמו ולסגור את אוזניו כשמדברים אליו.לפני חוודשיים הפסיק לאכול סדיר.לפני חודש אושפז בכפיה לשבועיים.עכשיו חזר מרצונו לבית חולים,הפסיק למלמל ולסגור אוזניים מטופל בזריקה חודשית קלופיקסול 300מ"ג ,כדור ריספרדל ובקינט.האם יש סיכוי לשפר עוד יותר את מצבו או שהנזק כבר בלתי הפיך?עד כה היה מסתובב ברחובות ולא מדבר עם איש.

שלום רב, קשה לענות על שאלתך בלי להכיר אתהמקרה הספציפי. גם רופא לא יכול לדעת מראש את סיכויי ההחלמה. תלוי מה האבחנה של מחלתו ועד כמה מצבו חמור. באופן כללי אפשר לומר שרוב החולים חוזרים למצבם וממשיכים לתפקד אך לא כולם באותו הקצב. יש חולים שזה לוקח להם הרבה זמן ולאחריםהרבה פחות. גם אם מצבו קשה והוא מנותק מהמציאות , אין זה אומר שלא ישתפר מצבו. עם טיפול תרופתי מתאים והרבה תמיכה מהמשפחה , אפשר לקוות שיחזור לעצמו אך יצטרך להיות בטיפול ומעקב.

אם האיבחון נכון אז התרופות עשויות לסייע לו במידה ניכרת, במיוחד ריספרידל. הבעיה עם ריספרידל קונסטה (זריקה לטווח ארוך) שהיא בסל הבריאות רק עבור חולים שהיו מאושפזים 3 פעמים בשנתיים האחרונות, כך שלמעשה אין אפשרות לתת אותה לרוב החולים ולכן נתנו לו את הקלופיקסול. הדקינט נועד רק אם יש תופעות לוואי פרקינסוניות. אם אין תופעות פרקינסוניות אז אין צורך לקחת את הדקינט. כדאי להשגיח עליו ביומיום ולדאוג שהוא יגיע למרפאה פעם בשבועיים-חודש לקבל את הזריקה ולמעקב אצל פסיכיאטר.

לקוב תודה למשיבים, ההשפעה של התרופות לוקחת זמן, כדי לראות את ההשפעה המירבית של התרופות שאחיך לוקח צריך לחכות לפחות ארבעה חודשים, כלומר בחודשים הבאים צפוי להיות שפור קבוע במצבו. אחר כך אפשר לחשוב לגבי העתיד הרחוק יותר והשפור המקסימלי שאליו ניתן להגיע. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב אני נוטלת איקסל 50 מ"ג בבוקר ו 25 מ"ג בערב כחודש וחצי . הכדור מטיב עמי, אך !!! אני סובלת כל היום וכל הלילה מצרבת קשה כל כך . לא עוזרים לי הכדורים נגד אולקוס " גסטרו 20 " שהם כדורים חזקים לטיפול בצרבות ובעיות בקיבה . האם אין לי ברירה אלא להפסיק את האיקסל ? ניסיתי כל כך הרבה תרופות אחרות שלא עזרו לי שאני כבר מיואשת . בבקשה האם יש פתרון ? בברכה חנה

לחנה איקסל אינה גורמת לצרבת ואם גסטרו לא עזר אז אולי ישנה בעיה אחרת? כדאי לפנות לרופא המשפחה לברר את הסיבה לתחושות שיש לך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

השתחררתי לפני יום מהדסה עין כרם עקב נטיות אובדניות הגעתי למחלקת שיקום בכפר שאול אבקש ידע לגבי תרופה שקוראים לה ציפרלקס חידוש של ציפרמיל .

מתלבט להחליף תרופה בין ציפרמיל לציפרלקס והאם יש תופעות לוואי בנוסף לוקח ריספרדל אשמח לקבל תשובה !

לאלחנדרו, ההבדל בין ציפרלקס לציפרמיל הוא כזה - החומר הפעיל בשתי התרופות זהה, העניין הוא שבציפרמיל ישנן גם מולקולות לא פעילות של חומר, אשר בציפרלקס הצליחו להוציא אותן ולבודד רק את המולקולות הפעילות. הטענה היא שבשל כך ציפרלקס משפיעה מהר יותר מציפרמיל ועם פחות תופעות לוואי. הנה קישור למידע על ציפרלקס: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=356 והנה קישור למידע על ציפרמיל:http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293 מזל טוב על השחרור ובהצלחה בהמשך... אני.

מזה מספר שבועות אני נוטל אפקסור XR שני כדורים של 75 מ"ג בבוקר ביום. זאת לאחר שבמשך שנתיים נטלתי 75 מ"ג ביום בלבד וללא כל שיפור משמעותי בתסמינים הגופניים(בחילות,עייפות). אני עדיין לא מרגיש שינוי כלשהוא,אלא אפילו מרגיש תופעות של בחילה וחוסר אנרגיה. שאלתי היא האם עלי להעלות את המינון לשלושה כדורים של 75 מ"ג ליום? האם ארגיש שינוי מהותי אם העלה את המינון לרמה כזאת? האם עדיף ליטול את התרופה בבוקר או בערב(בהקשר להשפעתה על העיפות)?

לא כתבת כמה שבועות מאז העליה במינון? אם עברו 4 שבועות (לפחות) אז אפשר לעלות ל-225 מ"ג. אפשר לקחת 3 כדורים ביחד כי מדובר ב-XR. רצוי בבוקר אחרי האוכל. ככל שהמינון יותר גבוה יש בד"כ פחות עייפות בגלל השפעה על הנוראדרנלין.

דור,אתה יודע להסביר לי איך משפיעה העלייה במינון על הנוראדרנלין ובעקבות כך על העייפות? איזה תחושות נוספות אני צפוי לחוות עם העלייה במינון ל-225 מ"ג?

במשך כמה שבועות לקחתי את התרופה semap והתופעות לוואי היו מעצבנות, מועקה ומתח בשרירים, אז הפסקתי לקחת אותה. עכשיו עברו כמה חודשים מאז שהפסקתי לקחת, אבל יש קצת מועקה, כלומר, לא כל תופעות הלוואי עברו. עכשיו אני לוקח פרפנאן והרופא אמר לי שיכול להיות שזה יעזור להיפטר מהמועקה. זה נכון? אני לא יכול לעשות איזה משהו כדי להיפטר מהמועקה? תודה מראש.

לבסטיאן הפרפנן היא בהחלט תרופה עדינה וטובה וגורמת למעט מאוד תופעות לוואי והיא עשויה לפתור את בעית המועקה. יחד עם זאת תמיד צריך לשקול מעבר לתרופות מהדור החדש כמו רספרידל או זיפרקסה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, הבעיה שלי קצת שונה בהבעיות של אנשים שנמצאים כאן בפורום. לפני כחודשיים וחצי בעלי נעצר ע"י משטרה בחשד לעבירות כלכליות. הוא נמצא במעצר עד היום. אני היתי אז בחודש 9 להריוני ולפני כחודש וחצי ילדתי את בני. יחסי עם בעלי הם יחסים מאוד טובים, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, ויש בינינו קשר מאוד מיוחד מאז שהכרנו (לפני 6 שנים). 9 חודשים של הריון היו חודשים נפלאים כל כך חיקינו ללידת התינוק וברגע אחד כשהיתי בשבוע 37 להריוני הכל התפוצץ לנו בפרצוף! ילדתי את בני ללא נוכחות בעלי, הוא לא היה בברית מילה וראה את התינוק פעם אחת בבית משפט נתנו לו להחזיק אותו 2 דקות בדיוק! אני מדברת איתו כל יום בטלפון ורואה אותו פעם בשבוע בביקורים (דרך זכוכית מיוחדת). אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר, אני כל כך מתגעגעת אליו, ורוצה לחבק אותו, לישון לידו, הוא ממש חסר לי, אף אחד לא יכול להבין את זה. אני מנסה לחזק אותו בטלפון והוא מחזק אותי ואומר לי שלכל דבר יש סוף וגם הסיוט הזה יגמר, אני צריכה עידוד ועזרה, אני מקווה שהיחסים שלנו יחזרו להיות כמו שהיו כשהוא יצא לחופשי.חשוב לציין שכנראה הוא יקבל עונש של מאסר בפועל לתקופה של מספר שנים, כשאני חושבת על זה אני שוקעת בדיכאון וקשה לי לצאת מהמצב הזה. אני צריכה עזרה או עצה איך אוכל להמשיך בלעדיו ולעבור את התקופה הנוראית הזאת. האם מתרגלית למציאות כזאת? ואם כן כמה זמן זה לוקח? בבקשה תיעץ לי מה עלי לעשות איך להתגבר על הרגשות האלו, כיצד אוכל להקל על עצמי ואליו.אני זקוקה לעזרה! מודה לך מראש על תשובה מקצועית.

לרינה החיים הביאו אותכם לשעת מבחן רצינית, הנסיבות והזמן של הפרידה ממש לא מתאימים לך. כמובן שאפשר לקוות שאחר פסק הדין גם התנאים יהיו קלים יותר, יהיה קל יותר לדבר אתו ואחרי כמה זמן יהיו גם חופשות אבל זו נחמה קלה. איני יודע אם יש עצה מקצועית לגעגועים טבעיים ותחושה של חוסר כמו שיש לך, מה שברור שבתקופה הזו גם את וגם בעלך זקוקים להרבה מאוד תמיכה, אני מקווה שיש לך משפחה קרובה או חברות אשר יכולות לתת לך תמיכה בימים קשים אלו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, סובלת מחרדות כבר שנתיים, ומכאבים פסיכוסומטיים הנוגעים למחלות רבות. לפני כשבועיים קיבלתי את הכדור ויפקס במינון 75 ועכשיו כבר 2 ביום כך שזה 150. מאז אני סובלת מכאבים ברגליים- מעין התכווצויות, זרמים כאלה ותחושות לא נוחות וגם מכאבי שרירים ברגליים. דיברתי עם הפסיכיאטרית והיא אמרה שלדעתה זה לא קשור לכדור. אבל אלו תחושות שלא חוויתי בעבר ואני לא יודעת מה לעשות. להפסיק לקחת את הכדור?? אנא עצה. תודה. בת 25.

מה שאת מרגישה ברגליים לפי דעתי ונסיוני הוא תופעת לוואי של ויאפקס,הרעידות ברגלייך נובעות מחרדה שעולה עם התחלת הטיפול עם אפקסור/ויאפקס/וונלה{אותה משפחה}גם אני נוטל וונלה בערך 35 ימים,לפני שבועיים העלתי מינון ל-150 מ"ג ביום,מתי שאני קצת לחוץ אני מרגיש כמו זרמים ורעידות ברגלי בנוסף למועקות בבטני,זה אמור לחלוף כאשר הגוף יסתגל לכדור{בערך חודש לאחר מינון קבוע}. לכן אני מייעץ לך להתאזר בסבלנות ותראי שבשבועיים שלוש הקרובים תרגישי טוב יותר.

להילה תודה ליואב, אכן אי אפשר להתעלם מהתזמון, תופעת הלוואי החלה עם הטיפול בויאפקס. בכל מקרה תוספת של תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון עשוי לפתור את הבעיה. כפי שנאמר עם ההסתגלות התופעות יחלפו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני מטופלת מזה מספר חודשים ב CIPRELAX כדור ליום ואני לוקחת בתדירות של פעם בשבוע כדור וובן זה מסוכן? אני יכולה להתמכר???? תודה

למירית התשובה פשוטה, כפי שאת מתארת את הדברים אין סכנה בתרופות ואין בעיה של התמכרות. אפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

סיפרתי לך בשאלה הקודמת שאני בטיפול של ציפרלקס מזה חודש וחצי (בהמלצת רופא המשפחה) אני סובל מהרגשות רעות במצבים שאני הולך לעבודה ופוחד להרגיש רע... אז בדרה"כ אם אני אוכל משהוא בזמן העבודה אני מרגיש רע חום בחילות..... התופע של הרגשות הרעות קצת פחתה אבל עדיין קיימת...... כדי לי להחליף כדורים או שזה שהם משפעים אפילו לא באופן מוחלט זה מספיק??? מה אתה עוד ממליץ לי לעשות אל מנת לטפל בהרגשה הפוקדת אותי לעיתים(פעם בשבוע) על מנת לנטרל אותה מצפה לתשובתך בתודה רבה גיא

לגיא באופן כללי הציפרלקס מתחילה את השפעתה החיובית אחרי כשבועיים שלושה וההשפעה הטובה מתגברת עד שלושה חודשים. כלומר בחודש הבא אתה צפוי להרגיש טוב יותר מאשר בחודש האחרון וכך הלאה. לכן חשוב מאוד שתענה על השאלה. האם הציפרלקס התחילה להשפיע לטובה במידה מסויימת? אם התשובה היא חיובית אז צפוי שיפור נוסף והעלמות התופעות של החרדה. אם התשובה שלילית, שהציפרלקס כלל לא עוזר, אז יש לשקול את החלפת התרופה. בינתיים אפשר ליטול תרופת הרגעה כמו לוריוון או וואבן כאשר אתה מרגיש לא טוב, ואם מדובר על טיפול פעם או פעמיים בשבוע אין מה לחשוש מתרופות אלו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת ל ocd ב- 300 מ"ג של אנאפרניל פלוס מינון נמוך של 12.5 מ"ג נוזינאן. התרופות נרשמו לפני שנתיים בגהה. הרופאה הפסיכיאטרית הפרטית רוצה לנסות להחליף את הנוזינאן בגאודון. ומבקשת בדיקות מעבדה כהכנה לפני אאוגמינטציה. מה זה אאוגמינטציה ? הניחוש שלי זה שזה מיקסום של האנאפרניל מעבר למינון המקסימלי של 300 המ"ג. האם זה ככה ומה אני צריכה לדעת על הדבר מבחינה בריאותית. האם יש סכנות? אחרת למה לברר מצב גופני מקיף ?...

קיים מאמר מקיף בנושא- מומלץ לקרוא: http://ps.psychiatryonline.org/cgi/content/full/54/8/1111 באוגמנטציה הכוונה שתרופה אנטי-פסיכוטית מחזקת את ההשפעה של תרופה אנטי-אובססיבית/דכאונית. כלומר נוזינן או גאודון מחזקים את ההשפעה של האנפרניל. זה נכון גם לגבי ההשפעה החיובית של התרופה וגם לגבי ההשפעה השלילית של התרופה. כלומר, תוספת של תרופה אנטיפסיכוטית מגדילה את הסיכון לתופעות לוואי, כולל הפרעה בקצב הלב, פירכוסים וטרדיב דיסקינזיה. סיכונים לתופעות מאד קשות ולכן יש לשקול היטב את השילוב. לגבי ההבדלים בין נוזינן לגאודון- גאודון לא מעורר תיאבון ופחות גורם לעייפות. שניהם יכולים לגרום לשאר תופעות הלוואי המוכרות של תרופות אנטי פסיכוטיות. כמעט כל האנטיפסיכוטיים יכולים לגרום להפרעות בקצב הלב, כנראה שגאודון יותר, לפחות עפ"י בדיקת ה-FDA בנושא זה. הבעיה שגם אנפרניל יכול לגרום לכך ולכן את נמצאת בסיכון מוגבר כמעט לכל הסיכונים של שתי התרופות. עלות גאודון- 1000-1500 ש"ח לחודש בשוק החופשי, איננה נמצאת בסל הבריאות, כאשר הייחוד שלה הוא בעיקר בנושא השפעה על התיאבון והמשקל... אם הרופא מספק לך את התרופות בחינם אז זה עדיף לעומת הנוזינן. אם לא- אז לא.

זה קצת מטריד כל התופעות לוואי האלו, אני רוצה לדעת אם אתה הכותב, פסיכיאטר במקצועך. כי אם לא אני צריכה לחכות לתשובה גם מדוקטור הירש.