פורום פסיכיאטריה

יכולה להיות תופעת לוואי של אדרונקס? תודה למפרע.

ליוחנן כן, במיוחד אצל גברים מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש

כפי שידוע לי כדורים אלו פותחו לראשונה בשנת 1957. האם אין כדורים מעודכנים יותר לבעיות סכיזופרניה, חרדה וכפייתיות? אני שואל בעיקר ביחס לתופעות הלוואי שקשורות לתרופה זו. כמו כן האם יש תרופה אחרת ללא כל תופעות לוואי או תופעות מזעריות? האם לקיחת תרופה זו לאורך זמן מחייבת העלאת המינון?

שלום לך, יש ריספרדל או ריספדון, זיפרקסה או אולנזפין, ויש לופונקס או קלוזופין...נשאלת השאלה מה הרופא יתאים לך? יום טוב מיכל

פרפנן היא תרופה אנטי-פסיכוטית לטיפול בסכיזופרניה. היא איננה מיועדת לחרדה ואין לקחת אותה כטיפול נוגד חרדה. מיועדת לטיפול ואיזון במצבים של פסיכוזה או סכיזופרניה בלבד. היא שייכת לדור הראשון של התכשירים האנטי-פסיכוטיים, אשר נכנסו לשימוש בשנות ה-50 של המאה הקודמת. החל משנות ה-90 התחילו לייצר סוג חדש של תרופות נוגדות פסיכוזה וסכיזופרניה- תרופות הדור השני. בקבוצה זאת ניתן למנות את התכשירים- ריספרידל, זיפרקסה, סרוקוול, גאודון, סוליאן ובמקרים עמידים גם לפונקס. כולן משווקות בארץ. תרופות הדור השני פועלות בצורה שונה באופן משמעותי והן נחשבות לעדיפות. ניתן להגיד שתרופות מהדור השני גורמות להרבה פחות תופעות לוואי תנועתיות, פחות השפעה על פעילות הלב, אבל לא פחות (ואולי גם יותר) תופעות לוואי של עליה במשקל והשמנה. כמו כן, בחלק מתרופות אלה יש גם עליה בשומנים בדם ועליה בסוכר בדם. שימוש ממושך ו/או במינונים גבוהים בתרופה אנטי פסיכוטית (מכל הסוגים) לא גורם להתמכרות, אך יכול לגרום לנזק חמור וקבוע במערכת התנועה והשרירים, שנקרא "טרדיב דיסקינזיה", שאין לו טיפול יעיל. זאת אחת הסיבות שמומלץ להחליף לתכשיר מהדור השני, שאיתם הסיכון לכך נמוך יותר.

לאורית אני מצטרף לדברי קודמי, אוסיף כי הפרפנן היא התרופה המקובלת ביותר מהדור הישן, כנראה שיש בה את האיזון הנכון ביותר בין השפעה חיוביתומיעוט של תופעות לוואי (באופן יחסי כמובן). עם זאת כיום מקובל להתחיל מהדור החדש של התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

1. האם תרופת הפבוקסיל מאיטה את קצב חילוף החומרים בגוף וכתוצאה מכך גורמת להשמנה והאם היא מגבירה את התאבון? 2. האם מינון של 100 מ"ג לדכאון מתמשך והפרעות חרדה הוא גבוה או נמוך מידי? 3. האם בדיסתימיה יש טעם בכלל בנטילת תרופות אנטי דכאוניות לאחר דיכאון עמוק שיצאתי ממנו?

שלום, לפבוקסיל השפעה דומה ותופעות לוואי דומות כמו לכל התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על הסרוטונין. המינון המקובל הוא בין 50 מג' ביום ל 300 מג' ביום, כך ש 100 מג' הוא מינון מספק אבל לא גבוה. באופן כללי דיסטימיה מגיבה פחות לתרופות מאשר דיכאון מג'ורי, אבל אצלך המצב שונה ואת כותבת שעברת דיכאון חריף, לכן יתכן מאוד שהסיבה לנטילת התרופות הוא טיפול מונע הישנות של הדיכאון? או שמדובר בדיכאון מגורי שלא חלף לגמרי? כל טוב דר' גיורא הידש

לפני שבוע הלכתי לתחנת ברה"ן בעיר מגורי, לאחר שהומלץ לי על כך על ידי הפסיכיאטר שבדק אותי במיון לאחר ניסיון התאבדות. נאמר לי במרפאה שיש המתנה של 4 חודשים עד תחילת טיפול על ידי פסיכולוג, ולאחר בקשתי לבדוק אם אני מתאימה לתרופות, הופנתי לפסיכיאטר. הפסיכיאטרית שוחחה איתי שעת טיפול ולאחר מכן החליטה שאני לא מתאימה לתרופות. אחרי מספר לא מבוטל שנות דכאון, ואחרי מספר נסיונות התאבדות שאחד אף הסתיים באשפוז, ומספר שנים של פגיעה בעצמי והפרעות אכילה, עד שסוף סוף הסכמתי לפנות לטיפול ותליתי תקוות שתרופות נוגדות דכאון ישפרו את המצב ולו במעט, הפסיכיאטרית קבעה שאין בכך צורך ושעלי להמתין את אותם ארבעה חודשים לתחילת טיפול פסיכולוגי. שאלתי היא, הייתכן שההחלטה שלה התבססה יותר על שיקולים כלכליים\לא רפואיים היות וזהו מתקן חינמי לחלוטין שממומן לא מכיס החולים אלא מכיסה של ממשלה? האם שווה לי אולי לאור המצב שלי ולאור ההחלטה של הרופאה לפנות לרופא אחר? אם כן, האם לפנות לפסיכולוג או לפסכיאטר? לפי תאור המצב הכללי האם לדעתך יכול להיות שההחלטה שלה אכן נכונה רפואית ועלי להמתין עוד ארבעה חודשים לטיפול? בתודה מראש, ויקי.

הערעור הוא למעשה בדיקה נוספת אצל פסיכיאטר אחר. ניתן במסגרת קופת חולים שאליה את שייכת, או באופן פרטי, אצל אחד ממנהלי המחלקות או היחידות בבתי חולים. אפשר לקבל החזר של עד 80% מהביטוח המשלים. באופן כללי, טיפול תרופתי הוא הטיפול הזול ביותר שיש. טיפולים פסיכולוגים יקרים בהרבה ולכן גם זמינותם יותר נמוכה.

לויקי איני חושב שלפסיכיאטר יש אינטרסים זרים של חסכון כפי שכתבת, בכל אופן אין בעיה להגיע לפסיכיאטר אחר לשיקול דעת נוסף כפי שדור כתב. כל טוב דר' גיורא הידש

דוד שלי מאושפז כבר מספר שנים בסנטריום פרטי בנתניה, והודיעו לנו על סגירתו. צעד טוב כי הם גם ככה מאוד לא מקדמים את החולים ואנחנו לא היינו מרוצים מהשירות. אנחנו גרים בראשון לציון ומחפשים סנטריום בסביבה, אבל שיהיה בקונוטציה שיקומית ומקדמת. על מה אתה יודע וממליץ?

ללילית איני מכיר את אזור ראשון ותלוי גם בגיל של הדוד. בכל אופן למשרד הבריאות יש רשימה של כל המוסדות הפסיכיאטריים הפועלים, יתכן ותוכלי למצוא את הרשימה באתר האינטרנט שלהם שהוא מאוד מפורט, לפחות תוכלי למצוא שם כתובת מייל או טלפון שדרכו תוכלי לברר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך, לפי החוק הטיפול ניתן בהסכמה בלבד +אישור של 3 רופאים.. החוק כלשונו לא מתיר לבצע ECT בכפיה. יום טוב לך מיכל

הטיפול אפשרי גם בכפיה, אבל רק במסגרת של אישפוז כפוי. בחוק הוא מוגדר כ-"טיפול מיוחד". במסגרת של אישפוז כפוי מותר לתת גם "טיפול מיוחד", באינדיקציות מסויימות.

אני חושב בעצם בטוח שאני סובל מדיכאון לאחרונה רצות לי בראש מחשבות קשות ואובדניות כמו כן יש לי ניסיון התאבדות בעבר שלא צלח כעת אני חושש למה שאני מסוגל לעשות לעצמי פניתי דרך קופ"ח לבקשה לראות פסיכיאטר קיבלתי מספר טלפון אך קבעו לי תור לעוד חודשיים אני לא יודע מה יכול להתרחש בעוד חודשיים האמת שאני לא יודע מה עלול להתרחש מחר לאן עליי לפנות לעזרה דחופה קיים בי עוד איזשהו רצון לחיות אך מפחד שיהיה מאוחר מדי מצבי הרוח שלי משתנים כל הזמן שזה פשוט נורא מפחיד אותי מחכה לתשובה

תתקשר מחר בבוקר למרפאה ותשאל לגבי תור דחוף או שתגיע לחדר מיון בבית חולים הפסיכיאטרי הקרוב אליך.

אפשרות נוספת יעילה זו לגשת מחר בבוקר לרופא המשפחה שיתן לך הפנייה דחופה לפסיכיאטר. זה עובד טוב ! חיבוק חזק ! נורית

לנורית לדור ולתמי תודה על התגובות גם אני מקווה לטוב

שלום, ביתי בת כמעט 18. עברה נסיון אובדני בגיל 15, ולאחר מכן הייתה בטיפול ממוקד בשניידר. בבי הספר הייתה תלמידה טובה מאוד וסיימה בגרויות. מאז סיום ביה"ס עבדה מעט מאוד בעבודות מזדמנות, אולם בשבועיים האחרונים לאחר שעזבה חבר, הצהירה שחוזרת לחבר הקודם (מה שלא יתכן כי יש לו חברה והוא לא מעונין), היא כל הזמן בבית, לא מדברת בטלפון, וגם איתנו כמעט ולא כי ישנה כל היום. ישנה המון (יכולה לישון מעל 12-13 שעות די רצוף), מתנהגת במורה הזויה (חיוך טיפשי על הפנים באופן קבוע), לא אוכלת מסודר (תמיד רזה אבל כת נראת ממש אנורקטית, אוכלת רק אם מגישים לה עד הפה) ונראה לנו שלוקחת סמים. ניסיתי לדבר עם אל סם, ואמרו לי לשכנע אותה לבוא - לא ממש הצלחתי. הסכימה לפנות לפסיכולוג אולם לא ברור לי אם אני צריכה לפנות לפסיכולוג או פסיכאטר? אולי זה דחוף ואני צריכה לפנות למיון פסיכיאטרי? נראה לי מצב ממש מפחיד. ניסינו לקבוע עם סיכולוגית אולם הילדה לא הופיעה לפגישה, וחזרה הבייתה בשעה שהיה ברור שכבר לא ניתן לקיים את הפגישה. טוענת שלה אין שום בעייה הבעייה היא שלנו בלבד! אודה מאוד להתייחסותך. אמא מודאגת מאוד מאוד.

שלום לאמא מודאגת, ברור שביתך במשבר וזקוקה לעזרה. הייתי בסרט הזה של ילד שמתכחש למצבו וטוען שהוא בסדר ואנחנו ה"לא בסדר". יש אפשרות לערב את רופא המשפחה לזמן לביקור בית ושהוא יפנה למי שצריך. מעבר לכך לצערי, מניסיון, אין הרבה מה לעשות מלבד לחכות בסבלנות תוך טפטופים עדינים של שכנוע ללכת לטיפול. ההגדרה פסיכיאטר מפחידה אותם מסתבר. ביתך בשלב ההכחשה, השלב הכי קשה "להגיע" אליהם ולעזור. אני יודעת, זה מורט עצבים, זה כואב, זה מערער גם אותנו ההורים. "התקווה" היא שהיא תרגיש מאוד רע ואז תבקש ממך עזרה ... היי קשובה לרמזים, למילים בין השורות כשהיא מדברת איתך, ונצלי הזדמנות להכנס עם הצעה לעזרה. היי חזקה, נורית.

לאמא הדברים שאת מתארת לצערי קשים ואי אפשר להתעלם מהם. אפשר לפנות לפסיכולוג להערכה ראשונית והוא יצליח לדבר אתה על הבעיה והוא יוכל להפנות אותה לפסיכיאטר. אם היא אינה מגיעה לפסיכולוג אז כדאי להגיע למיון פסיכיאטרי בבית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריכם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני מחפשת פסיכאטר, יש לי בעיית השמנה רצינית. רציתי לדעת... א. האם יש פסיכאטרים ספציפים שמתמחים בתחום? ואם כן איך מגיעים אילהם? ב. מהו התהליך? חברה שלי אמרה לי שהם עושים אבחון שעולה כ 1000 ש"ח? זה נכון?והבנתי גם שעלות מפגש היא כ 350 ש"ח. ג. על מה חשוב להקפיד כשמחפשים פסיכאטר. תודה טל

למה אין תגובה של אף אחד???

לטל אם אף אחד לא ענה אז אני אנסה להשיב. כנראה שגם אחרים בנוסף אלי אינם מכירים פסיכיאטר אשר מתמחה בדיאטה. הדרך לבחור פסיכיאטר היא כפי שאת עושה. לבדוק האם הפסיכיאטר מתמחה בבעיה שלך ואחר כך לקבל המלצות על "איכות השירות". כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני לוקחת כל יום כדור לוסטראל כמה חודשים כול הזמן יש לי דפיקות לב האם זה מהכדור? האם הכדור עושה דפיקות לב?

יותר סביר שדפיקות הלב מחרדה ולא מהתרופה. אין ללוסטרל השפעה על הדופק. יש ללוסטרל השפעה אנטי-חרדתית. אולי צריך לעלות במינון של התרופה אם ההשפעה לא מספיקה.

אני מבין הרבה הרבה פחות מדור אבל אני חושב שאם אחרי כמה חודשים את מרגישה שלוסטראל לא טוב לך את יכולה ביעוץ עם הפסיכיאטר להחליף אותו לאחד מאלה: ציפראלקס, ציפרמיל, פבוקסיל, סרוקסט. אקס-מן.

שלום אני מכור נקי מסמים קשים(הירואין) כבר 6 שנים בתחילה היו לי מצבי רוח ודיכאונות לייט לפרקים.לאחר כ-3 שנים מצבי החמיר ונאלצתי לקבל תרופות נגד דיכאון מה שהיה בזמנו לפי השקפת עולמי כחזרה לצריכת סמים. היום אני יודע שלא כך פני הדברים.עברתי תרופות רבות שהועילו לזמן קצר ולאחרונה קיבלתי כדור שניקרא פרנט שזה הכדור האחרון שבכוונתי לנסות מאחר שנאמר לי שזה קו אחרון לטיפול בכדורים וגם כי תש כוחי.אינני מתכוון להתאשפז או לעבור טיפול בנזעי חשמל גם אם זה יעלה לי בחיי שגם כך מאבדים לאט את חשיבותם. הטיפולים שהזכרתי אינם באים בחשבון בשום אופן אז אבקש לא להזכירם בתשובות. שאלתי היא:האים אדם שהיה מכור לאופיאטים(הירואין וכ'ו) יכול להיות מטופל במתאדון או במשהו דומה נגד דיכאון אובדני ממש על אף ידיעתי בחריפותם של משפחת "תרופות" זו אולי זה יכול להציל לי את החיים אף על פי שגם יקצר אותם. האים יש מישהו ששמע על תקדים כזה אשמח לשמוע. למרות שרובם של אופי הדברים אינו מתאים לפורום זה אך לצערי איו פורום אחר. תודה

כנראה שטריציקלים יעילים יותר מ-SSRI כאשר הדיכאון נובע משימוש בסמים. אם הגעת ל-MAOI אני מבין שכבר ניסית טריציקלים (תרופות כמו- דפרקסן, ג'ילקס, נורטילין ועוד). יש היום מגוון רחב של אפשרויות. אין צורך לחזור לאופיאטים כמו מתאדון כי זה לא טיפול לדיכאון.

לפניקס אולי לא הבנתי את השאלה, אבל ברור שכל התרופות נוגדות הדיכאון הן הרבה פחות מזיקות מסמים או ממטדון. נראה שכדאי לשוחח עם פסיכיאטר או פסיכולוג כדי לשנות קצת את העמדות. אבל כאמור יתכן ולא ירדתי לסוף דעתך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אבי נטל בעבר סמים קשים ועבר גמילה. כרגע הוא נקי מסמים כבר תקופה ארוכה. לאחרונה עבר תאונת דרכים ואובחן כפרפלג. הוא עבר ניתוח שגרם לו לסבל רב וסיבוכים קשים. שאלתי היא: מהן הסכנות בנטילת תרופות ומשככי כאבים לאדם שהיה מכור לסמים? תודה ויום טוב

לד"ר הידש שלום וברוכים השבים! ברצוני לדעת לגבי הציפרלקס אותו אני נוטל כחודש וחצי. לפני חודש עברתי ל20 מ"ג ליום והרגשתי רע מיום ליום עד שלא יכולתי להמשיך וחזרתי ל10 מ"ג ליום כמו בשבועיים הראשונים על דעת עצמי כי לא היה עם מי לדבר. מצבי התייצב בהרבה אך באופן יחסי וכרגע שוב אני מרגיש הדרדרות חוזרת כאשר אני לוקח 10 מ"ג כשבועיים.סה"כ עברו חודשיים כמעט מתחילת התרופה ואני סובל מ OCD מחשבתי כשאני רואה עצמים במחשבה טורדנית שמפריעה לי להתרכז מאוד ומקשה עלי את התפקוד היומיומי.את המחשבה הנ"ל על עצמים פשוטים יש לי כבר שנתיים ואני לא מצליח למצוא תרופה מתאימה ולא יודע איך להתגבר. בעבר לקחתי אפקסור בכל המינונים , ציפרמיל,והיום אני מרגיש רע מתמיד. מה המלצתך? תודה מראש על הזמן וחיים מאושרים

תנסה אולי מינון ביניים -15 מ"ג- עד להתייצבות- ואחרי שבועיים תנסה לעלות שוב. אם לא מסתדר- תחזור לפסיכיאטר שנתן לך את הטיפול. יש תרופות נוספות.

לגבי במקרים של מחשבות טורדניות אפשר לעלות במינון של ציפרלקס, כך שאפשר לעלות גם בהדרגה ומדרגות קטנות יותר. ההשפעה החיובית של ציפרלקס עולה ומתחזקת עד לכשלושה חודשים מההתחלה ואחר כך מתייצבת, כך שאני מקווה שבכל זאת המצב ישתפר. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל בעיקר מחרדה וממתח , קיבלתי את התרופה הזו במקום לוריבן שהייתי רגיל לקבל מה ההבדל בינהם. תודה יוני

שתיהן תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. אין הבדל משמעותי. לגבי סיבת ההחלפה- תשאל את הרופא.

ליוני כפי שדור כתב התרופות מאוד דומות, תשתמש בתרופה הטובה לך יותר, כלומר זו שמשפיעה עליך אישית טוב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי רציתי לדעת האם ציפראלקס יכולה לגרום לנשירת שיער בצורה זאת או אחרת?

שלום, הציפרלקס לא גורם לנשירת שיער, מצב נפשי לא טוב עלול לגרום לכך. בכל אופן השיער נעשה דליל יותר אבל אין סכנה של התקרחות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בני האהוב שהשתנה לי לפני 5 שנים נוהג בכל ביקור אצלי בבית לקחת משהו , בשניות, בלי שארגיש חפץ, כמו פלאפון למשל. כשאני מבקשת שיחזיר הוא עונה בתום ועלבון שהוא לא לקח... היתכן ואינו זוכר? האם זה אקט "נקמה" "ענישה" ? ובכלל האם הוא מודע להתנהגויות מוזרות כגון זריקת שאריות אוכל ליד דלת השכנים וכד'. האם התופעה הזו מוכרת למישהו? אנא, ענו לי, אני ממש ממש רוצה להבין מה פה קורה פה... דור, מיקי, ד"ר הירש , אימהות, חולי סכיזופרניה - מצפה בקוצר רוח לתגובתכם.

היא אמא של... אני מכיר כמה וכמה חולי סכיזופרניה גם כאלה שהייתי מאושפז איתם, וגם כאלה שחיים בקהילה. ואפילו אותי איבחנו פעם כחולה בסכיזופרניה, אבל אני כנראה בי-פולר. בכל מקרה, ישנו המצב של פסיכוזה פעילה, שבו אתה לא ממש מודע לעצמך ולמעשים שאתה עושה, וגם לפעמים לא זוכר אותם ולכן גם לא אחראי מבחינה פלילית. וישנו המצב של רמיסיה, שבו אתה מודע למעשיך ואחראי להם, וגם אחראי מבחינה פלילית. באיזה מצב נמצא הבן שלך? זה לא לגמרי ברור ממה שכתבת. בברכה מיכאל

קיבלתי את תשובתך לדואר שלי אך היא לא מפורסמת באתר ואני משיבה לך. ראשית, תודה מאוד על תגובתך. הלוואי והייתי יודעת באיזה מצב הבן שלי. הוא אינו משתף אותי בשום דבר באשר למצבו, הרגשותיו, חוליו. הלכנו יחד לפסיכיאטר פעמים רבות, הוא אושפז לאיבחונים שאמרו שהוא אמור להיות במעקב פסיכיאטרי. קיבל כדורים , לקח, הפסיק, שינו סוגי כדורים. הכל לא עקבי מצידו. אבל...ההתנהגויות החריגות הללו חוזרות על עצמן מידיי שבועיים לערך ואני איני יודעת כיצד להתייחס אליהן. התגובה שלו תמיד : "אני לא זוכר שזה קרה..." היתכן?? זה מה שאני שואלת. גם אם יש שיחה ביננו לעיתים...היא מוזרה, מבולבלת, לא הגיונית ממש. זו לא צורת וסגנון ההבעה שלו המוכר מאז היותו ילד... הכל שונה ומוזר. הוא מוכר כחולה סכיזופרניה אבל ללא צורך באישפוז. הוא חי לבד בבית ומנסה מאוד להסתדר לבד. גם הגישה לכספים השתנתה לגמרי. אין לו גבולות כמו שהיו פעם. האם זה גם לא במודע?? אני חסרת אונים באשר להתייחסות ולתגובתיות מולו. מבקשת כיוון.

ד"ר הידש שמח שחזת. להלן תאור מצב .שאלת במדור אחר של הפורופ אך לא זכיתי למענה. אודה על התייחסותך, בעבר עזרת לי מאוד. אני בן 49 , נשוי ואב לשני ילדים. הבכור כיום חייל קרבי מצוי במצב של סכנה מתמדת ומבטע הדברים לא אפרט. לפני 10 עברתי תאונה אשר הותירה בי פגיעות פיזיות ונפשיות . לפגיעות הפיזיות השלכות תפקודיות עמן אני משתדל להתמודד. מאז התאונה אני סובל מחרדות, הפרעות שינה , דכאונות במינונים משתנים עם עליות ומודרות . על פי תגובות שאני מקבל מהסביבה הדבר אינו ניכר כלפי חוץ. אשתו די תומכת בי ומהווה מקור לשמירה על איזון פנימי שלו והתפקוד המשפחתי. איכות יחסי המין נפגעה - בעיקר בעתות לחץ אני מאבד את החשק המיני למרות שאיני סובל מבעיות אין אונות באופן אורגני, עד כמה שאני מבין את המצב (לא עברתי בירור רפואי ). כחלק מהשיקום , אני ממשיך לזרום עם החיים. מכורח הנסיבות אני לומד לתואר שני ולקחתי על עצמי תפקיד ניהולי בכיר ויוצא לי לעבוד מדי יות כ-12 שעות אני חש עייפות עצומה שמועצמת בגלל הפרעות שינה. כלפי חוץ הכל נהדר, אך אני חש שהלחץ הנפשי שמקורו גורמים פנימיים וחיצוניים משתלט עלי ואני קורס. בשבוע האחרון אני מתחיל לאבד את יכולת הריכוז שלי , היכולת לעבוד מידע באורח סביר ואיכות זכרון לטווח קצר. אני די מבוהל כי כלפי חוץ אני משתדל לשדר " עניינים כרגיל " האם התופעות האלה יתכן ומקורן בהפרעת חרדה או שמא אין לשלול .על הסף שמדובר בתהליך אורגני ? שבת שלום ותודה מראש דן

דן היקר, מדהים כמה הסיפור שלך דומה לשלי. אנו באותו הגיל, 2 ילדים, אותן תופעות. אלא שאני לאור הירידה בתפקוד והחרדות שיש עלי , החלטתי "להוריד פרופיל" ולוותר על המשימות הרבות שלקחתי על עצמי כי הרגשתי שאני לא עומדת בעומס הנפשי. לקחת על עצמך גם תפקיד ניהולי וגם לימודים - שזה יתר על המידה . תוריד מעצמך נטל ותראה שיהיה לך פחות קשה. לך יש ילד ב"קרבי" ולי יש ילד שחלה בסכיזופרניה - אין ספק שזה מעיק, מדאיג, מוסיף על החרדות, אני בתפקיד ניהולי ואני מתאמצת מאוד לשרוד ולתפקד ומשחקת עסקים כרגיל - זה שואב המון אנרגיות ומתיש בפני עצמו. לאור כל אלה, לאחרונה, אני מוצאת זמן לנוח קצת, לעסוק בדברים שמפרים אותי באנרגיות, אחרת אני יודעת ומרגישה שאתמוטט. אני לא מתעלמת מהתופעות שמסמנות לי "טרום קריסה" אבל גם לא נבהלת. אני מנסה להיות קשובה לגוף ולנפש - וךהתייחס בהתאם. פשוט מורידה אחריות - כדי לא להעמיס מידיי. אם אתה מרגיש שהלימודים מקשים ומכבידים - אולי תוותר ותשלב עבודה ועיסוקים מנוחתיים , מרפים. תוריד לחץ. האמן לי, זה מקל. אני מדברת מניסיון אישי דומה ביותר... בהצלחה !

לאפרת תודה על רבה על תמיכה והעידוד. במילותיך יש חום ואמפתיה .תודה. מקווה שתחול שינוי לטובה ושיפור בנסיבותך האישיות והמשפחתיות שתארת. להערכתי גישתך למצב נכונה .אבל אני שייך לדור שגדל על סטריאטיפ גברי נוקשה-לכן קשה לי לוותר לעצמי גם כשברור לי שאני מתקרב לתהום. בנוסף לכל זה אני פרפקציוניסט0 קללה בפני עצמה .דפוסים אלה משמרים את המצב. ככל הנראה , אני צריך להרחיב את אופקיי , לקחת את עצמי בידיים ולפרוץ את מעגל ההתמכרות לדפוסי התהנגות מזיקים בהם אני לכוד. שמתי לב שוונטילציה , דיבור על קשיי , מקל עלי , מצמצם את תחושת ההמצוקה ומאזן אותי רגשית גם מההיבט של הקלה בסמטומים שח חרדה .אומנם אני מוקף אנשים אבל מתקשה למצוא אדם שיקשיב לי הקשבה אמתפתית.כלומר איני רוצה להעמיס עוד על אשתי. וחברים, משפחה וקולגות לעבודה אינפ פנויים לתת לי את המענה לצורך זה . וגפ אני בעצם לא כל כך מעוניין להתטייר כחלש מול הסביבות האלה. העובדה שאני כותב בפורום הוא צעד גדול עבורי .הלוואי והייתי מוצא קבוצה תמיכה לאנשים במצבי ... ושוב תודה.

אני סובל מזה 3 שנים מהפרעות ותופעות סיפטומיות גופניות זה החל אצלי לאחר מות קרוב משפחה הפסיכיאטר זיהה אצלי תופעת חרדה עם אלמנט של דיכאון קל מאז החלפתי מספר תרופות ואני לא מרגיש הקלה בתופעות הפזיולוגיות כגון בחילות,כאבי ראש וחוסר אנרגיה כללי כיום אני נוטל אפקסור XR פעם ביום לדברי הפסיכיאטר עלי לנסות לקחת שני כדורים מזה ביחד ביום ואם זה לא יעזור אזי ניתן לנסות תרופה בשם סימבלטה לכשזאת תהיה בסל התרופות של מכבי מה דעתך בנושא?

לאייל בהחלט אפשר להגיע למינון של 300 מג' אפקסור כאשר מינונים נמוכים לא הספיקו. הצימבלטה הוכיחה את עצמה כטובה לתופעות גופניות הקשורות למצבים נפשיים ולכן יש הגיון לעבור אליה במידה והאפקסור לא יעזור. אבל נקווה שהאפקסור יפתור את הבעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על תשובתך יש לי שאלה נוספת-האם כוונתך שאפשר להגיע עם אפקסור xr למניון של עד 300 מ"ג ליום?ואם כן איך כדאי לחלק במהלך היום את נטילת הכדורים? כמו כן רציתי להוסיף שאני נוטל שני כדורי לוריוון ביום וכן חצי כדור זודורם בלילה. אני מאוד מבולבל מהשילובים של התרופות וכבר לא יודע מה גורם אצלי לתופעות הגופניות-עצם נטילת הכדורים או מצב המתח והחרדה שאני מצוי בו. אציין שעברתי את כל הבדיקות האפשריות על מנת לשלול המצאות בעיה אורגנית. כמו כן מספר תופעות של חרדה שהיו לי בתחילת הטיפול לפני כשלוש שנים(כגון בליעה המלווה בהרגשת גולה בגרון)עברו לי כבר בתחילת הטיפול.ובכל זאת כמו שאמרתי יש לי תופעות גופניות המקשות עלי בחיי היום יום.

שלום לך אני לוקחת ציפרלקס כבר חודש וחצי ורציתי לדעת אם אפשר לשתות אלכוהול אבל לא הרבה מותר? והמשקה רד בול אם אתה מכיר מותר לשתות? ועוד משהו רציתי אם אני יכולה לשתות אנטיביוטיקה שזה לפצעי בגרות בשם: minocycline מותר לקחת גם אם לוקחים ציפרלקס? תודה רבה לכל העונים

למיטל מינוציקלין מותר, אלכוהול-אסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני רופא משפחה ורציתי לשאול שאלה אולי מוזרה... אם אובחן דכאון והוחלט על מתן של תרופה מקבוצת SSRI, האם ניתן לתת שבועיים -שלושה ציפרלקס על מנת לקצר זמן עד להתחלה של תגובה קלינית בהנחה שציפרלקס הוא הכי ''מהיר'' ולאחר שיש כבר שיפור להעביר את החולה לSSRI אחר כמו רסיטל שהוא הרבה יותר זול אך יעיל כנראה לא פחות. כך החולה לא צריך לשלם כל חודש 100 שקל (לפחות בכללית מושלם זה המחיר לציפרלקס...) אלא רק 11 שקל (או משהו כזה) על רסיטל לחודש. יש חולים שבשבילם זה חסכון משמעותי וחבל לא לחשוב על זה לדעתי. האם מבחינה רפואית (פרמקולוגית) הרעיון מתקבל?

לגרי כמובן שלא נעשה מחקר כזה אבל מה שאתה מציע הוא בהחלט הגיוני. החומר הפעיל ברסיטל, ציפרמיל ובציפרלקס זהה לכן ההשפעה אמורה להיות זהה. בציפרלקס הוציאו חומר שנחשב ללא פעיל ויתכן שהוא משהה את תחילת הפעולה. לכן יש הגיון רב במה שאתה אומר, אבל אין מחקרים שבדקו נקודה זו. הייתי רק מחכה כחודשיים עד החלפה ולא מהר מדי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב האם זרעי פישתן עוזרים במצבי דיכאון וחרדה?

זרעי פשתה עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ו מעט אומגה 6 , טוענים שאומגה 3 עוזר לדיכאון.

אבקש לקבל את כתובת המייל שלך לגבי מישהי המתחזה כאן שנים ובפורומים אחרים בשלל כינויים ומחוללת שמות בכל מקום שדורכת כף רגלה. אתר תמיכה הדדית בהנהלתה של הרה נפגע ממנה עד היסוד, אתר נפגעות תמיכה מינית, אתר סקסולוגיה של דוקטור בירן וגם כאן היא מנסה לחבל באוירה וליצור עכירות בין המשתתפים ואינך מוחה בעדה. והכל למען טובת העניין וטובת המשתתפים כאן בפורום. תודה ושבת שלום

להילה את יכולה לכתוב הודעה כרגיל, כיוון שהפורום סגור אז אני קורא כל הודעה לפני שאני מעלה אותה. תכתבי רק בכותרת שאת מבקשת לא להעלות את ההודעה לפורום. אנחנו עברנו "טרור" כזה וזו הסיבה שהפורום כעת סגור ומתפקד. כל הזמן ישנן מחשבות מתי לחזור ולפתוח את הפורום וכמובן שחשוב שנדע דברים אלו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם... קודם כל תודה לתמימי על התגובה להודעה הקודמת, אני לוקח את מה שאת אומרת לי מאוד ברצינות, אבל אני מנסה לחשוב על הנושא גם בצורה ספקנית משהו. הפסיכולוגית שהמדריך שלי באנוש המליץ לי עליה התקשרה וקבעתי איתה לבסוף פגישה, אבל אני די בספק לגבי עד כמה אני צריך טיפול פסיכולוגי ועד כמה זה יעזור לי. המטרה שלי בטיפול היא די ברורה וכמעט פשטנית: להיות מאושר למרות שאני מאוזן. כלומר, להיות מאושר ולא להיות בהיפו-מאניה. זאת נשמעת מטרה מאוד הגיונית. האם אני מאושר כעת? לא. האם דווקא טיפול פסיכולוגי יגרום לי להיות יותר מאושר בזמן הקרוב, אני בספק רב. אני בספק, אבל אני מגיע בראש פתוח כדי לתת לזה צ'אנס. שלא תבינו לא נכון, אני ממש לא אומלל ואני גם לא בדיכאון....החיים שלי די סבירים, אבל מאושר? נו, באמת. השאלה היא האם אני יכול להיות מאושר ולא בהיפו-מאניה. האם אני מצפה ליותר מדי מהחיים? האם יש טעם לבקש אושר בעולם הזה? האם יש בכלל אושר? או כמו שאומרים הבודהיסטים העולם הזה הוא רק סבל. יש לי עכשיו די הרבה דברים שלא היו לי בעבר, עבודה שאני די מרוצה ממנה, אבל שאין בה אתגר אינטלקטואלי ויצירתי, אז אני קצת מתוסכל. אבל עם יד על הלב, לכמה אנשים בעולם יש עבודה עם אתגר אינטלקטואלי ויצירתי? יש לי זוגיות שאני די אמביוולנטי אליה כי אני לא מאוהב וגם כי אני לא רוצה להגדיר את עצמי כהומו. אבל כמה אנשים באמת מאוהבים? וכמה הומואים באמת שלמים עם עצמם? אולי אני לא צריך להשוות את עצמי לאנשים אחרים...אבל אם אין השוואה למה שיש לרוב המין האנושי, אני עלול לטפח שאיפות בלתי אפשריות. אם רוב האנשים לא מאושרים, ולא מסופקים...אז דווקא אני מתעקש שאני צריך להיות מאושר. ואולי זה פשוט מה שהחיים מציעים בסופו של דבר לאנשים מאוזנים תרופתית או באופן נורמלי? הרבה לחם שחור עם מדי פעם מעט פודינג קצפת כדי שנמשיך לחיות. באיזשהוא מובן אני חושב שדווקא בגלל שקל לי בחיים עכשיו, אני מרגיש לא מסופק כי אין אתגר. טוב, נו, עוד מעט מגיעה שעת הזיפרקסה. אתמול לא לקחתי תרופה, כי הייתי אצל החבר ושכחתי להביא איתי. אז נקח היום עשרה מ"ג ונלך לישון מוקדם. בברכה מיכאל(מיקי)

מיקי אני חושבת שאושר הוא דבר מאד נשגב בעולמנו ואולי לאור מצבנו. היפומאניה, מאניה דיכאון - קטבים שונים. מי באמת מאושר? אתה יודע כל פעם שאני מסיימת את החוג שלי במדיטציה יש לי בקשה אחת לבורא עולם והיא שלווה. אליה אני חותרת להגיע, התנודות האלו בחיים , הקונפליקט הפנימי, הריצה הזו בין השדים הטובים והרעים. מעיפים. מעייפים מאד. לכן גם לך אני מאחלת את השלווה הזו. רק טוב מיטל

מיקי יקר האושר הוא אפשרי ולגיטימי, אבל השאלה היא למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים אותו- בריאות? עושר? עבודה מעניינת? שלושה ילדים וכלב עם גינה? תקרא את הספר של הדאלי לאמה- אומנות האושר. הבודהיסטים לא אומרים שכל העולם הוא סבל. הם אומרים שצריך ללמוד להתייחס לסבל בשוויון נפש, כמו גם להנאה, ולדעת שהכל חולף, חוץ מהנשמה שהיא כמובן נצחית. התפיסה של הרוחניות ממלאת אותי בהמון אנרגיה. היכולת לראות את הטוב בכל דבר, וכל התנסות קשה היא מבחן ואתגר ושיעור. אשמח להמשיך להתפלסף בנושא אם תרצה. כרגע אני קצת ממהרת לבר מצווה של חברים. שבת שלום ורק טוב, תמי.

הי מיטל... רוצה ריגושים, רוצה כיף, רוצה להינות, רוצה לא להיות עייף כל הזמן ושלא יהיה לי חשק לכלום. רוצה לחשוב יש לי מה לתרום, ולא להרגיש שאני לא מועיל בכלום. לפני האישפוז הראשון שלי, אחרי שחזרתי מהודו, עסקתי ביוגה ומדיטציה באופן מטורף לגמרי, הייתי קם בארבע בבוקר ויושב שעתיים במדיטציה, אחרי זה הייתי עושה אימון יוגה, ובערב הייתי מסתכל בשמש בשקיעה במשך שעה. לא הצלחתי להשיג עבודה. לא היו לי קשרים חברתיים. לא הגעתי מכל זה לשלווה....הגעתי להרגשה שאני מואר ושאני חייב לשכנע את שאר בני האדם שגם הם מוארים. תראי, מיטל, אני יכול פשוט לקבל בשוויון נפש את האיזון הזה שמושג באמצעות התרופות. ואני יודע לצערי שאני כרגע לפחות תלוי בתרופות ואין לי כוונה לוותר עליהם כרגע. החייים שלי בסדר עכשיו, וזו תהיה שלווה ההשלמה הזו, אבל אני לא מסוגל, אני לא שלם עם עצמי. מובן מאליו שאני מדבר על עצמי בלבד, ואם השאיפה שלך היא שלווה, אני מאחל לך בכל ליבי שתשיגי את מה שאת רוצה. בכלל אני מצדיע לך שאת מסוגלת למרות הכל לעבוד עם אוכלסיה קשה, גם אני עבדתי עם אנשים בעלי פיגור שכלי וזה היה קשה לי מדי. כל הכבוד.. בברכה מיכאל

היי מיכאל, שמחתי לקרוא שאתה מתחיל טיפול פסיכולוגי, אני חושבת שזה יכול להיות מאוד יעיל ולעזור לך המון. אני שותפה מלאה לתחושה שלך, מין חוסר תקווה או שאיפה לגבי העתיד. לא דיכאון אלא חוסר יכולת להנות. אני לא מאמינה באושר. אי אפשר כל הזמן להיות מאושר. אני חושבת שישנם רגעים של אושר ולא אושר שהוא מתמשך. וזה לא פחות טוב. אני חושבת שאם יוצרים רגעים קטנים של דברים שאתה נהנה מהם , אז אפשר להרגיש טוב , או טוב יותר ואפילו "מאושר". כמה שתמלא את החיים שלך בדברים שאתה אוהב ככה יהיה לך טוב יותר . כבר מזמן הפסקתי לחפש אחרי האושר. זאת שאיפה לא מציאותית לדעתי. מקווה שתמצא את האושר שלך. בהצלחה בטיפול ואשמח לשמוע ממך חוויות טיפוליות. נעמה.

לדר' גיורא הידש שלום רב, ברצוני להתיעץ לגבי בני בן 29 הסובל מפיגור פסיכומוטורי והיפר אקטיבי בצורה חריגה ביותר, תסמונת fragil x , כמו כן התפרצויות זעם. לפני מס' שנים טופל ב: טגרטול, קלונקס, ריטלין, רידזין, וולפורל ואפילו ווליום. כל התרופות הנ"ל לא ייצבו אותו. לאחר תקופה ארוכה פנינו לרפואה אלטרנטיבית ואכן היה רגוע בהרבה למשך כ 4 שנים. כיום שוב יש מצב של ירידה (מצב בלתי נסבל ) . מבקשת עצה - האם קיימת תרופה כלשהי בכלל למצב זה? מודה לך מראש. סימה

סימה שלום !! לגבי התרופות אינני יכולה לענות לך משום שנראה כי ניסו מיצבים , והדבר לא עלה. אני עובדת עם אוכלוסיה כזו , כבר מעל לשנתיים , באופן מאד אינטינסיבי וצמוד. ולכן אני מכירה את העניין מקרוב, ואת תסמונת x השביר. אני חושבת שזה שיש רגרסיה לבנך במצבו כנראה זה על רקע נפשי , צריך למצוא את הסיבה לרגרסיה , האם הוא נמצא במסגרת כלשהי? במידה וכן תדרשי ממדרכיו , שיקבל נוסף לטיפול התרופתי גם שיחות שבועיות. יש לי חניך , שמצבו היה גרוע , הפסכיאטרית ניסתה את כל סוגי התרופות איתו , לפני כמה חודשים , התחלנו רספירדל ויש הטבה במצבו . כמובן כל מקרה לגופו . מאחלת רק טוב , ושיפור במצבו , מיטל

לסימה לצערי אין לי ניסיון אישי בתסמונת שציינת, באופן עקרוני כל התרופות שכתבת נראות מתאימות ולכן הייתי בודק את מה שעזר בעבר ומנסה לחזור אליו היום. ככלל עדיף תרופה אחת על פני שילוב של תרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

בעבר נטיתי למרוט שערות ראשי בערך בסביבות גיל 15 והיו נוצרים לי עיגולים קרחים בראש עכשיו ברוך השם זה עבר אך האם זה מעיד על מחלת נפש ומצריך טיפול של פסיכיאטר או מספיק פסיכולוג?

לאיריס אומנם מדובר בבעיה נפשית אבל אין מדובר במחלת נפש. כדי להמליץ על טיפול (שיחות או תרופות) כדאי לעבור אבחון מלא אצל פסיכיאטר שיעריך את מצבך הנוכחי ויציע אפשרויות טיפוליות. שבת שלום דר' גיורא הידש

זה מעיד על בעיה בשליטה על דחפים. יש אתר בעברית בנושא טריכוטילומניה- http://www.trichotilomania.info יש שם הרבה מידע. היעילות של הטיפול התרופתי בטריכוטילומניה איננה גבוהה. עיקר הטיפול הוא התנהגותי-קוגנטיבי.

אם משהו מכיר, אשמח לקבל המלצה על פסיכאטר באיזור הצפון - גליל מערבי, חיפה.. או באיזור המרכז- תל-אביב, איזור השרון תודה על העזרה המחפשת

מה דעתך על מי שמנהל כאן את הפורום? הוא צפוני לפי מה שכתוב כאן סתם חומר למחשבה

רשימת הפסיכיאטרים המובילים בארץ עפ"י עיתון מעריב: http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/680/254.html ללא ספק מס'1 בארץ הינו פרופסור אברהם וויצמן. מופיע ברשימה. עלות ביקור 1200 ש"ח אך שווה כל שקל. באיזור חיפה והצפון- פרופסור אהוד קליין. מופיע ברשימה.

אני ממליצה מאוד על ד"ר גד נשיא מהרצליה. הוא אדם מאוד ענוותן וכמו שהוא ענוותן כך הוא מקצועי. מקצועי מאוד! הוא ממש קולט אותך ויודע בדיוק איזה תרופה להתאים לך.

צהריים טובים. מישהו יודע איפה אפשר לאתר פסיכיאטר באיזור ראש פינה, קרית שמונה?

האם עלייה במשקל כתופעת לוואי של נטילת כדור פסיכאטרי נובעת מעלייה בתיאבון או משינוי בחילוף חומרים בגוף או מסיבה אחרת.. תודה, מיכלי

למיכלי תלוי איזו תרופה, ישנן תרופות שאינן גורמות לעליה במשקל. בכל אופן אם את מדברת על התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על הסרוטונין התשובה היא כן לשתי האפשרויות. גם עליה בתיאבון וגם ירידה מסויימת בקצב חילוף החומרים בגוף. שבת שלום דר' גיורא הידש

מה לגבי תרופות למאניה דיפרסיה והשמנה?

ד"ר הידש שלום, ברצוני לדעת האם ניתן לצאת ממצב של דיכאון שנמשך מס' חודשים + O.C.D ללא טיפול תרופתי,ורק ע"י טיפול התנהגותי-קוגנטיבי? בשל בעיה רפואית נמנע ממני המשך לקיחת התרופות(נטלתי לתקופה קצרה),ורציתי לדעת אם באמת יש סיכוי לצאת ממצב זה ללא טיפול תרופתי? (אומנם אסור לי לקחת את התרופות כעת,אך בנוסף אני גם מתנגדת נחרצות ללקיחתן, ולא אקח אותן שוב).

לל. טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהחלט הוכיח את עצמו כיעיל נגד דיכאון ובמניעה של התקפים חוזרים, כך שהתשובה לשאלתך היא כן. שבת שלום דר' גיורא הידש

הופתעתי למצוא באתר של אינטראקציות בין תרופות ומזון, שסיבים תזונתיים מתנגשים עם אנאפרניל. כלומר, מה שנחשב בריא לאחרים, ומעודדים צריכה שלו, אני צריכה להיזהר ? האם יש בזה משהו ? ומה זה תכלס אומר ?

לאנאפרניל יכולות להיות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות כולל עצירות. סיבים תזונתיים יכולים להאט את פעולת המעיים ולכן השילוב של שני הדברים יכול להעלות סבירות לעצירות. אקס-מן.

תיקון להודעה הקודמת: כנראה שסיבים תזונתיים דווקא מעודדים פעולת מעיים ולא להיפך. לפי זה, האינטראקציה יכולה להיות חיובית.

בשביל לקבל תגובה מקצועית תצרפי את המאמר שלך.

FOOD may interact with CLOMIPRAMINE HYDROCHLORIDE (in Anafranil, Clomipramine) Foods that have a high fiber content may interfere with the absorption of clomipramine from the stomach. As a result, less clomipramine would be available for the body to use AND blood levels could become too low. This could make the drug less effective. High fiber foods include fruits, vegetables, AND grains. Let your doctor know if you have recently changed your diet to include more high fiber foods while you are taking clomipramine. If the clomipramine does not seem to be working properly, it may be helpful to adjust your diet. You may want to ask your healthcare provider about this potential interaction if you think you are having problems. This interaction is poorly documented AND is considered moderate in severity

לפני חודש התחלתי עם אפקסור {אחרי 7 שנים עם סרוקסט שעזר באופן חלקי}. בשבוע ראשון כדור אחד של 37.5 מ"ג,אחרי זה 10 ימים עם 75 מ"ג מחולק לפעמיים ביום,לאחר מכן 10 ימים עם 112.5 מ"ג ביום מחולק לפעמיים ביום,ולפני יומיים העליתי מינון ל150 מ"ג{75 מ"ג בבוקר,75 מ"ג בערב}. לפני שבוע כשהייתי בקו"ח נתנו לי וונלה שהיא תרופה גנרית של אפקסור,שלשום התחלתי עם וונלה במקביל לעלייה במינון ל-150 מ"ג ביום,מאז עלייה בבחילות,בכאבי בטן,כאבי ראש סחרחורות,צריבה בבטן,חרדות. האם התופעות הללו שהתגברו נובעים ממעבר לוונלה או מעלייה במינון? {אציין שגם במינונים קודמים היו התופעות רק יותר חלשות} אשמח לקבל תשובות מדור ומהד"ר הידש

זה קשור כנראה לעליה במינון. יעבור לך עוד מס' ימים. כדאי להתמיד בטיפול כי זאת נחשבת לתרופה יעילה.

ליואב כנראה מדובר על תופעות של עליה במינון אבל שמעתי דברים כאלו במעבר לוונלה. יחד עם זאת אין זו סיבה להפסיק את הוונלה, התופעות יחלפו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני לוקחת טיפול תרופתי, פסקט וליניטין. חצי כדור פסקט בבוקר עם חצי כדור לניטין, בצהריים חצי כדור ליניטין, בלילה גם ליניטין. התרופה עזרה ושיפרה את המצב אך עדיין שי לי שילשולים ופחדים והקאות לפעמים, נידודי שינה. לדעתך המינון לא מספיק או התרופה לא מתאימה. עוד שאלה האם תרופות אלה ממכרות והופך הבן אדם להיות תלותי בהם? אשמח אם תענה לי בהקדם

לשושנה הטיפול המקובל של פקסט הוא כדור אחד ביום ואיני מאמין בטיפול ברמה נמוכה יותר. הפקסט אינו ממכר בעוד אשר הלניטין כן. שבת שלום דר' גיורא הידש

האימל שלי הוא [email protected]

אני חושב שזה רעיון מצויין, גם אני מעוניין להכיר בחורה לקשר -אני סובל מדיכאון ורוצה להכיר חברה לחיים לשיחות

שלום לדר הירש, הבת שלי בת 24 אובחנה ע"י שני רופאים כסכיזואפקטיב או סכיזופרניה. הטיפול התרופתי מרגיעה אותה מאוד והיא משתפת פעולה עם המטפלים שלה. מאחר ויש לה פוטנציאל גבוהה מאוד אני שואלת מה הסיכוי שלה להתמודד באופן עצמאי לבנות את עצמה ולבנות משפחה. האם היא תוכל ללדת? תודה מילי

למילי ההתבטאות של מחלת הסכיזופרניה מאוד רחבה. כלומר ישנם אנשים הנפגעים מאוד ותפקודם מוגבל ביותר וישנם רבים אשר חיים חיים רגילים בקהילה, עצמאיים מכל בחינה ואפילו ישנם כאלו ש"שכחו" שמשהו אבחן אותם כסובלים ממחלת הסכיזופרניה. כלומר התשובה היא מאוד אישית ואינדיווידואלית לבת שלך. באופן עקרוני בודאי שאין בעיה ללדת, השאלה היא רמת התפקוד והיכולת לגדל את הילדים. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר' גיורא הידש שלום! יש לי אח ואמא עם מחלת הסיכזופרניה. רציתי לדעת את סיכוי ילדי לקבל את המחלה. נודע לי שילד עם קרוב משפחה מדרגה שניה הסכוי שיקבל את המחלה היא כ- 3 אחוזים. האם זה שיש לי שני מקרים במשפחה מעלה את הסיכוי של ילדי ל-6 אחוז? תודה מראש.

לשרית לא, הסיכון לא עולה כי אין לך את הגנים של אחיך. כלומר רק אמך הייתה יכולה להעביר את הגנים של המחלה ואחיך לא נספר בחישוב הסטטיסטי. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב ברצוני לשאול שאלה בנושא המיני אני נכה צה"ל מבחינה נפשית על הפרעה סכיזואפקטיבית 50% לוקח תרופות באופן יומיומי של ליתיום דרלין וריספרדל לאחרונה התחתנתי והופיעה בעיה של הפין עומד ויורד תוך דקה כלומר אני מסיים מהר מידי מבלי שאישתי הצליחה לסיים בעיה זו לא היתה קיימת בעבר לפני שנישאנו שאלתי היא האם יש השפעה לתרופות על התפקוד המיני אודה לך מאוד על תשובה נ.ב. שכחתי לציין אני בן 27

שלום, באופן עקרוני התרופות עלולות להשפיע על התפקוד המיני אולם אם לא עשית שום שינוי תרופתי בתקופה של החתונה איני חושב שה"חשוד העקרי" הן התרופות. כלומר הייתי חושד בתרופות אלו היה שינוי תרופתי ובאותו הזמן גם שינוי בתפקוד המיני. לכן הייתי חושב קודם כל על סיבות פסיכולוגיות/זוגיות. פעמים רבות התרופות שציינת משהות את האורגזמה ולכן הן יעילות לטיפול בשפיכה מוקדמת ולא ההיפך. שבת שלום דר' גיורא הידש

הי לידיה גם אותי הסידרה מרתקת ואני גם מעורבת בה ורואה בה הרבה חלקים של הטיפול שלי. כתבתי כאן בפורום כמה פעמים על מערכת היחסים שלי עם המטפל שלי והבלגן בטיפול, ובגלל זה הטיפול של נעמה מדבר אלי. הפנטזיה שלי וההתאהבות במטפל לקחו לי הרבה אנרגיה וגם אני כמוה רציתי לעזוב את הטיפול בגלל זה. אני גם קינאתי בה שהיה לה אומץ לעזוב אותו ושהיא אמרה לו את כל מה שהיא מרגישה. אבל ראובן התנהג כמו בן טיפשעשרה מאוהב שאיבד את הראש לגמרי. זה משהו אחד שבפגישה עם גילה הוא הודה באהבה לנעמה, אבל כשהוא הפיל את זה עליה אחרי ההתקף לב של אבא שלה זה חסר אחריות מצידו. אני לא יודעת איזה יעוץ פסיכולוגי הסידרה קיבלה אבל איך אפשר להגיד למטופלת "אני אוהב אותך ותאמיני לי שאני רוצה לשכב איתך"? היא צריכה לטפל בו או הוא בה? ההודאה שלו שהאהבה אליה מוציאה אותו מדעתו לא יכולה ליפול על נעמה אפילו שהוא סובל מזה ומתייסר מזה. אני חושבת שיש בסידרה הרבה אמת אבל צריך לזכור שהיא סדרת טלויזיה שהמטרה שלה זה רייטינג וצריך לראות אותה כמשהו כזה. מיקי

ראובן הודה בפני נעמה שהוא מאוהב בה ורוצה אותה, אך לא אמר במפורש שהוא רוצה לשכב איתה. בכל מקרה, ברגע שהוא העמיד את עצמו כשווה מולה, כלומר, הוא מאוהב בה כמו שהיא מאוהבת בו, הוא למעשה ביטל את האפשרות להיות המטפל שלה. אין כאן יותר מטפל ומטופלת, אלא שני אנשים מבוגרים שמאוהבים זה בזה. אולי זאת היתה הדרך שלו לסיים את הטיפול, ע"י הווידוי הנ"ל, כי ברור שהטיפול הסתיים יחד עם הווידוי. לגבי מימוש האהבה ביניהם- עפ"י חוק העונשין בארץ יש תקופת צינון של 3 שנים. נראה אותם מתאפקים 3 שנים כאשר הם מאוהבים זה בזה. להתאפק תקופה כ"כ ארוכה זאת משימה לא פשוטה, אך זאת חובתו החוקית בתור המטפל שלה עד לא מזמן....

הי דור האם אתה חושב שהמצב העדיף היה שראובן יטפל בעצמו עם גילה ויסתיר מנעמה את הרגשות כלפיה? רק כדי להמשיך לטפל בה? האם בכל מקרה ובכל מצב לא יתכן שהוא באמת מאוהב בה והיא באמת מאוהבת בו ויש כאן עיוות של החוק? אתה צודק, לפעמים אי אפשר להתאפק ולפעמים האהבה גדולה ועצומה אבל איך אפשר לא לעבור על החוק כשהחוק כל כך מקשה? האם אין כאן עוול לשני הצדדים? ראובן הודה גם בפני גילה ואמר שלא מעניין אותו מה המחיר ועד כדי כך הוא מאוהב בה. האם החוק לא מחמיר מדי ולא קשה מדי? נעמה היא אשה בוגרת וראובן הוא אדם בוגר, כתבת בעצמך שמדובר על שני אנשים מבוןגרים שמאוהבים וברור שהם לא יכולים להתאפק. האם זה הוגן לקחת משני אנשים מבוגרים את זכות הבחירה על חיי האהבה שלהם? אני שמחה על הדיון הזה ואשמח לשמוע דעות נוספות, דר' הידש, מה שלומך? הרבה זמן לא כתבתי כאן, אבל הכל נשאר אותו הדבר... רווית

שלום לכולם. רציתי לדעת איזה כדור יכול להוות תחליף לליתיום אחרי שעל פי בדיקת דם החליטו שהכדור לא מתאים?

מלבד ליתיום קיימות עוד שתי אופציות לטיפול במחלה ביפולרית (מניה דפרסיה): 1. תרופה אנטי-פסיכוטית אטיפית- זיפרקסה, ריספרידל, סרוקוול. 2. תרופה אנטי-אפילפטית- טגרטול, דפלפט, למיקטל.

לעדי תודה לדור ודבריו מדוייקים. כל התרופות הללו הן מייצבות מצב רוח (מלשון יציב). שבת שלום דר' גיורא הידש

האם ניתן ליטול ציפרלקס, בשעת הצורך? נגיד ביום של אירוע חשוב, אני כבר 3 חודשים, ללא תרופות, נטלתי ציפרלקס בעבר 3 וחצי שנים והפסקתי. השאלה האם ניתן לקחת באופן לא קבוע? ואם לא, למה לא?

למיכל לכדור ציפרלקס אחד אין כל השפעה ולכן אין מקום ליטול את התרופה באופן לא קבוע אלא רק באופן קבוע. כידוע ההשפעה החיובית מתחילה אחרי שבועיים שלושה של נטילה ובהתחלה סובלים רק מתופעות הלוואי... שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, דר, אני בת 30 נטלתי בערך 3 וחצי שנים ציפרלקס ולפני פקסט, עקב חרדות וחוסר תפקוד... הפסקתי לפני כ 3 חודשים, הורדתי את המינון, והפסקתי. כי חשבתי שהבנתי מה שורש הבעיה שלי, ואכן הבנתי, לאחר שהפסקתי, כי גם התלות בכדורים...התחלתי להתשמש בויטמינים...וגם בזה הרגשתי שאני נהית תלותית, ולכן הפסקתי עם הכל, וכעת בלי שום עזרה, אני כמובן "מתפזרת" ולא מתפקדת, אני כבר לא מתרגשת מזה כמו שהתרגשתי, אבל חשבתי לחזור לקחת ציפרלקס, למרות כל התופעות של השמנה...ועייפות גדולה. לא הצלחתי להשאר באותו מקום עבודה מאז השחרור מהצבא, 10 שנים, והיום בטח שקשה לי למצוא עבודה, אני באה לראיונות, וחווה חרדות וזה מדכא, ואני גם מתייאשת כבר, אז לשאלה, היית ממליץ לחזור לקחת כדורים?

למיכל בדרך כלל כאשר ישנה פגיעה בתפקוד (בעבודה או בבית) אני ממליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם שיחות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב. אני סובלת מדיכאון קל וחרדות. טופלתי במשך 9 חודשים בשילוב של תרופות שעזר לי נורא והביא אותי עד לפני חודש וחצי למצב מדהים. אחרי 9 החודשים החלטתי ביחד עם הרופא להפסיק בהדרגה ולכן ירדתי סופית מהתרופות לפני חודשיים, ואז מסיבה לא ברורהף אחרי שבועיים בלי כדורים כלל הבעיה חזרה... אני נורא מתוסכלת ורוצה לשאול מהם הסיכויים שלא אגיב שוב לתרופות שכבר עזרו לי בעבר. אני רוצה לציין 2 דברים: 1. חזרתי לתרופות לאחר שבועיים שהפסקתי איתם לחלוטין(במשך 2 חודשים ירדתי במינון עד למינון של רבע כדור מרוניל 75 מ"ג). 2. התרופות שנטלתי ואני נוטלת גם היום הם: מרוניל 225 מ"ג ס.ר, ליתיום 600 מ"ג (לפני יומיים עליתי ל 900 מ"ג), לוסטרל 50 מ"ג (לפני יומיים עליתי ל - 100 מ"ג ליום). כרגע אני במינון שציינתי 4 שבועות בדיוק היום(אם לא מחשיבים את ההתחלה שבשבועיים הראשונים נטלתי 75 מ"ג מרוניל ו - 50 מ"ג לוסטרל). הפחד שלי הוא שהתרופות לא יעזרו לי שוב...אני כבר 4 שבועות במינון שעזר בעבר ואין עוד כלום..

תחכי עוד 4 שבועות- לפעמים לוקח זמן עד שזה משפיע שוב. בנוסף, לשלב טיפול פסיכולוגי, אשר יעזור לך גם לטווח הארוך. חרדה עשויה להיות מחלה עקשנית אשר דורשת טיפול לתקופות ממושכות.

לשירן לעתים בפעם השניה התגובה יותר איטית אבל לא תמיד כנראה שאין ברירה אלא לחכות. עבור דיכאון קל כפי שכתבת זה טיפול מאוד מכובד... שבת שלום דר' גיורא הידש

מהו המינון המקסימלי לציפרלקס ? היום אני לוקחת כדור 1 (10 מג') ומאחר ואין הטבה משמעותית, הפסיכיאטר הורה לי לעלות ל 1.5 ואולי אפילו 2 כדורים. בעבר קראתי שהמינון המקסימלי לכדור זה הוא 20 מג', אך הפסיכיאר אמר לי שניתן להגיע גם ל 30 מ"ג ול 40 מ"ג במידת הצורך. מה נכון ?

לנועה לציפרלקס אין תופעות לוואי מסוכנות כך שאפשר לעלות במינון בלי שנגרמים נזקים. בהפרעה אובססיבית מקובל לעלות גם ל 40 מג' אבל לא מעל זה. לדעתי אין שום מחקר שמעיד שמינון גבוה יותר של ציפרלקס יעיל יותר מכדור אחד של 10 מג'. לעתים אפשר לנסות לעלות לשני כדורים כדי לקבל תגובה כאשר האדם לא מגיב לכדור אחד אבל אני מעדיף להחליף תרופה אם אין תגובה לכדור אחד. אבל ישנן גישות שונות בנושא זה. שבת שלום דר' גיורא הידש

קרובת משפחה אובחנה כ - MDD, מהי אבחנה זו? באיזו מחלה מדובר?

לתמרה, MDD זה מה שנקרא הפרעת דיכאון מג'ורי. אני לא מבינה גדולה בעניין, אבל מצאתי לך כתבה שמדברת גם על הפרעה זו: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3756/xCT/230 מכאן תוכלי אולי להמשיך לחפש בגוגל לפי המונחים הבאים - Major Depressive Disorder דיכאון רבא/מג'ורי הפרעת דיכאון מג'ורי יום טוב, אני.

מדובר בדיכאון- MAJOR DEPRESSION DISORDER

MAJOR DEPRESSIVE DISORDER = MDD - מדובר בדכאון

בלי לראות מה כתבו כבר קודמהם. לסיכום, הפרס יעבור לשבוע הבא....

לדר' הידש לקחתי במשך שלוש שנים לערך ציפרמיל עם תופעות לואי של השמנה ועצבים קשים. אל הכדור הגעתי אחרי נסיונות בסרוקסט, אפקטין שלא התאימו וגרמו לבכי בלתי נישלט. כמו כן אומגה 3 גרם גם לתופעות הנ"ל. את הציפרמיל הפסקתי לפני שנתיים ושרדתי ללא כדורים, היום אני מרגישה מעט לא טוב ונתנו לי ציפרלקס שתופעות הלואי שלו אחרי 5 ימי שימוש בתוספת התופעות המקובלות (של יובש, בחילות, שינה) והספציפיות שלי שהם כאבים בדליות הרגליים זאת בתוספת עצבים שלא היו עם הקפצת רגל חוזרת. מבקשת את דעתך על כך מה עלי לעשות, הרופא אמר שזה בסדר אבל קשה לי מאוד! תודה על התייחסותך

לאפרת אכן יתכן שמדובר על התופעות המעוררות של הציפרלקס, לא שמעתי על כאבים בדליות אבל יתכנו כאבי רגליים, נקווה שהתופעות יחלפו עם ההסתגלות לתרופה. החומר הפעיל בציפרלקס זהה לחומר הפעיל שבציפרמיל כך שאת מכירה את התרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש

גם לי היו כאבים ברגליים. הרופא שלי אמר לי שלא נראה לו שזה קשור. אבל לדעתי זה כן קשור לתרופה ציפרלקס. בכל אופן, זה עבר אחרי כמה זמן...

אני בצומת דרכים. בשבוע הבא יש לי פגישה עם פסיכיאטר חדש. עזבתי את הרופאה שלי שדגלה בסימום וסיממה אותי 10 שנים (אני עזרתי לה בהתלהבות וכל הזמן הגדלתי מינונים בגלל טרואמה שלא ארדם)אני בשלבי התפכחות מקלופיקסול ואיטומין ודברים מדהימים ונפלאים קורים לי. אבל זה גם מפחיד, להפגש עם חיה שאין לה חומה\מחסום\סימום במוח. רציתי לדעת אם יש מחקרים שאפשר להפנות אותי אליהם לגבי שינויים הורמנליים ומחלות נפש, כי את המחלה קיבלתי מלידה, כל נסיונות ההתאבדות שלי היו בזמן שהייתי במחזור החודשי, ובכלל כשאני במחזור אני קצת מעורערת. ונראה לי שכבר אין תקווה לבעייה החמורה מכל- 3 קופסאות סיגריות ביום. רופאה של רפואה משלימה ממכבי אמרה לי פעם שאני מאזנת את עצמי עם הסיגריות לכן שום טיפול גמילה לא יעזור, וניסיתי הכל- זייבן, סדנא, ניקורט, כוח רצון. אודה אם אקבל התייחסות לשלושת הנושאים הללו מדור, ד"ר הידש ובמיוחד ממכם הממשתתפים בפורום. תודה

1. לפי מחקרים, עישון סיגריות נמצא בעל קשר לשימוש במינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. הסיבה היא שעישון מגדיל את פירוק התרופות בגוף ומגביר את קצב סילוקן מהגוף. בנוסף לכך, עישון סיגריות מביא לירידה בתופעות לוואי תנועתיות בעלות מאפיינים פרקינסוניים. הדבר קשור בכך שניקוטין מפעיל קולטנים של דופמין, אשר חסימתם על ידי תרופות אנטי פסיכוטיות, גורמת לתופעות לוואי אלו. לכן, אם הפסקת לקחת תרופות אנטי- פסיכוטיות הרי שסיכוייך להיגמל מעישון סיגריות יותר גבוהים. 2. תצטרכי לשקול עם הפסיכיאטר החדש את הצורך בתרופות, עפ"י מצבך הרפואי והנפשי. ניתן לטפל בתרופה אנטי פסיכוטית מהדור החדש. הכוונה לאחת מהתרופות הבאות- ריספרידל, סרוקוול, גאודון, זיפרקסה, סוליאן. התרופות קלופיקסול ואיטומין הן מהדור הישן ויש להן בד"כ יותר תופעות לוואי. לכן, כדאי בפגישה עם הפסיכיאטר לדרוש תרופה מהדור החדש, במידה ותחליטו שיש צורך בטיפול תרופתי. הוספת זייבן גם אפשרית, אם יש לך מוטיבציה להיגמל. 3. הנושא של שינויים הורמונליים אצל נשים ושינויים במצבי רוח הוא נושא מוכר בפסיכיאטריה וגניקולוגיה. הפסיכיאטרית ד"ר ציפי דולב כתבה על כך ספר שנקרא "נשים, הורמונים ומצבי רוח". ישנם רופאים שנותנים טיפול הורמונלי בכאלה מצבים.

תודה לדור שבת שלום דר' גיורא הידש

אני שמחה לראות שחזרת דר' הירש והפורום ממשיך כסידרו. איבדתי את הקשר עימכם בימים האחרונים וחסרתם לי מאוד. ולביתי היקרה בת ה-18 שכבר 3 חודשים מאובחנת כחולה במניה דיפרסיה ועדין אינה מאוזנת. טופלה בליתיום ופריזמה והופיעו שוב סימנים מאנים, הופסקה הפריזמה ובמינון של 1050 מג' ליתיום רמת הליתיום בדם היתה 0.47 והומלץ להעלות ל1200 מג' ליום. המאניה לא נרגעה והוסיפו לה זיפרקסה 5 מג'. היא נרגעה די מהר והיתה במצב רוח יציב מס' ימים אך שקעה שוב בדכאון. בהתיעצות עם הרופא המטפל המליץ לנסות 1500 מג' ליתיום ולבצע בדיקת דם ואז להחליט אם לשנות לתרופה מייצבת אחרת. ממעקב שערכנו על בדיקות הליתיום נראה שהרמה הגבוהה ביותר 0.74 הושגה כשנטלה 600 מג' ליתיום 1 פריזמה ו 0.5 מג' ריספרדל . גם אז אחרי שבועיים שקעה בדכאון. מה דעתכם? האם יש טעם להמשיך עם הליתיום או שאנו מבזבזים זמן יקר? מצפה לתגובותיכם, aviva

אני שנים לא התאזנתי, עד שעברתי לטיפול בטגרטול. זה מיועד למי שלא מגיב לליתיום.

לאביבה אכן קשה לפסול את הליטיום עד שאין רמה תקינה בדם (מעל 0.8 ומתחת ל 1.2), יחד עם זאת תמיד עדיף תרופה אחת על פני שילוב של תרופות. בין נוגדות הדיכאון עדיפה הלוסטרל שאינה גורמת לפעילות יתר. לי יש ניסיון מצויין עם זיפרקסה כמאזנת, אבל זה ניסיוני האישי. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על השיתוף, אנו מתחילים להבין שהאיזון הוא מורכב ,אך עדיין מקווים שנגיע אליו בקרוב. האם במהלך תקופה ארוכה זו ניסית תרופות אחרות? והאם הצלחת לתפקד בחיי היומיום? לפי השתתפותך בפורום אני רואה שאת ניצבת לפני פרשת דרכים, אז שיהיה בהצלחה . aviva

שלום לכולם תודה לנינה על התגובה. לא הודיתי לך....לשינה המרובה שלי יכול להיות פתרון די פשוט, אני יכול לבחור לקום יותר מוקדם, היום אבא שלי העיר אותי בעשר בבוקר, והיה לי מה לעשות עם הזמן הזה. בכל מקרה, אני שוקל עכשיו ללכת לטיפול פסיכולוגי באופן פרטי, אחרי שהטיפול הציבורי שלי הופסק בצורה די לא נעימה. האם אתן חושבות שטיפול כזה יכול לעזור לי? המדריך שלי במועדון למשוגעים לשעבר, אמר לי שהוא חושב שזה ממש יכול לעזור לי, כי אני מילולי ואינטילגנטי. הוא גם אמר שבזמן האחרון אני נראה לו די מבואס. מה שדי נכון, כפי שאתם יודעים. למרות שיש לי בחודש האחרון קשר רומנטי, שזה קצת עוזר, אבל לא הרבה. המדריך, שהוא גם פסיכולוג בהכשרתו, אמר שהמטרה של טיפול פסיכולוגי היא להרגיש יותר טוב. אני משום מה מרגיש שאין סיכוי שאני ארגיש יותר טוב, שהאיזון הזה החזיר אותי למעין מצב כרוני, שאין ממנו מפלט. שראיית העולם המלנכולית שלי היא פשוט מי שאני. אולי זה מגוחך, כי אין ספק שאני מרגיש הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי לפני ארבעה חודשים כשניסיתי להתאבד, למרות שאני עדיין קצת חושב שהיה עדיף למות וזהו. לא איכפת לי למות מחר באופן טבעי...אני כותב את זה רק כדי להגיד שאני יכול להרגיש יותר טוב. בכל מקרה, המדריך שלי המליץ על איזו פסיכולוגית, ולא הצלחתי ליצור איתה קשר, אז חשבתי שאולי אני יכול להתיעץ גם איתכם? קודם כל האם אתם חושבים שכדאי לי ללכת לטיפול פרטי (אין לי בעיה לממן את הטיפול) האם אתן חושבות שיש בזה טעם? ושנית, אם מישהו מכיר פסיכולוגית טובה ולא מאוד יקרה (החלטתי שאני מעונין באשה) בירושלים? אני יודע שאסור לפרסם בפורום, אבל פרסמתי את האי-מייל שלי ואודה מאוד למישהו שמכיר שיוכל לעזור לי ולתת המלצה על פסיכולוגית. זהו... לילה טוב מיכאל(מיקי)

היי מיקי לצערי אני לא מכירה פסיכולוגיות מאזור ירושלים. אני מסכימה עם המדריך שלך באנוש שאתה יכול להיעזר מטיפול פסיכולוגי ואישה זה מצויין כי זה כמו אמא ואנחנו צריכים לפעמים איזו אמא כזו שתאמין תעודד ותקבל אותנו כמו שאנחנו. בטח שאתה יכול להרגיש טוב יותר ובטח שאתה יכול להיעזר מקשר, אתה באמת יוצר קשר טוב ומגיע לעומקים של תובנות, מטופל שהרבה פסיכולוגים ירצו לטפל בו... אז בהצלחה, מיקי, מקווה שתמצא מישהי טובה, ואתה מוזמן לשתף אותנו באיך הולך. שיחות על טיפול הן שיחות מאד מעניינות. תרגיש טוב ותהיה בקשר. תמי.

זאת אומרת שאחרי שמפסיקים תרופות ssri הסרוטונין יכול גם לעלות בהדרגה באופן טבעי? ואם כן כמה זמן עשוי לקחת? האם ישנה סערת רגשות, שאינה מוגדרת דיכאון?

למירי כנראה שישנה אי הבנה. בזמן הטיפול עם נוגדי הדיכאון הסרוטונין גבוה ויורד עם סיום הטיפול. בזמן הירידה עד לאזון הרגיל עלולות להיות תחושות שונות של סיום הטיפול. בהמשך רמת הסרוטונין תקינה וגם מצב הרוח. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי בעיה אני לא מסוגל לעבוד לא מסוגל ללמוד נשרתי מהבית ספר לקראת החודשים האחרונים של השנה י"ב כי לא הייתי מסוגל בכלל ללמוד כיום אני נמצא רק בבית קראתי קצת על הנושא וגיליתי שקוראים לזה הבפרניה שזה סעעף נוסף במחלת הזכיזופרניה האם זה נכון ואם כן איך מטפים בזה בלי תרופות ואם זה לא זה אז מה הבעיה תודה

שלום ישנו סוג של סכיזופרניה שנקרא סכיזופרניה הבפרנית, אבל עדיף שלא תאבחן את עצמך ותחזור לטיפול של הפסיכיאטר ואם יש צורך אז לטיפול התרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום!מיצטערת שההודעה קצת ארוכה,שמי לימור אני בת 27 ואני נשואה 5 שנים.במשך שלוש וחצי שנים עברתי טיפולי הפריות קשןת ומייגעות,ניקלטתי להריון בהפרייה ה-6 ומיפה החלו כל הבעיות.כל ההריון הייתי מרותקת למיטה אצל אימי מכיוון שההריון היה לי מאוד קשה,במקביל הפסקתי את עבודתי,לצערי הרב ההריון לא היסתיים בטוב,בחודש השביעי אושפזתי עם תיסבוכת מי שפיר ובוצעה לי לידה מוקדמת ללא תינוקת חייה.עברתי את כל "החוויה" של הלידה(צירים,ירידת מים,ובעיקר ציפייה לתינוקת שבאה לאחר תקופה לא קלה.)התינוקת נולדה וכל זה לא ידעתי שהיא איננה בחיים וגם איש לא העז לספר לי אפילו לא הצוות הרפואי.עם כל זה עוד שמו לי אותה על הבטן למיספר שניות שנימשכו כמו נצח.לשאלתי למה התינןקת איננה בוכה כנהוג המציאו לי תרוצים.מייד נילקחתי לחדר הניתוח מכייוון שהייתי בסכנת חיים ואיבדתי את הכרתי כי השיליה נישארה ביפנים ועטפה לי את הריאות.אנסה לקצר.לאחר שגיליתי שילדתי איננה בחיים לקיתי בטראומה ובדיכאון חזק,שבעיקבותיו הייתי מאושפזת בשני בתי חולים פסיכיאטריים.הריאשון לא עזר וניגשתי באופן פרטי לשני שהוחלט לאשפז אותי.עברתי אינספור כדורים שלא התאימו לי לבסוף ביצעו לי מכות חשמל לראש שתודה לאל זה הדבר היחיד שהחזיר אותי לחיים.שוחררתי לביתי והתחלתי אט אט לחזור לחיים.תיפקדתי בבית,צחקתי,יצאתי,נהנתי,מידי פעם היו לי גלים והתקפות של בכי והיסטרייה אבל,לאחר תקופה זה עבר.ליפני 5 חודשים ניקלטתי להריון שוב הפעם באופן טיבעי ללא טיפולים,אך,גם את ההריון הזה הורידו בחודש 3 מכיוון שלא נימצא דופק.לקחתי את זה לא הכי קיצוני מכיוון שהיסתכלתי על חצי הכוס המלאה שאני יכולה להיקלט באופן טיבעי.ליפני יומיים התחלתי שוב להרגיש לא טוב סתם ללא שום סיבה,הלחצים בראש,הפחדים מהמחלה שחלילה לא תחזור,והלחצים בחזה.אינני רוצה את המחלה שוב, היסתדרתי יפה בילעדיה זו מחלה רעה מאוד שאני מעדיפה לוותר על יד ולא אותה.*יש לציין כי אינני במעקב רפואי בבריאות הנפש,מכיוון שאני נורא מפוחדת ללכת לשם,כמו כן הפסקתי את הכדורים על דעת עצמי במשך 5 חודשים והיסתדרתי יופי.אגב,ליפני ההריון הריאשון עבדתי בעבודה נורא מכובדת,וכיום אני עברתי קורס וכרגע אני בבית.מידי פעם אני מרגישה תחושה של ריקנות בחיי ושנהייתי אישה אחרת לגמרי.היום לקחתי כדור הרגעה על בסיס טיבעי ששמו:"קלמנרבין ".והוקל לי במיקצת.אני פונה אליך בבקשת עזרה מה עלי לעשות ביכדי שהתופעות יעלמו?אני נורא מפחדת מהמחלה הזו ואני לא כל-כך רוצה לחזור לכדורים.חשבתי על דיקור סיני האים זה עוזר מבחינה נפשית ומה דעתך על מצבי. אני רןצה להמשיך בחיי שיגרה וליבנות חיי מישפחה,יש מצב שהמחלה הזו תעלם לנצח?ושוב סליחה על המיכתב הארוך.

ללימור צר לי על הדברים הקשים שעברת ואני מקווה שבקרוב תכנסי להריון ויוולד לך ילד בריא. מהבחינה הרפואית מדובר על מצב נפשי שהוא תוצאה של סיבות ברורות שיתכן מאוד שכל אדם במקומך היה מגיב עם דיכאון. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לחזק אותך ולתת לך כוחות כדי להתמודד עם הציפיה לכניסה להריון וההריון הבא. הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא להגיע לשיחות-פסיכותרפיה כדי לעבד את הדברים שעברת וגם לשפר את המצב הנפשי הנוכחי. במידה וקשה לך להגיע למרפאה לבריאות הנפש אפשר לנסות להחליף את המרפאה, אולי בבית חולים כללי הקרוב לאזור מגוריך ישנה מרפאה פסיכיאטרית? אולי ישנה מרפאה של קופת חולים או רופא עצמאי (מכבי, מאוחדת) אשר יכול לתת את השירות מבלי להגיע למרפאה? בכל אופן הדבר החשוב הוא להגיע למסגרת של שיחות-פסיכותרפיה וכנראה גם להמשיך בכל זאת בטיפול תרופתי כדי למנוע מצבים של דיכאון בעתיד. כל טוב דר' גיורא הידש

עד כמה חודשיים אפשר להשתמש בתרופה הזו?

לאסף הטיפול המינימלי הוא מספר חודשים לקראת שנה. אין הגבלה לגבי הגבול העליון של משך הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

אז ככה הייתי אתמול אצל הרופא שלי והוא החליט שנרד למאה חמישים ואחד קלונקס (מאה חמישים מרוניל). אני נוטלת בבוקר ובצהרים אבל מה לדעתך אתה חושב לא כדאי לקחת בבוקר אפס וחצי קלונקס ומרוניל שבעים וחמש ובערב את השאר המרוניל שבעים וחמש והקלונקס אפס וחצי. כדי לא להיות עייפה במהלך היום כי אני כבר לא זקוקה לשינת צהרים מאז שירדתי\ במינון. תודה על העיצה גלית

לגלית כיון שהמרוניל פעיל 24 שעות אין חשיבות לזמני הנטילה והחלוקה במשך היום. כך שאת בהחלט יכולה לנסות זמנים אחרים של נטילה ולראות את ההשפעה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש