פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
10/10/2005 | 10:20 | מאת: אורחת

אני סובלת מחרדות ומחשבות אובססיביות ולאחר המלצת פסיכיאטר התחלתי לקחת FAVOXIL, שניים ביום (אני חושבת שכל כדור - 50 מ"ג). אני לוקחת את הכדורים כבר חודש ושבועיים אבל איני מרגישה בשום שיפור או הטבה במצבי. האם אני יכולה להעלות את המינון על דעת עצמי? מהו המינון שמותר לקחת (המקסימלי)? האם רופאת המשפחה בכלל תסכים להעלות לי את המינון או שהיא תרצה המלצה מפסיכיאטר? האם עליי לשנות את סוג הכדור או להמתין לשיפור במצב (יש עוד סיכוי שהכדורים ישפיעו?) אנא אנא עזרו לי !!!!!

11/10/2005 | 00:34 | מאת:

לאורחת אכן בהפרעת OCD יש צורך במינונים גבוהים יותר של התרופות ואפשר להגיע ל 300 מג' פבוקסיל ביום. אבל כל זאת כמובן במעקב רופא. פעמים רבות רופאי משפחה מתמצאים גם בנושאים הפסיכיאטריים אבל לצערי לא כולם. כך שתלוי ברופא המשפחה שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2005 | 10:01 | מאת: שרית

שלום, אבקש המלצה לכדור SSRI שרופא משפחה של מכבי יכול לרשום שאינו סרוקסט לטיפול בדכאון וחרדה. (לא מסתדרת עם סרוקסט) תודה

10/10/2005 | 15:24 | מאת: עמית

יש לה פחות תופעות לוואי מסרוקסט, היא משפיעה פחות על התפקוד המיני, ומשמינה הרבה פחות, אז אולי שווה לנסות? יש את השכלול שלה- ציפרלקס, אבל הוא ממומן רק 50 אחוז. בכל מקרה, השאלה הכי בוערת לי כרגע היא למה את לא מסתדרת עם סרוקסט?

10/10/2005 | 22:39 | מאת: שרית

סרוקסט ממש מרדימה אותי במהלך היום.

האם פאקסט משפיע על התפקוד המיני אצל נשים? האם התרופה מורידה את החשק המיני ומייבשת? והאם שימוש בתרופות כמו ריטלין עם פאקסט עלול להקטין את החשק המיני? תודה.

לפאקסט הפאקסט בהחלט מורידה את החשק המיני וגורמת לקושי בהגעה לאורגזמה אצל נשים וגברים. ריטלין אינה משפיעה על המין. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2005 | 00:37 | מאת: גיא ----

לדר הידש היקר אני בבעיה אני משחורר מזה חודשים ולקראת שיחרורי וגיוסי תקפה אותי הרגשה רעה של בחילות והקאות דבר שחזר ונעלם במהלך שירותי ויתגבר בעיקר בתקופות לחץ כיום מצאתי עבודה והיום שהתחלתי לעבוד הרגשתי רעה למשך 10 דקות (חום עצום והקאתי) לאחר הקאה עברה לי הרגשה הרעה והמשכתי לעבוד כרגיל... הפחד הגדול שלי שאני לא ירגיש טוב בכל מיני מצבים נהיגה עבודה וכדומה כיום אני לוקח מזה שבועים ציפרלקס בהמלצת רופא המשפחה והשאלה שלי כזאות א.האם הרגשה הנורא שפוקדת אותי היא תופעה של חרדה או פניקה ב. האם הציפרלקס היה אמור לעזור כבר...(אולי צריך להליף כדור) ג. מה אני צריך לעשות בנידון (ראוי לציין שמצבי הבריותי תקין לחלוטין) בתודה מראש העובד עצות

11/10/2005 | 00:30 | מאת:

לגיא אם המצב הגוף תקין אז כנראה מדובר בביטוי גופני של חרדה והציפרלקס בהחלט עשויה לעזור. צריך לחכות שבועיים שלושה כדי להתחיל לראות את ההשפעה הטובה של הציפרלקס אז עוד קצת סבלנות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 23:40 | מאת: אלי

אני סיימתי טיפול של 4 חודשים בציפרלקס ושאלתי היא מתי אוכל לשתות אלכוהול . האם יש פרק זמן מסויים שצריך לחכות ?

11/10/2005 | 00:28 | מאת:

לאלי הציפרלקס מזמן כבר לא בגוף ואתה חופשי כמו כל אדם אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 23:06 | מאת: שואלת

עניתם לי כל כך במסירות על שאלתי על תפקידו של פסיכיאטר וביקשתם לדעת ממה אני סובלת כדי לעזור לי להחליט אם ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר. (לאחר שטיפול אצל פסיכותרפיסט לא הועיל). אז הבעיות שלי הן התנהגות כפייתית, שהיתה בעבר הרחוק חזקה מאוד וכיום כמעט לא מורגשת. מחשבות אובססיביות עדיין קימות, אך גם במינון נמוך יותר מבעבר.התופעות מופיעות שוב כאשר אני לחוצה ממשהו או מפחדת ממשהו. מלבד זאת, עברתי השנה משבר קשה בעקבות כך שנפגעתי מבן אדם מסוים עד עמקי נשמתי. חברה טובה. והגבתי לזה כנראה בקיצוניות- אדם מקצועי לא אמר לי שאני סובלת מדיכאון לכן אני מפחדת לתת שמות לתופעה, אך הרגשתי עצב גדול מאוד, בכי רב, קשיים להרדם, התנתקות מהחברה, פסימיות גדולה ועוד. תגובות דומות הופיעו בעבר לאחר סיטואציה מסוימת שלעצמה אינה כל כך נוראית, אלא שאני כנראה בקלות נבהלת או נפגעת. סוף סוף החלטתי לקחת עצמי בידיים לפני כמה חודשים והלכתי לפסיכולוגית, שאח"כ ראיתי שהיא בעצם פסיכותרפיסטית, איני יודעת אם זה משנה. בכל אופן, הטיפול לא הועיל. המצב יותר טוב, אך ללא קשר לטיפול. אני עדיין משתוקקת כל כך לסגור דלתות, להבין בדיוק ממה סבלתי ואני סובלת ואיך לכל הרוחות אני יוצאת מזה. למי פונים?

09/10/2005 | 23:28 | מאת: שירה59

לא כתב כמה זמן היה הטיפול אצל הפסיכותראפיסטית והאם היו עוד מטפלים (כמו גם טיפול תרופתי) OCD האי הפרעה ממשפחת החרדה ובאה הרבה פעמים יחד עם הפרעות אחרות, כמו דיכאון, כי המצב של ההתנהגות גורם לתחושה לא טובה לגבי עצמךוזה לא מפתיע שכך הרגשת. באופן כללי, ב OCD דוקא טיפול התנהגותי - קוגניטיבי יחד עם טיפול תרופתי עובדים טוב ומהר יותר מפסיכותראפיה. אויל כדי לנסות אם כך ללכת לפסיכיאטר ולקבל איבחון וטיפול, ולשאול אותו בנושג לטיפול פסיכולוגי, או אולי ללכת לפסיכיאטר שמתמחה ב OCD. תחנה ראשונה אם כן - פסיכיאטר. אח"כ אפשר להוסיף עוד דברים

10/10/2005 | 06:51 | מאת: במה זה מתבטא?

במה זה מתבטא?תודה

09/10/2005 | 22:30 | מאת: שואלת

שלום רב! לפני כ-4.5 שנים, עברתי מצב נפשי קשה. הלכתי לפסיכולוגית אשר הפנתה אותי לביקור חד פעמי אצל פסיכיאטר. הלכתי לפסיכיאטר פעם אחת, אך אני זוכרת מעט מאוד ממה שאבחן אותי, אז גם לא הבנתי הרבה ממה שאמר ולא השקעתי בהבנת מצבי הנפשי. בזמנו לא רציתי להמשיך את הטיפול לצערי. היום, יש לי "גרורות" מאותה בעיה, ואני מאוד רוצה "לסגור דלתות". אני רוצה לברר מה בדיוק קרה לי אז. האם פסיכיאטרים שומרים רשימותיהם מביקור חד פעמי מלפני 4 שנים? האם שווה לי לנסות להזכר מי היה אותו פסיכיאטר ולבקש את האבחון של אז? תודה

11/10/2005 | 00:25 | מאת:

לשואלת אכן כל רופא חייב לרשום את פרטי הפגישות וגם לשמור עליהן. אני מקווה שהדברים נשמרו. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2005 | 00:54 | מאת: שואלת

אם אצור איתו קשר ואבקש לראות את מה שרשם האם סביר שהוא יראה לי? איך זה הולך? (מדובר ב-4 שנים)

שלום רב רציתי לדעת ממה נגרם תופעה של הפרעה בחשיבה אצל ילדים ואיזה תרופות נותנים לבעיה שכזואת והאם יש דרך לאבחן אם זו באמת אבחנה הנכונה של רופא תודה

שלום, תצטרך להתייעץ עם פסיכיאטר שהוא מומחה לילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 21:41 | מאת: איציק

לד"ר גיורא שלום ביתי בת 22 מקבלת סירוקסט חודשיים בגלל דכאון ומחשבות אובדניות וחוששת להמשיך לקחת את התרופה, בטענה שהיה פירסום שהסירוקס גרם להתאבדות. היא טוענת שהיא מרגישה טוב ותבקש מהפסיכיאטר שיפסיק לה את התרופה. מה לעשות?

09/10/2005 | 23:37 | מאת: מיטל

איציק !! הבעיה עם הכדורים הללו ובעיקר כדורי הרגעה , שהם מסירים עכבות , לכן לעיתים , למי שיש כוונה ממשית להתאבד , יכול לבצע את כוונתו. כמו כן , בד"כ כל המקרים הקיצוניים כמו חרדה מוגברת , ומחשבות פסימיות קורים בזמן הסתגלות האדם לתרופה , דהיינו , בשבועות הראשונים לנטילה. בד"כ מומלץ לקחת את הכדורים הללו מעל 4 חודשים כדי להגיע למיטב השפעתו , ואז כמפסיקים המגמה היא שהבנאדם ירגיש טוב וישמור על איזון טוב יותר. השאלה היא מעבר למה שהיא קראה , האם היא אכן חושבת שזה מגביר לה את המחשבות האובדניות , אם התשובה היא כן, אולי כדאי שהיא תפסיק ותנסה משהו אחר. רק טוב , מיטל

10/10/2005 | 09:45 | מאת: יואב

הכל סטטיסטיקה,אומנם יש מאמרים שאומרים שסרוקסט ודומיו מגבירים את הנטיה להתאבדות אבל זה לא נכון,כי 90% מהנוטלים את הסרוקסט לא מרגישים כך,אני ממליץ לכם לקחת את כל הפירסומים בערבון מוגבל.

10/10/2005 | 17:12 | מאת: איציק

סרוקסט הוא כדור שפעיל כבר שנים לא מעטות ועזר להרבה מאוד אנשים .יעילתו הוכחה ללא הרף במחקרים . הסטטיסטקות מראות כי ישנה בעיתיות מסוימת ( כלומר עליה במחשבות אובדניות אצל מטופלים מסוימים) אצל מטופלים מתחת לגיל 18. לכן לפי מה שתארת נראה כי אין טעם להחליף את הכדור .חבל

10/10/2005 | 20:08 | מאת: a

אני הייתי יותר 18 לכן אינני יודעת

09/10/2005 | 21:33 | מאת: דניאלה

הנני סובלת מבעיות שינה ,חרדה,כאבי ראש ,חוסר שקט ,שפוגע לי באיכות חיים בצורה משמעותית ,הנני משתמשת כיום בכדור רסיטל וקלונקס 2 מ"ג ,הרופא שלי המליץ לי על הכדור נאורונטין 30 מ"ג ,רציתי לדעת אם כדור זה יכול לעזור לי משמעותית ולא ליגרום לי לבעיות חדשות ותופעות לוואי ?,הנני סובלת מהבעיה כ 20 שנה ,כרוני ,אני בת 45 ,אין לי בעיות פיזיות להיום ,מחכה לתשובה ממך

11/10/2005 | 00:12 | מאת:

לדניאלה איני מכיר את נאורונטין, אם תכתבי את השם בלועזית אשמח לבדוק. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 21:11 | מאת: ליאת

לאחרונה אובחנתי כחולת סכרת (סוג 2). רופא הסכרת העלה השערה כי תרופת הלוסטרל עלולה לגרום לעלייה ברמת הסוכר. אני לוקחת לוסטרל מזה שנתיים וחצי במינון של 200 מ"ג. אשמח לקבל מידע בנושא ההשפעה של לוסטרל על סכרת והאם יש תרופות אנטי דיכאוניות אחרות, שאין להם קשר לסכרת.

11/10/2005 | 00:09 | מאת:

לליאת לוסטרל אינה משפיעה על הסוכר, לעתים גורמת לעליה במשקל בגלל עליה בתיאבון אבל כמובן שהשאלה האם זה כך אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 21:04 | מאת: אני שוב

שלום רב , עקב תקופה ארוכה שאני סובלת מכאבים בילתי מוסברים בידיים( בייחוד תחושת שריפה בכפות הידיים ועיקצוצים), ותחושת מתח קיבלתי מנוירולוגית ויאפקס במינון של 37.5 ( חשוב לציין שלפני כחצי שנה ביקרתי אצל פסיכיאטר שגם איבחן אצלי הפרעת חרדה כללית והמליץ לי על אפקסור( חשוב לי כדור שאינו גורם להשמנה, האם כך?), רופא המשפחה המליץ לי להתחיל במינון של חצי כדור ליום ורק לאחר שבוע לעבור לכדור שלם.חשוב לציין שהכדורים של 37.5 אין קו שמראה שניתן לחצות אותם. האם בכל זאת לקחת רק חצי בהתחלה? ואם כן מתי כדאי לקחת בבוקר או בערב? האם בכל זאת לפנות לפסיכאטר לפני לקיחת התרופה, למרות שרופא המשפחה שלי נראה די מבין ומעודכן?

10/10/2005 | 04:17 | מאת: דור

הדבר החשוב ביותר שיהיה לך רופא מטפל אחד ושהוא יתווה את הטיפול. לכן, אם נוירולוג נתן לך את הטיפול לכי עפ"י הוראותיו והמלצותיו. ניתן לחצות את הויפאקס ולקחת חצי כדור בבוקר וחצי כדור בערב, כלומר לקחת פעמיים ביום, כי ההשפעה של התרופה איננה ליום שלם.

10/10/2005 | 09:55 | מאת: יואב

בעוד יומיים חל יום כיפור,ואני כרגע בשבוע ראשון של אפקסור,אתה המלצתה לי לחתוך את האפקסור לשתיים,חצי בוקר חצי בערב ,האם לקחת חצי כדור לפני הצום,וחצי אחרי הצום?

09/10/2005 | 20:03 | מאת: gorden

Hello....i have a question regards to my condision i am 22 years old AND i am suffering from depression AND i have sometimes thought about deaf that is out of my control i don't want to go the a doctor..but i wan't to know if you can recomend on some madsen that i don't need a prescrepsion for it..even somthing netural... this is really importent to me .... thanks

10/10/2005 | 23:50 | מאת:

לגורדן לצערי איני יכול לענות תשובה רצינית לפי מכתב קצר באינטרנט, הדבר האחראי ביותר הוא להגיע לרופא למטרה של אבחון ואז לדון אתו על האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 19:11 | מאת: אנונימית

שוב תודה לכל מי שהתייחס לבעיה שלי. ברשותכם, אכתוב מה שעולה על דעתי בקשר לבעיה ואולי בעזרתכם אצליח להגיע לפתרון. מהדברים שנאמרו לי הצלחתי להבין שיש לי הרגל רע שהתחיל בילדותי עקב טראומה, ונמשך כבר 25 שנה ללא הצדקה (לפחות בעיני). הפציעה שלי לא מלווה בהתרגשות. אני לא נהנית לראות דם. אני לא נמצאת במתח בלתי נסבל שרק הפציעה מרגיעה. אני גם לא אובססיבית בתחומים אחרים בחיים, לא מדוכאת ולא חרדה. בסך הכל טוב לי. אני מאוד רוצה לעזור לעצמי להפסיק. נינה כתבה לי שעלי להבין מה ההרגל משרת אצלי כיום ומה בעבר. אז: בילדותי אני מניחה שהפציעה הרגיעה אותי כשהייתי חרדה, בודדה ועצובה. זו הייתה דרך להרגיש שאני קיימת, לחפור בעור ולהרגיש כאב. זה היה סוד רק שלי. שילמתי עליו מחיר יקר של צורך להסתיר, אבל זה עזר לי להרגיש קרובה אל עצמי (מוזר, לא לגמרי ברור לי מה שכתבתי כרגע). והיום: אני עושה את זה בכל מצב שאני לבדי. לא כשאני עם ילדי ולא עם בן זוגי. לא בעבודה. רק כאשר אני לבדי, קוראת ספר, חושבת וכו'. לא בהכרח עצובה או מוטרדת. לפעמים זה עוזר לי להתרכז. לפעמים קצת מרגיע, או נותן לי עיסוק בידיים. בעצם, עכשיו כשאני כותבת על זה, אני מבינה שאני זקוקה לתעסוקה בלתי פוסקת בידיים. אולי זה פשוט אפיק לספק את הצורך בתנועה לידיים. יכול להיות כזה דבר? אז מה עושים מכאן? איך ההבנה הזאת יכולה לעזור לי? ושוב, אני רוצה לציין שמאוד מתסכל אותי שהצלחתי להיגמל מעישון בכוחות עצמי, ללא שום עזרה חיצונית (והייתי מעשנת כבדה 15 שנה) ודווקא את ההרגל של פציעה עצמית אני לא מצליחה להכחיד. אודה לכל מי שיתרום לי מתבונתו. ערב טוב.

09/10/2005 | 23:02 | מאת: נינה

אנונימית שלום אם החיטוט בעור נתן לך בעבר תחושה שאת קרובה לעצמך, תחשבי אילו פעולות\התנהגויות יכולות לבוא במקום החיטוט בעור, שיספקו לך את אותה תחושה של קירבה לעצמך... אולי כדאי לחשוב על פעולות שקשורות בגוף: עיסוי חזק? הברשה של הגוף עם מברשת קשיחה? בעצם, תעלי את רעיונות... את הכי קרובה לעצמך... איזה הרגלים חדשים יכולים לתפוס את מקומו של ההרגל הישן, שיתנו לך תחושה שאת קרובה לעצמך... שתפי אותנו ברעיונותיך...נינה

11/10/2005 | 00:05 | מאת:

לאנונימית התכוונתי שצריך לחשוב על סיום הפציעה העצמית. קודם כל את צריכה לשכנע את עצמך ולהיות בטוחה ברצונך ובכוונתך להפסיק את ההרגל הזה. אחר כך אפשר למשל לגזור את הציפורניים עד הסוף, אפשר לבצע טקס של פרידה מההרגל אפשר להבטיח לך נסיעה לחו"ל אם במשך שלושה חודשים לא תפצעי את עצמך או כל מתנה אחרת. לדוגמאות כאלו התכוונתי כאשר אמרתי משהו יצירתי. אבל אולי תתארי את הדברים בצורה ברורה יותר וישנם בפורום אנשים יותר יצירתיים ממני.... כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 19:00 | מאת: aviva

אנו מטפלים בבת שלנו באופן פרטי כדי למנוע קשיים בהמשך. לא ברור לנו המחיר שתשלם חברתית, תעסוקתית וכו' בהמשך. בינתיים איננו מדווחים דבר לבי"ס , הם מבחינתם לא מתעניינים מדוע היא נעדרת יותר משבוע וכרגע אין דבור עימם כלל. אשמח לשמוע תגובותיכם. aviva

09/10/2005 | 20:52 | מאת: תמימי

אביבה היקרה לדעתי כדאי באיזה שהוא שלב כן להעזר בגורמים מתאימים בבית הספר כמו יועצת או מחנכת הכיתה ולספר להם על הבעיה. הבת תצטרך לחזור ללימודים, ויעזור אם ידעו מהבעיה, אולי יתנו לה הקלות. ההסתרה יוצרת עומס רגשי רב. ניתן לבקש מהפסיכולוג שמטפל בה שיעזור עם הקשר עם בית הספר, זה חלק מהתפקיד של פסיכולוג ילדים ונוער. לא חייב להיות מחיר כל כך דרמטי למחלה- מבחינה חברתית תעסוקתית וכו'. אבל צריך לחיות כל יום ביומו, ולהאמין בטוב. תרגישו טוב, תמי.

09/10/2005 | 23:13 | מאת: אמא רחוקה

אביבה יקרה אני לא גרה בארץ אז קטונתי מליעץ אבל אני יכולה לומר לך מנסיוני שהקפדתי מאוד על שיגרה גם בתקופות הקשות ביותר. הבהרתי לבת שזו לא נכות פיזית והיא לא צריכה לנצל את מצבה ילדים הם די מניפולטיבים . אל תלכי שולל כמוני שאחרי הדיכאון כל כך שמחתי שהיא עליזה ושמחה ורק אחרי מצב קריטי הבנו שזה היה מאניה. תקפידי על שינה על לוח זמנים שהיא תכין שעורים ולו מעט , אני לא אגיד לך שזה קל חברי הפורום הוותיקים ודר הידש יודעים מה עברתי עם הבת ואני עוד עוברת, אבל יהיה בסדר

תודה לכל המשיבים בעמ' 630. בתי בת ה-18 אובחנה לפני חודשיים כמנית דיפרסיבית ומטופלת כיום ב-900 מג' ליתיום ופריזמה 1 כשהכוונה להוריד את הפריזמה אחרי בדיקת דם השבוע. אחרי דיכאון של כמעט שבועיים בתי בקפיצה למעלה. היא מאד פעילה, תוקפנית לביקורת. אנחנו חרדים מאד ודי מצרים את צעדיה. דורשים לחזור מוקדם הביתה להקפיד על שינה בזמן ודי עוקבים אחר צעדיה. היא מבחינתה רוצה להספיק את כל התקופה בה לא היתה פעילה ובהגיון יכולה לשכנע בצדקת דבריה. הליתיום הועלה בהדרגה מ-600 מג' ל900 בשל רמה של 0.54 בדם. אשמח לשמוע תגובתך דר' הירש לגבי הטיפול התרופתי וההתיחסות אליה. כמו כן שתפו אותי חברי הפורום בנסיונכם ובידיעותיכם, תגובותיכם עזרו לי מאוד. אני מוצאת עצמי בכל רגע פנוי מחפשת תגובות נוספות וממלאת מצברים! תודה aviva

09/10/2005 | 20:55 | מאת: תמימי

אביבה לגבי התרופות אין לי הרבה מה לתרום. לגבי מילוי מצברים, אשמח לעזור רק שלא ברור לי איזה סוג של אינפורמציה את מחפשת. שולחת לך כוח מכאן. זה קשה, אבל בסוף מגיעים לאיזון. בברכה, תמי.

לתמי, מעניין אותי לשמוע ממך על נחיצות הסדר הקבוע ושמירת המסגרת במצב המאני. אני מרגישה עכשו כמו רסרית קפדנית שמציקה ומפריעה לנערה המתבגרת. היא מאוד משכנעת בדבריה אך אני מרגישה שעלי להעמידה במקומה למרות התוקפנות הרבה שהיא מגלה כלפי. אכן התקופה קשה מאוד אך אנו מחכים לטוב שיגיע. תודה aviva

09/10/2005 | 18:08 | מאת: שואלת

שלום רב! בעבר טופלתי אצל פסיכולוגים בעקבות בעיות שהיו ועדיין יש לי. הטיפולים היוו "התפלספות" יתר על המצב ולא עזרו מאומה. רציתי לשאול: 1. ידוע לי שפסיכיאטר, בניגוד לפסיכולוג נותן כדורים. אך האם גם פסיכיאטר מקיים שיחות בלי קשר לתרופות? 2. אם כן, מה ההבדל בין שיחות אצל פסיכיאטר לשיחות אצל פסיכולוג? 3. כיצד אדע האם מקומי אצל פסיכיאטר או פסיכולוג? תודה

09/10/2005 | 19:27 | מאת: דור

לשואלת אכן פסיכיאטר הוא רופא ויכול לטפל תרופתית. שיחות נקראות פסיכותרפיה אותה לומדים בנפרד. גם פסיכיאטרים וגם פסיכולוגים וגם עובדים סוציאליים לומדים פסיכותרפיה ולכן פסיכיאטר עם הכשרה מתאימה יכול לטפל בתרופות ובפסיכותרפיה. בדרך כלל החינוך הרפואי מביא לכך שהפסיכיאטר יותר ממוקד ויותר תכליתי למטרות מאשר הפסיכולוגיים, אבל זהו כלל ובטח שישנם רבים שיוצאים מהכלל. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 17:34 | מאת: רע

לנטלי תודה על העידוד אני כבר לא רוצה למות חזרתי עכשיו מריצה ארוכה בשדות אני מרגיש מצוין ורוצה מאוד לחיות.

10/10/2005 | 09:37 | מאת: נטלי

היי ידוע שספורט עוזר. אני שמחה בשבילך שזה עזר לך.

09/10/2005 | 17:17 | מאת: אבי

שלום רב! אני התחלתי טיפול בסרוקסט עקב דיכאון וחרדה ,אך הוא מרדים אותי ביום ולא נותן לי לישון בלילה, ואני התחלתי קורס פסיכומטרי ואני רוצה גם לא לסבול מדיכאון וחרדה וגם להיות ערני! שמעתי שאפקסור גם טוב נגד דיכאון וחרדה ,והוא גם משפר את הריכוז? האים אפקסור זאת תרופה יותר מעוררת מסרוקסט?

10/10/2005 | 23:54 | מאת:

לאבי אפקסור יותר מעוררת מסרוקסט אבל זה די אינדיווידואלי. הייתי מנסה קודם כל ליטול את הסרוקסט בערב ולראות איך העירנות במשך היום. אולי גם תישן טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 17:14 | מאת: נטלי

שלום האם הפרעת אשיות אובסיסיבית ניתנת לריפוי או לשיפור משמעותי בגיל 27? תודה

09/10/2005 | 17:47 | מאת: נטלי

שלום אני מטופלת מזה שלוש שנים בתרופת לוסטרל נגד דיכאון ומחשבות אובססיביות. מזה תקופה יש לי לחץ דם נמוך 108/60 ולפעמים אף יותר נמוך. האם תרופות יכול לגרום לירידה בלחץ דם או שזה יכול לנבוע מהפרעה נפשית עצמה? תודה

09/10/2005 | 18:51 | מאת: דור

הפרעת אישיות איננה מחלה ולכן אין מה לדבר במושגים של ריפוי. לגבי שינוי באישיות, זה תלוי קודם כל במוטיבציה של הפונה להשתנות. אם מישהו רוצה לשנות דפוסים מסויימים, שמפריעים לו, בעזרת פסיכולוג טוב, זה אפשרי בהחלט וגם באופן משמעותי. הטיפול הוא בד"כ דינמי-אנליטי וארוך טווח. אגב, אין בהכרח קשר ל-OCD.

10/10/2005 | 23:53 | מאת:

לנטלי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. לוסטרל אינו משפיע ואינו מוריד לחץ דם. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 17:14 | מאת: יואב

לפני 3 ימים התחלתי עם אפקסור 37.5 מ"ג רגיל ולא אפקסור xr כי הוא לא נמצא בסל בריאות ולא קיים בקופ"ח,הרופא רשם לי בשבוע ראשון לקחת אפקסור xr ולכן רשם לי לקחת כדור 1 ביום,האם בעקבות כך שאני נוטל את האפקסור הרגיל שלא משפיע ל-24 שעות אני אקח כדור בבוקר וכדור בערב? אציין שאני אמור בכל שבוע לעלות את המינון עד 150 מ"ג{לפי הוראת הרופא} כמו כן אציין שיש לי בחילות חזקות,כאבי ראש קלים,ועליה במתח {אני נוטל טרנקסל להרגעה2 בערב עד שהאפקסור ישפיע} מתי אמורים לחלוף הבחילות ותופעות הלוואי? אשמח לקבל תשובות במיוחד מדור ומהד"ר

09/10/2005 | 18:43 | מאת: דור

היי יואב, דווקא במכבי יש XR (עם אישור של בקר פסיכיאטרי) ויש גם איקסל. אבל אתה בכללית...אז ככה- מומלץ לקחת 2-3 פעמים ביום. כלומר רצוי 3 פעמים ביום, אבל אם זה לא מסתדר אז גם פעמיים אפשרי. תופעות הלוואי והבחילות יעברו תוך מס' ימים, אבל אם המינון יעלה, אז זה עשוי להימשך עוד קצת. תקח את התרופה אחרי אוכל, תשתה קולה (זה עוזר), ותעשה ספורט- טוב לנפש ולגוף כאחד. 150 מ"ג ליום זה כבר מינון טיפולי, עדיף להגיע אליו כמה שיותר מהר (לא צריך לרוץ) ואתה צריך לקחת אותו חודש לפחות בשביל להעריך אם זאת תרופה מתאימה עבורך. דעתי לא השתנתה ש-"לא מחליפים סוס מנצח" בהקשר של איקסל. לאפקסור יש בד"כ יותר תופעות לוואי מיניות, שזה היה הדבר העיקרי שהטריד אותך בהתחלה, עם הסרוקסט, אבל ההשפעה של אפקסור נגד חרדה בד"כ יותר טובה מאיקסל (הכל קשור ליחס בין ההשפעה על הסרוטונין לעומת ההשפעה על הנוראדרנלין). ביי, דור.

09/10/2005 | 19:25 | מאת: יואב

תודה על התשובה המהירה. אם האיקסל היה עושה את עבודתו כמו שצריך לא הייתי מחליף אותו,היה לי הרבה עצבנות,אי שקט,חרדה גם אחרי חודש וחצי עם הכדור,לכן רציתי לעבור לאפקסור ולא להשאר עם איקסל . האפקסור גורם לי לבחילות,כאבי ראש,ותחושות בבטן,לפי הבנתי ממך ככל שאגביר את המינון הבחילות יגברו. ביום הראשון שלקחתי אותו אחרי שעתיים הרגשתי שיפור קל במצב רוח,האם זה אומר שהוא מתאים לי ובהמשך כאשר המינון יעלה מצבי יוטב . האם האפקסור משבית לגמרי את החשק המיני כמו סרוקסט או שהמצב איתו יותר נורמלי? הרופא אמר לי שבשבוע הראשון לקחת 37.5 מ"ג ,האם לחצות את הכדור לשתיים ולקחת אותו כל 12 שעות? אשמח לקבל ממך תשובות

09/10/2005 | 17:13 | מאת: ניר

שלום, אני סובל מחרדה חברתית קשה. איזה תרופה ממשפחת SSRI תעזור לי בצורה הטובה ביותר ??

09/10/2005 | 23:25 | מאת: מיטל

ניר.. אפקסור , יכול להועיל .וכמובן טיפול התנהגותי קוגניטיבי .לי זה עזר מאד רק טוב ,מיטל

10/10/2005 | 23:41 | מאת:

לניר הציפרלקס, סרוקסט, אפקסור הוכיחו את עצמן כטובות נגד חרדה למרות שכולן עשויות לעזור. מדובר כאן יותר על התאמה אישית ופחות על כללים בספרים. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 16:47 | מאת: שרית

האם נטילת פרפנאן בטוחה בהריון ( יש לציין שעברתי מזיפרקסה לפרפנאן) והאם ניתן ליטול אותה גם בשליש הראשון? המינון של 4 מ" ג בלבד

10/10/2005 | 23:33 | מאת:

לשרית לפי זכרוני היא בטוחה בהריון, אבל תמיד צריך לבדוק מידע עדכני במכון הטרטולוגי בהדסה ירושלים. הם עונים גם לפניות טלפוניות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני הייתי נוטלת תרופת רידזין במינון של 20 מ"ג ליום עד שלפני מס' ימים נודע לי כי הפסיקו לייבא לארץ את התרופה כי לא משתלם לעשות את זה. התרופה הזו עזרה לי. וכרגע הפסיכיאטר שלי אמר שלא יחפש לי תרופה חלופית ואני באמת מקווה שיהיה בסדר ללא התרופה. אך אני שואלת את עצמי מי יכול לעשות דבר כזה לא אחראי ולהפסיק לייבא לארץ תרופה כי למישהו זה לא משתלם. תודה

09/10/2005 | 17:32 | מאת: דור

הפסיקו לייצר אותה (חברת טארו בחיפה) כי שימוש ממושך בה גורם לנזק בעיניים (עד עיוורון), הפרעות בקצב הלב- כולל התקפי לב פתאומיים אצל מטופלים בריאים פיזית (הרבה יותר מתרופות מקבילות אחרות), וטרדיב דיסקינזיה (TD). לגבי TD אין שום דבר ייחודי, אבל יש ייחוד לגבי הנזק לעיניים ולגבי ההשפעה על הלב. ההשפעה על הלב תיתכן גם עם אנטי פסיכוטיים אחרים אבל בשיעור הרבה יותר נמוך!!! הנזק לעיניים שהוא בלתי הפיך ייחודי רק לרידזין בשימוש ממושך. לכן היא יוצאת משימוש רפואי בכל העולם. תרופות מקבילות אחרות אינן יותר יקרות או יותר זולות ולכן זה לא עניין כלכלי. ה-FDA בארה"ב מתנגד שישתמשו בה וגם משרד הבריאות בארץ. התרופה שהכי דומה לרידזין זה לרגקטיל. אותם מינונים +/-. עם לרגקטיל צריך להיזהר בחשיפה לשמש אבל יש לה סיכונים פחותים באופן משמעותי בשימוש ממושך (וגם לא ממושך). כמובן שכיום יש גם תרופות אטיפיות, אבל ההשפעה שלהן לא זהה.

10/10/2005 | 10:58 | מאת: נטלי

היי דור איפה קראת על זה? הפסיכיאטר שלי אמר שהפסיקו לייבא אותה לארץ כי לא משתלם ובכל העולם ממשיכים להשתמש בה. הפסיכיאטר שלי נחשב למומחה גדול בתחום. הוא ממשי לטעון כי במינונים נמוכיםכמו שאני נטלתי 20 מ"ג ליום סיכויים קטנים מאוד לסכנה. התרופההזו בד"כ נמצאת בשימוש ע"י חולים עם פסיכוזה והם יכולים להגיע לנטילה עד 1000 מ"ג. אני אשמח לדעת מהיכן יש לך את המידע. תודה

09/10/2005 | 15:52 | מאת: מעין

שלום! יש לי שתי שאלות: 1. האם ניתן ליטול חצי כדור סרוקסט במהלך תקופת ההריון? 2. במידה ואפסיק אם הכדור ויחזרו לי התקפי החרדה, האם השפעתו של הכדור תהיה זהה גם הפעם? יש סיכוי שזה יפעל טוב גם בפעם השנייה? תודה מעין

09/10/2005 | 19:10 | מאת: דור

אסור ליטול סרוקסט במהלך ההריון, לאורך כל ההריון. כל מינון של סרוקסט- אסור במהלך ההריון. סיכון גבוה למומים בעובר. ניתן להשתמש בתרופה אחרת. המידע שאני כותב הוא עדכני ומבוסס. את מוזמנת להתקשר למכון הטרטולוגי.

10/10/2005 | 23:27 | מאת:

למעיין איני חושב שכדאי ליטול חצי כדור, במקרה כזה את עלולה לסבול מכל החסרונות של הסרוקסט וחצי כדור עלול לא ממש לעזור. לאחרונה התפרסמה ידיעה על עליה מינימלית בשכיחות מומים בעוברים כאשר משתמשים בסרוקסט בתחילת ההריון, כך שישנם דברים חדשים וידע חדש וכדאי להתעדכן במכון הטרטולוגי. פעמים רבות אנחנו חוזרים לכדור שעזר בעבר למרות שלא תמיד הוא עוזר גם בשימוש בפעם השניה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 15:15 | מאת: גלית

אדם שקרוב אליי מאוד נוטל רסיטל מזה כ - 7 חודשים. זמן נטילת התרופה - ערב [כך קיבל כשהיה מאושפז בגהה] 1] האם ניתן ליטול התרופה בבוקר ? [מאחר ושוכח בערב] 2] האם יתכן שתסמיני הדיכאון יחזרו בצורה דרמטית כ"כ כעבור 7 חודשים? [מחשבות של "אני לא שווה", "חסר תועלת", מחשבות אובדן וכיוב'....] אודה לתשובתכם הדחופה

לגלית אפשר ליטול את הרסיטל בבוקר. אם הטיפול לא מסודר ולמעשה שוכחים את התרופה יותר פעמים מאשר זוכרים אז תתכן חזרה של הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

18/08/2008 | 18:09 | מאת: חנה שלם

אבקש לדעת מהם המרכיבים של התרופות: רסיטל ולוריוון, האם בבדיקות שתן לגילוי סמים ניתן לראות עקבות?

09/10/2005 | 14:24 | מאת: אחות

שלום רב, אחותי (55) סובלת מבעיות שינה ולוקחת כ-10 שנים קלונקס. בתקופןת טובות 1 MG ובתקופות פחות טובות היא לא ישנה גם עם 2 MG +וובן. לאחרונה גילו סרטו שד,גילוי מוקדם, אבל היא תצטרך הקרנות + תרופות הורמונליות. יש לה בנוסף קצת לחץ דם וציסתה בכליה. השאלות: האם ציפרלקס יכול לגמול אותה מקלונקס ןלעזור בבעיות שינה? ( ראיתי שיש לו תופעות לווי של נדודי שינה) האם הוא יכול להחמיר את מצב הציסתה בכליה? בתודה מראש, האחות הדואגת

10/10/2005 | 00:10 | מאת:

לאחות אין קשר בין הציפרלקס ובין הכליה. איני יודע מה דחוף עכשיו להגמל מהקלונקס, נראה לי שאחותך תצטרך להתמודד עם קשיים לא קלים וזה זמן להיות חזקה ולא להתחיל בשינויים שאינם דחופים? מה היא חושבת? כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2005 | 07:18 | מאת: אחות

לדר' הידש תודה, אתה צודק בקשר לקושי להיגמל מקלונקס, הבעיה שכרגע היא לא ישנה עם 2 MG של קלונקס- היא נוטלת אותן לפני השינה. האם יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים הוא כבר לא משפיע עליה? האם אפשר להגדיל מינון ובכמה? האם אפשר לצרף מדי פעם וובן או משהו אחר? מה התרופה הפסיכיאטרית האחרת שיכולה לעזור במצב כזה - חוסר שינה+ היתמודדות עם הסרטן? תודה מראש וגמר חתימה טובה, האחות

09/10/2005 | 14:15 | מאת: דנית

לדר הידש שלום אני בת 33 וסבלתי תמיד מסף עצב נמוך התחלתי לקחת רסיטל חצי כדור ומחר אני אמורה להתחיל לקחת כדור שלם הבעיה שתפופעת הלוואי מחצי כדור קשה אני לא ישנה מתעוררת עם חרדה יש לציין שלפני הכדורים לא סבלתי מחרדה אלה רק פעם אחת לתקופה קצרה לפני שנתיים האם החרדה עלולה להופיע גם כשאפסיק את הכדורים אני רוצה לדעת אם הכל יחזור להיות כמו שהיה לפני לקיחת הכדורים או יותר גרוע. יש לי חלומות רעים מאוד האם הרסיטל ממכרת ואם אני יפסיק במכה מה יכול להיות הכי גרוע. האם מכדור שלם התופעות לוואי אמורות להיות יותר חזקות. אני חושבת שהפסיכיטרית מיהרה לתת לי את הכדורים בלי לשאול הרבה שאלות שכן אני סובלת מגידול שפיר בבלוטת התריס. אני מבקשת תשובה מהירה מכיוון שמחר אני לא בטוחה שאני רוצה לקחת כדור שלם אני פוחדת בתודה דנית

10/10/2005 | 00:08 | מאת:

לדנית הרסיטל אינה ממכרת. לא יקרה שום אסון אם תסתגלי לתרופה לאט יותר ותמשיכי עוד מספר ימים עם חצי כדור עד שלא יהיו תופעות לוואי. אם תופעות הלוואי נמשכות אפשר לשקול את החלפת התרופה. אין קשר בין הרסיטל ובלוטת התריס. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 13:37 | מאת: מיקה

לד"ר הירש למרות שאני יודעת שתופעות הלוואי הצפויות משתנות מאדם לאדם, הייתי בכל זאת לדעת האם לאיקסל יש השפעה על השמנה ועל מיניות. עד כה לקחתי לוסטראל, וניראה לי שהיתה לא השפעה בשתי התופעות גם יחד. לאור תופעות הלוואי אני שוקלת להפסיק עם הלוסטראל ולהישאר עם האיקסל בלבד. מה דעתך? הרבה תודות.

10/10/2005 | 00:07 | מאת:

למיקה האיקסל פעיל יותר על הנוראדרנלין לכן צפוי שהשפעתו בשני הנושאים שציינת תהיה פחותה או בכלל לא. למרות שתיאורטית יתכן וכן. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 09:30 | מאת: שלי

אני בת עשרים פלוס, לפני כמה שנים אובחן אצלי ADHD ודלסקלקוליה. כשהייתי קטנה היו לי קצת טעויות כתיב (התבלבלות בין ג ל-ז וכו), אבל עם השנים היו לי פחות ופחות טעויות כתיב. בזמן האחרון, כשאני כותבת, בין אם זה באנטרנט או על דף, יש לי יותר ויותר טעויות כתיב. או שאני כותבת את אותה האות פעמיים וכו. זה הפך למצב ממש לא נעים, גם הנושח שלי לוקה בחסר, עכשיו לא תראו הרבה טעויות כי אני מנסה לעבור על זה... אבל לפעמים אני לא שמה לב. יש לי גם בעיה, שאני קוראת משהו ואני לא מבינה את המילה המסוימת או שאני קוראת אותה ממש לא נכון... אני תוהה למה זה קורה, ממה זה יכול להגרם? אולי יכול להיות מצב של החמרה, או של התדרדרות? כמו"כ, אני לא זוכרת כמעט כלום, אני שוכחת הרבה דברים. שמות של אנשים, דברים שקראתי, שראיתי, אני מרגישה לחלוטין כמ "דף חלק". קראתי איפושהוא שיש קשר בין זה לבין ADHD אבל אני לא מבינה למה זה קורה ומה אני יכולה לעשות בעניין הזה? כי זה גם יוצר מצב לא נעים (למשל שאני שואלת מישהו - משפחה או חברים משהו ואח"כ, כעבור מספר ימים או כמה שעות שואלת את אותה השאלה שוב) או שאני מדברת עם אנשים ואח"כ אני שוכחת שדיברתי איתם או איך קוראים להם. את האנגלית כמעט ושכחתי. אני לא יודעת מה לעשות אם זה, כי ממש לא נעים לי וההורים שלי לא מבינים את זה. למי אני אמורה לפנות ואילו מבדקים אני צריכה לאשות?

09/10/2005 | 09:34 | מאת: שלי

*דסקלקוליה...* נוסח וכו. סליחה על הטעויות...

09/10/2005 | 23:30 | מאת: מיטל

שלי ! ישנם מבחנים לבדיקת קשב וריכוז כמו מבחן טובה ומבחנים דדיקטים ,ישנם מכונים שעורכים את המבחנים הללו , גם בבתי חולים. לגבי האמנזיה צריך לבדוק לעומק אם זה משהו אורגני או על בסיס נפשי , כדורים כלשהם את נוטלת? את יכולה לפנות לנירולוג או לפסכיאטר דרך קופת חולים או באופן פרטי, והם יכולו ליעץ לך , למקומות שקרובים למקום מגוריך. רק טוב , מיטל

10/10/2005 | 00:04 | מאת:

לשלי אכן הפרעת הקשב כבודה במקומה מונח, אבל יתכנו גם מצבים של חרדה ודיכאון אשר גם הם פוגעים בריכוז או בזיכרון. ולכן עלולות להיות שתי הפרעות יחדיו.... לעתים טיפול בנוגדי דיכאון עשוי לשפר את המצב משני ההיבטים כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2005 | 06:45 | מאת: שלי

תודה, מה תפקידו של נוירולוג והעם הבדיקה כואבת?

09/10/2005 | 08:53 | מאת: אורנה

שלום רב, ביתי בת 14 סובלת מחרדות שונות אשר עד היום היו בגדר דבר נסבל היום זה גורם למצבים של התעוררות בלילה עם סיוטים מוזרים,אתמול למשל העירה אותי כשהיא עטופה בשמיכה ועירומה מתחתיה עם פחד מוזר מהבגדים שלה ובכי היסטרי הסיפור היה לי מאוד מוזר ורק אחרי כשעתיים נרגעה ונרדמה(סרבה להצעתי לקבל חצי כדור אשר פסיכ' רשמה לה למצבים אקוטים) במקביל אנו ממתינים לתחילת טיפול בבית חולים שניידר במרפאת החרדה .סרבה ללכת לבית הספר ורק בלחץ רב וריב הסכימה ללכת המצב מדאיג מאוד ומפחיד שמא ביתי מגלה סימנים של הפרעות נפשיות,היתכן?מה עושים בנתיים?

10/10/2005 | 00:02 | מאת:

לאורנה צר לי שאיני יכול להשיב לך כי תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר של ילדים ונוער והמומחיות שלי היא במבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 08:48 | מאת: עמיר

האם פאפנאן גורם להשמנה - כמו תרופות פסיכיאטריות אחרות - ואם כן, האם זה רק באמצעות עליה בתאבון או גם תהליכים גופניים אחרים שגורמים להשמנה? תודה, עמיר

09/10/2005 | 18:57 | מאת: דור

בהחלט גורם להשמנה, פחות מהתרופות החדשות כמו ריספרידון, אבל עדיין מדובר בתופעה נפוצה, לעיתים מדובר על עשרות קילוגרמים. יש תרופות שלא גורמות לכך, או שגורמות לכך במידה מועטה. לא ציינת מה הסיבה שאתה נוטל פרפנן ובאיזה מינון מדובר.

09/10/2005 | 23:56 | מאת:

לעמיר הפרפנן עלולה לגרום לעליה בתיאבון ואחר כך גם במשקל. דיאטה פותרת את הבעיה למרות שזזה לא קל. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 08:16 | מאת: מיכל

בעלי אובחן כסובל מהפרעת אישיות אובססיבית. הוא טופל בפריזמה במשך מספר חודשים אך הפסיק את הטיפול עקב תופעות הלוואי (אין אונות) שהפריעו לו מאד. במשך תקופת הטיפול הורגש שינוי אדיר באיכות החיים שלו (ושלי) וכעת כמובן שהמצב חזר לקדמותו. שאלתי היא האם יש דרך לשכנע אותו לחזור לכדורים או האם יש דרכים אלטרנטיביות לטיפול בבעיה. איך עליי להתמודד עם בעל "חולה" שלא מוכן לטפל בעצמו ובכך גוזר עליי חיי "גהנום". בברכה מיכל

09/10/2005 | 23:55 | מאת:

למיכל כדאי לשכנע אותו ולהראות לו עד כמה היה שינוי לטובה, אפשר גם להראות לו את הסרט "הכי טוב שיש" ששם גיבור הסרט מתאהב ואז הוא מתחיל עם טיפול בפרוזק. אם הפרוזק גרם לתופעות לוואי אפשר לנסות תרופה אחרת מאותה המשפחה בתקווה שהיא תעשה את ההשפעה הטובה ללא תופעות הלוואי. לעתים נקבל תגובה שונה לתרופה שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 07:40 | מאת: דניאלה

אני קיבלתי סירוקסט לפני כחודשיים, ועכשיו אני מרגישה טוב, וביקשתי מהרופא הפסיכיאטר להפסיק לקחת את התרופה, הוא עדיין לא נתן לי תשובה, וראיתי שהעניין לא מוצא חן בעיניו, אבל אני בטוחה שאני לא צריכה יותר את התרופה הזאת, שאני פוחדת להיות תלויה בה. מה דעתך? ולמה צריך לקחת את התרופה כל- כך הרבה זמן? תודה דניאלה

09/10/2005 | 15:23 | מאת: יואב

ההרגשה הטובה שאת מרגישה נובעת מפעולת הסרוקסט,אם תפסיקי בשלב זה את הסרוקסט מצבך יחמיר ושוב יהיו לך דיכאונות,אל תמהרי להפסיק אותו ,צריך אורך רוח לפחות שנה של לקיחה ואז להוריד בהדרגה .

09/10/2005 | 15:36 | מאת: דו?רו?ן

הזמן המינימאלי הרצוי לטיפול בדיכאון הוא חצי שנה , אין לך חשש מהתמכרות הכדור לא ממכר ,יתכן ואחרי חודשיים הדיכאון עלול לחזור אחרי ההפסקת הכדור ,לא להפסיק על דעת עצמך תמיד בהתיעצות עם הרופא. (זה יכול להיות כמו אנטיביוטיקה שהופסקה לפני הזמן)

09/10/2005 | 23:53 | מאת:

לדניאלה תודה ליואב ודורון ואני מצטרף לדבריהם, הפסקת טיפול בשלב זה מסוכנת וקיים סיכוי גדול מאוד שהדיכאון יחזור שוב. לא חבל? כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 04:10 | מאת: פלסיבומן

שלום לפני שנתיים הלכתי לפסיכולוג, בערך כשנה (ברוטו), אך הפסקתי כאשר לא ראיתי התקדמות ניכרת, לא ברמת המעשה ולא ברמת ההכרה העצמית. המטפל היה אינטליגנטי ביותר וסיפק אותי מבחינת רמתו, אך לצערי אני מנתח עצמי כבר כמה שנים (לבד ובעזרת חברים) ודי אינטליגנטי גם ככה, כך שיוצא שאני מודע לתסביכים שלי בצורה מזעזעת- למען האמת אני די נוטה לקבל את הבעיות כמעין עסקת חבילה. להוציא OCD קל (בעיקר בתקופת ההתבגרות, אך גם קצת עכשיו) והיפוכונדריה (שלוש הגעות לחדר מיון ללא סיבה) -ללא הפרעה אמיתית, אני תלוי באהבתם של אנשים אחרים אותי בצורה קיצונית ומוחלטת, דהיינו חסר כל שליטה על מצבי הרוח אל מול העולם, עד רמה של היסטריות התקפי זעם וקנאה חריפים אל מול מקרים מגוחכים, לא רומנטיים. ועכשיו, שקלתי לפנות לפסיכיאטר (אני לא כל כך בקיא בתחום, חשבתי על משהו אנטי דיכאוני כי אני די בבעיה אבל בהחלט צריך גם משהו שיעדן את מצבי הרוח, או לפחות יזרוק הסתכלות אובייקטיבית יותר על העולם), רק שמכרים מעירים לי שטיפול תרופתי לא יעזור ללא התנהגותי. כאמור, אין לי שום התנגדות לכך חוץ מזה שאני לא מאמין שאפשר לגלות לי משהו חדש על עצמי שאני לא יודע כבר, ומעבר ישנה הסוגיה שאין לי כסף. נראה שיש טעם לנסות טיפול תרופתי בפני עצמו?

09/10/2005 | 23:51 | מאת:

שלום, אין תשובה מוכנה וידועה מראש. הטיפול השלם והמומלץ הוא תרופות ושיחות אבל לעתים רק תרופות או רק שיחות יכולות לעזור. כדאי להגיע לפסיכיאטר שיאבחן ואחר כך יעריך את הסיכויים אצלך, ועד שלא תנסה לא תדע. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 03:33 | מאת: אייל

ד"ר שלום, הבנתי שציפרלקס עוזרת לא רק לדיכאון אלא גם למצבי חרדה. הבנתי שגם אפקסור טובה למצבי דיכאון ומצבי חרדה ואולי תרופות מאותה משפחה (SNRI) אשר משחררות סרוטונין ונוראפינפרין במידה שווה מתחילת נטילת התרופה יכולות לעזור יותר אפילו מאפקסור. על איזה תרופה אתה ממליץ לי לטיפול בבעייתי - האם זה הציפרלקס או תרופה ממשפחת SNRI כמו אפקסור או שמא תרופה אחרת מאותה משפחה אשר גורמת לשחרור נוראפינפרין במיידי. תשובתך חשובה לי מאד.

09/10/2005 | 12:23 | מאת: אייל X

גם אני משתתף בפורום, אז מעכשיו אכתוב "אייל X" במקום "אייל" כדי להבדיל בין שניינו. (אני אייל שמשתמש בקסנקס). אני לא יודע לענות לשאלה שלך. כל התרופות האלו בערך אותו דבר וצריך בעיקר מזל כדי למצוא תרופה יעילה עם תופעות לוואי נסבלות.

09/10/2005 | 23:49 | מאת:

לאייל שתי התרופות טובות, האפקסור הקדימה את הציפרלקס ולכן הניסיון שלי עם אפקסור רב יותר ואני משתמש בה יותר אם אפשר להשיג את האפקסור המקורי, גם האפקסור XR מצוין. אבל גם על הציפרלקס יש לי מילים טובות. כך שמדובר יותר על תגובה והתאמה אישית מאשר עדיפות תיאורטית. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 02:11 | מאת: ליאור

לאחרונה אני לוקח רספרדל במינון נמוך0.5 ויש לי פגיעה חמורה בחשק ובתפקוד המיני האם יש תרופות אנטי פסיכוטיות אחרות שלא משפיעות בצורה כזאת ואם כן ,מה הן? אשמח אם תענו לשאלתי

09/10/2005 | 19:05 | מאת: דור

אינני יודע מה הסיבה שאתה נוטל תרופה זאת, אבל חלק מהטיפול זה הדיאלוג בינך לבין הרופא המטפל- לספר לו על היתרונות והחסרונות שאתה חש תחת השפעת התרופה ותחליטו ביחד אם כדאי להחליף את התרופה. יש תרופות אנטי-פסיכוטיות רבות שאינן גורמות לכך, חלקן מהדור החדש וחלקן מהדור הישן. חולי סכיזופרניה לעיתים נמנעים מפעילות מינית, אבל זה לא קשור בהכרח לתרופות, אלא למחלה הבסיסית שלהם.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2005 | 00:13 | מאת: נוגה

היי, עברתי התעללות מינית בילדותי. רק לאחרונה התחלתי להזכר בדברים אך עדיין ישנם הרבה מאוד חללים שאינני מצליחה למלא. יש לי הרבה מאוד בעיות בנושא המיניות. זאת אומרת בקיום יחסי מין מלאים. אני מסוגלת לחוש אהבה ותשוקה אך כשאני מגיעה למצב בו אני עירומה אני עוברת למוד אחר וההנאה שלי מפסיקה וכל שאני יכולה לחשוב עליו הוא ההנאה של בן הזוג שלי. אני קוראת לזה לעבור למוד "הסרט הכחול". לעשות הכל רק בשבילו. מעולם לא הגעתי לאורגזמה ביחסי מין עם גברים. ניסיתי ללכת לטיפול אך ברחתי כיוון שהתנהגתי באופן מחפיר בפגישות עם המטפל שלי ופשוט ניסיתי לפתות אותו והאמת היא שלא רציתי שיקרה שום דבר רק רציתי לדעת מה הוא יעשה. מן מבחן כזה שאני עורכת לכל גבר. בנוסף, מדובר אך ורק במצבים מיוחדים בהם אני נתקלת בגברים מבוגרים בעלי סמכות. לפעמים אני מרגישה כאילו אני שתיים. מצד אחד ישנה אישה שהיא ביישנית מאוד עם גברים ומסוגלת להסמיק כנערה אם מדברים על נושא המין (גם עם נשים). ומאידך ישנה אישה שהיא פתיינית ומשדרת מיניות. אני מתביישת בצד הזה שבי ולפעמים הוא בלתי נשלט. אני מתארת לעצמי שבוודאי תאמר לי לחזור לטיפול וחשבתי על זה - לחזור לטיפול אצל אישה כיוון ששם אולי ארגיש בטוחה יותר ולא אתנהג כפי שהתנהגתי עם המטפל שלי לשעבר. אבל - האם הטיפול אצל מטפל גבר יעיל יותר כיוון שיש לי בעיה עם גברים. איך אוכל למצוא מטפל שמומחה בתחום ואפשר לסמוך עליו שיבין ושאוכל לדבר איתו על הנושאים האלו בחופשיות (וזה קשה... מאוד...). תודה נוגה

09/10/2005 | 00:55 | מאת: שרון

היי נוגה, אני מאוד מבינה לליבך מתוך חווייה שקצת דומה לשלך, אם כי לא עברתי התעללות מינית. הייתי בטיפול ארוך אצל פסיכולוג גבר בין השאר בשל בעיות עם גברים המזכירות את אלו שלך, ואני חושבת שזה הייה אחד מהדברים הכי משמעותיים שעשיתי בחיים שלי. גם בחנתי אותו, וגם ניסיתי לפתות, והוא עמד במבחן, והיום אני במקום הרבה יותר טוב ממה שהייתי בעבר. יש לך את הסיבות שלך מדוע את מתנהגת כך עם גברים, ואת לא אשמה במה שקורה גם אם את מרגישה לא טוב עם איך שאת מתנהגת. את אמיצה שהלכת אל גבר. אני מאמינה שזה נכון ללכת דווקא אל מטפל גבר במצב הזה, זאת הדרך להציל את עצמך, גם אם היא קשה ולפעמים את מרגישה מבויישת על מה שאת עושה. לוקח זמן בטיפול עד שמגיעים לנקודה הזו שבה אפשר לדבר בפתיחות יחסית על משיכה, מיניות והתנהגות מינית. אלו לא נושאים שקל לדבר עליהם באופן כללי, ובעיקר לא עם חוויות עבר כמו שלך, תני לעצמך זמן. אם את רוצה שאנסה לעזור לך למצוא מטפל טוב תפני אליי במייל. אני.

09/10/2005 | 23:42 | מאת:

לנוגה אכן יש יתרונות וחסרונות לגבר ואישה, יחד עם זאת לגבי הצלחת הטיפול אין לכך חשיבות עקרונית. הדבר החשוב הוא שתוכלי לדבר באופן פתוח עם המטפל/ת, כלומר אחרי שתיים שלוש שיחות את תדעי אם את יכולה להבטוח בו/בה. כלומר לדבר באופן פתוח מבלי להסתכן בחשיפה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 23:34 | מאת: יערה

בס"ד לדר הידש שלום רב , אני סובלת מהפרעות חרדה + דיכאון + בלק אאוטים (לא כל הזמן). קיבלתי כדור אחר של סרוקסט (שאני לוקחת כבר שנים) והכדור הספיק לי בדרך כלל למצב רגיל אבל אם אני נכנסת לללחץ אז הכדור לא מספיק ואני סובלת מתופעות של חרדה ותופעות נוספות הרופאה שלי הציעה לילעלות את המינון ולקחת 2 כדורים של סרוקסט.הבעיה היא ש-2 כדורים של סרוקסט לקחת כל הזמן גורמים לי להרגיש לא טוב וגם במצב רגיל אני מרגישה שכדור אחד מספיק.אז הרופאה המליצה לי לקחת לורוויאן למיקרים שבו אני יודעת מראש שאהיה במתח . מה דעתך על כך? ובהזדמנות זאת אני מאחלת שנה טובה וגמר חתימה טובה. ברצוני לקבל את חוות דעתך על טיפול שאנ

09/10/2005 | 23:39 | מאת:

ליערה שנה טובה גם לך וגמר חתימה טובה. גם אני איני מאמין ששני כדורי סרוקסט יותר טובים מאחד, כלומר שניים לא יוסיפו לתועלת של הכדור ויוסיפו רק לתופעות הלוואי. פתרון של לוריוון לפי הצורך (לא באופן קבוע) כאשר את יודעת שתהיי במתח או כאשר פתאום החרדה עולה הוא בהחלט פתרון מקובל וטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 22:52 | מאת: רע

דור אולי כבר הלכת לישון ובלי כדורים אני מקנא בך אבל אני קיבלתי בונדורמין עכשיו ואני רק מתחיל להתעורר עדין רוצה למות מבקש עזרה מכולם תעזרו לפני שיהיה מאוחר מדי רע

09/10/2005 | 00:37 | מאת: דור

שלום, כאשר מישהו מכריז על רצון למות הוא פונה יותר אל המקום של הפחד והדאגה וכאשר דואגים למישהו קשה מאד להיות קשובים באמת למצוקות שלו. תחושתי היא שרצונך אינו למות אלא לפנות לעזרה ועל כן כדאי לך מאד לנסות ולמצוא דרך שונה להביע את מצוקתך- באופן שניתן יהיה לסייע לך ממקום של אמפטיה ולא ממקום של דאגה. בכל מקרה אין לי אפשרות למנוע ממך להתאבד אלא רק להפנות אותך לחדר מיון פסיכיאטרי, בבית החולים הקרוב למקום מגוריך.

09/10/2005 | 04:45 | מאת: תמימי

לרע אני מבינה את המצוקה שלך כמי שבעצמה רצתה למות וגם אמרה את זה לאנשים. זה נכון, דור, שהרצון למות מעורר פחד ודאגה. אבל הוא באמת כן ורע בעצמו דואג לעצמו ומבוהל ממחשבות המוות שלו שהן כנות ואמיתיות ולכן הוא פונה אליך, פונה אלינו, כדי להיות פחות בודד עם התחושות הקשות האלה, כדי לשאוב עידוד וכוח מאיתנו. במצבים שאתה מרגיש שאתה לא בשליטה ובאמת דואג שתעשה משהו שיסכן אותך כדי אולי להקשיב לדור ולפנות לחדר מיון פסיכיאטרי. נסיון להתאבד זה גם סוג של קריאה לעזרה אבל לפעמים זה גם רצון למות. איך יודעים מתי כלב נובח הוא גם נושך? האם כדאי לקחת סיכון? רע- הקטע בדיכאון או בכל חוויה אנושית שעוברת עלינו הוא שזה חולף. הכל חולף בחיים- גם השימחה וגם העצב, גם האופוריה וגם הדיכאון. לכן להרוג את עצמך יהיה לוותר על הסיכוי שדברים ישתפרו עבורך, שתצליח למצוא רפואה לכאב הנורא שיש בתוכך. אני הייתי בדיכאון רק לאחרונה, דיכאון ארוך- כמעט שנה, וקשה למדי. במהלכו רציתי למות אבל לא ממש עשיתי דברים מסוכנים- בגלל המחוייבות שלי לבנות שלי ולבעלי. גם כשניסיתי להתאבד- לפני כעשר שנים, לקחתי כדורים ומיד הערתי את ההורים שלי- לא באמת רציתי למות, רציתי לזעוק לעזרה שבאמת תעזור לי. אני זוכרת את החוויה- כמו מתוך ניתוק, מתוך כהות רגשית מוחלטת, מתוך ייאוש שאין בו רגש, כמו רוצחת קרת רוח, כדור אחרי כדור בחדר האמבטיה. ואז- כוח החיים שבי נלחם- הערתי את הורי ונסענו לחדר המיון. אחרי המוות הקצר ההוא מצאתי את עצמי בתהליך של עליה. תהליך ארוך ולא קל אבל היום יש לי בעל ושתי בנות מקסימות, מקצוע שאני אוהבת ומשמעות לחיי. אל תוותר על הסיכוי לשינוי. כמה שקשה לך עכשיו, תמיד ישנה התקווה ותמיד קיים הסיכוי ואתה חשוב מדי כדי שתוותר על עצמך. תרגיש טוב ואל תהיה לבד כשאתה מרגיש ככה, תמי.

08/10/2005 | 21:56 | מאת: רע

דור אני לא יודע אם אתה רופא או פשוט מבין אבל אני צריך שתעזור לי כדי להקל עליך את התשובה אספר לך הכל אני סובל מהפרעת אישיות גבולית עם גלישות פסיכותיות לפני שלוש שנים גלשתי ולא בים אושזפתי וקיבלתי 13 נזעי חשמל שמאוד עזרו עכשיו הפסיקו לי את הבנודזיאזיפנים בבת אחת חוץ מבונדורומין אחד שבכלל לא משפיע עלי הייתי מעדיף לקבל לוריוון אבל יש לי היסטוריה ארוכה של התמכות ללוריוון בקיצור תענה לי כי אני מתחיל להתייאש אמנם עישנתי עכשיו סיגרית כאמל משובחת ונרגעתי אבל אני עדיין חושב לחתוך את הורידים באופן קר ומחושב סכין יפנית כבר עשיתי את זה אני לא מפחד זה רק מרגיע אותי לראות קצת דם יוצא לי מהורידים אני מדגיש אני לא רוצה למות אבל קשה לי ואני צריך עזרה למרות שאני מקבל תרופות נגד דיכאון ומטופל פעם בחודש אצל פסיכיאטר טוב. תענה עוד הלילה או אתה או הדר' הידש

שלום, אני לא חושב שזה נכון להפסיק את הבנזודיאזפינים באופן כל כך חד ולגרום לאי שקט נפשי. כדאי להגיע מהר לחדר מיון ושם לקבל תמיכה של הפסיכיאטר ובנזודיאזפינים עד שתראה את הפסיכיאטר המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 21:40 | מאת: אלי

ממש בא לי למות ואני לא יודע מה לעשות ומתחיל לתכנן באופן פעיל ומתוכחם איך להשיג סכין יפנית בחנות כבר עשיתי זאת בעבר והצילו אותי הייתי מאושפז במחלקה סגורה וטופלתי בנזעי חשמל הטיפול עזר חלפו למעלה משלוש שנים והדיכאון חזר ובגדול לדעתי בעקבות הפסקת הבנדוזיאזיפנים הקיצר מבקש לקבל תשובה מהדוקטור או מדור עוד הלילה כי לישון לא אצליח.

09/10/2005 | 22:41 | מאת:

לאלי צר לי שרק עכשיו הגעתי לפורום, בכל אופן צריך להגיע לעזרה דחופה והכוונה היא לחדר מיון של בית החולים הקרוב אליך. עדיף להתחיל בטיפול מוקדם מאשר לעבור שוב את כל הספור של מחלקה סגורה וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 18:42 | מאת: מירית

האם לקיחת קלונקס לפני השינה יש השפעה רעה לטיפול תרופתי בדיכאון ? האם עדיף ליטול כדור שינה?

09/10/2005 | 22:39 | מאת:

למירית אין בעיה עם קלונקס למשך פרק זמן קצר. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 18:24 | מאת: שירלי

משהו כאן עבר פעם מפרוזק לסרוקסט או בכלל מכדור נגד חרדות אחד למשנהו? היו תופעות לוואי? איך עוברים מאחת לאחרת? (כמובן שהכל יהיה באישור פסיכיאטר) ואם היו תופעות לוואי איזה היו? ואחריי כמה זמן התחיל להשפיע הכדור השני? תודה

לשירלי המעבר בין שתי תרופות הפועלות על הסרוטונין (כמו מפרוזק לסרוקסט) הוא פשוט ואין בעיה של תופעות לוואי עקב המעבר. בדרך כלל התחלת ההשפעה קצרה יותר מאשר בהתחלה של טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 17:16 | מאת: ע

מזה שנים אני נוטל קלונקס ולא מצליח להגמל ממנו, האם מישהו יכול לעזור לי בנושא ? אולי יש כדור חלופי ?

09/10/2005 | 12:28 | מאת: אייל X

אתה יכול לקרוא את התשובות של דור לפני כמה עמודים בנושאים "גמילה מבנזודיאזפינים" וגם "לאייל ומיטל - בנושא הבנזודיאזפינים". גמילה מקלונקס שווה לגמילה מקסנקס.

09/10/2005 | 22:37 | מאת:

לע' היו בפורום מספר דיונים מלאים על הנושא ותוכל להעזר שם. עם זאת הדבר החשוב ביותר הוא לעשות את הגמילה בזמן המתאים, כלומר כאשר המצב הנפשי הוא טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 17:12 | מאת: ע

הנני נוטל כדורי הרגעה בשם "קלונקס" מזה כ-10 שנים ואולי יותר. לפני כשנתיים קיבלתי אף "פריזמה" ןלאחרונה אני לא מרגיש טוב : מרחף,תחושת לחץ וחרדה רבה. ברצוני לקבל טיפול נוסף - האם היפנוזה תעזור לי לצאת מחוסר הביטחון העצמי והעצבות הקיימת בי ? ברצוני לציין כי טופלתי במחלקה פסיכיאטרית ברמב"ם כבר פעמיים. לאחר שיצאתי מחוזק שוב התפרצה בקירבי החרדה וחוסר אמון בסביבה-פובית קהל חזקה. אשמח לקבל טיפול בהקדם האפשרי. תודה ושנה טובה

09/10/2005 | 22:36 | מאת:

לע' היפנוזה היא כלי טיפולי מאוד חזק ויעיל אבל לא מתאים לכולם. בדרך כלל היא לא מומלצת במצבים של דיכאון. נראה שיש הפרעה באיזון והחמרה במצב, איני יודע מספיק כדי "לתת לך טיפול בהקדם" ותצטרך להגיע לרופא המטפל כדי שיעריך את מצבך הנוכחי וישקול את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

כנראה שהמשבצת צרה מלהכיל את שאלותי ועל כן ברצוני להוסיף שאלה בנושא: האם המינונים של התרופות כפי שהצגתי בשאלתי הקודמת מספיקים לדעתך, במצב של דיכאון קשה כבר במשך חודשיים ? תודה מאוד. מ.ח.

למרי זהו מינון התחלתי וכנראה תצרכי לעלות במינונים של שתי התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש עכשיו אני מתלבטת בין שתי תשובותיך. מחד, הצרוף בין שתי התרופות הללו לא מומלץ במיוחד (למעט במקרים שציינת) ומאידך, אני קוראת מתשובתך שכנראה אצטרך להעלות מינונים בשתי התרופות גם יחד. האם זו לא תהיה טעות להעלות בשלב זה את המינון באקסל בלבד עד לכ-200 מ"ג ובהדרגה לרדת מהלוסטראל בכלל (כיום 125 מ"ג ליום) ולהשאר עם האיקסל לבדו? או שמא היית ממליץ, במקרה זה, על "שידוך" מתאים יותר לאיקסל מאשר הלוסטראל. אני מודה לך על סבלנותך. דעתך חשובה לי, ואני מקווה שאינך רואה בכך "נידנוד" יתר.

08/10/2005 | 16:57 | מאת: מרי ח.

לד"ר הירש שלום מזה חודשיים שאני בדיכאון (עמוק למדי - ולראשונה בחיי. אני בת 60 ). היום, חודשיים לאחר התפרצות המחלה אני מרגישה נסיגה ועל-כן אני רוצה להתיעץ איתך כדלקמן: התחלתי עם לוסטראל ובהדרגה העליתי ל125 מ"ג. כאשר ההשפעה היתה קלושה, הוסיפה לי הרופאה אדרונקס אותו בהדרגה העליתי ל-6 מ"ג. לאחר 3 שבועות עם האדרונקס, שלא תרם ממילא הרבה, הפסקתי אותו בעיקר משום השפעות לוואי לא רצויות. לאחר הורדה הדרגתית של האדרונקס עברתי אתמול (מזה יומיים) לאיקסל - 50 מ"ג. בינתיים אני בנסיגה חזקה. שאלתי: א. האם הצירוף של לוסטראל ואיקסל הוא נכון ומוצלח? ב. האם האיקסל הוא ממשפחת האדרנלין או אף הוא שייך לסרוטנין? ג. בהחלפת תרופה, כמה זמן יש לצפות לראות את ההטבה? ד. כיום עומד המינון התרופתי של על: 125 מ"ג לוסטראל ו-50 מ"ג איקסל.

08/10/2005 | 18:31 | מאת: דור

איקסל (וגם אפקסור וסימבלטה) הם SNRI- משפיעים גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין, להבדיל מהלוסטרל שמשפיע רק על הסרוטונין, ולהבדיל מהאדרונקס שמשפיע רק על הנוראדרנלין. שילוב של מס' תרופות בד"כ לא מומלץ, יוצר עומס מיותר של תופעות לוואי ולא יודעים איזה תרופה מועילה ואיזה מזיקה, או לא מועילה. לכן עדיף לטפל בתרופה אחת. כלומר אם נעשה מעבר לאיקסל, רצוי להפסיק עם הלוסטרל. המינון המינימלי של איקסל הוא 100 מ"ג ליום. ניתן לעלות במינון עד 400 מ"ג ליום, אבל בגילך רצוי לקחת עד 200 מ"ג ליום וזה אמור להספיק כתרופה יחידה.

09/10/2005 | 22:34 | מאת:

למרי מה שדור כתב הוא נכון אבל לא תמיד נכון. האיקסל עיקר השפעתו היא על הנוראדרנלין ולכן אפשר להוסיף ללוסטרל. השילוב אינו מקובל ולא מומלץ אבל במקרים של עמידות לתרופות אחרות אפשר ויש הגיון להשתמש בשילוב זה. כאשר מחליפים בין תרופות בדרך כלל התגובה מהירה יותר ולא צריך לחכות את כל שלושת השבועות. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 16:50 | מאת: יעל

שלום, אני מבקשת עזרה. אני מבקשת אותה כבר הרבה זמן ללא הואיל.. אני בחורה צעירה, בת 25- שעד לפני שנתיים הייתי בריאה ומאושרת.לפני כשנתיים החלו לי כאבים בחזה וכאבים ביד שמאל. התחלתי בירור רפואי- הכל תקין. ( בירור קרדיולוגי ובדיקות דם ושתן כלליות). הכאב לא חלף- ולכן עברתי צילום חזה ומיפוי עצמות- הכל תקין. לאורך התקופה החלו לי קשיי נשימה- עברתי בדיקת ריאות אצל מומחה ריאות- בדיקת תפקודי ריאות תקינה. מאז הספקתי לעבור- סחרחורות ותחושות נימול בפנים- בדיקה נוירולוגית תקינה. דופק מהיר- הולטר תקין. הסמפטומים לא נעלמים ורק מתחלפים ביניהם- כל הרופאים אבחנו אותי כסובלת מחרדות ונשלחתי לפסיכולוג עם המלצה לפסיכיאטר. אני צריכה דיעה נוספת- בבקשה- אני סובלת ומפחדת שמא לא אובחנתי נכון ולכן אני לא מטופלת.בבקשה, אל תזניחו את חיי- האם זה אכן מראה על תמונה של חרדה או שמא אולי התפספס משהו.. בבקשה- בבקשה- תעזרו לי. אני מתחתנת בעוד חצי שנה בעזרת השם ורוצה להרגיש טוב יותר- אני מתחננת לעזרה תודה, באמת... האם אכן פסיכיאטר הוא התשובה?

09/10/2005 | 00:17 | מאת: דנה ג.

ליעל, אני חושבת שאני אקח הימור די בטוח- כן, כנראה שמדובר במשהו על רקע נפשי. את כותבת שלא להזניח את חייך, ונראה לי שנעשו הרבה מאוד מאמצים להיפך, לגלות כל מה שאפשר...כל תופעה שאת מתארת, יכולה בפני עצמה להעיד על בעיה פיזיולוגית, אבל כל הבדיקות יצאו תקינות? כל הרופאים תמימי דעים שאין לך שום בעיה? נראה לי שזה הזמן להקשיב להם... מעט מאוד בעיות פיזיות יכולות "לדגור" במשך שנתיים מבלי שיהיה להן ביטוי כלשהו בבדיקות שעברת, מעבר לזה החרדה יכולה להדמות לכל בעיה פיזית כמעט, ונראה שחבל מאוד על הסבל שלך וכדאי בהחלט לקבוע תור לפסיכיאטר ולטפל. בהצלחה ומזל טוב, דנה

09/10/2005 | 22:26 | מאת:

ליעל את צעירה ועברת הרבה מאוד בדיקות שכולן תקינות ולכן ניתן להניח שאין בעיה גופנית ומדובר בבעיה של חרדה. אכן קשה לך לקבל זאת אבל צריך להשלים עם העובדה הזו. כאשר חרדה מתבטאת בסימפטומים גופניים אז פעמים רבות לא מרגישים את הרגש של החרדה אלא רק את הכאבים הגופניים וקשה להשתכנע שמדובר בחרדה. אבל בכל זאת זו חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2005 | 15:38 | מאת: סער

ידוע לי שזה כדור הדומה לציפרלקס. ובכל זאת?

08/10/2005 | 17:30 | מאת: שירה59

החומר הפעיל אותו דבר, בארצות שונות יש לו שם אחר. כמו פרוקסטין = פקסיל (ארה"ב) או סרוקסט (אירופה וישראל) ככה גם אסיטאלופראם = ציפראלקס (ישראל) , לקסאפרו (ארה"ב)

09/10/2005 | 22:24 | מאת:

תודה לשירה, אכן שמות מסחריים שונים. כל טוב דר' גיורא הידש