פורום פסיכיאטריה

ד"ר הידש שלום רב ! אני בהריון שבוע 23. לפני שנכנסתי להריון בררתי במרכז הטרטולוגי לגבי בטיחותה של הציפראמיל בהריון, ונמסר לי כי ע"פ מחקרים - התרופה בטוחה. כך הרשיתי לעצמי לקחתה ( מינון של כדור ביום ). לאחרונה פורסם מחקר, כי תרופה מאותה משפחה (סרוקסט) - נמצאה כמעלה את הסיכון למומים בלב העובר.... האומנם ? האם עלי לשקול כעת את הפסקת התרופה (בהנחה שמצבי הנפשי אכן מאפשר זאת ? ), הייתכן שזה כבר מאוחר מידיי??? לתשובתך אודה, הריונית מודאגת.

אמנם הכדורים הם מאותה משפחה אבל לא אותו חומר פעיל (מולקולות כימיות שונות ) כך שאם יש לך חשש שוב לפנות למרכז הטראטולוגי שם נמצאות התשובות העדכניות ביותר ושם יוכלו להרגיע אותך.

שלום, אכן קראתי את הדברים על הסרוקסט, כפי שאני תמיד אומר צריך להתעדכן כי תמיד ישנם דברים חדשים. בכל מקרה הסרוקסט היא מולקולה שונה מהציפרלקס, ומדובר שם על פגמים כאשר נוטלים בתחילת ההריון. כך שלפי ידיעתנו הציפרלקס בטוחה. כיום אצלך המצב פשוט יותר, אפשר לבצע סריקת מערכות ובדיקות ולהיות בטוחים שאין מומים אצל העובר, למרות שאין צורך רפואי הרי אם את סובלת מחרדות אז כדאי להרגע. אני חושב שמרוח הדברים שלי את כבר מבינה שהכל בסדר אבל תמיד ברפואה אין 100% ונקווה שלא יהיו הפתעות אצלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לרופא הייתי מעוניין לישאול אותך שאלה אני נוטל סימבאלתה כבר כימעט חודש וחצי ועדיין אני לא מרגיש בשום שינוי הייתי מעוניין לדעת אם ליזרוק את הכדור לפח או להמשיך ולתת צאנס

אבי לא כתבת מה המינון ולאיזה סיבה אתה לוקח את הכדור , לכדור לוקח זמן להתחיל לעבוד כ 6 שבועות כך שאתה רק בהתחלה , ההשפעה המירבית היא כעבור כמה חודשים כך שצריך הרבה סבלנות בחודשים הראשונים ומעקב עם הרופא המטפל בכדי לקבוע את המינון שיתאים לך. אז תן צאנס ! שתהיה שנה טובה.

אדון דורון, התרופות האלה עוזרות אחרי 3-5 שבוועות ו-6 שבועות זה כמעט סימן שהן לא יעבדו . אל תיטע תקוות שווא באדם סובל שבטח מטפס עלהקירות בציפיה איומה להטבה, ועכשיו בעקבות העצה שלך אולי יחכה "עוד כמה חודשים" אלוהים יישמור איזו שטות זאת לחכות "עוד כמה חודשים" זאת פשוט אינפורמציה שגויה ומסוכנת. ד"ר הידש, איפה אתה ?

אדון תמיר (הצחקת אותי עם האדון :) ) שים לב שצינתי שהוא צריך להתיעץ עם הרופא המטפל זה סך הכל פורום ולא בא להחליף רופא שרואה את המטופל מאבחן ועוקב אחרי הטיפול! אני בטוח שהרופא שנתן את הכדור קבע תור למעקב תוך כמה שבועות מתחילת הטיפול.. אף אחד לא מנסה לנטוע תקוות שווא אבל גם לפסול כדור כי הוא לא מתחיל "לעבוד" תוך 3 או 6 שבועות גם זה מוגזם.

לאבי אכן שישה שבועות במינון המתאים של התרופה זה הזמן לבצע הערכת מצב ולהחליט האם להמשיך בתרופה או להפסיקה. אחרי שישה שבועות כבר צריכים לראות שיפור. זה הזמן להתייעץ עם הרופא ואם אין שום שפור וישנן אופציות תרופתיות אחרות אז לעשות שינוי. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן35 כבר 10 שנים שאני חרד כימעט מכל דבר.היתי אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מהטובים שיש ,המון כספים הוצאתי במהלך השנים אך כלום לא עזר והיום אני ברדיוס של קילומטר מהבית במיקרה הטוב ,כשאני ברמזור שלוש מכוניות לפניי נראות כפקק תנועה עבורי הפכתי לטלותי מאוד בקרוביי . היש אנשים כמוני ? אני שואל את עצמי .במידה וכן היתי רוצה לדעת .

דרור אתה צריך טיפול תרופתי דחוף ותלך על בנדוזיאזיפנים לוריוון בונדרומין וכו... תיקח אותם שבועיים ואז תנסה להפסיק כדי שלא תתמכר שנה טובה ותירגע אתה יכול גם לקחת קלונקס אחד תוך חצי שעה תרגיש איך הלחץ בחזה יורד ואתה מרגיש רגוע ושמח. שנה טובה רע

אתמול היתה תוכנית בנושא בערוץ שמונה , נסה לראות שידור חוזר: מצרף קישור לערוץ http://www.shmone.co.il/mador.asp?mador=48 חרא!דה! :)

לדרור בנוסף לתרופות חשוב לשלב גם טיפול פסיכולוגי ולבעיה כפי שתיארת מסוג קוגניטיבי-התנהגותי. כל טוב דר' גיורא הידש

לדור אכן , היום אני מבינה דברים , למה איבדתי את המוטיבציה שהיו לי לדברים , למה אני לא מרוכזת בלימודים ולמה אני שוכחת על מה אנשים דיברו איתי. אני מניחה שזה לא רק בגלל הקסנקס אלא גם בגלל הסמים. אני באמת רוצה לעזור לעצמי , כי אני מרגישה שכבר שבועות אני כמו מתה הן מבחינה רגשית אין שינוי במצב רוח , אני לא ממש מדוכאת אבל אני לא ממש שמחה .אני פשוט עומדת במצב סטטי כבר ימים. כל פעם שאני מוצאת את עצמי לוקחת שוב קסנקס לפעמים רק כדי לישון , אני נגעלת מעצמי. האם זה סימפטום לדיכאון? ביקשתי את עזרתה של הפסכיאטרית , היא מסרבת לתת כל תרופה כלשהי , כרגע היא בחול אז אני ממתינה לשובה. אבל כפי שהבנתי ממך כן יש דרך לטיפול למרות ,העבר שלי וההתמכרות לקסנקס. קראתי קצת חומר על תרופות ssri ואדרונקס ואני חושבת שדווקא תרופות אלו יתאימו לי(קשיי לימודים רבים, שכחנות נטיה להתמכרות , לא מאורגנת וכו ) . בעבר השתמשתי בסורקסט ובדיעבד אני יכולה להגיד שהתרופה הזו לא היתה בשבילי בזמנו היא הוסיפה לי וונלא במינון נמוך ואז החלטתי להפסיק , כך שסה"כ לא נטלתי זמן רב מדיי 4 חודשים. אני בהתלבטות גדולה כי אני לא יודעת מה מצבי אני רק יודעת שמשהו לא בסדר.והפסכיאטרית לא עוזרת כל כך בעניין התרופתי. מה דעתך בעניין האם יש סיבה לכך שהיא לא נותנת לי תרופות? האם למרות חיבתי הגדולה אליה עליי פשוט להחליף פסכיאטרית , אני יודעת שיש מומחים גדולים רק שלוקח כמעט חודש ימים עד שמגיעים אליהם.אולי אני פשוט צריכה להמתין. ביי ותודה מיטל

למיטל, את מאד מודעת לעצמך- גם ליתרונות וגם לחסרונות של עצמך. אולי תרשמי לי למייל מי זאת הפסיכיאטרית שלך? אולי היא לא מעריכה אותך מספיק, למרות הכנות שלך ואולי בגלל הכנות שלך? למיטב ידיעתי, כיום נותנים תרופות אפילו לאנשים שנגמלים מעישון טבק (סיגריות), אז מי שנגמל משימוש בקוקאין בוודאי שזקוק לעזרה ולדעתי אין סיבה למנוע ממנו קבלת עזרה, גם ברמה התרופתית, בנוסף לעזרה הפסיכולוגית שהיא גם מאד חשובה. תכתבי לי מאיפה את בארץ ואם את מוכנה לטיפול במסגרת ציבורית. ביי, דור.

בני בן 11 . מידי פעם (בעיקר שהוא חולה אך לא רק ) הוא מתעורר מסיוט בלילה אך לא מצליח להשתחרר ממנו . הוא מתנהג בצורה אלימה כלפיו וכלפי הסביבה וקשה להחזירו למציאות . הסיוט חוזר על עצמו : מישהו רודף אחריו ומקיף אותו והוא לא יכול להשתחרר ממנו . ברצוני לשאול אם ניתן לטפל וכיצד ? תודה רבה, נעמה

נעמה, כיוון שזה קורה רק מידי פעם אני הייתי שוקל טיפול ברפואה משלימה כגון שיאצו, דיקור וצמחי מרפא ,(יש כיום בכל קופת חולים וגם באופן פרטי)כמובן שאחרי בדיקות כלליות אצל רופא, במידה ולא עוזר בכלל תוך תקופה של כמה שבועות לפנות לפסיכיאטר ילדים. כמובן שחיבוק וליטוף טוב אם הילד נותן גם יכולים להרגיע.

נעמה כמובן שכדאי לבדוק האם יש לילד קשיים נוספים מעבר לחלום... וכתגובה מידית לחלום רע, כדאי לשחזר עם הילד את סיפור החלום ולחבר לחלום סוף טוב. "להנדס" עם הילד את סיפור החלום כך שהילד יחיה איתו בשלום... נינה

אני לוקחת בשביל ocd כבר שנתיים וחצי מינון של 250 מ"ג אנאפרניל כל ערב. אני לא מבינה איך כדור שמטפל בסרוטנין משפיע על הגוף ברעידות בידיים (בעיקר כשאני אוכלת מרק או מנסה לתפוש דברים קטנים), ויובש בפה כשאני נמצאת בלחץ ? כלומר, מה הקשר ? והאם תוכל גם להסביר לי תופעת לוואי נדירה של פזילה, שנתקלתי בה בימים הראשונים של תחילת המינון הגבוה. זה בכלל לא מובן לי מה הקשר ? תודה על זמנך.

אנפרניל משפיע גם הניורואדרנלין ולא רק על הסרטונין, כל מה שאת מתארת הם תופעות לואי של הכדור.

שלום, האנפרניל אינה תרופה "נקיה" מבחינת ההשפעה על הנוירוטרנסמיטורים. פרט להשפעה על הסרוטונין והנוראפינפרין יש לה גם השפעה על חומרים נוספים. בעיקר יש לאנפרניל השפעה אנטי כולינרגית (אצטיל כולין) וזו ההשפעה הגורמת לעצירות ויובש בפה. לכן התרופות החדשות הן הרבה יותר סלקטיביות מהתרופות הישנות. סלקטיביות בהשפעתן על נוירוטרנסמיטורים מסויימים. כל טוב דר' גיורא הידש

שכתב את המאמר "EMDR לחיות את החלום", כי אני מבינה שהוא גם מטפל בשיטה. האם זה אתה ד"ר הידש ?

שלום, את המאמר כתב דר' אורן קפלן, פסיכולוג קליני. דנה

טלפון, אולי אימייל או אתר/פורום ?

האים מישהו יודע את המספר של ד"ר דוד רבינוביץ מחיפה? אשמח אם תעזרו לי, הוא לא מופיע בספר טלפונים ולא ב - 144.

8342629

שלום רב ושנה טובה! כפי שכבר כתבתי מבפר פעמים, אני בת 28 וסובלת מדיכאון חמור כ 16 שנה. עד לאחרונה טופלתי ב400 מ"ג פלוטין בצירוף עם 4 כדורי ליתיום אך כיוון שבלוטת התריס שלי לא הגיבה טוב אני מטופלת כעת ב300 מ"ג אפקסור (150 בבוקר ו150 בערב) ואלטרוקסין לטיפול בבלוטה. רציתי לשאול - האם אני יכולה לצום בעת נטילת תרופות אלו?

לשיר לא כל כך הבנתי את הטיפול התרופתי 400 מג' פלוטין הם 20 כדורים ביום וכנראה שטעית. בכל אופן הבנתי שאת נוטלת כיום אפקסור ואלטרוקסין. את שתי התרופות אפשר ליטול לפני הצום ומיד אחריו. לא יקרה שום דבר חמור אם "תפספסי" את האפקסור של הבוקר ביום כיפור ואת האלטרוקסין. רק תקפידי ליטול את התרופות בארוחה המפסקת ומיד עם סיום הצום. כל טוב דר' גיורא הידש

טעיתי כמובן 80 מ"ג פריזמה. הרופא אמר שלא כדאי לצום הוא טעה? תודה רבה על התשובה

אני סובלת מדכאון קשה כבר 16 שנה. טופלתי בליתיום - ארבעה כדורים ביום + 400 מ"ג פריזמה. כרגע הפסיק חי הפסיכיאטר שלי את הטיפול בפריזמה שכן התגלתה בעיה בפעילות בלוטת התריס שלי ואני מטופלת ב 300 מ"ג אפקסור ובאלטרוקסין - לטיפול בבעית הבלוטה. תמיד היו לי סיוטים בלילה אך בזמן האחרון המצב החמיר. בעלי טוען שאני זזה הרבה משמיעה קולות נפחדים וניכר כאב רב על הפנים שלי. מה שהחמיר בזמן האחרון היא העובדה שאני מתעוררת כל פעם לאחר שאני שורטת את עצמי/מכה את עצמי מתוך שינה. (סימנים שנותרים אחר כך על הגוף) זה די מבהיל אותי. מה עושים?

שיר לקחתי אפקסור חודשיים וזה לא עשה לי טוב עכשיו אני לוקח ציפרמיל ויש לי יופי של חלומות בקיצור תפגשי עם הפסיכאטר ותתאמי טיפול תרופתי שנה טובה רע

המון תודה רע, אתה באמת חושב שזה בעקבות האפקסור? האמת שהיו לי סיוטים כאלו גם לפני כן. בכל אופן המון תודה על המענה ושנה טובה ובריאה!!!!

אני אם לנערה בת 18 בקרוב, שאובחנה כחולה במחלה דו-קוטבית לפני חודשיים. מאז נעשים מאמצים לאזן אותה בעזרת טיפול תרופתי. בהתחלה טופלה ברספרידל ופריזמה, היתה תקופה טובה קצרה ואז שקעה בדיכאון. החלה טיפול בליתיום וחל שיפור לתקופה מסוימת ושוב דיכאון. בבדיקת ליתיום אחרונה נמצאה רמה נמוכה ואנו מעלים את המינון (מזה 5 ימים). בינתיים הדכאון נמשך. קיים קושי עצום בקבלה והבנה של השינויים החריפים במצבי הרוח. בתי מתקשה להאמין שהמצב ישתפר ואנו מנסים לעודד ולהדגיש המסר שקיבלנו מהפסיכיאטר והפסיכולוג שהמצב ישתפר והיא תגיע לאיזון ולתפקוד מלא. בשבוע האחרון אינה מבקרת בבית ספר. אנו די חדשים ומאוד לא מנוסים במחלה זו, המומים מהשינויים החריפים שחלים בפרקי זמן קצרים כתוצאה מהשינוי התרופתי, ולעיתים התגובה המאוחרת לתרופות . קשה לנערה צעירה ופעילה לגלות שאין לה כח ויכולת לבצע פעילויות בסיסיות ורגע אח"כ הכל כשורה חוזרת לעניינים ו.........שוב נע ל מ ת. אשמח לשמוע תגובות שלכם המנוסים ואל תחסכו מאיתנו את האמת גם אם היא לא כ"כ מתוקה. שתהיה שנה טובה ומתוקה ובעיקר מאוזנת לכולם. אביבה

לאביבה קשה להיות מאני- דפרסיבי, קשה להיות בן משפחה של חולה, ואולי הכי קשות הן ההתחלות. זה נופל כמו רעם ביום בהיר, המחלה הלא מאוזנת הזו, האנרגיות המטורפות, הדיכאונות הקשים, המעברים הלא צפויים והלא מובנים בין הלמעלה ללמטה. דיכאון היא מחלה מאד לא נעימה, גורמת המון סבל לחולה ולמשפחתו. וכשנוספת המאניה, ולעיתים קרובות גם פסיכוזה, זה הופך לסרט עוד יותר מורכב ולא קל. אבל הסיפור הזה הוא לא אינסופי. בסופו של דבר מוצאים את האיזון, הכימי והפסיכולוגי, ואנשים שסובלים ממאניה דיפרסיה חיים כאחד האדם, עוסקים בשלל מקצועות, מתחתנים, מביאים ילדים ובעצם פרט לתקופות המשבר שקורות בדרך כלל בתקופות של לחץ פסיכולוגי, אי אפשר לדעת שאדם מסויים סובל מהבעיה. אני עצמי, היום בת 36.5, נשואה ואמא לשתי בנות קטנות (2,5), במקצועי אני פסיכולוגית של ילדים ונוער. בעברי שלושה משברים של המחלה. בשניים מהם היה גם משבר פסיכוטי, באחרון "רק" היפומניה ודיכאון קשה. כרגע לוקחת תרופות לאיזון מצב רוח. מרגישה מצויין. ואני מכירה עוד הרבה אחרים, גם כאן בפורום וגם חברות שלי, שמאוזנות וחיות חיים בריאים ומספקים. אבל כמובן שההתחלה מאד קשה ויש הרבה עם מה להתמודד- גם המחלה עצמה, וגם הסטיגמות הנלוות שכואבות גם מבפנים וגם מבחוץ. טיפול פסיכולוגי מאד עוזר, וגם למשפחה ייעוץ מקצועי ותמיכה מאד חשובים. אם יש לך שאלות יותר ספציפיות, אשמח לענות. שנה טובה בריאה ומאוזנת, תמי.

חג שמח, גם אני חולה דכאון שמשתמש במיצבי מצב רוח יחד עם נוגדי דכאון. אשמח לדעת אילו כדורים את נוטלת. גל

לתמי, תודה על התגובה, קיויתי שתכתבי. אני עוקבת אחרי הפורום מזה כמה שבועות והספקתי לקרוא תגובות שלך. אנו מצפים כרגע לאיזון המיוחל שדי מתעכב ומייחלים לחזרה לשגרה. יש לי עוד המון שאלות ואשמח להעזר בך בהמשך. שנה טובה וכמובן מאוזנת אביבה

לאביבה אני אם לבת 24 שאובחנה לפני כשנתיים עברנו ואנו עוברים רגעים קשים, מנסיוני כל המבנה המשפחתי משתנה. בתור אם אני יכולה להגיד לך שאני אחרת לגמרי היום ,רוב המאמץ מושקע בבת, הנפשי, הריגשי והכלכלי. בקשר לאיזון היא עכשו עם גאודון וחומצה וולפורית וזה נראה נכון לעכשו שילוב מנצח. הבעיה היא ההתמדה עם התרופות כשהיא תרגיש טוב יותר היא לא תרצה לקחת תרופות ואז זה חוזר ובגדול כמו אצלנו. תקפידי לתמוך בה ולאהוב אותה לא משנה מה קורה . וחוץ מזה אפשר לחיות כרגיל הבת שלי סיימה תוך כדי תואר ראשון והתחילה שני. אשמח לעזור בכל שאלה . לי הפורום הזה עזר מאוד. גם להבין מה קורה איתה וגם בנושא התרופתי.

שלום אביבה ! זה נעים ונחמד לקרוא ולראות שיש אימהות כמוך. גם לי יש הורים מקסימים אמנם... אבל אני יכולה לאמר בלי צל של ספק שאני עברתי ללא ספק גהנום עלי אדמות בגיל 16 ועם יותר הבנה מההורים וטיפול נכון אז כנראה שלא הייתי צריכה לעבור את כל זה. אני בת 29 עכשיו. חולה במאניה דיפרסיה . מטופלת בתרופות ומרגישה טוב מאוד . וכן . אני חיה חיים מלאים (קצת נזהרת לא להכניס את עצמי למצבי לחץ או לחוסר בשעות שינה ... ) אבל זהו. אני עובדת כמתכנתת כמה שנים בחברה שטוב לי בה , וסיימתי תואר ראשון באוניברסיטה ... ויש לי חברים חמודים ומקסימים ... וכן. התרופות עוזרות מאוד. חבל חבל חבל שלא הביאו אותי בגיל 16 לפסיכיאטר . זה היה חוסך לי המון סבל . בגיל 16 חליתי בדיכאון קשה מאוד. אף אחד לא ידע מה קרה לי. ההורים שלי לא הבינו. התחננו שאפסיק. כעסו עלי - איך אני הורסת את החיים שלי ושל כולם... ואני לא יכולתי לעשות כלום. מילדה "מוצלחת" שמחה ומאושרת הפכתי לאדם שלא יכול לתפקד. ככה זה היה בערך שנה וחצי ואח"כ עבר .... אחרי כמה שנים הגיעו היפומאניות וגם מאניה ... ובשנה האחרונה פקדה אותי עוד מאניה ורק אז התחלתי ממש לקחת תרופות (אני לוקחת תרופות כבר 9 חודשים) וחבל חבל חבל שלא עשיתי זאת קודם. חבל לסבול. וזהו. אז תטפלו במה שצריך ותמשיכו הלאה. אנשים צריכים לחיות עם כל מיני מחלות ... ובאמת שיש מחלות יותר גרועות ... ובאמת , להרבה אנשים אפילו ידועים היתה מאניה דיפרסיה והם ידועים לא בגללה : צ'רצ'יל , רוזוולט , מנחם בגין , רוברט שומאן , מיכאלאנג'לו , ארנסט המינגווי , ואן גוך ועוד ועוד ... אז זהו ! להתעודד ! שנה טובה , לילך .

כמה זמן יכול לעבור עד שמגיעים לאיזון התרופתי? אנחנו בתהליך מזה חודשיים והתנודות קיצוניות מאוד ומקשות מאוד בתפקוד האישי שלה וכמובן יש השפעה גדולה על כל המשפחה.

היי אני מתמודדת עם מלחמה פנימית קבועה בין הרצון לבנות חיים מאוזנים של בית קבוע, עבודה, חברים, תחביבים וכו' ליצור איזשהו בסיס ומצד שני יש בי רצון עז לחוות חוויות יוצאות דופן, לריגושים, לנסוע לחו"ל ולהכיר תרבויות ואנשים, לחוות מקומות אחרים, להתנסות בשונה, לפרוץ גבולות. אני מתקשה לשמור על מקומות עבודה, אני תמיד נכנסת לעבודה חדשה עם "תוכנית מילוט" ותמיד רואה בעבודה משהו זמני, שמשעמם אותי אחרי זמן לא רב. וזה לא שכרגע השתחררתי מהצבא! כבר עברתי דברים, למדתי ואז למדתי משהו אחר ואז שיניתי שוב את דעתי לגבי מה שאני רוצה לעשות.. אני יכולה להתלהב מאיזה רעיון בטירוף ולחשוב שזהו שמצאתי! ולהתחיל לחפש דרך לממש אותו ואז כעבור זמן לא רב, ההתלהבות נעלמת ואני לא מבינה על מה כל המהומה. אני מוצאת את עצמי תקועה במקום, לא מתקדמת כי תמיד אני עוצרת את עצמי . באופן כללי אני מתקשה לקבל החלטות.. מרגישה שאני רוצה הכל ורגע אחרי מרגישה שאני לא רוצה כלום! אנשים אומרים לי שאני בן אדם לא צפוי וזה משמח אותי, למרות שאני מרגישה שהכל אצלי צפוי מידי וחסר מעוף. בכלל, לרגע אני "רואה את האור" מתמלאת השראה ותקווה, רוצה להתנסות ולחיות ואז רגע אחרי אני רואה את השחור, הכל הופך לסתמי, חסר משמעות, בשביל מה להתאמץ, ואיך יוצאים מכאן? האם יש קשר בין צורה זו של התנהלות למחלת המאניה דיפרסיה שהפכה לחלק ממי שאני??תודה, שלי

לשלי לא הייתי ממהר לאבחן מאניה דפרסיה כי לכך יש צורך בניתונים רבים נוספים. אבל אם אסתכל על הקצת שמסרת נראה שיש קונפליקט או יחס דו-ערכי לתפיסה שלך את עצמך. אם מדובר על מידה סבירה אז זה בסדר, לכולנו יש התלבטויות ויחסים מורכבים, אם המצב קיצוני מדי אז כדאי לחשוב על שיחות=פסיכותרפיה כדי לחשוב ולראות מה מתאים לך ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי מציע לך לקרוא גם על borderline personality disorder

כאשר נוטלים 2 כדורים 20 מ"יל ליום של סרוקסאט האם יש לקחת אותם יחדיו או אחד בוקר ואחד ערב תודה מראש (כמובן שרק רופא יחליט אבל מה בדרך כללל?)

לצביקה, אפשר ביחד ואפשר לחוד, אין לכך שום חשיבות, רק חשוב להתמיד על זמנים פחות או יותר קבועים. דנה

ההשפעה של סרוקסט היא מצטברת לאורך זמן. לכן אפשר לקחת גם 60 מ"ג ביחד. לעיתים ממליצים לקחת בנפרד כדי לא ליצור עומס של תופעות לוואי במכה אחת. אם אתה לוקח אותם בלילה לפני השינה אז אין בעיה כי אז אתה ישן. אם אתה לוקח אותם בבוקר אז צריך להיזהר ולשים לב שזה לא פוגע בעירנות או בכושר הנהיגה.

תודה למשיבים ואנימצטרף לדברים. כל טוב דר' גיורא הידש

חברה בת 70 נוטלת ציפרלקס במשך שנה וחצי. לאחרונה כשביקשה לחדש את המרשם נאמר לה בקופ"ח ש"רסיטל זה אותו דבר". האמנם? אין שום הבדל בין התרופות? או שיש כאן ענין של מחיר? תודה ושנה טובה.

ללורה צפרמיל=רסיטל ושונה מציפרלקס. הציפרמיל היא התרופה הראשונה המכילה שתי מולקולות, אחת פעילה ואחת לא. הציפרלקס מכילה רק את המולקולה הפעילה. כך שבשתי התרופות המולקולה הפעילה זהה אבל הציפרלקס "נקיה" יותר. כך שאין זה מדוייק לאמר השתרופות זהות. הציפרלקס אינה נמצאת בסל למרות שאפשר לקנות אותה בהנחה דרך המושלם, כך שהאינטרס של הקופה שתקני את הציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הליכה לפגישות עם פסיכיאטר דרך קופ"ח יכולה לפגוע בעתידי באיזושהי דרך? האם מישהו יוכל אי פעם לדעת מה עברתי וממה אני סובלת (דיכאון)? האם יהיה רשום שלקחתי תרופות אנטי דיכאוניות? תודה ושנה טובה.

שלום, כל האינפורמציה שעוברת בקופ"ח נרשמת בתיקך הרפואי בקופה, לכן היא תעבור גם ללישכת הגיוס וגם לרישיוון נהיגה. יחד אם זאת אם מדובר בבעיה שכיחה כמו דיכאון או חרדה עצם הטיפול והידיעה על כך לא תפגע בעתיד שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר גיורא הידש, לקחתי ציפרלקס 5 חודשים והפסקתי אותו. הוא לא הוציא אותי מהדיכאון הקשה, אך עזר לי מאוד מהבחינה החברתית. כל העכבות שהיו לי מהבחינה הזאת- נעלמו כלא היו. שאלה: האם זה אומר שהעכבות החברתיות יחזרו, אם הפסקתי את הציפרלקס? שאלה שניה: אני מאוד מאוד רוצה לנסות כעת תרופה אנטי דיכאונית אחרת, מפני שאני כל היום שוכבת במיטה עם מחשבות של הרס ושנאה עצמית. המון בכי. ורצון למות. הייתי רוצה לנסות תרופה עם החומר פלואוקסטין, (פרוזק או פריזמה), מפני שקרובת משפחה נטלה פרוזק וחוותה שמחה, ולא הפסיקה לחייך...... אני נוטה להאמין שאם זה עזר לה, זה עשוי לעזור גם לי. מה דעתך? הציפרלקס לא גרם לי להפסיק להתפלל למותי. האם כדאי לתת צ'אנס לתרופה אחרת?

חבל שאת מפסיקה על דעת עצמך ללא יעוץ מהרופא,אם הכדור עזר חלקית ניתן לנסות להחליף את הכדור , זה שקרובת משפחה לקחה פרוזק והחלה לחייך זה לא אומר שאותו דבר יקרה לך! אותו כדור יכול להשפיע בצורה שונה אצל אנשים שונים , יכול להיות שהחלפת כדור תעזור ויתכן שגם תחליפי עוד כמה כדורים עד שימצא זה שהכי מתאים לך. העיקר להיות במעקב ולהמשיך לנסות , כמובן שטיפול פסיכולוגי בנוסף לכדורים יכול להאיץ את ההחלמה.

לא' לא כתבת מדוע הפסקת עם הציפרלקס... האם היו תופעות לוואי? בקשר לפלואוקסטין, במשך תקופה לקחתי אותה, היא עזרה לי גם כמו שאת מספרת מבחינה חברתית. וכשהפסקתי חזרתי קצת "לעצמי", ז"א קצת יותר סוגה עם קצת יותר חששות, אך בכל זאת משהו בחווייה הטובה שהייתה בתקופה שלקחתי פלואוקסטין נשאר ומלווה אותי גם בהמשך בקשרים החברתיים שלי. לא הכל הוא רק ההשפעות הפיזיולוגיות התרופתיות, גם החוויות הרגשיות משפיעות והן משמעותיות ונשארות איתנו. פלואוקסטין וציפרלקס שתיהן ממשפחת ה-SSRI, ולכן משפיעות דומה (במהלך תק' קצרה לקחתי ציפרלקס ולא הרגשתי הבדל משמעותי לעומת פלואוקסטין, אך ייתכנו הבדלים, אולי פלואוקסטין קצת יותר מעוררת, וגם אנשים שונים מגיבים שונה לתרופות דומות). נראה לי שאם את מרגישה לא טוב וסובלת אז לנסות תרופה חדשה זה צעד בהחלט בכיוון נכון. לטפל בעצמך, לא לתת לעצמך לשקוע אלא להחזיר את עצמך למסלול חיים נעים. את תמיד יכולה לנסות תרופה ולראות אם היא עוזרת, ואם היא לא מתאימה לנסות תרופה מסוג אחר - אין בכך שום נזק. מאחלת לך שתרגישי טוב השנה, שתצאי מהדיכאון ותחזרי לחייך. אני.

לא' שאלתך לגבי ההשפעה על חרדה חברתית היא פחות רלוונטית כיוון שגם הפורזק עשויה לעזור בנקודה זו. כך שאם את עוברת מתרופה לתרופה אין סיבה לחשוב שההשפעה תהיה שונה. נקווה שהפלואקסטין=פרוזק תעזור לך גם כנגד הדיכאון מכל ההבטים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בשנות העשרים, סובל מ add. נתקלתי באיזכור של התרופה Selegiline כטיפול, אך בארץ היא מוכרת כתרופה לפרקינסון. חיפשתי ומצאתי מחקרים התומכים ביעילותה, במידה השווה לריטאלין. אני מעוניין לנסות אותה כיוון שהיא בעלת תופעות לוואי פחותות. כיצד ניתן לקבל מרשם לתרופה זו לadd בארץ? התרופה ידועה גם בשמות deprenyl ו jumex, תלוי בחברה המייצרת. תודה

לאורי JUMEX נמצאת בארץ ולא צריכה להיות בעיה להשיג אותה בארץ. הבעיה כמובן שהתרופה אינה רשומה לטיפול בהפרעת קשב, כך שהרופא הרושם צריך לבקש אישור על טופס הנקרא 29 ג', אבל רוב הרופאים אינם עושים זאת. אני די מכיר את הספרות לגבי הפרעת קשב ולא נתקלתי בספרות שמראה את יעילות התרופה בהפרעת קשב? האם תוכל להפנות אותי למקורות? דרך אגב גם התרופה החדשה של טבע ששכחתי את שמה פועלת בדומה ל jumex שנה טובה דר' גיורא הידש .

מה ההבדל בין נרדיל לבין פרנט, בפורום הצעת למישהוא לקחת נרדיל במקום פרנט. אני נטלתי פרנט שהגביר לי את המחשבות. יש כדור נוסף מאותה המשפחה - "מרפלן" האם ניתן לייבא אותו מחו"ל והאם משיהוא נוטל אותו בארץ.

לרמי הייתה שאלה דומה לפני מספר ימים ותוכל למצוא אותה בפורום. אישית אין לי ניסיון עם שתי התרופות הללו. שנה טובה דר' גיורא הידש

רציתי לשאול אני התחלתי לסבול מגיל 19 מחרדות ודכאון כיום בן 25 סובל מocd נוטל פאקסט וקלונקס רציתי לדעת אני מרגיש שאני יכול לצאת מהocd אבל בכל זאת זה קשה אני חוזר על מילים כמה פעמים ועל כל מיני מעשים כמה פעמים השאלה שלי האם אפשר לצאת מזה אף פעם לא הייתי ככה והאם מישהו אי פעם בפורום הזה יצא מזה תודה

לא כתבת מה המינון של הפקסט ? בכל מקרה טיפול ב OCD מצריך מינון גבוהה של כ 60 מ"ג ויותר.

את הפורום של ה ocd בתפוז ? אם לא, אתה מוזמן, זה מומלץ בחום. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=15

שלום, רציתי לדעת מה אתה חושב על הסדרה "בטיפול".... האם עושה חסד או עוול וכו ערכתי חיפוש הודעות בפורום, אבל לא מצאתי הודעות רלוונטיות....

שלום הסידרה לדעתי מצויינת ונותנת לנו סוף סוף נקודת מבט על המטפל אחרי הטיפולים ובין הטיפולים. אני מרותקת אליה וחושבת שהיא מוציאה מהארון את כל עניין הטיפול הנפשי ומורידה ממנו סטיגמות שיש עליו. אני חושבת שהדמות של ראובן מעניינת ומגוונת ועונה על הרבה שאלות שמעניינות אותי בקשר למטפל שלי. מאז שהסדרה התחילה להיות משודרת היא עלתה כמה וכמה פעמים גם בטיפול הפרטי שלי... שנה טובה מטופלת

שלום, ראיתי שלושה פרקים בסך הכל כי אין לי הוט. אבל הסידרה נראית מאוד מענינת ועוסקת בדברים חשובים ומעניינים. בהחלט מעל הציפיות ביחס לתוכנית טלוויזיה ובכלל. אני בהחלט נהניתי גם מהמטופלים והבעיות שהם העלו, גם מהמטפל וגם מהמשחק המשכנע. לדעתי בהחלט יש מקום להתייחסות לתוכנית בפורום אבל הכל בידי המשתתפים. שנה טובה דר' גיורא הידש

תהנו

לפני כ-6 שנים החלה אמי לגלות סימנים של מאניה דיפרסיה ואובחנה ע"י מספר רופאים בשנה שעברה. בחודש וחצי האחרונים החלה מאניה מטורפת שיצאה מכלל שליטה. אמי לא היתה מטופלת בתרופות מפני שלא היתה מוכנה לקבל טיפול תרופתי. היום אני ומשפחתי מחפשים דרך לעזור לה ולא כ"כ יודעים איך. היא לא מוכנה בשום אופן לשתף פעולה ולקבל עזרה. מה לעשות???

ללירון בעיה קשה ואין פתרון פשוט. פעמים רבות קשה מאוד להשיג שיתוף פעולה בזמן של פעילות יתר ואפשר להגיע לשיתוף פעולה בזמן של הדיכאון. אם אין סכנה לעצמה או לאחרים אין אפשרות חוקית לחייב אותה להגיע לטיפול. אפשרות נוספת היא כמובן לנסות להשפיע עליה, יתכן שישנו קרוב משפחה כמו אחים או אחיות או הורים שיכולים להשפיע עליה יותר מאשר משפחת הגרעין שלה? או שיש לך רעיון אחר למשהו שעשוי להשפיע ולשכנע אותה? שנה טובה דר' גיורא הידש

לירון אני בן 27 ועדיין לא יודע מה ההפרעה שלי אבל ייתכן שיש לי מאניה דיפרסיה אני במערב פסיכיאטרי ונמצא במצב טוב כי אני לוקח תרופות גם נגד דיכאון וגם נגד חרדה עכשיו בקשר להפרעה דו קוטבית לדעתי צריך ליתיום אבל אם אמא שלך לא רוצה תרופות שתבקש מהפסיכאטר עזרה נפשית ורפואית אני ממליץ על טיפול של שבועיים בבנדוזיאזיפנים לראות אם זה עוזר ולהפסיק כי התרופות האלה ממכרות שנה טובה אתה יכול לשלוח לי אמייל אני מבין בפסיכיאטריה ובתרופות. בי רע

אני חושב שזו שאלה מעניינת הרבה אנשים היום. מה ההבדלים בין התרופות? (יעילות, מטרות, תופעות לוואי השפעות) ומה הדימיון ? (אם יש כזה. חוץ מאותה המשפחה)

לרז השאלה מאוד במקום כי הדימיון בין שתי התרופות גדול. שתי התרופות פועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין, יש לציין גם את האיקסל שהיא מאותה המשפחה. ההבדלים הם ביחס של ההשפעה על שני החומרים. האיקסל פועל יותר על הנוראדרנלין ופחות על הסרוטונין (פחות ביחס לאפקסור וצימבלטה). הצימבלטה פועלת 50:50% על הסרוטונין והנוראפי נפרין ומתחיל את פעולתו על הנוראפינפרין עוד מהמינונים הנמוכים. האפקסור מתחיל להשפיע על הסרוטונין ורק במינון מעל 150 מג' ביום מתחילה ההשפעה על הנוראפינפרין. האיקסל לא אושר על ידי ה FDA ולכן הוא פחות נבדק, האפקסור במיוחד ה XR יעיל יותר גם נגד חרדה, הצימבלטה מומלצת למצבים של מחלות גופניות ובמיוחד לכאבים בגוף הקשורים למחלה גופנית ולמצב נפשי. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום, יש לי שתי שאלות בעניין דכאון, שלא קשורות אחת לשניה: לפני כמה חודשים היתה לי התחושה שאני בדכאון לא כהרגשת דכדוך, אלא כזה ש"לפי הספר": הפרעות רבות בשינה, חוסר ערך עצמי, חוסר יכולת להנות מכל דבר שהוא, הסתגרות, מחשבות רבות על מוות, ירדתי במשקל ועוד. המשכתי לתפקד (עבודה, לימודים) אבל ממש במינימום וגם זה גזל ממני מאמצים רבים, ולווה גם בחרדות קלות. זה נמשך בערך חודש וחצי ואז התופעות נעלמו. האם דכאון יכול להעלם גם מעצמו, בלי טיפול תרופתי? (באותה תקופה, וגם היום, אני בטיפול דינמי, כלומר שיחות) זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, אבל פעם ראשונה שזה נמשך כל כך הרבה זמן, ואני תוהה מה זה היה. חשבתי ללכת לפסיכיאטר להתייעצות ולשקול אולי טיפול תרופתי, גם כי מצבי כיום לא מזהיר, אבל בעיקר בגלל שאני מפחדת מחזרה של התופעות. זה היה מפחיד ומאד מאד לא נעים. וכאן השאלה השניה שלי: בעוד שנה אני מתכוונת להרשם לתואר שני בפסיכולוגיה (קלינית). האם טיפול פסיכיאטרי/דכאון זה משהו שיפריע לי להתקבל ללימודים או שיפריע לי בהמשך הדרך? אני לא חושבת שזה יפגע בתיפקוד שלי וביכולת שלי לטפל (בעיקר אם אהיה מטופלת בעצמי) - כלומר, מובן שאני חוששת ויש לי ספקות אבל אני חושבת שדווקא יש יתרון בקשיים שאני חווה. השאלה שלי היא האם ה"מוסדות" (אוניברסיטה, משרד הבריאות, מועצת הפסיכולוגים) יראו בכך בעיה. חשוב לי לדעת, כי אם יש בכך בעיה, אני אשקול היטב אם לכת לפסיכיאטר דרך קופ"ח או באופן פרטי, למרות הקושי הכספי... תודה על התשובות ושנה טובה שתהיה לכולנו. נועה

1. לגבי הדיכאון - אז כן הוא יכול ובדר"כ עובר מעצמו... במיוחד ההתקפים חריפים כמו זה שאת מתארת. למרות שדיכדוך קל (שזה כבר לא דיכאון קליני חזק) הוא משהו שיכול להישאר תקופות יותר ארוכות אבל זה משהו אחר... שיש להמון אנשים והוא הרבה פחות נורא. 2. לגבי המוסדות האקדימיים - אז אני בסה"כ חייל , אבל אני מכיר המון אנשים שהולכים (דרך קופ"ח) לפסיכיאטרים ופסיכולוגים ולוקחים תרופות , בין השאר אני גם מכיר מרצים כאלה - שכולם יודעים עליהם שהם לוקחים תרופות ושהם קצת "מסובבים" אבל זה חלק מעצמם היותם מרצים "נחשבים" "ומיוחדים". לגבי הנושא הזה כדאי שתחכי אבל לתשובה של מישהו יותר מוסמך ומבוגר ממני.

נועה לגבי השאלה השנייה , במהלך התואר השני לקלינית , ישנה בקשה או חובה ללכת לשיחות במשך שנה, ככה זה בכל אופן בחיפה. חוץ מזה לא צריך לדווח כלום במסגרת ראיון הקבלה לתואר 2 , את לא חייבת להגיד הייתי בדיכאון לכן הלכתי לטיפול, אלא להגיד וזה מה שהם כנראה בעצם מנסים לעשות , שרצית להיות חלק מהתהליך , להבין , ללמוד ולהכיר את עצמך טוב יותר. לגבי הפסכיאטריה , אין להם כל זכות להכנס לך לתוך התיק הרופאי שלך . רק טוב , מיטל

כאשר נוטלים 2 כדורים 20 מ"יל ליום של סרוקסאט האם יש לקחת אותם יחדיו או אחד בוקר ואחד ערב תודה מראש

לצביקה הסרוקסט פועל מעל ל 24 שעות כך שמהבחינה הרפואית אין לכך חשיבות, חשוב רק שתתמיד באופן הנטילה שבחרת. אפשר ליטול את שני הכדורים ביחד כדי לא לשככוח, ואם ישנן תופעות לוואי אפשר לחלק לפעמיים ביום. כפי שמתאים לך. שנה טובה דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב אני סובל ממצב נוירוטי דפרסיה קל כרוני .ללא אשפוז פסיכ" ונמצא במעקב . לאחרונה עברתי אירוע מוחי . ואני חרד למצבי .מצבי ירוד. ומחשבות טורדניות . ופחדים ממות. זיכרון ירוד .קשיי ריכוז .והפרעות בשנה .ותשישות .קור נשימה ותחושת חנק האם כל הבעיות עקב מצבי הרפואי בעיות של יתר לחץ דם וארוע מוחי ?? האם עקב מחלת לב ופחדים למות גורמות לי לתשישות ומצב רוח ירוד ?? אני מקבל סרוקסט האם תרופה זו משמינה ?? האם הטיפול של סרוקסט וסטילנוק מתאים לבעיות המצוינות ?? האם אירוע מוחי יכל לדרדר את המצב ?? אשמח לתשובתך מראש ושנה טוב ומתוקה בברכה שמעון

לשמעון אין מספיק פרטים כדי שאוכל לענות לך באופן אישי (אפילו חסר הגיל), אבל באופן כללי. דיכאון ומחשבות פסימיות כפי שתיארת עלולות להיות משני גורמים- גופני ונפשי. לעתים אירוע מוחי עלול לגרום לדיכאון, הדיכאון אינו רק נפשי אלא על הרקע הגופני של האירוע, במיוחד אם האירוע היה בצד ימין של המוח. כמובן שמחלות קשות כפי שאתה מתאר והתתמודדות איתן עלולות לגרום לדיכדוך ודיכאון. ללא קשר לגורם או לסיבה הטיפול הוא עם נוגדי דיכאון מסוג סרוקסט. הסרוקסט עלול לגרום לעליה במשקל אחרי שמוש של מספר חודשים אבל לא תמיד. הרבה בריאות שנה טובה דר' גיורא הידש

אני סובל מo.c.d. ומעוניין מאוד לדעת האם ציפרלקס 10 מ"ג שאני נוטל עוזר למקרים כאלה כי הד"ר כתב שזה נוגד דיכאון וחרדה שאין לי. אם כן,מתי מרגישים? אבקש גם ממי שלקח ויודע על הנושא,לענות. תודה וחג שמח לכולם.

תשמע, זה יכול להקל בעקיפין כיוון ש-O.C.D קשור ברוב המקרים לחרדה ודיכאון שנוצרים ממנו. אבל כדי לתקוף את הבעיה ישירות נהוג לעלות למינונים גבוהים ב-SSRI ובמקרה של הציפרלקס ל-30 מ"ג.

לדוד כפי שרז כתב OCD היא אחת מההפרעות בקבוצת הפרעות החרדה ולכן גם הטיפול דומה. שנה טובה דר' גיורא הידש

ירידה בריכוז ובזיכרון זאת תופעת לוואי נפוצה של כל הבנזודיאזפינים שנקראת- memory loss= אמנסיה. היפנודורם גורם לכך הכי הרבה והוא הבנזודיאזפין היחידי שנמצא בפקודת הסמים. הכוונה שאחרי שאתה לוקח את הכדור, אתה נרדם ואתה לא זוכר שום דבר מה שקרה לך מספר שעות תחת השפעת הכדור, עד שההשפעה שלו פגה. זה יכול להיות גם עם וואליום. כנראה וואליום שנלקח בהזרקה גורם לכך יותר. קלונקס גורם לכך הרבה פחות וקסנקס כנראה עוד יותר פחות, אבל גם הם גורמים לירידה מסויימת בריכוז ובזיכרון. מדובר בתופעה הפיכה ואין נזק אורגני למוח. למרות הדמיון בין הבנזודיאזפינים השונים, יש הבדל בפעולתם ובהשפעתם על המוח ולכן לא כל בנזודיאזפין מתאים לכל אחד. יש קסנקס XR שיש לו משך פעולה ארוך. הוא יותר יקר מהתחליפים תוצרת ישראל ואסור לחצות אותו. כלומר שיטה נוספת לגמילה מקסנקס זה לעבור לקסנקס XR ולהפחית 0.5 מ"ג אחת לשבועיים. תנסה קודם את השיטה הזאת כי היא יותר פשוטה.

אשמח לשתף אותך בכל הדברים הקשורים, אצלי זה היה קצת מסובך יותר . תוכל להשאיר לי מייל .ואני אכתוב לך. רק טוב מיטל

רק רציתי לשמוע את דעתך על ההשפעה של הקסנקס עליך - לא פרטים אישיים. אם את משתמשת בתרופות נוספות - בטח קשה לך לדעת מה ההשפעה נטו של הקסנקס - אז זה פחות רלוונטי. בכל מקרה, נראה ששניינו נצתרך להתמודד עם הגמילה במוקדם או במאוחר - אני מקווה שנדבר עוד בהמשך.

תודה דור. בהחלט העשרת את הידע שלי. במיוחד שמחתי מאוד לקרוא שהפגיעה בזיכרון הפיכה. דרך אגב - האם גם SSRI משפיעים על הזיכרון, הריכוז וכו' ?

בהחלט. קבוצה זו עוזרת בטיפול בדיכאונות, לפיכך במידה ועוזרת לדיכאון , תעזור לתיפקוד הקוגניטיבי .

לסיכום- האפשרויות לגמילה- 1. להמשיך עם הקסנקס הרגיל ולהפחית כדור אחד של 0.25 מ"ג כל 7 ימים. 2. לעבור לקסנקס XR ולהפחית 0.5 מ"ג כל 14 ימים. 3. לעבור לוואליום (אסיוול) 15 מ"ג ולהפחית בהדרגה- כאן ההפחתה יכולה להיות כל פעם של 5 מ"ג, או 2.5 מ"ג, או 1 מ"ג, [תלוי ביכולת ובמוטיבציה האישית] במרווח זמן של שבועיים לפחות בין הפחתה אחת לשניה. השיטה הזאת היא הכי קלה וחלקה מבחינת הביצוע, כי היא מאפשרת לך להפחית כל פעם אחוז קטן מאד מהמינון, בנוסף לשיקול של זמן מחצית חיים מאד ארוך שאופייני רק לווליום. 4. אפשר לעבור לקלונקס (קסנקס 0.25=קלונקס 0.5) אבל זה הרבה יותר קשה מ-3 כי אין את שתי היתרונות שיש לוואליום. 5. לא מומלץ להוסיף SSRI בזמן הגמילה. אפשר לפעמים להוסיף מינון נמוך של תרופה טריציקלית אם חשוב לך לקבל משהו "במקום". 6. ישנם נוגדי דיכאון שמשפרים את הריכוז כמו נורטילין, דפרקסן, אדרונקס וגם פרוזק. לעומתם יש אחרים שדווקא מורידים את הריכוז.

שלום: רציתי לדעת האם קיים מצב של אגרופוביה מאנשים כי כאשר אני מטייל או רק חושב לטייל בכול מיני מקומות יש לי חרדה {אבל כאשר אני עם ההורים בבית אין לי חרדה}

אכן- מדובר באגורפוביה ובד"כ היא חלק מהפרעת פאניקה (הפרעת אימה). אגורפוביה מאופיינית על ידי פחד מהופעת התקפת פניקה במקום ממנו אין אפשרות מילוט או במצב בו יגרם אובדן שליטה או מבוכה בשל אובדן שליטה. הפתרון- טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול תרופתי. לעיתים המטפל מגיע לבית של המטופל ועוזר לו גם בשלב הראשוני של יציאה מהבית.

תודה לדור הידש

כמו שכתבתי פה לא מזמן אני ממתין לתרופה מחו"ל (פרנט)בזמן הזה כבר הגעתי למצב שגם עים כדורי ההרגעה אין לי קורת רוח.אני מדבר על אלפרליד,קסנקס.קלונקס,לוריבן. בכל המינונים והעירבובים.האם יש דרך לצאת מהגינום הזה כי גופי ככל הנראה מתרגל לתרופות פי כמה מהנורמל.בגלל החגים התרופה מתעכבת וגם אלוהים יודע אם הישועה מפה. מה לעשות בינתיים ???????? תודה ושנה טובה לכל!

אני חושב שיש את התרופה בבתי מרקחת של קופת חולים. ניסית לברר? ולמה דווקא פרנט ולא נרדיל? לא טוב שאתה לוקח קלונקס וקסנקס ועוד בכמויות גדולות. תמיד כדאי לנסות לפני כן ווליום, וובן, לוריוון, שהפוטנציאל שלהם לתלות והתמכרות נמוך יותר.

יש לי חבילה חדשה של פרנט , באם הינך מעוניין לרכוש אותה ממני בעלות נמוכה יותר אשמח למכור לך. אני השתמשתי כחודש ימים והכדור עשה לי רק רע. באם הינך מעוניין צור איתי קשר למייל.

שלום, אבי סובל מדיכאון ממושך, ועבר כבר ניסיון כושל להתאבדות (הניסיון היה בעקבות אירוע טראומתי מסויים). הוא מטופל באופן קבוע אצל פסיכיאטר ופסיכולוג שלא ממש מסייעים לו, ונוטל תרופות נגד דיכאון. אתמול הוא קיבל התקפת זעם, והוא איים גם בהתאבדות. הוא אמר שכבר הכין את מה שצריך, והוא מתכוון לעשות את זה בקרוב (את זה הוא אמר את זה בשיא הכעס והדיכאון. יותר מאוחר הוא המשיך להגיד שאין טעם לחייו וכל מה שהוא רוצה זה למות, ושנעזור לו עם זה). בהקשר של טיפול יותר אינטנסיבי הוא אמר שהוא קרא שנזעי חשמל פוגעים במוח (בחשיבה), ועל אשפוז פסיכיאטרי - הוא בטוח שזה פשוט יהרוג אותו. יש לו חרדה עצומה מכל מהרעיון (למען האמת, להרבה אנשים יש...). בנוסף, אם מישהו מהמשפחה מזכיר את נושא האישפוז הוא נתקף בזעם, חרדה, וזה פוגע באמון שלו באותו אדם (הוא חושש שמישהו יאשפז אותו בכפייה). זה פשוט מפחיד להעלות את הנושא בפניו. מה עושים במצב כזה? אנחנו חסרי אונים. האם טיפול בנזעי חשמל באמת מסוכן? האם יש אופציה לאשפוז פסיכיאטרי ללא כפייה, אשפוז שהוא לגמרי מרצונו? נניח לבוא במהלך היום לבית חולים, ולישון בלילה בבית, עד שימצאו לו תרופות נכונות או שיעזרו לו? אני רוצה לציין שחוץ מהתקפות זעם לא נשלטות פעם בתקופה, הוא נמצא בשליטה, והבעייה היא רק דיכאון חריף מאד, אך אין שום סכנה לציבור. אני חושב שאם הוא יבין שאשפוז פסיכיאטרי לא יהיה כפייתי, ותלוי אך ורק ברצונו, הוא יסכים להתאשפז. אנחנו לא יודעים אם קיימת אופציה כזו. מה אתה מציע לעשות במצב כזה? אודה מאד על תגובתך.

לעניין האישפוז- הדבר החשוב ביותר זה עמדתו של הפסיכיאטר המטפל וצריך להתיעץ איתו לגבי הנחיצות של צעד כזה, התועלת האפשרית לעומת הנזק שבאישפוז. אין מה לדבר כאן על אישפוז כפוי ששמור רק למקרים נדירים. אם המצב כ"כ דחוף אז ליצור קשר עם המטפלים שלו, לעדכן אותם ולבקש את עזרתם.

כדי להתאשפז מרצון יש להגיע למיון בבית חולים פסיכיאטרי ולהסביר את הבעיה. רצוי שיבדק קודם ע"י פסיכיאטר אחר, פרטי או דרך קופת חולים ויקבל ממנו מכתב בפניה לבית החולים. אם המצב באמת מצדיק אשפוז יתכן ויאושפז אבל ישנה אפשרות שיציעו לשקול שינוי בטיפול התרופתי. אם האיום בהתאבדות הוא אמיתי ומעשי יש סיכוי לאשפוז.

ברק יש אפשרות לאישפוז יום, מה שתיארת- להגיע בבוקר למסגרת אישפוזית תומכת, ולחזור אחרי הצהריים הביתה. יש גם אפשרות לאישפוז ברצון, הוא יכול לאשפז את עצמו ולהשתחרר מתי שירצה, בהתאם לרצונו. כדאי לברר במקום מגורכם על מקום אישפוזי שיהיה טוב עבורו. הפסיכולוג והפסיכיאטר שלו בטח יודעים את כל הדברים האלה. האם אתם מתייעצים איתם? האם הם עוזרים לכם להתמודד עם המצב הקשה של אביכם? זה חלק מהתפקיד של הפסיכולוג, לעזור גם לבני המשפחה להתמודד עם המצב הלא פשוט של הורה חולה. כדאי לקבוע פגישה איתו, בנוכחות אביך, כדי לעזור גם לכם וגם לו להתמודד עם הבעיה. נזעי חשמל זה טיפול יעיל במצבים של דיכאון עמיד לתרופות. למרות הסטיגמות שיש על הטיפול הזה, הוא פחות מזיק לגוף מתרופות מסויימות... הפגיעה היא רק בזיכרון לטווח הקצר וגם היא הפיכה. גם זו אינפורמציה שתוכלו לקבל מאנשי המקצוע שמטפלים באביך. שתהיה לכם שנה טובה ורגועה יותר, מכל הבחינות. וגם שמחה. תמי.

לברק תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי אינו דומה לאשפוז בביתחולים פסיכיאטרי, יש גם אשפוז יום. טפול בנזעי חשמל יעיל מאוד לדיכאון ואינו מסוכן פרט לחלק של ההרדמה הקצרה. שנה טובה דר' גיורא הידש

היי דרך התייעצות בפורום הזה ודרך מידע שאספתי, אני מבינה שייתכן שיש לי מאניה דיפרסיה. טרם הלכתי לאבחון אצל פסיכאטר (זה יקרה). היום אחרי תקופת דיכאון עמוק שבאה בעיקבות תקופת מאניה או היפומאניה כפי הנראה, אני נמצאת בתקופה שהצלחתי לצאת מעומק הדיכאון. מצאתי עבודה ופוטרתי, התרוממתי קצת,אבל אני מרגישה שניכנסתי למצב אדיש כלפי מה שקורה לי. מן התעלמות מהמציאות, חוסר איכפתיות או חוסר יכולת להתמודד. אני מרגישה שאני לא מצליחה לנהל את חיי. כלומר, לא מצליחה "להתרומם", לא מסוגלת לחפש עבודה, לא מסוגלת לראות את עצמי עובדת כל יום, ניכנסת לשיגרת החיים.. אני מרגישה כמו "נכה נפשית" שלא מסוגלת לעשות את הפעולות הדרושות למציאת עבודה.מרגישה שאין לי כל חשק או עניין לעבוד ומבקרת את עצמי על זה. אני מרגישה תקועה ולא רואה איך לצאת מזה. יש לציין שמבחינה הגיונית-כלכלית אני חייבת למצוא עבודה ובמיידי.מה זה המצב בו אני נמצאת? האם נטילת כדורים יכולה לעזור לצאת מזה? תודה ושנה טובה שלי

בהמשך ל.. התקופה הזו מאופיינת בתחושת נדנדה של למעלה למטה, בין ניצוץ של תיקווה לייאוש אבל הכל במידה מתונה! כלומר, קשת הרגשות מאוד מצומצמת. בבסיס מרגישה אטומה רגשית. שום דבר לא "עושה לי את זה" לא לכאן ולא לכאן. לא מזיז לי. אולי מאמינה שהדברים אכשהו יסתדרו, אולי לא איכפת לי. לא מתרגשת כמו פעם, לא מרגישה כמו פעם. נעלמו לי הרגשות. כמו משהו שנסגר בי. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. תודה, שלי

שלי יקרה הצלחת להסביר את החוויה שלך בצורה מצויינת, ואני מבינה מאד מה שאת מרגישה כי הרגשתי כמוך. את חווה דיכאון. ובמיוחד אצלינו המאנים- דפרסיביים הדיכאון שאחרי המאניה או ההיפומאניה הוא ריק, כי זה על רקע העוצמות הרגשיות של המאניה, פתאום- מן התרוקנות כזאת של אנרגיה, אין כוח ואין חשק ואין מוטיבציה לשום דבר. מדי פעם יש ניצוץ של חיים, של אנרגיה, אולי מן תזכורת קטנטנה למי שאת ולעוצמות שלך, אבל שוב הוא נעלם ומשאיר את הריקנות והאבדון. שלי, תרופות בהחלט יכולות לעזור. חבל לחכות, חבל לסבול. התרופות יתנו לך קצת תמיכה, מן סולם כזה למדרגה קצת יותר נסבלת, בעזרתה תוכלי להתארגן ולמצוא עבודה, בסופו של דבר הבעיה היא פחות פרקטית- של למצוא עבודה, כי הרי כשיש לך אנרגיות את עושה את זה בקלות. הבעיה היא הדיכאון. ועליו התרופות עוזרות להתגבר. תרופות וגם פסיכותרפיה. היית פעם בטיפול? זה עזר לך? מנסיוני זה מנוף חשוב מאד במצב שאת חווה. וכמובן- אנחנו כאן בפורום בשבילך. ואם את רוצה לכתוב אלי למייל את גם מוזמנת. שנה טובה ותרגישי טוב, תמי.

שלום ! לפני כחודשיים הכרתי בחור נחמד. באמת נחמד , טוב , רציני וכל מה שחשוב באמת ... אבל - המראה שלו לא בדיוק התאים לי בראש למה שאני מחפשת ... ולמרות זאת - החלטתי לנסות - כי הוא באמת מקסים וכי אני כבר לא צעירה ( אוי ויי עוד מעט בת 30 ורווקה ) , וחשבתי שאולי אני אתרגל למראה ... במהלך כל החודש וחצי ש"היינו ביחד" - היה כיף ונקשרתי אליו אבל מה שהפריע המשיך להפריע ... וזה גרם לי לי להתנהג בצורה המזעזת הבאה : להיות איתו , להנות , אבל אז פתאום מתחיל ספק וכאבי ראש וקשיים בריכוז ובשינה ומרוב שאני מרגישה רע אני אומרת לו שזהו. במהלך הימים אח"כ אני מתגעגעת וחושבת שעשיתי טעות ומתקשרת אליו ורוצה להיות איתו ... ושוב אחרי שאני איתו וגם בזמן שאני איתו מה שמפריע לא מפסיק להפריע .. ואני לא נרדמת בלילה , קשה לי להתרכז ואני מרגישה כל כך רע - ששוב אני אומרת לו שזהו. שאי אפשר יותר. ככה נמשך המצב המזעזע הזה חודש וחצי - חודש וחצי של כן - לא - כן - לא - כן - לא - כן ... עד שהוא כבר לא הסכים לראות אותי (ובצדק) .פשוט שיגעתי אותו ועוד יותר את עצמי. ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו ועל כל האפיזודה הזו ... למעשה במהלך כל החודשיים האלה הייתי במין סערה ריגשית כזו .. שגרמה לי לקשיי ריכוז ולכאבי ראש מרוב מחשבות שלא יוצאות ... (המוח שלי פשוט לא הפסיק לחשוב דברים שלא רציתי והיה לי מאוד קשה לתפקד בייחוד בעבודה ... כמו פטיש 5 קילו שדופק לך בראש ולא מפסיק.) למעשה כל "ההחלטות" כן-לא נעשו בכלל באימפולסיביות ובדחיפות כדי להפסיק את הכאב ראש ואת המחשבות ... ולא מתוך החלטה ממש. יש לי רמה מסויימת של ocd ( אובססיביות - קומפולסיביות ) שאני חיה איתה כבר שנים וגם לצערי מאניה דיפרסיה שאובחנה השנה ואני מטופלת בתרופות (בשביל המאניה דיפרסיה בלבד) ... אז אולי זה גם קשור ... ואולי גם זה שההורים גרושים לא מוסיף ... אני לא יודעת מה לעשות . זה מפחיד אותי שהתנהגתי ככה. זה מפחיד אותי שדבר כזה יכול לטלטל אותי ככה ואני חושבת פתאום שאולי עדיף שאני אשאר לבד כי אחרת מרוב רגשות, מחשבות וטלטלות אני אשתגע ... אני מנסה לשכנע את עצמי שהוא פשוט לא היה הבחור בשבילי למרות שהוא היה מקסים ושבגלל זה התנהגתי ככה ... שבאמת כנראה היה לי ספק לגביו אבל בגלל שכל כך רציתי המשכתי לנסות ... אבל אני לא יודעת ... מפחידה אותי ההתנהגות שלי וגם חבל לי משום מה שזה לא הלך ביננו כי הוא היה מקסים ... אז זהו. זה המצב העגום. למישהו זה קרה פעם ? מה אפשר לעשות ? תודה , כן לא כן לא כן לא כן

תטפלי ב-OCD בשביל שתוכלי לקבל החלטות בחייך.

שלום, אכן, OCD מתאפיינת בהתלבטויות רבות, כן/לא, אולי כדאי להתייעץ עם חברה או ההורים כדי לקבל דעה נוספת ממי שמכיר אותך ומכיר את הבחור? שנה טובה דר' גיורא הידש

אהלן דור ודר' גיורא ושאר המלומדים שבינינו - שאלה לי אלייכם בנושא חרדה. מה התרופות המומלצות ביותר לטיפול בחרדה שאני יכול לתאר אותה ככללית/דחיה/נטישה... היא לא ממש מוגדרת... אבל אני בעיקר מפחד שלא יאהבו אותי ושיגיבו אליי לא יפה - לא כמו שאני רוצה. מה התרופות הנחשבות לקוו הראשון בחרדות מסוג אלו? מה התרופות הכי חזקות (פגזיות) נגד חרדות שמשפיעות בדרך כלל גם אם הקוו הראשון לא משפיעה? וספציפית האם נראדיל ואנפרניל נחשבות לטובות?? (ובבקשה לא לערב בנזודיאזפינים)

אלא בעיה אישיותית שיש לטפל בה במסגרת של טיפול פסיכולוגי.

אבל ההשלכות של הבעיה האישיותית שלי הם חרדתיות. כך נראה... ומכיוון שאני כבר הרבה שנים בטיפול פסיכולוגי ועדיין אין שיפור כלשהו אני מחפש תרופות שיעזרו לי. האמתי היא שהייתי כבר על הרבה תרופות, אבל אני חושב להתחיל מחדש לראות מה אפשר לעשות בתחום הכימי.

יש לי בעית חרדה חברתית שמלווה בחשדנות יתרה לגבי הסביבה סוג של מחשבות לא נכונות שלא מרפות והתקפי פאניקה בזמן שאני בסביבה עם אנשים . ללא דיכאון היה לי בעבר בגיל 17 התקף 1 פסיכוטי של מחשבות שווא וחשדנות יתרה ובזמנו המטפל נתן לי חצי מ"ג ריספרדל שהפסקתי בשלב מסויים לקחת כששאלתי אותו אם יש לי סיכזופרניה נאמר לי לי שאין לי אבל יש נטיה ובגלל זה אני מקבל תרופה זו כטיפול מונע ,לחרדות בחברה לקחתי 1 רסיטל. כיום אני בן 22 לוקח רק את הרסיטל אך אין שום הקלה ולאחרונה עליתי במינון ל1 וחצי וזה לא שינה את המצב של החרדה והמחשבות רציתי לדעת אם תרופה סרוקוויל תוכל לעזור לי ולהקל עליי במינון נמוך כמובן ואם כן האם אפשר לקבל תרופה זו בלי אישור של פסיכאטר מחוזי אלא רק עם מרשם ממטפל פרטי אשמח אם אוכל לקבל תשובה בתודה ליאור

פרנויה וחרדה הם שתי תופעות שונות בתכלית. רסיטל לא יעזור לך אלא רק יחמיר את מצבך. אין הבדל משמעותי בין ריספרידל לסרוקוול- שתיהן תרופות יעילות נגד פרנויה ופסיכוזה ושתיהן עשויות לעזור לך. מומלץ להיבדק ולהתיעץ עם פסיכיאטר.

לליאור בגלל הפסיכוזה בעבר צריך להיות זהיר מאוד ויתכן מאוד שצריך להתחיל עם תרופה מסוג הרספרידל (יכול להיות גם סרוקוול), לכן כדאי לחזור לפסיכיאטר המכיר אותך לאבחון והמלצה על טיפול מתאים. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש אני סובלת מ ocd, ניסיתי מספר תרופות שלא עזרו כלל, לאחרונה המליץ לי הרופא לנסות פרוזק. אני לוקחת פלוטין 20 מ"ג מזה שבוע, ומאז אני סובלת מחרדות קשות מאוד, לחצים בחזה, קשיי נשימה, תחושת אי שקט, ופחד. האם ייתכן שזה תופעת לוואי מהפלוטין? מה עלי לעשות? הקלונקס רק מרדים אותי ל 6-7 שעות. האם יש פתרון אחר? האם כדאי להפסיק את הפלוטין? שנה טובה מלי

למלי הפרוזק מעוררת ולכן עלולה לגרום לחרדות בתחילת הטיפול. לא הבנתי את השאלה בקשר ל"מרדים", לישון 6-7 שעות צריך להספיק לא? שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום אני מדוכא מאוד בעבר הישתמשתי בהמון תרופות אך שום תרופה לא עזרה לי כיום אני מטופל בפרימוניל הייתי מעוניין לדעת כמה זמן לוקח לתרופה לעבוד

לדויד התחלת ההשפעה היא כשלושה שבועות מתחילת הטיפול, ההשפעה המקסימלית אחרי כשלושה ארבעה חודשים. שנה טובה דר' גיורא הידש

יש כדורים של 10 מ"ג, משווקים בד"כ בקופסאות של 30 כדורים, אבל יש גם בבליסטרים של 1,000 כדורים לכל בליסטר! בחישוב פשוט- 10 מ"ג כפול 1,000 יחידות =10 גרם. כמות עצומה! תמונות של אריזת וואליום המקורי מחו"ל (1,000 כדורים לאריזה)- http://www.sixthseal.com/images/dodgy_valium_bottle.jpg http://www.sixthseal.com/images/dodgy_valium_packaging.jpg תמונה של אריזת אסיוול תוצרת הארץ (הפעם רק 30 כדורים לאריזה)- http://www.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/FotoTrufa//058-48-21634-00-30.jpg ביי, דור.

נראה לי שאת ה חבילה ה"חלומית" של 1000 מוכרים בחו"ל רק לבתי חולים? הלא כן?

שלום לכולם, אני לא יודעת מה לעשות. אני עובדת באותו מקום עבודה כבר שנה וחצי. ועכשיו הגעתי למצב שאין לי חשק לעבוד. בעבודה שלי יש 5 בנות וכל פעם כשמתעוררת שיחה אני ישר שמחה להשתלב, כך שההספק שלי ממש עלוב. מאוד הייתי רוצה לצאת לחופש אולי אפילו לחו"ל. אבל לא בראש שלי להתחיל לראות מוזאונים. מה גם שאני זקוקה ל- 11 שעות שינה ואם אני לא מקבלת אותן, אני נהיית עצבנית ולא מצליחה לתפקד, כך שגם מהבחינה הזאת יהיה קשה לי לצאת לטיול. אני כל-כך זקוקה לפסק-זמן. הייתי לפני כמה חודשים בספא, וכשחזרתי לעבודה לא הייתי ממש עם כוחות מחודשים. לפני שחליתי בסכיזופרניה, היו לי מדיטציות נפלאות, שממש גרמו לי להשתחרר, הייתי גם בסדנאות של מדיטציה שנערכו בסופי שבוע - שם הייתי מקבלת ממש מנוחה אמיתית וחוזרת עם כוחות מחודשים. כיום הכדורים שאני לוקחת יוצרים מחסום גם מפני המדיטציה וגם מבחינה רגשית. אני זקוקה לפסק זמן מ-ש-מ-ע-ו-ת-י. אנא תגובותיכם. חג שמח ושנה טובה לכולם. סיגל

היי סיגל זה בטח לא יעזור הרבה, אבל שתדעי שאני כל-כך מבינה אותך!! אני בד"כ אחרי תקופה של חצי שנה ופחות במקום עבודה מרגישה שדיי.. ולפעמים יש תחושה חזקה שחייבים שינוי, חופש... אגב, חו"ל זה לא בהכרח מוזיאונים. את יכולה רק לשנות אווירה ולנוח כל היום למשל, או להסתובב ברחובות או בטבע. זה גם יכול לקרות בארץ. אני בעד לקחת חופש אם את יכולה להרשות לעצמך. אני מאמינה שהתחושה שלך נובעת מהנפש שמנסה לומר לך משהו ואולי בחופשה תביני את עצמך יותר. בהצלחה, מיכלי

לסיגל אני מבין שאת מרגישה עייפה אבל יתכן שהדברים מורכבים יותר וכדאי לבדוק את הסיבות לכך עם הרופא המכיר אותך. יתכן כמובן שמדובר בתופעות לוואי של התרופות אשר גורמות לעייפות וחולשה ולכן אולי ניתן להפחית או לשנות את הטיפול התרופתי. אפשרות אחרת היא שמדובר במצב של דיכאון שהוא אופייני למצב שאחרי פסיכוזה או ללא פסיכוזה. דיכאון עלול להיות בדיוק כמו אצל כל אדם אחר... אפשרות נוספת שמדובר על סימפטום של סכיזופרניה, חוסר כוחות ואנרגיות, גם כאן יתכן שטיפול תרופתי עשוי להקל במידה מסויימת. אפשרות נוספת היא מצב רוח פחות טוב בגלל אירועים שקורים לך בחיים, חבר, קשיים בעבודה וכך הלאה. יתכן ששיחות עשויות לעזור? מקווה שעזרתי שנה טובה דר' גיורא הידש

בוקר טוב ושנה טובה לכולם ובמיוחד למנהל הפורום היקר, האם מקובל להביא למטפל מתנה? היום בצהריים יש לי פגישה וחשבתי להביא לו משהו לשנה החדשה. אבל זה בסדר? לא "חוצה גבולות"? מקובל? תודה מיקי

שנה טובה מיקי ! אני לא חושבת שזה כל-כך קשור למה "מקובל" או לא (כל עוד שזה לא נוגד כללים ברורים של אתיקה, ולא נראה לי שזה המקרה), אני חושבת שמה שרלוונטי יותר זה איזו השפעה תהיה לכך על הטיפול שלכם, ולו במובן הקצר-מועד של העניין. אני מתכוונת לכך שכאשר אני למשל הבאתי מתנה לפסיכולוג (לשעבר) שלי בשנה שעברה, חצי מהפגישה שאח"כ הוקדשה לנושא המתיש: מדוע בחרתי להביא לו מתנה, מה זה אומר עלי, מה זה אומר עלינו, מה זה אומר על איך שאני רואה את הקשר שלנו... אחרי התעסקות של כמה דקות מעיקות בעניין, אמרתי לו בכנות רבה שאם הוא ממשיך עוד קצת - אני מתחרטת ולוקחת את המתנה... :-) כנראה ש"לפעמים סיגר הוא רק סיגר" הוא משפט שעבור חלק מהפסיכולוגים קצת קשה לעיכול... לפעמים, מתנה היא רק מתנה, ונועדה "רק" להביע רחשי תודה ואהבה למישהו שאנחנו מעריכים, אבל קח בחשבון שזה עלול ליצור שיחה. שתהיה שנה טובה !

למיקי אני מכירה את הגישה הפסיכולוגיסטית של לנתח כל דבר, כולל להביא מתנות. אני אישית מקבלת מתנות בשמחה ממטופלים, כמו שאבישג אמרה- זו דרך לגיטימית לבטא הכרת תודה ואהבה. יחד עם זאת, כשהמתנה היא "מוגזמת", יקרה מאד- היא יכולה להביך את המטפל וכן להקשות. אבל מטפל טוב ידע לקבל מתנות ולתת הרגשה טובה למטופל. בקיצור, אם אתה אוהב ומעריך, משהו קטן לחגים יכול להיות נחמד, כי טיפול הוא לא רק טיפול, הוא גם קשר הדדי בין שני אנשים. תמי.

שנה טובה! מתנצלת שאני תופסת טרמפ על ההודעה לאחל שנה טובה לכולם, ולך אבישג - שמזמן לא השתמענו - שנה טובה ומאושרת, שנת בריאות ושמחה! יעל

שלום איזה סימפטומים חייבים להופיע כדי שאדם יאובחן כסובל מהפרעת אשיות גבולית משום שההפרעה יכולה להיות דומה להפרעות אחרות כמו דיכאון, לדוג'.מה מבדיל בין הפרעת אשיות גבולית לבין דכאון? תודה

נטלי דיכאון: הפרעות במצב רוח (אפקטיביות ) :ירידה בתיפקוד קוגניטיבי , בביטחון עצמי , יכול להיות מחשבות אשם , פסימיות , מעשים או מחשבות שפוגעים באדם , שינה מופרעת , תיאבון ירוד. הפרעת אישיות גבולית : נטיה לפעול בצורה אימפולסיבית , ללא התחשבות בתוצאות האפשריות , התפרצויות זעם , אי יציבות רגשית , דימוי עצמי מופרע או לא ברור-בעיית זהות. נטייה להיות בקשרים לא יציבים , עלול לגרום למשברים נפשיים רגשיים חוזרים ונשנים , חרדת נטישה , פגיעה עצמית . יכולה להיות מלווה בדיכאון ,חרדות. הפרעות אישיות מתחילות בדרך כלל בגיל ההתבגרות ונמשכות לאורך שנים , טיפול תרופתי יכול לוהעיל עם ההפרעה מלווה בדיכאון או חרדות למניהן, הטיפול בהפרעת אישיות גבולית היא בד"כ ע" שיחות.

לד"ר הידש ולכול הגולשים לכול הגולשים שמתיעצים ויועצים,שמשתפים אותנו בחויות, רגשות מחשבות... שתהיה לכם שנה טובה, בריאה, רגועה ועם הרבה חברים טובים. ולך ד"ר הידש היקר, על יכולתך לבנות לנו "קירות מרפאים", שתזכה לשנה טובה, שנה של בריאות, סיפוק ויצירה. תודה לכולכם שאתם כאן... נינה

שנה טובה לכל משתתפי וקוראי הפורום. זו הזדמנות חוזרת להודות לכל המשתתפים הקבועים אשר תורמים מזמנם וניסיונם וסבלנותם לכולנו. המטרה העיקרית שלי בפורום היא לעודד את ההשתתפות הקוראים בתמיכה ובידע ובניסיון שלהם. האנשים הללו הם הלב של הפורום שלנו. תודה לכל התורמים, ותודה לכל "הותיקים" אשר ממשיכים לתרום ואלו שבאו להגיד שנה טובה. משהי אמרה לי שהיא מאחלת לכולם שיאמינו ויסמכו על עצמם ובעיקר ישמעו את הדברים הטובים שאחרים אומרים עליהם. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה. הידש

לד"ר גיורא שלום, תודה לך על העידוד. תודה לך על העבודה המסורה שאתה משקיע כאן בפורום. חג שמח ושנה טובה שתהא לך ולבני משפחתך. מיכל

בגלל דיכאון מז'ורי אני מקבל לוסטרל כבר 3 שנים. בחצי השנה האחרונה הועלה המינון ל-150 מ"ג. תקופה מסויימת הרגשתי טוב אבל בשבועות האחרונים יש לי התקפי חרדה כמעט בכל יום ואני מאד מאד סובל מהם. לוקח לפעמים קלונקס במינון של עד 0.5 ,אבל ברור שזה לא פתרון לתמיד. את הפסיכיאטר אראה רק בעוד 10 ימים ואני חושש מאד מהתקפי החרדה (חגים..) עד אז. בשיחה קודמת הוא אמר ש"אולי נחליף לציפראמיל או שנעלה את המינון של הלוסטרל ל-200 מ"ג". מה שמטריד אותי היא תקופת המעבר -אם יחליט לשנות את התרופה. (האם מורידים לוסטרל בהדרגה ואז מתחילים בהדרגה בציפראמיל? ואיך אמורה לעבור התקופה הזאת?) ומה לעשות בנתיים עם התקפי החרדה הנוראיים האלה? האם לא עדיף לנסות קודם להעלות את הלוסטרל למקסימום ? תודה ושנה טובה ובריאה לכולם.

לנור אכן שתי האפשרויות טובות ונכונות. 150 מג' לוסטרל הוא מינון טוב אבל בהחלט לא מקסימלי וגם מעבר לתרופה אחרת כמו ציפרלקס עשוי להיות טוב. אין לך מה לדאוג לגבי המעבר כיוון שמחליפים בתרופה שגם פועלת על הסרוטונין ולכן לא צפויים קשיים או הפרעות מיוחדות בזמן החלפה. בינתיים אפשר להעזר קלונקס וזה פתרון זמני טוב. אבל העיקר שתהיה שנה טובה. שנה טובה דר' גיורא הידש

שנה טובה לכל הגולשים בפורום!! שנה של בריאות ואהבה לכולם ועם כמה שפחות תרופות. מאחל לכולם, דור, משתתף ותיק בפורום.

שנה טובה גם לך דור.

שנה טובה דור ,אני שמח שאתה נמצא בפורום ועזרתך לי ולאנשים היא רבה,אני מאחל לך ולנו בריאות הנפש והגוף, המשך בסיוע ובעצות לאנשים בפורום שסבלם הנפשי קשה מנשוא.

מצטרפת לאיחולים שלך דור, ובאותה הזדמנות רציתי להגיד לך יישר כוח על העבודה הברוכה שלך אצלינו בפורום, על הידע הנרחב ומעורר ההתפעלות, ועל הסבלנות בה אתה עונה לכל השאלות של האנשים, יום יום שעה שעה. שנה טובה לכולנו ורק בריאות, תמי.

שנה טובה , גם לך דור, תודה על העצות רק טוב , מיטל

דור שתהיה לך שנה טובה, ותודה על המסירות וההשקעה שלך בפורום נינה

אני מצטרפת לאיחולים. הלוואי שהשנה תהיה שנת בריאות, אושר, שגשוג ואהבה.

שנה טובה גם לך. אוהבים אותך דור.

DEAR DOR, THANK YOU SO MUCH. YOU DON'T KNOW WHO I AM BUT YOU HELPED ME SO MANY TIMES. WISHING YOU ALL THE BEST!!!! KEEP UP THE GOOD WORK

שנה טובה דור! מעריכה את המסירות בה אתה משתתף בפורום ותורם לאנשים. מי יתן ותהייה לכולנו שנה טובה מקודמותיה, שנה של אושר, בריאות ואהבה. אני.

גם אני מצטרף לברכות, שתהיה לכולנו שנה טובה ושפויה.... מיכאל(מיקי)

שנה טובה לדור, לדר' הידש ולכולם

שלום, מצטרפת לברכות לשנה החדשה! ישר כוח מיכל

שלום. אני בן 30. אני נוטל ציפרלקס 10 מילגרם באופן קבוע עקב חרדה. אני אמור להתחיל טיפול ב-אומפרדקס(omepradex ) במסגרת טיפול אנטיביוטי משולב נגד חיידק הליקובקטר פילורי הגורם לכיב קיבה.באזהרות לתרופה זו כתוב שאסור ליטול אותה עם תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון פניטואין או דיאזפם(המשמש כנוגד חרדה). האם יש בעיה לקחת את הציפרלקס עם האומפרדקס, כיוון שגם ציפרלקס משמש כנוגד חרדה? תודה מראש, אשמח למענה

שלומי, קרוב לוודאי שאין בעיה הציפרלקס שייך למשפחת ה SSRI ולא למשפחה של הכדורים שכתבת , אבל ליתר בטחון צריך תשובה מוסמכת של רופא! חג שמח ושנה טובה.

אבל רק רופא יכול לטעמי לתת לכך תשובה מוסמכת

שנה טובה לכולם שנת אושר ושלווה רוחנית ונפשית ויציבות עם המון בריאות אריאל

מתוקה, שנה טובה גם לך ! זוכרת ויודעת שאני "בחוב" של אימייל אלייך... תקופה מטורפת עוברת עלי (לשם שינוי "טירוף" לא במובן הנפשי של המילה... :-) ואני לא מגיעה אל המחשב כדי לכתוב את האימיילים שאני רוצה ומתכוונת. מאחלת לך המון המון בריאות, נפשית וגופנית כאחד, שהחיים יחייכו אליך אפילו חצי ממה שמגיע לך - וזה כבר המון. את אדם מקסים ומיוחד ואני מקווה שהעולם יעניק לך בחזרה את כל הטוב שאת מכניסה לתוכו. שנה טובה לכולם שנהיה מאושרים ומחוייכים ואוהבים ככל שניתן. אבישג

גם לך שנה טובה.

שהשנה תהייה באמת שנה טובה. בלי מאניה ובלי דיפרסיה , אלה עם שמחה אמיתית. שדר הידש ימשיך לתמוך בכולנו כמו תמיד, באיכפתיות ומסירות לאין קץ. אוהבת אותכם אמא רחוקה

שנה טובה לכל קוראי הפורום ! שיהיו לנו ימים יפים יותר וטובים יותר... שלווה ונחת... רק טוב מיטל

שלום לך, לפני כשבוע, במסגרת היותי סטודנטית לע"ס, התחלתי לטפל בנערה בת 18 הסובלת מבעיות רבות. במהלך שנותיה עברה הנערה טיפולים פסיכולוגים שונים ורבים אולם, מתוך הממצאים שהגיעו לידי, אף מטפל לא חיפש קשר בין דברים שונים. כעט אני מחפשת... מדובר בנערה אשר מגיל 8 החלה לשוטט ברחובות ומגיל 12 היא פעילה מינית בצורה לא מבוקרת ואף יוזמת קיומן של אורגיות. בנוסף, בגיל שבועיים הוסר גידול ממוחה אשר, לדעתי, יתכן ופגע באיזור מסויים וגרם לחוסר עכבות. בנוסף, בגיל 16 הנערה עברה התקף אפילפסי ומאז עברה 2 נוספים. הנערה מגיעה ממשפחה עמידה ונראה כי הקשרים בה יחסית טובים. הנערה חכמה מאד, כל אבחון שעברה היה מעל הממוצע אולם, היא סובלת מבעיות קשב וריכוז אשר בעקבותן קיבלה במהלך חייה ריטלין. כיום אינה מטופלת בריטלין בשל האפילפסיה והטיפול בה. אני מחפשת האם קשר בין אפילפסיה לחוסר עכבות, קשר שעשוי להגיע מכיוון מבנה המוח. אשמח לדעת אם יש בידך מידע או קישור למידע שיכול לעזור לי תודה מראש נועה

האם הגידול היה באונה הפרונטלית?

אם זה מה שקרה ב 8 שנים האחרונות אני לא רוצה לתאר מה עשוי/עלול להיות ב 8 שנים הקרובות...

לגבי מיקום הגידול אין לי מידע. הנערה היתה בת שבועיים בזמן הניתוח וכן, לפי הממצאים שבידי, אף אחד לא נכנס לעומק השפעתו האפשרית של הניתוח כך שגם הנערה לא מודעת לאפשרויות השונות או לאופי הגידול. היא מודעת לכך שעברה ניתוח ולא יותר מכך... אני כרגע בתחילת דרכי ומחפשת קשר בין הדברים כך שכל מידע יעזור לי מאד בהזדמנות זו רציתי להגיד תודה על תשובתך ושתהיה שנה טובה ומתוקה נועה

שלום ד"ר. הייתי בטיפול פסיכולוגי 3 שנים וחצי עקב התדרדרות בתפקוד שכלל בין היתר מצבי חרדה, מצבים דיסוציאטיביים, אפטיות וכו'... הטיפול עשה לי טוב, הגעתי לתובנות יפות ששיפרו בגדול את איכות חיי אולם רוב הסימפטומים החרדתיים נשארו ו/או החליפו צורה. היתי אצל פסיכיאטר שטען שאם אחרי כל-כך הרבה זמן של טיפול דינמי אין הטבה בסימפטומים אזיי מדובר במצב ביולוגי שניתן לשנות אך ורק דרך תרופה- האם אתה מסכים ??? אני מוכרח לציין שנאלצתי לעזוב מקום עבודה בגלל הסימפטומים הללו וגם עכשיו קשה לי מאוד לתפקד כי זה פוגע ביכולות קוגנטיביות שונות כמו ריכוז, קשב, יכולת חשיבה, זכרון וכו'... הפסיכיאטר רשם לי סימבולתה-הוא טען שזו תרופה חדשה המשלבת גם פעילות על האנדרנלין וגם על הסרטונין אולם חושש להתחיל לקחת את התרופה בגלל תופעות הלוואי העשויות להתלוות עם לקיחתה. האם יכול להיות פגיעה בזקפה/אורגזמה או כל פגיעה אחרת בתפקוד המיני? האם יכולה להיות בעיה של השמנה ו/או הזעת יתר? בכלל, אשמח לשמוע על התרופה קצת יותר כי לפי מיטב ידיעתי היא לא כל-כך פופולארית כי לא שמעתי עלייה עד היום. מהי רמת יעילותה במצבים כפי שסיפרתי?

הרופא נתן לך די הרבה מידע, זו תרופה הכי חדישה בארץ ממשפחת הכדורים SNRI כלומר מעקבי ספיגה חוזרת בררנית של ניורואדלנין וסרוטונין. מידע נוסף אתה יכול למצוא באינדקסים של תרופות באינטרנט. בקשר לתופעות הלואי : לא חייב שיהיו לך בכלל תופעות לואי ,ויתכן והיו לך תופעות לואי בתחילת השימוש ואח"כ הם יעלמו .תמיד אתה יכול להפסיק את הכדור ולנסות אחר, התאמה של כדורים זה ענין אישי לאחד הכדור יכול לעזור ללא כל תופעות לוואי ולשני לא לעזור עם הרבה תופעות לואי ועוד אפשרויות ביניים שיש תופעות לואי מעטות אבל "שווה" לסבול אותם לעומת השיפור במצב הרוח. כך שכל מה שנותר לי לומר לך זה לנסות! אין דרך אחרת לדעת. אין לך ממה לחשוש הכדור לא ממכר ולא גורם לנזק לאברי הגוף. שתהיה שנה טובה ומוצלחת.

לגולן תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. השאלה תמיד היא האם תרופות עשויות לשפר את המצב? כפי שאתה כותב הסבל וההפסדים מהחרדות והדיכאון די רבים אצלך ולכן בהחלט כדאי לנסות את השפעת התרופות אשר עשויות לשפר את התפקוד וההצלחה שלך במה שאתה עושה. צריך לזכור שתופעות לוואי לא חייבות להיות אצלך, ישנם רבים שנוטלים את התרופות ללא כל תופעות לוואי, כמובן שישנם גם אחרים, ולכן צריך גם קצת מזל. בכל אופן הצימבלטה לא גורמת לנזק. כלומר כל תופעת לוואי נעלמת עם הפסקת הטפול. בהצלחה שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום,לקחתי אפקסור במשך 2 שנים שהופסק לציפרלקס 10 מ"ג 1 ליום.אני נוטל אותו למשך כבר 10 ימים ובנתיים מצבי הורע מעט. שאלתי - מתי מרגישים את ההשפעה של תרופה זו,למה היא מיועדת והאם המינון הוא נכון מבחינת הכפיתיות במחשבה. תודה וחג שמח.

לאלי הציפרלקס כמו האפקסור היא תרופה נוגדת דיכאון שיש לה השפעה גם כנוגדת חרדה. אחרי כשבועיים שלושה מתחילים להרגיש את ההשפעה החיובית למרות שהשפעה מלאה מגיעה אחרי כשלושה חודשים. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום,יש לי o.c.d. האם הציפרלקס בלבד יעיל לטיפול בבעיה זו. באיזה טווח של מינון הוא יכול לעזור? תודה וחג שמח לכולם.

שלום אולי לא הייתי ברורה מספיק קודם. בונסרין ולוריוון הולכים ביחד או לא? בונסרין עושה לי קצת סחרחורות וכאב ראש לפעמים ואני לא בטוחה שזה לא חרדה. אולי זה הכל ביחד איך אפשר לדעת? זה כאילו משהו פנימי שונה קצת מחרדה אולי. תודה מראש.

שלום, אין בעיה ליטול את שתי התרופות יחדיו למרות ששתיהן עלולות לגרום לעייפות ושינה מרובה. אבל אם אין את תופעת הלוואי הזו אז אין בעיה. שנה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר שלום מה יכולות להיות הסיבות לשינוי מצבי רוח ? וכיצד ניתן לטיפול ?

לדני השאלה כללית מדי כיוון שהסיבות הן רבות. באופן כללי הסיבות יכולות להיות חצוניות - כאשר קורים דברים טובים או רעים, או סיבות פנימיות-פסיכולוגיות. שנה טובה דר' גיורא הידש