פורום פסיכיאטריה
שלום רב האם ישנם כדורים שיכולים לדכא חלומות או סיוטים ?
כן, כל התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים (הידוע שבהם הוא "וואליום").
שלום שאלתי היא האם תרופות אנטי פסיכוטיות מעבירות את הסימנים השליליים שנשארים גם אחרי התקף פסיכוטי?
לליאור, יש להבחין בין תגובה לאחר פסיכוזה שאינה חלק ממחלה, לבין סימנים שליליים שהם חלק ממחלת הסכיזופרנייה. אחרי פסיכוזה (שיכולה להיות גם חד פעמית ולא חלק ממחלה), בעיקר כזו המאופיינת בהרבה סימנים חיוביים וסוערת, המח כאילו "סחוט" ויש מצב כמו דיכאוני. מצב זה משתפר עם הזמן ויכול לעבור גם ללא טיפול תרופתי מיוחד (ז"א טיפול בתרופות שאינן מטפלות בסימנים שליליים), אם כי ניתן להיעזר בתרופות אנטי דיכאוניות בתקופה זו. מצב זה לא נקרא בשפה המקצועית "סימנים שליליים", אבל לא הייה לי ברור אם התכוונת למצב זה או לא... בנוגע למה שנקרא סימנים שליליים (קהות רגשית, התרחקות ממגע חברתי, חוסר מוטיבצייה וכו'), שהם חלק מהסימנים של סכיזופרנייה, ונובעים ממחלה שהיא יותר רחבה מאשר הפסיכוזה, ישנן מספר תרופות שיכולות לעזור: מבין התרופות הישנות יותר יש את הקלוזפין (clozapine, או בשם מסחרי - לפונקס) ואת remoxipride, אך יש לערוך בדיקות דם כאשר לוקחים אותן כיוון שעלולות לגרום לפגיעה בייצור כדוריות הדם הלבנות. מבין התרופות החדשות יותר יש את respridone (או בשם מסחרי - רספרידל) ואת serindole (או בשם מסחרי serdolect). סרוקוול וזיפרקסה ייתכן וגם עוזרים. יום טוב, אני.
שלום! אני נוטל מרוניל 150 מ"ג ליום, עקב בעיות חרדה ודיכאון. רציתי לדעת אים שימוש בגרס פעם בשבוע יכול להזיק לטיפול שאני לוקח{הכוונה לחוסר יעילות בטיפול עקב השימוש בגרס או מצד שני סכנה בשילוב שני החומרים}. תודה.
אמיר !! יש כאלה שלקחו מריחואנה עם תרופות אנטידיכאוניות וחיו בהרמוניה , ויש כאלה שזה לא עשה להם טוב , וזה חידד כל מיני דברים שרצו "להשתיק" כמו חרדות , ודיכאונות. אני חושבת שזה הכל עניין של ניסוי וטעייה. מריחואנה עובדת על הסרטונין מציפה את המוח בניוטרנסמיטר הזה ,ומדכאת את מערכת העצבים ולכן שילוב של השנים יכול לגרום להצפת יתר. דבר זה נכון גם לסמים סימפאתוליטים שיכולים לגרום לעלייה בלחץ הדם עם תרופה זו. רק טוב, מיטל
לאמיר- השאלה שלך תיאורטית או מעשית? כלומר, האם אתה משתמש בסם בפועל, או שואל משהו תיאורטי? הדיעה המקובלת כיום ששימוש בסמי רחוב נחשב לסיכון משמעותי להתפרצות מחלות פסיכיאטריות. בנוסף, עצם השימוש מנוגד לחוק בארץ.
גראס בפני עצמו יכול לגרום לחרדות ודיכאון, לכן אתה פשוט שם לעצמך מקלות בגלגלים.
שלום לד"ר הידש בדיכאון מלנכולי מזה זמן רב כולל אישפוז של חודש.לצערי הרב נטלתי רק תרופות ממשפחת ה-SSRI בגין ערמונית מוגדלת שפירה,מאחר וידוע כי אין להם מרכיב אנטיכולינרגי אך לצערי לא חל שיפור במצבי. לפני כחודשיים עברתי כריתת ערמונית וכעת אין מניעה לקחת תרופות ממשפחת ה-SNRI ודומיהן. לאחר הכריתה החילותי לקבל רמרון שלא עזר. בעצת הפסיכיאטר המטפל מזה כשבועיים הנני נוטל איקסל במינון של 50 מ"ג ביום. חש שיפור במצב הרוח סוף סוף, אך הדופק עלה לערכים של 100-110 פעימות בדקה. ידוע לי כי תופעה זו + תחושת אי שקט , הינן תופעות שכיחות של האיקסל. הפסיכיאטר המטפל הציע ליטול במקביל חוסם בטא כגון: לופרסור או קרדילוק על מנת להוריד את הדופק,כתחליף לכדורי הרגעה כגון קלונקס,טרנקסל, קסנקס ודומיהן. מעוניין בחוות דעתך המקצועית. האם הטיפול האמור לעיל אכן מקובל? אם באמתחתך רעיונות אחרים אשמח לשמוע. בכבוד רב מוטי
תרופות להורדת לחץ דם (מסוגים שונים) לעיתים נמצאות בשימוש פסיכיאטרי, אך שנויים במחלוקת בקרב פסיכיאטרים. תרופות מסוג זה יכולות לגרום לאמפוטנציה ותופעות לוואי אחרות. לעומת זאת, הבנזודיאזפינים, הם הרבה יותר ידידותיים למשתמש. הסייג היחידי, שעם הבנזודיאזפינים צריך להיזהר לא להתמכר, או לעלות במינון בצורה מוגזמת. אני במקומך לא הייתי מוסיף תרופה ללחץ דם גבוה, כאשר אין הכרח רפואי לשימוש בה. אתה כמובן צריך להשמע לרופא שלך, או לשכנע אותו לשנות את הטיפול.
יש לי את הבעיה הזו עם אפקסור הצלחתי להפחית מינון וזה עזר
הרבה מאור זמן איני משתתף בפורום ואני לא מעודכן במתרחש .אודה באם מישהו יוכל להסביר לי מה הכוונה לפורום סגור .סגור בפני מי ? ואם נפתח , כיצד ניתן להשתלב בו ?
בוקר טוב, אם אפשר כשאתם מעלים הודעות לדפדף עוד 4 ואפילו 5 עמודים אחורה? יש הודעות שלא מופיעות כאן. תודה
רעיון מצויין . תודה על התגובה.
היי אני כל הזמן מריחה דברים שלא קימים ולא נמצאים לידי. האם ישנן גם הזיות/פסיכוזות של ריחות? מישהו מכיר? תודה לכולכם וחג שמח
הזיות מתייחסות לכל סוגי החושים- ראיה, שמיעה, הרחה וכו'. לכן יש גם הזיות של ריח. אגב- הזיות יכולות להיות גם עקב מחלה גופנית, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (סמים, אלכוהול, תרופות) או מחלה פסיכיאטרית. לא תמיד מדובר במחלת נפש.
אוקי, ובהנחה שאלו אכן הזיות, מה אני אמורה לעשות איתן? בדוגרי זה לא כזה משנה. מה זה משנה שיש לי הזיות? תודה וחג שמח
האם פסיכוזה היא סכיזופרניה ? מה ההבדל , האם בעזרת תרופות אפשר לצאת ממצב זה ואיזה כדורים מתאימים למצב פסיכוזי. תודה לכם
ל"אמא של", פסיכוזה היא לא סכיזופרנייה. פסיכוזה זה מצב שבו יש ניתוק מהמציאות המתאפיין בדלוזיות (מחשבות לא הגיוניות) ובהלוצינציות (הזיות). מצב פסיכוטי יכול להופיע בכל מיני מחלות, כגון סכיזופרנייה או מאניה דיפרסייה. הוא יכול גם להופיע כמשבר חד-פעמי וחולף ולא כחלק ממחלה. תרופות אנטי-פסיכוטיות עוזרות ביציאה ממצב פסיכוטי. מצורף קישור עם מידע על תרופות נוגדות פסיכוזה: http://www.infomed.co.il/doSearch.asp?group=304 מאחלת בריאות לבנך ולך, אני.
קיימים מס' סוגי פסיכוזות. ההבדל בין הפסיכוזות השונות תלוי במהלך שלהן ובבעיות הנלוות אליהן. בסכיזופרניה יש הזיות ומחשבות שווא אבל בנוסף גם חוסר תפקוד, חוסר מוטיבציה והשטחה רגשית. אם התפקוד תקין אז לא מדובר בסכיזופרניה. פסיכוזה מהסוג הדלוזיונאלי (למשל) יכולה להיות מאובחנת גם אצל אנשים בתפקידים ביצועיים, ניהוליים ואפילו פוליטיים (כולל ראשי מדינות) זה פסיכוזה אבל לא סכיזופרניה.
תודה לדור ושרון מודה לכם על התשובה , שרון- תודה על הקישור , בברכת חג שמח
שלום לך אם לוקחים את המרוניל והקלונקס בבוקר וכדי לא להיות עייפים בצהרים נוטלים את המרוניל הבא בערב עם הקלונקס האם זה בסדר? תודה.
תחלקי את המינון לפעמיים ביום- 50% בבוקר ו-50% בערב, או שתקחי את כל הכדורים בלילה לפני השינה. מדובר בתרופות מעייפות שמשפיעות ליום שלם ולכן האפשרות השניה נראית לי עדיפה.
שלום לכל חברי הפורום אולי מישהו מכם יוכל לתת לי המלצה אישית של רופא המטפל בבעיות דיכאון וחרדה בהתבסס על ניסיונו הפרטי ..... תודה
תרשמי איזור מגורים, גיל, העדפה למטפל או מטפלת וכו'... תרופות אפשר לקבל אצל פסיכיאטר בקופת חולים.
האם מישהו מכיר את התופעה?
מצ"ב מאמר מקצועי בעברית על ההפרעה- http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/13484225.pdf
הטופעה בהחלט מוכרת ומופיעה בצורות שונות. הטיפול בה הוא בעיקר פסיכיאטרי תרופתי. אם תרחיבי יותר ותסבירי במה בדיוק מתבטאת ההפרעה אצלך אולי אפשר יהיה להתיחס בצורה טובה יותר מנסיונם של אחרים.
בבקשה אל תפתחי את הפורום! מה שהיה כאן השאיר הרבה מאד "פצועים בשטח" ועדיין הכל טרי מעיין
שלום לכולם. לאחרונה אני חושבת, לאחר שנים של תרופות, אפקסור על משפחתו אני הרי לא ארפא. הרי אני תמיד אסבול מדיכאון ומחרדה. אני יודעת שהתרופות הצילו את חיי, אבל אם מריחואנה עושה עבודה טובה כשלעצמה, האם מותר לי לקחתא אותם במקביל? עליי לציין שבחיים לא ניסיתי מריחואנה, אני רק חושבת על פיתרון לרגעים קשים. אודה על כל תשובה חג שמח, דנה
דנה !! אם אף פעם אינך התנסית במריחואנה , השימוש בפעמים הראשונות , ללא קשר לנטילת תרופות , יכול להביא לחרדות ולדיכאון ,אז אדרבא אם הינך נוטלת תרופות . שימוש בסמים למניהם ותרופות אנטידיכאוניות אסורות ולא סתם יש את ההטוויה הזו , כי הרי שמחקרים הראו שיש ניגוד , ומריחואנה יכולה לחדד את מה שאת רוצה "להשקיט" בנטילת תרופות. מה שעוד רציתי להגיד שקוגניציה יכולה לשנות רגש. מחשבות טובות וחיוביות כלפי עצמך , יכולות להביא להקלה בחרדות ובסימפטומים , הכל מתוך אמונה שלמה בעצמך , שינוי בגישה היא לפעמים גם ההכרה והסליחה שיש לנו לגבי עצמנו , לגבי מי אנחנו ומה אנחנו ואז הרגש יותר בהיר. אני ניסיתי כמעט את כול סוגי הסמים בחיי, ומנסיון אני יכולה להגיד לך שכן מריחואנה יכולה לעשות טוב , באותה מידה שהיא יכולה לעשות רע , שימוש ממושך במריחואנה ,יכול להביא לחוסר מוטיבציה , דיכאון וחרדות . אני חושבת שיש לך יותר מה להפסיד מאשר להרוויח , לאור מצבך ... רק טוב , מיטל
תודה רבה על התשובה הכנה ועל היחס. ושוב תודה, דנה
בני חולה כ11 שנה במחלת הסכיזופרניה עם כל הקושי במחלה זו הוא אינו מגיב לתרופות התרופה היחידה שעזרה לו היתה זיפרקסה שעזרה במשך כשנה וחצי. אך במקביל משקלו עלה לממדים בלתי רגילים כ-150ק"ג. היום מצבו קשה וכל משפחתנו נמצאת בגיהנום גם לו אין חיים וגם לנו. במשך כל השנים אני מחפשת את הישועה ולכן ההנני פונה לפורום זה אולי אפשר לשפר את החיים האבודים של בני שיחיה למשל כמו חולה סוכרת ואולי יש תרופה שתשפר את מצבו. אולי יש מישהו על פני כדור הארץ שיוכל לעזור לי לעזור לבני היקר לי מכל. בתודה מ.
יש הרבה תרופות- גם מהדור החדש וגם מהדור הישן ולפעמים צריך שילוב של תרופות מקבוצות שונות. התרופות האנטיפסיכוטיות מתחלקות ל-7 קבוצות שונות ולכל קבוצה יש ייחוד מסויים שאולי הוא יהיה יותר טוב מהזיפרקסה. אין סיבה להתעקש דווקא על תרופה זאת. התאמת תרופה מחייבת בדיקה אצל פסיכיאטר שמומחה לנושא ומכיר את החולה וההיסטוריה הרפואית שלו. תנסי חוות דעת שניה אצל אחד ממנהלי המחלקות.
תאמינו לי שבמשך כל השנים הייתי אצל לא מעט רופאים וכלם מנהלי מחלקות וניסינו תרופות רבות בשילובים שונים אך כלום לא עוזר. אני נותנת לבני הכל ומכל הבחינות גם קרוב לתשע שנים לא רציתי לאשפזו כי לא רציתי להוסיף לו על הצרה הגדולה שנפלה עליו. בפנייתי אליכם רציתי לדעת אם יש דרך אחרת שיכולה להייטיב עם בני וגם לתת לנו כמשפחתו קצת אויר לנשימה משום שכל חיינו נתונים לבני. בברכת חג שמח מ.
שלום חברים, אולי מישהו יכול להסביר לי בשפה פשוטה מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול פסיכיאטרי, מלבד נושא התרופות? אני מתבלבלת. תודה . מיכלי
פסכיאטר שעבר הכשרה של פסיכותרפיה יכול להיות כמו פסיכולוג אבל שמחלק תרופות. רק טוב , מיטל
פסיכיאטר מומחה= רופא בוגר הפקולטה לרפואה אשר עבר התמחות בעבודה של 4.5 שנים בבית חולים פסיכיאטרי, או חטיבה פסיכיאטרית בבי"ח כללי. במהלך ההתמחות הוא מקבל הכשרה בסיסית גם בפסיכותרפיה, אבל האורינטציה שלו היא בעיקרה ביולוגית. פסיכיאטר מבצע איבחון, מטפל תרופתית, לפעמים גם שיחתית, לפעמים גם עוסק בחוות דעת משפטיות. פסיכולוג קליני= מי שלמד לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה וביצע התמחות של 4 שנים במסגרות של שירותי בריאות הנפש. פסיכולוג קליני מוסמך לבצע איבחון ע"י מבחנים פסיכולוגים וטיפול נפשי ע"י שיחות (פסיכותרפיה). פסיכולוג שאיננו מומחה במגמה קלינית איננו רשאי לאבחן או לעסוק בטיפול נפשי.
לד"ר הידש שלום רב! אובחנתי כחולת סכיזופרניה וטופלתי בזיפקסה 5 מ"ג. בכלל שהשמנתי ופחדתי לפתח סכרת בעקבות השימוש בתרופה הפסקתי ליטול אותה. אני כבר 7 חודשים ללא טיפול תרופתי וללא טיפול פסיכיאטרי ומרגישה מצוין ללא שום תסמינים פסיכוטיים. אובחנה אצלי פסיכוזה פראנואידית. אני בצבא וזאת הסיבה שאני לא מטופלת אצל פסכיאטר. בצבא לא יודעים על ההיסטוריה הרפואית ועל האבחנה והטיפול התרופתי שלקחתי בתחילת השירות. מה אתם מייעצים לי לעשות? בתודה מראש ויום טוב :)
ל"קרייזי גירל", לפי דעתי את משחקת משחק קצת מסוכן. נהוג לקחת טיפול תרופתי במשך כשנתיים לפחות לאחר משבר פסיכוטי, בכדי להקטין את הסיכויים שהפסיכוזה תחזור בעתיד. אני גם עברתי משבר פסיכוטי פרנואידי ואני יודעת כמה זה לא נעים וכמה התופעות לוואי של התרופות לא נעימות... יש עוד תרופות חוץ מזפרקסה, שהרבה פחות משמינות ואפילו לפעמים גורמות לירידה במשקל (גאודון למשל לא גורמת לעלייה במשקל כמעט ובכלל ולפעמים גם לירידה). גם את צריכה לזכור שהטיפול התרופתי הוא בהתחלה במינון גבוה ואח"כ אפשר להוריד למינון ממש קטן ולא מורגש מבחינת תופעות הלוואי. אני מציעה לך לחזור לטיפול פסיכיאטרי תרופתי מונע, אל תשחקי עם החיים והבריאות שלך... יחד עם זאת, גם שמעתי על כאלו שעברו פסיכוזה ללא תרופות והיא לא חזרה שוב... אני בכל זאת לא הייתי לוקחת את הסיכון. מאחלת לך רק טוב, אני.
ל"קרייזי גירל", איכשהו נשמט מעיניי שאובחנת כחולת סכיזופרנייה... אם האבחון נכון אז מה שכתבתי לך קודם עוד יותר חשוב. הסיכוי למצב פסיכוטי נוסף עוד יותר גדול, או במילים אחרות זה רק שאלה של זמן כנראה עד שהמצב הפסיכוטי יופיע. אל תזניחי. מצטערת אם אני יותר מידיי "לוחצת", העניין הוא שסכיזופרנייה זו מחלה לכל החיים ובלי טיפול תרופתי המצב יתדרדר כנראה. תשמרי על עצמך ותרגישי טוב, אני.
צריך לחזור למעקב אצל פסיכיאטר, אפילו פרטי, אם את חוששת שישחררו אותך מהצבא. לא בהכרח יש צורך בטיפול תרופתי, במיוחד אם המצב הנפשי והתפקוד שלך תקין, אבל יש צורך בבדיקה, כדי לאבחן אם המצב שלך הוא אכן לכיוון של החלמה, או הידרדרות. סכיזופרניה היא מחלה שמאופיינת בהידרדרות מתמשכת, אבל אם הצלחת פתאום לתפקד כחיילת מן המניין, זה מציב אתגר איבחוני מחדש. כעיקרון, יכול להיות שיש לך גם היום פסיכוזה, למרות שהתפקוד נראה תקין, אבל אז לא מדובר בסכיזופרניה.
האם אדם שמאובחן בסכיזופרניה -, לאחר שענה על הקריטריונים הנדרשים לאבחון במחלה זאת, מקבל תרופה אנטי פסיכוטית, מתייצב, חוזר בהדרגה לתיפקוד של לימודים ועבודה - עם אחזקה תרופתית - עדיין מוגדר כחולה סכיזופרניה ברמיסיה, או אולי יש סיכוי שמעצם זה שמתפקד - יכול להיות שהאיבחון בכ"א שגוי, ומחלתו היא רק פסיכוטית? בריאות מלאה
שלום, אני לוקחת תרופה בשם "פריזמה", שהיא כמו הפרוזק....וממשפחת ה- SSRI... אני לוקחת אותה בדיוק שבוע ורציתי לשאול שתי שאלות: האם אחרי שבוע בלבד הגיוני שתיהיה השפעה טובה במצב הרוח? (אני פשוט מרגישה טוב יותר......) ושאלה שניה, מה עדיף, לקחת בבוקר או בערב?
לפרוזקית שלום, ראשית, טוב שאת כבר מרגישה שינוי. יכול להיות שחלק מההרגשה הטובה שלך היא מעצם האמונה בתרופה וברופא, וחלק מההשפעה ההדרגתית. ותמיד עדיף לקחת תרופה בערב לפני השינה. כל טוב ושתמשיכי להרגיש טוב! מיכלי
ל"פרוזקית", בדר"כ לוקח לפחות שבועיים עד שההשפעה במלואה, אז תצפי לזה שייתכן ותרגישי עוד יותר טוב... :) עדיף לקחת בבוקר כי יש לה השפעה מעוררת. יום טוב, אני.
בעלי סובל ככל הנראה מדיכאון (עקב טראומה במשפחה), הוא סובל מכאבים בבית החזה בעיקר בצד שמאל עם הקרנה ליד, עבר בדיקות מקיפות ללב ולקיבה, כיום מטופל ב paxxet כבר שלושה שבועות וחש עדין כאבים בחזה, עייפות ותשישות רבים וטרם התאושש, כמה זמן צפוי להתחלת ההתאוששות, האם כדאי להחליף את הכדורים לפרוזק. אני בעברי סבלתי מדיכאון ועברתי מכדורים אילו לפרוזק והפרוזק השפיע עלי במהרה לכן חשבתי שאולי גם לו יעזרו כדורי הפרוזק יותר מהר. בנוסף סובל בעלי מנדודי שינה, הרופא רשם לו כדורי הרגעה אולם עדין הוא מתעורר באמצע הלילה ומתקשה לחזור לישון, הוא לא לוקח כדור הרגעה נוסף כיוון שהוא חושש שלא יתעורר בבוקר לעבודה. קשה לי לראות את בעלי חסר אונים כל כך, כיצד ניתן לעזור לו בבית בכדי לשפר את הרגשתו (עד שהכדורים ישפיעו)??? תודה רבה וחג שמח
שלום לך,אני לא רופאה אבל אני יכולה לייעץ לך מניסיוני האישי,גם אני סבלתי מחרדות ודיכאון ואצלי התרופה התחילה לעבוד רק לאחר 3 חוד' פשוט כל אחד והזמן שלו,קצת סבלנות עם התרופה בכל מקרה בנתיים פעילות גופנית תעזור....תרגישו טוב וחג שמח
היי מזה כשנתיים וחצי אני נוטלת 20 מ"ג ביום פאקסט/סרוקסט עקב התקפי חרדה. לאחרונה אני מעונינת להכנס להריון 3,בהתיעצות עם שלי ועם המרכז הטראטטולוגי אני בתהליך החלפת התרופה לפריזמה. מי מכיר את התרופה? מי מכן עברה הריון עם תרופה ממשפחת התרופות הנ"ל?
לשני, אני מכירה את "פריזמה", לקחתי אותה (או תחליף שלה - פלוטין) במשך כשנה, עקב דיכאון פוסט פסיכוטי. הייתי בסך הכל מרוצה ממנה, היא שיפרה לי את המצברוח וגם, מבלי להתכוון, גרמה לכך שאהייה פחות חרדה מכל מיני דברים (אם כי אין לי הפרעת חרדה). בהריון לא הייתי עדיין :) אבל מצאתי שתי כתבות בנושא לקיחת תרופות ממשפחת הSSRI בזמן ההריון שאולי יעניינו אותך (שימי לב לתאריכים, ייתכן ואחת המכתבות לא כ"כ מעודכנת): http://www.infomed.co.il/news/n_022005_1.htm http://www.infomed.co.il/questions/q_120802_2.htm בהצלחה, אני.
שימוש בטגרטול באופן קבוע מצריך בדיקות קבועות לגבי רמת התרופה בדם. מכיוון שעומדים להעביר אותי לשימוש בטופאמאקס - הייתי רוצה לדעת אם גם תרופה זאת מצריכה בדיקת רמת התרופה בדם באופן קבוע - ואם כן, באיזו תדירות בערך? תודה שמואל
טופמקס איננה יעילה לבעיות פסיכיאטריות. מחקרים מראים שהיא איננה תרופה מייצבת מצבי רוח. היא טובה לאפילפסיה ולמיגרנות. אין צורך בבדיקות דם עם תרופה זאת אבל אין סיבה לתת אותה במסגרת של טיפול פסיכיאטרי.
שלום רציתי לשאול אם המערכת חיסונית של בנאדם אם בעיה נפשית פגועה האם מותר לו לקחת חיסון שפעת למשל ועוד שאלה לא קשורה אני לפעמים לא מרגיש את הרגלים ומרגיש שרוצה ליפול ומתנדנד האם זה יכול להיות עקב לחץ נפשי תודה
ניר שלום !! את החיסון לשפעת , נותנים לקבוצה באוכלוסיה בעלת סיכון להדבק , אנשים שעובדים בבתי חולים , מפגרים , אנשים שחלו בסרטן בעבר והמערכת החיסונית שלהם נפגעה או רגישה. לפיכך , נראה לי שאתה בקבוצת הסיכון הזו , למה אינך מתיעץ עם רופא המשפחה ? התופעות שציינת יכולות לקרות עקב לחץ נפשי , איך צריכים גם לבדוק את העניין הבריאותי. אם תופעות אלו חוזרות לך לרופא משפחה , תבדוק את עצמך בדיקות דם וכו. רק טוב , מיטל
שלום ניר, לפי הידוע לי, בעיה נפשית לא אמורה לגרום לפגיעה במערכת החיסונית. הסימפטומים שאתה מתאר יכולים להיות למשל תופעות לוואי של תרופות אבל גם יכולים להיות קשורים לבעיות ניורולוגיות. יכול להיות שאתה צריך להיבדק על ידי נוירולוג. מיטל צודקת - כדאי להתייעץ עם רופא משפחה. X-man
לניר, אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה הם בעלי נטייה לחלות יותר (זה כנראה קשור לרמות גבוהות יותר של קורטיזול עד כמה שידוע לי). אבל - חיסון נגד שפעת הוא דבר בטוח, מדובר על נגיף מוחלש או מומת שלא יכול לגרום למחלה. למיטב ידיעתי אין סכנה בקבלת חיסון גם למי שנוטה יותר לחלות (הרי נותנים אותו במיוחד לקשישים ולתינוקות אצלהם המערכת החיסונית חלשה יותר, כמו שמיטל כתבה, כדי להגן עליהם מפני הידבקות במחלות). בנוגע למה שאתה מספר על חוסר התחושה ברגליים, זו יכולה להיות תגובה של חרדה, אבל נראה לי שהכי טוב שתפנה לרופא שיבדוק אותך. תרגיש טוב, אני.
שלום,נטלתי אפקסור במשך שנתיים שהפסיק לעזור לי. קיבלתי ציפרלקס לפני כחודש 20 מ"ג ליום ואין אצלי שיפור של ממש בהרגשה ואף הרעה.אני גם נוטל אומגה 3. האם עלי להחליף תרופה או לקוות עדיין לשיפור? אשמח לקבל תגובה מדור וממי שמבין תודה רק טוב
לניר- איזה מינון של אפקסור נטלת? זה שהוא הפסיק לעזור לא בהכרח מחייב הפסקה שלו. ניתן היה קודם לעלות במינון ולראות אם יש תגובה למינון יותר גבוה. המינון המקסימלי של אפקסור הוא 375 מ"ג ליום, למרות שבד"כ נהוג להגיע עד 225 מ"ג ליום בלבד. כנראה שהציפרלקס לא מתאים לך ואני לא מתפלא כי היא תרופה יותר חלשה מאפקסור. 20 מ"ג נחשב למינון "מכובד" של ציפרלקס (לא מקסימלי) ולכן בד"כ אין צורך לעלות במינון, אלא לחכות עוד שבועיים ואח"כ להחליט אם להחליף.
שלום. אני נוטל ציפראמיל 20 מ"ג מזה חודש לאחר שעברתי מאפקסור. אני לא מרגיש שיפור ואף הרעה מעט. האם עלי להמשיך לקוות או להחליף תרופה כי אני מרגיש שהמחשבות הכפיתיות רק מחריפות.קיבלתי את התרופה לטיפול ב OCD . אשמח לתגובות מבעלי נסיון וידע.. תודה ויום טוב.
לטיפול בocd דרושים מינונים גבוהים, בציפראמיל המינונים הם 60-80 מ"ג ואף יותר, שוחח על כך עם הרופא שמטפל בך
שלום רב אני לוקחת תרופה בשם גאודון מזה שנתיים ושמתי לב לאחרונה שיש לי תופעות לוואי של רעד, שרירים מכווצים וחוסר מנוחה, האם זה בסדר? האם ישנן תרופות חדשות יותר בשוק? תודה רויטל
גם אני נוטל גאודון כ- חצי שנה והרגליים רועדות לי, מה המינון שאת לוקחת, וממה את סובלת אני סובל ממחשבות כפיתיות, האם הכדור עוזר לך, לי בכלל לא.
לרויטל, רעד, שרירים מכווצים וחוסר מנוחה הן תופעות לוואי שצריך שרופא יידע עליהן! פני לפסיכיאטר המטפל בך וספרי לו על כך, סביר להניח שהוא ייתן לך כדור שמונע תופעות אלו (כגון דקינט). חשוב לקחת כדור זה בכדי לא לפתח בעיות לעתיד עקב נטילת תרופה אנטי-פסיכוטית. פרט לזה גאודון זו תרופה מהדור החדש שנחשבת טובה (אני גם לקחתי אותה). יום טוב, אני.
כאשר הגאודון גורם לתופעות לוואי מסוג זה מומלץ לעבור לסרוקוול (SEROQUEL). מהבחינה הזאת עדיף הסרוקוול שבד"כ איננו גורם לתופעות לוואי נוירולוגיות. לגבי ההצעה של שרון על דקינט- דקינט אמנם עוזר לטווח הקצר אך הוא מגדיל משמעותית את הסיכון לטרדיב דיסקינזיה (TD) לטווח הארוך.
היי דור, אשמח אם תסביר לי את שכתבת, זה מעניין אותי. הטרידיב דיסקינזייה מתפתחת כתוצאה מהתפתחות של רגישות יתר לדופאמין (בשל חסימת הקולטנים לדופמין ע"י התרופות האנטי פסיכוטיות) ואילו הדקינט הוא בעל השפעה אנטיכולינרגית של עיכוב ההשפעה של אציטילכולין. איך אם כך הדברים קשורים אחד לשני? מדוע דקינט לטווח הארוך מגדיל את הסיכון לTD? יום טוב, אני.
בדקתי בקופת חולים מכבי לגבי מעבר אליהם בעקבות כך שיש להם השתתפות באפקסור xr הם אמרו לי שהמעבר לוקח 3 חודשים,וכן שצריך וותק של 3 חודשים בקופה שלהם כדי לבקש הנחה לתרופה ורק אז לפנות עם מכתב מהפסיכיאטר שלי לפסיכיאטר המחוזי,ורק אם הוא מאשר אז אקבל את הכדור בהנחה. האם לפי דעתך מומלץ לי לעבור למכבי? האם לפי דעתך הפסיכיאטר המחוזי של מכבי יאשר לי את הכדור? האם מעבר מאפקסור,וונלה רגיל לאפקסור xr יגרום לתופעות לוואי או יכול לגרום לירידה באפקטיות שלו? אשמח לקבל ממך תשובות
ליואב- לא ציינת כמה אחוז השתתפות עצמית אחרי כל התהליך. נגיד שמאשרים לך הכל, כמה אחוז מהמחיר הפרטי אתה צריך בסוף לשלם? אפקסור XR מקורי 150 מ"ג עולה 400 ש"ח לחודש וייתכן שבסוף תצטרך מינון יותר גבוה. ויפאקס XR עולה 10% פחות. תברר איתם גם לגבי ויפאקס XR כי קופות החולים תמיד מעדיפות לתת גנריקה ולא תרופות מקוריות. תשאל גם בקופ"ח מאוחדת ותראה מה שם אפשר לקבל בנושא. תעדכן. ביי, דור.
השתתפות של המטופל באפקסור xr בקופת חולים מכבי היא 15% מעלות הכוללת. בקופת חולים מאוחדת יש ויאפקס xr וגם שם מקבלים את התרופה בעלות של המטופל 15% מעלות התרופה,במאוחדת עושים פחות בעיות,אם אני עובר אז לא צריך זמן המתנה אלא אני מביא אישור מהמרפאה שלי שהייתי חבר בכללית מושלם ואז מקבל את הכדור{ויאפקס xr}בעלות של 15% בלבד. האם לפי דעתך עלי לעבור למאוחדת? ,אני חושש כי אולי המושלם של מאוחדת פחות איכותי ולא נותן את כל התנאים כמו בכללית מושלם. ואם אשאר בכללית אז אצטרך לקחת וונלה פעמיים ביום{75 מ"ג בבוקר,75 מ"ג בערב}. זה לא אמור להפריע לי לקחת פעמיים ביום,האם החילוק של המינון נותן אפקטיות כמו אפקסור xr 150 מ"ג ? אתמול העלתי את המינון ל-112.5 מ"ג ביום ,הפסיכיאטר המליץ לי לקחת 75 מ"ג בבוקר ו-37.5 מ"ג בערב. יש 3 אופציות שאני חושב עליהם. 1.לקחת כפי שהורה לי הפסיכיאטר {75 מ"ג בבוקר,37.5 מ"ג בערב} 2.לקחת כל 8 שעות 37.5 מ"ג{3 פעמים ביום} 3.לחצות כדור לשניים ואז לקחת 61 מ"ג בבוקר 61 מ"ג בערב. אשמח לקבל תשובות לשאלות ,כי אני רואה שיש לך ידע רב בתחום הקשור לנושא.
שלום וברכה, רציתי לשאול האם מישהו התנסה בלקיחת ריספרידל וניסה להפסיק לאחר תקופה ומה הם רשמיו? ובנוסף - לאחרונה אני רואה נוכחויות מפריעות (נראות כמו שדים, ועוד מיני) - (התעסקתי בתקשור ללא הכוונה, בתקופה של חרדות ). האם מישהו חווה חוויה דומה? האם תרופות פסיכותרפיות יכולות לעזור? (נתנו לי רספרידל). אשמח לדבר עם אנשים שחוו חוויות דומות. בברכת שנה טובה, עדי.
היי עדי גם אני התעסקתי בתקשור ללא הכוונה ובאותה תקופה הרגשתי נוכחות של יישות בביתי ואף ראיתי אותה לכמה שניות, כך לפחות הרגשתי. פחדתי נורא, ובשלב מסויים התגברתי על הפחד והרגשתי שהיא עזבה. ואז הגיעה תקופת מאניה לראשונה בחיי, שנמשכה כשלושה שבועות לאחריה הגיעה הדיפרסיה. באותו זמן לא ידעתי שזו מאניה דיפרסיה ולא פניתי לטיפול. בקושי רב עברתי את תקופת הדיפרסיה והיום אני דיי מאוזנת בלי תרופות. עד לפעם הבאה... מור
לעדי, לי הייה משבר פסיכוטי לפני כמה שנים. במהלך המשבר ראיתי כל מיני דברים שלא היו במציאות והייה נדמה לי כאילו הכל מכוון אליי, כאילו להכל יש אישהי משמעות נסתרת שיש לה מטרה מסויימת שמתייחסת אליי. אולי הנוכחויות המפריעות שאת מספרת עליהן זהו סוג של חווייה דומה. מה שקורה במצב פסיכוטי זה שהדימיון נראה כאילו הוא מציאות. מאוד קשה להבין את זה כשנמצאים בתוך המצב הפסיכוטי כי הכל מרגיש כאילו אמיתי - באמת רואים ולפעמים גם שומעים דברים. טופלתי בהתחלה בתרופה אנטי-פסיכוטית אחרת (גאודון) ועכשיו מטופלת ברספרידל במינון מאוד נמוך, כדי שהמצב הפסיכוטי לא יחזור. התרופות עוזרות - מפסיקים לראות את הדברים האלו, והמצב הלא נח של הפחד נעלם. המציאות חוזרת להיות ברורה ופשוטה. בדרך כלל בתחילה נותנים מינון יותר גבוה של תרופה אנטי-פסיכוטית, ואז החזרה למציאות יכולה להיות גם הקלה מצד אחד אבל גם תחושה של אישהי "נפילה" לתוך משהו יומיומי וחסר מעוף - זה מצב שמשתפר עם הזמן, גם כי מתרגלים למציאות ללא כל ההזיות, גם כי עם הורדה במינון התרופה המצב משתפר, וגם כי המצב ההזייתי/הפסיכוטי כאילו "סוחט" את המח ולוקח למח זמן עד שהוא חוזר אל עצמו. בהתחלה התרופות קצת מעייפות אבל עם הזמן הגוף מתרגל וזה נחלש, ואם המצב טוב אז אחרי תקופה מסויימת אפשר להוריד במינון של התרופה ותופעות לוואי נחלשות עוד יותר. מצורף קישור עם מידע על רספרידל (אל תיבהלי משלל תופעות הלוואי המצויינות, הן בהחלט לא חייבות להופיע אצל כל אחד...): http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=276 אני אישית מרוצה מהרספרידל. מתפקדת איתה רגיל, לומדת עובדת, חייה את החיים טוב. זאת נראית לי האופצייה הכי טובה לקחת את התרופות, כי במצב הפסיכוטי מאוד קשה לחיות ולתפקד. עדיין לא הפסקתי עם הרספרידל, אם כי אני במינון מאוד נמוך (יותר נמוך מהמינון המינימלי המקובל) אבל אם הבנתי נכון את בעצם תוהה האם אפשר להפסיק עם התרופה? האם אין בכך קושי? אז אני אענה לך בכך שהרבה פעמים אחרי מצב כזה יש לקחת את התרופה זמן מאוד ארוך (שנתיים בערך) במינון נמוך כדי להבטיח שהפסיכוזה לא תחזור בהמשך. אם הכל בסדר, והפסיכוזה הייתה באמת משהו משברי חולף, ולא חלק מבעייה נרחבת יותר, אז אין בעייה אחרי תקופה זו להפסיק את התרופה בהדרגה. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות, יום טוב, אני.
שלום לך שרון - גם אני נוטל גאודון ,אבל ההזיות לא נעלמות, מדוע החליפו לך את התרופה לרספידל , האם הגואודון לא עזר לך. את נוטלת רק רספידל -והאם יש לך הזיות , אשמח באם תעני לשאלותי היות ויש לי הזיות
אני סובלת מדיכאון וחרדות מזה בשנתיים וחצי ומטופלת באפקסור במינון של 225 מג ביום למרות זאת אני עדיין סובלת מתחושות מועקה יומיומיות,החרדות פסקו אבל תחושת הדיכאון עדיין קיימת החלפתי מס' פעמים טיפול תרופתי אבל שום דבר לא עזר. הרופא שלי נתן לי כתוספת כדור שנקרא למיקטל שידוע בטיפול למחלת האפילפסיה ואמר לי להתחיל בהדרגתיות עד שאני אגיע ל100 מג ביום ,עדיין לא התחלתי ליטול את התרופה כי אני מאוד חוששת מאחר והתרופה לא נועדה לטפל בדיכאון או בחרדה 1.האם מישהו מטופל בתרופה זו כתוספת ? אשמח על כל תשובה פשוט נמאס לי לחיות בתחושת מועקה כל הזמן
לסיוון, אני לא רופאה, אבל ידוע לי שנהוג לטפל בלמיקטל גם לייצוב מצב הרוח. אני מניחה שזו הייתה כוונתו של הפסיכיאטר שרשם לך את התרופה. מקווה שתרגישי טוב, אני.
סיון שלום, מצבי די דומה לשלך וגם לי הוספה לפני כשנה הלמיקטל בנוסף לאפקסור. בגדול תפקידו של הלמיקטל הוא לגרום לייצוב מצב הרוח כך שלא יהיו "נפילות",אצלי הוא עשה את העבודה בצורה נהדרת כך שאני יכול להמליץ עליו. הסיבה שלא שעמת רבות על שילוב זה הוא בעיקר משום שבחלק מקופ"ח התרופה מאושרת רק לאפילפסיה ולא להפרעות מצב הרוח. בכל מקרה אני ממליץ ,והכי חשוב להתחיל את הטיפול ולהעלות בהדרגה של 25 מ"ג לשבוע או 10 ימים (תבדקי עם הרופא),כי אם יש פריחה חייבים להפסיק מיידית וליידע את הרופא.
היי סיוון.. אני לוקחת למיקטל, אותו מינון שהמליצו לך.. התרופה הזו פשוט עובדת באינטרקציה עם תרופות שמטפלות בדכאון ומחזקת את השפעתן. אני לא סבלתי משום תופעות לוואי מהתרופה. והיא כן מרימה קצת את מצב הרוח.. כמובן שקחי בחשבון שהיא לבד לא עושה את כל העבודה. אבל קחי מהניסיון שלי, אחלה תרופה, ממש לא מזיקה.. בהחלט עשויה להקל מעט על המועקה שלך. המון הצלחה.. מ.
למיקטל היא תרופה מייצבת. היא וכל התרופות המייצבות האחרות במקור נועדו לטפל באפילפסיה אבל עוזרות גם במצבים של דיכאון עקשני או במקרים של הפרעות שלא מצליחים לייצב עם טיפול רגיל. זה לא נדיר, בייחוד אחרי שהיה ניסיון של טיפולים תרופתיים שונים. הלמיקטל מייצבת את קרומי התאים במוח גם שהם עמידים יותר ופחות רגישים לשינויים כך שהאפקט החיובי של התרופות נשמר. למיקטל היא תרופה חדשה יחסית, יש דומות לה: טופמקס, טגרטול שהן יותר ותיקות
שלום, ברצוני לדעת האם כשיש תופעות לוואי של תרופה, למשל, רסיטל - (אפילו חצי כדור גורם לי לאי שקט במערכת העיכול, בחילה קלה או הרגשת רעב וצמא לעיתים קרובות), יש טעם להחליף התרופה באחרת? שוחחתי על כך עם הפסיכיאטר בבית החולים אך הוא אמר שאני רגישה לתרופות וגם לתרופה אחרת תהיינה תופעות לוואי. האם זה ייתכן? מדוע אם כך אני שומעת על מטופלים שכן החליפו להם תרופה? סיפרתי לו כי בעבר לקחתי אפקסור אך כשהפסקתי לקחת בבת אחת- קיבלתי תגובה אלרגית קשה בעור וכן דלקת פרקים קשה. לא בטוח אם היה קשר. אודה לתשובתכם, ג.
לגלי היקרה, כמעט לכל תרופה יש תופעות לוואי ובאמת כל אחד מגיב אחרת על אותן תרופות ואותם מינונים. ואם רופא מחליף תרופה, זה בדרך כלל בגלל שהיא לא באמת עוזרת או שתופעות הלוואי ממש מפריעות או בלתי נסבלות. אבל מנסיון אני יכולה להגיד לך שרוב תופעות הלוואי חולפות בהדרגה לאחר כמה שבועות, ומאד לא כדאי להפסיק תרופה בבת אחת כי זה עוד יותר גורם לתופעות לוואי. והכי חשוב - להתיעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותך כי זה מאד מורכב. שיהיה רק טוב! מיכלי
גלי.. אני לקחתי פעם רסיטל.. כל התופעות שציינת, הן די שכיחות בהתחלה.. לא משהו מסוכן מדי, אחרי בערך שבועיים- שלוש הן גם חולפות מעצמן.. (אני מצצתי הרבה סוכריות מתוקות, כדי להקל על היובש בפה..) אני החלפתי את הכדורים הנ"ל, כי הם גרמו לי לחוסר שינה נוראי.. ולכן נתנו לי תרופה שתטפל בדכאון וגם תעזור לי לישון. אבל בעקרון זו תרופה ממש נפוצה, מטפלת בדכאון ושווה את זה.. תני לזה כמה שבועות לפני שתחליטי סופית.. ובהחלט דברי על חששותייך עם המטפל/ת שלך.. יום מקסים- מ.
זה עניין של עלות מול תועלת או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה "הח** שאתה מכיר הוא לפעמים פחות מסריח מהח** שאתה לא מכיר". לכל הכדורים ממשפחת SSRI יש פוטנציאל לגרום לאותה קבוצה של תופעות לוואי מחליפים תרופה כשתופעת הלוואי מורידה את איכות החיים שצורה משמעותית או שמדובר בתופעה מסוכנת. אלרגיה זה יכול להיות מסוכן לחץ דם זה מסוכן ירידה בחשק המיני זה לא מסוכן אבל מוריד את איכות החיים שוגורם לדיכדוך בחילה קלה זה לא בהכרח רע, יש נשים שיורדות בגלל זה במשקל ודווקא "נהנות" ממנה. השיקול צריך להיות כוללני ולא פרטני- יש או אין תופעות לוואי. צריך להסתכל על המכלול - כמה התרופה מועילה מול הסבל שהיא גורמת.
היי האם אפשר לקבל טיפול אצל פסיכאטר באופן פרטי ולקבל החזר חלקי מקופת חולים, או שזה לא עובד ככה.. המטרה שלי שהתיק שלי לא יתועד בקופת חולים. כמו כן, מה לגבי תרופות שניתנות על גבי מרשם פרטי. תודה
היי.. בהחלט אפשר. הפסיכיאטר נותן קבלה, ואני יודעת שאם יש ביטוח משלים או זהב.. אז מקבלים החזר של 80% על 3 פגישות בשנה.. ואז הדבר היחידי שיש לו תיעוד בקופת חולים, זה שקיבלת החזר על ייעוץ פסיכיאטרי.. מעבר לזה שום דבר.. אבל האמת מניסיון, אין ממש מה להתבייש, להפך תהיי גאה שאת אשכרה מודעת שיש לך בעיה כלשהי ואת אמיצה מספיק לנסות לעזור לעצמך.. בהצלחה מכל הלב..מ.
הנושא עולה בפורום די הרבה, כדאי לעבור על התוצאות של החיפוש. אפשר לקבל מקופת החולים החזר על התייעצות עם רופא עם מספר הגבלות: 1. יש ביטוח משלים ואת כבר בעלת וותק מספיק כדי לקבל השתתפות כזו 2. בדר"כ יש הגבלה ל3 התייעצויות בשנה קלנדרית אחת. צריך לקחת בחשבון שהרבה פעמים צריך יותר מזה. 3. הרופא צריך להיות מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה או פרופסור בבי"ח לרפואה בארץ או ששמו נכלל ברשימה שיש בקופת החולים - את יכולה לברר במוקד הביטוחים בטלפון. תרופות - תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים:קלונקס וואליום וכו' וגם תרופות אנטיפסיכוטיות :הלידול, ריספרדל, זיפרקסה וכו' נרשמות ומועבר דיווח לגבי רכישה גם אם המרשם פרטי. העלות הפרטית שלהם עשויה להגיע לאלפי שקלים בחודש. על תרופות נגד דיכאון לא מדווחים למשרד הבריאות.
היי, יש לי שאלה. בחודשים האחרונים יש לי תופעה נורא מטרידה. ביומיים לפני המחזור אני עצבנית בצורה קיצונית. עכשיו, אני יודעת שזו תופעה רגילה שהרבה נשים סובלות ממנה. אבל אצלי זה חדש- רק בחודשים האחרונים. קודם לא סבלתי מזה בכלל. ומה שקורה מאוד מפחיד אותי. אני בנאדם אופטימי ושמח תמיד. אבל לפני המחזור אני רואה הכל שחור. ממש בדיכאון עמוק. יש לי גוש דמעות בגרון כל הזמן. אני גם בוכה. אני מרגישה כאב פנימי בלתי נסבל. כאילו החיים שלי נוראיים. אני חושבת מחשבות נוראיות. אני רבה עם החבר שלי. יותר מזה- אני מחליטה שהיחסים שלנו לא טובים ושצריך להיפרד. ואני בוכה בטירוף ומתאבלת על הפרידה. והכל נראה שחור וללא מוצא. ואז יום אחרי שהמחזור מתחיל, כאילו מתפזרים העננים והכל שוב טוב ונעים. ואני לא מבינה על מה הייתה המהומה. אני מתביישת בהתנהגות שלי וצריכה לפייס את החבר שלי ולבקש סליחה. אפילו אמרתי לו שבפעם הבאה שאקבל מחזור- לא אפגש איתו יומיים ולא נדבר, כי יהיו צרות. טוב, אז רציתי לשאול אם יש נשים שגם חוות את זה כל כך קיצוני כמוני ומה הן עושות? איך אפשר להפסיק את הדיכאון הזה בלי תרופות? בדרך כלל אני יודעת לשמח את עצמי גם ברגעים קשים ואני לא שוקעת לדיכאון. אבל במחזור זה לא מצליח. אז מה לעשות? תודה.
למישהי, מכירה את מה שאת מספרת, קצת פחות קיצוני אבל גם - פתאום רע לי, אני חושבת שהחיים שלי לא כמו שרציתי וכו'... ואז מתחיל המחזור והכל נעלם כל הייה. את ממש לא היחידה - זה חלק מהתסמונת הקדם וויסתית PMS. מה שנראה לי קשה או טריקי בכל הסיפור הזה זה לזכור שהמצברוח חולף, שזה קשור למחזור ומה שאנחנו חושבות באותו זמן לא ממש משקף את מי שאנחנו ומה שאנחנו חושבות באופן כללי. אני כל חודש מחדש כאילו "שוכחת" שזה בגלל המחזור, זה מרגיש כ"כ אמיתי. מה אפשר לעשות? אני מנסה לא להתרגש מזה וממשיכה רגיל בחיים, אבל נדמה לי שבאמצעות תזונה אפשר לשפר את המצב (תשאלי אולי בפורום רפואה משלימה). יום טוב, אני.
היי,רציתי רק לומר שגם אנ יסובלת מתחושת דיכאון ועצבנות בערך כשבוע וחצי לפני המחזור באופן קבוע כבר מס' שנים למרות שאני מטופלת בתרופות נגד דיכאון,פשוט למדתי לקבל את זה ולדעת שזה החולף בתוך מס' ימים ואח"כ האופטימיות חוזרת:) אולי תנסי קצת להתרחק ולהיות לבד בימים אלה...
כל כך מוכר וידוע! תתנחמי שאת לא היחידה, והיי ברוכה שביתר ימי החודש הינך אופטימית ונינוחה. יש נשים ששבועיים לפני המחזור מתחילות את הסינדרום, וזה הולך ומחריף עד יום קבלת הווסת. בדיוק כפי שתארת אבל במשך שבועיים!!! מנסיוני האישי כדורים נגד דכאון וחרדה שבכל מקרה אני לוקחת, רוב הסוגים מקלים עד מבטלים את התסמונת. אבל לך הם אולי מיותרים. הפסיכיאטר שלי אומר שויטמין b6 במינון גבוה עם תחילת התסמונת גם עוזר. פעילות גופנית זה תדעי- יוגה או שיאצו + פעילות אירובית מאד מאד עוזרות! העיקר לדעת שזה גל וזה חולף, ולנסות שלא להזדהות עם העננים השחורים שחולפים בשמייך, אלה לתת להם לחלוף, הרי את הינך השמיים ולא הענן.
תנס ילקחת כדורי ויטמין בי ואולי ללכת לטיפול הומאופטי זה יכול לעזור לעצבנות ולרגיעה
שלום ! אודה לך מאוד, אם תוכל לעזור לי בשאלותי כלהלן : הנני נוטלת את כדור האפקסור במינון 112.5 מ"ג ביום , מזה כשבוע. כמו כן, לפני השבוע בו נטלתי את האפקסור במינון שלעיל, נטלתי את האפקסור במינון של 75 מ"ג ביום -במשך כ -3 שבועות. כלומר סה"כ הנני נוטלת את התרופה כחודש ימים, כאשר בשבוע האחרון העלתי את המינון מ - 75 מ"ג ביום ל -112.5 מ"ג ביום. עת ביקשתי, כדורי אםקסור נוספים בקופת החולים, נמסר לי כי ישנו רק התחליף "וויאקס" במינון של 75 מ"ג בכדור. כמו כן, לא ניתן לחתוך את הכדור לשניים. שאלותי הו כלהלן : 1. האם התחליף יעיל כמקור, או שמא ישנן תופעות לוואי הכרוכות בנטילת התחליף ? 2. האם , בנסיבות המתוארות לעיל, אני יכולה להעלות את המינון ל -150 מ"ג , שהרי לא ניתן לחצות את התחליף ל-2 חלקים, וישנו רק כדור במינון של 75 מ"ג בקופת החולים? . בנקודה זו, ראוי לציין כי הדר' שמטפל בי הורה לי לקחת בתחילת הטיפול 150 מ"ג ביום, אך בהתייעצות עם רופאת המשפחה, ובהתחשב בעובדה כי בעבר הרחוק האפקסור במינון של 75 מ"ג גרם לי דופק מואץ - הוחלט ליטול את האפקסור בהדרגה. 3. האם ניתן לקחת במקביל ל-150 מ"ג וויאקס 2 קלונקס * 0.5 מ"ג האחד ? אודה לך מאוד מאוד מאוד על עזרתך האדיבה והתורמת תודה רבה, וחג שמח אילנית
ניתן לחצות כדורי ויפאקס לשניים (הכוונה לכדורים הרגילים ולא ל-XR). אבל עדיף לך לקחת פשוט 3 כדורים של 37.5 מ"ג. הויפאקס הרגיל משפיע ל-8 שעות ולכן ממליצים על שלוש פעמים ביום. העלאה במינון יכולה לגרום לתופעות לוואי נוספות. מומלץ לבצע מדי פעם בדיקה של לחץ דם ודופק כדי לראות שהכל תקין.
לאילנית היקרה, אני מציעה לך להתייעץ בכל השאלות הקשורות במינונים ובשילובי תרופות רק עם הרופא המטפל שלך, או לחכות שד"ר הידש הנחמד שלנו יחזור מהחופשה. זה נראה לי יותר מדי מסוכן לשחק עם התרופות, מה עוד שלוקח זמן עד שיש תגובה אופטימלית לכל שינוי וכל אחד מגיב אחרת. ובינתיים - תחזיקי מעמד אל תתיאשי ושיהיה רק טוב!! מיכלי
היי אילנית יש לי וייפאקס. אני חוצה אותו לשניים. אם זה קשה בשבילך ישנו מתקן לחציית תרופות, תשאלי את הרוקח. ראיתי אותו ברשתות הסופרפארם והניו פארם. אל תגבירי מינון בשל הסיבות האלו. תרגישי טוב, דנה
חוץ מזה מטופל בליתיום ומירו בתודה מראש לכל מי שהתיחס שלומי
שלום אישית אני לא מכיר תרופות נוגדות דכאון ספציפי לחורף . דכאון היא מחלה לאו דווקא עונתית , אולי בחורף העוצמה של הדכאון מתגבר אבל אם אדם מאובחן כסובל מדיכאון , אז גם בקיץ המחלה קיימת . חוץ מזה יש חולים דכאונים שדווקא ימי הקיץ החמים מגבירים אצלם את הדכאון. אם אתה מקבל ליתיום , עדיף שתתיעץ בנושא . יתכן שבחורף אתה דווקא זקוק ליותר תמיכה ושיחות עם מטפל . למה לרוץ לעוד תרופות ? שנה טובה
חד משמעית, לא! רק טיפול באור בעוצמה חזקה
דיכאון חורף מטופל באור כלומר חשיפה לאור השמש או לחלופין חדר מואר באור חזק. דיכאון חורף נפוץ בארצות צפוניות מעל קן רוחב מסוים שם בחורף יש מעט שעות אור.
שלום התחלתי טיפול עם סרקוויל ב15 ימים ראשונים 25 מ"ג פעמיים ביום ולאחר מכן 15 ימים של 50 מ"ג פעמיים ביום במטרה להגיע למינון של 200 ביום כרגע אלו הימים הראשונים ואני לוקח 25 מ"ג וזה מרדים אותי אז מה יהייה שאני יצטרך לקחת 200 ביום אני עובד לומד ונוהג,אני צריך להיות מרוכז,האם המצב הזה של העייפות ישתנה או רק ילך ויחמיר? אשמח לקבל תשובה מכל מי שמכיר את התרופה או שיש לו ניסיון אישי
הי ליאור, אינני מומחית בנושא תרופות אך עד כמה שידוע לי - לכל תרופה מהסוג הזה יש השפעה בעיקר בשבוע - 10 ימים הראשונים. אל תסיק מכך שהמצב רק יחמיר. אני מציעה לך לעקוב אחרי ההשפעה ולראות אם הגוף מסתגל לכדורים ותופעת הלוואי חולפת או שאכן מחמירה. אל תתייאש עדיין. ג.
לליאור, מנסיון אישי עם תרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות, ההשפעה המרדימה נחלשת עם ההתרגלות של הגוף לתרופה, כמו שגלי כתבה. לא לקחתי סרוקוול, אבל אני מניחה שזה דומה. זה באמת קשה בימים/תקופה הראשונים, אבל סביר להניח שזה יישתפר. מה שכן, נדמה לי שסרוקוול יותר סדאטיבית (מרדימה) מתרופות אחרות, כך שאם מצבך לא יהייה מספיק טוב לאחר ההתרגלות לתרופה אולי כדאי שתפנה לפסיכיאטר/ית המטפל/ת בך ואז יש עוד אופציות. סבלנות, תרגיש טוב ותשמור על עצמך, אני.
רציתי את המייל האישי שלך כדי לכתוב מס 'שאלות תודה
המייל שלי רשום.
קודם כל רוצה להודות שענית לי. הבקיאות שלך מאד תומכת בהחלטות שלי. כעת רוצה לחזור לשאלה המרכזית ולשאול אותך ואת יתר האנשים כאן: האם ידוע על תופעה של התקפי בכי בלתי נשלטים ורגישות יתר בימים הראשונים של גמילה מציפרלקס או נוגדי דכאון מקבוצת ssri? האם מי מכם התנסה בכאילו חזרה של סימפטומים של דכאון עם סיום הטיפול התרופתי? ואם כן, זה עובר בשלב מסויים? אני כלכך סובלת עכשיו, שזה לא יתואר. עצב ובכי, למרות שבתוכי יש תקווה ורצון להרגיש טוב . חזרתי לפני כמה ימים מריטריט של ויפאסנה וזה היה כלכך נפלא. שם בעצם הפסקתי את הציפרלקס ונשארתי עם זיבן אחד. כעת אעלה לשניים, אשמח לתגובות. תרגישו טוב ושליו, מירי.
זיבאן מטפל היטב בדיכאון כאשר לוקחים 300 מ"ג ביום לתקופה של 4 שבועות לפחות. הבעיה שהפסקת עם תרופה אחת ואת עדיין לא מכוסה עם השניה ולכן הדיכאון חזר. אולי תקחי את הציפרמיל לתקופה נוספת, בנוסף לזיבאן? תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך.
שוב מודה על התשובה. ונכון אתה צודק, כבר יומיים העליתי מינון והיום פתאום חלה הטבה, מה שמדכא לדעת זה שגם שמרגישה שנים טוב עם תרופות, ברגע שמפסיקה חוזרת תגובה דכאונית חסרת פשר וסיבה. עדיין חושבת שזו תגובה שמתאזנת גם ללא כדורים. ביי וערב נעים
שלום לך, לדעתי, בכל מקרה של הפסקת התרופות ההפסקה צריכה להיעשות בהדרגה. ובשביל זה יש רופא. וכדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל בך. תרגשי טוב, ותשמרי על עצמך. מיכל
שלום דור, בעקבות תגובתך לשאלתי מתאריך 16.10 שכותרתה הדילמה המוסרית כאשר נותנים תרופות לאדם כדי להשתיק אותו (כמו שמפורט בתגובתך לאדם שחושף שחיתויות בחברה והמנהל שולח אותו לפסיכיאטר כדי להשתיקו). אז הנה סיפורי, טיפ טיפה ארוך: בגיל 26 במקום עבודתי, עובדת אחת לחצה עליי להתחתן. היא עשתה זאת בצורה אגרסיבית וגם היתה אדם אגרסיבי. היא אמרה לי: יאללה, יאללה, זאתי הבחורה השניה ילדה, שתלדי את גם או שתלכי מפה, יאללה יאללה וקללות, וכו'. זאת היתה האוירה באותה תקופה. אני לא הסכמתי לכפייתיות. אנשים היו קולטים את הצעקות שלה עליי ואת ההשפעות עליי ומסתכלים עליי. גם באוטובוס, במיוחד הצעירים. אחרי כן אותה עובדת שצעקה עזבה את המקום. אחרי כן היתה לנו נערה בוגרת בבנין הנמוך שבו אנו גרים, שמדי פעם שהיתה חוזרת מהתיכון היתה מתגרה בי וצועקת: איזה דפוקה היא, ומעליבה אותי. כאילו על זה שאני צריכה להתחתן. הצעירה הזו היתה בחורה פרחחית, היה לה פה גדול וגם העיפו אותה מהתיכון. אני בחורה עדינה. אחרי כן עזבתי את מקום העבודה כי רציתי להתפנק קצת, בעבודה צריך להתמודד עם אנשים ואני שקטה. וגם אני גרה אצל אימי אז היא מפרנסת אותי. לאחר תקופה קצרה מסוימת שהייתי בבית שמעתי את השכנה הצעירה הזו שגרה קרוב לחלוני, אומרת במין לחש כזה, שהוא לא קול, אלא כאילו היא פותחת את הפה ואומרת את המילים עם השפתיים, ומה ששמעתי ממנה זה: תעזבי אותי, ת-ע-ז-ב-י אותי, ת-ע-ז-ב-י אותי, מטומטמת, ככה כל הלילה ולא נתנה לי לישון. זה לא נעים להיות במקום שלא אוהבים אותך וכמעט בכיתי.אני חושבת שהיא עשתה את זה מכיוון שעזבתי את העבודה והיא רצתה ללעוג לי. וגם מתוך קינאה כי יש לי בית טוב ואמא שלי דואגת לי. יצאתי מהבית כדי לא לשמוע אותה ובאמת בחוץ לא שמעתי כלום. ככה זה נמשך כמה לילות, לא הייתי מסוכנת לעצמי ולא לאמא שלי. אמא שלי לא הרגישה בדבר. אחרי כן, הלכתי לפסיכיאטר כיוון שרציתי לתת לצעירה ההיא את ההרגשה שהיא ניצחה אותי ואמרתי לו שאני שומעת קולות שאומרים לי ללכת מהבית. אני חושבת שעשיתי זאת מוקדם מדי והייתי צריכה לחכות עד שאני אמצא עבודה. המצב לא היה נורא. הייתי צריכה לבקש ממנו כדורי שינה אבל אמרתי את מה שסיפרתי. הרופא אמר שזו סכיזופרניה ונתן לי ריספרדל שאותו לא לקחתי, אבל השכנה הפסיקה לצעוק עליי למרות שלא לקחתי את הכדורים. בכל אופן כל ביקור אצל הרופא אמרתי לו שאני שאני שומעת את הקולות (למרות שלא שמעתי אותה כבר, פשוט פחדתי ממנה), והוא כל פעם הגדיל יותר את המינון. אני לא לקחתי את התרופות. בנתיים עבר זמן והשכנה הזו כבר לא נמצאת, היא עברה דירה, ולי נמאס לעשות צחוק מעצמי אז הפסקתי לספר לרופא שאני שומעת קולות. כיום הוא נותן לי זיפרקסה במינון של 15 מ"ג וזו תרופה מאוד חזקה, ניסיתי לקחת אותה תקופה מסוימת, ואחרי תקופה מסוימת הרגשתי רע פיזית, אז הפסקתי, ושוב לקחתי, ושוב הפסקתי. כל זאת מבלי שאני שומעת קולות בכלל! עכשיו הרופא כבר לא רוצה להוריד את המינון. וגם יש עלי לחצים כבדים מצד אימי שרוצה שאני אקח את התרופות. מה דעתך על הדילמה בסיפור שלי? ועל זה שהמינון הוא כל כך גבוה?
כמו שכתבת בעצמך- ניסית לקחת את התרופה, אח"כ הפסקת ואח"כ שוב ניסית... דהיינו, את מבינה ומקבלת שיש לך הפרעה נפשית, כי אחרת לא היית מנסה. לא היית באישפוז כפוי והכל נעשה מרצונך החופשי- האיבחונים, הטיפולים, הפגישות עם הפסיכיאטר, הנסיונות לקחת כדורים. אמא שלך לא יכולה להכריח אותך לקחת כדורים אבל היא גם לא חייבת לפרנס אותך בגיל 26 ולכן ההחלטה בידך.
לאחרונה, לאחר התלבטות ארוכה מאד, החלטתי לגשת לפסיכיאטר ולקבל טיפול למה שאובחן כדיכאון מינורי. אני לוקח עתה צירפלקס, וזה אכן עוזר במידה מסוימת. הבעיה היא שעל כל ביקורת שנמשכת כרבע שעה אני משלם 400 ש"ח (פעם בשבועיים-שלושה), וממש אין לי אפשרות להמשיך עם זה בנוסף לעלויות התרופות (אמר לי לקחת שני כדורים ביום, בינתיים ירדתי לאחד מאותה סיבה). אני גם לא מאד מאד מרוצה מהרופא במקרה הזה. השאלה - האם זה באמת מה שצריך לעלות ביקור של רבע שעה? 400 ש"ח? ואיפה אפשר לקבל המלצה על פסיכיאטר טוב באזור המרכז. למרות הכל אני לא רוצה לעבור דרך קופת חולים בשום אופן, ומאד מעדיף לעשות את זה פרטי. תודה
תדירות מעקב בטיפול תרופתי- בד"כ אחת ל-12 שבועות. העלויות משתנות מרופא לרופא, לעיתים גם 800 ש"ח לביקור. לצורך מעקב ביקור של 30 דקות נחשב לסביר. ניתן לקבל שמות של פסיכיאטרים דרך הביטוח המשלים.
שלחתי שאלה לפורום - והיא משום מה לא מופיעה. כנראה תקלה טכנית. השאלה שלי הייתה,:איזה תרופות אנטיפסיכוטיות, חדשות וישנות, אינן גורמות להשמנה. תודה
לגבי החדשות GEODON=גאודון לגבי הישנות ORAP= אורפ
לחנן, תרופה מהדור החדש שאני יודעת שגורמת לפחות עלייה במשקל יחסית לתרופות אחרות, ורק אצל חלק מהאנשים היא גאודון (Ziprasidone). אני השתמשתי בה ועליתי רק משהו בסביבות 2 ק"ג. יום טוב, אני.
אובחנתי בתסמונת טורט, קיבלתי ריספרדל 1 מ"ל, האם הטיפול נכון? ומה הם תופעות הלוואי ? האם במינונים נמוכים משמינים מהתרופה? תודה מראש אביבית
חסרים המון פרטים- כמו גיל, בעיות נלוות. קיימת קומורבידיות גבוהה של טוראט עם ADHD וגם עם OCD. בוחרים את התרופה לפי המכלול. אין תרופה ספציפית לטיקים וגם לא פרטת במה מתבטא אצלך הטוראט ועד כמה הוא פוגע בתפקוד. קיימת המלצה גורפת לא לתת תרופות מלבד מקרים קשים, או כאשר יש טיקים מורכבים. ריספרידל היא אפשרות טיפולית, אחת מני רבות. האם ניסית קלונידין (קלוניריט)? בד"כ מתחילים מקלוניריט כי היא תרופה הרבה יותר עדינה.
היי האם ציפרלקס יכול לגרום לעליה דרסטית במשקל.? האם היא ידועה כתרופה שמשנה חילוף חומרים, או גורמת נפיחות או כל דבר אחר?
הי, אינני יודעת מה ידוע, אך יודעת מנסיוני ומנסיון חברתי שאכן כן. תאבוני גבר בעקבות התרופה, וגם עם ספורט אירובי שעשיתי היה קשה לשמור על המשקל ובטח לרדת. כמו כן הרגשתי נפיחות בבטן. אך אינני מוסמכת לומר מבחינה מחקרית וכו.
שלום, רציתי לשאול אם יש כדורים פסיכיאטריים שעוזרים יותר מאחרים למנוע התקפי אכילה. אני כבר שנה שלמה לוקחת ציפרלקס ועכשיו מחליפים לי ללוסטרל. תודה...
למאיה, אני שמעתי על פרוזאק כטיפול תרופתי נגד התקפי אכילה, וגם על גאודון, אך אני ממש לא יודעת על כך באופן מקצועי מספיק (-בנוגע לגאודון). אני מניחה שציפרלקס ולוסטרל, כיוון ששתיהן ממשפחת ה-SSRI כמו הפרוזאק, משפיעות בדומה לפרוזאק. נראה לי שמה שעוד חשוב בנוגע להתקפי אכילה (אני כותבת לך כבולמית לשעבר) הוא להיות בטיפול פסיכותרפוייטי וגם לעבוד על עצמך במובן זה של לפנות אל אנשים כאשר קשה לך או יש לך דחף להתקף, במקום לפנות אל האוכל. ללמוד לזהות מהם הרגשות והמחשבות שמובילות אותך למצב בו את נוטה להתקף אכילה ולנסות לפתור את המצב הרגשי הזה בצורה אחרת. בהצלחה עם התרופה, אני.
תודה רבה... אני מתחילה להתייאש מהטיפול הפסיכולוגי, הוא עזר לי לצאת מהשליטה על מה שאני אוכלת ולהגיע לחוסר שליטה בלי שאני אדע איך להתמודד עם התקפי האכילה האלו.........מנסים לעזור לי בכל דרך אפשרית, ואני שומעת ואני מבינה את מה שאומרים, אבל כשאני לבד שום דבר כבר לא משנה...
שלום לכולם! זה התחיל לפני כ 9 שנים כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים אשר אחריהם פיתחתי " פוביית איידס" מטורפת שאיכלה את נפשי רבת התופעות הפסיכוסומטיות הנלוות למחלה. שנה סחבתי את עצמי כגוויה מחכה למוות עד שהסכמתי להבדק, וכמובן שהכל הסתיים בטוב. היום, לאחר 9 שנים (!!!) של שקט תעשייתי פחות או יותר (היפכונדריה, אך נורמלית יחסית) טסתי לחו"ל לחודש, ובשבוע האחרון שהתחיל לשעמם לי, התחלתי להתחרפן... כל מיחוש לא במקום, כל כאב, הביא להתקפת חרדה. חוסר המעש (היו גשמיים נוראיים במשך ימים, אז לא זזנו מהמלון) פשוט גרם לי לאבד את זה! חשבתי שחזרתי ארצה תנטרל את הכל- הייתי בסדר לפני החופשה! חייתי חיים נורמלים! אני נשואה, בת 26, עם עבודה לא רעה, וסביבה תומכת, אין לי תלונות. (לפחות לא היו לי...) בכל מקרה כרגע כל יום אני בוכה ומרגישה נימול ביד ימין+ כף רגל ימין, ומשייכת את זה לקריש דם, או לטרשת נפוצה, או לכל דבר נוראי אחר... אני בהיסטריה מתמדת, ולא בא לי לעשות כלום. שגעתי את בעלי ואת חברותיי וכבר לא נעים לי. ברור שאלך לרופא, אך מי יודע כמה זמן יקח עד שיבצעו את כל הבדיקות...? בקיצור ההסטריה של לפני 9 שנים מזדחלת לה לתוך נפשי. אני לא יכולה לתת לה! רבק, יש לי מלא דברים שאני חייבת לעשות כרגע בחיי, ואני לא יודעת כיצד אעשה אותם במצבי! אנא מכם, אם למישהו יש דברי עידוד/הזדהות ממש אשמח לשמוע אותם, אני במרה שחורה שלא תאמן... תודה.
ל"היפוכונדרית", אני יכולה להבין את התסכול שלך מכך שחזרו לך מחשבות היפוכונדריות ושהן לא נעלמו לאחר שחזרת ארצה, אך יחד עם זה נראה לי שאין מה לכעוס על עצמך בכך. היית בחו"ל - זה מצב מלחיץ - ארץ זרה, אנשים זרים, שגרת יום שמשתנה ומשהו קרה מתוך השינוי הזה ומחשבות חזרו. זה לא תמיד משהו שאנחנו יכולים לשלוט עליו. לפעמים שינויים, גם אם הם כביכול קטנים או נראים לנו לא משמעותיים, משפיעים עלינו. נשמע שאת מטפלת בעצמך טוב, דואגת לחייך, לקשרים עם אנשים שתומכים בך וללכת לטיפול רפואי. גם פנית לכאן מתוך הבנה שהפחדים שלך ייתכן והם קשורים יותר לחווייה נפשית ולא למצב פיזי. נשמע שאת מודעת לעצמך. יחד עם המודעות שלך עדייך מצב חרדתי כמו שאת מתארת לוקח מאתנו הרבה כוחות נפשיים, והקושי לעשות דברים יומיומיים הוא מובן ומוכר. אני גם מניחה שבעלך וחברותייך יכולים להבין שאת לא מנדנדת להם סתם אלא מרגישים שאת במצוקה. תני לעצמך את הזמן שמגיע לך להתגבר על המצב הזה שנקלעת אליו לא בכוונה. תהיי סלחנית כלפי עצמך. תמשיכי בכיוון הטוב שאת פועלת בו מבחינת טיפול רפואי, אולי גם טיפול נפשי/תרופתי יכולים לעזור לעבור את התקופה הזו. תרגישי טוב, אני.
שרון, דברייך מאוד נגעו לליבי ועודדו אותי. אני מקווה שאכן אחזור לעצמי, תודה על התמיכה.
חמודה, היפוכנדריה היא האוייבת/חברה שלי מהיותי ילדה, בנוסף לעוד קשיים אך כרגע נתמקד רק בה. (דרך אגב אישית אני מאמינה שכל הספקטרום הזה חרדה- דכאון על כל הגוונים, הם בעצם,משפחה אחת) יש כמה דברים שהעדת שיכולים לעזור לך, אחד מהם להיות עסוקה, השני הינו להשקיט ולו לזמן מה, את רמת החרדה על ידי בדיקות, והשלישי- סביבה תומכת. דעי לך שסביבה תומכת היא לא מובנת מאליה ואת מבורכת בה! נסי לראות בזמן שמופיעה חרדה היפוכנדרית, איזה רגש יותר עמוק מתחבא מאחוריה, ממליצה לך ללכת לטיפול נפשי, הקשר שנוצר עם המטפל, ורמת המודעות שעולה, עוזרים להכיר את החברה/אוייבת- היפוכונדריה. שימי לב שיש לה שני תפקידים, היא כאילו מגינה ממשהו יותר מפחיד- (כשנפגשים איתו פנים אל פנים הוא נהפך לפשוט כלכך ומעורר אהבה... ה'מפחיד' הזה...) ומצד שני היא מעקבת, משבשת, מעוררת סבל. עשי כל דבר שיתן לך לראות ביתר צלילות מה קורה לך בפנים, בכדי למוסס את הגברת. אולי גם תרופה? תרגישי טוב, מירי
מזה כמעט חודש השתמשתי ב 75 מ"ג פעם ביום בערב. על פי הוראת הרופא , כאשר פחתו תופעות לוואי העלתי ל 150 מ"ג 2 קפסולות של 75 בערב. מאז העליה במינון חלו תופעות של כאבי ראש, כאבי רגליים, תשישות ועייפות וצורך להשתמש בלוריוואן חצי כדור פעמיים ביום. (עם 75 מ"ג השתמשתי פעם ביום או ביומיים חצי כדור). הבנתי שעליה במינון מעלה את החרדה. מס' שאלות: 1. הזמנתי מרשם ל150 מ"ג XR. האם זה משנה 75 כפול 2 קפסולות או 1 150 מ"ג? 2. האם במקום הלוריוואן אפשר לנסות להרגעה "מודאל" 50 מ"ג שנמצא ברשותי? הסיבה היא שהמודאל אינו ממכר! אם כן האם אפשר לקחת בערב או בבוקר - יש לי בעייה עם כדורים בבוקר. ומה טווח השפעתו בשעות? האם כדאי לקחת לוריוואן/מודאל קבוע פעם ביום (באופן זמני) לפני התפרצות התקף או מומלץ רק בעת הצורך עד שישפיע האפקסור? 3. בעניין זמן ההשפעה להטבה: במינון 150 מ"ג כמה שבועות ממתינים כדי להווכח שהאפקסור עובד? 4. אני קם בבוקר מכווץ (מה שלא קרה קודם) ולאחר כשעה אני חייב לוריוואן עקב ריאקצייות בגוף. האם אפשר לשלב ספורט לאחר הלוריוואן אם כן לאחר כמה זמן? 5. לגבי תסופי תזונה עם ויטמינים כמו השייק של הרבלייף אם אתה מכיר - האם אפשר לשלב. אודה לתשובותיך לפי הסדר חג שמח!
מודאל איננו מומלץ כאשר מתחילים טיפול בתרופה מסוג אפקסור, כי הוא עשוי להחמיר תופעות לוואי וגם ליצור חדשות. בהחלט עדיף הלוריוון במינון נמוך, למרות הפוטנציאל לתלות. הקלונקס עדיף יותר מהלוריוון כי יש לו השפעה מרגיעה ומייצבת יותר חזקה, יותר ממושכת והוא גם מחזק את ההשפעה של האפקסור. אפקסור משפיע תוך שבועיים-שלוש כאשר מדובר בדיכאון. בהפרעות חרדה נדרשת תקופת המתנה יותר ממושכת וגם אז ממשיכים בטיפול אחזקתי לתקופה של שנה לפחות.
שלום, אני נגמלת מציפרלקס אחרי שנה ויותר. (כמובן ששנים לוקחת כל מיני נוגדי דכאון וחרדה) בחודשיים האחרונים הוסיף לי הרופא זיבן בתקווה שיעזור לחשק מיני, ומשלא עזר החלטנו להוריד ציפרלקס לחצי כדור ואחרי חודש להפסיק איתו לגמרי ולהשאר עם זיבן אחד ביום. כעת אני מרגישה שינויים חדים במצב הרוח, המלווים בתחושה רגישה, חרדות ובבכי, כמובן שטריגר לכאורה חיצוני זה או אחר, מעוררים את השינוי, ולעיתים מרגישה טוב, חיונית ואופטימית. יש לי הרגשה שאלו תופעות גמילה שיתאזנו עם הזמן. בעבר שהפסקתי סרוקסט עברתי תופעות דומות, וכעבור זמן נשברתי וחזרתי לכדורים. יש בי רצון מאד חזק לנסות לחיות ללא כדורים, או לפחות עם כדור שלא ממית את הליבידו. מה דעתך? האם תופעות גמילה כאלה מוכרות או שהדכאון מרים ראשו? ושאלה שניה- לוקחת קלונקס במידת הצורך וכעת יותר. פעם ביום בערך. זה מרגיע אך מעייף אותי, וכשפגה ההשפעה מצב הרוח נראה סוער יותר. האם קלונקס בנוסף להיותו מרגיע, עשוי לעורר או להחריף דיכאון כמו שקראתי באיזה מקום? ואחרונה חביבה- מה דעתך על זיבן ככדור נוגד דכאון וחרדה? תודה וסליחה שהארכתי הפעם.
1. זיבאן מוכר בארה"ב ככדור נוגד דיכאון שאיננו פוגע במין. ניתן לקחת עד 3 כדורים ביום. כדור אחד נחשב למינון נמוך. המינון הממוצע הוא 2 כדורים ביום. 2. קלונקס בנוסף להיותו כדור הרגעה גם מייצב מצבי רוח. בד"כ הוא איננו גורם לדיכאון. ניתן לקחת קלונקס יחד עם זיבאן.
מאז תחילת השימוש -לפני כשנה יש לי נשירת שיער חריפה . באזור הפוני ממש רואים התקרחות . האים התופעה מוכרת ומה עושים?
שלום נטע, אני לא יודע אם ציפרלקס יכולה לגרום לנשירת שיער חריפה אבל מה שכן יכול לגרום זה היפותירואידזם - תת תיפקוד של בלוטת התריס - שיכול לגרום גם דיכאון ועוד סימפטומים רבים. אני ממליץ לך לפנות בהקדם לבדיקת דם של תפקודי בלוטת התריס: TSH , T3, FREE T4 בהצלחה X-man
מועדים לשמחה, לשמחתנו הורגלנו ע"י דר' הידש היקר לזה שהפורום במתכונת הסגורה תיפקד כמו במתכונת פתוחה והודעות עלו בצורה רציפה במהלך היום. אולי אפשר להשתדל ולתגבר את מי שמעלה עכשיו הודעות ולא תשאירו אותנו בלי התמיכה אחד של השני כשדר' הידש בחופש? תודה על ההתחשבות עדי
צריך להיזהר שלא תגיע מהיפו מאניה למאניה ואף לפסיכוזה.למה לא לתת לה תרופה מתאימה שתוריד את רמת המאניות שלה?ריספרדאל למשל או כל מה שהרופא ממליץ.חבל לשחק במצב כזה.היא עלולה להיכנס למאניה חריפה יותר ומשם לפסיכוזה ועד שתרגישו אתם,ירגישו אחרים ויהיה לא נעים לה במיוחד וגם לכם.אפשר לעצור את זה בזמן.
לתמרה תודה, היא מטופלת עכשו בנוסף לליתיום בזיפרקסה והיא רגועה יותר אך ישנה שעות רבות אני מקוה שישתהליך התרגלות לתרופה. aviva
ידידי סובל מחרדה ממחשבות טורדניות מזה שבעה חודשים. הוא לוקח רסיטל , בונדרמן, (וקלונקס לפי הצורך), שאלה 1: הוא עוזר בצורה חלקית מאוד, ויש בצידו תופעות לוואי , האם זה בסדר שעדיין הוא ממשיך עם הרסיטל ? (דרך אגב הוא ניסה ליסטרול, ומירו, וכל פעם הרגיש כבדות ומסך והפסיק אחרי יומיים). שאלה 2: האם אין בזה התמכרות או סיכון כשמשתמשים בבונדרמן כשבעה חודשים ויותר .? שאלה 3: איזהכדור מועדף ביותר ל-ocd
עדיף seroxat
כי אני הבנתי שד"ר הידש יצא לחופשה והפורום ממשיך,אז למה לא רואים יותר את ההודעות החדשות? יש בפורום אנשים כמו דור שגם יכולים לתת תמיכה ומענה,אז אנא החזירו את הפורום למתכונתו הרגילה,כי יש אנשים שרוצים עצה ועזרה בבעיתם הנפשית.
ליואב, כיוון שד"ר הידש הוא זה שמעלה את ההודעות בד"כ וכעת רק צוות האתר מעלה אותם, אז כעת ההודעות עולות בקצב איטי יותר. צוות האתר מנסים להעלות את ההודעות הכי מהר שאפשר (ותודה לצוות), ואנשים עונים אחד לשני אך ההודעות מופיעות לעיתים פחות תכופות. מנסים לעשות ככל שביכולתנו לעזור, חסרונו של ד"ר הידש מורגש, אך אנחנו עדיין פה אחד בשביל השני. חג סוכות שמח ונעים ועם כמה שפחות מצוקות, אני.
שלום אני התחלתי טיפול תרופתי במרפאה קהילתית לבריאות הנפש, וגם מקבלת קיצבה מביטוח לאומי. רציתי לדעת אם אני רוצה לעזוב את הטיפול במרפאה ולעבור לרופא פרטי , האם אני יכולה לעשות זאת, או שהם יכולים לחייב אותי להישאר אצלהם היות ואני מקבלת קיצבת נכות ממוסד ממשלתי? תודה
את יכולה לעבור למטפל פרטי. לביטוח לאומי לא משנה היכן את מטופלת. לאותה מרפאה קהילתית יש בוודאי מספיק מטופלים גם בלעדיך. אבל טיפול פרטי מאד יקר ובמיוחד למי שלא עובד.
שלום לכולם, הייתי רוצה להיוועץ בכם, אם ניתן.. יש לי חשש כי הנני בהריון (בלתי מתוכנן). עדין אין באפשרותי לוודא זאת מאחר שהענין טרי ביותר. אני נוטלת כדורי לוסטרל (נגד דכאון) מזה כחדשים, אולם חוששת להמשיך ולנטלם מפאת הסיכוי, ולו הקל ביותר, שהנני אכן בהריון. מעיון בתכתובות קודמות באתר נראה כי תרופה עשויה להסב נזק לעובר בעיקר בשליש הראשון של ההריון. מה עלי לעשות? האם הפסקת התרופה לשבועים לערך (עד שאוכל לבדוק הריון אפשרי) הינה אפשרית?? אודה מאד לכל מי שיענה (ובעיקר לתשובה מוסמכת). שנה טובה מרים
התקשרי למרכז המידע הטרטולוגי בירושלים וקבלי מידע מדויק בטלפון מאחד היועצים - המדיע שלהם הוא החדש והמהימן ביותר שקיים היום.
אם את בהיריון אז קיימת עדיפות לא לקחת תרופות כי תמיד יש סיכון לפגיעה בעובר. מצד שני אם את במצב נפשי מאד לא טוב גם זה יכול לפגוע בעובר. לכן צריך לשקול מה יפגע יותר בעובר- נטילת תרופות או הימנעות מנטילת תרופות. במרכז הטרטולוגי יכולים לעזור לך בחלק הטכני של סטטיסטיקה לגבי מומים בעובר, אצל נשים שנטלו תרופה זאת במהלך ההריון, אבל חשוב לזכור שהמידע שלהם איננו מחקר מדעי.