פורום פסיכיאטריה

אני רוצה להתכתב איתך באמייל שלך מותר?

לשושנה: את יכולה לכתוב לי לדוא"ל. אבל אני לא אוכל לכתוב לך הודעה כל יום כי אני אז לא מספיק לדבר עם עוד אנשים, ואני גם צריך עצות ועזרה בשביל עצמי. היתה לי בעיה בעברית בכתובת הקודמת (בנענע) אז אני מנסה כתובת דוא"ל אחרת - מה שכתוב למעלה. אני מקווה שזה עובד, תנסי לשלוח לכתובת הזאת הודעת ניסיון . שימי לב שסוף הכתובת הוא com. ולא co.il. ואם את מקבלת הודעה שיש עיכוב בשליחת ההודעה - תתעלמי מזה. ביי. אקס-מן.

לדר' הירש שלום?; תודה על תגובתך, אך נראה לי תמוהה שאדם הגיוני חושב על משהו והמחשבה אינה מרפה למרות שאין ביסוס במציאות, האם זה היוות של הגיון, האם זו פסיכוזה,או דבר לא נורמלי, כי בדרך כלל שאומרים שהכל בסדר אז הדאגה והחרדה אמורה לרדת האם זה לא תלוי במחשב עצמה או שמה זה דרך להוציא את החרדה החוצה. קבוצת תמיכה ניתן לברר במרפאות חוץ של ביה"ח רמבם מידי פעם אם פותחים קבוצת תמיכה. אודה לתשובתך

לסיגל יש לכך דוגמאות רבות וחלקן לא הפרעות פסיכיאטריות אלא מקובלות. למה לפחד מג'וקים-מקקים, הרי הם פוחדים מאתנו יותר מאשר אנחנו מהם, וכנ"ל מעכברים.תנסי לשכנע משהו שאין ממה לפחד. כנ"ל עם פחד מטיסות או כניסה למעלית, וכך הלאה. רוב החרדות אינן הגיוניות ולא ניתן לשכנע (כמעט שלא) שלא צריך לפחד. קצת מסובך ולכן עדיף שאיש מקצוע יעשה את האבחנה ולא את על עצמך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת מה בדיוק הוא קטרז סינדרום כמו כן רציתי לדעת מהם מחשבות שווא נגילסטיות . המון תודה

לורד בקשר לקטרז סינדרום אולי תכתבי את השם בלועזית ואז אוכל לעזור. מחשבות נהיליסטיות הן מחשבות שאין טעם לשום דבר, הכל חסר משמעות ולעתים הן קיימות כאשר ישנו דיכאון חמור שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יש קשר בין צפייה משמעותית במשך כל החיים בטלוויזיה לבין התפתחות של בעיות נפשיות? האם יש דבר כזה מכור לטלוויזיה באמת? אני אובחנתי כדיסתמי ואני צופה הרבה בטלוויזיה ניתנו לי כדורים נגד דיכאון וחרדה, האם הם יכולים לעזור במצב שכזה?

לשאלתך הראשונה אינני מוסמכת לענות. אך מה שבטוח שצפיה מרובה בטלוויזיה יכולה להחריף מצב דכאוני. הפאסיביות מול המסך בתוך בית חשוך, ואינני יודעת באיזה סוג תוכניות אתה צופה, נראית לי מתכון נהדר להזין בו את הדכאון. ודאי כבר שמעת ששהיה בשמש (לא מוגזמת כמובן) ופעילות גופנית נמרצת- אירובית, עוזרות מאד להפיג את הדכאון, אם כך- טלוויזה היא הקוטב השני.... מנסיוני האישי אמליץ לך בחום- לסגור את המסך הקטן, ולצאת כל יום לצעידה, עדיף באור יום. בנוסף לכדורים שאתה נוטל כמובן. אשמח לשמוע ממך, תרגיש טוב, מירי.

לאביב אכן הצפיה עצמה בטלוויזיה אינה מזיקה, מה שמזיק הוא הפסיביות הרבה בעשיה זו, לכן כמו כל דבר בחיים יש צורך באיזון בין פסיביות ובין אקטיביות, בין פעילות ובין מנוחה וכך הלאה. נראה שהצפיה בטלוויזיה היא הביטוי של חוסר הכוחות והאנרגיות לעשות משהו אחר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התחלתי ליטול זיפרקסייה .2.5 מ"ג במקום גאודון, אחרי כמה זמן אני אמור להרגיש שיפור

ההשפעה המרגיעה של זיפרקסה היא מיידית (במתן של זריקה או בכדור), אך ההשפעה האנטי פסיכוטית היא לאחר מס' שבועות, בנטילת יומית וקבועה של כדורים. עם זאת, אינך נוטל מינון טיפולי ולא ברור לאיזה השפעה מכוון הטיפול שלך.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם ! ערב שבת אני מוגדרת כחולה אם הרבה בעיות אם נטילת די הרבה תרופות לאיזון מרגישה רקנות אז שתית כדי לברוח מהמחשבות מהחרדות האם זה טוב? אינני יודעת אבל נימאס לי! אני כנראה לא חושבת מה נכון ומה לא נכון האם מותר בכלל לישתות אם הכדורים שאני נוטלת? בין הכדורים איטומן ,רסיטל ,קלונקס..ועוד איך מתגברים על כול הבעיות ? מה עושים ? זקוקה לעידוד שהיי טוב פעם כל כך רע לי זועקת לעזרה אבל אין מי שהיתמוך גם כשיש גבר אוהב הוא לא יכול להבין כי לא עבר את היאוש רק אתם יכולים להבין אותי בתודה מראש לימי

לימי ! אני קוראת את דבריך , וכל כך רוצה לעזור , אך אינני יכולה שגם מצבי לא מאיר פנים כרגע. אני רק יכולה להגיד שלכל אחד יש דרכים כדי להתמודד עם מצבו , יש כאלה שמועילות ויש כאלה הרסניות . אני מאלה , שבוחר כנראה בהרסניות , כך שמנסיון מר ואם זאת מסעיר , אני יכולה לומר ששתייה היא איננה פיתרון על אחת כמה וכמה שאת נוטלת תרופות מאין אלה. ותזכרי שתמיד אחרי החושך מגיע האור, אז תני לעצמך זמן , תקחי נשימה ארוכה ותמתיני , אני בטוחה שתבוא הקלה. רק טוב , מיטל

לימי יקרה מצטרפת לדברים של מיטל. אל תאבדי את האמונה שדברים יכולים להשתפר. לפני עשר שנים, בדיוק ברצח רבין, אני הייתי שם בכיכר, משוגעת לגמרי. עברו עלי עשר שנים מאד קשות, שכללו חוויות קשות ומרובות. אבל יש אור תמיד. ואנחנו אף פעם לא לבד. ואת תמיד יכולה לכתוב לנו, אנחנו תמיד נהיה כאן איתך. תרגישי טוב. תמי.

לימי חמודה, לא לא, אל תשתי אלכוהול עם התרופות הללו, את תרגישי בסופו של דבר יותר רע, חפשי את התמיכה בדברים קטנים שמקלים ועושים טוב, קשר עם החבר האוהב, גם עם הוא לא ממש מבין, היותו לצידך- זה המון. לא יודעת למה אבל בא לי לומר לך- אולי לגדל חתול או כלב....באינטואיציה נראה לי שיעשה לך טוב. בכל אופן קבלי חיזוק כאן בפורום, אינך לבד- אנו כולנו מכירים את הסבל בכל צורותיו, ויודעים שיש גם אור וחסד, ולא בשתיה. מירי

הנני נוטלת ציפרלקס 10 מ"ל כ10 חודשים,אני חשה שהוא עוזר ועזר לי מאוד רק ורק ורק לחרדות. הרופא שלי הוסיף לי אדרונקס 4 מ"ג לשתות את הכדור יחד עם הציפרלקס. שאלותיי הן: 1)האם האדרונקס עוזר בריכוז כמו שהרופא תיאר לי?(אני לומדת). 2)האם האדרונקס מתחיל להשפיע מהר?תוך כמה זמן?אני נוטלת אותו כ10 ימים ולא חשה שינוי חוץ מגלי חום. 3)אני אדם דיי עצבני ולחוץ,איזה והאם בכלל יש כדור שיכול להרגיע אותי?כל דבר נראה לי כמאיים.אפילו הלימודים שלי. אנא עזור לי,בבקשה...

ללינור האדרונקס מעורר ולכן עשוי לשפר את הריכוז ויכולת הלמודית. יחד עם זאת הוא עלול להגביר את החרדות כאשר הוא מעורר. צריך לראות את התגובה אצלך. יש הגיון בשילוב של ציפרלקס ואדרונקס במקרים של דיכאון וזה שילוב מקובל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת וונלה 75 מג ביום כבר שבועיים. מידי פעם הוספתי 0.25 מג קלונקס את הקלונקס אני לוקחת 3 חודשים איך נגמלים ממנו?? אני מרגישה מן חוסר שקט ואז אני לוקחת קלונקס ונרגעת. איך נגמלים??

בתור אחד שהיה מכור לקלונקס(4 מ"ג ליום) אני יכול להגיד לך שאני הורדתי את המינון בהדרגה,ושילבתי עם זה פעילות גופנית והרבה מיקלחות (זה עזר לי להירגע). בהצלחה (תזדקקי לזה) :-)

ריקי חמודה! הקלונקס הוא כדור ממכר! כמה שאת יכולה תיקחי פחות כאחת שעברה גמילה מכדורים ובניהם הקלונקס זה תהליך לא קל המון כאבים בגוף חוסר שקט אל תעלי את המינון תשתדלי כמה שפחות אין לי מושג למה את נוטלת אבל שימרי על עצמך תקחי רק בשעת הצורך מקווה שעזרתי באמון אהבה לימי!

לדעתי, אם את נוטלת רק רבע מג במשך שלושה חודשים ולא העלית את זה. ההתמכרות שלך היא רק פסיכולוגית זה מינון זניח ולא משמעותי. העובדה היא שלא נאלצת להעלות אותו.

קלונקס הוא בנזודיאזפין ארוך טווח ולכן סימני גמילה ממנו מופיעים רק יומיים אחרי ההפסקה, אך עשויים להיות מאד חריפים. בכל מקרה, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת בהפסקה של 0.25 מ"ג שנחשב למינון מאד נמוך. במינונים יותר גבוהים ההפסקה צריכה להיות מדורגת ולא בבת אחת, כדי למנוע תסמונת גמילה. במינונים גבוהים תסמונת גמילה יכולה להיות גם מסכנת חיים ומכאן החשיבות להפסיק בהדרגה.

אם בחרת בוונלה בתור תרופה, עשית חצי עבודה לריפוי מחלתך... החוסר שקט זה סימן שאת צריכה לשחרר אדרנלינים... כלומר ברגע שהוונלה גורם לך לאקטיביות חוסר שקט עצבנות או כל סימפטום אחר של מערכת העצבים המרכזית תעשי ספורט, ריקוד, לדפוק על המיטה שלך בפרטיות אם זו עצבנות. כמה שתרבי בזה כך תתרפי מהר יותר.(אך תהיי טובה לעצמך ואל תסחטי את עצמך יותר מידי). סימפטומים המסמלים על ריפוי הם: כאב ראש, בחילה, סימפטומים של התקררות, כאבים באיזורים מסויימים בגוף, חוסר שינה עקב הרגשה של "היי". סביר מאוד להניח שאם תבצעי פעילות גופנית(טוב מאוד) במיוחד בברגע שהסימפטומים מופיעים תחווי בתופעה של פחות שינה... ברגע שאת לא מצליחה להירדם והתסכול מתחיל אז תיקחי את הקלונקס, לא קרה כלום. את תראי שעם הזמן לא תצטרכי אותו עוד בהדרגה... אם יש לך שאלות אז תפני למייל שלי.

לריקי: קודם כל, אל תעלי במינון כי את עדיין במינון מינימלי. תנסי לקחת בהפרשי זמן גדולים יותר ויותר. וגם תנסי לקחת פחות: חצי כדור במקום כדור שלם למשל. בגלל שהתחלת לקחת תרופה אנטי-דיכאונית\אנטי-חרדתית יכול להיות שתרגישי יותר חרדה מהרגיל, אבל זה אמור להשתפר כשהתרופה מתחילה לפעול, ואז אולי יהיה לך יותר קל להיגמל. אקס-מן.

לריקי אם הבנתי נכון את מכתבך אינך נוטלת כל יום את הקלוקנס וגם המינון הוא מינימלי כך שכנראה אין בעיה של התמכרות אצלך אלא חרדה להפסיק את הקלונקס...., לדעתי לא תקרה שום בעיה אם מדי פעם את נעזרת בקלונקס בשעת הצורך והנטילה אינה על בסיס קבוע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אוף... כבר 4 חודשים שאני נוטלת ציפרלקס וממש "חזרתי לחיים" אחרי חודשיים של התקפי חרדה ודיכאון שליווה את העניין. אומנם השבועיים הראשונים היו סיוט מבחינת תופעות לוואי, חוסר אפשרות לישון, חוסר הריכוז וכו' אך עד עכשיו היתי ממש מאושרת עם התרופה. ולעניין:היום, ב- 5 לפנות בוקר אחרי שבני העיר אותי, הלכתי לשירותים וחשתי בדפיקות לב מהירות מאוד וחזקות, מיד אח"כ באו יתר סימני ההתקף, קוצר נשימה, הרגשה של "כמעט מתעלפת", שריפה באיזור החזה ואפילו רעד קל... איכשהו, אחרי עידוד מבעלי ודיבור עם עצמי זה נגמר כעבור מספר דקות (בעבר, לפני הציפרלקס נעזרתי ב"ואבן" במקרים כאלה) ולשאלה: האם זה חוזר אחרי חודשי הרווחה שהיו לי? האם להעלות את המינון מ10 מ"ג אמור לעזור? מה לדעתך עלי לעשות כדי לא לחזור לתהום?? תודה ויום נעים

שלום, אני באמת חושב ומקווה שמדובר בהתקף בודד בנסיבות קצת מיוחדות, כך שאפשר להרגע. הדבר החשוב ביותר הוא לא להכנס לפחד, לשים את ההתקף בצד ולחכות באופטימיות למחר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום נתחיל מציטוט של ניטשה, חשבתי מה לכתוב כאן, פתחתי את המדע העליז יצא במקרה על סעיף 12: "על מטרתו של המדע- ובכן? מטרתו הסופית של המדע אמורה לגרום לו, לאדם, הנאה רבה-ככל האפשר וצער מעט ככל האפשר? אולם מה הדין אם ההנאה והצער כה מקושרים הם זה בזה בחבל אחד, שכל מי שרוצה להינות הרבה-ככל-האפשר מן האחד, נאלץ ליטול הרבה ככל האפשר מן האחר, שכל מי שמבקש להריע ברקיע השביעי, חייב ליהות מוכן לתוגת שאול? ואולי אמנם כן הוא! הסטואיקיאים לפחות סבורים היו שאכן כן הוא, והיו עקביים בכך, בשאפם להנאה מעטה-ככל-האפשר ובלבד שצערם מן החיים יהא מועט ככל האפשר. " קראתי את ניטשה עוד לפני ההתקף הפסיכוטי הראשון שלי, אבל אין ספק שבו ממשתי את מה שהוא כתב, אני לא חושב שבחרתי בזה במודע, אבל אולי הנשמה שלי, אם יש דבר כזה, בחרה להריע ברקיע השביעי, והייתה מוכנה בד בבד או מיד אחר כך להיות מוכנה לתוגת שאול. מה הדאלאי למה מציע? קודם על זה די ההיפך מניטשה, הוא מציע חמלה, נדיבות, אלטרואיזם, הוא מציע לאמן את התודעה, לראות את הפקספקטיבה הגדולה היותר. ובעצם, הוא מציע, אם הבנתי נכון, את המתכון של מיטל שמשום מה לא הסכמתי איתו לגבי עצמי, להגיע לאיזושהיא שלווה. ואולי גם מתכון שדומה לזה של ישו, לאהוב את האויב שלך, ולחוש כלפיו חמלה. זה תמצות כמובן של ספר בן 235 עמודים וזה מה שאני הבנתי, אולי אני לא קלטתי את המסר ותמימי תתקן אותי. ועכשיו נעזוב את ניטשה, שלדעתי הוביל לפשיזם, ונעזוב את ישו או את הדלאי למה. שניהם לא חשובים. ונחשוב על כאן ועכשיו כמו שמירי מציעה. כאן ועכשיו, מה מונע מבעדי להיות מאושר? מה חסר לי? או נשאל את זה בכללי מה מונע מבעדנו להיות מאושרים? מה חסר לנו? ורגע, לא שאלתי אותכם האם אתם מאושרים? מה עושה אותכם כאלה? ומה מונע ממכם? ומירי- זה אולי לא ממש נושא הפורום, שעוסק בפסיכיאטריה, שלפי קטלר, שכתב את הספר עם הדלאי למה, טוען שמטרתה להפוך ":אומללות היסטרית לחוסר אושר רגיל", אבל לא נורא, הפורום יצליח להתמודד גם עם דיון על אושר. בברכה מיכאל

היי מיקי מה הופך אותי מאושרת? היכולת שלי לתת משמעות לחיי, וגם לסבל שלי כשהוא מגיע. אם אנחנו מסוגלים לראות את הטוב בכל דבר, אז הכל טוב, לא? אם אנחנו מצליחים להבין את הכאב ואת מה שהוא מלמד אותנו, אז הכאב הופך לידיד קרוב שלנו, לא? היכולת הזאת להיות מאושרים היא לא דבר שקל להשיגו. זה דבר שדורש אימון ממושך, ממש כמו שהגוף דורש אימוני ספורט כשרוצים להשיג כושר גופני, כך גם הנפש דורשת אימונים, כדי להיות מאושרת, כדי להיות מסוגלת להתעלות מהרע ולראות בו את הטוב. אני חושבת שהבנת את הדאלי לאמה די טוב, וקראת די מהר את הספר. אני קראתי עוד כמה ספרים נחמדים לאחרונה. יש ספר שנקרא "מסר האנשים האמיתיים". זה סיפור של אמריקאית שיצאה למסע בן 4 חודשים עם אבוריג'ינים באוסטרליה. המסע כלל התנסויות פיסיות קשות במדבר, אבל בעיקר התנסויות נפשיות מאד מעניינות שדרכן היא למדה את דרך המחשבה והחיים של האנשים האלה. הרעיון הוא שכל דבר קורה לנו לא במקרה. זה רעיון ניואייג'י מוכר ולעוס אבל בספר זה פשוט מקסים לראות איך זה מתממש בחיי האנשים האלה הלכה למעשה. למשל- היא סבלה מאד מהזבובים שפשוט הטריפו אותה. היא שמה לב איך שותפיה למסע נעמדים ללא תזוזה כשבאים אליהם הזבובים. ואז הם הסבירו לה שהזבובים פשוט מנקים את העור שלהם, את האף והאוזניים, ובגלל זה העור שלהם כל כך נקי ובריא. אז היא עצמה את העיניים ודמיינה שהיא נמצאת בחדר טיפולים כמו אצל קוסמטיקאית והזבובים מחזיקים צמר גפן קטן ומנקים לה את האוזניים והאף... זה נשמע פנטזיה, אבל זה קרה לה באמת, ועם המסרים האלה היא כתבה את הספר וחזרה לחייה במערב. זה תירגול לנסות לראות את הטוב בכל דבר, גם בחוויות שליליות וגם בחיוביות. ואחרי הרבה עבודה בהדרגה מפסיקים להילחץ מכל כאב או מועקה, וכמה שעסוקים יותר בכאן ובעכשיו, ככה רואים שיש לנו כל כך הרבה עבודה, יש כל כך הרבה מה לעשות, והעולם הוא מקום שכדאי לחיות בו. איך היה אצל הפסיכולוגית? נפגשת איתה שוב השבוע? שבת שלום, תמי.

הי תמימי, אני הולך לפסיכולוגית מחר, אני אדווח לפורום על הפגישה אם יהיה בה משהו מעניין, כרגע לא נראה לי שיהיה בה משהו מענין כי ניסיתי השבוע לחשוב מה יעשה אותי מאושר ולא עלה לי כלום לראש. שמתי לב רק עכשיו שגיורא הגיב להודעה הקודמת שלי, ואני לא חושב שההארה שלי הייתה אמיתית, לא הגעתי לאמת לגבי המציאות, אלא להיפך המציאות דמתה לי לאשליה יותר גדולה. אני פשוט לא יודע מה אמור להרגיש אדם מואר, ובעצם מי בכלל יודע את זה? בכל מקרה תודה על התגובה. כבר כתבתי כאן פעם שאין טעם לחיי ואני לא מצליח לתת משמעות לחיי. לא לסבל ולא להנאה. אני לא כל-כך סובל עכשיו, אני יותר משועמם...אולי אני צריך לתת משמעות לשעמום, שיתן איזה דחיפה לשנות את החיים שלי, למצוא בהם עניין, כאן ועכשיו. טוב, אני אמשיך לחשוב על זה עם הפסיכולוגית שלי, השאלה היא האם אני בכל מסוגל להקים את עצמי מהמקום שאני נמצא עכשיו ולעשות יותר. זהו, אין לי הרבה מה לכתוב היום תודה לתמימי על הסיפור מיכאל

אמא שלי כבר כמה ימים מתקשה לנשום. היא הייתה אצל רופא והוא בדק אותה ואמר שהריאות שלה בסדר ואין לה קוצר נשימה,היא לקחה כדורי הרגעה וזה לא עוזר. היא סובלת מיזה מאוד. מזה יכול להיות

לרותם אכן יתכן שמדובר במצב נפשי או גופני, רופא המשפחה צריך להגיע לאבחנה ואז להפנות אותה לטיפול מתאים. שבת שלום דר' גיורא הידש

היי אני כל הזמן מחליף תלוי מה יש לרוקח באותו זמן בין אפקסור ויפאקס וונלה כולם 75 מ"ל האם זה בעיתי?! ואיך הכי מומלץ לקחת את הכדורים אשר ללא השעיה ממושכת(אם אני נוטל פעם ביום)

אפשר להחליף. אלה אותן תרופות מבתי חרושת שונים. יש לקחת אותם באותו מינון.

לאסף אין בעיה להחליף בין התרופות, מדובר על אותה התרופה מבתי חרושת שונים. את האפקסור הרגיל מומלץ ליטול שלוש פעמים ביום, אבל לפחות פעמיים במחולק. פעם אחת ביום זה לא טוב. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר שלום! בן 29. הובחנתי ע"י פסיכיאטר (המתמחה בבעיות קשב) כבעל הפרעה קלה של ADD הרופא רשם לי 10 כדורים לשם ניסיון 36 מ"ג (קונצרטה) 1. האם אפשר לקחת את התרופה למשך כמה שנים רצופות? 2. מכיוון שהתרופה מאד יקרה חשבתי על האפשרות לקחת את המינון הנמוך (18 מ"ג). האם זה נחשב מינון נמוך למבוגרים, או שאפשר "להסתדר " גם עם זה? תודה!

לדודי הקונצרטה היא ריטלין בעל משך פעולה ארוך. כיום מקובל להגיע למינונים גבוהים יותר ויש האומרים אפילו מג' אחד של ריטלין על כל ק"ג גוף, כלומר בין 50 ל-70 מג' ריטלין ליום לאדם מבוגר.... הריטלין נמצאת בקופות החולים והיא זולה הרבה יותר, אני חושב שאפשר להתחיל עם ריטלין כדי לראות את ההשפעה וגם לחשוב על ריטלין SR שהוא דומה לקונצרטה ואחר כך להחליט לפי ההשפעה והמחיר. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדודי תוכל לתת את השם של הפסכיאטר והיכן הוא מטפל ודרך איזו קופת חולים בכלל? תודה מיטל

הי מיטל, הפסיכיאטר שהלכתי אליו הוא פסיכיאטר ילדים ונוער ..... במחשבה לאחור נראה שעדיף היה ללכת לפסיכיאטר שמתחמחה בבעיות קשב במבוגרים (יש כאלה -אמנם מעט) אם תמצאי אשמח גם לדעת

בס"ד השאלה אומנם לא קשורה לפסיכיאטריאה, אבל אני סומך על ד"ר הידש אתמול לאחר כאבי גב עזים שנמשכו כשבוע הייתי אצל האורטופד לאחר צילום נתגלתה עקמת בגב הוא כותב בטופס סיכום הביקור: ידוע על CP ופאראפאריזיס מעולם לא שמעתי את המונח הזה ולא ידעתי שידועים בעיות נוספות פרט בעיה היסודית שיש לי מה המונח הזה אומר? תודה רבה בשורות טובות

לאלמוג שאלתך אומנם בתחום האורטופדיה. מדובר על שיתוק של פלג הגוף התחתון-כלומר הרגליים, לפי זכרוני יש לך בעיה ברגליים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום התחלתי לקחת סרוקסט כבר כמה ימים. ועליתי עכשיו לחצי כדור. יש לי רעד ותחושה שאני צריכה לכווץ את השרירים שזה ממש כמה שניות, במשך היום לא כל הזמן (למזלי). האם זה מהכדור או שזו תופעת חרדה. ומתי זה כבר יעבור? תודה מראש

שלום, לצערי גם חרדות וגם הסרוקסט עלולים לגרום לכך למרות שסביר יותר שמדובר בחרדות. אם התופעות החלו עם ביחד עם הסרוקסט אז התופעה מהסרוקסט. בכל מקרה סביר שהתופעה תעלם עם התרגלות הגוף לסרוקסט וכאשר הסרוקסט יגיע להשפעתו המטיבה המלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שבת שלום דוקטור רציתי לשאול אותך האם זה קרה לך פעם שמטופלת עזבה את הטיפול בגלל שהיו לה רגשות אלייך שהיא לא הייתה יכולה להתמודד איתם? תודה רבה שולי

לשולי התשובה היא פשוטה- כן, ולא נרחיב בגלל סודיות רפואית. שבת שלום דר' גיורא הידש

שבוע טוב דוקטור ותודה רבה על התשובה הכנה. אני אגלה שזו לא התשובה שרציתי לשמוע ואפילו חששתי שתכתוב כן. אני מאד מבולבלת בקשר לרגשות שלי כלפי המטפל שלי. אנחנו מדברים על זה, אבל אין לו פתרון אמיתי בשבילי. אני מרגישה שאני מבזבזת אנרגיה לשווא במקום להתמקד בבעיות שבגללן הגעתי לטיפול. אני מנסה לשכנע את עצמי שהוא יודע מה הוא עושה ואומר שהרגשות חשובים, אבל אני לא רואה מנוס מלעזוב את הטיפול. אני מאוד מעריכה אותך ושמעתי רבות אודותייך ולכן חשבתי לשאול בצורה ישירה אך אני רואה שגם אצלך זה הוביל לעזיבת הטיפול, אז יכול להיות שלכם המטפלים לא תמיד יש יכולת להשאיר אותנו בטיפול למרות הרגשות החזקים שעולים. בכל מקרה תודה על הכנות שולי

שלום רב. ברצוני לשאול: אני לוקחת ריספרדל ופריזמה 5 שנים. בעוד יומיים אתחיל בטיפול בצמחי מרפא סיניים לבעיה אורטופדית. האם הצמחים עלולים לגרום לי לנזק בלתי הפיך בקיבה או במעיים? תודה ק'

לקטרינה איני מכיר את צמחי המרפא הסיניים, אבל חשוב שתמשיכי עם התרופות שציינת בנוסף לצמחי המרפא. שבת שלום דר' גיורא הידש

לבת היתה תאונה עם האוטו לבת לא קרה כלום האוטו גמור . האבא החליט שהאמא תסע לבת ותקנה אוטו יפאני. לא ישן, ועם מעט מיילים . שיהיה איך להגיע ללימודים. טעות גדולה ... לא שולחים שתי נשים לקנות אוטו. אז קנינו יפאנית .לא ישנה 2006 .ועם 0 מיילים ממושמעות!! נסענו בכבוד רב מהסוכנות הביתה ואז הגיעה ווילמה . ההורקאן וגיליתי את אמריקה האחרת . קצת רוח קצת גשם והמדינה משותקת . אין חשמל אין דלק אין טלפון ואפילו לא פאלפון . לסופרים אסור למכור חלב לחם בשר וביצים מחשש לקלקול . עוצר משבע בערב. וכך זה נמשך ימים לא יאומן למה אני מספרת לכם הבת שכידוע לכם יוצאת מדעתה לעיתים תכופות שמרה על קור רוח ואילו אני חיפשתי את דעתי ולדעתי היא יצאה. שבועים בלי חשמל. טלפון היה אחרי שבוע וקנינו אחד מהישנים בלי חשמל . לא ראינו טלויזה, לא עשינו קניות כלום שיחקנו קלפים כל היום וקישקשנו. למה אני מספרת לכם פשוט היחסים ביננו היו נוראים אחרי ההתקף המאני האחרון ולא האמנתי שאי פעם הם יחזרו להיות כמו בימים הטובים והנה באה ווילמה והחזירה אותנו לפעם אפילו אמרתי לה שאני גאה בה על קור הרוח שהיא הפגינה בניגוד אלי וגם בלימודים היא עושה חייל מה אני אגיד אז לכל מי שעכשו קשה לו ויש הרבה לצערי תדעו שיש גם תקופות טובות ואולי צריך הורקאן כדי לגלות אותם ובתקופות הטובות צריך לאגור כח לרגעים הקשים שאני יודעת שעוד מחכים לי אבל לפחות אוכל בתקופות הקשות להתגעגע לווילמה. ובלי שאלה לדר הידש היקר אי אפשר אז היא עדיין עם החומצה הוולפורית ועם גאודון אחד של 60 כבר חמישה חודשים הרופא פה הציע להוריד את הגאודון ושמה הציעו להשאיר ליתר ביטחון מה דעתך לכמה זמן יש לקחת את הגאודון ??

אמא רחוקה כמה מרגש. ללמדינו שלפעמים הוריקן חיצוני יכול דווקא לגרום לשלווה פנימית ואף פעם אי אפשר לדעת אם מה שקורה לנו זה טוב או רע. זה מזכיר לי סיפור נחמד על איש אחד שהיה לו סוס שהלך לו לאיבוד. באו אליו אנשי הכפר ואמרו לו- מסכן, הלך לך הסוס לאיבוד. והוא ענה-איך אתם יודעים אם זה טוב או רע? אחרי יומיים הסוס חזר עם עדר של סוסים איתו. אמרו לו אנשי הכפר- איזה יופי, יש לך עכשיו הרבה סוסים והאיש ענה- איך אתה יודעים אם זה טוב או רע? למחרת הבן שלו הוציא את הסוסים למרעה, נפל מהסוס ושברת את רגלו. באו אליו אנשי הכפר ואמרו, מסכן, לא נעים, הבן שבר את הרגל והאיש? נכון- איך אתם יודעים אם זה טוב או רע? ואז הגיעו אנשי הצבא לגייס את גברי הכפר ולא גייסו את הבן לצבא... וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה עלינו. גם מחלת נפש יכולה לתת לנו הרבה דברים טובים. יכולה לתת הזדמנויות לשינוי וצמיחה. וברוח אופטימית זו אני מאחלת לך ולבת בריאות ואהבה ובעיקר שלווה. תמי.

שלום אני שמח שהתקרבתן ובכל דבר רע אפשר למצוא את החיוב. דבר דומה אני זוכר בארץ לא עם הוריקן אלא במלחמת המפרץ שישבנו כמה ימים בבית ושחקנו קלפים, אבי והילדים שלי. כאשר נוטלים טיפול מונע יש לעשות הערכה של החסרונות והיתרונות ומה אפשר להפסיד אם חס וחלילה תהיה הרעה במצב. החסרונות הם תופעות הלוואי והמחשבה על עצם נטילת הטיפול. כפי שאני מכיר אותכן להפסיד יש המון ודי קשה היה להגיע לאיזון. דווקא האמריקאים מאוד קיצוניים בטיפול מונע. יש האומרים שאחרי שני התקפים הטיפול הוא לכל החיים...., אני חושב שמוגזם לאמר זאת אבל בטח שמודבר על טיפול שבין שנתיים לחמש שנים. יחד עם זאת לכל אדם יש להתאים את משך הטיפול הנכון לו, לפי העקרונות שציינתי. שבת שלום ויופי שעברת את ווילמה וחזרת והכל בסדר. דר' גיורא הידש

האם ניתן לקחת אלדוספירון יחד עם אפקסור וקלונקס? (ראיתי באינפומד - בערך של התרופה- שיכולה להיות בעייה בלקיחת מרגיעים מסויימים (ברביטוראטים) וכן במקרה של צורך בהרדמה מקומית, וכי התרופה פועלת על אפניפרין.).

לטלי אין בעיה עם אלדוספירון וגם אין בעיה עם הרדמה מקומית, ברביטורטים הן תרופות ישנות שכמעט ואינן בשימוש כיום. האפקסור פועל על הנוראפינפרין שבמוח ואין לו כמעט שום השפעה על האפינפרין שבמחזור הדם. בכל אופן צריך לעדכן את הרופא שמרדים על התרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה. האם הלסיון נחשב במשפ. הברביטוראטים? כמו כן- על האפקסור רשום בדבר הורדת לחץ דם אפשרית. האם עלולה להיות בעייה בשל כך. שוב תודה טלי.

בס"ד אני כותב בשם חברה טובה שלי שזקוקה לעזרה דחופה לדעתי אז ככה: ראשית ישנה איזושהי בעיה שהיא ביסודה נוירולוגית רק שהבחורה מסיבות מסוימות לא יכולה כרגע ללכת להיבדק אצל רופא מדובר בבחורה בת 18 וקצת בריאה לחלוטין בדרך כלל בלי שום אבחנות קודמות. היא איננה מצליחה להביא את האצע לאף בעיניים עצומות על מה הדבר עשוי להעיד? 2. בזמן האחרון מצב רוחה מדרדר מיום ליום, היא היתה בשירות לאומי תקופה קצרה לא הסתדרה שם ופרשה, עכשיו מצאה שירות לאומי אחר אבל אין לה כח להמשיך פשוט. לעיתים היא זורקת לאויר משפטים כמו "בא לי פשוט להיעלם, לא להרגיש, לא לחשוב, פשוט להיעלם" כבר אמרתי לה שלדעתי היא צריכה ללכת לפסיכולוג אבל להוריה יש דעות קדומות בנושא והם לא ישלמו על הטיפול ולה אין כסף לשלם על טיפול. בנוסף לכך יש להוריה התנגדות לקשר של שנינו (אנחנו בקשר רציני ותחכננו להתחתן) הם טוענים שאם היא תתחתן איתי היא תסבול קשות בגלל הנכות שיש לי (CP) וההפרעה הבי פולארית. גם- היא מרגישה שהיא נחלשת מבחינה דתית כל אלה יוצרים הרגשה של חוסר חשק להתקיים למעשה. זהו בעיקרון, הבעיה העקרית היא הדיכדוך מה ניתן לעשות במצב כזה? בתודה רבה מראש

לאלמוג כפי שאני מבין מדובר על בחורה צעירה שהוריה מתקשים להבין את מה שעובר עליה, כפי שאתה כותב יש מקום לבדיקה של רופא. לכן אני חושב שכדאי לפנות לרופא המשפחה שיבדוק אותה באופן יסודי ואז יתכן שרופא המשפחה ידבר אתה ועם ההורים. גם אם מדובר בבעיה נאורולוגית וגם אם נפשית. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום שאלה אני סובל מחרדות והיפוכונדריה ברמות קשות אם אני יח שוב כל היום על פחד מסכיזופרניה אני עלול לקבל אותה אני בן 25 אים עבר במשפחה תענו לי בעדינות תודה

לניר אף אחד לא ישלול סכיזופרניה בעתיד אבל משאלתך אפשר להבין שישנן חרדות רבות ולכן כדאי לפנות לטיפול נגד החרדות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אחי בן 47 ולאחרונה נכנס למצב של חרדה מאחר והוא טוען שאינו ישן כלל בלילה. כמו כן החלו אצלו תופעות של חרדה: הזעה, רעhדות וכו'. הוא פנה לרופא פסיכיאטור וקיבל תרופות כגון: מירו, קלונקס ועוד. בשלב מסוים לקח תרופות בלי חשבון ולא לפי הוראות הרופא. החלו לו תופעות של הרעלה: הקאות, שילשולים והתמכרות. הרופאה אסרה עליו לקחת כדורים ונתנה לו רק מירו אחד וקלונקס. הבחור כל הזמן מתלונן שאין לו כוח והא לא ישן כלל (לפי דבריו). אינו מוכן לעשות דבר לא עובד, לא מוכן לצאת מהבית ורק רוצה לשכב במיטה. כל שיחה של בן משפחה על התנהגותו מרגיזה אותו. מה הפתרון?

לצהלה אכן נראה שהוא נמצא בחרדה קשה וקצת "הלך לאיבוד", אולי פגישות תכופות יותר עם הרופא הפסיכיאטר או פסיכולוג עשויים לעזור? שבת שלום דר' גיורא הידש

לדעתי האישית הוא לא בטיפול תרופתי נכון

שלום... אני בת 28 סובלת מפאניקה וחרדות ..מטופלת באסיול כבר חודשיים מכוון שאני תחת קומודין אסור לי תרופות מקבוצת SSRI .. המינון של אסיול הומלץ 5מל ליום לפני שינה.. אני לא יכולתי לתפקד ואז הורד ל2.5 מל ובחול זאות המשיכו תופעות של חולשה וישנוניות ..ולאחר מכן חילקתי את ה2.5 מל ל1.25 וזה כן עוזר לי ואני מתפקדת וממשיכה את החיים שלי כרגיל ... השאלה שלי מתי אני צריכה להפסיק את הטיפול ואיך אני צריכה לעשות את זה .. ואני מאד מפחד שאם לא אקח את התרופה הכל יחזור ורעד וחנק מה עלי לעשות ?????????תעזרו לי ....

קיימים כדורי אסיוול של 2 מ"ג. לפי תיאורך, חצי כדור, כלומר 1 מ"ג, הוא המינון שמספיק לך ואין מה לדאוג במינון כ"כ נמוך. מ-1 מ"ג אפשר להפסיק בבת אחת.

למיקי האסיוול=וואליום היא תרופה נוגדת חרדות, תופעות הלוואי עלולות להיות עייפות וחולשה אבל הן לא חייבותלהיות. ישנם אנשים שהתרופות לא מרדימות אותם. לכן כדאי לחזור לרופא המטפל ולחשוב על תרופה אחרת מאותה הקבוצה כמו לוריוון או וואבן בתקווה שהתרופה השניה תתן את ההשפעה המרגיעה ללא עייפות. שבת שלום דר' גיורא הידש

מה יותר בטוח אם איני יכולה להפסיק את הכדור ? מעונינת להכנס להריון בקרוב. מנסה להוריד את המינון כשלב ריאשון.כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מו הכדור? תודה

לנעמה בציפרלקס וברסיטל יש את אותו החומר הפעיל, הציפרלקס מעט יותר "נקי" ולכן יתכן שהוא יותר בטוח בהריון. בכל אופן לגבי הבטיחות של שתי התרופות בהריון אני מייעץ להתקשר למכון הטרטולוגי בהדסה. אם את מפסיקה את הטיפול את יכולה להכנס להריון אחרי המחזור הראשון שיהיה אחרי הפסקת הטיפול. בהצלחה שבת שלום דר' גיורא הידש

אני כידוע לך בטיפול עם אפקסור/וונלה כבר חודש,התחלתי בהדרגתיות את הטיפול והיום אני לןקח 150 מ"ג ביום,התופעות לוואי עדיין קיימות אבל אני מרגיש שהם קצת פוחתים,מצב הרוח השתפר,עדיין יש חרדות {קצת פחות}.{סה"כ 9 ימים עם וונלה 150 מ"ג,לפני כן אפקסור 3 שבועות,בכללית אין יותר אפקסור}. בנוסף אני לוקח לבינתיים טרנקסל 5 מ"ג 2 כדורים לפני השינה,את הטרנקסל אני לוקח כבר חודשיים וחצי{כשהתחלתי טיפול עם איקסל},האם לדעתך עלי להמשיך לקחת טרנקסל עד שהחרדות ירגעו או שהחשש מבעיית הגמילה עלי להוריד לכדור אחד ? אשמח לקבל ממכם תשובות.

אתה עכשיו סובל מחרדה ולכן זה לא הזמן להתעסק בשאלות של התמכרות וגמילה. כאשר תרגיש טוב מבחינה נפשית, עוד מס' חודשים, תוכל גם לרדת במינון של הטרנקסל, עד הפסקה מוחלטת.

ליואב נראה שאתה מבין את המהלך ואת מה שצריך לעשות. עליה במינון האפקסור ולחכות עד להשפעתו המלאה והעלמות החרדות והפסקת הטרנקסל. השאלה כמובן היא לגבי התזמון והזמן הנכון. לכך צריך להכיר אותך יותר. לדעתי לא צריכה להיות בעיה לנסות ולהוריד קצת את הטרנקסל באופן הדרגתי מאוד ולראות כיצד אתה מסתדר עם הורדה מינימלית במינון. אבל כמובן אפשר גם לחכות, שום דבר לא דחוף למרות האפשרות של ההתמכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני מזה כמה חודשים מטופלת ב-2 ריסטל ו1.5 קלונקס 0.5 מ"ג לרוב אני מרגישה בסדר עם הטיפול אבל הבעיה שלי שיש לי מחשבה המבוססת על ארוע שבדקתי ונמצא שאין לי מה לדאוג ולא צריכה בכלל להיות החרדה, אבל איך שהוא תמיד היא צצה בראשי ומכניסה אותי ללחץ ללא סיבה מוצדקת , ובכל זאת היא מעסיקה אותי וגורמת לפעמים לאבד את השלווה הרוגע ולגרום לי לתחושה של חרדה לא נעימה. כמובן שלפני תחילת הטיפול המצב היה הרבה יותר חמור ומאז נטילת הכדורים חזרתי לפעילות מלאה, לצחוק,לטייל,ואפילו לספר בדיחות, אבל מידי תוקפת אותה אותה מחשבה ומרידה את כל הבטחון מהטיפול, נותןנת להרגיש שאני מאבדת שליטה, האם מחשבה אובססבית כזאת יכולה לטמון בחובה בעיה אחרת שצצה בצורת המחשבה האובססבית , כי לכל הדעות ולכל מי שפניתי הרגיעו אותי וטענו שהמחשבה שאני חושבת אין לה ביסוס ואין ממה לדאוג ואפילו צריכה להסיר אותה מראשי. כמובן שאני מטופלת בקובצת תמיכה לאנשים חרדתיים וקשה לי מאוד לשתף את הקבוצה במחשבה זו שמה משהו יגיד שיש לה ביסוס או יגביר לי את החרדה, אני מוכרחה לציין שלפעמים המחשבה עוברת במוחי ולא גורמת לחרדה ולפעמים היא כן עד מאוד. אני מודעת לכך שממצב כזה אי אפשר להשתגע או להתאשפז אבל לפעמים שמחשבה זו עולה נראה שהכל רע. רציתי לשאול האם המחשבה הזו שמופיעה למרות שאין אחיזה במציאות מנסה להוציא החוצה בעיה אחרת , כי אחרת מדוע איני שקטה.

לסיגל המחשבות והשאלות שאת מעלה מקורן בחרדות, יתכן שהטיפול ברסיטל עדיין לא נתן את השפעתו המלאה, יתכן שהחרדות יפחתו עם הזמן ככול שהטיפול נמשך או שיהיה צורך להחליף את הטיפול כדי לקבל את העלמות החרדות, לכן חשוב שתשתפי את הרופא המכיר אותך והוא יחליט כיצד להוריד עוד את החרדות. היכן קבוצת התמיכה שאת משתתפת בה? רבים שואלים לגבי קבוצות תמיכה בחרדות, כך שאם את רוצה לפרסם את הקבוצה בפורום אודה לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

והאים ניתן לקבל הנחה כלשהי ברכישת הכדור? האים עלמנת לזכות בהנחה מסוימת אני זקוק לאישור של פסיכיאטר (מחוזי)? מחכה בקוצר רוח לתשובתכם תודה מראש :-) .

תודה מראש :-)

לזיו הגאודון נמצא בקופות החולים כתרופת קו שני, יש צורך באישור הפסיכיאטר המחוזי של קופת החולים לקבלת התרופה על חשבון הקופה. איני יודע את המחיר בשוק הפרטי. שבת שלום דר' גיורא הידש

איך יודעים איפה עובר הגבול? חרדה הגורמת למציאות להיראות משונה, או התקף פסיכוטי? ואם האדם יודע שמשהו התערער - אז זה לא פסיכוזה, נכון? ובקצרה: איך אפשר לדעת אם מדובר בפסיכוזה, בהפרעת אישיות, או בהתקף חרדה? ובחייאת, אל תצטטו לי משפטי-מפתח של ספרים... העניין הוא שלדעתי יש לי פשוט בעיית-פחד, אבל אחרים חושבים שזו הפרעת אישיות. איך אפשר לדעת? האם לא ייתכן שחרדה תגרום לאדם לנהוג באופן לא-מקובל?

שלום, מכיוון שאינך רוצה הסבר תיאורטי אתן לך דוגמה- היפוכונדר עשוי להיות חרדתי במקרים הקלים, או פסיכוטי במקרים הקשים. אם בעייתו בתחום החרדה- הוא פוחד ממחלות, אבל רופא יכול לשכנע אותו בצורה הגיונית שהוא איננו חולה במחלה גופנית. לעומת זאת, אם הוא פסיכוטי הוא בטוח שיש לו מחלה גופנית ולא ניתן לשכנע אותו בשום דרך שדבריו לא נכונים. הוא עשוי לטעון שהבדיקות הרפואיות מזויפות, הרופאים משקרים לו וכך הלאה. הטיפול בפסיכוזה הוא פסיכיאטרי. אם יש תוקפנות, שנלוות לפסיכוזה, ניתן לשקול אישפוז כפוי. גם בהפרעת אישיות תיתכן תוקפנות, אך היא איננה נובעת ממחלת נפש ולכן אין בהכרח צורך בהתערבות פסיכיאטרית.

נניח שאדם במצב חרדה. יש לו תחושה שדברים משתנים והרגשות משונות. הרי אם אומרים לו שבעצם דברים לא משתנים - זה לא מצליח למגר את החרדה. אבל בעצם זו רק תגובה של חרדה, לא?

שלום ד"ר. אני אמור לקחת 20 מ"ג ציפרלקס ביום אך בפועל נוטל 20 מ"ג בלבד. הסיבה לכך היא שאני קם מאוד מאוחר בבוקר ונהגתי ליטול 10 מ"ג בבוקר ו10 מ"ג בערב. 1. האם מותר לי לקחת בנקודה כלשהי במשך היום 20 מ"ג בבת אחת? 2. האם קשיים קוגניטיביים שמופיעים הם בהכרח מבנזודיאזפינים (אלפרליד 0.25 מ"ג ליום) או שיתכן כי מקורם בציפרלקס?

לאמיר אפשר ליטול את הציפרלקס פעם אחת ביום, הירידה הקוגנטיבית היא כנראה מהמצב הנפשי ולא מהתרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני עושה עבודה על "דימוי גוף ירוד" לא ממש הצלחתי למצוא מידע על המחלה. אני יודה אם תוכלו להפנות אותי למידע (רצוי בעברית) על המחלה

שלום, מדובר על הפרעה או עיוות בדימוי הגוף ולא דימוי גוף ירוד אם יש בכלל משהו כזה? מה זה דימוי גוף ירוד? שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך אני רציתי לדעת חוות דעת על הכדור למיקטל האים זה עוזר להוסיף מצב רוח. או מביא לרגיעה . כי אני קראתי שזה מיועד לאפילפסיה. ואני יודעת שאני מקבלת אפקסור 75 פעמיים ביום. למרות שאני מתפקדת , עדיין יש לי כל מיני מחשבות, חלומות שלילים, בערב תמיד אני לא רגועה ועצבנית, וכל הזמן כאשר משעמם לי אני מגרדת בראש, מזה התופעה הזאת , עד עכשיו תמיד חשבתי שהראש שלי לא נקי. אבל היום אני מודעת ומנסה להפסיק אבל לא יכולה, למרות שיש לי בעיות בידיים באצבעות ממחלה .

שלום, גרד עלול להיות מגורם נפשי ופעמים רבות הוא קשור למצבים של חרדה ודיכאון. הלמיקטל היא תרופה נוגדת אפילפסיה אבל יש לה שימוש גם בפסיכיאטריה. התרופה שייכת למשפחת המייצבים ועוזרת יותר כאשר המרכיב העיקרי הוא דיכאון. בנוסף, מקובל להוסיף מייצבים גם כאשר ישנו דיכאון שאינו מגיב באופן מלא לתרופה נוגדת דיכאון. כך שההוספה של למיקטל לאפקסור מקובלת. אפשרות נוספת היא לעלות במינון של האפקסור. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר' גיורא בעלי החליט במפתיע שהוא רוצה להתגרש בטענה שאנחנו יחד מאז הילדות. לדעתי הוא נמצא במצב של הפרעה כלשהי מכיון שהוא לא מתנהג כהרגלו. הוא מזיע המון ומתעטף בשמיכה בטענה שקר לו, הוא מסתובב ברחובות ולא אומר לאף אחד לאן הוא הולך, הוא ירד לאחרונה 20 ק"ג ממשקלו ללא דיאטה ועשה את כל הבדיקות והכל תקין, הוא לא ישן בלילות ובוכה הרבה. לכל תופעה יש לו הסבר והוא אומר שקשה לו עכשיו בגלל הילדים בגלל שכולם מציקים לו ללכת ליעוץ. האם זה נראה כמו מצב של מצוקה כלשהי? אני מנסה למשוך את ענין הגט כי אם הוא צריך עזרה אני רוצה לעזור לו. האם יש מצב של דכאון לאחר לידה אצל גברים? (אני ילדתי לפני כחצי שנה). איך אפשר לשכנע אותו ללכת לטיפול הוא מאוד נחוש בהחלטתו שהצעדים שלו הם סופיים למרות שהיה לו מאוד טוב איתי?

ליפית לא שכיח ולא מרבים לדבר על כך אבל יש חוקרים הסבורים שקיים מצב של דיכאון אחרי לידה גם אצל גברים. כמובן שאין מדובר על שינויים הורמונליים.... בכל אופן לא כתבת איזו לידה זו, בדרך כלל בלידה ראשונה המעבר מזוג למשפחה הוא מעבר מורכב מאוד באופן פסיכולוגי ולכן עלולים להיות מצבים של דיכאון וחרדה אצל שני בני הזוג. כמובן שקודם כל צריך לבצע את הבדיקות הגופניות אצל רופא המשפחה כמו שעשיתם, במידה והכל תקין אפשר לדבר עם רופא המשפחה שייעץ לו להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, בנוסף, חבר טוב, הורים שלו או כל אדם שיש לבעלך אמון בו יכול לעזור. כך שכדאי לשתף את הקרובים אליכם אשר עשויים לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני כמה זמן פרסמתם באתר תרופה חדשה בשם cymbalta רציתי לדעת האם זה כבר הופץ לקהל הרחב. בברכה . משה.

למשה ליתר דיוק כתבנו על התרופה ולא פירסמנו. אבל התרופה נמצאת באופן פרטי בבתי המרקחת, איני יודע לגבי קופות החולים מכבי לאומית ומאוחדת. בכללית היא לא נמצאת. שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני כשלוש שנים הייתה לי התפרצות קשה של OCD. המצב השתפר בהדרגה וכרגע אני במצב קל, אך בעיה אחרת נשארה - בעיה בריכוז. לפני ההתפרצות הייתי מאוד ממוקדת וחדה, ואילו כיום אני כאילו מסתובבת עם ענן בראש שמונע ממני את היכולת להתרכז.. לא משנה באיזה מצברוח אני ואם הראש שלי בהתחלה נקי, לא משנה אם יש לי מחשבות טורדניות. הפכתי גם מפוזרת, יש לי בעיה עם זיכרון (כשבעבר היה לי זכרון מצויין לפרטים הקטנים ביותר אפילו), ארגון ועוד. כשאני יושבת מול משהו לקרוא או לכתוב אני פשוט מרגישה כאילו המוח שלי לא מגיב לזה, כאילו יש איזשהו מחסום, או שהוא פשוט נרדם, או בחלק מהמקרים קופץ להתעסק בדברים אחרים ואני לא מצליחה להשקיט אותו. אני לא מצליחה לעשות עבודות לבצפר, שיעורי בית, מבחנים - מתוך השלושה שהיו לי השנה באחד פשוט לא עשיתי כלום למרות שידעתי את החומר, בשני עשיתי בצורה מחופפת ורק בשלישי דווקא הצלחתי טוב. בכל מקרה, זה פוגע לי מאוד בלימודים ובכלל. אם אפנה לפסיכיאטר, האם אני יכולה לקבל משהו שיעזור לי? (אני תוהה בגלל שזה ברור שזו לא בעיה מולדת, ושזה קשור להופעת הOCD..) תודה מראש..

לליאל OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה וכך גם התופעות של חוסר ריכוז וזיכרון וחוסר יכולת להצליח במבחנים למרות שאת יודעת את החומר עלולים כולם להיות קשורים לחרדות. בהחלט ישנן תרופות העוזרות נגד חרדות ו OCD וכך גם טיפולים פסיכולוגיים. כל טוב דר' גיורא הידש

העניין הוא שהאוסידי והחרדות ברמה מאוד קלה כרגע, וזה כבר לא קשור אליהם - זה כל שעות היממה ולא קשור למצב שלי, זה כאילו יצר בעיה נפרדת לגמרי. או שחיזק בעיה שכבר הייתה שם לפני כן בצורה חלשה, אני לא יודעת (תמיד הייתי ידועה בתור ילדה היפראקטיבית ואימפולסיבית, אבל כן יכולתי להתרכז, לכן זה מוזר). האם משהו מזה הגיוני? עוד משהו מוזר, במחזור האחרון שלי היו לי מצבי רוח מטורפים, דיכאון וגם אוסידי קשה מהרגיל. ומה שמוזר, הוא שדווקא בשלושה ימים האלה, משהו בראש שלי כאילו השתחרר ועבדתי כמו שד! עשיתי עבודה, והכתיבה תוך עיבוד המידע זרמה ממני בצורה מדהימה, לא האמנתי שאני יכולה להיות ככה. האם זה הגיוני? שהיה איזשהו שינוי הורמונלי בזמן המחזור ששינה משהו באותם ימים?

שלום, אני זקוקה לעזרה. אני בת 24 וחצי,סובלת כבר כשנתיים מחרדות סביב מחלות ומוות. מטופלת ע"י פסיכולוגית . בשנתיים האחרונות הייתי אצל הרופא אינספור פעמים - חשבתי שיש לי התקף לב, אירוע מוחי, סרטן בכל מיני מקומות ועוד. כל אחד מהפחדים התבדה תודה לאל לאחר אינספור בדיקות שעשיתי. וכמובן כל אחד מהפחדים לווה בכאבים אופייניים למחלה: כאבים בחזה, קושי נשימה, נימול בפנים ועוד. שבוע שעבר ראיתי בטלויזיה תוכנית שעסקה במחלת ה ALS . מאז, יש לי כל מיני רעידות בשרירים, כאבי שרירים וסמפטומים שדובר עלייהם שמתאימים למחלה, חס וחלילה. אני מנסה לחשוב באופן הגיוני אך ללא הועיל. האם אני משוגעת? האם אני צריכה ללכת עכשיו ולהתחיל סדרתבדיקות כדי לשלול ALS? אנא עזרו לי, בבקשה. ראוי לציין ששבוע שעבר התחלתי גם טיפול תרופתי אצל פסיכיאטרית- כדור בשם "ויפקס" 75 XR , לא יודעת אם זה הכדור המתאים לי כי אין הקלה לבנתיים. אנא עזרתך.

לשירי טוב שעשית בדיקות גופניות אבל בשלב כלשהו צריך לעצור ולא להמשיך ביותר מדי בדיקות, אני מניח שאם בצעת בירורים מלאים הרי הם שללו גם את ה ALS ואין צורך בבדיקות נוספות. כפי שאת כותבת, סביר יותר שמדובר בחרדות אשר מצאו להן כותרת של ALS אבל למעשה מדובר בחרדות. הויפקס=אפקסור בהחלט מתאים כנגד חרדה, בדרך כלל הוא מתחיל את השפעתו הטובה אחרי כשובעיים שלושה. בכל אופן יתכן ותצטרכי לעלות למינון מקובל גבוה יותר של 150 מג' ורק אחר כך תהיה ההשפעה המטיבה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לקחתי תקופה ארוכה אדרונקס - שני כדורים בבוקר. השבוע הפסקתי אותם על דעת עצמי, מכיוון שאני רוצה לקחת קונצרטה בקביעות והם לא עושים לי טוב ביחד ומכיוון שהיה נראה לי שהאדרונקס גם ככה לא עוזר. אני כבר חמישה ימים בלי קוצרטה ואחרי יומיים נכנסתי ממש לדיכאון, אז כנראה שהוא כן עזר , אפילו שלקחתי רק בבוקר. תוך כמה זמן האדרונקס יוצא לגמרי מהגוף? אחרי כמה זמן אני יכולה להתחיל לקחת קונצרטה? או שבכלל כדאי לי לחזור לאדרונקס במינון של שלושה כדורים פעמיים ביום, מכיוון שמסתבר שהוא עבד? אולי להוסיף לו כדור - יש לי פריזמה בבית שעבד מאוד טוב במינון נמוך (מינון גבוה גרם לאלרגיה). מה שחשוב לי יותר מהכל זה פיתרון טוב לבעיות הריכוז שהן בעיקר נורולוגיות אך גם נפשיות. נא לא לשלוח אותי לפסיכאטר , אני לא אלך! תודה.

1. תחזרי לקחת אדרונקס במינון הקבוע שלך-שני כדורים ליום. 2. תשאלי את הנוירולוג לגבי ריטלין LA במקום קונצרטה- בד"כ יש לו פחות תופעות לוואי. משפיע ל-8 שעות.

שלום גם לך , דור עם שני כדורים ליום אני גם מאוד בדיכאון וגם לא מצליחה לשלב קונצרטה... לא חושבת שיש טעם בזה... אם לחזור אז זה לשלוש ביום ... אני חושבת שעדיף לי כבר לא לחזור לאדרונקס ולקחת רק קונצרטה , כנראה זה מה שאני יעשה... תודה בכל זאת. תתקשר עם בא לך..

מה משמעות המונח "נסיון אובדני דמונסטרטיבי"? יום טוב לכולם, וסליחה שאני כאן פחות לאחרונה - פשוט קצת בעומס לאחרונה (בכיוון חיובי אבל עדיין עומס...) אני.

לשרון, נסיון אובדני דמונסטרטיבי הוא נסיון אובדני שהמבצע אותו אינו מנסה למות, אלא מעשה שנועד להשיג רווח משני כלשהו כגון תשומת לב, או דוגמה מצויינת בקרימינולוגיה שם הנושא נפוץ אסירים שמבצעים נסיון אובדני דמונסטרטיבי בכדי להיות מועברים לבתי חולים או לזכות לתנאי כליאה טובים יותר, וכמובן אינם רוצים למות. דנה

לשרון תודה לדנה והייתי מוסיף שהמקור אינו דווקא מחושב ורצון להשיג טובות הנאה ממקום של חישובים קרים, אלא הרבה פעמים הוא יכול להיות ממקום של מצוקה. כך לדוגמא אסיר הסובל מאוד (אם מהכליאה, אם מהסוהרים או מאסירים אחרים), אינו יודע כיצד לפנות ולהקל על מצוקתו אלא בדרך של ניסיון אובני שבה "להראות לכולם" שהוא במצוקה. אומנם זו דרך לא יעילה אבל בהחלט מבטאת מצוקה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר אני בן 23 וביחדה מיוחדת בטחונית ולפניי חצי שנה התחילתי טיפול כדור ליופ פקסאט לאחר התקף חרדה מאוד קשה ואני עברתי את זה אבל היום יש לי בעיה שאני לא יודע מה זה בכלל כשאני תופס עיתון ואני מאוד מרוכז אני לא מרגיש בידיים שלי בכלל כאילו אני מנותק מהם עד שאני מזיז אום ואז אני חש בהם וזה קורא לי גם כשאני הולך לישון ועוצם את העיניים שלי ומתרכז אני מאבד את הקשר שלי עם הרגליים והידיים ואני מרגיש כמו שהן מגנט עלי וכשאני פותיח את העיניים הכל הולך עשיתי בדיקות נורולוגיה הכל תקין ממש הכל האם זו גם פסיכולוגי ומה זה נשמע לך בכלל כל התרגשת הניתוק הזו וגם לפעמיים כמו ניתוק מהמיצאות כשאני יושן הרבה שעות אני לא רוצה להגזים אבל פחות או יותר כך ההרגשה ותודה על המענה

לבן אכן זו עלולה להיות תופעה של חרדה, כמובן שחשוב לשלול בעיה גופנית כפי שפנית לנאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

המקום של הסליחה הוא מקום שבו מפסיקים לעשות חשבונות של היא עשתה לי כך והוא עשה לי אחרת. זהו מקום שבו זורקים את המסטיק הלעוס כל כך של כאבי הילדות ומרדי ההתבגרות. הסליחה מגיעה מתוך השלמה, וקבלה ואפילו הודייה לכאבים שלימדו אותי מי אני לחולשות שעשו אותי חזקה. במקום ההוא בו אני מודה לקשיי שם אני סולחת למי שגרם אותם. למקום ההוא שבו אני מבינה שכולנו חלק מפאזל שלם שמרכיב את האלוהות שהרע מלמד אותנו על הטוב, מעיר אותנו מהאשליות ומחבר אותנו למהותינו אני קוראת סליחה. אני סולחת בליבי ללאגונות בתיפקוד ההורי לקשיים שהיו לי עם אמא למחלה שלי לכאבים איתם גדלתי. אני סולחת מתוך הבנה שהכאבים האלה היו המורים הכי טובים שלי ומהם למדתי הכי הרבה להבין מצבים אנושיים. ערימה של ספרי תיאוריה לא יכולה ללמד אותי את החוויה רק אולי לתת לה שמות והסברים. אבל אולי גם המילים האלה מיותרות כי במקום ההוא, שבו הראש נפגש עם הלב לא צריך כל כך הרבה מילים. זהו המקום שבו האנרגיה זורמת צלולה, מאירה, מחממת מרפאה את הפצעים לא באגרופים קמוצים אלא בידיים פתוחות ומלטפות ובלב אוהב. תמי.

מה המקור של מה שכתבת אני המומה מהנוסח הספרותי של הכותב

תמי יקרה, התובנות והחיבה שעולים ממה שכתבת יפים הם- תודה לך, מירי.

תמי !! פשוט מקסים , העלה דמעות בעיני , כל כך נוגע בי. רק טוב , מטל

כמה נכון... כמה מדויק... כמה מקסים... נינה

תודה, תודה הידש

אני בת 32 אמא ל-2, לאחר התקפי עצבנות קשים הלכתי לניורולוגית שנתנה לי טרנקסל 5 מ"ל 1 פעם ביום לפני כשבועיים, אני מרגשיה שינוי קל בעצבנות ועייפות יותר שעוזרת לי גם לישון טוב יותר בלילה אך לאחר שאני קוראת על התופעות של התרופות הנ"ל נשמע לי מפחיד מאוד ורציתי לדעת האם אני יכולה להפסיק עכשיו את הטרנקסל למרות שהרופאה אמרה לי להמשיך אותו חודש ואחר כך היא תוריד לי אותו לפעם ביומיים. אציין כי הרופאה איננה מכירה אותי ולא עשתה לי שום בדיקות. רציתי לדעת האם זו באמת התרופה שהכי הרבה תעזור לי להרגעת עצבים וגם אם כשאפסיק אותה האם אחזור להיות עצבנית כמו לפני או שזה אמור לשנות ולשפר איזה הורמון במוח שיעזור גם לטווח הרחוק אם אפסיק את הכדור? התופעות נשמעות מפחידות ומדאיגות של הגמילה ורציתי לדעת האם אני יכולה להפסיק אחרי שבועיים על דעת עצמי? והאם זה יעזור לי? או יש תרופה אחרת להרגעת עצבנות ולחץ?

עד כמה שאני יודע המינון שקיבלת 5 מ"ג הוא המינון הנמוך ביותר שאפשר לקחת.. כך שקטנים הסיכויים שיקשה עלייך להפסיק לקחת את התרופה, יחד עם זאת מומלץ וזאת לכל הדעות לנסות ולהפחית את השימוש ברגע שאת מרגישה בהקלה,, ואז לנסות לשקול מחדש את הטיפול,, מכיון שלאחר חודש כבר תתכן יצירת תלות בתרופה,,(כל מה שמעבר לשלושה או ארבעה שבועות..) מעבר לזה יש היום המון תרופות אחרות הרבה פחות חזקות מטרנקסל כמו ואבן שייתכן ויועילו לך יותר האם ניסית?

עדיף וואליום 5 מ"ג. את הוואליום ניתן לחצות וניתן גם להשתמש בכדורים של 2 מ"ג, שגם אותם ניתן לחצות. בקיצור, וואליום עדיף על טרנקסל.

טרנקסל???עוד נותנים אותן בארץ?? כי בכל העולם התרופה נאסרה לשימוש!! זאת תרופה רעה רעה וקשה להיגמל ממנה תלכי לרופא נורמלי שיתן לך תרופות אחרות

אני נוטל חודש וונלה,בתחילה 75 מ"ג ,לאחר שבועיים העלתי ל-112.5 מ"ג ,ולפני שבוע 150 מ"ג ביום{75 מ"ג בבוקר,75 מ"ג בערב},עדיין תופעות לוואי קשות -בחילות,כאבי ראש,סחרחורות,ישנוניות,צריבה בבטן,חרדות מוגברות. תוך כמה זמן אני אמור להרגיש הקלה בתופעות לוואי, ומתי אחוש הקלה גם בחרדות ובדיכאון? אציין שאני לוקח 3 וואבן ביום להרגעה עד שהחרדות ירגעו.

אחרי שהגעת למינון של 150 מ"ג ליום, צריך לחכות שבועיים לפחות, בשביל להעריך את השפעת התרופה עליך. אם תופעות הלוואי מאד מפריעות, אפשר לחזור ל-75 מ"ג ליום, ולנסות שוב בעוד חודש לעלות בחזרה.

תודה לדור הידש

ואיך אפשר להירפא ממנה? תודה ו'

שלום לך, סוג זה של סכיזופרניה מבטא את הצורה הכרונית של המחלה. האבחנה הזו מותנית בהוכחה, כי החולה סבל בעבר מהתקף אחד או יותר של פסיכוזה חריפה, הסימנים החריפים קהו ובעקבותיהם התפתחו סימני ליקוי וסימנים שליליים המתבטאים בקהות ובדלות בתפקודי אישיות רבים; יש נסיגה כללית, תגובות אפקטיביות שטוחות, ודלות, ההתנהגות יוצאת דופן ומוזרה, החשיבה בדרך כלל אינה הגיונית, והיא מלווה רפיון אסוציאטיבי ולעתים מחשבות שווא והזיות שאינן בולטות בתמונה הקלינית. התקשורת הלא מילולית באמצעות הבעות פנים, קשר עין גיוון הקול והתנוחה יורודות. התפקוד מידרדר בדרך -כלל לרמה נמוכה מאוד של פסיביות, חוסר פעילות, חוסר יוזמה, הזנחה עצמית, התרחקות מפעילות חברתית וחוסר תיפקוד. יש לאבחן מצב זה רק לאחר שנה של נוכחות סמנים שליליים בולטים, בעוד שעוצמת הסמנים החיוביים מזערית, ואי- אפשר להסבירה בדמנציה, במחלות מוח אחרת או דיכאון.

לורדימונית סכיזופרניה פרנואידלית היא סוג של סכוזפרניה, כלומר קודם כל צריכים להתקיים הכללים של סכיזופרניה. אחרי הריפוי של השלב הפסיכוטי נשארת שארית (רזידואלי=שארית) של חלקים פסיכוטיים שקטים יחסית כאשר כל הזמן יש את התוכן הפסיכוטי. מעין שארית של התוכן הפסיכוטי. בדרך כלל החלק הזה הוא די עקשני ועלול להשאר הרבה זמן. כל טוב דר' גיורא הידש

הי לכולם, תודה תמימי על הנכונות למצוא לי את הספר, אבל זה קצת היה מגוחך מצידי לבקש ממך, אני הרי עובד בחנות ספרים!! (-; בכל מקרה, הספר היה על המדף באיזור של חוכמת המזרח דווקא, קודם כל חיפשתי אותו במודעות עצמית. קניתי את הספר ואני אעיין בו היום בערב, הייתי מעיין בו כבר היום, אבל שכחתי אותו בחנות אחרי שקניתי. אני מבטיח להתפלסף על הנושא בעקבות הקריאה. אני יכול בעצם לדון איתך על זה באי-מייל, אבל כאמור אני אוהב את הפורום, ואולי אנשים יוכלו גם להרוויח משהו מהדיון. כרגע אני מנסה למקד את השאלה שלי כלפי הטיפול הפסיכולוגי וכלפי עצמי לשאלה מה יעשה אותי יותר מאושר? והאמת היא שאני לא ממש מצליח לחשוב על משהו.. מה אני צריך לעשות כדי להיות מאושר? מה חסר לי? אני לא ממש מצליח להגיע לתשובה. נראה לי שהתשובה היא לא בחומרי, כי לא נראה לי שאם יהיה לי יותר רכוש, אני אהיה יותר מאושר. יכול להיות שיש אנשים שזה עושה להם את זה, אבל אני יודע בוודאות שגם אם אני אגור בוילה שני מפלסים, אסע במרסדס, ותהיה לי יאכטה, זה לא ישנה כלום במידת האושר שלי. אולי אפילו ההיפך. גם לא נראה לי שהתשובה היא ברוחני. כבר שאפתי פעם להגיע להארה, ואפילו הגעתי אליה. הפסיכיאטרים אמנם קראו לזה מצב פסיכוטי. אבל אני הייתי משוכנע שאני מואר, ובעצם אולי אפילו הייתי מואר. אין לזה הרי איזה מדד אוביקטיבי. כך ששאיפות רוחניות גדולות כבר אין לי, ובודאי זנחתי את הרעיון שאני אוביל אנשים אחרים להארה. הם לא היו רוצים הגיע אליה, (לפחות לזו שאני הגעתי) הם רואים בה מחלת נפש, מאשפזים אנשים שלוקים בה בבית חולים וקושרים אותם למיטה. והאם המצב הזה שהייתי בו, שחשבתי שאני בגן עדן, היה אכן אושר? האם הייתי מאושר אז? קודם כל התשובה עקרונית היא כן. אבל עם האושר, היה גם סבל מאוד גדול, מהתגובה של אנשים סביבי למצב שהייתי בו. טוב, אני מסתבך... אבל בכל מקרה, אני ממשיך לקחת תרופות בזמן הקרוב, אז להארה מהסוג הזה אני כנראה לא אחזור. נו, אז מה? ברוחני אין תשובה, בחומרי אין תשובה. עוד אופציות? יש כאן בדוקטורס פורום: "גוף, רוח, נפש", אז אולי התשובה היא בנפשי. טוב, אני אקרא את הספר, ואולי יהיו לי מסקנות חדשות... בברכה מיכאל

הי מיכאל, אני חושבת שהפורום ובתוכו אני, ישמח להתפלספויות הללו, הן נראות לי מעשירות, ובכלל עצם זה שמתקיים כאן שיח- זה חשוב מאד. כשאני קוראת את שאלותיך- דבר ראשון אני מבחינה שחלק מהתשובות כבר נמצאות בך, וישנו כיוון או הבנות. אני גם חושבת שהתשובות האמיתיות מגיעות כשמרפים מהשאלה ופשוט נמצאים עם מה שיש, אז עשוי להתגלות משהו, שהשכל לא יכול לתופסו, המשהו הזה הוא עדין ופשוט, ה'משהו' הזה עשוי לשכון בך לכשבריר שניה, ואז תגיד 'הנה זה'..., וברגע שאמרת הוא יעלם....אני מדברת על מדיטציה, התבוננות פנימית, פשוט לכאורה, אך אינטילגנטי כלכך ולא משום שדרושה כאן חריפות השכל. אלא תשומת לב טוטאלית ושקטה. אני מרגישה שבד בבד עם פסיכותראפיה, וכדורים כשצריך, יש אנשים שמדיטציה יכולה להיטיב ולהצמיח אותם. ממליצה לך לקרוא ספרים של יידו קרישנמורטי. (אולי זה קשור כבר לפורום אחר? אולי גם לא) שבת שלום, מירי

למיכאל ראשית אני חייב לציין שהפורום בהחלט מיועד לשאלות מהסוג שאתה מעורר ושואל ואני מקווה להרבה דיונים בשאלות שאתה מעלה. אני תמיד קורא את מה שאתה כותב ואני חושב שכבר אמרתי לך בעבר שאני אוהב את מה שאתה כותב. לא תמיד אני עונה ומתייחס בעיקר כדי לתת לאנשים את המקום לענות ולהתייחס ולהשאיר את המקום פנוי למשתתפי הפורום. אבל זו הזדמנות שבה אני יכול לאמר לך שאני מאוד נהנה ממה שאתה כותב. אני חושב שכבר בעבר העלתי את השאלה האם מדובר על הארה אמיתית או שנתפסים לאשליה והאשליה נותנת את הרווחה. כמובן שתורות המזרח מתייחסות להארות שהן אשליה, מצד שני יכול לבוא משהו ולטעון שזה בכלל לא חשוב לו אם ההארה "אמיתית" או אשליה, העיקר הוא ההרגשה הטובה? מה דעתך/כם? לדעתי אין אושר אחד שנכון לכולם, אדם רעב יאמר שהוא יהיה מאושר אם יקבל פרוסת לחם, מי שלא הצליח ללמוד יאמר שהוא רוצה ללמוד ולהשכיל ולהיות מאושר, כלומר כל אחד יחפש את האושר במקום אשר הוא מרגיש שחסר לו. מקווה להמשך דיון פורה הידש

לפני כשבועיים וחצי קמתי משינה ועלתה לי משום מקום השאלה האם אני לסבית או לא. השאלה הטרידה אותי באופן אובססיבי במשך כל שעות היום, גרמה לי לחרדה ,דיכאון,הסתגרות,בחילות, הקאות ,ירידה במשקל ועוד ועוד. נוסיף לכך שכמעט מעולם לא עלתה לי כזאת מחשבה לראש(אני בת 20) ויש ל חבר כבר שבועיים והגדרתי את עצמי כסטרייטית לכל דבר... לפני כשבוע המחשבה הזאת התחלפה במחשבה אחרת שאומרת לי שעדיף להיות גבר בעולם הזה ושאולי אני צריכה להיות גבר וכאילו כופה עליי להתנהג כמו גבר(כמובן שאני מתנהגת כמו אישה לכל דבר) אך שוב המחשבה הזאת מטרידה אותי שוב בכל שעות היום ואני פשוט כבר לא מסוגלת להתמודד עם זה... הייתי אצל פסיכיאטרית והיא נתנה לי ציפרלקס וקלונקס, האם יש צורך גם בטיפול פסיכולוגי? וגם עוד שאלה , איך אני אדע בוודאות שאני לא צריכה להתנהג כמו גבר (שוב ,זאת מחשבה שגם לא עלתה אצלי, וכל שנות התבגרותי התנהגתי כמו בחורה ותמיד הייתי שלמה עם עצמי)... פשוט איבדתי את עצמי בתוך כל המערבולת הזאת.

שלום, אין ספק שאלו הן מחשבות מציקות ומלחיצות מאוד. בדרך כלל מדובר על פחדים שהם "די נורמליים" בגיל ההתבגרות וקצת מעל גיל ההתבגרות וקשורים להגדרות של הזהות המינית. אם הדברים הם רק שבועיים ואין תופעות אחרות בעבר איני יודע אם זה נכון להתחיל בתרופות כבר עכשיו. אולי כדאי לחכות ולראות? להערכתי כדאי להתייעץ שוב עם הפסיכיאטרית שבדקה אותך ולשאול האם כדאי לחכות עם הטיפול. בכל אופן אם קיימת בעיה בזהות המינית בהחלט כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום המשך לשאלה הקודמת על סרוקסט ותופעות. ניסיתי בונסרין במשך שבועיים ולא יכולתי יותר עם העייפות ניסיתי אדרונקס שגרם לי לדפיקות לב ובסוף הסכמתי לחזור לסרוקסט. הפסיכיאטר אמר לי שאם אני אשלול כל תרופה בסוף לא תשאר לי אף אחת. עכשיו אני לוקחת סרוקסט 1/4 ליום בערב במשך שלושה ימים כבר, אני חושבת שזה עושה לי משהו ולא בטוחה מה?שמשהו מבפנים כאילו רוצה לצאת.(נשמע מוזר אולי) אבל זאת ההרגשה. האם זאת תופעת לוואי? או אולי עדיין חרדה? תוך כמה זמן תופעות נגמרות?מבולבלת נורא. תודה רבה

שלום, כנראה שמדובר בתופעת לוואי כי ההשפעה החיובית מתחילה מאוחר יותר ובמינון גבוה יותר. אפשרות נוספת היא להעזר בתרוופות המייצבות שיש להן גם השפעה נוגדת דיכאון כמו למיקטל למשל. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על היחס שנותנים לי אני הפסקתי את הליניטין, והרופא גיורא ביקש להעלות את המינון לכדור אחד, העליתי את זה על דעת עצמי. אני מרגישה עייפות גדולה, הזעה, וטשטוש קצת בראיה. האם זה נובע מהעלאת המניון? האם יש לו תופעות לוואי? ואם כן כמה זמן זה לוקח עד שתופעות הלוואי נעלמים?

המצב מחמיר מהעלאת הפקסט , הליניטין הפסקתי בהדרגתיות כמו שאמתרם. לא היה תופעות לוואי חמורות. הסתדרתי, אך כאשר העליתי את הפקסט מחצי כדור לכדור אחד ביום שערכו 20מ"ג הרגשתי כאבי ראש חזקים וטשטוש חזק בראייה, האם תופעות אלו הם כתוצאה מההעלאה של הפקסט ? אשמח מאוד אם תענו לי בהקדם. תודה שושנה

שלום שושנה, סביר מאוד שהתופעות נגרמו בגלל שעלית מינון. התופעות ילכו ויחלפו בימים הבאים. אם לא, תכתבי לנו שוב. את צריכה לקחת לפחות 20 מ"ג לפחות כמה שבועות כדי לקבל השפעה מלאה. טוב שהפסקת לניטין, עדיף בלעדיו. את יכולה לחלק ל 10 מ"ג בבוקר ועוד 10 מ"ג בערב - אולי זה יפחית את תופעות הלוואי. אקס-מן.

שלום שושנה, רציתי להעיר שאף אחד באינטרנט, כולל דר' גיורא הידש אינו מוסמך להגיד לך להעלות מינון של התרופה, ורק הרופא שלך מוסמך לכך. אני נתתי לך עצות כי אמרת שהעלית על דעת עצמך. חוץ מזה, כיוון שאמרת שאת סובלת מהקאות וכו' אני רוצה לשאול כמה זמן את סובלת מהסימפטומים האלו? מתי זה התחיל? האם רופא משפחה אמר שאת בריאה לגמרי? האם רופא משפחה ראה תוצאות של בדיקות דם שלך ואמר שאין בעיה בריאותית? אקס-מן.

לשושנה צר לי אם הובנתי לא כהלכה, אני יכול לכתוב ואני כותב מה מקובל ומה עושים בדרך כלל, כמובן שרק הרופא המכיר אותך יכול לקבוע מה שמתאים לך ולכן חייבים להתייעץ אתו. ממכתבך לא ברור אם את נוטלת פקסט 20 מג' או 30 מג' כמו שכתבת במכתב מאוחר יותר? בכל אופן תחזרי לטיפול שהרופא קבע ותתיעצי אתו לגבי ההמשך. כל טוב דר' גיורא הידש

הבעיה היא בזכרון לטווח קצר ולא לטווח ארוך. לדוגמה: אני יכולה לדבר איתו ולספר לו מהן תכניותי להיום ומס' דקות אח"כ הוא שואל אותי מה אני מתכנת להיום. בנוגע למצבו הנפשי: אכן עוברת עלינו תקופה רצופה בשינויים, הכוללים הרחבת המשפחה והתחלה של לימודים הכרוכה גם בשינויים מקצועיים. נכון שזה נשמע קצת מלחיץ אבל בסה"כ כל השינויים הם חיוביים ואנחנו מאוד מאושרים מחיינו (אני יודעת בוודאות שהוא חש כך). האמת היא שעם השיכחות הקטנות אני יכולה להתמודד, אבל הפחד הגדול שלי קשור יותר לעתיד הרחוק, כלומר האם העובדה שכעת הוא מרבה לשכוח עלולה להעיד על דמנציה בגיל מבוגר? האם יש קשר בין הדברים? אודה לכם מאוד על התייחסותכם.

ליעל איני חושב שמדובר על דימציה ואין קשר לדימנציה. סביר יותר שמדובר בהפרעת קשב אבל צריך להגיע לאבחון מתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

היי, אני לא יודעת אפילו מה בדיוק ואיך בדיוק להעביר את הבעיה, אבל אני אשתדל שזה יהיה בצורה הכי טובה שניתן. אני נוטלת מזה כמעט 5 שבועות שילוב של 3 סוגי תרופות: מרוניל(225 מ"ג), לוסטרל(100 מ"ג), ליתיום(900 מ"ג).הטיפול הזה הוא טיפול חוזר לאחר הישנות הבעיה. חייבת אני לציין כי הבעיה חזרה בחלקה ובאופן יחסי קלה יותר מהפעם האחרונה, אבל עיקר הבעיה שלי היא דיכוי הרגשות אותו אני חווה. אני "מרגישה" שהכל קפוא לגמרי וזה יוצר אצלי בילבול לא קטן. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה בכלל, טוב או רע.....מה שאני כן יודעת בוודאות זה שאני לא מרגישה טוב, משוחררת כמו שהרגשתי עד לפני חודש וחצי ששם בעצם חזרו החרדות והדיכאון. אני לא בטוחה שאני מרגישה יותר טוב או פחות טוב. אני יכולה להגיד שישנם מקרים בהם אני חשה פחות טוב, אבל לא יותר מידי פעמים ולרוב אני לא מרגישה כלום, ממש קפאון מוחלט של הרגשות, ואני חייבת לציין שזה נורא מתסכל, כי אני מגיעה לפגישה עם הרופא ואני לא יודעת מה להגיד לו כשהוא ישאל אותי האם יש שיפור. אני מקווה נורא ש"לא המצאתי את הגלגל" ושזה תופעה מוכרת. מה עושים במצב כזה? איך אני ממשיכה מכאן הלאה? חוץ מזה, אני כל הזמן בחשש תמידי שמא התרופות שאני נוטלת(שכבר עזרו לי בפעם הראשונה) בפעם השניה בחיי לא יעזרו לי הפעם. בכלל, למה יכול בכלל לקרות מצב שבו תרופות שהשפיעו בפעם הראשונה לא ישפיעו שוב? זה קצת מוזר ומפחיד.(שוב למקרה הזה, אני רוצה לחזור ולציין שאמנם הבעיה חזרה אבל בצורה קלה יחסית מהפעם הראשונה, האם זה מעלה לי את הסיכויים להגיב שוב לשילוב התרופתי? מצטערת מראש על אורך ההודעה ותודה מראש, מירית

למירית לא כל התרופות ה"פסיכיאטריות" הן אותו הדבר. כאשר אנחנו אומרים שבפעם השניה התרופות עלולות להשפיע פחות אז מדובר בנוגדי דיכאון הפועלים על הסרוטונין כמו הלוסטרל שאת נוטלת. התחושה שאת מדברת עליה עלולה להיות תוצאה של הדיכאון, או געגועים לתחושה של ההיי בפעילות יתר, כך שצריך להכיר אותך טוב יותר כדי לקבוע מה קורה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב לכם, ולך דר הידש , כמה זמן לדעתך כדאי לי לחכות בנסיון הקשה הזה של הפסקת הציפרלקס. הזיבאן בשבילי הנו כמו כוסות רוח למת. אני בוכה רוב הזמן על דברים שגם קודם הכאיבו אך עכשיו הכל נצבע בצבע כחול כהה, כל זה סוחט אותי ולא משאיר טיפת אנרגיה, אני כבדה ואבן מונחת על חזי ולוחצת. יחד עם זאת מרגישה טעם לחיים ורצון לחיות ולהתגבר. היו לי אפיזודות של דכאון וגם חרדות בחיי, אך עם טיפול ללא תרופות הן חלפו. האפיזודה האחרונה לפני מספר שנים הייתה לא מטופלת, אחרי הפלות חוזרות ופרידה כואבת, רק אחרי שנתיים נעתרתי לתרופות, אך מאז, זה כבר כמה שנים טובות אני נדה בין תרופה זו לאחרת. רק פעם אחת ניסיתי להפסיק ואחרי חודש נשברתי. יש לי הרגשה שכשנכנסים למעגל הזה של נוגדי הדכאון קשה לצאת ממנו. כשאני קוראת תשובות שלך ניתן להבין מהן שאפשר להפסיק את התרופות ולהרגיש טוב, מדוע אני שבעבר התגברתי בעזרת פסיכותראפיה, כעת לא מרגישה שיכולה? כמה זמן לדעתך עלי לתת צ'אנס בטרם אחליט? והאם כפי שהבנתי אי אפשר לחזור לתרופה הקודמת כי היא הופכת פחות אפקטיבית? הארכתי וסליחה, אשמח לתגובות וגם של דר הידש כמובן.

שלום מירי, לא כתבת כמה זמן את לוקחת את הזייבאן ובאיזה מינון. המינון המקסימלי הוא 450 מ"ג ליום, כלומר שלושה כדורים, במחולק. ניתן להגיע למינון זה ולחכות לפחות שבועיים עד חודש בשביל להרגיש את ההשפעה. ציפרלקס פועל במנגנון שונה לחלוטין. התרופות לא ממכרות. לא מדובר בגמילה, אלא בחזרה של הסימפטומים של המחלה הבסיסית, שבגללה את צריכה טיפול תרופתי. מומלץ להתמיד בטיפול תרופתי שנתיים לפחות ולהפסיק רק אם הסימפטומים נעלמים לתקופה משמעותית.

למירי אפשר ומותר לחזור לטיפול קודם שעזר למרות שסטטיסטית התרופה הקודמת עשויה לעזור פחות, אבל ישנם רבים שהטיפול עזר להם. צריך לחכות לפחות שישה שבועות לפני שמכריזים על תרופה שהיא אינה מתאימה ואינה עוזרת. למרות שאין לכך הוכחות מדעיות, שמעתי אנשים רבים אשר אמרו שבעבר התגברו על הדיכאון והדיכאון ללא טיפול תרופתי היה קצר וכאשר החלו עם תרופות אז הדיכאון ממושך יותר. איני יודע אם מדובר כאן על התרשמויות בלבד או שיש בכך גם אמת מדעית. בכל אופן אחרי מספר התקפים של דיכאון מקובל טיפול הרבה יותר ממושך משנה. כאשר אנחנו אומרים טיפול של שנה אז מדובר בהתקף ראשון של דיכאון. בהתקפים חוזרים של דיכאון הטיפול המקובל הוא לשנים וישנם כאלו שאומרים שגם לכל החיים, כטיפול מונע. כל טוב דר' גיורא הידש

הי דור, עונה לשאלותיך- לוקחת זייבן כבר חודשיים, מתוכם חודש במינון של אחד ביום + חצי ציפרלקס (הרגשתי מצויין), וכעת 2 כדורים ביום ללא ציפרלקס.(מרגישה נורא) בנוגע לחזרת הסימפטומים של הדיכאון, דבר ראשון- אני מטופלת בכדורים מספר שנים והם אכן עזרו מאד. הסיבה למעבר בין כדורים הייתה בעיקר תופעות לוואי. משפחת ssri הכי מתאימה לי. ושוב, אני עדיין בטוחה שכשמפסיקים תרופה יש דיכאון משום שהסרוטונין צונח, ולוא דווקא מפני שהמחלה פעילה כל הזמן מתחת לפני השטח. הרי למחלה אפיזודות, והיא מתעוררת לחיים בנסיבות משבריות. לכן חזרת הסימפטומים הם בהחלט תגובה של הפסקת טיפול. לא מתכחשת לכך שהיו לי אפיזודות של דכאון, ומחרדות אני סובלת גם. אך היו גם תקופות ארוכות וטובות יחסית. דבר אחד מתבהר לי יותר ויותר- כשמתחילים עם נוגדי דכאון קשה להפסיק איתם. ועדיין לא חקרו זאת מספיק לדעתי.

הופתעתי למצוא באתר של אינטראקציות בין תרופות ומזון, שסיבים תזונתיים מתנגשים עם אנאפרניל. כלומר, מה שנחשב בריא לאחרים, ומעודדים צריכה שלו, אני צריכה להיזהר...(ocd אנאפרניל 250 מ"ג בערב). האם יש בזה משהו ? ומה זה תכלס אומר ? ציטוט מהאתר :FOOD may interact with CLOMIPRAMINE HYDROCHLORIDE (in Anafranil, Clomipramine) Foods that have a high fiber content may interfere with the absorption of clomipramine from the stomach. As a result, less clomipramine would be available for the body to use AND blood levels could become too low. This could make the drug less effective. High fiber foods include fruits, vegetables, AND grains. Let your doctor know if you have recently changed your diet to include more high fiber foods while you are taking clomipramine. If the clomipramine does not seem to be working properly, it may be helpful to adjust your diet. You may want to ask your healthcare provider about this potential interaction if you think you are having problems. This interaction is poorly documented AND is considered moderate in severity

שלום,, לא הכרתי את הנושא, בכל אופן מה שכתוב בציטוט שהבאת שסיבים מפחיתים את הספיגה של אנפרניל ולכן יתכן שפעילותו תהיה מופחתת כאלו לוקחים פחות, אבל הסיבים אינם מפריעים לפעולת האנפרניל בגוף, כלומר האנפרניל שכבר נספג בגוף. כמו כן מצויין שאת הדעה הזו לא ביססו כהלכה בגלל מיעוט של מחקרים. כל טוב דר' גיורא הידש