פורום פסיכיאטריה

אני בת 32 בת לאמא חולת סכיזופרניה ,לאחר קריאה אודות המחלה הבנתי שמחלה נובעת מרמה גבוהה של דופמין במח. שאלתי האם יש בדיקת DNA שאני יכולה לעבור כדי לאבחן האם יש סיכון שאפתח את המחלה בעתיד.

לחנית לצערי אין בדיקות אשר יכולות לנבא את התפרצות המחלה. הדבר המעודד שאני יכול לומר שהמחלה פורצת בדרך כלל בנשים עד גיל 30 וכאשר תעברי את גיל 40 תהיי בטוחה שאת כבר לא תחלי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר מאז ומתמיד אני סובלת ממחשבות טורדניות שנובעות מפחדים שלי פן יקרה לי או לקרובי משהו רע, מרוב שאני משתדלת לא להתעסק עם זה ,אני כל הזמן סביב הפחדים שלי, לפני כמה שנים מצאתי לי דרך להתמודד עם זה וזה בעצם תפילה לשם שבשמיים בבוקר ועוד תפילה בערב, הבעייה היא שאני מרגישה שגם בזמן התפילה המחשבות לא עוזבות אותי ועוברות לי בראש מה שמקשה עלי להיות מרוכזת וגורם לי בעצם לחזור על התפילה כמה פעמים עד לריכוז מלא, נוצר מצב שתהליך של חמש דקות הופך במקרים מסויימים להיות משהו כמו שעה ואני מרגישה שזה ממש הופך להיות סיוט בעבורי, הרצון לשלוט במחשבות ואי היכולת ממש מדכאים אותי ואז כמובן מגיעים הפחדים מה יהיה אם אני לא בכל זאת אני אתן דרור למחשבות ולא יהיה לי אכפת מזה שהן עולות , אבל מה יהיה אם בכל זאת הם יקרו בגלל שחשבתי אותן, זה מצחיק כי אני בן אדם ריאלי ואני יודעת שדברים לא קורים בגלל מחשבות כי הם פשוט קורים זה לא משנה את העובדה שזה ממש מציק לי ואם היתה דרך שהייתי יכולה להפסיק לפחד ולחשוב על דברים רעים, להצליח באיזשהי דרך להיות מרוכזת במה שאני באמת רוצה להגיד ולא במה שצף לי בראש בזמן שאני מבקשת את הדברים החשובים לי באמת. רציתי לדעת האם יש טיפול תרופתי לדברים האלו, הרי מדובר במחשבות ולא בטוחה שיש משהו שיכול לגרום להם לא להופיע יותר, אבל האם בכל זאת ניתן לטפל בזה בדרך כלשהי? תודה.

שלום, כל מה שאת כותבת הוא נכון, כלומר כאשר ישנן מחשבות טורדניות וחודרניות (חודרות להכרה למרות שהן אינן מוזמנות) אז הן לא הגיוניות ואינן מתאימות לאדם רציונלי. זה הזמן להגיע לפסיכיאטר לאבחון ואחר כך לשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות המתאימות לך. טיפול תרופתי עשוי לעזור אבל גם שיחות-פסיכותרפיה חשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הכדור גורם לתיאבון והשמנה???

להילי לא כל טוב דר' גיורא הידש

האם כשמפסיקים לקחת פרוזק,חשוב לעשות זאת בהדרגה? ואיך?

אני אישית הפסקתי פרוזק לא בהדרגתיות לפני יומים - כי הייתי מתוסכלת מכך שהתרופה גרמה לי לרעב נורא (אחרי חודשיים ראשונים שהתיאבון היה מרוסן) בינתיים אני סובלת מסחרחורות איומות- לא יודעת אם זה מההפסקה הלא הדרגתית

לאנה בדרך כלל אין בעיה להפסיק את הפרוזק ללא הדרגתיות, אבל אם אין שום דבר דחוף אפשר להפסיקו בהדרגה, כלומר לקחת כשבועיים חצי כדור, הרי אין שום דבר דחוף,,, כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני צריכה ייעוץ עזרה ודחוף! אני בת 22 ונמצאת כרגע בדרום אמריקה כבר כחודשיים..עד עכשיו הכל היה מצויין אך לפתע לפני כ-10 ימים החל הרעה במצבי..מידי פעם אני נתקפת רעידות,בחילות,קושי לאכול,קושי לבלוע ולעיתים אף לנשום(דבר שמלחיץ אותי),אני מדמיינת שאני עומדת להתעלף וחושבת רוב הזמן על דברים רעים שיכולים לקרות ולא נהנית מכלום כמעט. הייתי אצל רופא מקומי שעזר לי מאוד ואמר שיש לי דלקת בשקדים אשר גורמת לתופעות הפיזיות הנ"ל, נתן לי אנטיביוטיקה ואני כל כך מקווה שזה המקור היחיד. העניין הוא שאני חושבת שמשהו נפשי גורם לתגובה הפיזית ואני רוצה שזה יעבור..או שמא זה באמת ק' פיזי? האם למישהו יש עצה? האם יש משהו שיכול לעזור לי מיידית או שעלי לחזור לארץ , לאמא וזהו? אני כאן עם בן זוגי והוא מבין וסבלני - עד יום שלישי עליי להחליט סופית אם אני חוזרת לארץ עכשיו או עוד 3 שבועות והכל תלוי המצבי הפיזי/ הנפשי. אם יש מישהו שמכיר מקרוב את התופעות אני מתחננת לתגובה! תודה שירלי @

לשירלי אצלנו יום שלישי כבר עבר אבל כנראה שאצלך בדרום אמריקה עדיין לא. בכל אופן התופעות הגופניות עלולות להיות מהמצב הגופני כלומר הזיהום וכאשר האנטיביוטיקה מתאימה יהיה שיפור במצב הגופני ואני מקווה שגם במצב הנפשי. כמובן שהחרדות קשורות למצב הנפשי ויתכן שגם לחום, כך שצריך לראות אם גם הן ישתפרו עם השיפור במצב הגופני. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בן 60 ומזה כחודשיים מופיעה במחשבתי ללא הפסק, במשך כל שעות היום, דמות של אישה שנפרדתי ממנה לאחר שנתיים של רומן (הנני גבר נשוי עם ילדים והמשפחה כבר יודעת זאת). אני מקבל כדור אחד של "פריזמה" 20 מ"ג. איך היית מגדיר את ההפרעה הזו, ממה היא נגרמת? מה מומלץ לעשות על מנת להוריד את התמונה המטרידה ממחשבתי אשר מקשה עליי לתפקד בצורה רגילה כפי שנהגתי. האם מומלץ להעזר בפסיכותריפה ואם כן באיזו שיטה? האם היפנוזה עשויהי לעזור לי לחזור לתפקוד נורמלי. האם כדי לחשוב על תרופה אחרת (שאינה ממכרת)? אציין כי מצב רוחי התערר, ובימים האחרונים, בשל החופשה מהעבודה, הייתי מאוד תזזיתי והתקשתי להתרכז במשימות שונות (קריאה, כתיבה) הנדרשות לעבודתי. תודה מראש.

שלום רב פרידה מבת זוג אוהבת- מאהבת- יכול להיות מלווה בחרדה ומחשבות טורדניות. ייתכן שאתה לא שלם עם ההחלטה לחזור לחיק אישתך או שיש עדיין רגשות למאהבת הלא חוקית. אמנם פרוזק=פריזמה יכול לסייע לך בתהליך זה של התגברות על פרידה והחרדה הנילוות אך עדיין זה לא הפתרון המועדף בכאלה מצבים. היה עדיף שהיית פונה לטיפול פסיכותרפי (פסיכולוגי). בברכה

להראל לא ציינת מה הסיבה שבגללה אתה נוטל את הפריזמה וכמה זמן אתה נוטל אותה. בכל אופן הפריזמה עשויה לעזור לתופעה שאתה מתאר ואם אתה נוטל אותה זמן קצר כדאי לחכות להשפעה המלאה של התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, מחפשת באופן דחוף מס' טלפון/דוא"ל של פרופ' יורם יובל. תודה מראש וחג שמח

02-5790911 . חיפוש בגוגל היה מונע את הדחוף , כך מצאתי לך בהצלחה!!

need help to overcome a sexual abuse as a child. it is destroying my life. i want to be happy. thank you!

שלום רב באתר של החברה הישראלית לפסיכואנליזה תוכלי למצוא כתובת מייל, טלפון ופקס של פרופ' יורם יובל. www.psychoanalysis.org.il אינני חושב שהוא מקבל מטופלים חדשים אבל את יכולה לנסות. בברכה

תודה

\שלום אני צריכה דחוף את פרופ' יורם יובל אני

אני סובלת מפאניקות וחדרה חברתית שמלווים בלחץ בחזה, דפיקות לב מואצות וזיעה.. הפסיכיאטר שלי נתן לי ציפרלקס 10 מ"ג ואני לוקחת אותם כבר חודש וחצי. בשבועיים הראשונים לקחתי חצי כדור ואחר כך התחלתי עם כדור שלם. הבעיה היא שהכדור עדיין לא התחיל להשפיע. עדיין יש לי התקפי פאניקות והכל כרגיל. האם הגיוני שאחרי תקופה כזאת הכדור לא התחיל להשפיע עדיין?

התרופה עוזרת רק ל-70% מהאנשים שנוטלים אותה. לחזור לפסיכיאטר לצורך שינוי בטיפול.

למורן השאלה היא האם הציפרלקס כלל לא משפיע או שהתחיל להשפיע ועדיין ישנה רק השפעה חלקית. במידה ומדובר בהשפעה חלקית אז צפוי שבשבועות הקרובים ההשפעה תעלה. במידה ואין השפעה כלל מקובל להחליט שהתרופה אינה משפיעה אחרי שישה שבועות של מינון מלא ואז לחשוב על החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

כיצד ניתן לזהות את המחלה? (מבחינה סימפטומאלית על עצמך)

לאלמוני לא מומלץ לאבחן את עצמך, גם רופאים הולכים להתייעץ אצל רופא אחר ולא מטפלים בעצמם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום בת אחותי היא בת 10 ,עקב התקררות וסתימת האף הרופא נתן לה תרופה לשים באף והיא ילדה שלא אוהבת תרופות וכל המשפחה תפסו אותה ובכוח הכניסו את התרופה באף כי גם לא יכלה לנשום , מ מחרת של אותו יום היא לא רוצה ללכת לבית ספר לא מתרחקת מטר מאמא שלה כל הזמן אומרת אני לא יכלה לינשום תקחו אותי לרופא אני עומדת למות אחותי הלכה ליועץ היא השתפרה קצת , עכשיו היא מאותו יום התחילה גם לגלל לשון בפה וגם עושה תנעות לא יפות עם סנטר בלי שליטה . רציתי לדעתה אם היא צריכה פסיכייאטר ? למה היא עושה תנועות כאלה בלי שליטה?. אחרי יעוץ עם יועצים היא השתפרה ואצל אנשים כמו אחי ואחרים לא עושה דברים כאלה אבל אצל אמא שלה מתנהגת כמו יום הראשון ,ובוכה כל הזמן ו לא משחקת ולא מתרחקת רופא בית חולים אמר לאמא שלה שהיא בכוונה מחזיקה את הנשימה ולא נושמת ואז צועקת אני לא יכלה לינשום אני עומדת למות . היא ילדה אמצעית אחותה הגדולה קצת מוגבלת ואחותה הקטנה בת8 לוקחת תצומת לב של כל המשפחה . אמא שלה כל הזמן בוכה והבת הזאת השטלתה על אחייות האחרות וגם על אמא וכולם מנסים לרצות אותה שאלה החשובה האם היא צריכה פסיכיאטר ועוד דבר אחותי נפטרה מסרטן לפני 5 חודשים .. סליחה אם לקחתי מהזמן שלך ,מודה לך אם תיתן לי תשובה .

האם הילדה נבדקה ע"י נוירולוג ילדים לעניין התנועות הלא רצוניות?

לשוש איני פסיכיאטר ילדים אבל חשוב לעקוב אחרי המצב וכפי שאת מתארת את המצב אולי חשוב יותר להגיע לטיפול משפחתי עם ההורים והילדים כדי לעבד את מערכת היחסים בבית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 25 מטופל ב ציפרלקס 15 מ"ג ביום וקסנקס 0.25 ביום במשך כשנה בעקבות התקפי חרדה חוזרים ונשנים ביום שישי האחרון בעת שהייתי בטיפול שיניים מורכב חשתי שאני עומד להתעלף תחושה אשר מאוד הפחידה אותי מאותו הרגע אני נמצא שוב במתח וקצת דכדוך וכבר עברתי מ"ס התקפי חרדה קלים למרות שאני לא חושב על אותה סיטואציה שאלתי האם יכול להיות שהכדורים אינם משפיעים כך שהאפקטיביות נעלמה ? מה לעשות על מנת לייצב את המצב ? מכיוון שאני ממש סובל . בוסף שמעתי על טיפול התנהגותי שיכול לעזור קוגנטיבי היכן ניתן למצוא מטפל באזור ת"א והאם זה קשור לביו -פידבק (מכיוון שטיפול כזה עברתי) בתודה מראש

נריה איני חושב שהשפעת הכדורים ירדה אבל יתכן שהמצב החרדתי שעברת אותו אצל רופא השיניים מפחיד אותך מאוד. לכן אולי כדאי להוסיף בקסנקס באופן זמני או כפי שציינת, טיפול קוגניטיבי בנוסף לטיפול התרופתי וקורס חוזר של ביופיידבק גם עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

חג שמח . אחי נמצא כשלוש שנים בבית ואינו עובד או לומד . נראה לי כי הוא חווה חרדות כלשהן . הוא אינו מדבר איתנו על הרגשותיו למרות שאנו מנסים לדובב אותו .לפני שהותו בבית היו לו דמיונות שווא בתקופת לימודיו באוניברסיטה והוא הפסיק ללמוד . התנהגותו לא בוגרת והוא מסוגר . לאחר שהסכים ללכת לפסיכיאטר הוא קבל סרוקסט . כבר מעל חצי שנה שהוא לוקח סרוקסט . הוא פחות חרדתי ופרנואידי אך מעבר לזה כלום לא השתנה . האם זו התרופה למצבו ? נראה לנו שהוא אינו מספר לרופא את האמת על מצבו . מה לעשות ?

לציון כמובן שלפי מכתבך הקצר ברשת אי אפשר לקבוע אבחנה ולהעריך את המצב. עם זאת אני מבין שאחיך נמצא בטיפול והשיפור במצבו הוא חלקי בלבד. לכן חשוב שהפסיכיאטר יקבל את התמונה המלאה ובנוסף גם אחיך יתמיד בבקורת אצל הפסיכיאטר ויגיע אליו לעתים קרובות. האם אפשר לדבר עם אחיך על שיתוף המשפחה אצל הפסיכיאטר לפגישה משותפת? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ,אני בת 27 ולוקחת כמעט 3 שנים פלוטין -מ20-80- מ"ג .התרופות נתנו לדיכאון וחרדה והפרעת אכילה בולמיה ואנורקסיה במשקל תקין כיום אני לוקחת 80 מילגרם מזה 4 חודשים ובערך לפני חודשיים התחיל אצלי תלישת שיער -יש לי פגישה אצל הפסיכאטרית בעוד חודשים ,מצבי טוב ויציב -אין שינויים במצב הרוח או משהו דומה אלא רק שאני תולשת לעצמי הרבה שערות מהשיער . שאלתי היא מה הסיכוי שזה מעודף סרוטונין ?. האם עלי ללכת לרופאת משפחה ולבקש בדיקות -איזה בדיקות אפשר להמליץ? האם עלי להקדים את התור לפסיכאטרית ?? לי זה לא כל כך מפריע ,אבל לסוססים שלי יש הרבה הערות ותגובות שגורמות לי לשאול את עצמי לפשר מעשיי. מה עלי לעשות??? מלבד זה הפחד כי הפסיכאטרית תוסיף כדור שאמור לטפל בזה מעבר ל4 שאני לוקחת -מפחיד אותי. א. כי אני מפחדת מכמות כדורים שכזאת באשר לנזק בכבד וכולייי ב. הפלוטין כפי שאני מבינה גם אמור לטפל באובססטיה -אז אם הוא לא עוזר מצבי רע מאד ג. אני מפחדת מעליה במשקל וקשה למצוא כדורים שלא משפיעים על המשקל לכיוון מעלה. מה עלי לעשות

לשנהי הפלוטין לא גורם לתלישת השיער, כנראה מדובר בשינוי במצב הנפשי. הפלוטין גם לא גורם נזק לכבד או לבעיה אחרת. בכל אופן כנראה שיש שינוי במצב הנפשי, צריך גם לראות את התמונה הכוללת, עד כמה הפלוטין עוזר לבעיות שבגללן את נוטלת אותו. בקיצור, חשוב להקדים את התור לפסיכיאטרית ולהעריך את המצב הכולל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני מטופל בסרוקסט כבר חמש שנים ואני מרגיש טוב כבר כבר ארבע שנים אני מאוד רוצה לדעת איך מסיימים את הטיפול בתרופה הזו ? כשאני מפסיק לקחת אותה למשך יומיים - שלושה אני מרגיש ממש ממש לא טוב. האם אני מכור?

לישראל ראשית בכל זאת כדאי לסיים את הטפול בהתייעצות עם הפסייכאטר המכיר אותך. לעתים ישנן תופעות גופניות ונפשיות של חרדה כאשר מסיימים טיפול עם סרוקסט בגלל ירידה מהירה מדי של רמת הסרוטונין במוח. לכן הכלל להפסקה הוא לאט לאט. לרדת לחצי כדור למשך שבועיים שלושה, אחר כך לרבע למשך זמן דומה ואפילו לשמינית. אם ישנן תופעות כפי שתיארת תמיד אפשר לחזור ולעלות במינון ושוב לרדת לאט. כל טוב דר' גיורא הידש

קצת מורכב אבל אני ממש זקוקה לחוות דעת נוספת. הכל התחיל משימוש לרעה שעשיתי בחשיש ובאלכוהול לפני כשנה. הגעתי לטיפול לא כי אכפת לי להיות חשישניקית במצבי הקשה אבל לא רציתי להיות אלכוהוליסטית וכבר הייתי בעיצומה של בעיית שתייה. הפסיכיאטר החליט על טיפול משולב- גם שיחות וגם טיפול תרופתי. השיחות איתו לא עזרו לי כל כך אף פעם ולכן בחודש האחרון החלטתי להפסיק את השיחות איתו ומצאתי פסיכולוגית אחרת שעוזרת לי מאוד. הטיפול התרופתי שהוא רשם לי היה פלוטין 20 מ"ג ביום. בגלל שזה עשה אותי היפרית ירדתי, בהמלצתו, לכדור אחד ביומיים. הפלוטין לא השפיע עליי, כנראה גם בגלל שהמשכתי לשתות הרבה. באיזשהו שלב הצעתי שירשום לי כדור שינה כדי לעזור לי לרדת מהאלכוהול כי לא הצלחתי להפסיק לבד, ואכן הוא רשם לי זודורם (סטילנוקס). בהתחלה לקחתי כדור אחד לפני עלייה למיטה. הוא באמת הרגיע אותי, הרדים אותי ונתן לי שינה טובה. מאז השימוש בזודורם הפסקתי לשתות (כמעט) לחלוטין והחיים אכן השתפרו פלאים. בעקבות מוות של הכלבה שלי שהיייתי קשורה אליה בטירוף והאבל שהייתי שרויה בו עליתי בחזרה לפלוטין אחד כל יום (בהמלצת הפסיכיאטר כמובן). במשך הזמן הבנתי שהזודורם ממש מרגיע אותי והתחלתי לקחת אותו כשעה לפני העלייה למיטה כי רציתי להינות מהרוגע שהוא משרה עליי. הייתי נוטלת אותו ונשארת ערה כדי להנות מהתחושות שהוא משרה. כשרציתי ללכת לישון אז ההשפעה של הכדור הייתה פגה ואז כדי להרדם הייתי לוקחת עוד אחד. אז כבר זה שני כדורים. הזודורם הרגיע אותי ומרוב שנהניתי מההשפעה שלו הייתי נשארת ערה ואז לוקחת עוד קצת כדי להרדם. כך שהגעתי לכ- 4 כדורים בלילה. סיפרתי את זה לפסיכיאטר שלי וביקשתי שיתחיל לי גמילה מזה אבל הוא המשיך לרשום לי זודורם (וביקש ממני להרגע בכמויות). בעקבות משבר קשה נוסף שעלה שבוע שעבר התחלתי להשתמש בזודורם אפילו עוד יותר ככדור הרגעה (רק עכשיו אני מבינה את זה) והתחלתי לקחת הרבה כדורים (אחרי שהייתי תחת השפעתו הייתי לוקחת עוד) עד שזה הגיע למצב השבוע שבעשרים וארבע שעות נטלתי כ- 15 כדורים. הבנתי את זה רק בדיעבד כשהתעוררתי, ההשפעה של הכדורים פגה וספרתי כמה כדורים נשארו. מיד התקשרתי לפסיכיאטר שלי וביקשתי שנפסיק את הטירוף הזה. נפגשנו היום והוא רשם לי קלונקס כדור אחד ביום (0.5 מ"ג) וכדור אחד בלילה למשך חודש בתור התחלה. הייתי רוצה לדעת מה אתם אומרים על כך בהתחשב בעובדה שאישיות יותר התמכרותית משלי כנראה לא קיימת בעולם והבנתי שקלונקס הוא כדור מאוד ממכר. השערתי היא שהפסיכיאטר שלי לא יודע שהתחלתי לעבוד ובגלל זה הוא רשם לי לקחת את הקלונקס גם בבוקר. אני לא חושבת שיש לי צורך או אפשרות לקחת את זה בבוקר בגלל העבודה. בנוסף, טוב לי ואני רגועה כשאני בעבודה. אני חושבת שכדאי לי לקחת כדור אחד בערב כדי להרגע ולהרדם במשך כשבועיים ואז להתחיל לרדת בהדרגה, שהרי מה שחסר לי עכשיו בחיים זה להתמכר לעוד סם. מה דעתכם על האבחנה שלי? האם אפשר להפסיק עם הזודורם במכה לטובת הקלונקס והאם אני אצליח להרדם בלילה? ואם לא, האם אני אוכל לקחת זודורם אחד או שניים? ושאלה אחרונה- אני רוצה לצאת היום בלילה ולשתות כשתי כוסות אלכוהול (אני כבר לא שותה כמו בהמה) ולקחתי בצהריים 0.5 קלונקס. האם זה יסבך אותי? כי ממש ממש בא לי לצאת.. תודה מראש, שירן- בת 26.

שלום רב נשמע די תמוה ומדאיג. לדבריך, את הגעת לפסיכיאטר בגלל בעיה של התמכרויות (אלכוהול, חשיש) וקיבלת בנוסף תרופות ממכרות (זודורם, קלונקס) שהן לא מומלצות לחלוטין לאנשים עם בעיה של התמכרות וגם לאנשים נאיבים (לא מכורים) נזהרים איתם. יש כאן בהחלט סימני שאלה רציניים. עליך להיזהר מאד בשימוש בתרופות אלה ועדיף למצוא תחליף לא ממכר. בברכה

אני הייתי מחליפה פסיכיאטר. ברצינות.

הי דור וגלי, גם לי זה נשמע די תמוהה דרך הטיפול שהוא בחר בה במיוחד לאור כל מה שקראתי על ההתרגלות, התלות וההתמכרות שגורמים כדורי השינה וכדורי ההרגעה והבעיה בטיפול בהם באנשים שגם ככה יש להם בעיית התמכרות מובהקת. אני נזהרת כמה שאני יכולה, אבל אחרי קריז (או תסמיני גמילה שכללו רעידות וכאבי שרירים) שעברתי אתמול בלילה בעקבות הפסקת הזודורם במכה לטובת הקלונקס, הפסיכיאטר שלי המליץ לי לקחת 3-4 קלונקס ביום עד שתסמיני הגמילה מהזודורם יפסקו. אני הולכת לעשות את מה שהוא אמר לי כי אין לי ברירה. אני לא רוצה לעבור עוד פעם את מה שהיה אתמול בלילה. וכמובן שבינתיים אני מחפשת פסיכיאטר אחר. יכול להיות שמצאתי מישהו שמתמחה בגמילות. וברמה יותר אישית, סתם לשתף אתכם- אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה. אני בחורה חזקה שעברה הרבה בחיים והתקדמה יפה, אופטימית, לא דכאונית בכלל, עובדת, לומדת מתעמלת וכו'.. אם למישהו יש משהו להגיד על העצה האחרונה של הפסיכיאטר שלי אני אשמח לשמוע כי אני לא כל כך סומכת עליו מן הסתם. בנוסף, אם זה עולה בקנה אחד עם תקנון הפורום אני אודה לכם על המלצה על פסיכיאטר טוב שמתמצא בתחום. תודה על האיכפתיות, שירן

שלום, אני בן 19, סובל מדיכאון, ואני מתחיל בפרוייקט חדש, סרט דקומנטרי על הדיכאון, אני צריך אותכם, אנשים צעירים ומבוגרים יחד, הסובלים מדיכאון ומוכנים להיחשף בפני מצלמה, ולספר את סיפורם האישי, מוזמנים ליצור איתי קשר באימייל : [email protected] לציין שם , וגיל, וכתובת אימייל. הסרט נעשה בעיקר כדי לעלות את הדיכאון לרמת הציבור, שלפי דעתי אין לו מספיק יחס בקהל הנרחב, ואנשים דיכאוניים נתפסים כחולי נפש או כפסיכיאטרים, ואני רוצה למחוק את הסטיגמה הזאת באמצעות הסרט, תודה על שיתוף הפעולה אייל

היי אייל באיזו מדיה הסרט הזה אמור להיות מוקרן? עבור מי? האם אתה בא מתחום הקולנוע? תוכל לפרט? תודה מירי

יישר כוח, אייל אכן פרוייקט חשוב. ככל שהציבור יחשף ליותר אנשים שידברו על קשיי הדיכאון שלהם וקשיים נוספים, כן ייטב. אני חושבת שבמקרה שלי, עדיף שלא אשתתף בסרט, בגלל מעמדי הכפול כחולה וכפסיכולוגית. אבל אני מחזקת את ידיך. ואם תרצה, אני מוכנה לתת לך רעיונות ולשוחח איתך על הסרט. אתה מוזמן להתקשר אלי לטלפון 054-4724515 בהצלחה תמי.

קצת מורכב אבל אני ממש זקוקה לחוות דעת נוספת. הכל התחיל משימוש לרעה שעשיתי בחשיש ובאלכוהול לפני כשנה. הגעתי לטיפול לא כי אכפת לי להיות חשישניקית במצבי הקשה אבל לא רציתי להיות אלכוהוליסטית וכבר הייתי בעיצומה של בעיית שתייה. הפסיכיאטר החליט על טיפול משולב- גם שיחות וגם טיפול תרופתי. השיחות איתו לא עזרו לי כל כך אף פעם ולכן בחודש האחרון החלטתי להפסיק את השיחות איתו ומצאתי פסיכולוגית אחרת שעוזרת לי מאוד. הטיפול התרופתי שהוא רשם לי היה פלוטין 20 מ"ג ביום. בגלל שזה עשה אותי היפרית ירדתי, בהמלצתו, לכדור אחד ביומיים. הפלוטין לא השפיע עליי, כנראה גם בגלל שהמשכתי לשתות הרבה. באיזשהו שלב הצעתי שירשום לי כדור שינה כדי לעזור לי לרדת מהאלכוהול כי לא הצלחתי להפסיק לבד, ואכן הוא רשם לי זודורם (סטילנוקס). בהתחלה לקחתי כדור אחד לפני עלייה למיטה. הוא באמת הרגיע אותי, הרדים אותי ונתן לי שינה טובה. מאז השימוש בזודורם הפסקתי לשתות (כמעט) לחלוטין והחיים אכן השתפרו פלאים. בעקבות מוות של הכלבה שלי שהיייתי קשורה אליה בטירוף והאבל שהייתי שרויה בו עליתי בחזרה לפלוטין אחד כל יום (בהמלצת הפסיכיאטר כמובן). במשך הזמן הבנתי שהזודורם ממש מרגיע אותי והתחלתי לקחת אותו כשעה לפני העלייה למיטה כי רציתי להינות מהרוגע שהוא משרה עליי. הייתי נוטלת אותו ונשארת ערה כדי להנות מהתחושות שהוא משרה. כשרציתי ללכת לישון אז ההשפעה של הכדור הייתה פגה ואז כדי להרדם הייתי לוקחת עוד אחד. אז כבר זה שני כדורים. הזודורם הרגיע אותי ומרוב שנהניתי מההשפעה שלו הייתי נשארת ערה ואז לוקחת עוד קצת כדי להרדם. כך שהגעתי לכ- 4 כדורים בלילה. סיפרתי את זה לפסיכיאטר שלי וביקשתי שיתחיל לי גמילה מזה אבל הוא המשיך לרשום לי זודורם (וביקש ממני להרגע בכמויות). בעקבות משבר קשה נוסף שעלה שבוע שעבר התחלתי להשתמש בזודורם אפילו עוד יותר ככדור הרגעה (רק עכשיו אני מבינה את זה) והתחלתי לקחת הרבה כדורים (אחרי שהייתי תחת השפעתו הייתי לוקחת עוד) עד שזה הגיע למצב השבוע שבעשרים וארבע שעות נטלתי כ- 15 כדורים. הבנתי את זה רק בדיעבד כשהתעוררתי, ההשפעה של הכדורים פגה וספרתי כמה כדורים נשארו. מיד התקשרתי לפסיכיאטר שלי וביקשתי שנפסיק את הטירוף הזה. נפגשנו היום והוא רשם לי קלונקס כדור אחד ביום (0.5 מ"ג) וכדור אחד בלילה למשך חודש בתור התחלה. הייתי רוצה לדעת מה אתם אומרים על כך בהתחשב בעובדה שאישיות יותר התמכרותית משלי כנראה לא קיימת בעולם והבנתי שקלונקס הוא כדור מאוד ממכר. השערתי היא שהפסיכיאטר שלי לא יודע שהתחלתי לעבוד ובגלל זה הוא רשם לי לקחת את הקלונקס גם בבוקר. אני לא חושבת שיש לי צורך או אפשרות לקחת את זה בבוקר בגלל העבודה. בנוסף, טוב לי ואני רגועה כשאני בעבודה. אני חושבת שכדאי לי לקחת כדור אחד בערב כדי להרגע ולהרדם במשך כשבועיים ואז להתחיל לרדת בהדרגה, שהרי מה שחסר לי עכשיו בחיים זה להתמכר לעוד סם. מה דעתכם על האבחנה שלי? האם אפשר להפסיק עם הזודורם במכה לטובת הקלונקס והאם אני אצליח להרדם בלילה? ואם לא, האם אני אוכל לקחת זודורם אחד או שניים? ושאלה אחרונה- אני רוצה לצאת היום בלילה ולשתות כשתי כוסות אלכוהול (אני כבר לא שותה כמו בהמה) ולקחתי בצהריים 0.5 קלונקס. האם זה יסבך אותי? כי ממש ממש בא לי לצאת.. תודה מראש, שירן.

שירן אני קוראת אותך וחושבת האם לכתוב לך, מפני שלשאלות הספציפיות לגבי הכדורים אני לא ברת סמכא לענות. ובכל זאת- עשית דבר גדול בזה שהפסקת עם השתיה. תשמרי עליך מכל משמר בקטע הזה כי נוכחת לדעת כמה את מתמכרת. גם לכדורי השינה התמכרת בעצם, טוב שאת מודעת ומבקשת עזרה. קלונקס הוא כדור ממכר. גם במינונים נמוכים קשה לרדת מהתרופה הזו, להיפך רוצים להעלות מינון. (בהתמכרות כמו בהמתכרות...) בכל אופן אני. ועכשיו תודה לאל אני מצליחה לחיות בלעדיה. מציעה לך לנהוג במשנה זהירות עם כדורי הרגעה ושינה למיניהם. אם את לא צריכה לקחת קלונקס בבוקר אז למה לקחת? עדיף למצוא רוגע בפעילות גופנית שגם משחררת וגם מרגיעה, ולהיות מודעת למה נכון לך ומה מסוכן. נשמע שיש לך את היכולת הזאת להבחין ולהעזר. שמרי על עצמך מירי אני עצמי לקחתי קלונקס שנים במינון נמוך לצד תרופה נוגדת דכאון או בלעדיה.

לשירן כנראה שהתשובה קצת מאוחרת אבל את צודקת שיש לך נטיה להתמכרות. חשוב להיות אצל מטפלים שמתמחים בנושאים אלו ולהמנע מכל דבר העלול לגרום להתמכרות. כך גם אין כזה דבר שתי כוסות אלכוהול למי שכבר היה במקומות נמוכים אלא חייבים להפסיק לשתות בכלל, לא להשתמש בשום סמים ולהמנע מתרופות העלולות לגרום להתמכרות. חשוב להיות בשיחות ובטיפול תרופתי עד אשר תביני את המניעים שלך להתמכרות כי ישנן התמכרויות לא רק לחומרים. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני בן 48 וסובל מזה 27 שנים מלחץ וחרדה שמתבטאים בסחרחורות קוצר נשימה ועוד תוופעות שונות . לפני 6 שנים קיבלתי פלוטין 20 מרופא המשפחה . והשתמשתי בזה שנה . חל שיפור מאז למעט מיקרים בודדים . לפני חודש שוב התחלתי לסבול מסחרחורות וחרדות . חזרתי לפלוטין . יש שיפור בסחרחורות אבל יש תופעה חדשה . יש לי אטימות באוזנים וציפצופים וקשה לי להירדם בלילות . האים זה בגלל הפלוטין .? או שיש בעיה אחרת. ? (לעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר) מחכה לתשובה . בתודה מראש.

לציון שאלה לא פשוטה כיוון שקשה להגיע להחלטה ברורה. גם הפלוטין עלול לגרום לצלצולים באוזניים או תופעה מה שנקרא טיניטוס וגם חרדות עלולות לגרום לכך. כך שקשה להבדיל לפי המכתב מה הגורם. אפשר לחכות עוד שבוע שבועיים ואם מדובר בתופעה של חרדה אז סביר שהבעיה תחלוף בהשפעה המטיבה של הפלוטין. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת ציפרלקס במינון 30 מ"ג בבוקר, ובונסרין בלילה מזה כשנה (בעקבות חרדות ודיכאון). התקפי הזלילה הבלתי נשלטים בייחוד בשעות הערב הביאו לכדי העלאה של יותר מ- 10 ק"ג במשקל. אני מאד מוטרדת. האם יש צורך להחליף את הציפרלקס בכדור אחר או שלהוסיף עליו כדור נוסף. ראוי לציין כי הציפרלקס שיפר את איכות חיי באופן משמעותי, ומצד שני את מראי ללא היכר. מה עושים?

שלום רב 1. מינון מקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ליום. לכן עליך לרדת במינון ל-20 מ"ג ולא לקחת מעבר לכך. 2. בונסרין יכול לגרום להשמנה. מומלץ להחליף אותו בתרופה אחרת לשינה שאיננה גורמת לכך. 3. יש להקפיד על תזונה נכונה ולעשות פעילות גופנית קבועה. בברכה

שיהיה לכולנו חג שמח. חג של יציאה אמיתית מעבדות לחירות, מסבל לאור ולשמחה. חג שמח גם להידש בחופשתו, ותודה על כל העזרה. ולכל הקבועים והתורמים, לדור- כמה טוב שבסוף החלטת להשאר לשיבא- את רואה שאני כאן... לאמא רחוקה למיכאל שפרש אבל אולי קורא, ולראומה שגם מזמן לא הגיעה ואת מי שכחתי? מירי2 נשמה.. וכל שאר האנשים המופלאים שהכרתי כאן בפורום. חג שמח, באמת שלכם תמי.

היי לכל חברי הפורום היקרים- הוותיקים והחדשים. חג שמח אושר, בריאות והצלחה לכולם... באהבה מיכל

חג שמח לכל משתתפי הפורום חירות, אושר ועושר לכולם וכמובן בריאות שלכם, דור.

זה מספר שנים בהן אני מלווה קרובת משפחה באישפוזים חוזרים ונשנים, בבתי חולים בחול ובארץ. בכל פעם סיפור חדש, סימפטומים חדשים ובקיאות יוצאת דופן במצבה הרפואי. תמיד מאחורי דמות המסכנה, הנאבקת, האופטימית. בעיות שונות בכל חלקי הגוף- נוירולוגיות, גסטרואנטרולוגיות, קרדיולוגיות ועוד. תסמינים שונים ולא מאובחנים של CF קרונס גידול מוחי, אוסטאופורוזיס, תת משקל ואפיזודות תחלואתיות שונות. מספר פעמים אשר הובילו כמעט למוות, ועוד. לאחרונה אובחנה כלוקה בתסמונת מינכהאוזן באופן חמור ביותר. רציתי לדעת באם ישנו טיפול כלשהו לתסמונת?? האם היא מודעת כלל למה שהיא מעוללת לעצמה? עד שהנושא התגלה היא תמיד שחקה תפקיד של נלחמת במחלה שלה, של גיבורה ושל אופטימית. מסתבר שהיא הזריקה לעצמה חומרים מזוהמים. כיצד בתוך משפחה אני יכולה לתמוך בה ואם יש בכלל עילה כלשהיא לתת אמון באי אלו מדבריה? הרופאים מפחדים לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית מכיוון שמצבה הגופני קשה ביותר. אודה לך על כל פרט של מידע.

שלום אמלי, אני במאית דוקומנטרית המחפשת אנשים הלוקים בתסמונת על מנת לצלם סרט בנושא. אשמח אם תצרי קשר לכתובת הנ"ל.

מזה 3 שנים אני סובל מהתקפי פניקה לחצים בחזה רוב הזמן בגלל מצבי איני יכול ללכת לבדיקות רפואיות למרות שהתחלתי עם המצב הזה עברתי בדיקות בבית חולים וזה היה הדיאנוזה שלהם לגביי כיום הרופא נתן לי 30 מ"ג ציפרלקס ביום ואני מטופל אצל פסיכולוגית ופסיכולוג התנהגותי מה אני עוד צריך לעשות כדיי לצאת מהמצב הרע הזה בבקשה תנו לי עצה

מינון המקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ליום ולכן בשלב ראשון תרד במינון ל-20 מ"ג. התרופה אמורה למנוע התקפי פאניקה אך היא לא משפיעה מייד. יש להמתין חודשיים בשביל להעריך את יעילות הטיפול.

שלום, במקום עבודתי ביקשו ממני להעביר הרצאה (אותה לא אהיה יכולה להכין מראש), למרות נסיונותי להתחמק (בשל העבודה שאני טיפוס מ-א-ו-ד מתרגש) נאלצתי להסכים וכעת אני מצויה בלחץ מטורף מהרצאה שאופייה "ספונטני" ואינני יכולה להתכוננן אליה מראש. רציתי לדעת האם ישנו כדור (שאיננו מהטבעיים למיניהם) בעל השפעה מיידית שתרשום לי רופאת המשפחה שיכול להקל על ההתרגשות והלחץ? בתודה מראש! מיקה

ניתן לקחת אסיוול 2 מ"ג כשעה לפני ההרצאה.

כפי שכבר דיווחתי לך התחלתי לפני כשישה ימים טיפול תרופתי(אחרי שיכנועים רבים וכמובן בהחלטה ובחירה בלעדית שלי-את זה חשוב לי להדגיש),ואני מפחדת בין היתר שאולי כעת האישיות- הזהות שלי תשתנה,אולי אהפוך לאדם אחר שאיני מכירה אותו,אדם אדיש יותר,אולי גם קצת 'זומבי'; מפחיד אותי מאוד שהכדורים ישנו אותי ויותר לא אהיה 'אני'-שזה לטוב ולרע,איני רוצה להיות אדם אחר,אני רוצה להישאר 'אני עצמי'.זה נשמע מוזר? איך מתגברים על חששות אילו? וגם - האם 'הפבוקסיל' יכול לגרום להופעת אלרגיה בצורת פצעים קטנים ואדומים(לא פצעי-בגרות) במקומות שונים בפנים ובגוף?

אני לוקח קלונקס מעל 10 שנים. בהתחלה עזר לי לאחר שנה ניסיתי להפסיק ולא הצלחתי נאמר לי עי רופא שאני מכור אני מעונין להפסיק רציתי לדעת איפה בארץ יש מקום מקצועי לגמילה פרט למחלקה פסיכיאטרית

אפשר להגמל מהקלונקס גם עם רופא פסיכיאטר מומחה , ע"י הורדה במינון איטי מאוד מאוד והחלפת הכדורים במקביל בכדורים ממשפחה אחרת שלא ממכרת.

קלונקס היא תרופה מאד ממכרת אבל לא כתבת איזה מינון אתה לוקח. במינונים סבירים ניתן להגמל ע"י הפחתה של 25% או 12.5% כל שבוע או שבועיים.

לד"ר ולדור שלום, תזכורת לפני כ- 5 חודשים החלפתי מפרימוניל 6 כדורים ליום, לופאקס XR כרגע אני על 225 מג' ההשפעה בנתיים חלקית יש ימים טובים וימים רעים הרופא אישר לי להעלות לעוד 37.5 של ויפקאס, בנתיים חלפו שבועיים ויש הרבה תנודות, רציתי לשאול אם יש סיכוי שהמצב ישתפר בנתונים אלו. ושאלה שנייה חשובה מאוד האם הפרימוניל והמינון שנטלתי 6 ליום יותר חזקים מויפאקס במינון הזה. כי ייתכן בהשוואה לפרימוניל מינון זה חלש והדכאון שלי קשה אודה על התשובה

שלום ריקי, המינון המקסימלי של ויפאקס XR הוא כידוע 225 מ"ג ליום אבל יש שעולים ל-300 מ"ג ואפילו 375 מ"ג, ללא תופעות לוואי מיוחדות. הרופא שלך נצמד לעניין הפורמלי. לא רצוי לערבב ויפאקס XR עם ויפאקס רגיל ותוספת של 37.5 מ"ג היא שולית. עדיף כבר לעלות עם ויפאקס XR ל-300 או אפילו 375 מ"ג ליום. אולי כדאי לך בכלל להחליף פסיכיאטר כי את כבר סובלת הרבה זמן והרופא שלך לא משנה לך כמעט כלום. היום מתחיל רבעון חדש בקופות החולים- תנסי לקבוע תור לפסיכיאטר אחר ולהתייעץ איתו. בברכה

לדור שלום, תודה על תשובתך המהירה אם אתה אומר ש- 37.5 זה שולי אבקש מהרופא להעלות יותר, ואם גם זה לא יעזור אאלץ להחליף תרופה אחרת. מאחלת לך חג שמח וכשר ריקי

ד"ר הידש שלום, אני מתחיל טיפול ברטלין. אני בן 34 בריא בדרך כלל. אני פעיל מאד מבחינה ספורטיבית: 3 פעמים בשבוע חדר כושר+ 10 ק"מ ריצה שלוש פעמים בשבוע. שאלתי היא האם עלי לחשוש מלהמשיך לעסוק בספורט בשל שימוש ברטלין? האם הרטלין עלול לגרום להפרת קצב? להזכירך- אני מאמץ את הגוף מאד. תודה עבור תשובה. עופר

לכב' דר' גיורא הידש. קראתי את תשובתך לאחר/ת שאסור לשתות אלכוהול עם תרופות פסיכיאטריות. רציתי לדעת תשובה מדויקת מדוע אסור,אם מבחינה פיזית,אם מבחינה נפשית. למה זה מזיק בעצם.

יש כמה סיבות , האלכוהול והתרופות מתפרקים בכבד לכן יתכן ורמת התרופה בדם תעלה ועלולה לגרום לבעיות של תופעות לואי וגם לתופעות של מינון יתר. יש עוד תשובות בפורום תעשה חיפוש בפורום זה ,תקליד אלכוהול ותצפה בהרבה דיונים בנושא, במיוחד עם בוא הפסח וחגים שצריך לשתות עולות השאלות בנושא לגבי פסח ו 4 כוסות יין זה יכול לעשות בעיות אבל כוס יין אחת לא תעשה בעיות .

שלום רב. להלן מצוקתי : משתמשת ברסיטל (ציפרמיל) 30 מ"ג ביום כ 4 חודשים עקב חרדות,מחשבות טורדניות ואובססיות למינהן. בשבוע האחרון מרגישה קצת שינוי במצב הרוח, מעט מחשבות רעות שפקדו אותי בעבר חזרו אלי, הרגשה כללית "לא מי יודע מה". יש לציין שאני כבר 4 חודשים עם הכדור. שאלותיי הן : האם לעלות את המינון ולכמה? אם כן כמה זמן להיות עם מינון גבוה יותר ומתי לרדת ממנו בהדרגה? האם הרסיטל הוא כיסוי טוב לבעייתי או שיש כדור אחר,והאם כדאי להחליפו? אנא תשובתך ועצתם של אנשים נוספים בפורום שיודעים על מה אני מדברת,ובעלי ניסיון. תודה רבה, דליה.

לטיפול באובססיות דרוש בדרך כלל מינון גבוה של רסיטל עד 60 מ"ג ביום כך שיש מקום להעלות מינון,לעיתים יש צורך גם להוסיף כדור ממשפחה נוספת להעצמת הטיפול כל זה ביעוץ עם הרופא המטפל, כמובן שגם סיום טיפול צריך להיות הדרגתי וביעוץ עם הרופא המטפל.

לא ממליץ לעלות במינון בצורה דרסטית. אולי ל-40 מ"ג ליום (במקום 30 מ"ג) ולחכות חודש לפחות לפני עליה נוספת. יש תרופות יותר יעילות אבל יש להן גם יותר תופעות לוואי.

במשך כל שנות ילדותי הייתי ילדה מופנמת שקטה , ומאוד מעופפת (כדברי חברים). אם הזמן זה השתנה , אך בשנתיים האחרונות לאחר הלידה אני מרגישה שהחוסר מיקוד אצלי אחריף,נוצר אצלי בעיה זיכרון רצינית ואני שוכחת המון ,(לפני הלידה היה לי זיכרון מעולה), אני מתקשה לעיתים לצאת מהבית בגלל חוסר ארגון, הייתי תמיד בן אדם מאוד לא מאורגן , ולבצע מטלות לעיתים נראה לי משהו מאוד גדול , היום זה מפריע לי יותר כי יש לי ילדה שצריכה את הפיקוס שלי ב 100%, וזה מאוד מתסכל אותי . יש לי ימים שיש לי אנרגיות ויש לי ימים שאני מרגישה כמו זומבי. בסה"כ בהוויה שלי אני אדם מאוד מאושר , אבל תמיד הרגשתי כאילו משהו לא ב- 100% בסדר . מה דעתכם ? מה עושים ? למי פונים?

שלום! כתבתי לך בעבר על בעיתי. עקב צרידות התגלה לי שטף דם עם פוליפ קטן במיתר הקול. מקבלת טיפול במשף וכן כדורי קורטיזון. מאז שאיבחנו זאת יש לי גוש בגרון ואני נחנקת. אני כל הזמן מרגישה את הגוש וזה הולך ומחמיר. בהתחלה זה לא היה כל הזמן ועכשיו זה כל הזמן כולל בלילה ומושך וכואב חוץ מזה שזה תקוע כמו כדור שנתקע בגרון. אני יוצאת מדעתי. בדקו אותי 3 רופאי אף אוזן גרון שכל אחד מהם אמר שזה דבר שונה. כולם ראו את הפוליפ אך אחד אמר שהגוש זה הפרשות, השני אמר רפלוקס ונתן לי אומפרדקס והשלישי אמר שזה נפשי מלחץ. במגביל עשיתי אולטרסאונד בלוטת התריס ובדיקות דם שיצאו תקינות וראו אותי שני רופאי משפחה. מרוב שהגש מציק ומיום ליום זה נעשה גרוע יותר ומושך יותר אני כבר כמעט לא אוכלת ולא שותה כי זה מציק יותר אחרי זה. יש לי כל הזמן תחושה שכאילו הרופאים פספסו משהו ואני מפחדת שיהה מאוחר מדי. התחלתי לפני שבוע לקחת רסיטל לאור חרדות שהיו לי בעבר וכבר השתמשתי בזה החלטתי לחזור לטיפול אך עד שזה ישפיע אני יוצאת מדעתי. א. האם זה אכן פסיכולוגי בכזאת עוצמה אחרי כל הרופאים שראו אותי? ב. מה אני יכולה לקחת להרגעה עד שהרסיטל ישפיע? תודה

בהחלט יתכן שזה מחרדה , אם נשללו בעיות פיזיות , וובן יכול לעזור להוריד חרדה באופן מיידי עד שהרסיטל יתחיל לעבוד, לכי לרופא המשפחה לקבלת מרשם.

לאחר שכל התרופות כמעט מהדור החדש (מפריזמה ועד איקסל), משתי המשפחות (SSRI ו-SNRI) כשלו (כולל אדרונקס), החליטה הפסכיאטרית שלי לנסות את הטריצקליים והתחלתי לקחת דפרקסאן. שאלתי היא האם התרופה היא גם אנטי חרדתית (כמו ב-SSRI?) ולא רק אנטי דפרסנטית, משום שאני חווה כעת חרדה ומעוניינת לדעת אם מדובר בתופעת לוואי שתחלוף כשהגוף יסתגל לתרופה או לא. אני נוטלת כעת 25 מ"ג. תודה רבה.

שלום רב דפרקסן דומה לאדרונקס מהבחינה הזאת שהוא משפיע רק על הנוראדרנלין. בד"כ הוא טוב נגד דיכאון אבל לא נגד חרדה. המינון המומלץ הוא 75-150 מ"ג ליום, כאשר במצבים קשים ניתן לעלות עד 300 מ"ג ליום. זה יוצא הרבה כדורים כי הוא משווק רק בטבליות של 25 מ"ג. מומלץ תמיד לבדוק לחץ דם, דופק ולעשות EKG לפני שעולים במינון. הוא יכול לעורר חרדה. בברכה

שלום לרופא , בביתי מטרידים אותי על רקע כפייה דתית . אתמול הפעלתי מכונה לפני כניסת השבת , וסגרתי אותה בטרם מדליקים נרות שבת . ומה שזה גרם שלא נדע מצרות .. למרות שלא חיללתי את השבת . אני אדם חילוני מתגורר עם אחותי ( השומרת ) , ואבי השומר שבת . אימי לצערי הגדול נפטרה בשל מחלה , אבל גם בזה אחותי מאשימה אותי , כי העובדה שאני לא שומר שבת גורמת אסונות בבית ( לטענתה ) . אבי מאיים עלי לא לתת לי חלק בירושה למרות כל העבודה שאני עושה למענו בבית ובחוץ . בנוסף הוא מסיט את אחותי נגדי בנושא יש לציין שאותה אחות בעבר עברה משבר נפשי על רקע מחשבות גדלות הקשורות לדת ( חשבה שהיא משיח ) , והיא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית על רקע מצב זה . אבי אתמול עודד אותה בהתרסה נגדי , דבר שלדעתי חמור בפני עצמו . מה כדאי לעשות ? יש לציין שאנו משפחה מסורתית בלבד ולמרות זאת יש לי הרגשה קשה ושל לחץ וייאוש מהנושא , כי האמת שאני חילוני ורוצה להישאר חילוני . בברכה ניהול

כדאי לך להעמיד פני מסורתי בפני אביך,כאילו אתה מכבד את הדת ואפי' שומר עליה, סה"כ שניכם תהנו מזה, לפעמים שקר עדיף על האמת, כך גם תקבל ירושה, ומצד שני אני ממליץ לך לעזוב את אביך ואחותך ולהתגורר בנפרד ושם תעשה ככל העולה על דעתך.

גילבר יקר לדעתי כל אחד צריך לכבד את השבת של הזולת- הדתי את השבת של החילוני, החילוני את השבת של הדתי. לפעמים נראה שלחלל שבת זה לעבור על חוקי התורה הקשורים ללט מלאכות בלבד, ושוכחים כי דרך ארץ קדמה לתורה וכי שבת היא שלום בית... זו תוצאת פנטיות דתית, וחבל. מועד כמו שבת אמור לאחד אותנו באהבה, ולא לפלג באיומים ובהרחקות. נשמע לי שאתה מכבד כמיטב יכולתך את חוקי הבית, ואולי באמת הדרך הטובה היא לצאת מהבית לבית שתקים לעצמך... כי כל עוד אתה ברומא, אתה צריך להתנהג כרומאי, אולי אם תצא מרומא תוכל להיות מי שאתה? חילוני או דתי- לא נראה לי באמת שזה משנה לאל שבשמיים. מה שחשוב תמיד יותר מכל הוא אהבת חינם. עליה נחרב המקדש, ועליה הוא גם יבנה... חג שמח, של חירות ויציאה מעבדות לחירות תמי.

שלום יש לי שאלה אישית שאהיה מאוד מאוד אסירת תודה עם תוכלו לעזור לי איתה! בגיל 16 התחלתי להיות מאוד דכאונית (מגיל 15, שנה לפני כן התחלתי להשתמש בסמים בעיקר מריחואנה) והרגשתי שלחיים אין משמעות ושאינני מסוגלת להרגיש הנאה משום דבר שאני עושה. התחלתי להיות כבר מאוד נואשת וכשראיתי שהסמים לא עוזרים לי פניתי לטיפול פסיכיאטרי, הפסקתי להשתמש לגמרי בסמים ולקחתי פריזמה. הפריזמה עזרה לי מאוד מאוד והפכה אותי ממש להיות נורמלית ושמחה. זה היה בגיל כמעט 17. בגיל 17 נתפסתי ע"י המשטרה ונשלחתי לרטורנו לגמילה מסמים (שכבר הייתי נקיה מהם 3 חודשים) ושם עברתי טיפול נפשי מאוד מאוד אינטנסיבי. לאחר חצי שנה שם התעקשתי להפסיק לקחת את הפריזמה ומצבי השתפר והשתפר. המשכתי להרגיש טוב גם שנה לאחר שהפסקתי עם הפריזמה אך אלחר שנה זו, כשהשתחררתי מכל המוסדות הטיפוליים שבהם הייתי התחלתי ללאט לאט ליפול שוב לתוך הבור של ההרגשה של חוסר הנאה. אני נמצאת בבור הזה כבר שנה וחצי, לפעמים מצבי יותר טוב, לפעמים ממש לא, אני מאוד מאוד לא סוציאלית (שדווקא כל חיי עד לתקופה זו תמיד הייתי מוקפת בהמון חברים) אני מרגישה שאני כל הזמן מתביישת במה חושבים עליי ומפחדת להתקרב לאנשים, וחוץ מהחבר שלי שחי איתי ולפעמים משפחה ואנשים בעבודה אין לי קשר עם אף אחד ואין לי כלל חברים. זה מאוד חסר לי. חוץ מזה גם מאז שתקופה זו התחילה הפסיק להיות לי מוטיבציה בכלליות, וספציפית בקשר לדברים שנורא אהבתי פעם לעשות כמו לשמוע מוזיקה לרקוד ולעשות ספורט (כל מיני). שאלותיי הם: האם אני בדכאון? האם כדאי לי לראות פסיכיאטר ואולי לקחת תרופות שוב? האם אני חולה או פשוט בנקודת שפל בחיים? מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מזה? תודה רבה רבה רבה רבה רבה, מישל

שלום מישל, רצונך לקבל עזרה מאוד משמח, ואני חושבת שהיכולת לשתף ןלהעזר במצב בו את נמצאת היא חשובה מאוד. לדעתי את העזרה המהירה והאפקטיבית ביותר, תוכלי לקבל ברטורנו. פני אליהם, לפי מה ששמעתי, הקהילה הטיפולית שם תומכת גם באנשים שסיימו טיפול, אך צריכים עזרה. יש שם פסיכולוג , עו"ס ופסיכיאטר. שיהיה בהצלחה, אמא מודאגת.

תודה רבה על התגובה אני מעריכה את זה באמת כתבתי להם אתמול וזה עשה לי הקלה גדולה אני מקווה להשאר איתם בקשר (זה פשוט שאני מתגוררת כרגע באר"הב) מישל

אשמח לקבל חוות דעת על כדורי רסיטל, מאנשים שהשתמשו או מדר' גיורא הידש מהן תופעות הלוואי, מהו המינון המומלץ, האם הוא אכן משפר את איכות החיים תודה, רוני

באופן כללי ,הכדור משפר איכות חיים ותופעות הלואי שלו מינוריות ועוברות כעבור כמה שבועות לא לכולם יש תופעות לואי ויש כאלו שאין להם בכלל,תופעות לואי אפשריות מופיעות בקישור: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=293

שלום... לקחתי כשבועיים ונלה במינון 150 מ"ג ובשבועיים וחצי האחרונים אני לוקח ויאפקס XR במינון זהה. בינתיים אני לא מרגיש הפחתה בחרדה החברתית ולא הטבה בדכאון. האם זה עוד אמור להשפיע?

שלום רב תרופות נגד דיכאון וחרדה עוזרות ל-70% מהאנשים שנוטלים אותן. אבל אתה לא לוקח מינון מלא. כדאי לעלות ל-225 מ"ג ליום ולחכות עוד מס' שבועות. בד"כ התרופה מתחילה להשפיע אחרי שבועיים אך ההשפעה המלאה מגיעה אחרי 3 חודשים. ייתכן שבמינון הגבוה (225 מ"ג) היא כן תשפיע וכדאי לנסות. כמובן לעלות במינון רק באישור הרופא שלך. בברכה

למתן תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. צריך לחכות לפחות שישה שבועות עד שקובעים שתרופה אינה עוזרת. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, בת 41, סובלת מדכאון וחרדות מגיל 15 - טופלתי בעבר בפרוזק ובאפקסור (300 מ"ג)- ביעילות חלקית בלבד. כעת לוקחת מזה שמונה חודשים 60 מ"ג סימבאלטה - יש הטבה מסויימת, אבל עדיין רוב הזמן קיימים הדכאון והחרדות. הפסיכיאטר אמר לי לנסות להעלות ל-90 מ"ג ואולי אפילו ל-120 מ"ג - האם לדעתך אכן תתחולל ההטבה המיוחלת עם הגדלת המינון או שמוטב להסיק שהתרופה לא יעילה לי? נראה לי ששום תרופה לא תיטיב עימי באופן מוחלט וזו אחת החרדות הגדולות ביותר שלי. בנוסף, קורה לי משהו בשנתיים האחרונות - שבועיים לפני המחזור החודשי יש ירידה תלולה במצב הרוח והדכאון משתלט על כל חלקה טובה, זה נמשך כך שבוע ולאחריו יש הטבה מסויימת עד להגעת המחזור ובזמנו. רופאת הנשים אמרה לי לנסות אולי להגדיל את מינון התרופה בימים שלפני המחזור - מה ידוע על החרפת דכאון לקראת קבלת המחזור? אודה לתשובתך בברכה אנה

שלום רב מה עם טיפול פסיכולוגי? דיכאון שנמשך כ"כ הרבה שנים מרמז על בעיה באישיות מעבר לדיכאון. מה גם שהתרופות עוזרות לך באופן חלקי. המינון המקסימלי של סימבלטה הוא אכן 120 מ"ג ליום, אבל אין הוכחה מדעית שהוא יותר יעיל מ-60 מ"ג ליום. לפני המחזור אפשר להוסיף טיפול הורמונאלי. את לוקחת גלולות? בברכה

שלום דור, תודה. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים שונים במשך שבע השנים האחרונות - לא מצאתי בהם כל תועלת מלבד מקום בו ניתן לפרוק את המצוקה, במקרה הטוב, והיה גם מקרה רע, שבו חשתי מצד המטפל בסופה של תקופה ארוכה חוסר קבלה ואי יכולת להכיל את כעסיי, שהם באמת רבי עוצמה. גם כשניסיתי לא מזמן לפנות לפסיכולוגית, שחשבתי שתוכל להתמודד אתי (ואני לא מפלצת, באמת, רק סתם מתוסכלת, מרירה ושאר מרעין בישין), כשאמרתי שיש לי כעסים רבים, ענתה לי שהיא אינה מעוניינת באנרגיות שליליות בקליניקה שלה ואינה יכולה להכיל כעסים. כך שבסיכומו של דבר, אין לי אמון גדול ביכולתה של הפסיכולוגיה לסייע לי וכל שנותר הוא פשוט להגדיל את מינון התרופות ואולי לאמץ איזו תורה רוחנית שתשרה שלווה על רוחי הסוערת. בכל מקרה, תודה על התייחסותך. אנה

אני נוטל 250 מ"ג פבוקסיל תקופה ארוכה ונטלתי גם זמן רב קלונקס עד שהצלחתי להפחית בהדרגה אותו והיום אני כשבועיים בלעדיו..בד בבד התחלתי לפני 3 חודשים סורבון עד חמינון מקס' של 60 מ"ג וגם אותו מנסה להוריד,היום על מינון של 15 מ"ג.הכל בסדר חוץ מרגישות חזקה בעיניים ואדמומיות.האם זה קשור לסורבון או להפחתו או סימפטום אחר? תודה,גיא.

לגיא איני מכיר תופעה כזו כתופעת לוואי של סורבון, אבל אם קיים קשר של זמנים אולי כדאי להפסיק את הסורבון? מה הסיבה שהוסיפו את הסורבון לפבוקסיל? שבת שלום דר' גיורא הידש

הסורבון היה במקום הקלונקס נגד חרדות,מה שנטלתי זמן רב ובעצת הרופא רצינו לעבור לתרופה אנטי חרדתית שלא ממכרת.

שאלה מרופא משפחה: האם אדם שלוקח תרופה מקבוצת הSSRI עקב דכאון או חרדה ולא מומלץ להפסיק אותה בנתיים, יכול להשתמש בzyban לסיוע בהפסקת העישון? אם כן האם הוא צריך לעשות חפיפה בין שתי התרופות (הרי גם זייבן הינו אנטידפרסנט..) או שניתן להוריד את מינון הSSRI לתקופת הטיפול בזייבן? אם אפשר ,אותה שאלה לגבי השילוב- zyban - reductil . תודה רבה!

1. בד"כ לא מומלץ לשלב זייבן עם SSRI אבל אין על כך איסור מוחלט. 2. אין בעיה ידועה בספרות לגבי שילוב של זייבן עם רדוקטיל.

ליאן תודה לדור, אני לא אוהב שילובים של תרופות, עדיף תמיד תרופה אחת שפועלת מאשר שילובים. רדוקטיל אסור עם SSRI, לגבי השילובים האחרים יש מעט מאוד ספרות. הזיבן היא תרופה טובה נוגדת דיכאון ונמצאת בשימוש בארה"ב, בארץ היא מאושרת רק לגמילה מעישון. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר אני כותבת לך בשמי ובשם אחיותיי כי אנו דואגות מאוד לאימי , אמי בת 52 ונדמה כי היא שרויה בדיכאון , בשבע השנים האחרנות קרו הרבה דברים ,אני ושתי אחיותי התחתנו וכן "הספקנו" להתגרש על אף שאני נישאתי מחדש ב"ה, ההורים לקחו זאת מאוד קשה, אמא סובלת מ-3 פריצות דיסק דבר שמגביל אותה מאוד וטוענת שזה משפיע עליה והיא איננה יודעת מה לעשות , לאחרונה גם עברה 2 תאונות דרכים שגרמו לה מאוד להיבהל .אני יכולה להמשיך ולפרט את כל הבעיות אך אינני רוצה להמשיך ולהלאות אותך ביותר מידי פרטים , רק ארשום שמאז שהייתי קטנה אני זוכרת אמא עצבנית בוא נגיד שהיא לא טיפוס רגוע בכלל . אני זוכרת הרבה התקפי זעם שלה לפעמים אחוזת אמוק ממש. לאחרונה היא בוכה המון וכל הזמן מתרצת את זה שזה בגלל המוגבלות שלה שהרופא אמר לה פשוט שתצטרך לחיות עם זה . היא אומרת שהיא מרגישה בלבול ודיכאון ,היא לא ישנה טוב . היא הייתה אצל פסיכיאטר לפני שנה שנתן לה 2 כדורי אפקסור ,אך היא החליטה משום מה ששניים זה יותר מידי והסתפקה באחד,אכן השתפר מצבה (לפעמים הייתה שוכחת לקחת את הכדור וזה הה גורם לה לסיוטים בלילה) לאחר גירושי אחותי השלישית שוב התחיל הדיכאון ושוב חזרה לפסיכיאטר וביקש ממנה לקחת שניים , הענייין הוא שלא ניראה שיש לה שיפור אלא דווקא הרעה כאילו משהו בשיקול הדעת שלה השתבש ניראה שאת העיקר היא עושה לטפל ואת הטפל לעיקר. (למשל היא עסוקה המון בלקנות ולעצב את הבית והיא יכולה יום שלם רק להתעסק ולהתלבט באיזה תמונות לתלות על הקיר ואיך בעוד היא צריכה לבשל לשבת או לעשות דברים דחופים יותר) כשמדברים איתה היא ישר מתחילה לצעוק להתלונן ולבכות. אני אינני אשת מקצוע וידוע לי שיש סוגים שונים של דיכאון אך אין לי ספק שמדובר בדיכאון , למרות זאת אני רואה שהיא כן אוכלת והולכת לקניות ולעבודה למשל. מה עליה לעשות אנחנו מודאגות וגם די מיואשות ממנה כי כמה שמדברים איתה זה לא עוזר היא בשלה והיא כל הזמן רק מנסה לתרץ את הדיכאון שלה ולהאשים אותנו שגרמנו לה לכך למרות שבאמת מדובר בביש מזל. אודה לך אם תוכל לחוות את דעתך בנושא ולייעץ לנו תודה וחג שמח! מהבנות המודאגות

לרונית הסיבות לדיכאון עלולות להיות נכונות אבל כעת אמכן בדיכאון וזקוקה לטיפול ולכן חשוב להגיע לפסיכיאטר להמשך מעקב וטיפול. מהבחינה התרופתית אפשר לעלות במינון האפקסור או להחליף תרופה. אבל כאשר ישנה סיבה ברורה וחיצונית אשר מעיקה על אמך חשוב מאוד שתגיע לשיחות כדי לברר כיצד היא מתמודדת עם הקשיים המשפחתיים. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם אפשר להתמכר ללוריוון אם לוקחים אותו פעם או פעמיים בשבוע

סיכון נמוך, כי הוא מתפנה מהגוף מהר יחסית. אבל להתמכרות יש גם מרכיבים פסיכולוגיים.

לאלי תודה לדור, לוריוון הוא ממכר חלש ולכן מתחילים לדבר על התמכרות כאשר נוטלים באופן רצוף מעל חודש ימים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום אני נערה בת 17 וחצי וכמעט כל חיי סבלתי מחרדה מהקאות שגיליתי גם שיש לזה שם-אגופוביה. החרדה הזאת כבר השתלטה לי על כל החיים ומנהלת לי אותם וכמובן הורסת לי אותם. החרדה שלי כל כך קיצונית שאני מרגישה שאני מעדיפה למות מאשר להקיא לפני כמה זמן הפסקתי לאכול כמעט לגמרי בגלל שפחדתי שאם אני יאכל אני יקיא היום אני עוד אוכלת משהו אבל בקושי כי כמעט כל דבר עושה לי בחילה ואז אני מפתחת סלידה כלפיו אני בודקת כמעט באובססיוביות תאריך של כל דבר שאני אוכלת ואם אין על המאכל הזה תאריך אני לא יאכל אותו החרדה הזאת נמצאת לי בראש 24 שעות ביממה ואני סובלת מהמון התקפי חרדה בגללה אני לא מצליחה לנהל אורך חיים נורמלי ולהנות מהחיים בגללה ,אני לא מסוגלת לגעת באלכוהול למרות שכל חבריי שותים ונהנים מסביבי ואני תמיד האחת שלא שותה כי אני מפחדת שאפילו משלוק אחד אני יקיא וזה כן מפריע לי כי מדי פעם לשתות אלכוהול זה לא מזיק ואני רואה כמה אנשים נהנים ומשתחררים מזה בזמן שאני יושבת בצד ולא קשורה לאף אחד אני גם מאוד מסוגרת בעצמי בגלל זה ומתרחקת מהעולם זה גורם לי להמון דיכאונות ומצבי רוח רעים כל מה סיפרתי פה זה רק חלק ממה שאני מרגישה כי אם אני ימשיך אני לא יסיים אני צריכה עזרה דחוף כי אני לא יודעת כמה זמן אני יוכל להמשיך לחיות בצורה הזאת זה הורס לי את החיים לגמרי והבעיה היא גם שאין לא לי ולא להורים שלי כסף לטיפול פסיכולוגי ולכן אני לא יכולה להרשות לעצמי ללכת לפסיכולוג ואני באמת באמת צריכה עזרה

היי אליס אני מחוסר כסף גם תקופה לא ניגשתי לטיפול עד שחבר אמר לי שיש בכל הארץ מרפאות לבריאות הנפש ושם לא עולה לך כסף והטיפול מקצועי וסביר ביותר לרשת המרפאות קוראים מל"ה-מרפאה לבריאות הנפש.אתרי את המרפאה הקרובה למקום מגורייך או שתשאלי אפילו את ד"ר הידש אם הוא יודע אם יש מרפאה זו במקום מגורייך(אמרי לו את מקום מגורייך). עצה שלי אל תבקשי פסיכולוג כי יש אבחון אולי יתאימו לך פסיכיאטר פשוט תמלאי שם דף בדיסקרטיות על בעייותייך ויחזרו ויזמנו אותך להמשך איבחון וטיפול -הם כבר יחליטו מה מתאים לך. בהצלחה וחשוב שטפלי בעצמך בברכת חג שמח יואב

לאליס תודה ליואב על תשובתו, אכן המצב שלך נשמע לא טוב כיוון שהמחשבות והחרדות כבר מגבילות אותך מאוד בחייך. כדאי לפנות למרפאה ציבורית של בית החולים הכללי שקרוב אליך, או במסגרת קופת החולים.בכל ספר שירות של קופת חולים תוכלי למצוא את הפסיכיאטרים או הפסיכולוגים של הקופה. שבת שלום דר' גיורא הידש

עד כמה הספרות המקצועית , מצביעה על הקשר בין נטילת פרוזק [סבלתי מ OCD וטופלתי בפרוזק בהשפעה טובה. במינון השיא שנטלתי - 60 מ"ג ליום , התפרצה היפומניה /מניה.כיום אני מאובחן כסובל מהפרעה דו- קוטבית , ומטופל בלמיקטל , ומצבי סביר.יש לציין שלפני שאובחנתי כסובל מ OCD , הייתה נטייה בקרב הצוות הרפואי שאני עובר תהליך פרה פסיכוטי , וטופלתי בנאולפטיל ואנפרניל , ללא אפקטיביות.בתקופה הנ"ל, התיעוד בתיק שלי הוא שהתלוננתי על אובססיות בעוצמה מאד חזקה, שאני מדוכא/מיואש לחלוטין, ומאד מתוח, כשיש איזכורים מאד מעטים , לחשד שאולי אני היפןמני/מני, אולם כאמור , הנטייה של הצוות המיצועי הייתה שיש חשד שאני עובר תהליך פרה פסיכוטי, ולא שאני סובל מהפרעה דו קוטבית.]האם תוכל להתייחס גם למקרה האישי שלי , על סמך האינפרמציה הנ"ל.תודה וחג שמח, א פ

לא פ כל התרופות נוגדות הדיכאון וביניהן פרוזק עלולות לגרום לפעילות יתר. השכיחות נמוכה ואיני יודע את הסטטיסטיקה המדוייקת. OCD היא הפרעת חרדה שעומדת בפני עצמה אבל לעתים היא סימפטום של הפרעה אחרת, כך שיתכן שבתחילת המחלה האבחנה לא הייתה ברורה ורק כאשר פרצה פעילות היתר (ללא קשר לסיבה) הגיעו לאבחנה המדוייקת. הרבה פעמים דיכאון עלול להיות מלווה גם בסימפטומים של OCD ויכול להיות ההתחלה של הפרעה דו-קוטבית. שבת שלום דר' גיורא הידש

דור או ד"ר הידש שלום, מה השם (אבחנה) בלועזית של חרדת ביצוע או כשלון בזיקפה בעת יחסי מין? האם יכול להיות שזה versus משהו דומה? תודה על התשובה.

לאייל כישלון בזיקפה נקרא erectil dysfunction, איני זוכר אם יש מושג של חרדת ביצוע. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום. יש לי מחלה כלשהי במערכת העצבים (יכול להיות שזה טרשת נפוצה). היא באה לידי ביטוי בעיקר בתחושות נימול ברגליים, בידיים וכו', ואינה אופיינית באופן מלא ורשמי לטרשת נפוצה המוכרת. לאחרונה היתה לי תקופת לחץ (סטרס), ושמתי לב שהלחץ גורם לנימול או מחמיר אותו מאוד. בנוסף הופיעה במועד זה גם נשירת שיער מסיבית בצורה של אלופאה (קרחות קטנות). בעבר לא היתה לי בעיה להיות במצבי לחץ, דיכאון וכו', אבל עכשיו, לפחות בעקבות לחץ, ואולי גם חוסר שינה, נגרמות תופעות פיזיות בעייתיות. מה ניתן לעשות בעניין ? מכיוון שזה מטריד מאוד לשמור על גישה חיובית, רגיעה ומצב רוח טוב באופן מאולץ. במיוחד כאשר זה אינו האופי שלי. ומאיפה בכלל הגיעה האלופאה ? למיטב ידיעתי זה לא קשור בכלל למערכת העצבים. רופאת העור טענה שזה הורמונאלי, אבל התופעה הזו הופיעה בתיזמון מסויים. האם יתכן שכל זה מגיע ממקור נפשי ? תודה

למיכל התופעות שאת מתארת עלולות להיות קשורות גם למצב הנפשי, באבחנה מבדלת של תרשת נפוצה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים בהחלט יש לקחת בחשבון גם מצבים נפשיים של מתח, חרדה ודיכאון. כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון של המצב הנפשי אשר עלול להשפיע גם על הגוף. שבת שלום דר' גיורא הידש

תוך כמה זמן משפיע ויפאקס XR? לקחתי לפניו איקסל שבועיים מינון מלא ועברתי לויפאקס בגלל תופעות לוואי..

לליאור כאשר מתחילים את הויפקס XR מההתחלה הוא אמור להתחיל להשפיע תוך שבועיים שלושה, אם עברת מאיקסל אז יתכן שההשפעה תתחיל מוקדם יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם אפשר להיגמל מתרופות נוגדי דיכאון בדרך של גמילה - הורדה במינון בבית, שבוע ריאשון חצי כדור כל יום שבוע שני חצי כדור כל יומיים ושבוע שלישי חצי כדור כל שלושה ימים. וזהו בזה נגמרת הגמילה מה אתם אומרים אפשר להיגמל כך?

ללאה אין בעיה להגמל מתרופות נוגדות דיכאון כיוון שהן אינן ממכרות. לעתים כאשר מפסיקים את התרופות באופן מהיר מדי אז הירידה ברמת הסרוטונין מהירה ואז ישנן תופעות גופניות של חרדה ומתח, כדי למנוע תופעות אלו מומלץ להוריד במינון לאט, הרי בסך הכל אין מה למהר לסיים טיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

הובחנתי בסכיזופרניה פרנואידית ברמיסיה חלקית רציתי לדעת מה המשמעות? והאם יש לי זכות לבקש מהרופא המטפל לתת לי לעיין בתיק הרפואי שלי? משום היא אמרה לי ישירות שיש לי הפרעת אישית ואחר כך גיליתי שיש לי סכיזופרניה פרנואידית?

שלוש סימני שאלה על שלוש שאלות. סכיזופרניה פרנואידית- אחת מסוגי האיבחון המכונה סכיזופרניה וכולל גם מחשבות כאילו רודפים אותנו (לא שזה לא יכול להיות מציאותי, לפעמים לא צריך להיות פרנואיד כדי להרגיש נרדף...) רמיסיה זה אומר שעכשיו ברוך השם אין התקף, ובאנגלית- רמיס יה- אלובים שיחרר אותנו מהמחלה, ולו גם זמנית... זכותך לעיין בתיק הרפואי שלך, אלא אם כן וועדת אתיקה מחליטה אחרת. בעיקרון התיק הוא שלך, מקסימום יכולים לבקש ממך תשלום על צילומו ולגבי הפרעות אישיות ובכלל אבחנות- זה נושא נזיל ומשתנה. לא מדובר כאן באמת מדעית אלא בהתרשמות קלינית, על סמך סימפטומים, או בפרשנות מקצועית של מבנה אישיות והפרשנות יכולה להשתנות מתקופה לתקופה וממטפל למטפל... מה שלא יהיה, שיהיה חג שמח תמי.

תודה לתמי ואני מצטרף לדבריה שבת שלום דר' גיורא הידש

לטרדיב דיסקינזיה . אני לא ניתקלתי במושג הזה אנא הסבר

לדני מדובר בתופעות לוואי נאורולוגיות אשר מתבטאות בתנועות שרירים לא רצוניות בדרך כלל בפנים אבל לעתים גם בגפיים. המיוחד בתופעות אלו שהן מופיעות בשלב מאוחר של הטיפול, אחרי מספר חודשים של טיפול עם נוגדי פסיכוזה או אחרי שנים. בדרך כלל התופעה נשארת וקשה להבריא ממנה. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם כשהגבר משתמש בזיפרקסיה(+ליתיום) הדבר עלול לפגוע בפוריות שלו? והאם יש סיכון מסויים לעובר של אישה ששכבה עם גבר שמשתמש בתרופות אלו?