פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/11/2005 | 16:48 | מאת: שמואל

שלום רב ד"ר קראתי בעלון שיש לקחת כדור פלוטין נוסף רק לאחר 6 שעות. בעבר הייתי לוקח שני כדורים בבת אחת תקופת מה. היום אני לוקח את הכדור השני כ-4 שעות לאחר הראשון. האם זה תקין? בתודה שמואל

02/11/2005 | 17:20 | מאת: מיכל

כן. משך ההשפעה: 6-3 שעות אפשר בהתחלה כל 4-3 שעות, ולאחר מכן לפי הצורך האינדיבידואלי. תרגישי טוב מיכל

02/11/2005 | 17:29 | מאת: דור

40 מ"ג נחשב למינון בינוני ואין בעיה לקחת את כולו במנה אחת.

02/11/2005 | 18:13 | מאת: מיכל

הערה קטנה, אם כבר אז עד מינון מירבי של 80 מ"ג ליום.2-1 ביום

02/11/2005 | 16:38 | מאת: יוני ליברמן

לעיתים קרובות אני מרגיש חוסר שקט ברגליים (בשוקיים) וזה ממש מציק ממה זה נובע? ומה הטיפול המומלץ? אני מטבעי לא שקט,עם מחשבות כפייתיות.

ליוני עלולות להיות לכך סיבות רבות וצריך להגיע לאבחון, כמובן שהדבר הראשון שצריך לבחון הוא חרדה או הפרעת קשב וריכוז מילדות, אבל בהחלט יש סיבות רבות לאי שקט ברגליים (תופעה נורמלית בגיל ההתבגרות). כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 14:55 | מאת: נולי

שלום רב למשתתפי הפורום ביקרתי אצל פסיכיאטר מאוד נחמד. לאחר שפירטתי את עינייני בפניו, הוא רשם לי מרשם לסרוקסט. קראתי קצת אודות התרופה ברשת ולמדתי שזו התרופה מקבוצת ssri שהכי גורמת להשמנה מכולן, כתופעת לוואי.קראתי דיווחים של אנשים שהשמינו מספר קילוגרמים רב בעקבות השימוש בתרופה. השמנה בשבילי זו סיבה בפני עצמה לדיכאון ! אני משתדלת לא להיכנס ללחץ מהאינפורמציה הזו, אבל זו סוגייה מאוד קריטית מבחינתי. אני מאוד מקפידה על משקל תקין, סופרת קלוריות, המשקל זה issue מבחינתי ! ואני לא בטוחה שאני מבינה נכון מה המשמעות של "סרוקסט גורם להשמנה"... איך בדיוק? האם התאבון גובר והכמיהה לפחממות גוברת (גם ככה יש לי כמיהה לפחמימות) ובעצם אוכלים יותר ולכן משמינים? או שמשהו בכימיה של הכדור גורם להשמנה בלי קשר למה שאוכלים ? האם אני יכולה "לשלוט" בהשמנה הזו ? יש סיכוי שהיא בכלל לא תגיע ? אני מאוד רוצה להבין ... אני אמורה להתחיל לקחת מחר. אודה לכם על התייחסותכם. תודה מראש נולי

02/11/2005 | 23:20 | מאת: חדווה

גם אני השמנתי מאד מהכדור,לצערי הרב,היתי מבקשת לדעת איזה כדור אחר אפשר לקבל ללא תופעת לוואי של השמנה

03/11/2005 | 23:19 | מאת:

לנולי אכן הסרוקסט עלול לגרום לעליה במשקל (לא תמיד ולא אצל כולם אבל בהחלט עלול), כמו כל התרופות מקבוצת ה SSRI. עם זאת הפרוזק והציפרמיל/ציפרלקס עלולות לגרום לכך פחות. לפני התחלת הטיפול הייתי מרים טלפון לפסיכיאטר ושואל אותו בדיוק באותה הנקודה, אולי התרופות שציינתי אף הן מתאימות לך? כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 14:46 | מאת: אלמוג

בס"ד שלום ד"ר הידש מה שלומך? המון זמן לא כתבתי כאן, כי מצבי השתפר מבחינה נפשית לכן לא הרגשתי צורך, אולם צצה בעיה "ישנה חדשה". אני נוטל דפלפט 500X2 וכעת הפסיכיאטרית שלי הוסיפה לי קלונקס 0.5 מ"ג משום שלפני שאני מנסה לישון תמיד יש לי מעיין "קפיצות" או איך לומר כל הגוף כאילו עושה תנועות לא רצוניות וזה גורם לי להתעורר מספר פעמים בלילה בבהלה, ואכן לקחתי את הקלונקס לפני כשבועיים והדבר עזר, אולם אתמול, הדבר חזר בשינית. מה עלי לעשות? האם להמשיך לקחת את הקלונקס או לא? אני מקווה שאתה מכיר את התופעה שאני מתאר כי אני מאוד מוטרד ולא יכול לישון וקשה לי לקום לביה"כ בזמן ובכלל, אני עייף בשעות היום. תודה רבה בשורות טובות

02/11/2005 | 17:58 | מאת: אלמוג

בס"ד סליחה תיקון קטן עושה רושם שיש משהו לא מובן בדבריי התכוונתי לומר שלקחתי את הקלונקס למשך כשבועיים ועד אתמול הדבר עזר והתור לפסיכיאטרית בעוד זמן רב, כך שאין לי עם מי להתיעץ אודה על תשובתך כל טוב בשורות טובות

03/11/2005 | 15:15 | מאת: X-man

אם אתה מעוניין בדעתי הלא מוסמכת, לא כדאי לך לקחת קלונקס כי זאת תרופה מאוד ממכרת ויכול להיות שאחרי שימוש רצוף של כמה שבועות זה יפסיק לעזור לך ותזדקק למינון גדול יותר. אם תפסיק אחרי שימוש רצוף של חודש יהיו לך תופעות גמילה - קשיי שינה וכן הסימפטומים שתארת יחזרו. אקס-מן.

03/11/2005 | 23:08 | מאת:

לאלמוג התופעה מוכרת והיא חרדה שתוקפת בין שינה לעירנות או כאשר השינה נעשאת קלה יותר. הקלונקס היא תרופה מתאימה כיוון שיש לה גם השפעה הרגעתית וגם הרפית שרירים מסויימת. אבל כפי שכתב קודמי הקלונקס עלולה לגרום להתמכרות ולכן לא הייתי ממליץ עליה לכל לילה, אם אתה יכול להסתפק בשלוש ארבע פעמים בשבוע אז הקלונקס עשויה להיות בחירה טובה. אם אתה זקוק לטיפול קבוע יותר הייתי חושב על בונסרין או דפירל כתרופות קבועות שהן לא ממכרות. אני שמח שאינך מגיע לפורום לעתים קרובות, כלומר אתה חש בטוב ועושה מעשים טובים. כל טוב דר' גיורא הידש

והאם אפשר ישירות להחליף ביניהם פשוט האפקסור יקר ומה הכי מומלץ ויפאקס אפקסור או ונלה

אין הבדל בחומר הפעיל של הכדור,אפקסור הוא המקורי כאשר החברה שמייצרת אותו התירה לפני שנתיים לשאר החברות לייצר כדור באותו הרכב,התחליפים הם וונלה,ויאפקס. אפקסור,וונלה,ויאפקס לא אמור להיות בינהם הבדל בהשפעה,אפקסור וויאפקס יש גם בשיחרור מושהה ל-24 שעות ולכן מספיק ליטול פעם אחת ביום,לעומת זאת החברה שמיצרת את הוונלה לא מייצרת את הכדור המושהה ולכן צריך לקחת את המנה היומית מחולקת לפעמים ביום. בקופת חולים מכבי יש אפשרות לקבל את האפקסור XR {מושהה}בהנחה של 85% מעלות התרופה. בקופת חולים מאוחדת יש אפשרות לקבל ויאפקס XR {מושהה} בהנחה של 85% מעלות התרופה. לעומת זאת בקופת חולים כללית אתה מקבל את הוונלה אותה אתה נאלץ לקחת פעמיים ביום,תופעות לוואי יותר קשות מאשר הכדור המושהה{אפקסור XR ,ויאפקס XR } אם אתה במכבי או במאוחדת אז תקבל את ה-XR ויהיה לך יותר נוח. בושה שקופת חולים כללית לא הולכת בעקבות שאר הקופות כדי להקל על החולים בהכנסת אפקסור XR או ויאפקס XR לסל שלהם.

אין הבדל. כולם אותו חומר שמיוצר על ידי חברות שונות.

לאסף תודה ליואב והילה ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 12:58 | מאת: נילי

שלום, האם ניתן לבצע טיפול בנזעי חשמל בכפייה באופן פרטי כשהמטופל מסרב לכך? המטופל עבר טיפולים אלה ומצבו השתפר אך המצב שוב הדרדר והוא מסרב לבצע טיפול כאשר נסיונות קודמים עם תרופות לא עזרו. תודה ויום טוב

02/11/2005 | 15:19 | מאת: דור

טיפול בנזעי חשמל מחייב הסכמה של המטופל ובנוסף חתימה של 3 רופאים, כאשר אחד מהרופאים הוא מנהל בית החולים או הסגן שלו. ECT בכפיה הוא נושא מורכב מבחינה משפטית. בכל מקרה זה יכול להיעשות רק במסגרת של אישפוז כפוי ולא בשום דרך אחרת.

02/11/2005 | 17:48 | מאת: מיכל

שלום לך, מתן טיפול בחשמל (נזעי חשמל), מצריך הסכמתו הכתובה של המטופל לטיפול זה. גם על המטופל המאושפז בכפיה אין כופים טיפול בחשמל, אלא באישור בית משפט (נדיר ביותר). מיכל

02/11/2005 | 22:03 | מאת: דור

מיכל, דבריך לא נכונים. ECT בכפיה יכול להינתן במסגרת של אישפוז כפוי ואין צורך באישור של בית משפט. הטיפול מוגדר בחוק כ-"טיפול מיוחד" ובמסגרת של אישפוז כפוי מותר לתת "טיפול מיוחד", אם זה דרוש להצלת חיים, או מצבי חירום אחרים בפסיכיאטריה, כמו נטיה לאובדנות, קטטוניה ועוד. זה לא כ"כ נדיר. לכל בית חולים יש יועץ משפטי שיכול להכריע בסוגיה ואכן מתיעצים איתו בכאלה מצבים. על ההוראה לביצוע ECT חותמים 3 רופאים, כאשר אחד מהם הוא מנהל בי"ח או סגנו.

02/11/2005 | 12:50 | מאת: תמרה

מספר שאלות: 1.האם יש פגיעה / ירידה קוגנטיבית בעקבות משבר פסיכוטי? האם זה קורה זמן קצר אחרי המשבר ואחר כך עובר והתפקוד חוזר לתיקנו או שהנזק הוא בלתי הפיך? 2.האם יש שיפור בתיפקוד השכלי,בהתנהגות וכו' ככל שעובר הזמן מאז המשבר והגוף צבר את הריספרדאל?כלומר האם ההשפעה המצטברת של הריספרדאל,נגיד למשך כמעט שנה,גם משפרת את המצב עד לחזרה למה שהיה פעם לפני המשבר? 3.האם המצב שלהלן הוא משבר אחד או שניים?מדובר במתן ריספרדאל בעקבות התקף פסיכוטי של מאניה.המינון הלך וירד עד שהופסק לגמרי (ממינון של 6 מ"ג ירד אחרי 4 חודשים לאפס) ,לא היה דיכאון אלא משהו קל ודומה ל"דיכאונון", בעיקר בגלל התרופה.ואז אחרי שבועיים ללא תרופה שוב המצב נהיה לא טוב(לא פסיכוזה אבל אולי בדרך)ושוב ניתן ריספרדאל.(כבר 3 מ"ג במשך חודשיים). אני מצטערת על האורך של השאלות וריבוי הפרטים אך חשוב לי לקבל תשובות על זה.אני אמא של החולה וזה מדאיג אותי.

03/11/2005 | 21:52 | מאת:

לתמרה הירידה הקוגניטיבית אינה קשורה למצב הפסיכוטי ולתרופות אלא למחלה היסודית. כלומר בהפרעה דו-קוטבית אין ירידה קוגניטיבית והאדם חוזר לתפקוד תקין. בסכיזופרניה ישנה ירידה קוגניטיבית במשך הזמן וכל מצב פסיכוטי מאיץ את הירידה. תרופות כמו רספרידל עוזרות נגד סמנים שליליים של סכיזופרניה ומשפרים את המצב הקוגנטיבי. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 03:33 | מאת: ענת

שלום רציתי לדעת אם לך כמטפל, יש רגעים שבהן אתה פשוט מזועזע ממה שמספרים לך בטיפול. הכוונה היא לא לזעזוע שעלול להתרחש כתוצאה של כעס על המטופל אולי שלא טיפל בעצמו, אלא ממש משהו אישי שהוא סיפר לך, שגם לך להזעזע, או לפחות להרגיש דחיה מסוימת?.

03/11/2005 | 21:44 | מאת:

לענת בודאי שקורה אבל זה די נדיר, אני לא אשכח מטופלת לפני עשרים שנים כאשר הייתי מאוד צעיר, היא הגיעה אלי לפגישה ומיד בתחילת הפגישה כדי להראות את הבעיה היא הורידה את הפאה (מבלי שהייתי מוכן לכך) והייתה קרחת לחלוטין בגלל טריכוטילומאניה. הייתי צריך להתאמץ מאוד כדי להיות בארשת רצינית ומקצועית..... כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 02:43 | מאת: לידיה

למה כשלוקחים ריטאלין יש דחף חזק מאוד לעשן סיגריות? פעם אחרונה שלקחתי לא הפסקתי לעשן. כל הזמן רציתי עוד ועוד ועוד ועישנתי בשרשרת עד שנגמרה הקופסא. נכנסתי למאין אקסטזה כזו של ריכוז ומצד שני, עצבים. חשבתי שריטאלין אמור להרגיע ומצד שני, סיגריות עוזרות לי מאוד להתרכז... הייתי רוצה לדעת למה זה קורה ומה אפשר לעשות עם זה. קצת חבל על הבריאות...

02/11/2005 | 23:25 | מאת: חנן ענן (עשן)

טוב האמת גם לא עישנתי קודם...

ללידיה הריטלין גורם לריכוז ולעוררות (לא לאי שקט אלא לעוררות נכונה), לכן יתכן שגם העישון מתגבר, אולם איני מכיר חומר מקצועי כתשובה לשאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 02:38 | מאת: לידיה

שלום. רציתי לדעת את דעתך בנוגע לנושא מסוים על הסדרה "בטיפול". כשאני צופה בתוכנית, גם בתור אחת שעברה די הרבה טיפולים במהלך חיי, אני לא יכולה שלא להתייחס ל"טיפול" שאני זוכה לו במהלך הצפיה. ראיתי היום את הפרק (כנראה שידור חוזר) שבו איילה מגיעה לראובן והם מדברים על אבא שלה. אין לי הזדהות עם הנושא הזה שלה, אבל הם דיברו על כל מיני דברים אחרים, הרמיזות וכן הלאה. אני מנסה תמיד לנחש מה יקרה בפרק ומה יכול להיות צפוי. אני חשבתי שהיא עברה התעללות מינית ושהיא תעלה את זה לפחות בסוף הפרק וכך זה יסתיים. בסוף היתה תפנית אחרת. אבל זה לא מה שרציתי לשאול. גם בפרק שבו נעמה מדברת על עצמה והבעיות שלה, ראובן מנסה כל הזמן "לגשש באפילה" (המבטים המעצבנים האלה), לפעמים לא ברור אם הוא יודע לאן כל זה חותר. מה שבאמת רציתי לדעת, האם זה בסדר להרגיש שגם אני עוברת איזשהוא טיפול במהלך הצפיה והאם זה בסדר להעזר בעלילה לצורך פיתרון של הבעיות שיש לי (אפילו אם הן לא בד בבד)? בקרדיטים כתוב שההפקה נעזרה ביעוץ פסיכולוגי. מעניין אותי לדעת איזה יעוץ הם קיבלו... והאם היעוץ הזה הופך את התוכן לאמין יותר, כך שגם הצופים יוכלו לעבור סוג של טיפול במהלך הצפיה? משום מה, אני נכנסית למאין טרנס של דיכאון כל פעם שאני צופה בסדרה הזו ובמיוחד בסיומה. אני לא יודעת אם ה"דיכאון" הזה נובע ממה שקורה בסדרה, או מזה שהפרק נגמר, שזה מקביל לסוף טיפול. יש לי הרגשה שאני רוצה עוד, ואולי זה משליך על העובדה שכרגע אני לא בטיפול. כשאני צופה בתוכנית, אני לא יודעת אם יש לי כוחות לעבור את מה שהדמויות עוברות ומאידך, אני מרגישה אולי סוג של קנאה, לא כלפיהן, אלא כלפי הכוחות שיש להם כשהם בטיפול. אולי זו יוצר הקבלה מסוימת לתופעה הזו של השפעה מסוימת שיש לסדרות אחרות (מכל ז'אנר שהוא) על הצופים, על הקטע שבו הם יכולים להרגיש שהכל אמיתי, ולהכנס לעלילה כאילו היו חלק ממנה. בד בבד יש גם את האספק של ההשפעה השלילית. עד כמה זה בריא בעצם ועד כמה הסדרה הזו בריאה לנפש? הייתי רוצה לדעת מה אתה חושב. תודה.

03/11/2005 | 00:47 | מאת:

ללידיה לצערי איני צופה בסידרה כי אם אצפה בסידרה לא יהיה לי זמן לפורום, בכל אופן ראיתי שני פרקים כך שהתרשמתי ממה שקורה. אני מקווה שגם קוראים נוספים ואלו שרואים את הסידרה יצטרפו לתגובות. כמו כן שמעתי שיש פורום מיוחד לסידרה. בכל אופן ממה שראיתי הסידרה היא די אמינה ומעלה בעיות שבהחלט יכולות להיות בטיפולים ואפשר לראות שמי שמייעץ יש לו ניסיון רב בטיפול. בקשר לחוויה שלך. כמו בכל סרט ובמיוחד בסידרה "פסיכולוגית" ישנה הזדהות רבה של הצופים כאשר עלולות לעלות חוויות אישיות מהעבר של כל אחד כאשר הוא מגיע למקום של הזהות בנושא מסויים. כמובן שחשוב לעלות נושאים מהעבר של כל אחד ולראות עד כמה הם משפיעים היום, אבל יש להבדיל בין התעוררות של רגשות ובין טיפול. כלומר אצלך ואצל כל אחד מהצופים יתכן מאוד שיעלו רגשות וזכרונות מהעבר האישי שלו/שלך אבל איני חושב שזה טיפול. באופן כללי אני מאוד שמח על כל דבר אשר מעורר את העיסוק בפסיכולוגיה, מוריד את הסטיגמה מבריאות הנפש ועוזר לאנשים שמתביישים ומפחדים להגיע לטיפול להגיע לטיפול ולהעזר. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 23:33 | מאת: דנה

שלום, בת 25, אני סובלת כבר כשנתיים, מאז שאבא שלי נפטר מהתקף לב, מחרדות סביב מוות ומחלות ובטוחה תמיד שיש לי מחלה סופנית. יש לי כאבים פסיכוסומטיים רבים- מסתבר שהם כאלה, כי בירור רפואי תקין. נשלחתי לפסיכולוג ולפסיכיאטר. ניתנה לי התרופה "ויפקס"- רציתי לברר האם זאת תרופה טובה וכמו כן- שמתי לב שלתרופה השפעה עלי כמה שעות לאחר שאני לוקחת אותה- בחילה, חולשה, עייפות מוגזמת וכאבים בחזה. התקשרתי לפסיכיאטרית וסיפרתי לה על הסמפטומים, והיא אמרה שזה טוב ושזה אומר שהכדור עובד. אני ממש חרדה, הכדור לא יכול להזיק לי? האם אכן זה נורמלי? תודה.

01/11/2005 | 23:55 | מאת: דנה

רק ביום ראשון האחרון הייתי אצל הפסיכיאטרית, וניתנה לי התרופה."ויפקס" 75 XR אני לוקחת כדור אחד ביום לבנתיים מחולק לשני חצאים. חצי בצהריים וחצי לפני השינה. לא לקחתי כדורים בעבר, למעט אסיוול שניתן לי ע"י רופא המשפחה, שחוץ מעייפות, לא השפיע עלי בצורה שלילית. אשמח לעיצה.

לדנה ויפקס=אפקסור ותוכלי למצוא על כך חומר רב בפורום. התחלת ההשפעה הטובה תהיה רק בעוד כשלושה שבועות, בינתיים את מרגישה תופעות לוואי של תחילת הטיפול אשר יחלפו אחרי שבוע שבועיים. יש המאמינים שאם ישנן תופעות לוואי בהתחלה אז סימן שהתרופה משפיעה ותשפיע גם לטובה, כך צריך להבין את תשובתה של הרופאה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 23:31 | מאת: טליה

שלום ד"ר הידש האם ידוע לך על מקרים שבהם אנשים שסבלו מדיכאון קשה הצליחו להתגבר עליו באמצעות טיפול פסיכולוגי בלבד, ובלי לקחת תרופות ? האם במצב כזה, שהטיפול היחיד הוא פסיכולוגי, הדיכאון עובר אך חוזר לאחר תקופה מסויימת? אודה לך מאוד על כל מידע בנושא. תודה רבה.

02/11/2005 | 06:08 | מאת: תמימי

טליה הדיכאון הראשון שלי היה בתקופת הצבא, והוא עבר- ללא טיפול תרופתי וגם ללא טיפול פסיכולוגי. אולי זה לא היה דיכאון מאז'ורי- לא הייתי לגמרי מושבתת ולא ביליתי כל הזמן במיטה. כן יכולתי לתפקד במסגרת צבאית. ואולי דווקא המסגרת היא שריפאה אותי. דיכאון היא הפרעה חולפת והיא יכולה לעבור בלי תרופות, זה פשוט לוקח יותר זמן וגורם ליותר סבל. אלא אם כן מדובר בדיכאון עמיד שזה כבר יותר מסובך. דרך אגב- אני גם עברתי שתי פסיכוזות בלי תרופות, וגם הן עברו לי "לבד".... אני לא חושבת שאם הטיפול הוא רק פסיכולוגי זה קשור לחזרה של הדיכאון. לדעתי, ויתקן אותי דר' הידש אם אני טועה, הדיכאון יחזור בתקופות של לחץ בחיים, והטיפול התרופתי בתקופה מסויימת לא יכול למנוע באופן מוחלט את חזרתו של הדיכאון. כמובן שתמיד מדברים על סטטיסטיקות ולא על מקרים פרטיים, ויש שונות רבה בין מקרה לשני. טיפול פסיכולוגי טוב יכול ליצור כוחות התמודדות ולשנות גם מבנים במוח, זה ידוע, אבל זה לוקח זמן. הקשר בין גוף לנפש מוכר לכולנו. שאלה טובה שאלת. איני בטוחה שהתשובה שלי מקצועית, עניתי לך בצורה יותר אינטואטיבית. מעניינת אותי תשובתו המוסמכת של דר' הידש, וגם של דור כמובן. רק בריאות. תמי.

02/11/2005 | 13:09 | מאת: אסף

המלצה חמה שלי-תרופה במינון נמוך+שיחה פסיכולוגית

03/11/2005 | 00:38 | מאת:

לטליה דיכאון היא הפרעה חולפת במהותה, כלומר גם עם טיפול וגם ללא טיפול דיכאון חולף. (כמובן שלא תמיד ומדובר על דיכאון ולא על דיסטימיה). לכן אי אפשר לדעת אם הדיכאון חלף בגלל הטיפול התרופתי, בגלל הטיפול הפסיכולוגי או מעצמו. אבל בטוח שטיפול מקצר את משך הדיכאון וגם מביא לכך שהדיכאון פחות עמוק. הבעיה השניה עם דיכאון היא שדיכאון עלול לחזור. כאן גם הטיפול התרופתי וגם טיפול קוגניטיבי הוכיחו את יעילותם במניעת החזרה של הדיכאון. כמובן ששילוב של שניהם הוא הטוב ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 23:07 | מאת: שלי

אני משתמשת הוונלה פעמיים ביום. (מזה שבוע) האם האפקסור xr מומלץ ואפקטיבי יותר?? הוא לא בסל....... מישהו יכול לספר לי מה מחירו??

02/11/2005 | 13:05 | מאת: אסף

המחיר הוא רב כ 212 ש"ח תמשיכי עם הונילה זאת אותה תרופה רק יצור בארץ ושם אחר אבל זו אותה תרופה-מנסיון

02/11/2005 | 15:23 | מאת: יואב

מחירו של אפקסור XR הוא 450 ש"ח ל-28 כדורים. אם את בקופת חולים כללית אז יש שם רק וונלה,ואם את במאוחדת אז יש ויאפקס XR ,אם את במכבי אז יש שם אפקסור XR . בושה שקופת חולים כללית לא מצטרפת לשאר הקופות ונותנת את האפקסור XR או את הויאפקס XR בהנחה. מניסיון הוונלה היא תרופה טובה נגד דיכאון,אבל צריך ליטול אותה לפחות פעמיים ביום וכן יש טענה שבחרדות ה-XR הוא יותר יעיל.

02/11/2005 | 15:13 | מאת: דור

הנה מס' מחקרים שמוכיחים זאת: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=14716706&query_hl=3 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=11524036&query_hl=2 http://www.biopsychiatry.com/venlafaxrev.html

02/11/2005 | 16:11 | מאת: שלי

תודה דור

אז מה אתה ממליץ לעשות אם אני שייך לקופ"ח כללית שנותנת וונלה? באופן פרטי הכדור יקר,מי מבטיח לי שמכבי ומאוחדת לא יעשו כמו כללית ויעברו לוונלה? התקווה היא אם החברה שמייצרת את הוונלה תיצר גם וונלה XR ואז אולי בכללית נוכל לקבל את הכדור,כמו כן למה הכללית לא נותנת את הויאפקס xr ?

פעם ביום 10 מ"ג לפני השינה . הפלסטיקאי לא ידע לענות לי על השילוב עם האיקסל וביקש שאפנה לפסיכיאטר, ויש לי תור רק לעוד שלושה שבועות . תודה רבה מקרב לב על העזרה .

אין אינטראקציה בין SINGULAIR TABLETS לבין איקסל, כלומר אין בעיה בשילוב.

01/11/2005 | 18:49 | מאת: שלי

האם יש יתרון לאפקסור xr 75 מג על פני וונלה37.5 מג פעמיים ביום?? האם תופעות הלוואי הראשוניות פחותות יותר??

02/11/2005 | 11:50 | מאת: יואב

האפקסור XR בשחרור מושהה{24 שעות},ספיגתו בדם יותר איטית ולכן פחות תופעות לוואי,כמו כן לוקחים אותו פעם ביום שלא כמו הוונלה פעמיים ביום,יש טענה שהאפקסור XR מועיל גם לחרדות יותר מאשר הוונלה שרשומה לדיכאון בלבד ,בכללית נותנים וונלה,במאוחדת יש ויאפקס XR ,במכבי יש אפקסור XR . ואנו שמקבלים וונלה לא יודעים אם כדאי לעבור לקופה אחרת,כי אולי שם לא יאשרו ,וגם המעבר נמשך מספר חודשים,וגם אולי גם שם יתנו וונלה במקום XR . לאחר שביררתי את כל הנושא עם כללית מושלם,מכבי,ומאוחדת אני עדיין מתלבט אם לעבור קופה,כי יש שרותים שמושלם של כללית נותנת ושאר הקופות לא.

02/11/2005 | 16:15 | מאת: שלי תשובה ליואב

אם יש לך ביטוח רפואי פרטי לדעתי תוכל לקבל את הכסף חזרה כי זו תרופה מחוץ לסל.......... כל הקופות אלופות בלמצוא תרוצים למה לא לתת תרופה יקרה אף על פי שיעילותה מוכחת.

03/11/2005 | 00:34 | מאת:

תודה ליואב ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

זהו סעיף 9 ב לחוק הפסיכולוגים (ב) לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני, ולא יתן פסיכולוג קליני טיפול כאמור למי שיש לסבלו רקע אורגני או חשד ברקע אורני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו. האם טיפול באמנות נחשב לטיפול פסיכותרפוטי ? האם רמת סרוטונין נמוכה במירווחים בין הסינפטות נחשבת לרקע אורגני האם למשרד הבריאות יש כלים לאכיפת החוק ?

לפי החוק הקיים בארץ, רק פסיכולוגים מומחים במגמה קלינית, או רופאים מומחים בפסיכיאטריה, רשאים לעסוק בפסיכותרפיה. כל השאר (ויש רבים) פועלים מתוקף היעדר חוק שמסדיר את מעמדם. למשל- עובדים סוציאלים שעוסקים בפסיכותרפיה פועלים בהיעדר חוק. לגבי הגדרה של בעיה אורגנית- נתון לפרשנויות שונות. במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש לא ניתן להתחיל טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי מבלי לעבור לפני כן בדיקה והערכה פסיכיאטרית. בשוק הפרטי, או אצל מטפלים עצמאיים, כ"א נוהג עפ"י השקפת עולמו ושיקול דעתו, מתי יש צורך בבדיקה של רופא פסיכיאטרי.

שאול מעניין שאתה שואל את השאלה הזאת, בדיוק היום הייתי בהשתלמות מתמחים בפסיכולוגיה ודיברנו שם על החוק הזה. אין בארץ חוק שמסדיר את נושא הפסיכותרפיה. לכל אדם מותר לעסוק בפסיכותרפיה בארץ, אלא אם כן הוא פסיכולוג שרשום בפנקס הפסיכולוגים ואז אסור לו אם אינו מומחה... טיפול באומנות הוא בוודאי טיפול פסיכותרפויטי, רציני ומקצועי. חברות טובות שלי הן מטפלות באומנות וההכשרה שלהם רצינית - אי אפשר לאמר שמדובר בשרלטנות. לעומת טיפול באומנות יש כל כך הרבה תחומים "טיפוליים" אחרים שההכשרה המקצועית של המטפלים בהחלט לא רצינית. אנשים קוראים לעצמם פסיכותרפיסטים בלי הכשרה ובלי פיקוח, ולא, אין למשרד הבריאות כלים לאכיפת החוק כי כאמור החוק הזה מתייחס רק לאלה שרשומים כפסיכולוגים בפנקס הפסיכולוגים. מבלבל? זה המצב בארצינו הקטנטונת. לגבי החלקים האורגניים- אין לי ממש מושג. כל טוב. תמי.

לשאול, טיפול באומנות לא נחשב לפסיכותרפיה. פסיכותרפיה היא טיפול באמצעות שיחות ורשאים לעסוק בפסיכותרפיה פסיכיאטרים שעברו הכשרה בפסיכותרפיה, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאלים קליניים, אבל בהעדר חוק פסיכותרפיה השטח פרוץ כמעט לחלוטין. דנה

אני בדיעה שגם טיפול באמנות הוא פסיכותרפיה (פסיכו-נפש, תרפיה=נפש), שכן זאת דרך לטפל בנפש, שיכולה להיות אפקטיבית, לא פחות משיחות פנים אל פנים. לעניין הפיקוח- משרד הבריאות רשאי לפקח רק על מטפלים שהם רופאים או פסיכולוגים. מטפלים אחרים לא נמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות. כתבה בנושא מעיתון "הארץ"- http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=145884

לשאול אכן הדברים מבלבלים כיוון שאין הגדרה מדוייקת. בחוגים לפסיכותרפיה (כדי ללמוד פסיכותרפיה) יכולים להתקבל מתמחים בפסיכיאטריה, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים. לעתים מתקבלים גם רופאי משפחה וגם מטפלים באומנות (בנוסף להכשרתם הבסיסית) כך שמי שסיים את לימודי הפסיכותרפיה יכול לבוא ממקצועות שונים ולכן הם פסיכותרפיסטים. כל זאת למרות שאין הגדרה שרק מי שגמר למודי פסיכותרפיה הוא פסיכותרפיסט. הכוונה באורגני היא כאשר ישנה סיבה אורגנית ולא נפשית לבעיות הנפשיות. אין הכוונה לרמת סרוטונין נמוכה. מדובר על מצב נפשי הנגרם ממחלה גופנית, מתרופות, פגיעה מוחית מתאונה או מלידה וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

פסיכוטרפיה זה כמו טיפול פסיכולגי, שמדברים על הבעיות http://www.psychology.org.il/public/intern/

01/11/2005 | 17:43 | מאת: גלית

לדר שלום רב אני מטופלת בציפראמיל וקיבלתי לאחרונה מרופא העור שלי מינוקסי 2 לןמריחה לטיפול בבעיית דלילות שיער בחלק הקידמי של הראש הייתי רוצה לדעת אם יכולות להווצר תופעות לוואי בין שתי התרופות תודה גלית

02/11/2005 | 00:58 | מאת:

לגלית לעתים ישנה בעיה של נשירת שערות כאשר המצב הנפשי אינו טוב. מינוקסי למריחה לא צריך ליצור שום בעיות עם ציפרמיל. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 17:33 | מאת: גלית

והאם מינוקסי לבליעה יכול לגרום לתופעות לוואי שאלתי זאת מכיוון שאמרו לי שגם במריחה נכנס חומר למחזור הדם

01/11/2005 | 15:38 | מאת: דנה

שלום בחודשים האחרונים אני נורא סובלת וממה שהבנתי, נראה לי שזה "דיכאון קל", אבל אני מפחדת שזה עלול להחמיר. אני מאוד עצובה רוב הזמן, לא נהנית מכלום, איבדתי ענין בחברים שלי, ואני לגמרי מעדיפה לישון (בינתיים אין לי הפרעות שינה). אני בוכה המון ואני כבר ממש מיואשת. בעקבות המצב התחלתי לעשות קצת ספורט (שלא ממש עוזר בינתיים) ואני עתידה (בקרוב) להתחיל טפול פסיכולוגי לראשונה בחיי. הבעיה היא שעד שזה יתחיל להשפיע, יקח קצת זמן, ואני בינתיים סובלת נורא וזה הולך ומחמיר. שמעתי על תרופה הומיאופטית בשם היפריקום (גו'נס משהו) שעשויה לעזור. רציתי לדעת האם היא מומלצת, מה תופעות הלוואי שלה וכמה זמן יקח עד שיורגש שיפור? ובכלל, האם יש תרופות נוספות בשוק (שאינן מצריכות מרשם) שעשויות לעזור לי? ובכלל אשמח מאוד להיעזר בכל בדל של עצה שתתן לי. אנא החזר לי תשובה בהקדם תודה מראש דנה

02/11/2005 | 00:57 | מאת:

לדנה ההיפריקום בהחלט עשויה לעזור, היא גם נקראת הפרוזק הטבעי. יחד עם זאת ההיפריקום מאוד דומה לפרוזק, גם מהבחינה של זמן ההשפעה וגם תופעות הלוואי. לפי ידיעתי כדי שההיפריקום תעזור יש צורך במינונים גבוהים, משום מה לא מיובא לארץ היפריקום במינון מספיק ומה שאת מוצאת בחנויות טבע הוא הרבה פחות מדי, לכן ניתן לאמר שאין היפריקום מתאים לטיפול בדיכאון. את כותבת שאת מאוד סובלת ונראה שישנה פגיעה ממשית באיכות החיים, למרות הקושי הייתי שוקל פניה לפסיכיאטר (או רופא משפחה מבין) לאבחון וטיפול תרופתי אם צריך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 21:07 | מאת: דנה

שלום קודם כל, תודה על תשובתך. אכן פניתי לפסיכיאטר שאבחן שאני סובלת מדיכאון מג'ורי ורשם לי רסיטל במינון של 20 מ"ג פעם ביום. היום נטלתי אותה לראשונה. שאלתי היא - מתי זה אמור להתחיל להשפיע? האם יש שיפור כלשהו (אפילו קטן) מדי יום או שמרגישים את השינוי בבת אחת (או בהדרגתיות) אבל רק כעבור 2-4 שבועות? דבר נוסף- מתי מומלץ לקחת את התרופה? אם אקח אותה בערב אז למחרת במשך היום ארגיש את ההשפעה בצורה פחותה? ועוד דבר- האם בכ"ז אפשר ו/או כדאי לקחת במקביל גם את התרופה ההומיאופאטית סט. ג'ון וורט (היפריקום) או שזה מבטל או מנוגד להשפעה של התרופה? תודה מראש

01/11/2005 | 10:14 | מאת: אנדי

אחי אובחן על ידי הפסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש כמי שנמצא במצב פסיכוטי המצריך טיפול תרופתי. ניסיונות מצד כל בני המשפחה (וגם הפסיכיאטר) לשכנעו ליטול את התרופות נתקלו בסירוב מוחלט. אחי טוען שהוא לא זקוק לתרופות ומתכחש למצבו. מקריאה באינטרנט נראה כאילו יש לו סוג של סכיזופרניה (הזיות, הרגשה של רדיפה, כולם מסתכלים עליו, כולם מנסים לנהל לו את החיים, לשלוט בו). הוא מסרב לצאת מחדרו. ממעט לאכול (אולי משהו קטן אחד ביום מה שגרם לירידה במשקל (והוא גם ככה היה רזה). יש לו התפרצויות זעם (ללא אלימות), צועק שישחררו אותו, שלא ישלטו בו, שיפסיק להיות העבד. לפעמים כחלק מההתפרצויות הוא דופק את היד בקיר (או את הראש) ומכאיב לעצמו. מה ניתן לעשות? האם יש מקום לאשפוז כפוי? מה הכוונה באשפוז כפוי? מה ההליך? לכמה זמן הוא מאושפז? מה קורה עם החולה בבי"ח עצמו? אנחנו מאוד חוששים למצבו ומצד שני מאוד מתלבטים לאשפזו כי אנחנו חוששים שהוא יבלע בתוך ביה"ח, שחס וחלילה הוא לא ייצא משם.

לאנדי אכן בעיה קשה כיוון שלא ניתן לטפל באדם נגד רצונו אלא במקרים חריגים. התנאים לטיפול/אשפוז כפוי הם מצב פסיכוטי ובנוסף גם מצב של מסוכנות (לאחרים או לעצמו), כפי שאתה מתאר את הדברים אין מסוכנות באופן מובחק, יחד עם זאת כדאי לשתף את הפסיכיאטר שבדק אותו וקבע את המצב הפסיכוטי ולספר לו על הדברים המסוכנים שאחיך עושה. במידה והפסיכיאטר יתרשם מהמסוכנות הוא כבר יפעל להוצאת הוראת אשפוז אצל הפסיכיאטר המחוזי. אכן אשפוז בבית חולים ואשפוז כפוי אינם קלים, אבל לעתים אין ברירה, אם מצבו של אחיך מתדרדר, ישנה סכנה במצבו והוא מסרב לכל טיפול ולא ניתן לעזור לו אז יתכן שזהו מצב שאין ברירה. אם אין ברירה אז חייבים ללכת לכיוון של אשפוז כפוי. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 09:22 | מאת: נירית

שלום אני נוהגת בארוחת בוקר לבלוע פריזמה ומולטי ויטמין בעת ובעונה אחת. האם זה לא יכול לגרום לבעיות? תודה

לנירית לא יהיו בעיות, תרגישי טוב הידש

01/11/2005 | 09:22 | מאת: aaaaaaaa

שלום לקחתי בעבר כדור בשם ריספרדל וכאשר הייתי מאונן לא היה יוצא זרע בכלל אולי טיפת מים יכול להיות שהיה לכדור השפעה על כך?

02/11/2005 | 00:48 | מאת:

כן, אבל כדאי להבדק אצל רופא המשפחה ואורולוג כדי לראות את רמת הפרולקטין בדם. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 07:13 | מאת: aaaaaaaa

מהי מטרת הכדור המונע יציאת זרע מה מועיל למלחלה? ואם לא קשור מה בכדור הזה גורם לכך והאם יש לכך השלכות על העתיד?

01/11/2005 | 09:18 | מאת: דניאל

שלום אני משתמש בפרוזק 5 שנים לפני שנה התחלתי גם לשתות אלכוהול כל ערב בכמות של 250 מ"ל וודקה. בבוקר אין לי כמיהה לשתות אבל בערב שאני מגיע לבית אני מרגיש שבא לי לחגוג "ולעלות יותר גבוה" מאשר הפרוזק נותן לי. בחיפושי באינטרנט ראיתי שיש הרבה מקרים של משיכה חזקה לאלכוהול עקב שימוש ב-SSRI חשבתי לעבור לכדור אחר שאולי יתן לי את האופוריה שהייתי בה בשנים הראשונות ויוריד לי את הכמיהה החזקה לעוד "היי". מישהוא יודע משהוא על זה ויכול להוסיף מנסיונו? בתודה מראש

01/11/2005 | 18:57 | מאת: מיכל

שלום לך, התשובה היא שאסור לשלב בין השניים. ולכן כל התרופות כולן- אסורה צריכת אלכוהול בעת נטילתן. ביי ביי מיכל

02/11/2005 | 00:30 | מאת:

לדניאל בהרגשתי אתה מתמכר לאלכוהול ומאוד מאוד מומלץ להפסיק כמה שיותר מוקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 08:53 | מאת: יואב

אני התחלתי לפני 3 שבועות ליטול אפקסור 37.5 מ"ג ליום וכל שבוע העלתי במינון,היום אני לוקח 112.5 מ"ג ביום{במחולק לפעמיים ביום},אני חבר בקופ"ח כללית{מושלם} שם אין אפקסור xr וכן אין השתתפות של הקופה בקניה באופן פרטי. לפני יומיים הייתי בקופה ונתנו לי וונלה ,אני אמור בעוד יומיים להעלות מינון ל150 מ"ג ביום{מחולק לפעמיים ביום},האם הוונלה יעילה כמו האפקסור? האם אפקסור XR יעיל יותר גם לחרדות בנוסף לדיכאונות מאשר הוונלה? האם יש לחברה שמייצרת את הוונלה תוכנית בעתיד לייצר וונלה XR ? אשמח לקבל תשובות

01/11/2005 | 18:36 | מאת: דור

ככל הידוע לי, אפקסור הרגיל אושר ע"י ה-FDA רק לדיכאון. אפקסור XR נבדק גם עבור הפרעות חרדה והוא יעיל גם לחרדה. אינני יודע אם מבחינה מעשית ההבדל הוא גדול, אבל רק ה-XR אושר לטיפול בחרדה. הוונלה מקביל לאפקסור הרגיל. אין וונלה בשיחרור מושהה (XR). את הוונלה צריך לקחת 2-3 פעמים ביום (זמן השפעה ממוצע עומד על 8 שעות). אם הוונלה עוזר לך (תדע תוך 3 חודשים) - אז תשאר איתו.

02/11/2005 | 00:27 | מאת:

ליואב תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. וונלה=לאפקסור רק הוא תוצרת הארץ ולכן השם שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

02/11/2005 | 10:32 | מאת: יואב

האם לפי דעתך יש לחברה שמייצרת את הוונלה לייצר בעתיד גם וונלה XR ? לאחר משלוח של אימילים לכללית ולכללית מושלם הובהר לי כי אין כרגע הנחה על האפקסור XR או ויאפקס XR . לאחר קריאה באתרי פסיכיאטריה שונים באינטרנט הבנתי כי היעילות של האפקסור XR היא יותר גבוהה,ולא מדובר רק על טיפול בחרדה אלא שהשחרור הוא יותר איטי בגוף ואז הוא משתחרר בגוף באופן שווה ,לעומת האפקסור/וונלה הרגילים. החשש שלי במעבר לקופ"ח מכבי או מאוחדת שם יש את ה-XR היא שבעתיד גם שם יעברו לוונלה כי היא יותר זולה וכן שביטוח המושלם שלהם הוא פחות איכותי ,כרגע אני עם הוונלה,מצב רוח משופר מאז תחילת הטיפול עם אפקסור,מקווה שהוונלה תרגיע גם את העצבנות,המתח,הדאגנות יתר בנוסף לדיכאונות. אני התחלתי היום עם הוונלה 75 מ"ג בבוקר,75 מ"ג בערב. אשמח לקבל התייחסות לשאלות והערות שהעלתי פה

01/11/2005 | 01:28 | מאת: אבי

שלום. לפני כמה שנים עברתי משבר נפשי, פסיכוטי, וחליתי בסכיזופרניה. זה היה בגיל 14. עם הרופאה שאבחנה אותי ושמשמשת אותי עד היום אני לא מצליח לדבר משתי סיבות. הראשונה היא שהיא הרבה פעמים מתחמקת ומסתירה ממני פרטים, עד כדי סתירה עצמית של דבריה, כנראה כי היא רוצה לדעתי "לשמור עליי מהאמת הכואבת" או כי היא חושבת שאני לא אדע להתמודד עם העובדות. ושנייה היא שאנחנו איננו מדברים באותם מושגים, ולשנינו השקפה שונה על הדברים ושפה שונה, מה שמוביל לקשיים בתקשור. הייתי מחליף אותה אך אני מטופל באופן פרטי וישנו השיקול של הכדאיות הכלכלית, אך ישנו סיכוי שבקרוב מאוד אעשה זאת.לכן הייתי רוצה לשאול כמה דברים בפורום. 1. מאז המשבר איני זוכר את כל התקופות בחיי שעברתי עד המשבר, אלא רק קטעים בודדים, ואותם קטעים נדמה לי כאילו קרו למשהו אחר, או כאילו ראיתי אותם באיזה סרט. לכן הייתי רוצה לדעת אם יכול להיות שקטעים אילו נמחקו כליל מזכרוני, או שהם הודחקו וניתן לשחזר אותן איכשהו. אולי על-ידי היפנוזה? 2. קראתי שלחולי סכיזופרניה ישנו לפעמים שיפוט מציאות לקוי. לכן רציתי לדעת האם שיפוט המציאות הבריא יכול לשוב, או שהשיפוט הלקוי יישאר לנצח?. 3. אני מרגיש קשיים לתפקד באותה צורה שתיפקדתי בעבר, וכל מטלה הכי קטנה נראית לי קשה מאין כמותה. בנוסף יש לי קשיים בריכוז, והרבה דברים מסיחים את דעתי, וגם בעיה לזכור דברים לטווח קצר. לכן רציתי לשאול האם אוכל אי-פעם להשיב את היכולות והאינטליגנציה שהייתה לי (אובחנתי כמחונן בגיל קטן), או שהם אבדו במשבר? ואם כן באיזו מידה? בתודה מראש אבי

02/11/2005 | 00:26 | מאת:

לאבי אם אינכם מדברים באותם המושגים כדאי לחשוב על החלפת הרופאה, כמובן שבמידה והרגשתך לא נובעת מתופעות הקשורות לסכיזופרניה. במצבים של חרדה וקשיים נפשיים עלולות להיות הדחקות, אבל הדברים רשומים במוח ולא נמחקו, הפנוזה לא מומלצת למי שעבר משבר פסיכוטי, כך שתצטרך לחכות ולראות האם הדברים יחזרו. שיפוט מציאות תקין בהחלט עשוי לחזור כאשר תרגיש טוב יותר, לצערי ישנה ירידה קוגניטיבית בסכיזופרניה לאורך השנים ובמיוחד לאחר משבר פסיכוטי. את המידה ומה יקרה בדיוק אצלך לא ניתן לקבוע ללא אבחון מפורט. תשמור על עצמך דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 01:03 | מאת: דניאל

שלום. רציתי לשאול אם לקיחה של חומצת אמינו סרין יכולה לעזור למקרים של סכיזופרניה ופסיכוזה. תודה מראש דניאל.

02/11/2005 | 00:22 | מאת:

לדניאל במקרים של סכיזופרניה ופסיכוזה איני ממליץ להסתפק בטיפולים אלטרנטיביים, אפשר להוסיף את הטיפולים הללו לטיפולים המקובלים בסכיזופרניה. אני אישית לא שמעתי על ההשפעות של הסירין. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 00:37 | מאת: איריס

דר' גיורא הירש בני אובחן בילדותו כסובל AD/HD טופל עד גיל 11 בריטלין דר מירי כץ מתל השומר הפסיקה את הכדור מכיוון שהרגשנו שהכדור אינו עושה את עבודתו הוא היה די מנותק מהסביבה כאילו "חולמני" לא חי פה עברנו ל- ADDERAL ובני הגיב באותו אופן. עשיתי הפסקה ופניתי לטיפולים אלטרנטיביים שגם הם לא עזרו במגביל לכל הפעילות הנ"ל בני היה בטיפול פסיכולוגי לסרוגין. בעיותיו החברתיות החריפו הוא החל לדמיין דברים שמדברים עליו הפך תמונות בבית ב"תירוץ" שהן בוחנות אותו ועוקבות אחריו הוא נכנס לדכאון ולדעת הפסיכיאטרית שמטפלת בו ייתכן שאובחן בטעות כילד שסובל מבעיה AD/HD ושעם תהליך התבגרותו והחרפת הבעיות אפשר לדייק יותר באבחון. כילד היה היפר אקטיבי עם בעיות קשב וריכוז היום אינו סובל מ- HD אלא מ- ADD וכמובן דיכאון וחרדה ומטופל בכדורים הנ"ל. בברכה אמא מודאגת

01/11/2005 | 10:53 | מאת: עובר אורח

אה...

01/11/2005 | 15:53 | מאת: דור

לאיריס- את אומרת חרדה אבל מתארת פסיכוזה- "החל לדמיין דברים שמדברים עליו הפך תמונות בבית ב"תירוץ" שהן בוחנות אותו ועוקבות אחריו...", אולי זאת הסיבה שקיבל ריספרידל? אם כן, מגיע לכם סיבסוד מלא של התרופה מקופת חולים. אני מסייג את דברי בכך, שלפעמים התנהגות שתיארת-הפרעה בבוחן המציאות- היא תוצאה של תרופות ממריצות (ריטלין, אדרל) או "ריבאונד" שלהן. אם נשללה האפשרות הזאת, אז השאלה האם יש לילד מחלת נפש פסיכוטית? האם מדובר ב-ADHD או בסכיזופרניה? חשבת לגשת לאיבחון אצל פסיכיאטר נוסף?

02/11/2005 | 00:21 | מאת:

לאיריס כיוון שמדובר בילד לא ארחיב את תשובתי, רק עצה קטנה כפי שדור כתב. במקרים מורכבים ומסובכים כדאי לפנות לייעוץ נוסף אפילו חד פעמי של אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ בתחום ואחר כך להמשיך עם הרופא המכיר את הילד. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 00:34 | מאת: מיטל

מה זה אומר עליי ,עליכם , כאדם וכבני אדם .. כאשר אני מיחסת הן את הצלחותיי והן את כשלונותיי , לעצמי - לי. לאדם יש זכות בחירה , אנשים תמיד יאהבו אותנו , ישנאו אותנו , יפגעו בנו. הבחירה שלנו היא האם להפגע או לא. האם לנקוט מעשה , האם ליטול את האשמה כלפי האחר, האם להפנות את הכעס אל האחר , האם זו הלקאה עצמית , או תבונה רבה או רגישות יתרה למי שאתה? אני עצובה היום ... ובאופטימיות כפי שיאה לכל סוף או בעצם התחלה , לכל הסטודנטים בנינו : מאחלת לכם שנת לימודים שלווה , קלה ומלאה בהגשמה עצמית . רק טוב , מיטל

01/11/2005 | 14:34 | מאת: מיכאל(מיקי)

הי מיטל, אני אגיב כאן מהרהורים שלי למרות שזה לא במדויק קשור. יש גישה שאומרת שכל בני האדם הם מעין "רובינזון קורזו", שכל אחד הוא אי בפני עצמו. וכל אחד דואג לאינטרס העצמי שלו, כאשר אנחנו יוצרים קשר עם אנשים לפי האינטרס העצי שלנו ומתוך האינטרס העצמי משתפים פעולה. האדם קיים בזכות עצמו, והוא לא זקוק לחברה בשביל כך. יש גישה אחרת, שאני הרבה יותר מסכים איתה, היא שאין קיום לאדם ללא הסובבים אותו. האדם מוגדר לפי האינטרקציה והתפקיד שיש לו בחברה, זה המרכיב המהותי בזהות שלו. האדם קיים רק כחלק מאיזו קהילה. זו גישה שיכולה להיות מאוד מסוכנת בצד הקיצוני שלה, כאשר טוענים שהקהילה חשובה יותר מהפרט, שזה פשיזם. אבל אפשר להאמין גם בזכויות הפרט ועדיין להבין שאין לפרט קיום מצד עצמו בלבד. לפי הגישה השנייה אין לך ממש ברירה אלא להגיב לסובבים אותך, אלא אם כן את לגמרי מנותקת מעצמך, כי הסובבים אותך, התגובה שלהם הרעיונות שלהם, הם מה שמרכיב את ה"אני" האותנטי שלך. את יכולה להרחיב את ה"אני" האותנטי רק אם את מרחיבה את הגבולות לכל החברה, כי מה שעובר עליך משפיע עליהם וההיפך. את לא יכולה לפעול במנותק. לפיכך אין בתגובה שלך לא הלקאה עצמית, אלא תבונה ורגישות למי שאת. אינני טוען שאדם לא יכול להיות מנותק לגמרי מהחברה, לגור באי בודד ולקטוף פירות מהעצים. זה מאוד נדיר וכמעט בלתי אפשרי, אבל זה לא לגמרי בלתי אפשרי. אבל אפילו רובינזון קרוזו לקח איתו את התנ"ך לאי בודד, ולבסוף נפגש גם עם ששת. ואפילו לבן אדם הכי בודד ומבודד מרצון יש רעיונות ודעות ומחשבות. וכל אלה הגיעו מהסביבה שלו, מאנשים אחרים. בני אדם יכולים לחיות בסביבות מאוד משונות וחריגות, אבל יש להם אינטרקציה עם אנשים אחרים, גם אם האנשים האלה מתים המון שנים. אני מרגיש קצת חלוד כי מזמן לא חשבתי על נושאים כאלה, ואני מעביר את זמני בעיקר לחשוב כמה משעמם לי ואין טעם לחיי, אז תודה מיטלה שנתנת לי הזדמנות לחשוב על דברים שמעבר לעצמי. בברכה מיכאל(מיקי)

01/11/2005 | 15:29 | מאת: תמימי

מיטל שאלות פילוסופיות חביבות עלי במיוחד... זו אכן בחירה איך להתייחס לעולם. עד כמה להאשים, לכעוס, ועד כמה לנסות ללמוד מכל התנסות וללכת איתה הלאה. והכוונה היא לא להאשים את עצמינו כי זה די אותו דבר כמו להאשים אחרים. בעיני הרעיון הוא לקבל את המציאות הזאת כחלק מהמסלול שאנחנו צריכים לעבור כדי לגלות מי אנחנו ומה יש לנו לעשות כאן. כמו פנצ'ר בגלגל באמצע כביש ראשי, ואני עם חברה שלי מנסות לראשונה בחיינו להחליף גלגל, ופתאום מרגישות כל כך מסוגלות, ואז גם עוצר גברבר חביב באופנוע שעוזר לנו ומוסיף צבעוניות ופנטזיות על האביר על הסוס הלבן... וככה אולי אפשר להתייחס גם לפנצ'רים האחרים שלנו בחיים, כהזדמנות להוכיח לעצמינו שאנחנו מסוגלים לו, מסוגלים לעבור את הכעס ולהרפות ממנו, לעבור את העצב ולדעת שהוא יעבור, הכל עובר- גם השימחה וגם העצב, הכל חלק מאותו מסע מופלא שנקרא החיים. יש לנו תמיד בחירה ותמיד אפשר לראות בסבל איזה שכר לימוד על שיעור חשוב שאנחנו עוברים. ואת השיעורים אנחנו לומדים מהחוויה ולא מהאוניברסיטה, והכאב הוא מורה חשוב, כואב אבל חשוב. ולא נורא אם נפגענו, זה קורה, אבל מה למדנו מכל הסיפור הזה? והאם היינו מוותרים על החוויות הקשות שלנו שלימדו אותנו כל כך הרבה? אני לא הייתי מוותרת על כלום. לא על המחלה, לא על ההורים שלי, לא על כל הדברים שהיו לי קשים ועודם. אתם הייתם מוותרים? רק טוב, תמי.

01/11/2005 | 00:10 | מאת: קרן

אני סובלת מדכאון שמופיע בדר"כ בערב , כבר דמה שניים אני חושבת שהוא ניקרא דוסטימייה או משהו כזה, האם בוודאות יקבל דכאון שאחרי לידה ןאם כן האם הדיכאון יכול להיות יותר חזק אחרי הלידה שכן אני סובלת מדכאון ביום יום שלא אחרי לידה תודה

02/11/2005 | 00:18 | מאת:

לקרן אכן בדיסטימיה תחושת הדיכאון קשה יותר בערב. אין וודאות שתעברי גם דיכאון שאחרי לידה אבל כמובן שהסיכון לכך גבוה יותר מאשר לאדם אחר. לכן אולי כדאי לשקול טיפול מונע יחד עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקחת פריזמה ואדרונקס. האם אני יכולה לעשות חיסון נגד שפעת. תודה

כן, בהחלט מומלץ, כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 21:58 | מאת: a

שלום אני סובלת מחרדות ולוקחת טרנקסל כל יום, לפעמים כבר 2 ביום. יש לי תחושה של חוסר יציבות כמו התנדנדות מצד לצד אני לא יודעת אם זה מחרדה או מהכדורים מה לעשות?אני מחכה שיעבורו התופעות כדי שאוכל להתחיל ולקחת סרוקסט.מה לעשות? ומה זה הזיות? במה זה מתבטא. תודה מראש

01/11/2005 | 11:35 | מאת: a

אני כבר לוקחת לפחות חודש.

02/11/2005 | 00:16 | מאת:

שלום, יתכן שהחולשה קשורה לחרדות או לטרנקסל צריך לדעת מתי היא החלה, אם החלה לפני הטרנקסל אז ברור שהיא אינה קשורה לתרופה. בכל אופן אין בעיה להתחיל עם הסרוקסט ביחד עם הטרנקסל ובדרך כלל מומלץ ליטול את שתי התרופות יחד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר, ברצוני לשמוע את דעתך- הורדתי מינון של ציפרלקס לחצי למשך חודש תוך כדי נטילת זיבן אחד, בעצת הפסיכאטר שלי. וכשהפסקתי ליטול את הציפרלקס (ועדיין לא העלתי את מינון הזיבן) התחלתי להיות סופר רגישה ופגיעה, לחוש בדידות גדולה, כאב גדול ולבכות המון. כל דבר פנימי או חיצוני היווה טריגר. (בדיוק גם סיימתי ריטריט של מדיטציה שהיה נפלא...) האם יתכן שזו תגובה של הפסקת נטילת הציפרלקס? כאילו חלק מתסמיני הדיכאון חוזרים בגדול?..... ידוע לך על תגובות כאלה? העלתי לשני זיבן ביום וחשה יותר טוב, אך לא "מכוסה" כמו עם הציפרלקס. אולי יותר טוב, לחזור ולהרגיש בעוצמה את החיים...וגם את החשק למין. יתכן שכדורים ממשפחת ssri גורמים להתמכרות נפשית? תודה על ההקשבה, מירי 2 (יש כאן בפורום עוד מירי אז שיניתי ל'מירי 2')

למירי אני לא יודעת לענות לך על השאלות שקשורות לתרופות. אבל קראתי את ההודעה שלך ובעיקר משך את ליבי המשפט שכתבת "לחזור ולהרגיש בעוצמה את החיים". זה מדבר אלי במיוחד הערב, חזרתי מהרצאה במעון של הבת שלי שנתנה פסיכולוגית שהיא אישה מאד מיוחדת, חוזרת בתשובה, מאד רוחנית. והיא דיברה על שלושה קטבים של רגשות שעולים בנו באופן אוטומטי- כעס פחד ועצב, ולמולם ההפכים שלהם, שעליהם אנחנו צריכים לעבוד קשה- רוגע אמונה ושמחה. ולהרגיש בעוצמה את החיים זה בדיוק החיבור לאותו מקור פנימי של חיות שבולט כל כך אצל ילדים קטנים, שמגיעים לעולם עם כל כך הרבה אמונה וחיים, ואז כל מיני דברים קורים בדרך ואנחנו- שהיינו הם- פוחדים, לא מאמינים בעצמינו, סובלים ממחשבות ביקורתיות על עצמינו, כועסים כשהמציאות שעולה מסביבינו לא מתאימה למה שקיווינו שתהיה ועצובים. והיא אמרה גם שבכל אחד מאיתנו יש גם את הרגישויות והתחלויים, וגם את החוכמה הפנימית של איך לרפא את עצמינו. איך לחזור ולהרגיש בעוצמה את החיים. מעבר לתרופות, מעבר למחלות, מעבר לכעסים לפחדים ולדיכאונות. איך לפתח את האמונה שלנו בכוחנו, את השלווה, את השמחה. זה נשמע קצת מילים בלי כיסוי אבל האמת היא שזה אימון חוזר ונשנה באופטימיות. אני מקווה שלא הפרעתי עם השיתוף הזה שלי, שלא לגמרי קשור למה ששאלת, מירי, אבל המילים שלך הידהדו את הדברים ששמעתי בהרצאה, והחלטתי לשתף. שנרגיש טוב, כולנו, באמת. תמי.

31/10/2005 | 23:36 | מאת: מירי 2

אפרופו רוחניות... היודעת את, בעודי מסיימת לכתוב חשבתי בליבי, שישנה מישהי שנוגעת לליבי ומסקרנת אותי בפורום הזה וזו את. ורציתי אפילו לפנות אליך בשמך, והנה- את הופעת! תודה על הדברים שהעלית בפניי. הם נגעו בי ותאמו לי. אך אותה פסיכולוגית שדיברה על המאמץ להרגיש שמחה ושלווה, כאן לדעתי החטיאה. כשאני מוותרת על 'המאמץ' להיות משהו או להרגיש דבר מה, או אז לעיתים מגיעה ברכה. קורה ולעיתים(נדירות) אני מתבוננת בעצב או בפחד, בכעס, וחווה אותם מבלי לנסות לשנות, ואז מפנה הרגש את מקומו לשקט מאיכות שונה לחלוטין. אני מדברת על מדיטציה. היי בטוב, נהייה בטוב כולנו, נמשיך כאן לגלות ולתמוך,מירי

31/10/2005 | 18:42 | מאת: אלכס

שלום ד"ר תודה על התייחסותך .(30.10) רשמתה להקדים : העם אתה מציע להתחיל לקחת "לוסטרל" ומה המינון. תודה .

01/11/2005 | 00:54 | מאת:

לאלכס איני יכול להמליץ על טיפול מסויים ועל מינונים כיוון שכמובן איני מכיר אותך מעבר למכתב שכתבת. אני יכול להציג את הגישה הכללית. כל טוב דר' גיורא הידש

במקביל ? איקסל 50 מ"ג פעמיים ביום . סינגולייר (תרופה לאסטמה , הנלקחת כטיפול לאחר ניתוח סיליקון בחזה , למניעת התקשות ריקמת שד ) הרבה תודה . לינוי

ללינוי איני מכיר את הסינגולייר ואת המנגנון שבה היא עובדת. תשאלי את הרופא הפלסטיקאי, או שתזכירי לי בסוף השבוע ויהיה לי זמן לחפש ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הכוונה לסינגולייר במשאף? בכדורים? בצורה אחרת? זה נתון חשוב שלא כתבת. מדוע הרופא המנתח לא יודע מזה שאת לוקחת תרופה פסיכיאטרית?

31/10/2005 | 17:54 | מאת: avenam

בן 54 .מטופל בכדורים ללחץ דם 130\78 . אני מרגיש מדי פעם חום פנמי בגוף .בכול הגוף .ובמיוחד בפנים צד ימין. החום יכול להופיע יום שלם או יותר . נשללה הסיבה של יתר לחץ דם." את ההרגשה של חום פנמי בגוף. אני חש בזמן מתח או חרדה " שאלתי .האם יתכן הדבר !! במידה וכן האם ניתן לטפל ? תודה מראש

01/11/2005 | 00:50 | מאת:

לאבנעם לפי זכרוני ישנן תרופות נגד לחץ דם שעלולות לגרום לתופעות כאלו, כדאי להייעץ שוב עם הרופא המטפל או לחפש באינטרנט כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 16:14 | מאת: דור

שלום ד"ר הידש וברוך שובך לפורום! התגעגענו אליך ושמחים ששבת אלינו הביתה (הבית הווירטואלי שלנו). כאשר לא היית כאן- עלתה הצעה לפתוח את הפורום מחדש- http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/638/xFT/476055/xFP/476104 תשובתי לגידי היתה שיש לדון בכך איתך כאשר תשוב מהחופשה ולא בזמן שהותך בחו"ל. אז אני מעלה לכאן את בקשתו. לדעתי, אפשר לשקול את הבקשה לחיוב, במידה וניתן, עפ"י הערכתך, לשמור על רמה נאותה של דיונים גם במסגרת פתוחה. נשמח לשמוע את הערכתך בנושא וכמובן גם דעות של שאר הכותבים הקבועים בפורום. בברכה, דור.

31/10/2005 | 17:36 | מאת: לדור

תקרא את השרשור כולו, האם אתה מתגעגע לימים האלה? http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1265/xPG/37/xFT/37206/xFP/37206

31/10/2005 | 17:44 | מאת: אלמונית

סליחה על השאלה אבל למה הכוונה "לפתוח את הפורום מחדש "

31/10/2005 | 17:58 | מאת: עדילי

בגלל שאני משתתפת בעוד כמה פורומים באתר אני יכולה להגיד לך ב100% שבשנייה שיפתחו את הפורום הבלגן יחזור לבדיוק מה שהיה ואפילו יותר גרוע. זאת שהרסה את הפורום משתתפת בהרבה שמות שונים בכל מיני פורומים ובכל אחד מהם יש בלגן ענק. עדילי

31/10/2005 | 18:16 | מאת: דור

אני מסכים איתך, עדילי, פתיחת הפורום מחדש, עשויה להיות אסון. אבל יש גולשים שמחכים זמן רב עד שהודעתם מתפרסמת ולכן הנושא עולה מדי פעם לדיון.

01/11/2005 | 00:48 | מאת:

שלום, קראתי את הדברים החשובים שנכתבו והשאלה של פתיחת הפורום היא בהחלט במקום. עדיין ישנן "הפרעות" שאינן עולות לפורום אבל טוב שאתם זוכרים וכל הזמן צריכים לשקול את הפתיחה של הפורום מחדש. אשקול את הדברים עם הנהלת הפורום. הידש

31/10/2005 | 12:50 | מאת: שמואל

שלום ד"ר אני משתמש בפרוזק 5 שנים זה כבר לא עושה את העבודה ואין לי התרוממות במצב הרוח כפי שהיה לי בשנים הראשונות חשבתי לעבור לפבוקסיל... האם ניתן לקחת אותם במקביל או ע"י הפחתה הדרגתית? האם תהיה לי תסמונת הפסקה במצב של החלפת הכדורים? בתודה מראש

01/11/2005 | 00:41 | מאת:

לשמואל הפבוקסיל והפרוזק פועלים על הסרוטונין ולכן אפשר להחליף ביניהן ללא קשיים ולא צפויים תופעות כלשהן בזמן של הפסקת הפרוזק והתחלת הפבוקסיל. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 11:58 | מאת: or

יש לי שאלה שמטרידה אותי. האם עם הטיפול בדכאון.חרדה וטיפול אפשר להקים משפחה ולהוליד ילדים כמו כל אחד אחר? נושא זה מאוד מטריד אותי.

31/10/2005 | 19:27 | מאת: תמימי

לאור התשובה היא שיש הרבה מאד אנשים שהקימו משפחות ושמגדלים ילדים עם טיפול תרופתי- בדיכאון בחרדה ובמחלות אחרות. יש כדורים בטוחים להריון ולהנקה. כמו שלאנשים רבים יש מחלות כרוניות אחרות הדורשות טיפול תרופתי והם בעלי משפחה וילדים, כך גם אנשים עם מחלות נפש. אני מכירה הרבה מאד דוגמאות, ואני אחת מהן... תרגישי טוב, תמי.

01/11/2005 | 00:39 | מאת:

לאור בהחלט אפשר ומומלץ. ומה קורה אם מתחתנים לטוב ולרע ואז אחד מבני הזוג נעשה חולה? במחלה גופנית או נפשית? גם אז המשפחה ממשיכה להתקיים ואפשר גם להביא ילדים לעולם. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 11:03 | מאת: אינס

אני מחפשת שיטות להרגעת התקפי חרדה . מזה כשבועיים אני לוקחת רסיטל שטרם התחיל להשפיע. זקוקה דחוף לאמצעיים עצמיים ומקצועיים להרגעת ההתקפים (תרגילים, טיפולים וכו'). בברכה, אינס

31/10/2005 | 22:03 | מאת: a

היי מנסיון אני יכולה להציע לך פשוט לתרגל נשימות בוקר וערב 5 דקות להתרכז רק בנשימה באויר שנכנס ויוצא בנשימה עמוקה. וברגע של התקף לעצור לרגע ולקחת נשימות עמוקות. מקווה שעזרתי. בהצלחה

31/10/2005 | 23:59 | מאת: מירי 2

שלום לך אינס מוכרת לי מקרוב הפרעת חרדה, ומוכרות לי גם הדרכים להפיג אותה. א.מצחיק לתת כזאת עצה אבל נסי לתת לה להיות וללכת, קבלי את ההתקף בידיעה שהוא גם חולף. ב.צאי החוצה לצעידה, במקום שאת אוהבת, צעדי יותר מחצי שעה, אם תוכלי שעה. אם יהיה לך כח כשתגיעי הבייתה עשי תרגילים כלשהם. ג. אולי תצטרפי לחוג ליוגה, טאי צ'י או משהו אחר שמושך את ליבך. יוגה לדוגמא, זו פעילות גופנית נפשית שמחזקת ומרפאה לאורך זמן, צריך להתמיד בזה. אני יודעת שבעת התקף חרדה זה נשמע בלתי אפשרי, ואני היטב יודעת שזה אכן אפשרי! פעילות גופנית- בעיקר אירובית, מפיגה את ההתקף, ואת תרגישי טוב מאד אחריה. בואי נגיד שזה קלונקס טבעי, אחרי חצי שעה באה רגיעה...מדהים לא? מקווה שהועלתי, לילה טוב לך, מירי.

01/11/2005 | 00:38 | מאת:

לאינס אכן כל הדברים שכתבו קודמי נכונים וטובים וטוב להשתמש בהם בנוסף או במקום התרופות אם אפשר. כל שיטה של הרפיה מצויינת ועשויה למנוע התקפים של חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 10:40 | מאת: כרמלי

אני מקבל 4 מ,,ג ליום , מזה כמה ימים. קבלתי עצירות קשה, כתופעת לואי של התרופה. האם היא אמורה לחלוף עם ההטתגלות לתרופה? תודה מראש .

01/11/2005 | 00:23 | מאת:

לכרמלי העצירות עשויה לחלוף ובטח שתוקל. בינתיים אפשר להעזר בפירות יבשים או דברים דומים. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 08:06 | מאת: הילה

שלום אבקש לדעת האם מאניה דיפרסיה בהכרח תורשתית? לי יש מאניה דיפרסיה. אובחנתי לאחרונה.ניסיתי לברר עם הורי לגבי הסטוריה של מחלות נפש במשפחה והם שללו את העניין. תודה, הילה

01/11/2005 | 00:22 | מאת:

להילה יש במאניה דפרסיה מרכיב תורשתי אבל בהחלט ישנם אנשים הסובלים מהבעיה ואין הסטוריה של הפרעות נפשיות במשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 03:58 | מאת: אריק

שלום, אני חייל משוחרר בן 21כבר תקופה ארוכה שאני סובל מתופעות של לחץ וחרדה שמתבטאות : בדפיקות לב חזקות מחוסר תאבון וחוסר אפשרות לקיים אורך חיים רגיל ,היתי משתמש מידי פעם בכדור ואבן שנמצא אצלי בהישג אבל ללא מרשם רופא הואבן עזר לי אבל בדקתי שיש לו תופעות לואי של התמכרות וירידה של השפעתו במשך הזמן והפסקתי לקחת אותו,היתי רוצה לדעת מה יכול לעזור לי כנגד התופעות האלה כי אני ממש סובל ומתקשה לנהל שיגרת חיים רגילה. בתודה אריק נ.ב:אני ממש חושש ללכת לפסיכולוג אוו פסיאטר לטיפול.

01/11/2005 | 00:19 | מאת:

לאריק תצטרך להתגבר על החרדה מפני הפסיכיאטר ואולי רופא המשפחה יכול לעזור, על סמך מכתב באינטרנט כמובן שאיני יכול להמליץ על טיפול. באופן כללי הוואבן ממכר אבל ממכר חלש, כך שאם נוטלים אותו מדי פעם (3-4 פעמים בשבוע) אין סכנה של התמכרות. הטיפול בחרדה הוא בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון כמו וואבן או מהתרופות נוגדות הדיכאון אשר טובות גם נגד חרדה. אבל חייבים להפגש עם רופא. כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 01:43 | מאת: א

שלום רב בעבקות חוויות לא נעימות מנסיון של כדורים פסיכיאטרים כמו כן חוויה טראומוית אחת פתחתי פחד מלנסות כדורים .. טופלתי בציפרמיל כשנתיים ונלצתי להפסיק בעקבות תופעות לוואי שהחמירו הפסיכיאטר ניסה להחליף אך ללא הצלחה . החלטתי להילחם ללא כדורים ואני כבר שנה וחצי בלי אך המצב הולך ומחמיר בפגישה האחרונה הוחלט על אפקסור xr 75 מג הכדור נמצא אצלי בארון כבר 3 חודשים ואני מפחד לקחת אותו בעיקר בגלל שזו קפסולה ואני מעוניין להתחיל בהדרגה אני לא מצליח להכניס אותו לפה כבר כמה פעמים שניסיתי .. כבר שאלתי בעבר בפורום זה וקיבלתי תשובה שאפשר לפתוח את הקפסולה כמו כן דר הידש אמר לי שאפשר להכניס את זה לקצת לבן ולקחת .. גם כותבת מהפורום רשמה לי שהיא לא יכלה לקחת את הקפסולה ופשוט לקחה את הגרגירים פנים .. רציתי שוב לקבל התייעצות כי יש תשובות לכאן ולכאן אז אפשר לקחת רק את הבפנים ??או כמות קטנה של הבפנים זה הרי לא אבקה אלה גרגירים מאחר ויש לי את המחסום הזה שמונע ממני לקחת אשמח לקבל תשובה או מישהו שהתנסה ככה תודה

01/11/2005 | 00:16 | מאת:

לא. חבל שלא נטלת את הטיפול עדיין. כפי שכתבת אפשר ליטול את הגרגרים ודברי אלו הן מהיבואן עצמו, כך שהם בדוקים. אבל אשמח אם תקבל תגובות נוספות מחברים בפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

01/11/2005 | 00:50 | מאת: א

שלום דר הידש וברוך שובך כתבת לא .. למה התכוונת ? התחלתי ליטול את הגרגירים פשוט ראיתי תשובות לכאן ולכאן שזה בילבל אותי כלומר בלי הקפסולה אין את אפקט השחרור המושהה ולא ידעתי כל כך מה לעשות חשבתי גם שבלי הקפסולה אין את האפקט המלא אני שמח שתובתך היא מבדיקת היבואן זה מאוד מרגיע אותי אני מודה לך ומקווה שיהיה לי מזל עם הכדור תודה

31/10/2005 | 00:55 | מאת: איריס

בני בן ה- 15 משתמש בכדורים הנ"ל במשך כ- 9 חודשים וזאת לאחר שאובחן ע"י כסובל מדכאון וחרדה עד כדי שיתוק וכן מבעיות חברתיות אין לו חברים (הוא לא הלך במשך חצי שנה לביה"ס) בנוסף הוא מטופל ע"י פסיכולוגית, יש הטבה אבל לא כמו שציפינו.(בעבר אובחן כילד שסובל |ADHD) במשפחתנו אין הסטוריה של בעיות נפשיות. אני מבקשת לדעת: א. אם אקבל את מרשם הרספירדל ע"י קופ"ח, האם בקשתי תועבר למשרד הבריאות? אינני מעוניינת שלבני יהיו בעיות בעתיד כגון: אי גיוס לצה"ל למרות שמצבו הנפשי יהיה תקין וזאת עקב עברו וכן בהוצאת רשיון נהיגה, מיותר לציין שבריאותו חשובה לי מאוד אבל אינני מעוניינת להרוס את עתידו ב. אם אני מקבלת את המרשם באופן פרטי ע"י רופאת המשפחה האם היא חייבת לרשום זאת בהסטוריה הרפואית שלו? ג. האם היפנוט יכול לעזור בבעיה כמו שלו ולהאיץ את תהליך הבראתו? ד. אולי הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי מסוג אחר? אודה לך אם תשיב לי במהרה כי בני סובל ב ב ר כ ה אמא מודאגת

31/10/2005 | 19:56 | מאת: דור

1. את הריספרידל תוכלי לקנות רק במימון פרטי. 2. כל רופא (פרטי או ציבורי) חייב עפ"י חוק לנהל רשומה רפואית. 3. אין דיווח למשרד הבריאות, מלבד מאושפזים. 4. ייתכן שטיפול פסיכולוגי בגישה התנהגותית יתאים לו יותר.

01/11/2005 | 00:14 | מאת:

לאיריס איני מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ונוער לכן תשובתי מוגבלת. מבחינת החששות לעתיד דבריו של דור נכונים. עם זאת ממה שכתבת לא ראיתי טיפול ב ADHD אלא יותר בהפרעות ההתנהגותיות? האם שאלת זאת את הרופא? כל טוב דר' גיורא הידש

31/10/2005 | 00:13 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום שמתי לב שצדקת ובאמת שמתי לב שהתופעות שציינתי בזמנו קורים לי במצב חרדה שהיום זה אם באים לי אורחים וכאלה דברים כי יש חשש ששוב לא ארגיש טוב אבל זה הולך ומשתפר. מה שכן יש לי בזמן האחרון מדי פעם חרדות "קטנות" כאלה ופעם חשבתי שזה בגלל שאני לא מספיק בקשר עם הבחוץ ואולי יש משהו בזה ואין לי עוד אפשרות לדעת בדיעבד אם זה נכון אולי בעתיד. בכל מקרה יש המון אנשים קשישים למשל שהם בודדים והרבה לבד וזה ולא סובלים מחרדות אז ממה זה בא? כי סה"כ אני מרגישה טוב וטוב לי בגדול תודה דפי

01/11/2005 | 00:11 | מאת:

רק דברים טובים, והרבה אושר מהילדים. הידש

31/10/2005 | 00:06 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום מקווה שנהנית בחופשה . רציתי לשאול: בזמנו כתבת באתר שיש תרופות שמגבירות תיאבון. אני קראתי בעיתון שבמיוחד הזיפרקזה והדפלאפט גורמות להשמנה. עכשיו אני רוצה לעשות היום דיאטה ולחזור לעצמי. השאלה היא האם התרופות גורמות לרעב גדול (מה שהיה לי פעם) והיום פחות ואז זו "בעייה" או שהן גורמות רק לתיאבון גדול דבר שאפשר להתגבר עליו? בכל מקרה אם זה אבוד עם התרופות (הדיאטה) אולי נחליף את הזיפרקסה למה שאמרת כי היום אני יותר מאוזנת גם מבפנים ולא רק מהתרופות למרות שהתרופות חשובות גם אבל זו תקופה בלי שינויים כרגע או דברים מיוחדים שמאפשרת לי לנסות. תודה תודה דפי

01/11/2005 | 00:10 | מאת:

היי דפי הזיפרקסה מעלה את התיאבון אבל העליה במשקל היא די מוגבלת, כלומר עולים מספר ק"ג ואחר כך ישנה התייצבות. כך שהשאלה היא האם בחודשים האחרונים נמשכת העליה במשקל או בסך הכל ישנה אצלך התייצבות. אם מדובר על התייצבות את יכולה לעשות דיאטה כמו כל אחד אחר מבלי להתחשב בתרופות. הדפלפט אינו גורם לעליה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

30/10/2005 | 22:21 | מאת: אורית

גיורא שלום, אבא של בעלי חולה סכיזופרניה מזה 30 שנה, הוא לא מכיר בעובדה שהוא חולה ולא מקבל טיפול כלשהוא. המחלה אצלו מתבטאת בעיקר בזה שהוא שומע קולות ורואה דמויות בלילה. בזמן האחרון התופעות האלה מתחזקות ונעשות קיצוניות הרבה יותר. הוא חי לבד עם טיפול הדוק מצד בנו . הוא מתפקד באופן חלקי, כלומר: אינו יוצא מהבית אבל מנהל את משק הבית באופן בסיסי. איזה טיםול ניתן לתת לו , מה ניתן לעשות כדיי שהמצב לא יחמיר, או אפילו ישתפר??? אודה לך אם יהיו לך הצעות בנושא תודה רבה אורית

31/10/2005 | 10:29 | מאת: שביט

הטיפול בסכיזופרניה הוא תרופתי. מפליא לשמוע שחולה במשך 30 שנה לא מטופל. כדי למנוע החמרה במצבו וכדי שלא ידרדר למצב פסיכוטי שבו שיפוט המציאות נעשה לקוי, יש לגשת לפסיכיאטר. אפשר באופן פרטי אם יש באפשרותכם , אפשר דרך תחנה לבריאות הנפש או ע"י הפניה לפסיכיאטר ע"י רופא המשפחה בקופת חולים. גם אם החולה לא ישתף פעולה ולא יסכים לטיפול תצטרכו למצוא את הדרך לשכנע אותו שאין לו ברירה כי אם מצבו ידרדר יצטרך אשפוז.

01/11/2005 | 00:05 | מאת:

לאורית הטיפול בסכיזופרניה הוא תרופתי ושיחות, כמובן שאין אפשרות לשיחות כאשר האדם אינו מודע לקשייו ולכך שישנה בעיה. את הטיפול התרופתי ניתן ליטול גם עם הסכמה פורמלית בלבד לטיפול, כלומר לא נדרשת הבנה מלאה של האדם מדוע הוא נוטל תרופה א' או ב'. לכן אפשר לנסות להגיע לטיפול תרופתי, לעתים רופאי המשפחה מכירים מספיק את הנושאים הפסיכיאטריים והם עשויים לעזור היכן שהמטופל מסרב לראות פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

30/10/2005 | 22:15 | מאת: כדורית

היי כבר ענו לי פה תשובות יפות מגיבים נחמדים.. אך הייתי רוצה גם את דעתך בנושא- 1. האם ציפראלקס יכול לגרום להשמנה? עליתי 10 קילו מאז שהתחלתי לפני כמה חודשים טובים. האם מומלץ להחליף לכדור אחר או שגם אחרים ישפיעו כך סביר להניח? 2. האם ציפראלקס יכול לגרום לבעיות בזיכרון. גיליתי קושי בשליפה מאז הכדור ולא זוכרת מה ראיתי בסרט לפני חצי שעה או שנייה.וכו' וכו'. 3.האם לקיחה של הכודר למשך תקופה מעלימה סמפטומים של חרדה כוללנית לתמיד לאחר הפסקת הטיפול? מה הסיכוי ?

01/11/2005 | 00:02 | מאת:

לכדורית אחת מתופעות הלוואי הפחות נעימות של כל התרופות הפועלות על הסרוטונין היא העליה במשקל עם הזמן, בדרך כלל העליה היא של מספר ק"ג ואחר כך ישנה עצירה אבל לפעמים העליה יותר רבה. הציפרלקס אינו גורם לבעיות בזיכרון אבל דיכאון וחרדה כן, לכן השאלה תמיד מה המצב הנפשי. טיפול מלא ויעיל של נוגדי דיכאון וחרדה פותרים את הבעיה של החרדה לתמיד. כמובן שתמיד זה מושג יחסי ברפואה ובחיים. אבל אם מדובר על תקופה שמעל עשר שנים ואין אירועים חריגים אשר גורמים למתח וחרדה אז אפשר לאמר שזה נקרא לתמיד. כל טוב דר' גיורא הידש

30/10/2005 | 20:31 | מאת: X-man

בקשר להצעה שלך לקחת זודורם ולהפחית קסנקס - כשהייתי אצל הפסיכיאטר לפני חודשיים בערך הוא הציע לי הצעה דומה - נוקטורנו. אני מבין שנוקטורנו וזודורם הם תרופות מאוד דומות, נכון? הייתה לי בעיה טכנית עם נוקטורנו כי אני רוצה לקחת את התרופה מאוד בהדרגה וראיתי שאין בכדור נוקטורנו חריץ לחיתוך. הרוקח אמר לי שיש נוקטורנו בחצי מינון וגם שהוא חושב שאפשר לחתוך בכל מקרה. אבל בסוף לא ניסיתי. כרגע נראה לי שאנסה קודם אלטרול, אבל קודם אני רוצה לדבר עם הפסיכיאטר לגבי זה. בכל זאת, רציתי לשאול בקשר לזודורם האם הוא עדיף על נוקטורנו? וגם האם אתה יודע אם אפשר לחתוך אותו לחתיכות קטנות? X-man.

30/10/2005 | 23:18 | מאת: דור

את הזודורם אפשר לחתוך- באופן וודאי. כלומר אפשר לקחת גם חצי כדור ואפילו לחלק לרבעים. הזודורם משפיע לפחות שעות מהנוקטורנו ואין לו תופעת לוואי של טעם מר בפה. נוקטורנו הוא בעצם תחליף ישראלי לאימובן (IMOVANE). אולי את האימובן(התרופה המקורית מחו"ל) כן ניתן לחלק לחצאים או רבעים, צריך לבדוק עם החברה, או עם הרוקח. גמילה מקסנקס היא מאד קשה. פסיכיאטרים שעוסקים בהתמכרויות טוענים שהגמילה מתכשיר זה יותר קשה מבנזודיאזפינים אחרים ובנוסף- לעיתים היא גם יותר קשה מגמילה מהירואין. אתה אולי מופתע- אך זאת טענה שנשמעת מפי פסיכיאטרים בכירים מתחום ההתמכרויות. בארה"ב הקסנקס מאד נפוץ, בארץ דווקא משתמשים בקלונקס הרבה יותר מקסנקס. גם עם קלונקס יכולה להיות בעיה של התמכרות, אבל פחות חמורה. אני חושב שאלטרולט (או ג'ילקס- תרופה דומה) עדיף כי אין לו בכלל פוטנציאל לתלות וניתן לקחת אותו גם בשעות היום, כל פעם 10 מ"ג, מינון שלא יוצר תופעות לוואי. את הזודורם או אימובן ניתן לקחת רק בלילה. אז אתה תרדם בלילה אבל תהיה עצבני ביום בגלל החוסר בקסנקס. אם אתה יכול להתמודד עם הבעיות ביום ורק עניין השינה מפריע לך אז כדור שלם של אימובן או זודורם יכול להחליף קסנקס 1 מ"ג. אבל ההמלצה היא להפחית לא יותר מ- 0.25 מ"ג כל פעם (כל 5-10 ימים).

לא ענית לי לגבי רסיטל. תודה

http://my.doctors.co.il/forums/read.php?admview=1&f=385&i=477179&t=477179

לזיגי אכן תופעות כאלו עלולות להיות בתחילת טיפול ונקווה שיחלפו במהרה. אבל האם לפני שנים השתמשת ברסיטל או בציפרמיל? למרות שהתרופות זהות עלולים להיות הבדלים ביניהן. כל טוב דר' גיורא הידש

30/10/2005 | 19:30 | מאת: נינה

אם אינני טועה בחודש נובמבר, לפני 3 שנים, נפתח הפורום. באיזה יום בחודש נפתח הפורום? נינה

31/10/2005 | 00:02 | מאת:

לנינה וואו, כל הכבוד את זוכרת ואת צודקת. אני זוכר שזה היה מעמוד 75 של המספור הישן, אבל כעת הדברים הם חדשים ושונים. נראה שאנחנו הכי כרוניים כאן..... תודה וכל הכבוד. הידש

31/10/2005 | 11:05 | מאת: נינה

ד"ר הידש שמחה להמשיך "לסבול" איתך ביחד... צחקתי... נינה

31/10/2005 | 14:35 | מאת: אני

ההצטרפות לפורום של דר' הידש הייתה ב 3.10.2002 אבל הרבה מים זרמו מאז....דר' הידש פיתח אז מערכות יחסים מאד אישיות עם הכותבים והיה גם שומר על קשר במייל, מספר לנו על הטיולים שלו, המשפחה שלו, ומשתף אותנו בחוויות אישיות. היום זה כבר לא ככה לצערי. אני

31/10/2005 | 16:26 | מאת: דור

לנינה שלום, ד"ר הידש הצטרף לפורום בתאריך 3.10.2002 זה יוצא 3 שנים+ חודש (בערך). הנה ההודעה הראשונה שלו, כאשר הוא הגיע לכאן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/23/xFT/18854/xFP/18854 ביי, דור.

31/10/2005 | 20:41 | מאת: נינה

דור, תודה על הקישור. פיספסנו את יום ההולדת... נינה