פורום פסיכיאטריה

יש לי כל היום עצבנות שאני מרגיש במפתח הלב. ולפעמים גם דפיקות לב חזקות (אך לא מואצות... כלומר קצב נורמלי). זה גם מפריע לי להירדם. אני לוקח מובמיד 225 מ"ג ודפלפט 800 מ"ג כדי שייצב את השפעת המובמיד (שלא אכנס למניה או לעוררות יתר או משהו כזה...) אני לא יודע אם העצבנות שלי נובעת מחרדה או מהמובמיד. והפסיכיאטר יחזור רק עוד 10 ימים. מה לעשות? לעלות במובמיד? להוריד? לעלות דפלפט?

להוריד במינון של המובמיד ל-150 מ"ג ליום.

לרז לא כתבת כמה זמן אתה נוטל את התרופות, בכל אופן אם אתה נוטל את התרופות זמן ממושך אז כנראה שהתחושות אינן קשורות לתרופות אלא למצב הנפשי שהשתנה ולכן מומלץ להעזר באופן זמני בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון ולחכות. שנה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, באחת ההודעות ציינת שיש הבדל בין הכהות הרגשית של דיכאון ובין הכהות הרגשית של סכיזופרניה. האם אתה יכול להסביר למה התכוונת?

בדיכאון מדובר על מצב זמני והפיך. בסכיזופרניה מדובר על מצב כרוני ובלתי הפיך.

לנועה קשה להסביר למי שלא הרגיש או ראה זאת, אבל באופן כללי בדיכאון מדובר על ראיה פסימית של הדברים וחוסר תקווה וישנו רגש למרות שהוא לגבי שחור. לעומת זאת בסכיזופרניה מדובר יותר על ריקנות, חוסר של רגשות. שנה טובה דר' גיורא הידש

אמי מאושפזת מזה חודש בבי"ח, כאשר היא המצב של דיכאון פסיכוטי. (אחותי נפטרה לפני כחודשיים , ועברנו תק' לא קלה בבית..). אמי גם חולת לחץ דם גבוה. שאלתי היא: כרגע היא מטופלת בציפראלקס והלידול - קראתי במאמר מסוים כי זו תרופה ישנה - ובתי חולים ממשלתיים מעדיפים להתשמש בה מאשר באחרת. עד כמה גרוע תופעות הלוואי שלה? הבנתי שהיא יכולה לגרום לנזק במוח? האם כל החיים אמי תצטרך לקחת את התרופה הזו..? אשמח לתשובת המהירה רבקה

הלידול היא תרופה ישנה, אבל הנפוצה ביותר בעולם לטיפול בפסיכוזה, יש איתה נסיון רב וגילו עליה כבר את כל מה שאפשר לגלות. לתרופות מהדור החדש יש פחות תופעות לוואי תנועתיות אבל ייתכנו תופעות לוואי אחרות (עליה במשקל, עליה בשומנים בדם, עליה בסוכר בדם ועוד) ועדיין לא גילו עליהם הכל, כי הן חדשות. מבחינת סיכון ל-"טרדיב דיסקינזיה", ישנה עדיפות לתרופות החדשות (ריספרידל, זיפרקסה ועוד), כאשר השימוש בתרופה הוא ממושך. בכל אופן, דיכאון פסיכוטי זה לא סכיזופרניה ולכן אין סיבה לקחת הלידול "כל החיים" אלא לתקופה של מס' חודשים בלבד.

לרבקה הטיפול בדיכאון וגם בדיכאון פסיכוטי הוא בעיקר בנוגדי דיכאון, מקובל להוסיף גם נוגדי פסיכוזה כמו הלידול שהיא מהדור הישן כפי שדור כתב. אכן הטיפול בהלידול צפוי לזמן קצר ולכן לא יהיו תופעות לוואי מעבר למה שאתם רואים היום. כלומר אם כיום אין תופעות לוואי רבות (סביר גם שהמינון נמוך), אז סביר שלא יהיו תופעות נוספות בזמן הקצר. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני משתמש בתרופה הנ"ל. מאמש מרגיש לחץ בריאות, כאב ראש, כאב גרון וחולשה כללית= כנראה וירוס/ מחלה. האם נהוג להמשיך בשימוש בזמו מחלה /וירוס?

כן בטח, ממשיכים את התרופה שלך כל הזמן בלי קשר לאם פתאום יש לך איזה וירוס... אם תפסיק את התרופה שלך (במיוחד אפקסור) אז תרגיש סיפטומים של נסיגה, (הגוף רגיל לקבל את התרופה והוא לא מקבל) ואז תרגיש עוד יותר גרוע.

לדוד רפואה שלמה מהוירוס ומהאפקסור. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום, אני בן 20 בקירוב וכרגע רזה מאוד בלי שום כרס. הבעיה שלי היא שאני מפחד מאוד מלהשמין , אפילו טיפה, בעיקר מלגדל כרס. אני ממש ממש מפחד מלגדל כרס ולהיות לא מושך עקב כך. בגלל זה כל פעם שאני אוכל או סתם מרגיש את הבטן או מתחיל להיות מודאג מהמשקל אני מכווץ את שרירי הבטן ומכניס אותה פנימה - הבעיה שאני עושה את זה כל הזמן, ובלי להרגיש. לפעמים זה ברמות חזקות ורוב הזמן זה חלש אבל עיקבי, אני לא שולט על זה - וזה מפריע לי לנשום נורמלי, לצחוק ומכניס אותי למתח רב. פעם הייתי ממש ממש רזה ועדיין פחדתי להשמין למרות שכולם אמרו לי שאני עוד רגע נעלם (אף פעם לא הייתי אנורקס ...). שאלתי היא האם הבעיה הזאת מוכרת? ויש לה שם? והכי חשוב מה עושים להפסיק אותה? תודה מראש

יתכן ומדובר בהפרעת גוף דיסמורפית body dysmorphic disorder או BDDבקיצור. מצרף כתבה תראה אם זה מדבר אליך. http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/013008.html

שלום, אין ספק שאין מדובר ב"בעיות בבטן", אלא בתפיסה לא נכונה של מבנה הגוף וההרגשה עם הגוף שלך. גם באנורקסיה יש את ההפרעה הזו וגם bdd וגם בהפרעות אחרות. כך שכדאי להגיע לפסיכיאטר לבדיקה ואבחון. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני לוקח אפקסור XR 37.5 שלושה וחצי שבועות.. בכמה שעות הראשונות של הבוקר אני מרגיש דפיקות לב חזקות וקצת יותר מהירות. זה מזכיר לי את ההרגשה כמו שאני שותה יותר מידי מים לאורך יותר מידי זמן ואז כנראה שרמות הנתרן שלי נמוכות מידי כי כשאני אוכל משהו מאוד מלוח זה די מהר עובר..... מה שמזכיר לי גם שלפני האפקסור הייתי שותה המון, הולך עם בקבוק מים לכל מקום וכל הזמן רק שותה.. ועכשיו הצורך הזה שלי ירד פי כמה... יכול להיות שבאמת הדפיקות לב האלה קשורות לרמות נתרן נמוכות בדם? מה עושים בנידון? אוכלים דברים עם יותר מלח וזהו? או שזה אומר שהאפקסור לא טוב בשבילי? מעבר לזה הדיכאון והריכוז מאוד השתפר...

לעידן דפיקות לב עלולות להיות מחרדה אבל גם מסיבות של אפקסור. האפקסור עלול לעלות את לחץ הדם וגם להוריד את הנתרן. אבל אז הדברים הם לא מיד אחרי הנטילה אלא במשך כל היום. כדאי לבדוק את לחץ הדם וגם אלקטרוליטים בדם, בדיקה הבודקת גם את רמת הנתרן. שנה טובה דר' גיורא הידש

האם יש מחלה כזו "הרס כפייתי"?וממה היא נובעת?

לרועי אין מחלה כזו אבל בהחלט ישנה תופעה כזו כאשר אדם בגלל סיבות פסיכולוגיות אינו מאושר בהצלחתו ויש לו נטיה להרוס את מה שהוא עושה. או במיוחד מערכות יחסים. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני מטופלת כבר כמספר חודשים באסיוול (חצי כדור ליום. חצי של 5 מ"ג) למצבי לחץ וחרדה, מה ההבדל בין אסיוול לסרקוסט ששמעתי שגם הוא נגד חרדה. מה טווח ההשפעה של שניהם ומה משפיע יותר מהר. האם סרקוסט הוא יותר טיפולי ולא רק להרגעה זמנית וחולפת כי הבנתי שהוא עבור בעיות של SSRI (שגם אשמח לשמוע מה זה בדיוק).האם ההשפעה של שניהם שונה. תודה שירה

אסיוול הוא כדור הרגעה, נוגד מתח וחרדה, משפיע מייד, בעל פוטנציאל ממכר. בבעיות חרדה קלות לעיתים ההשפעה המרגיעה של אסיוול מספיקה ואין צורך בתרופה נוספת. התרופה ניתנת גם ע"י רופאי משפחה במגוון מצבים. סרוקסט הוא כדור נוגד דיכאון וחרדה, משפיע רק אחרי חודש בנטילה קבועה, יש לקחת אותו כל יום לתקופה של שנה לפחות, לא ממכר אבל יכול לגרום לפגיעה בתפקוד המיני ולעליה במשקל. הסרוקסט ניתן בד"כ רק אחרי בדיקה פסיכיאטרית, כאשר בבדיקה מוצאים הפרעה מסוג דיכאון, או הפרעת חרדה, או הפרעה כפייתית.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, האם אתה, בתור פסיכיאטר, הרושם תרופות המטפלות בנפש, מאמין שהגוף והנפש הם אותו הדבר? הוכח שחומרים כימיים משפיעים על הנפש, והוכח שגם טיפול פסיכולוגי משנה את איזון החומרים בגוף. כשהגוף מת- הנפש מתה איתו. וכשהנפש חולה (כשהאדם סובל מדיכאון חמור)- הגוף חולה גם כן.

שירלי היקרה שאלת חשובה את שואלת. שאלה שאין בה רק התייחסות לרפואה, אלא נגיעה בפילוסופיה וברוחניות. כי באמת- מהו גוף, מהי נפש, מה גופני ומה "רק נפשי"? יש הבדל בין מה שאני מכנים "מחלות נפש" למחלות גופניות "רגילות"? ואם הזכרת את המוות- הגוף מת, הנפש מתה, מה נשאר אז מאיתנו? (כאן הרוחניות תדבר על "נשמה" אבל איני יודעת מהי אמונתך ומה השקפתך בעניין). אני חושבת שאחת הסטיגמות הקשות שקשורות למחלות כמו דיכאון, סכיזופרניה, חרדה- זה שמייחסים אותן לנפש ופחות מדי מבינים את הבסיס הגופני הקשור אליהן. בגלל זה אנשים נרתעים כל כך לקחת תרופות פסיכיאטריות. הרבה יותר נרתעים מלקחת כל תרופה אחרת- ללחץ דם, לאיזון בלוטת התריס, לאסטמה- למרות שידוע שגם מחלות "פיזיות" אלה מושפעות מהמצב הנפשי של החולה. האם קיימת מחלה פיזית שהיא "רק פיזית"? והאם קיימת מחלה נפשית שהיא "רק נפשית"??? אני יודעים עד כמה הגוף והנפש כרוכים זה בזה ומשפיעים זה על זה במעגל בו לא ברור מיהי הביצה ומיהי התרנגולת. ידוע שפסיכותרפיה בלבד יוצרת שינוי כימי במוח, ללא תרופות... ידוע גם שתרופות משפיעות על המצב המנטלי- נפשי של האדם. אם כן, מדובר על יחידה אחת, בלתי ניתנת להפרדה. האם מישהו יודע איפה הנפש? איך היא נראית? מהי בכלל? זו שאלה פילוסופית שהרבה כתבו עליה והרבה תיאוריות פסיכולוגיות מדברות על הנפש האנושית. אבל האם היא קיימת באופן פיזי, או שהיא יותר מושג פסיכולוגי? הרבה שאלות ומעט תשובות. והעיקר- שנהיה בריאים. שנה טובה, תמי.

שלום אני לוקחת בונסרין מיום חמישי לפי דברי הפסיכיאטר חצי כדור ובהמשך לעלות במינון. לא הרגשתי טוב ביום הראשון הייתי עייפה מאוד ואפילו ישנתי בצהריים והרגשתי מאין מצב אפטי. הפסיכיאטר אמר לי לרדת לרבע כדור ולהיות איתו בקשר עוד כמה ימים. כך אני עושה למרות שעדיין בערב אחרי לקיחת רבע הכדור שעה אחרי אני מתה לישון העיניים נעצמות לי. עד מתי זה יכול להמשך כך? האם הוא יחליף לי את הכדור? אני גם לוקחת במידת הצורך לוריוון כשאני מרגישה התקף חרדה. האם הוא משתלב עם בונסרין? הוא גם רשם לי טרזנסל במקום הלוריוון אני לא לוקחת אותו עדיין כי אני מחכה שתפוג השפעת הלוואי של הבונסרין. וכך אני אדע איזה תופעה ממה. האם זה נכון? תודה מראש

בונסרין היא תרופה נוגדת דיכאון מהדור הישן. בדומה לנוגדי דיכאון אחרים, לוקח עד 4 שבועות להשפעה מלאה של התרופה. מינון טיפולי 30-60 מ"ג ליום בלילה לפני השינה. לא מומלץ לקחת בנזודיאזפינים יחד עם בונסרין, כי זה מגביר את האפקט הסדטיבי של התרופה. התרופה מיועדת לחולים בדיכאון. יש מחקרים שתומכים במתן התרופה גם במצבים של התמכרות לאלכוהול, אקטיזיה כתוצאה משימוש באנטי-פסיכוטיים, או הפחתת תופעות לוואי מיניות אצל נשים שלוקחות SSRI.

תודה לדור, אכן אם נוטלים לוריוון או טרנקסל יחד עם הבונסרין לא תדעי בוודאות את הסיבה לעייפות. כדאי לחכות עוד כמה ימים עם הבונסרין ולקוות שהתופעה של העייפות תחלוף, אחר כך אפשר להעלות במינון. אם העייפות לא תחלוף כדאי לשקול את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

אם אני לוקח תרופה נוגדת דיכאון (מובמיד) שנותנת לי אנרגיות ועוררות, לקיחת מובמיד עלולה להפריעה להשפעתה ולנטרל אותה (לדכא אותי)?? האם בכללי דפלפט יכולה לגרום לדיכאון? שאלה נוספת שמעניינת אותי על מייצבי מצב רוח, האם הם יכולים להרגיע ולהיות אנטי חרדתיים? - כי לפי מה שקראתי עליהם הם מייצבים עליות וירידות בחומרים שבתאים שבמוח

אין לה השפעה נוגדת חרדה ואיננה גורמת לדיכאון. השפעתה- מייצבת מצבי רוח קיצוניים אצל חולים במניה דפרסיה.

לרז השילוב של נוגד דיכאון ודפלפט הוא מאוד מקובל וההשפעה של נוגד הדיכאון מתחזקת עם מייצב מצב הרוח. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת בסרוקסט כל יום כדור במשך 5 חודשים עקב דיכאון ומשבר. הכדור עזר לי מאוד לאחר 5 חודשים התחלתי בגמילה מהכדור ועברתי לחצי כדור כל יום לתקופה של חודשיים. לאחר תקופה זאת הפסקתי לקחת את הכדור ובמשך שבוע ימים אני סובלת מכאבי ראש סחרחורות וכאבים בכל הגוף. בתחילה חשבתי שזה וירוס בשילוב הגמילה אבל עכשיו נראה לי שזה תופעות גמילה. שאלתי כמה זמן זה אמור להימשך והאם יש משהו לשיפור המצב? נאמר חוץ מכדורים נגד כאב ראש של'קחתי בימים האחרונים ועושה המון אמבטיות חמות ומסאגים. האם הפסקתי מוקדם מדי או שאני בסדר וצריכה להיות חזקה עד שהגוף יתנקה? האם יש משהו טבעי שיכול לעזור לי . אני ישנה המון ונותנת מנוחה לגוף אבל הסחרחורות הורגות אותי. תודה על עזרתך .

שלום לך, אני עצמי בתקופת גמילה. מציפרקלס. אצלי זה התבטא בסחרחורות נוראיות, בחילות, התקפי בכי וכו'. רק אחרי שבועיים אני יכולה להגיד שאני "אחרי זה". שווה לחכות ולהמתין- זה פשוט עובר מעצמו. למרות הקושי (ואני יודעת עד כמה זה קשה). התייחסתי אל זה כאל גמילה מסמים. והנחתי לעצמי לעבור את זה בלי הלחצים מהסביבה.... בהצלחה ושנה טובה

להדס וקצפת אכן אפשר לחכות אבל אפשר לחזור קצת למינון הקודם שבו היה טוב, כלומר להוסיף רבע כדור ואז התופעות יעלמו ואחר כך עם הזמן להפסיק את הטיפול. בסך הכל אין מה למהר. להדס- האם סיימת את הטיפול בתאום עם הרופא המטפל? חמישה חודשים עלול להיות קצת מוקדם מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

האים יש רופא פסיכיאטר שמטפל גם בבעית מיניות - חוסר זיקפה? אם כן מישהו יודע לתת לי שם של רופא כזה דחוף

יש מס' פסיכיאטרים שעוסקים בנושא כמו פרופ' צבי זמישלני או ד"ר צחי בן ציון. אפשר לפנות לפורום מקצועי בנושא ולברר שם: http://sexual-health.org.il/forum.asp?page=message_table&category_id=34 בהצלחה

האים הרופאים מאזור הצפון או חיפה?

חבל שלא ציינת זאת בהתחלה. ישנה בחיפה מרפאה סקסולוגית ברחוב הנביאים 18 (מגדלי ארמון) שמשותפת לרמב"ם וקופ"ח כללית.

אני נוטלת כדורי סרוקסט במינון של 20mg . מזה כחמש שנים. שאלותי: 1. השמנה - מאז שהתחלתי להשתמש בכדורים השמנתי והעלתי במשקלי כעשרים וחמישה ק"ג. האם חומר מסויים הנמצא בכדורים משמין? או חומר מסויים הנמצא בכדורים גורם לי לזלול ולהשמין. היות ובאלמנט הזלילה אני יכולה לשלוט, חשוב לי לדעת לבודד את מרכיב ההשפעה. 2. לאחרונה אני חשה - כתוצאה מסיבות אובייקטיביות וסוביקטיביות שה"ספים" שלי קצרים, הדבר גורם לי לבכי, התעצבנות על פכים קטנים ובאופן עצמאי החלטתי להעלות את המינון ל- 40mg. מזה 4 ימים שאני נוטלת 40mg. אני חשה עייפות מרובה ותחושת טישטוש ובלבול. אודה לך על התייחסותך . אשמח גם לדעת אם ישנם כדורים אחרים הניתנים לטיפול בדיכאון אשר בעטיו אני נוטלת את הכדורים הנ"ל. בברכת שנה טובה ומועדים לשמחה

לאלמונית כמובן שצריך לבדוק את נחיצות הנטילה כעבור חמש שנים, יתכן שיש לך צורך להמשיך וליטול כי את אומרת שהמצב הנפשי כעת יורד מעט. הסרוקסט גורם גם לעליה בתיאבון וגם להאטה במטבוליזם ולכן העליה במשקל. נראה שקשה יותר לרדת במשקל עם הסרוקסט אבל חשוב להקפיד על דיאטה ופעילות גופנית. אני אישית איני מאמין בעליה במינון, לדעתי עליה במינון גורמת ליותר תופעפות לוואי ואין יותר השפעה חיובית, אבל ישנם רופאים החושבים ונוהגים אחרת, כלומר מעלים את המינון. ישנן תרופות מאותה המשפחה אשר יש להן את ההשפעה החיובית של נוגדי דיכאון עם פחות השפעה על המשקל. כך שאצלך הייתי שוקל עם הרופא המטפל את החלפת הסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, האם יש סיכון בנטילת סרוקסט במקביל לנטילת ריטלין?

לעודד תיאורטית יש סיכון כי שתי התרופות עלולות לגרום לפעילות יתר. יחד עם זאת אין עבודות שבדקו את השילוב הזה. רופאים רבים מניסיונם משלבים בין שתי התרופות ולא ידוע לי שבאמת נגרמה בעיה עקב כך. לצערי הדברים עדיין לא נבדקו מספיק ולכן המחשבה היא שאסור. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, אני בן 21, ולוקח סרוקסט 8 חודשים. אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק, אבל באיזשהו שלב איבדתי כמעט לגמרי את החשק המיני. ידוע לי על לי שקיים קשר אך רק כתופעת לוואי שאמורה לחלוף זמן קצר לאחר תחילת השימוש. האם יכול להיות שההשפעה היא לכל אורך תקופת השימוש?

לעודד המידע שקיבלת כנראה אינו מדוייק. ההפרעה קיימת מתחילת הנטילה, לעתים יש הקלה והחשק המיני עולה. פעמים רבות התופעה קיימת במשך כל הנטילה. הנחמה העיקרית היא שלא נגרם שום נזק וכך שעם סיום הטיפול הכל יחזור לקדמותו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, האם חובת פסיכיאטר לשלוח מטופל הסובל מדיכאון קשה לבדיקות הורמונליות? (חשד לתת תריסיות או בעיה הורמונלית אחרת) אם תשובתך שלילית, ואין זו חובתו של הפסיכיאטר לשלוח כל מטופל מדוכא לבדיקה הורמונלית, האם זה אומר שהמטופל אמור לנחש לבד שיכולה להיות סיבה נוספת למצבו הנפשי הקשה? שנה טובה.

שלום, אין זו חובה של הפסיכיאטר אבל הדברים אינם כה פשוטים. הפסיכיאטר הוא רופא ולכן הוא מתחייס ובודק גם את הצד הגופני וגם את הצד הנפשי. במידה והוא רואה סמנים לתת פעילות של בלוטת התריס הוא ישלח לרופא המשפחה או לבדיקות הורמונליות לפי המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שתי שאלות ואודה על תשובותיכם: 1. למי שזקוק לכדור לצורך הרגעה מיידית כמה פעמים בשבוע, ואפילו פעם ביום, מה עדיף: קלונקס או ווליום? למרות ששניהם ממשפחת הבנזו' הרי בוודאי יש ביניהם הבדלים לטוב ולרע. על שניהם כתוב כמעט אותו דבר באתר של גהה. מנסיונכם, בכל זאת, מה ההבדלים ביניהם? 2. למי שזקוק לליווי של בנזו' כנגד תופעות הלוואי של נוגדי חרדה ודיכאון ממשפ' ה SSRI, שוב מה עדיף, קלונקס או ווליום, ולמה? בתודה מראש זאב

קלונקס נחשבת לתרופה הרבה יותר חזקה מווליום. היא חזקה ממנו פי 20 בדיוק. אבל היא נספגת בגוף יותר לאט. בשילוב עם SSRI מעדיפים קלונקס כי הוא מגביר את ההשפעה של נוגדי דיכאון וחרדה. לקלונקס יש גם השפעה מייצבת מצבי רוח אצל סובלים מהפרעה ביפולרית, לעומת ווליום שההשפעה שלו היא רק מרגיעה ומרפה שרירים והוא איננו משפיע על מצב הרוח. ווליום יותר מרדים מקלונקס או מכדורי הרגעה אחרים.

לזאב דבריו של דור נכונים אבל כל אחד מגיב אחרת לתרופות דומות והדימיון בין שתי התרופות רב מההבדלים. כך שאם תרופה אחת לא משפיעה עליך לטובה אפשר ליטול את השניה. שבת שלום דר' גיורא הידש

1. מה הסיכון של נטילת התרופה יחד עם קומדין . באתר INFOMED רשום : סיכון מוגבר לדימומים. האם ה cipralex שנלקח יחד עם קומדין מעלה את ערכו של ה inr ? אם הוא אכן משנה אז ניתן לשלוט על זה ע"י הפחתת מינון הקומדין . 2. מה משמעות ההערה בעלון של התרופה לגבי מחשבות אובדניות

1. אם יש לך ספק כלשהו הכי טוב לפנות לרופא - הוא אחראי על הטיפול שהואנותן לך. בנוסף, כדאילפנות למרכז מידע תרופתי כיוון שאינטראקציות בין תרופות זה בעיסוק שלהם 2. ההערה היא כללית בכל התרופות שכן יש אחוז קטנטן של אנשים שנטילת התרופה גורמת למחשבות אובניות, ויותר גרוע מכך - לאימפולסיביות וביצוע המחשבות. למרות שזה אחוז מינורי, הסיכון הוא לחיים ולא לאיזו תופעת לוואי חולפת לכן ההערה קיימת. אם יש מחשבות כאלו לפנות לרופא ללא דיחוי. זה חשוב ביותר. בכל התרופות אנטי דיכאוניות, הם קודם מטפלות באובדן האנרגיה - וזה יכול להיות מסוכן אצל אנשים עם מחשבות אובדניות מלכתחילה. הבעיה כמובן, שהכדור מטפל קודם באובדן הכח ואח"כ רק בדיכאון כך שלאנשים שקודם לא הייתה האנרגיה לבצע את המחשבות, מגיעים למב שיש להם אנרגיה יחד עם המחשבות - והסיכון להתאבדות גדל. לכן חשוב, בייחוד בתחילת הטיפול, להיות במעקב ולהיות בקשר עם הרופא אם מרגישית שיש שינוי לרעה.

שלום, הציפרלקס פועלת קצת כמו אספירין ולכן היא עלולה להאט את מנגנון קרישת הדם. אני חושב שהיא פועלת במנגנון השונה מקומדין לכן היא לא תשפיע על ה PT ופעולת הקומדין. בכל אופן את מינון הקומדין קובעים לפי הבדיקות בדם. הייתי מתייעץ עם המטולוג לגבי השילוב של שתי התרופות. בכל מקרה קובעים את הכרח בנטילת תרופה לפי המצב כאשר שוקלים את הסיכונים והיתרונות מהתרופה. לכן למרות שיש סיכון בכך לעתים מחליטים כן לתת טיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום. אני בחורה צעירה. הרופא נתן לי כדורי זיפרקסה בעקבות שהתלוננתי שנדמה לי שהשכנים מדברים עליי. הבעיה היא שלכדורים האלה יש תופעות לוואי כמו בחילות וכאבי ראש. הרגשה כללית-פיזית לא טובה. האם מישהו מכיר את התופעות האלה? מה עושים במקרה כזה? אני מרגישה שאני צריכה להילחם בשתי חזיתות - נפשי ופיזי. לא ידעתי שלכדורים האלה יהיו תופעות לוואי. האם התופעות שכיחות אצל מטופלים? האם מישהו יודע? האם כדאי לשקול לא לקחת את הכדורים למרות שיהיה לי קשה מאוד - אמא שלי לא מתפשרת.

לליאת יתכן מאוד שאת זקוקה לטיפול. תנסי ליטול את הזיפרקסה בערב ואז אולי לא תסבלי מתופעות הלוואי. אם תופעות הלוואי נמשכות גם אחרי כחודש כדאי לשקול עם הרופא את החלפת התרופה או הורדה במינון. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לכולם! רציתי לשאול את דר' הידש ואת כל מי שיש לו ניסיון עם גמילה מבנזודיאזפינים אחרי שימוש לטווח ארוך (יותר משנה): איזה תרופות שאינן מקבוצת הבנזודיאזפינים יכולות לעזור להקל סימפטומים של גמילה (הדרגתית) מבנזודיאזפינים (קסנקס במקרה שלי) ????? בבקשה התייחסו ל: 1. SSRI האם יכול להזיק או להועיל לגמילה? אם כן, איזה מהם יועיל ואיך ישפיע ציפראלקס? 2. תרופות נגד נדודי שינה? למשל: האם כדאי לנסות נוקטורנו? 3. נוגדי פירכוסים? למשל: טגרטול? דפלפט? 4. חוסמי-ביתא? למשל: דארלין? נורמיטן? 5. תרופות להורדת לחץ דם? 6. נוגדי דיכאון שאינם SSRI ? 7. תרופות אחרות? קשה מאוד למצוא מידע בנושא ואשמח לקבל כל מידע נוסף. תודה מראש.

רצוי לא להוסיף שום תרופה בזמן הגמילה. אבל הנה התשובות לשאלות: 1. עלול להפריע. 2. עלול להפריע. 3. יכול לעזור, למשל - טגרטול, טופמקס, נוירונטין, ועוד. 4+5. יכול לעזור בחלק מהמקרים. 6. כן, נוגדי דיכאון טריציקלים במינון נמוך (אלטרול, ג'ילקס) או טרזודיל. 7. כן, נוגדי פסיכוזה טיפיים במינון נמוך (לרגקטיל, איטומין) או סרוקוול.

לאייל לא רצוי לעבור לתרופה מקבוצה שונה, העזרה של התרופה לא שווה את תופעות הלוואי. ישנם שני עקרונות. ראשית - לאט לאט, אין מה למהר. והדבר השני לנסות ולעבור לבנזודיאזפין עם משך פעולה ארוך, באופן כללי קל יותר להגמל מתרופה עם משך חיים ארוך מאשר מתרופה עם משך חיים קצר. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב אני לוקח סימבאלטה במשך שבועיים 30 מ"ג וחש הטבה בדיכאון , אך הכדור גורם לי לעייפות גדולה מאוד , האם כדאי לשתות את התרופה בלילה לפני השינה ? יש קשר ? תודה רבה

לאילן בהחלט כדאי ואפשר ליטול את התרופה בלילה ואז לישון טוב וביום להיות עירני. שבת שלום דר' גיורא הידש

היי, איך ניתן להתמודד עם הורים בעלי בעיות נפשיות ובעיקר אם עם הפרעות מצבי רוח? שמאם פיתאום הופכת לעצבנית צווחנית כעוסה וכפיתית.איך אפשר להתעלם? כבר יש לי חלומות על כך בלילה.. האם זה תורשתי ויכול להיות שגם אני סובלת קצת ממצבי רוח עקב כך שהיא כזו? ושאלה אחרונה יכול להיות שהמצב מחמיר עם הגיל, נסיבות חיים, ובגרות של ילדים? זה הכל לבינתיים, אודה לך על תשובתך וחג שמח

לאורנה חסרים פרטים רבים בשאלתך כדי שאוכל לענות באופן ספציפי. באופן כללי הקשיים הרגשיים של ההורים בהחלט משפיעים על הילדים, לעתים הילדים נפגעים מכך ולעתים הם יוצאים דווקא מחוזקים, אבל אם את מתחילה עם חלומות או סיוטים על כך בלילה זה סימן לא כל כך טוב. איני יודע מה אפשר לעשות עם ההורים, אבל הדבר החשוב הוא לשמור על הילדים ואם יש צורך אז כדאי גם לפנות לשיחות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום. יש לי בעיה מזה כמה שנים. נורא קשה לי להטיל את מימי במקומות ציבוריים ולפעמים זה אפילו בלתי אפשרי למרות שהשלפוחית מלאה. אני מבין שזה משהו נפשי. בעיה זו מציקה לי מאוד. ניתן לאבחן ממה זה נובע וכיצד לטפל? אשמח לקבל עזרה.

לדני בעיה כזו אינה נדירה ואינך לבד. כנראה מדובר בתופעה פסיכולוגית ומומלץ טיפול התנהגותי קוגניטיבי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך דר הירש, תודה על תגובתך הקודמת,כל הנאמר בה חשוב נורא. ביררנו בעזרת נשים,ירושלים,והמחלקה לדיכאון עמיד נסגרה. נודה לך באים תוכל לסייע במידע נוסף לדברים החשובים שכתבת לנו ב-25/9 16:45 לא חשוב באיזה מקום בארץ הטיפול.במקרים כמו של אשתי כל פיסת מידע חשוב. האם אתה מטפל בתחום? מאחלים לך שנה טובה ומתוקה וחג שמח.

להודי תודה על העידכון לגבי עזרת נשים, חבל שהמחלקה נסגרה. אבל לכל פסיכיאטר יש ניסיון לטיפול בדיכאון עמיד. כדאי לפנות למרפאה פסיכיאטרית של בית חולים כללי הקרוב לאזור המגורים שלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

א- תודה על ההתענינות ב- לגבי תרופות אז גם הפסיכולוגית לא ממליצה ג- עברו 11 חודש מאז הפיגוע וכמה חודשים מהגירושין ד- לגבי הליכה לפסיכאיטר טוב הרי בשביל זה שלחתי לכאן באנונימיות אני די נירתע מהסתיגמה וכו' ( אני לא רוצה להרגיש שאני נכשל בהתמודדות -זה מעין הודאה בכישלון) יום טוב ד

לדן אכן חשוב איזו שאלה אתה שואל. אם השאלה היא : האם אני חייב לקבל תרופות, כנראה שהתשובה תהיה שאינך חייב. אם השאלה היא: האם תרופות עשויות להקל עלי, התשובה עשויה להיות כן. "במקרים פשוטים" כפי שהדברים נשמעים אצלך גם רופא המשפחה עשוי לטפל עם התרופות הנכונות, כך שאולי תוכל "לחסוך" את הפניה לפסיכיאטר. בנוסף, מה לגבי שיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום דר' גיורא הידש

לדן מבינה את הדילמה שבך , גם אני לפני שהתחלתי את הטיפול התרופתי , נחבטתי בעניין האם אני בעצם חלשה ? האם אני לא יכולה לעשות זאת לבד? האם בעצם נכשלתי? אז קודם כל גם אם אתה נוטל תרופה ,רוב העניין זה העשייה שלך בינך לבין עצמך , התרופות , לדעתי , הן כלי להתמודד עם הדברים , זוהי לא תרופת פלא . ואם הזמן אנחנו לומדים לקבל את עצמנו כפי שאנחנו , זקוקים לעיתים לעזרה כי קשה לבד , ולא זה לא נורא וזה לא כישלון. זוהי דרך התמודדות שלך. וזה בסדר. אנחנו בני אדם. אפשר לקבל כדורים גם דרך רופא משפחה, ההמלצה שלי פסכיאטר. רק טוב , וברכת שנה מבורכת לך ולבנך , מיטל

לדן אכן חשוב איזו שאלה אתה שואל. אם השאלה היא : האם אני חייב לקבל תרופות, כנראה שהתשובה תהיה שאינך חייב. אם השאלה היא: האם תרופות עשויות להקל עלי, התשובה עשויה להיות כן. "במקרים פשוטים" כפי שהדברים נשמעים אצלך גם רופא המשפחה עשוי לטפל עם התרופות הנכונות, כך שאולי תוכל "לחסוך" את הפניה לפסיכיאטר. בנוסף, מה לגבי שיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום דר' גיורא הידש

כשאנחנו סובלים מדיכאון, חרדה, מאניה פסיכוזה ושאר מריעין בישין, אנחנו מפעילים המון המון אנרגיה. בדרך כלל האנרגיה הזאת גורמת לנו ולסביבתינו המון המון סבל. אבל בטוח שגם כשאנחנו בשיא הדיכאון שלנו, רוצים להעלם ולא להרגיש, המון אנרגיה נפשית מושקעת בשינאה העצמית הזאת, בניתוק שלנו מעצמינו ומהחיות שלנו. הייתי רוצה לאחל לכולנו שנצליח לשנות את האנרגיה הזאת לכיוונים של צמיחה ויצירה- במקום דיכאון- חיות, במקום חרדה- אומץ, במקום פסיכוזה- יצירתיות, במקום מאניה-יציבות ושלווה. זה אפשרי. אני חושבת שאנשים כאן בפורום הם אנשים עם המון המון עוצמה. צריך להיות עם המון עוצמה כדי לשאת מחלות נפש ולהישאר בעולם הזה. זה סבל מאד גדול. אבל זה לא מספיק להישאר ולשרוד. אנחנו כאן כדי להחלים ולצאת עם הבריאות הזאת לעולם, בראש מורם. אתם באים לצעדה של פגועי הנפש ב8.11? שנרגיש טוב ושתהיה לכולנו שנה ממש ממש טובה, תמי.

הי תמי, רק כנראה שבמצעד הזה לא ידקרו אף אחד...טוב, נראה לי שמצעד אחד כבר מספיק לי, אז כנראה שבזה אני לא אשתתף. כמו שאת בטח מודעת נורא קשה לשנות את הוקטור של האנרגיה. בטח ובטח ממאניה ליציבות ושלווה. (טוב, אבל אני סכיזופרני, אז זה משנה גם אתה ההגדרה של הפסיכוזה שלי ממאניה לפסיכוזה סכיזופרנית...[אני סתם מתלוצץ]). כנראה שבשאר המשוואות זה גם קשה. החיים, כמה שאני לא סובל אותם, כנראה חזקים מהכל, חזקים מסבל שגורם הטירוף. ויש גם אנשים שסובלים מרעב ומחלות פיזיות וגם הם שורדים. אולי במחשבה שנייה אני אבוא לצעדה הזו....שיהיה... תודה על התמיכה מיכאל(מיקי)

-רגעים קטנים של אושר- אם כבר מדברים על אנרגיות , אז אני בדרך כלל אני לא מאמין בהילרים ולא בטיפול באנרגיה , לפני כשנה חבר לקח אותי למטפל באנרגיה , הבן אדם העביר עלי משולש חלול ממכת וכשהמשולש הגיע אל אזור הלב , קצה המשולש זז שמאלה , ואז המטפל פסק במהירות " אתה הולך לחלות במחלה קשה תוך שנתיים ולמות " , ואז אמרתי לעצמי "מישהו יעשה את העבודה במקומי" הגאולה כנראה עוד תבוא. אוסי

לאוסי איזה חוסר אחריות מצד ההילר הזה להנחית עליך כזאת בשורה, לטוב ולרע. זה הבעיה בתחום הזה של ה"הילרים", הוא כל כך פרוץ, ואיך אדם מן היישוב אמור להבחין בין שרלטן לאדם אחראי שבאמת יכול לטפל באנשים? לדעתי אמירה כזאת היא חסרת אחריות ומטפל אחראי לא היה אומר אותה בכזה ביטחון ובכזה חוסר רגישות. מה, הוא מכיר אותך? הוא יודע מה המצב הנפשי שלך ומה אמירה כזאת יכולה לעשות לחייך? מה זה בדיוק אמור לתרום לך כזאת אמירה? אנחנו לא יודעים מתי נמות וזו אולי הידיעה הכי בטוחה בחיים שלנו. ובין הלידה למוות יש לנו כל כך הרבה מה לעשות. שנרגיש טוב, ושתהיה לנו שנה טובה, תמי.

שלום אני לוקח 90 מ"ג סימבאלתה. האם כדאי לקחת 60 בבוקר ו-30 בצוהריים, או לקחת הכל בבוקר? כשאני לוקח בבוקר אני מרגיש לכמה שעות טוב, ומהצוהריים והלאה לא טוב. אז חשבתי לחלק את לקיחת התרופה למשך היום תודה רבה

לרועי אין בעיה לחלק את הצימבלטה לשתי פעמים ביום. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני לוקחת כשנה 1 כדור לוסטרל 50 מ"ג ביום. בת 35, רוצה להיכנס להריון. האם מותר להמשיך לקחת את הכדור בזמן ההריון? אם לא, מה כן מותר?? כמה זמן לפני הכניסה להריון, צריך להפסיק לקחת את הכדור?

לנוגה לוסטרל מותר בהריון אבל תמיד ישנם דברים חדשים ולכן אני ממליץ לבדוק במכון הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני לוקחת פלוטין 20 מ"ג לטיפול ב ocd ודיכאון, ורציתי לשאול מתי מקובל לעלות במינון? האם הפלוטין מטפלת גם בחרדות? תודה, מלי

שלום, הפרעת OCD היא עקשנית ולכן מקובל לעלות במינון. בדרך כלל אחרי חודשיים שלושה. הפלוטין עשוי להועיל לחרדות למרות שאינה תרופת הבחירה לכך. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר, האם תוכל לעזור לי לעשות סדר: לפי מה שהבנתי יש בגוף חומרים שיש להם קשר ישיר עם הדיכאון: TSH קורטיזול סרוטונין נורפינפרין האם אני צודקת? האם ישנם עוד חומרים שיש להם קשר ישיר עם דיכאון? שאלה נוספת- אם אני בדיכאון, האם עליי לעשות בדיקת דם לבדיקת הורמון הקורטיזול? אם יתגלה שיש בגופי עודף מהחומר, האם עליי לקחת תרופה כדי להוריד את כמותו? שתיהיה שנה טובה.

לרונית הדברים מעט מורכבים יותר. הסרוטונין והנוראפינפרין המדוברים הם חומרים הנמצאיםם במוח, או ליתר דיוק מוליכים עצביים=נוירוטרנסמיטורים, ואין בדיקות מעבדה שאפשר לאבחן את רמתם. תפקודי בלוטת התריס (TSH ) בחסר עלולים לגרום לדיכאון. רמת קורטיזול בדם חשובה אבל אין קשר ישיר לדיכאון. כך שאפשר לבדוק את רמת ההורמונים בדם (אם יש סימנים קליניים נוספים להפרעה בפעילות הבלוטות) אצל רופא המשפחה. מכאן להמשיך לחלק הנפשי. שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני שימוש בתרופה סרוקוול ברצוני לדעת פרטים על התרופה מהם תופעות הלוואי וכמה שנים יש ניסיון איתה בברכה יעקב

ליעקוב תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת, אם יהיו שאלות יותר ממוקדות נשמח לעזור שבת שלום דר' גיורא הידש

בעלי לא מצליח לקיים עימי יחסי מין מזה מספר שנים, רוצה ולא מצליח אך כאשר אני יוצאים החוצה לטייל הוא לא מפסיק להסתכל על נשים או נערות אחרות בצורה מוגזמת וחריגה. מה לעשות?

לאור השאלה החשובה ביותר היא האבחון, כדאי להגיע לרופא המשפחה, לשתף אותו בפרטים רבים יותר ומכאן ללכת לכיוון של אבחון שבת שלום דר' גיורא הידש

אם אין בעיה גופנית לאדם שסובל מחוסר זיקפה, לא גופנית כללית ולא אורולוגית. גם נפשית לא - למרות שאני חושבת אחרת. אז מה יכולה להיות בעצם הבעיה? בן 45

לעילית לא הבנתי כי כיסית את כל התחומים, גם נפשי וגם גופני, אבל אולי בכל זאת פיספסו משהו? לעתים כדאי לפנות למומחה שמתמחה בתחום הזה בדיוק, גם מהבחינה הנפשית וגם הגופנית. שבת שלום דר' גיורא הידש

איך נגמלים מקלונקס ריטלין - הרעד ביד ימין נישאר וכרגע אני מסובך בלי לדעת בביקור האחרון אצל הנירולג החזיר אותי לרופא לרווויזיה אך את השאר אתם יודעים מה עושים ואצל מי ואיפה הרעד חזק מאוווד

לדניאל האמת היא שאני זוכר את שאלותיך הקודמות אבל לא את כל הפרטים. בכל אופן אם ישנן תרופות שאינן עוזרות אז בהחלט כדאי לדבר עם הרופא על הפסקתן ולחשוב שוב על מה יכול לעזור? שבת שלום דר' גיורא הידש

אומנם לא עברתי איבחון , אבל הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה ברור. ואין טעם לעשות את האיבכון ולשלם 700 שקל. כי היא יודעת שאין לי כסף. וזה לא יוכאל לעזור הרבה. הפסיכיאטרית אמרה לי אים לא הית מקבלת את האפקסור 75 פעמיים ביום. ועכשיו פרפנן הוסיפו לי. כדי שנירגע. מבכינת האי שקט שכל הזמן חושבת וחושבת, מה יהיה החיים שלי איך ממשיכים. האמת היא אין לי שום דבר שכיף לי איתו בקושי יוגה מאט מאוד.ובריכה עושה את הכל שנרגיש טוב, ברגע שאני לא עושה שום פעולה . ישר מתחילים מחשבות שאיזה מין חיים אלה להעביר את הזמן כל הזמן. או יוצאת לטייל זה רק לחפש בגדים במציאה לילדים. ועוד דבר רציתי להגיד לך, מזה הדבר הזה שברגע שאני קונה בגד לשנה בהאה אני אומרת טוב אים אני לא יחיה תדע בעלי שזה נימצא כאן. או מחשבה כל הזמן על מוות. או ברגע שקניתי הרבה בגדים במחיר סוף עונה. אני אומרת לבעלי תדע ועל תיזרוק את הבגד אים אני לא קימת כי זה עלה לי כסף. שהיתי עובדת לא היסתובבתי ככה וקניתי ככה סתם שטויות. העיקר שאני ישתדל להעביר את הזמן וזה מה שרק מעסיק אותי. אין לי במרכז אף משפחה. מלבד בעלי שמאוד תומך ועוזר הרבה בקיצור תמיד יש לי מחשבות פחד שאני ימות הבית שלי לא מסודר, או מי יבוא להלויה שלי. מי מכיר אותי, כי מאוד חשוב לי להראות את זה לבעלי שידע כי הרבה הרבה מיתבישת מהבעל שלי.גם אים המישפחה שלי הורים אין להם כסף או ירקות במקרר מצב לא טוב מיתבישת בזה. היתי סוחבת מהמרכז בתיק שלי, העיקר שבעלי לא ידע מה המצב של המישפחה שלי, כי אין להם כסף טוב לא משנה סליחה שהיתפרקתי יותר מידיי. למרות שיש לי מחלה מילבד הדיכאון שמקשה עליי להקליד ולתפקד כאימא בבית. וגם שוחכת הרבה דברים, עד כדי כך צריכה לירשום שהיום צריך לקבל זריקה. צריכה לחשוב קודם שיש ילדים שמחכים לארוחה. צריכה לדאוג לזכור איך קורא דבר כזה שצריכים לירשום כל דבר מה לעשות בחיים מזה מאוד קשה לי. לא עובדת. ויום שאין לי סידור לא עושה כלום, קובעת שעה מאוחרת לעשות זריקה בכוונה כדי שלפחות נסדר את הבית קל. או ניזכרת להכין אוכל לצהריים. אין לי שום ארגון טוב סליחה סליחה ותודה רבה לך וחג שמח לכל בני ישראל.

שלום, אני מאוד מעריך את הדרך שבה את מתמודדת עם הקשיים ודואגת לילדים, לבעלך ומשפחתך הרחוקה, כל הכבוד. מה שבולט במכתבך זו החרדה הרבה והחרדה גורמת לכל המחשבות הללו של חוסר הביטחון. האם את הולכת לשיחות? שיחות עשויות לעזור וגם תרופה נוגדת חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדור, ראשית תודה רבה על תשובותיך המפורטות ואדיבותך, זה עזר לי מאוד. ולענייננו: אני נוטל סרוקסט שעוזרת לי, הבעיה שמציקה לי היא עיכוב השפיכה והאורגזמה(אני מכיר את האופציות-הורדת מינון, החלפת התרופה באחרת, התופעה יכולה להתמתן עם הזמן וכו'). אני לא מעוניין באופציות הנ"ל. שמעתי על מספר תרופות שיכולות לעזור-ריטלין, זיבאן, בונסרין, סורבון, אולי גם אפקסור ושאר snri's ועוד תרופה שנקראת קרגבולין ששמעתי שאפשר לגמור איתה מס' פעמים בלילה ולחוות אורגמות שלא מהעולם הזה...יכול להיות ששכחתי עוד כמה תרופות בכל מקרה מה ידוע לך על התוספות התרופתיות במצב של עיכוב השפיכה והאורגזמה מסרוקסט כמו במקרה שלי? 2.ולמקרים אחרים נניח חוסר חשק מיני ועוד תופעות לוואי מיניות- אילו תוספות תרופתיות יכולות לעזור כאן? שוב תודה רבה, וזה חשוב מאוד כי לא רק אני סובל מתופעה זו אלא עוד רבים אחרים וטובים, כך שיש לזה ערך רב כל טוב ושנה טובה

שלום עמית, עפ"י מחקר שנעשה על חולים ב-OCD אשר טופלו באנפרניל במינון של 100-150 מ"ג ליום נמצא ש-96% מהם סבלו מהפרעה באורגזמה. עם סרוקסט הנתונים לא יותר טובים ולכן ברור שהשאלה רלבנטית כמעט לכל מי שנוטל תרופה מסוג זה. לעיתים עצם ההפרעה מסוג OCD גורמת לבעיות באורגזמה, גם אם לא לוקחים תרופות, לכן הסיבה יכולה להיות גם פסיכולוגית. יש נוגדי דיכאון שאינם פוגעים במין אבל הם אינם יעילים ל-OCD. לכן הפתרונות האפשריים: 1. הפסקה בטיפול התרופתי-פעם בשבוע ל-48 שעות, בתיאום עם הרופא. 2. הוספה של סורבון-בוספירון. 3. הוספה של תרופה שמעלה דופמין, כגון- אמנטדין (100-200 מ"ג), דקסטרואמפטמין, מטילפנידט (ריטלין), פמולין, זייבן. 4. תוספת של ציפרוהפטדין- תרופה עם תכונות אנטי-סרוטונרגיות. 5. תרופות לאין אונות- ויאגרה, סיאליס, לוויטרה.

לגיא הציפרלקס עשויה לעזור, אל תשכח שרק כעבור שלושה ארבעה שבועות תרגיש את ההבדל הממשי אבל צריך לשמור על אופטימיות. בהחלט ניתן ליטול וואבן עם ציפרלקס, זה בסדר. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לכולכן.... אני עדיין ישן הרבה, ולא במצב רוח כל-כך טוב, אבל יש לי הרושם שאני לא גולש לדיכאון בסוף. ובעיקר מעיד על כך שאין לי מחשבות אובדניות, שבדרך-כלל מלוות אותי בצורה מאוד חזקה בדיכאון, ואני גם לא שוקל להתאשפז. אם כי האופציה הזו של לשקוע עמוק תמיד מלווה אותי כאיזה רצון תת הכרתי. תודה על העצות....אני בקושי מטפל בעצמי בזמן האחרון, אז לא נראה לי שאני אטפל גם בחתול או בחונך. מעבר לזה שבשביל חונך, אני צריך סל שיקום, ובשביל סל שיקום אני צריך קצבה של ביטוח לאומי וכנראה ביטלו לי את הקצבה כי אני מרוויח יותר מדי, אם כי לא קיבלתי עדיין תשובה רשמית. אמנם אין מחשבות אובדניות, אבל אני עדיין רוצה למות. זה מלווה היה מאז ומעולם, הרצון הזה שהעונש הזה, החיים שלי, שיש בו גם לפעמים רגעים טובים, כבר יגמר. לא היה איכפת לי לא לקום מחר בבוקר או בצהריים. אבל אני יודע שאני אקום, והכל יהיה כמו שהיה. אותם אנשים, אותם מכוניות, אותו יום יום חדגוני ואפרורי וחסר טעם. נו, טוב, האמת היא שאני כן מצליח להכניס קצת צבע לחדגוניות, והחלטתי לנסות לחדש קשרים ישנים לכבוד השנה החדשה, נראה אם אני אעשה את זה בסוף. אז מה את אומרת, תמימי, אין לי סכיזופרניה. ד"ר הידש לא הגיב אז אני לא יודע מה דעתו המקצועית. הרופאה שלי בבית חולים הייתה נחרצת מאוד שאני בי-פולר קלאסי, אבל הפסיכיאטור הנוכחי שלי שאגב כצפוי לא מגלה עקביות בטיפול. בכל מקרה, אני נוטל זיפרקסה, שזו תרופה שנועדה במקור לטיפול בסכיזופרניה, אבל המחקרים החדשניים טוענים שהיא יעילה גם כמייצב לבי-פולרים. ואני נוטל גם ליתיום ברמה שהיא לא טיפולית, שזה אולי קצת מגוחך, אבל הפסיכיאטר מתעקש להשאיר את הליתיום. כשלקחתי בבית חולים שלושה כדורים ליום, היו לתרופה הזו תופעות לואי מטרידות מאוד, אבל ככה על כדור אחד, אין שום בעיה. קשה לסמוך על פסיכיאטרים, שיהיו עקביים באבחנות שלהם, אותו פסיכיאטר לפני שנה אמר לי גם שאני בי-פולר. טוב, יש את הפסיכו-אפקטיב, שזה מעין פשרה באמצע בין השניים. בכל מקרה, הוא לא ממש התעקש על האבחנה. למה אני בכלל מתעסק בזה? האם כדי שיהיה לך סכיזופרניה, אתה חייב לשמוע קולות, כי זה אף פעם לא היה לי... טוב, אז זהו להפעם... שנה טובה מיכאל(מיקי)

היי מיקי שוב אתה מתעסק באבחנה וזה כל כך מוכר לי מעצמי, אבל זה די מיותר כי מה זה חשוב מה כתוב, השאלה היא איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו עושים עם החיים האלה. בשביל סכיזופרניה לא חייבים לשמוע קולות. מדובר על מחלה שגורמת לירידה בלתי הפיכה בתפקוד, שמתבטאת בכהות רגשית, ירידה קוגניטיבית, נסיגה חברתית וכו'. בהרגשה שלי זה לא בדיוק מה שאתה מתאר, בחוויות שלך גם היום, אבל אל תיקח אותי בצורה מקצועית. גם דר' הידש אומר שאי אפשר לאבחן דרך הרשת, ואני בטח קטונתי, אני בסך הכל פסיכולוגית מתמחה, שעובדת עם ילדים ונוער. בכל מקרה, אתה כן נשמע לי בתקופה קצת מלנכולית בחייך, אבל כיף שאתה מבקר וכותב לנו מה שלומך כי תמיד אתה נכנס ללב עם הדברים שאתה כותב. אני מאמינה גדולה בכתיבה, כי היא מרחיקה קצת את החוויה, אתה לא רק חושב על מוות, אתה גם כותב שאתה חושב על מוות, זה נהיה קצת פחות בודד, לא? מכירה את הרצון להיעלם, מכירה מצויין, אבל הרי אי אפשר ממש להיעלם, מה זה יעזור, תמצא את עצמך בגילגול חדש עם אותן הבעיות של עכשיו, בווראיציה עתידנית... תיוולד סכיזו- ביפו- הומו- במקום אחר... ובינתיים, מיקי, אל יירך לבבך, כי שנה חדשה בפתח, וזו הזדמנות מצויינת לסלוח לעצמינו על מי שהיינו ולתת לעצמינו עוד הזדמנות, למחוק את ה"חטאים" והמחלות ושאר מריעין בישין ולהתחיל מהתחלה... סלח לי על האופטימיות הנחרצת. אני מקווה שהיא לא מרגיזה אותך מהמקום הנמוך בו אתה מצוי, בין איבחון עצמי לרצון לישון. מאחלת לך מכל הלב שנה הרבה יותר טובה מהקודמות, אהבה בריאות וטוב. תמי.

היי מיקי, לא פלא שאין לך ככ את הרצון לטפל בעצמך שהרי אם הרופא שלך לא עיקבי ונחרץ בהחלטותיו אז..... איזה אופק מחכה באבחנות סותרות. חוץ מזה אולי תלמד במשך הזמן לא לקחת ברצינות יתירה הגדרות כאלה ואחרות, כי יש המון. אז אולי תסתפק ותתחיל להאמין שעברת משבר נפשי ממושך, ומי יודע ציר הזמן יכה על פניך ולבסוף תגלה שאתה נורמלי לחלוטין. אז שנה טובה, ועם המון חברים.

ברצוני להגיב על שני דברים שכתבת: 1. לגבי הנושא של קצבת הנכות. יכול להיות שתקבל אחוזי נכות נמוכים כי כאמור אתה מרויח יותר מידי. אני חושבת שיש גם מקרים שלא מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי כי למשל מרוויחים יותר מידי, אבל למרות זאת קובעים לך אחוזי נכות לצורך קבלת הטבות. אני לא בטוחה. תבדוק את זה. 2. כדי שיהיה לך סכיזופרניה אתה לא חייב לשמוע קולות. אני למשל חולת סכיזופרניה ומעולם לא שמעתי קולות. שני מקומות הגדירו אותי כחולת סכיזופרניה. מקום אחד זה אישפוז יום שהכירו אותי כמה חודשים. והשני שמכיר אותי כמה שנים הוא הפסיכיאטר שלי שהוא מצויין באבחנות ובהתאמת תרופות.

ביקשת שאזכיר לך בנושא רכישת נרדיל בבית מרקחת רח' שדרות הנשיא בחיפה, חיפשתי ב- 144 אין דבר כזה, אולי יש לך את שם בית המרקחת אודה לך מראש

רמי !! יכול להיות שזה לא שדרות הנשיא כי זה רחוב פנימי, נושק לשדרות הנשיא. אם אעבור דרך שם מחר, אני אבדוק עבורך . ואודיע לך . רק טוב , מיטל

נקרא בית מרקחת הנשיא , חפש בחורשה 4 או שדרות הנשיא 33 רק טוב מיטל

מהי מניפולציה רגשית? עבור כל אחד בוודאי זה משהו אחר אני חווה את זה לא מעט ע"י אנשים שקרובים לי ולא. אפילו בעלי. האם מישהו שחולה יכול להפגע קשות ממניפולציות רגשיות? מה יכול לקרוא לאותו חולה? האם זה מחזק או מחליש? תן דוגמאות למניפולציות רגשיות. אשמח לתשובה

לזקוקה לתשובה קראתי את השאלה שלך מספר פעמים ולא מצאתי בתוכי את התשובה. אני תוהה ביני לבין עצמי אם יש הגדרה מקצועית למושג של מניפולציה רגשית, או שזה מושג סובייקטיבי, כלומר- מה שנחווה אצל הנפגע כמניפולציה, נחווה אחרת אצל הפוגע. ובכל זאת, אנסה לתת דוגמא. נניח הבת הקטנה שלי רוצה סוכריה, ואני לא מסכימה לתת לה. אז היא אומרת לי שהיא לא מוכנה להתלבש, אם לא תקבל סוכריה. או שרוצה את אמא, ואבא קם אליה, והיא נשכבת על הריצפה ומכה באגרופיה הקטנים על הריצפה. יש כאן פעילות של מרד, הבכי אינו נובע מבפנים ללא שליטה אלא נראה שהוא בשליטה, מתוכנן, ומטרתו לעורר אשמה וכמניפולציה להשיג את מה שרוצה- בצורה עקיפה. ברור שהתגובה לילדה בת שנתיים אינה דומה לתגובה לאדם מבוגר שמפעיל מניפוליציה כזאת עלינו. וודאי שמניפלוציה יכולה מאד לפגוע, באדם חולה או בריא. אבל אולי ניתן להסתכל על המסר שמאחורי המניפולציה- מה ניסה אותו מניפולטור להגיד? האם יש לו דרך אחרת להגיד את אותו דבר פרט למעשה המניפולטיבי? והאם ניתן להענות לצורך שלו, ולהתעלם מהאופן בו הביע אותו? כלומר- האם בעלי יכול להבין שהקטנה מאוכזבת שהוא ניגש אליה בלילה במקומי, ולהגיב אליה בחום, או שהוא מגיב בכעס- "תפסיקי עם ההצגות האלה?" אני מקווה שהדוגמאות האלה מסבירות. אני לא בטוחה שהן עונות על השאלה שלך. בכל מקרה, ניסיתי. שבת שלום, תמי.

שלום רציתי לשאול מי שיודע או מנוסה, אני רוצה לעשות שיקום מקצועי בביטוח לאומי אבל מפחד שהם יורידו לי את קיצבת הנכות בגלל זה, האם יש חשש שמי שעושה שיקום מקצועי תרד לו הקיצבה? אני מתכוון מי שסובל מבעיות נפשיות כמו דיכאון, או סכיזופרניה אפקטיבית וכדומה.

התשובה היא: לא. אני למשל חולה סכיזופרניה עם 75% נכות. למדתי הנהלת-חשבונות דרך השיקום של הביטוח לאומי (שם כל תלמיד לומד בקצב האישי שלו. אפשר "למרוח" את התקופה עד שנה). כבר מעל שנה אני עובד בתחום בשכר מופחת - דרך תעסוקה נתמכת של ביטוח לאומי. לפני כמה חודשים הייתה לי ועדה רפואית בביטוח לאומי כדי להאריך את תוקף הקצבה, ובמקרה שלי האריכו לי אותה (את הקצבה) לצמיתות. כל זאת יחד עם העובדה שכאמור אני עובד בתחום.

לבדס שיקום מקצועי כשלעצמו אינו משפיע על הקיצבה. אני מקווה שמצבך ישתפר ותחזור למעגל העבודה ותרגיש טוב, אז כמובן שלא יהיה צורך בקיצבה. שבת שלום דר' גיורא הידש

טוב אז השנה האחרונה אני מתמודד ( ועד עכשיו די בהצלחה) עם אובדן - איבדתי באחד הפיגועים את אחותי ושני אחיני הקטנים לאחר מספר חודשים התגרשתי בעיקבות בגידות שלה ובנוסף עושה רושם שגרושתי נטשה לחו"ל ועזבה אותי עם הילד ( בן 5 -שבכל מיקרה אני המישמורן) אני מנסה בכל כוחותי להיות חזק - בשבילו אני בטיפול של פסיכולג אבל עדיין יש רגעים רבים שאני מרגיש שבור ואבוד ,אין לי מחשבות אובדניות כי אני חיב להיות חזק בשביל הילד אבל עדיין לפעמים ממש קשה לי לתפקד בעבודה ובחיים בכלל - האם יש תרופה לא חזקה מידי ( שלא תרדים או תמכר אותי) שתוכל להמליץ? תודה והמשך יום נעים

דן היקר ! קודם כל אני משתתפת בצערך , ומחזקת את ידך . אין ספק שאתה מתמודד ועושה עבודה נפלאה . בד"כ ככשאדם עובר משבר נפשי בעקבות אירוע חיצוני יש תקופה של אבל וכאב ובד"כ לא נותנים כדורים אנטי דיכאונים. השאלה כמה זמן עבר מאז הטראומה , ועד כמה אתה מתפקד בחיי היום יום שלך? ישנם כדורים רבים , ואני ממליצה ללכת לפסכיאטר כדי שהוא יראה את התמונה הכללית . רק טוב , מיטל

לדן אין ספק שאתה מתמודד עם קשיים רבים, אני מצטרף לדבריה של מיטל ואני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך עד כמה תרופות עשויות להקל עליך. כיום התרופות החדשות אינן ממכרות ומעוררות, לכן נוטלים אותן בבוקר. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם ריספירדל היא תרופה טובה להרגעה ?

ליעל רספרידל היא תרופה מקבוצת נוגדי הפסיכוזות, כך שאם מפחיתים את התכנים הפסיכוטיים אז נרגעים, אבל אין זו תרופה נוגדת חרדה ולא "תרופת הרגעה" במובן הפשוט של המילה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, תודה על תשובתך, אך לא ענית לי אל שאלתי השניה. רציתי לשאול האם פרוזק יעילה לטיפול בחרדות, למרות שבהוראות התרופה כתוב שהיא מטפלת ב ocd בולימיה ודיכאון. תודה, חגית

פרוזק יעילה פחות לחרדות , סורקסט יעילה יותר לחרדות למניהן (ocd' חברתית, פוביות ) מלווה בדיכאון .

אכן פרוזק עשויה לעזור אבל ישנן תרופות שמקובלות יותר לטיפול בחרדות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אבחנה של BPD ו-OCD קיבלתי מ-3 פסיכיאטרים שונים בזמנים שונים. אבל כולם הגיעו למסקנה לאחר שעת היכרות בלבד... האם הם פשוט יושבים עם ה-DSM ומסמנים V ליד מה שמתאים? לא צריך קצת יותר מזה? לגבי תרופות, לא תהיה בעיה לדעת מה משפיע, כי כבר יש לי ניסיון רב בעניין... אבל עדיין... BPD נשמע כמו משהו רציני, אני לא בטוחה שההגדרה מתאימה לי. ועוד משהו מטריד ביותר: נניח שהבעיה אינה בי אלא במציאות שסביבי - איך עושים את האבחנה? אם התנאים החיצוניים גרועים - זה לא טבעי להגיב בצורות מסויימות? למה לסמם אותי ולא את האחרים!?

האם נבדקת גם ע"י פסיכולוג קליני ע"י טסטים פסיכולוגיים? זה יכול לחזק את ההערכה האבחנתית של הפסיכיאטרים שבדקו אותך. ריספרידל מיועדת לטיפול בפסיכוזה או סכיזופרניה. אם אינך סובלת מאחד מהם, אינך חייבת דווקא בתרופה מסוג זה. הטיפול העיקרי ב-BPD הוא שיחתי ולא תרופתי, במידה ותחליטי שאת מעוניינת בטיפול. מדוע פנית לפסיכיאטרים? מי הפנה אותך אליהם?

בעבר נבדקתי גם ע"י פסיכולוגים. מי שבכל פעם מפנה אותי מחדש לטיפול זה הבוס שלי... אני עו"ד, אגב. ולפניו היה זה הבוס הקודם שהפנה אותי... אפשר לומר שממש לא משתלם להעסיק אותי (-: זה תמיד מתחיל טוב ונגמר בסצינות שקשה להם להתמודד איתן, כנראה. למרות שכל מה שביקשתי זה שיהיה להם איכפת ממני. זה הכל!! אבל בני-אדם רעים מטבעם... לגבי התרופות, פעם לקחתי ריספרדל והוא היחיד שבערך עזר לי להרגיש יותר שלווה, מצד שני הוא גם עשה לי שפעת... השאלה לגבי התרופות היא קריטית - בכל פעם שיש תקופה רעה אז נדפקת לי העבודה, גם עכשיו אני על הסף של לפשל בגדול והם אפילו עוד לא יודעים. כבר קרה לי שפישלתי כי לא יכולתי לעבוד - משהו שקשה להסביר. אבל תמיד יש את השאלות, למשל: למה לי לקחת תרופות, אם הבעיה היא חיצונית אליי? כלומר: אם המציאות שלי דפוקה, לא הגיוני שזה יגרום לי להרגיש/להגיב בצורה מסויימת? לא הגיוני יותר לתת תרופות לכל האחרים...!? (-:

שלום רב, האם טיפול בדיקור סיני וצמחי מרפא יכול לעזור במקרה של דיכאון? (אני נוטלת פריזמה וריספרדל באופן קבוע 5 שנים). תודה ושנה טובה ו'

טיפול בדיקור וצמחים יכול לעזור , אבל אסור למטפל סיני להפסיק טיפול תרופתי באם הטיפול מתקדם בהתיעצות אם הרופא המטפל אפשר לשקול לרדת במינון ואולי להפסיק לקחת כדורים.

הייתי רוצה לדעת מהן מניפולציות רגשיות לדעתך? ורציתי לשאול האם מניפולציות רגשיות על אדם שמסווג חולה יכולות להחליש אותו? אני מרגישה שאני עוברת תהליך של מיפולציות רגשיות עליי ע"י אנשים קרובים לי כגון בעלי וחבריו. וגם אנשים זרים לי האם זהו טראנד חדש? אשמח לתגובה

שלום מניפולציות רגשיות אינן מושג מדעי או רפואי ואיני בטוח שאני מבין למה את מתכוונת בדיוק. בכל אופן אם את חושבת שכולם עושים לך דברים לא טובים וכולם מנסים לגרום לך למניפולציות אז יתכן שישנה החמרה במצב הנפשי? שבת שלום דר' גיורא הידש

אם ריטלין הוא "ממריץ מערכת העצבים המרכזית", כיצד ייתכן שהוא ניתן לאנשים עם התנהגות היפראקטיבית? ההגיון הפשוט אומר ש"ממריץ" שכזה אמור להינתן לאנשים במצב הפוך.. אשמח לקבל הסבר.

באמת פרודקס.... כנראה שהמומחים גם לא יודעים בדיוק איך זה גורם לרגיעה אצל ההיפראקטיביים אבל עובדה....זה אכן גורם. כנראה שאם תיתן ריטלין לאדם שאין לא הפרעת קשב זה באמת ימריץ אותו, יעשה לו מצב רוח-טוב וכו', בגלל זה יש כאלה שמשתמשים בו כסם רחוב, מפוררים ומסניפים. אבל לאדם היפר זה יעשה תגובה הפוכה. כנראה שאצל היפראקטיבים יש בעיה במרווח הסינפסטי, בעיה של חוסר בדופאמין. כלומר בין כל 2 סינפסות(תאים) במוח עובר כל הזמן דופאמין, הבעיה שאצל אנשים היפראקטיבים זה "בורח" ונשאר מעט מידי דופאמין בין התאים. הריטלין חוסם את הקליטה מחדש של הדופאמין וכך נשאר יותר דופאמין בין התאים מה שמקרב אדם היפראקטיבי להיות כמו אדם רגיל בהתנהגותו תחת השפעת התרופה.

ילדים היפראקטיביים נהפכים ל"זומביים" כאשר הם נתונים להשפעת הריטלין והם בד"כ לא אוהבים את התרופה ולכן אין סיכוי שיתמכרו אליה או שיעשו בה שימוש לרעה. דווקא אצל מבוגרים הוא משפיע הפוך, בדומה לסמים מעוררים אחרים, ויכול לשמש גם כסם מועדונים ולכן יש לו פוטנציאל ממכר אצל אנשים כאלה. בשנים האחרונות יש גם מבוגרים שמקבלים ריטלין עם מרשם בהתוויה רפואית של ADHD ולכן הנושא בהחלט מורכב וגם שנוי במחלוקת. בצרפת, למשל, אין בכלל ריטלין. בארה"ב ובארץ הוא מאד פופולרי ופסיכיאטרים נוטים להשתמש בו לעיתים קרובות.

דווקא בארה"ב נותנים פחות ריטאליןלמבוגרים ויותר אדרל בשחרור איטי ובו אין אופציה של ABUSE. אם היה פה איבחון מסובסד וגם פיקוח אין ספק שהיה אפשר לשלוט טוב יותר על השימוש לרעה של הריטאלין. בתור מי שלוקחת ריטאלין, אני יכולה להגיד שסבלתי די קשה בלי, וביזבזתי הרבה זמן וכס על חיפוש פתרונות לבעיות אחרות שהן נובעות מה ADHD כך הSUBTEXT של מה שאתה אומר די מעליב. אתה רומז שאין מבוגרים עם ADHD או שלמבוגרים שאובחנו בבגרות לא מגיע טיפול מתאים (ותקן אותי אם יש טיפול יותר מתאים...) בעניין הזומביות - ילדים קטנים רוצים להרגיש שהם ילדים טובים, הם לא רוצים לחוות תיסכולים או קשיים חברתיים, ולכן לא כולם לא אוהבים את התרופה כמו שאתה אומר. אני אישית מכירה 3 ילדם בגילאים שונים שדווקא מאוד שמחים לקחת ריטאלין ולהצליח בלימודים, ולהצליח לכתוב ולקרוא, להתבטא, להתחבר עם ילדים אחרים ולא להתנהג כמו "מופרעים".

חוץ מזה, "זומביות" אינה תופעה רצויה של ריטאלין, וילד שמגיב ככה הוא או במינון חסר או במינון עודף. יש כמובן ילדים שלא מגיבים בכלל טוב לריטאלין ואז יש אופציות טיפוליות אחרות. ילד עם ריטאלין= ילד זומבי זה משוואה עגומה וסטריאוטיפית.

זה נקרא "השערת תת הפעילות" כשרואים מישו היפר אקטיבי זה נראה באמת שהוא יות רמדי אקטיבי, אז למה נותנים לו כדור מעורר וממריץ? ראית פעם ילד שלא הולך לישון בזמן ומתחיל להיות "היפר" - בגודל מאוד זו ההשערה. חושבים שהבעיה היא לא שיש עוררות יתר של המערכת שגורמת להיפר. חושבים שלאנשים עם ADHD יש תת עוררות ותת פעילות של מערכות מוחיות שאחראיות לוויסות ותכנון פעולות. תת הפעילות היא זו שגורמת ל"היפר" לחוסר יכולת לעכב תגובה (אימפולסיביות) כשלוקחים ריטאלין, המוח מגיע למצב של "נורמה" מבחינת העוררות ואז התפקוד יותר טוב.

ליגאל אכן מדובר על אבסורד אבל הוא רק על פני השטח. כאשר ההכרה מעט מעורפלת ויותר מטושטשת כמו במצב של עייפות רבה או כאשר שותים קצתת יותר מדי אלכוהול אבל לא מספיק כדי להשתכר ממש אלו מצבים שבהם רמת העוררות נמוכה יותר. כל אחד מכיר עד כמה קשה לשמור על קשב וריכוז במצבים אלו ולכן גם אנחנו לוקחים חומרים מעוררים כמו קפה וכך הלאה. כך שאצל הילדים "בפנים" רמת העוררות נמוכה יותר, אבל בחוץ הם נראים כמו באי שקט וכל הזמן לא מצליחים לשמור על ריכוז. כך שכאשר נותנים חומר מעורר אז הריכוז טוב יותר והאי שקט החצוני יורד. אני מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה. בכל אופן תרופות הרגעה מגבירות את האי שקט. שבת שלום דר' גיורא הידש