פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
26/09/2005 | 18:07 | מאת: אביב

ברצוני לקבל את עצתכך בנושא שמדיר שינה מעיניי משפחתי מזה שלושה שבועות. מדובר באבי,אדם בן 65 אשר יחד עם אימי חיי חיי נישואים טובים וללא בעיות מיוחדות למעלה מ30 שנה.בעקבות אירוע שבו קיבל אבי רושם מוטעה לגבי מחזה שראה בין אימי לבין גיסה (חיבוק,נשיקה תמימה,ליטוף חברי-יחסים שמאז ומתמיד היו ביניהם),הוא נמצא במצב נפשי לא יציב,ממאן להאמין להסבריה של אימי,ושל ילדיו (למען הסר ספק,לא היה כדבר,אימי מעולם לא היתה מעלה על דעתה לבגוד בו או להתנהגות שכזאת),בוכה בתדירות גבוהה,פעם פעמיים ביום וחוזר על עצמו באופן שיטתי,מדי פעם משנה גרסאות בנוגע למה שראה ולעיתים אף מוסיף פרטים שכלל לא היו אמיתיים פרט לבדמיונו. כל זאת נמשך בערך חודש ימים כבר,לאורך הדרך הוא כבר התפייס עם אימי ונראה כי המצב משתפר אולם מדי כמה ימים הוא נוהג לחזור על עצמו ולבכות ולהתנהג בצורה לא הגיונית,וכו'.. בהמלצת רופאת משפחה הוא נוטל חצי כדור קלונקס 0.5 מ"ג פעמיים ביום ע"מ להרגע אך לא נראה כי המצב יכול להשאר כך.כולנו עייפים מלנסות לשכנעו ולהסביר כי לא היה מאומה בין אשתו לבין גיסה,שהוא גם חבר קרוב שלו.החשש שלנו הוא כי מדובר במצב נפשי לא נורמלי והיינו רוצים לדעת מה הם הדרכים שבהן רצוי לפעול במצב כזה,כמו כן כמו מה הדבר נראה לבעלי מקצוע כמוכם,פרנויה,חרדה,OCD? נשמח אם תוכלו ליעץ לנו בנושא ומה כדאי לעשות,שכן אנו מודעים לעובדה כי אבינו סובל וצריך עזרה.תודה רבה.

לאביב אתה צודק שהדבר החשוב ביותר הוא לנסות ולהגיע לאבחנה נכונה, מחשבות שווא מוגדרות כמחשבות לא נכונות שלא ניתן לשכנע שאינן נכונות על ידי הגיון. לעתים דווקא הניסיונות לשכנע גורמים לחשדנות רבה מדי והחמרה של המצב.... כך שלדעתי הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לפסיכיאטר לאבחנה מדוייקת ואחר כך לשקול אתו את האשפרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

רופאת המשפחה שבדקה את אבי מס פעמים הגיע לכלל החלטה כי הוא אינו במצב פסיכוטי וכי אין צורך בהפנייתו לפסיכיאטר.כמו כן נתנה לו מרשם ל-SEROXAT ולכדור LORIVAN האם תרופות אלו יעילות למצבו של אבי? למרות שהוא אומר כי הוא מרגיש רע ואנו יודעים כי הוא סובל נראה לנו כי מדובר בסוג של פרנויה או אובססיה ולאו דווקא דיכאון האם סרוקסט מתאים? או שהדבר הכי נכון יהיה לקחת אותו לבדיקה אצל פסיכיאטר\פסיכולוג??

26/09/2005 | 16:19 | מאת: ofer

שלום אני סובל ממצב דיכאוני חרדתי התקפי פאניקה וחרדה חברתית. עם זאת ביחד אני מגיב לא טוב לתרופות שניתנות לטיפול לכן אני כרגע מטופל בקסאקס xr מזה חודש,ומזה חודש אני מיתסתגר בבית אפילו לצאת לטיול עם הכלב איני מסוגל. בנוסף למצב אני סובל מעייפות חזקה וחולשות חזקות ובימיוחד אחרי האוכל, כבדות בראש ובגוף ובנוסף יש לי דימום בצואה במיקרים מסוימים, ובנוסף יש לי מצבים של תרדמת או להפך וזה מלווה באותם חולשות וכאב ברגל שמאל שזה יותר חולשה וסחרחורות. רצתי אבחנה ממוחים מהפורם על מצבי. תודה.

27/09/2005 | 05:57 | מאת: תמימי

עופר היקר נראה שאתה מומחה יותר מכל המומחים כי נתת לעצמך את כל האבחנות שאפשר לתת במקרה שלך- מצב דיכאון חרדתי, התקפי פאניקה וחרדה חברתית. שאר הסימפטומים שאתה מתאר- סימפטומים גופניים שצריך כמובן לראות רופא כדי לאבחן אותם, אבל יותר חשוב- כדאי לטפל בהם כי אנחנו יכולים לאבחן את עצמינו מכאן ועד מחרתיים אבל מה זה עוזר? בשורה התחתונה צריך ללכת לטפל בבעיות, כי נשמע שאתה מאד סובל. תרגיש טוב, תמי.

לעופר בודאי שאיני יכול לאבחן ברשת, אבל המחשבה הראשונה שכדאי לברר הוא המצב הגופני, אתה מדבר על דימום ממערכת העיכול שעלולות להיות לו סיבות רבות, ובנוסף אנמיה (אם קיימת) עלולה להחליש את הגוף והנפש. כך שהייתי מתחיל מרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

26/09/2005 | 12:55 | מאת: אירית

אני במצוקה איומה לא מצליחה לישון למרות שאני לוקחת זודורום. מה לעשות ? לא ישנה בכלל. למי אני צריכה לפנות?. האם יתכן שזודורום לא משפיע ? האם יכול להיות בעיה בראש שלא יכולה לישון? גידול אולי ?

26/09/2005 | 17:57 | מאת: דור

לפנות לרופא משפחה ואם יש צורך גם לרופא מקצועי- רופא שינה או פסיכיאטר. רופא מקצועי מומחה יכול לעזור לך להתאים תרופה בהתאם למצבך הכולל, הנפשי והגופני, גיל, מצב בריאותי ונסיונות טיפולים קודמים. יש היום מגוון תרופות שעשויות להתאים לבעיות שינה- 1. בנזודיאזפינים (וואליום, קלונקס, נומבון, היפנודורם), 2. היפנוטיים בעלי השפעה בנזודיאזפינית (אימובן=נוקטורנו או סטילנוקס=זודורם), 3. ברביטורטים- פרודורמול, לומינל ועוד כמה. 4. נוגדי דיכאון מיישנים- טרזודיל, רמרון, בונסרין, אלטרול, ג'ילקס. 5. נוגדי פסיכוזה מיישנים- איטומין, נוזינן, סרוקוול. 6. אנטי היסטמנים-מהדור הישן- מבחר תכשירים- חלקם אף ללא מרשם. אבל הכי חשוב, במידת האפשר, לטפל בבעיה שגורמת לבעיות בשינה ואז לא תהיי תלויה בכדורים לנצח.

27/09/2005 | 13:51 | מאת:

לאירית אכן קודם כל חשוב לבדוק כמה זמן ההפרעה בשינה ומה הגורם להפרעת השינה. לא הייתי חושב דווקא על גידול אבל ישנן סיבות רבות כמו חרדה ודיכאון, או גורמים גופניים. ישנן תרופות רבות לשינה וצריך ללכת מהקל אל הכבד. כל טוב דר' גיורא הידש

26/09/2005 | 09:40 | מאת: מירית

שלום רב לכם. יש לי שאלה לאלו שהפסיקו טיפול תרופתי לאחר שזה עזר להם מאוד ואז נאלצו לחזור ולקחתם בשנית מכיוון שהחרדות ו/או הדיכאון חזרו להם. השאלה היא: 1. האם חזרתם לאותם תרופות שעזרו לכם בפעם הראשונה? 2. האם אותם תרופות עזרו לכם גם בפעם השניה? 3. האם המינון שלקחתם בפעם השניה דומה למינון מהפעם הראשונה? תודה רבה מראש, מירית.

27/09/2005 | 06:07 | מאת: תמימי

מירית היקרה אני חזרתי לקחת תרופות לייצוב מצב הרוח ואנטי דיכאוניים אחרי תקופה ארוכה של הפסקה (כמה שנים). היה לי מאד מאד קשה לחזור לטיפול התרופתי - מבחינה פסיכולוגית, כאילו היתה כאן הודאה בפני עצמי בחולשה שהכוחות הפסיכולוגיים שלי לא יכולים להתמודד איתה ללא עזרה כימית. התרופות שלקחתי בפעם השניה- היו דומות ושונות- בפעם הראשונה לקחתי גם טגרטול וגם ליתיום, הפעם רק טגרטול, ואנטי דיכאוניים לקחתי אז פבוקסיל והפעם ציפרלקס. את המינונים אני ממש ממש לא זוכרת. זה ממש תלוי פסיכיאטר ותלוי מצב - כמה זמן לוקח להתאזן ולהרגיש יותר טוב ואיזה תרופות יש - לפעמים יוצאות תרופות חדשות וטובות יותר ששווה לנסות. אני בחרתי לוותר הפעם על הליתיום כי לא אהבתי את בדיקות הדם החודשיות כך שגם לך יש בחירה איזה תרופות את מעדיפה. האם זה עוזר? כן, עזר לי, בשתי הפעמים. הפעם בעיקר זה החזיר לי את השינה וגם העלה את סף הייאוש למדרגות קצת יותר נסבלות. אבל עדיין היתה לי הרבה עבודה פסיכולוגית לעשות, גם עם התרופות. אני חושבת שזה מאד מאד אישי איך התרופות משפיעות על כל אחד מאיתנו כי בפסיכיאטריה אולי יותר מבמקצועות אחרים ברפואה הקשר בין גוף לנפש הרבה יותר בולט, למרות שהוא קיים כמובן בכל המחלות הפיזיות, וגם מחלת נפש היא, בסופו של דבר, מחלה פיזית שמגיבה לטיפול פיזי (תרופות, נזעי חשמל וכו'). מקווה שעזרתי קצת. תרגישי טוב, תמי.

27/09/2005 | 13:59 | מאת: שרון

למירית, אני לקחתי גאודון לטיפול במשבר פסיכוטי שעברתי ופרוזאק/פריזמה לדיכאון שליווה את התקופה שלאחר המשבר, לאחר כשנה של טיפול הפסקתי גם את הגאודון וגם את הפרוזאק/פריזמה ומחשבות פסיכוטיות חזרו מעט. חזרתי לקחת גאודון אך התרופה לא הצליחה לעזור מספיק ועברתי לרספרידל שעזר ואפילו במינון נמוך יחסית. לא חזרתי לתרופות אנטי דיכאוניות משום שלא חזר הדיכאון. ממה שאני יודעת לעיתים תרופה שעבדה טוב פעם אחת עלולה לא לעבוד בפעם השנייה, אך אם היא עזרה פעם אחת מנסים אותה בכל זאת כי הסיכוי שתעזור שוב הוא טוב. במקרה שלי מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית ואני לא יודעת אם הדברים שאמרתי נכונים גם לתרופות אנטי-דיכאוניות. אבל בכל מקרה יש הרבה תרופות בשוק (גם אנטי-דיכאניות וישנם גם טיפולים נוספים לדיכאון כגון TMSונזעי חשמל),כך שגם אם תרופה אחת לא עוזרת בד"כ אפשר למצוא תרופה אחרת שכן תעזור. מקווה שעזרתי, שבוע טוב, אני.

אפשר לקבל עליה המלצות? דרך קופ"ח מאוחדת אזור ראשון תודה רבה

אני הייתי מטופלת אצלה שנה והייתי מרוצה. אנימאוןד הרבתי את הגישה שלה - אמפטית, רגועה, ענתה לשאלות שלי בנוגע לטיפול בפירוט הראוי.

26/09/2005 | 07:57 | מאת: הסובלת

שלום רב, קיבלתי תרופה חדשה לפני שבוע כדור אחד של אנטומין 40 מ"ג. נתנו לי אותו מכיוון שאני כמעט לא ישנה. מבקשת אינפורמציה על התרופה ומה תופעות הלוואי שלה. והאם ניתן לקחת אותה יחד עם זודורום. אני כמעט לא מצליחה לישון וסובלת מאד מכאבי ראש ומחוסר שינה קשים. תודה

26/09/2005 | 14:05 | מאת: דור

היי סובלת, לטפל בחוסר שינה ע"י אנטומין זה כמו להרוג זבוב ע"י טנק..., כלומר זה בהחלט טיפול אפשרי אבל אגרסיבי למדי. למעשה גם 1/8 כדור (כלומר 5 מ"ג) אמורים להרדים ואין בהכרח צורך לקחת כדור שלם. אגב, באופן דומה, בעבר פסיכיאטרים השתמשו בנוזינן 2.5 מ"ג לטיפול בהפרעות שינה. אם נתנו לך את האיטומין=אנטומין לטיפול באינסומניה אז מומלץ להתחיל משמינית כדור בלבד ולעלות במינון (1/4, 1/2 וכך הלאה), רק אם אין תגובה למינון הנמוך. לגבי תופעות לוואי, תוכלי למצוא באינדקס, אך הן תלויות מינון ובד"כ המינון של אנטומין הוא בסביבות 3-5 כדורים ליום. רצוי לקחת את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר. תעדכני אותי איך השפיע עליך התרופה (בפורום או במייל).

27/09/2005 | 13:49 | מאת:

שלום, אכן כפי שדור כתב מדובר בתרופה "מאוד חזקה" להפרעות בשינה אבל יש הגיון להשתמש בה. רבים מעדיפים לנסות קודם תרופות אחרות ורק בשלבים מאוחרים יותר להגיע לאיטומין. האיטומין יותר מסוכן לאנשים מבוגרים מבחינת תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

אהלן, באם לוקחים כדור שינה 1 זודורם כל לילה במשך חודש חודשיים האם הוא ממכר? האם אחרי הפסקת הלקיחה יתכנו נדודי שינה קשים ואי יכולת להרדם? ולמה ראיתי כתוב פה שהוא לא ממכר ואילו בדף התרופה אם אינני טועה כתוב שממכר?

משרד הבריאות החליט להכניס את הזודורם לקבוצת התרופות הפסיכותרופיות בפיקוח, כלומר במעמד שווה לבנזודיאזפינים, והיצרן מחוייב ע"י משרד הבריאות בעלון לצרכן לציין את אותן אזהרות, שלמעשה מופיעות עם כל התרופות הפסיכותרופיות האחרות שנמצאות בפיקוח. קצת היסטוריה- בשנות ה-70 בעלון לצרכן של וואליום (VALIUM) לא היה מצויין שהתרופה גורמת לתלות, גם בשנות ה-80 בעלון לצרכן של קסנקס (XANAX) לא הופיע אזהרה של פיתוח תלות. כיום שתי התרופות האלה הן שני הבנזודיאזפינים הנפוצים ביותר בעולם וידועים כגורמים לתלות והתמכרות בשימוש קבוע של שבועיים ומעלה. הזודורם איננו בנזודיאזפין, אך יש לו השפעה בנזודיאזפינית, כלומר הוא פועל על אותו חומר במוח שנקרא GABA ואחראי על וויסות והשריית שינה, כאשר פרופיל תופעות הלוואי שלו נחשב למשופר יחסית לבנזודיאזפינים, אך אין דיעה חד משמעית לגבי הפוטנציאל שלו לגרום לתלות והתמכרות. בכל מקרה הוא פחות ממכר מתרופות אחרות להשריית שינה.

שלום, הזודרם אינה נחשבת לתרופה ממכרת ולכן אין בעיה בנטילה ממושכת. הפתקית בתוך קופסת התרופה היא גם מסמך משפטי ולכן יש להבין אותו ככזה. כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 21:06 | מאת: יפית

אני לוקחת כדורי לוסטראל .האם צריך לקחת את הכדור בשעה קבועה או שזה לא משנה?

27/09/2005 | 13:44 | מאת:

ליפית מומלץ ליטול בשעות קבועות פעמיים ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2005 | 20:45 | מאת: יפית

מה הכוונה פעמיים ביום?

25/09/2005 | 20:59 | מאת: ליאור

אהלן, שלום אני לוקח דפלפט במינון 800 מ"ג. ואני חושב להתחיל לקחת קראטין. אני יודע שדפלפט עלול לפגוע בכבד , עשיתי כבר בדיקה ויצא לי 63 במדד שבין 50 ל-100. האם אני יכול לקחת את הקראטין בביטחה?

27/09/2005 | 13:43 | מאת:

לליאור איני מכיר את התרופה קראטין, אם תפרט יותר או תכתוב את השם באנגלית אשמח לחפש ולעזור כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2005 | 17:15 | מאת: ליאור

קראטין פוספאט הינו תוסף מזון שמרימי משקולות לוקחים בכדי לנפח את השרירים ולשפר במעט את יכולותיהם. הוא תוסף המזון האפקטיבי ביותר שבגדר החוקי. הנה כתבה עליו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3042396,00.html

25/09/2005 | 18:14 | מאת: amir

שלום אובחנתי כסובל BDD [מחשבות בעיקר}אשמח אם תפרטו לי יותר על הבעיה {{קישורים }והטיפול בה

26/09/2005 | 14:49 | מאת: דור

BDD הכוונה ל- Body Dysmorphic Disorder, כלומר הפרעה דיסמורפית של הגוף, הפרעה נפשית המתאפיינת בדאגה מוגזמת לפגמים גופניים. עפ"י הספרות, BDD יכולה להיות חלק מהפרעה כפייתית, או חלק מהפרעה דלוזיונאלית-פסיכוטית. לכן הטיפול הוא בהתאמה- כפי שנהוג בהפרעה כפייתית (OCD), או כפי שנהוג בהפרעה דלוזיונאלית (מחשבות שווא סומטיות). ככל הנראה, תרופות מסוג SSRI, כגון פרוזק, יכולות להועיל גם ב-BDD מהסוג הדלוזיונאלי. מאמר בעברית בנושא: http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/013008.html מאמר באנגלית בנושא: http://www.mayoclinic.com/printinvoker.cfm?objectid=DD666C3F-8E95-4E71-9F6D4BF095BD9027 מאמר נוסף: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=7831453&query_hl=2

27/09/2005 | 13:42 | מאת:

תודה לדור כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 16:31 | מאת: דנידין

שלום רב, מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מחרדה חברתית ודכאון. מזה 7 שבועות אני לוקחת אפקסור במינון של 75 מ"ג ביום. לפני כן, לקחתי במשך כשנה חצי סרוקסאט (במינון של 40 מ"ג ליום). הסרוקסאט הביא לשיפור כלשהו בחרדה, ועם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חל שיפור נוסף. הדכאון, לצערי, לא עבר, וגם לא מראה סימני עזיבה. האפקסור היה אמור כבר להתחיל להראות את השפעתו, אך אינני חשה שיפור, אפילו לא קל שבקלים, ואני מתחילה לתהות אם יש איזה שהם תרופה או טיפול שיוציאו אותי מהבור השחור הזה. מה עושים? למה 75 מ"ג במשך 7 שבועות לא מזיזים לי בכלל? חברה טובה שלי שטופלה בעבר אמרה לי שאחרי חודש של לקיחת התרופה, האפקסור העמיד אותה על הרגליים לאחר חצי שנה של שכיבה במיטה וחוסר תפקוד עקב דכאון. ברור לי שההשפעה שונה אצל כל אחד, אבל אני במצב של תת-תפקוד עצום ואני הולכת ודועכת, ופשוט אובדת עצות. האם יש טעם להעלות את המינון? האם עלי לשקול להשתמש ב" נשק יום הדין" - טיפול בהלם חשמלי?

25/09/2005 | 17:53 | מאת: דור

תכפילי את המינון ל-150 מ"ג ליום. את לוקחת מינון מאד נמוך ויש שיגידו שהוא תת-טיפולי, לא אפקטיבי. אם גם 150 מ"ג לא יביאו לשינוי משמעותי (תוך מס' שבועות) ניתן לעלות ל-225 מ"ג ליום.

לדנידין את נוטלת מינון נמוך של אפקסור ועדיין לא מספיק זמן. כך שגם צריך לחכות יותר כדי שההשפעה תתגבר ואפשר גם לעלות במינון. המינון המקובל של אפקסור הוא 150-225 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 15:47 | מאת: נועה

שלום ד"ר, אמי בת 72, קבלה טיפול ברסיטל לטיפול בחרדה ובונסרין שיעזור לה להירדם. לאחר חודש חל שיפור רב במצבה והיא חזרה לתפקד. כעת החליטה להפסיק את הבונסרין וקמה עם תחושות לא נעימות בגוף, בעיקר תחושות שריפה כהגדרתה, חום שמתפשט בגוף... האם תופעה זו מוכרת בתחום הפסיכיאטריה? האם נובעת מחרדה? התייעצתי טלפונית עם הפסיכיאטר של קופ"ח ונאמר לי שאין לכך קשר להפסקה עם הבונסרין אשמח מאד לקבל את תגובתך לגבי התופעות הגופניות שציינתי ולגבי נחיצותו של כדור הבונסרין נועה

27/09/2005 | 13:40 | מאת:

לנועה גם אני חושב שאין לכך קשר עם הבונסרין ואין צורך בבונסרין אם היא ישנה טוב. בכל אופן אם מדובר על תופעה של יום יומיים ואחר כך היא חלפה אז לא צריך לתת לה משקל מיוחד. אם התופעה ממשיכה או שמתפתחים תופעות נוספות כמו פריחה או דברים אחרים, חייבים לחזור לפסיכיאטר המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 11:54 | מאת: אמא

בני עומד להתגייס בימים הקרובים. הוא נמצא כעת במצב של חרדה ומועקה. זה גורם לו לחוסר תיאבון, לאי שקט, לבחילה,ולחוסר שינה. כשהוא חושב על הצפוי בקרוב= הגיוס, הוא נעשה עצוב עד דמעות. פתיחת הדף החדש בחיים מלחיצה אותו והוא לא מצליח להרגיע את עצמו. הוא רואה את הכל מפחיד , שחור ונורא מכל. בעיקרון הוא רוצה להתגייס ועד לפני מס' ימים הייתה לו מוטיבציה. אבל עכשיו כשהוא מרגיש כך, הוא נחלש ומרגיש שזה גדול עליו. נתתי לו כדורים בשם- קלמנרבין אבל זה לא עוזר. מה עוד אפשר לתת לו להרגעה? מה עוד אני כאמא יכולה לעשות כדי לעזור לו כרגע? אני מקשיבה לו , מעודדת, מנסה להביא את הדברים לפרופורציות נכונות, עוטפת אותו באהבה - מה עוד עלי לעשות? אגב, מקרים דומים כבר קרו בעבר כאשר הוא היה צריך לעבור שלב בחיים. הוא שוחח אז עם פסיכיאטר והזמן עשה את שלו - הוא התגבר. אני מאמינה שגם עכשיו הוא יצליח להתגבר אבל עד שזה יקרה איך עוזרים לו?

25/09/2005 | 14:53 | מאת: נינה

אמא יקרה כאם שחוותה את מה שאת מתארת, אני ממליצה לעודד אותו לשוחח עם הקב"ן ביום הגיוס. לא להסתיר ולא להתבייש בזה. בהצלחה, נינה.

27/09/2005 | 01:58 | מאת: רחלי

אני לא יודעת מה זה קלמנרבין אבל נדמה לי שזה כדור הרגעה טבעי. מהנסיון שלי- אלו לא עוזרים הרבה. ולא קורה כלום אם בתקופה לחוצה לוקחים קצת כדורי הרגעה "אמיתיים" - כמו אסיול או ואבן. זה יכול מאד לעזור, ולשחרר את המתח שמזין את עצמו כל הזמן (עצם המתח גורר עוד לחץ לגבי העתיד, ואם הוא יפסק לאט לאט גם הנפש תרגע, ואז יהיה פחות צורך בכדור).

27/09/2005 | 13:38 | מאת:

לאמא אכן מצב לא פשוט במיוחד כאשר כדאי להגיע לשירות עם כוחות רבים ככול האפשר. הייתי שוקל בכל זאת פגישה אחת עם פסיכולוג אשר יכול להוסיף ולתמוך בבן עם כלים מקצועיים, כמובן בנוסף לתמיכה שאת נותנת לו ונראה שאת עושה את המקסימום. בהבדל מהפעמים הקודמות הפעם הבן יוצא מהבית למסגרת מלחיצה ובמיוחד בהתחלה. בפעמים הקודמות הוא תמיד בא בערב הבייתה ויכולת לעודד אותו לדבר אתו אבל הצבא הוא שונה. לכן, אני סומך על דעתך שבסופו של דבר הבן יסתדר וברוך השם יש כיום טלפונים סלולריים כאשר הקשר עם הבית הוא הדוק הרבה יותר. אבל צריכים להיות זהירים, אם חס וחלילה הבן נכנס למשבר בסביבות הגיוס (לפני או אחרי), צריך לפנות מיד לגורם של בריאות הנפש בלישכת הגיוס או בצבא. בהצלחה דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 07:32 | מאת: ח

אני לוקחת רסיטל מזה כשבוע. אך לצערי אתמול שכחתי לקחת בשעת הבוקר הקבועה ולקחתי את התרופה אחה"צ, האם איחור זה עלול להשפיע לרעה על השפעת התרופה. האם בכלל ניתן לשנות את שעת לקיחת התרופה באופן קבוע לשעת בוקר מוקדמת ביותר - לפני תחילת היום על מנת למנוע שכחה ? תודה

25/09/2005 | 18:35 | מאת: דו?רו?ן

אפשר להקדים לבוקר , רצוי בהתחלה עם מזון קל בכדי למנוע בחילות וכו' .

27/09/2005 | 13:33 | מאת:

שלום, משך הפעולה של הרסיטל היא מעל 24 שעות כך שמהבחינה הרפואית אין חשיבות לשעת הנטילה. בהחלט אפשר להקדים לבוקר, ויש כאלו שדווקא נוטלים בערב אם הרסיטל אינה מעוררת אותם מדי. אם פעם אחת שכחת או שינית את זמן הנטילה אין לכך חשיבות. כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 00:34 | מאת: סובלת מנדודי שינה

נטלתי כדור 1 של זודורם עקב אינסומניה ויומיים אחרי הנטילה היתי שפוכה, התעלפתי פעמיים, היתי סהרורית והפוכה לגמרי. האם זה טבעי? או שהיה עלי ליטול מינון הדרגתי ולא כדור 1 שלם? מהם תופעות הלוואי השכיחת של התרופה הזאת? האם נטילה של כדור 1 אחת לשבוע או כמה שבועות ממכרת ומפתחת תלות?

25/09/2005 | 22:39 | מאת: אינסונומיותיק

שלום, התגובה מאוד מאוד מגוזמת ולא כל כך הגיוני שתרופה המשפיעה לשש שעות תגרום לתופעות כל כך קשות. אבל תמיד אפשר להפחית במינון או לשנות את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 23:29 | מאת: דוד

איזו תרופה נחשבת "למילה האחרונה" בטיפול בדיכאון המלווה בהתקפי חרדה.כל זאת בהנחה שאין מגבלה תקציבית או בירוקרטית. תודה

25/09/2005 | 15:51 | מאת: דור

מקובל שתרופות מקבוצת SNRI הן הכי טובות למצבי דיכאון וחרדה. אלו תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. הן נחשבות ליותר יעילות מ-SSRI ויש להן בד"כ פחות תופעות לוואי. בארץ הנציגים של קבוצה זאת הן האפקסור XR (שמוכר גם כויפאקס XR), איקסל וסימבלטה. האפקסור הוא הוותיק מבין השלושה. הסימבלטה הוא החדש מביניהם. למרות כל הנ"ל- תגובה לתרופות הוא עניין אינדיבידואלי וישנם אנשים שמגיבים טוב יותר דווקא לתרופות מקבוצה אחרת (SSRI, TCA, MAOI).

27/09/2005 | 13:19 | מאת:

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 22:50 | מאת: אירית

אני אמא לילד בן 5 הסובלל מ-pdd כבר כמה שנים שהילד צועק וממלמל כל מיני דברים בחזרתיות בלתי נסבלת..והצעקות הן בלתי נסבלות וגורמות לריב ביני לבין בעלי אני אמורה להיפגש עם פסיכיאטר לגיל הרך רק עוד שבועיים ואני רוצה לשאול לגבי תרופה שיכולה להפחית את הצרחות ואת הציטוטים שחוזרים על עצמן כל דקה בערך אני צריכה עזרה

27/09/2005 | 13:18 | מאת:

לאירית לצערי איני יכול לעזור כיוון שאני מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 22:42 | מאת: ניב

שלום דר' הידש, יש לי שאלה בקשר לסודיות רפואית. אם פסיכיאטר של קופ"ח (במקרה הזה מכבי) רושם במחשב השערות לגבי אבחנות אפשרויות, האם כל רופא אחר שאני פונה אליו מהקופה (רופא משפחה, לדוגמא) יכול לראות את מה שהוא כתב? תודה מראש.

25/09/2005 | 16:00 | מאת: משיב

בקופ"ח מכבי ישנו מידור מוחלט בנושא זה. לרופא משפחה (או כל רופא אחר) אין מושג אם היית אצל פסיכיאטר עפ"י נתוני המחשב. בוודאי שלא ניתן לראות אבחנות וכיוצ"ב. היוצא דופן היחידי הוא הפסיכיאטר המחוזי של מכבי, שמקבל דו"ח תקופתי מהפסיכיאטר המטפל לגבי מצבך, והוא זה שמאשר גם את התרופות שאתה מקבל.

25/09/2005 | 17:47 | מאת: ניב

24/09/2005 | 22:24 | מאת: תות עצובה

שלום ד"ר, אני נמצאת בגמילה מציפרלקס, ואני כבר שבוע בלעדיו. כל השבוע שכבתי במיטה ולא הפסקתי לבכות. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשאת עצמי. אני לוקחת בלי ידיעתו של אף אחד כדורי שינה וכך ישנה גם ביום וגם בלילה. הפסיכיאטר שלי טוען שצריך לחכות עוד שבוע-שבועיים, ואם מצבי לא ישתפר - ניפגש וייתן לי תרופה אנטי דיכאונית אחרת. (אבל הוא לא מבין שהשבועיים האלה בלתי נסבלים!!!) הסיבה שהפסקתי את הציפרלקס היא שגילו שבלוטת המגן בתת פעילות והנוגדנים בסביבות ה-400 ומשהו (כשמותר עד 35). רציתי לשאול מה דעתך, והאם יש איזו תרופה פסיכיאטרית לטווח הקצר שמרגיעה התקפי בכי... שפשוט תהפוך את הסיוט הזה לקצת פחות קשה. אם אין, האם אוכל לקחת אוטרקס בתחילת כל יום ולישון רק כדי שלא להרגיש את הכאב? אני מרגישה שאני מטריפה את כולם. רגע אחד רוצה פסיכולוג, רגע אחד פסיכיאטר. ורגע אחד שאני רוצה שרק יתנו לי לשכב במיטה ימים שלמים. מה הצעד הנכון לעשות? מתי ואיך לדעתך הסיוט יגמר.....? אפילו לאכול נורמלי אני לא מסוגלת. או צומות, או הקאות. או חיתוך. או בכי. או שינה. הייתי רוצה כדור שירגיע אותי. ירגיע את הדמעות שמחכות להזדמנות הראשונה לפרוץ החוצה. תודה רבה. תות עצובה.

25/09/2005 | 17:09 | מאת:

לתות איני יודע כמה זמן את נוטלת את הציפרלקס, אבל אם מספר חודשים אז הפתרון הפשוט ביותר הוא לחזור למינון נמוך של ציפרלקס, לחצי כדור או רבע ואז תרגישי טוב יותר ותוכלי לסיים את הטיפול באופן הדרגתי. איני מכיר קשר בין בלוטת התריס והציפרלקס, כלומר הציפרלקס אינו גורם לבעיות שיש לך בבלוטת התריס. יתכן שתת הפעילות של בלוטת התריס מתבטאת אצלך בדיכאון וכאשר תטפלי בבלוטת התריס לא יהיה עוד צורך בנוגדי דיכאון שכן מצבך הנפשי ישתפר. כמובן שהמצב הנוכחי יכול להיות גם בגלל תת פעילות של בלוטת התריס ולכן חשוב לטפל קודם כל בבלוטת התריס. כל טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 19:32 | מאת: תות עצובה

שלום ד"ר, תודה רבה על תשובתך המהירה. אני אכן נטלתי ציפרלקס 5 חודשים. אך הפתרון של לחזור לרבע כדור או לחצי אינו רלוונטי מפני שהמשפחה שלי אינה רוצה בכלל לשמוע שחזרתי לקחת אותו שוב. הם לחצו עליי לסיים ולכן לא הייתה כ"כ הדרגתיות- ולדעתי סבלתי לחינם. הצלחתי להבין שככל שאתרחק מהמועד האחרון של לקיחת הציפרלקס (הרבע האחרון- לפני שבוע בדיוק)- הסרוטונין יעלה וכך גם ארגיש טוב יותר. האם זה נכון? רציתי לשאול שאלה נוספת ברשותך. הייתי אצל פסיכיאטר לפחות 3-4 פגישות ואצל פסיכיאטר אחר פגישה אחת. הם ידעו שאני סובלת מדיכאון ובוכה המון וחושבת להתאבד, אך מיהרו לרשום תרופות אנטי דיכאוניות. ולא נתנו לי במקביל בדיקות הורמונים וכו'. רק במקרה גיליתי את תת הפעילות בבלוטת התריס. שאלתי היא האם זאת לא חובת הפסיכיאטר לשלוח אותי לבדיקות השונות? אני אמורה לנחש לבד שיכולה גם להיות בעיה הורמונלית הגורמת לדיכאון ולא רק חוסר בסרוטונין במוח? אגב, האם ניתן לעשות בדיקה של סרוטונין במוח? כיצד ניתן לעשותה?

24/09/2005 | 20:48 | מאת: מיכל

שלום, אני בת 18 וסובלת מאד ממעי רגיז כבר כמה שנים. ניסיתי ציפרלקס שלא עזר והרופא הציע לי סימבלתא. השאלה שלי האם סמבלתא שייכת לכדורים מסוג הSSRI ואילו עוד כדורים קיימים במשפחה זו? תודה מיככל

25/09/2005 | 17:06 | מאת:

למיכל הצימבלטה שייכתלקבוצת ה SNRI כמו האפקסור והאיקסל, איני מכיר עבודות שהראו יעילות של צימבלטה במעי רגיז למרות שהיא מורידה חרדה ועשויה לשפר את המצב של המעיים. בתסמונת המעי הרגיז אני מעדיף תרופות מהדור הישן כמו אנפרניל=מרוניל שיש להן השפעה גם נפשית וגם עוצרת את המעיים. לעתים דווקא תופעות הלוואי של התרופה (עצירות), יהיו כאן יתרון. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2005 | 07:52 | מאת: מיכל

אומנם סבלתי בעבר משלשולים אבל לאחרונה קשה לי להתרוקן בבקרים וזה יכול לקחת מספר שעות, לכן תרופות "עוצרות" נראות לי בעיתיות... הסמפטומיפ העיקריים הם כאבי טן חזקים במשך כל היום, ללא הפסקה, והרבה גזים כלואיים במעיים..

24/09/2005 | 20:02 | מאת: רינה

האים תרופה טבעית לחרדה יכולה לעזור לאין אונות? אם כן מה היא?

24/09/2005 | 20:08 | מאת: דו?רו?ן

לא נראה שיש , צריך לברר מה נסיבה לאין אונות, האם פיזית או פסיכולוגית , הכי טוב ללכת לרופא סקסולוג לבירור וטיפול.

24/09/2005 | 20:00 | מאת: שירלי

בעלי כבר מספר שנים סובל לפי דעתי מחרדה או דכאון או שניהם יחד, לפני כ - 3 שנים עמדנו להתגרש בעקבות משבר אך בסופו של עיניין החלטנו לנסות לשקם. הבעיה היא שהוא סובל מחוסר יציבות פעם בחודש אני בעיניו אישה טובה ובכל יתר הזמן כאשר אני מבקשת ממנו משהו או לא מסכימה לדעתו הוא אומר לי שאני רעה רעה, ושהוא שונא אותי ואז בא חוסר השקט, אי נוחות וחוסר הרגיעה המתבטא בכך שהוא רוצה להסתגר לבד בחדר עם עצמו בלעדיי ובלעדי הילדים, פשוט להתנתק מהמציאות. מכיוון שהוא סובל מאין אונות, לאחר שיחות רבות ושיכנועים הוא הסכים להיבדק: בשלב הראשון הלכנו לרופאת משפחה ביצענו את כל הבדיקות והכל תקין. בשלב שני הלכנו לאורולוג ביצענו את כל הבדיקות והכל תקין בשלב השלישי הצלחתי לשכנע אותו ללכת לבדיקה פסיכיאטר, בבדיקה הוא אמר לפסיכיאטר אני לא מבין למה אני כאן, היא לא נותנת לי חופש, אין לי חיים שקטים והמשיך לקטר בלי סוף עליי. בסופה של השיחה שערכה כחצי שעה הוא אמר שאין לו בעיה נפשית. אני יודעת שיש לו בעיה, אני רואה איך הוא מתנהג אני חיה איתו כל יום. האים יתכן שהוא רוצה להכחיש את הבעיה? מה לעשות עכשיו? איך להתקדם? הוא אמר לי את רואה הפסיכיאטר אמר שאין לי בעיה אם כך אצלך הבעיה אני פשוט במילכוד. הצילו

24/09/2005 | 20:15 | מאת: דו?רו?ן

יכול להיות שהפתרון היחידי שלכם הוא טיפול/יעוץ זוגי ( אם שניכם מסכימים), רצוי אצל רופא סקסולוג ומטפל זוגי (כיוון שמעורבת פה אין אונות) ישנם היום טיפולים טובים בנושא חבל על הסבל לכו לייעוץ .

24/09/2005 | 19:51 | מאת: רינה

בעלי בן 45 וכבר 4 שנים יש שינוי לרעה בחיי הזוגיות שלנו, בתקופה זו ממש רצינו להתגרש אך בסופו של עיניין ניסינו לשקם את המשפחה אבל מה לעשות שהוא בכל התקופה הזו לא רגוע, משועמם, חסר שקט ומנוחה ואפילו יחסי מין הוא לא מצליחה לקיים - לא עומד לו. לעומת זאת מצליח לתפקד בעבודה שלו ובעבודות פרטיות שהוא עושה. חוסר השקט מתבטא בעיקר בבית איתי ועם הילדים. מה לעשות? מי שמכיר מקרה דומה אני מבקשת שיתן לי עצה. תודה מראש

24/09/2005 | 20:17 | מאת: דו?רו?ן

ללכת ליעוץ זוגי אצל רופא סקסולוג.

25/09/2005 | 17:02 | מאת:

לרינה הדבר החשוב ביותר הוא האבחנה ומציאות מקור הבעיה. לכן כדאי להגיע לבדיקת יעוץ גם באופן אישי וגם בשאלה של הזוגיות שלכם. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 19:45 | מאת: גילי

זקוקה לפסיכיאטר טוב דחוף מאזור חיפה

24/09/2005 | 22:42 | מאת: אוסי

ד"ר פילוסוף קטיה היא מצויינית

ומה הוא המחיר הסטנדרטי שמשלמים עבור יעוץ (והתאמת תרופה) אצל פסיכיאטר פרטי. תודה.

25/09/2005 | 18:11 | מאת: רמי

אולי תחשבי על דר הירש המנהל של הפורום. הוא באיזור הצפון כמה שאני יודע.(תסתכלי בפרטים בצד שמאל של טלפונים חשובים)

24/09/2005 | 19:35 | מאת: יואב

שלום ד"ר, מה יותר יעיל בטיפול כנגד חרדה חברתית וכמעין ממריץ חברתי האם זו נטילת בנזודיאזפינים זמן קצר לפני האירוע או שמא נטילה קבועה של תרופות מסוג SSRI (כשבאמת נוטלים את התרופה רצוף מעל חודש) אודה לתשובתך.

ליואב אין מדובר על יעילות אלא על התאמה לכל אדם. אם אדם מרצה פעם בחודש והוא זקוק לתרופות פעם בחודש אז בטח עדיפה תרופה בנזודיאזפינית והיא פחות מזיקה. אם מדובר על התמודדות כמעט יום יומית עם חרדה חברתית אז עדיפים ה SSRI שאינם ממכרים אבל יש צורך ליטול אותם במשך מספר חדשים באופן קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 19:10 | מאת: סיון

נתקלתי במושג בהקשר לטיפול וכדורים פסיכיאטריים, והייתי מעוניינת לדעת באיזה מין כדורים מדובר, למה הם משמשים (ובאיזה מחלות נפש הם נועדו לטפל) וכל מידע אפשרי נוסף בנושא. תודה מראש.

25/09/2005 | 16:59 | מאת:

לסיון זו הפעם הראשונה שאני שומע על "כדור מלח", יתכן שמדובר על ליטיום שהוא דומה למלח והוא ליטול בהפרעה דו-קוטבית, אבל זה ממש ניחוש. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 17:24 | מאת: סיגל

יש לי שתי שאלות: 1. אמרו לי פעם שאם ראיתי סרט בלהות (דבר שמזיק לרמה הרגשית) וזה בא לי בחלום אז זה טוב. למה הכוונה? 2. פעם החלומות שלי היו בנושאים כלליים. לאחרונה שמתי לב שהחלומות שלי התחילו לעסוק במה שהפריע לי באותו היום לפני שהלכתי לישון. מה זה אומר? האם חלומות כאלה הם "עדיפים" על פני חלומות בנושאים כלליים?

25/09/2005 | 00:35 | מאת: תמימי

לסיגל חלומות הם השפה של הלא מודע שלנו, והם דרך לעיבוד חוויות רבות שאנחנו עוברים, במהלך היום ובחיים. אם ראית סרט בלהות- החלום משקף את הדרך שבה הלא מודע עסוק בו, ברמה הלא מודעת, איך הסרט השפיע ומה הוא עורר בנפש שלך. זו תופעה ידועה שהחלומות לוקחים מהחומרים של היום שלפני החלימה- דברים שמעסיקים אותנו ומפריעים לנו, ולפעמים פרטים טרוויאליים שנראים לא קשורים לכלום במבט ראשון. באופן כללי זה בריא לחלום. יש מחקרים שהראו שאנשים שהעירו אותם כל פעם לפני שהגיעו לשנת החלום שלהם היו פחות רגועים במהלך היום. היות ומדובר בשפה סימבולית ולא קונקרטית, אין משמעות של מה יותר חשוב- חלום "כללי" או חלום יותר "אישי"- שניהם עדיפים וחשובים ומשקפים את הנפש שלך באותה מידה. ההבנה של החלומות היא תמיד דרך החולם- מה החלום מזכיר לך? למה הוא מתקשר? איזה חלקים בך הוא מעורר ומשקף? ומה ניתן ללמוד ממנו? החלומות שלנו מדברים אלינו, ואם אנחנו מקשיבים ומתייחסים אליהם, מנסים להבינם, החלומות שבאים בהמשך ממשיכים להגיד לנו מה שהם רוצים אם לא הבנו את החלום הקודם כמו שהלא מודע התכוון. כלומר- יש כאן סרט בהמשכים- ואם פיספסנו פרק אחד- יבוא הפרק הבא ויבהיר על מה מדובר. אבל בין אם נבין ובין אם לא נתייחס- עדיין החלומות חשובים מאד לבריאותינו הנפשית, הם סוג של עיבוד רגשי של מה שקורה לנו, ודרך מצויינת לדבר עם הלא מודע שלנו ולהבין מצבים של המציאות ברמות יותר עמוקות ונפשיות. אולי דיברתי קצת כללי ותיאורטי, אבל אני מקווה שהבנת. חלומות נעימים, תמי.

25/09/2005 | 16:58 | מאת:

תודה לתמי ואני מצטרף לדבריה. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הירש שלום אני מושתל כליה הסובל ממכלול של בעיות רפואיות , נוטל למעלה מ 20 סוגי כדורים ביום בינהם פרוגרף , סלספט ופרדניזון ( נגד דחיה ) , ועוד רבים אחרים. מאז ההשתלה אני סובל מבעיות עיפות רבה , חוסר ריכוז ותשישות במהלך היום . והומלץ לי לעשות בדיקה במעבדת שינה . אודה מאוד אם תוכלו להאיר עיני על מנת שגם אני אוכל להבין את המשמעות של תוצאת הבדיקה אשר עשיתי במעבדת שינה ובעיקר איזה השלכות יכולות להיות לדבר מבחינת % נכות נוספים במל"ל . תוצאות הבדיקה העיקריות: . . . משך שינה : 4 ש חביון הרדמות: 41 ד"ק חביון REM אורכו 5.163 ד' 25.4 = %REM 22.8 = %SWS נרשמו 42 התעוררויות שמשכן קצר מ 15 ש' נרשמו 31 התעוררויות שמשכן ארוך מ 15 ש' יעילות שינה 68.6% אובחנו 6 הפסקות נשימה מלאות מהן 5 חסימתיות , 1 מרכזיות. אובחנו 29 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפרעת נשימה 8.5 נרשמו 29 ירידות ברמת ריווי חמצן בדם מרמה בסיסית של 91% על למינימום שך 50% מודה מראש על תשובך אבינועם

אנילא רופאה - יש לי כמה תשובות, אבל אני ממליצה לך לפנות לפורום הפרעות שינה בYNET: תוצאות הבדיקה העיקריות: . . . משך שינה : 4 - כמה זמן ישנת בסך הכל מכל זמן הבדיקה חביון הרדמות: 41 ד"ק - כמה זמן לקח עד שנרדמת מרגע כיבוי אורות חביון REM אורכו 5.163 ד' - כמה זמן מרגע הרדמות עד כניסה לשנת REM שהיא שנת חלום. לשינה מסוג זה יש תפקיד חשוב בלמידה, קישורים עצביים, 25.4 = %REM - אחוז של שנתחלום מתוך כל שינה 22.8 = %SWS - שנת גלים קצרים לצערי אני כבר לא זוכרת מה זה אומר נרשמו 42 התעוררויות שמשכן קצר מ 15 ש' - בשינה היו לך 42 התעוררויות לא רצוניות. לא בטוחש אתה זוכר את ההתעוררות אבל הן נרשמו באמצעות האלקטרודות נרשמו 31 התעוררויות שמשכן ארוך מ 15 ש' - לא יודעת מה המשמעות של אורך ההתעוררות. יעילות שינה 68.6% - זו נחשבת יעילות שינה נמוכה. זה מדד לראות עד כמה השינה שלך דומה לדפוס שינה נורמאלי. אובחנו 6 הפסקות נשימה מלאות מהן 5 חסימתיות , 1 מרכזיות. אובחנו 29 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפרעת נשימה 8.5 הפסקות נשימה הן גורם נפוץ להפרעת שינה והן נגרמות מסיבות שונות: עודף משקל, עישון, בעיות בסינוסים, נזלת כרונית וכו'. אני משערת שחסימה מערכתית משמעותה חסימה בדרכי הנשימה, בעוד חסימה מרכזית אולי מצביע על חסימה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. נרשמו 29 ירידות ברמת ריווי חמצן בדם מרמה בסיסית של 91% - ירידה בריווי החמצן היא כנראה תוצאה של הפסקות הנשימה של, וזה אחד המדדים לחומרת הפסקות הנשימה. ירידה בריווי החמצן בדם מעבר לגבול מסויים גורם לתגובה לא רצונית של יקיצה ע"י מרכזים נמוכים של המוח שאחראים על נשימה וקצב לב. גדול נראה שהרבה הפסקות נשימה גורמות לך ליקיצות מרובות ולשינה עם יעילות נמוכה. ככל שחסך השינה יותר גדול( תקופה יותר ארוכה שבה השינה לא טובה) כך הגוף מפצה ע"י שנת REM רבה יותר, וכניסה לשנת REM מהירה יותר. לרוב כניסה לשנת REM מתרחשת כ-90 דקות אחרי הרדמות. אני לא יודעת אם זה מצב שנותן אחוזי נכות, אבל זה בהחלט מצב שיש לטפל בו בהקדם. הטיפול שאני מכירה להפסקות נשימה בשינה הוא אינו תרופתי, אלא טיפול באמצעות מכשיר CPAP שתפקידו לזהות הפסקת נשימה בשינה ולהזרים בתגובה אויר בלחץ מותאם אישית לריאות. זו מסיכה שיש לישון איתה בלילה.

25/09/2005 | 00:44 | מאת: אבינועם

תודה על המאמץ ועל ההסברים שלך . אני סובל מבעיה של עיפות רבה במשך היום מאז עברתי השתלת כליה לפני כשנתיים. וככל הניראה זה בגלל מסת התרופות הרבה שאני לוקח כל יום ( למעלה מ 20 סוגי תרופות שונים ביום מספר פעמים ביום ) כרגע אני מוגדר כבעל 78% נכות רפואית ובאבדן כושר עבודה מלא ! חשוב לי לדעת האם אוכל לקבל % נכות על הבעיה הזו , מפני שאם אני עובר את ה 90% נכות רפואית , אהיה פטור גם מתשלום מס הכנסה . ולאדם במצב קשה כמו שלי זה דבר מאוד חשוב אני מצפה לשמוע גם את חוות דעתו של ד"ר גיורא הידש ושוב תודה אבינועם

24/09/2005 | 13:51 | מאת: אוסי

אני בחובות כספיים , אחרי שפתחתי עסק מזה שנתיים , מצבי הרפואי לא טוב אחרי שני ניתוחים , אין לי משפחה קרובה , בקיצר הכל אבוד , אין כח להמשך כל יום בבוקר , אין כח לקום מהמיטה , אין תקווה , כל משפט שאני מתחיל הוא עם המילה "אין" , אין לי דמוי עצמי בכלל , אני עייף , אבוד , מתוסכל , רוצה לנוח ולברוח מהעולם הזה , אין אפילו דבר אחד שמחזיק אותי בחיים , לא יודע מה עושים איך גומרים את זה , איך מתאהבים בחיים מחדש , איך אני חוזר להיות בן אדם, כי עכשיו אני לא

25/09/2005 | 00:24 | מאת: תמימי

לאוסי נראה שאתה די בדיכאון, ואפשר להבין גם את המצב האובייקטיבי שהוביל אותך למצב הנפשי הנוכחי. יחד עם זאת, אתה כן רוצה "להתאהב חזרה בחיים", שזו נקודה מצויינת להתחיל לטפס בחזרה, עם כל הקשיים. האם אתה מטופל אצל פסיכולוג? האם פנית להתייעצות אצל פסיכיאטר כדי לשקול עזרה תרופתית? אלה הם מקורות תמיכה חשובים בתקופות כל כך קשות כמו שאתה עובר. וחץ מזה אתה מוזמן לכתוב כאן ולספר לך מה שלומך. יש כאן הרבה אנשים שסבלו או סובלים מדיכאון ויודעים בדיוק איך אתה מרגיש. איך זה שנעלמת ההתאהבות הזאת בחיים, וכל רגע הוא אין ואין... מוכר לי מאד מאד, אבל אם לנסות לעודד אותך- עבר לי, בעזרת טיפול פסיכולוגי מסור, עזרה תרופתית, וכל תמיכה אחרת שאולי גם אתה יכול לגייס- חברים? אינטרנט, הכל הולך במלחמה לחזור לשמחת החיים ולמשמעותם, כי כשהמשמעות קיימת, ניתן לשאת את כל הקשיים, ואף להתחזק ולהתעצם מהם. תרגיש טוב, תמי.

25/09/2005 | 02:08 | מאת: אוסי

הייתי מטופל אצל פסיכולוגית , אבל ברגע מסויים נגמר לי הכסף , זה עלה לי די הרבה , ובאותו זמן הפסקתי את הביקורים אצל הפסיכיאטרית שלי , הייתי בקריזה על המערכת , איך יכול להיות שאחרי שנה טיפול אני מפסיק את הטיפולים ברגע הכי קריטי בחיים בגלל מצבי הכלכלי ,בתקופה שהתחלתי להשתפר ולהתקדם , ואז אחרי הפסקת הטיפולים באה הנפילה , התחלתי להתדרדר שוב. כנראה כשנגמר הכסף הפסיכולוג מפסיק לדבר, כמו כולם , כמו כל בעל עסק אחר. וכל שעות הדיבורים על קשר ומהות של קשר נראו לי חסרי ערך.

24/09/2005 | 12:16 | מאת: רמי

שלום לכם- היתה כתבה בארה"ב שהנדריל שבשימוש בארה"ב ובארץ הוא פחות טוב מהנרדיל שהיה משווק מבלגיה, המון אנשים בארה"ב התלוננו שהנרדיל לא עוזר להם , איך אפשר ליבא את הנרדיל הישן שהיה משווק מבלגיה.

25/09/2005 | 16:46 | מאת:

לרמי באופן עקרוני אפשר לייבא תרופות מחו"ל, בדרך כלל עושים זאת בתי מרקחת גדולים אשר מיומנים בהבאת תרופות מחו"ל, עם הנרדיל הרוקח ימלא טופס 29 ג' שהוא האישור של משרד הבריאות לתרופה שאינה רשומה בארץ, ואחר כך הוא יבצע את היבוא. אפשרות אחרת היא כמובן אם יש לך חברים בחו"ל. כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 12:07 | מאת: הודי

דר גיורא הירש שלום,אישתי סובלת ממועקה בשעות היום במיוחד כנראה כתוצאה מדכאון עברה ECT לא מוצלח לפני שנה.נתוצאה ממנו הרופא החדש טיפל בסיפרקסה ותרופות נוספות.מוגדרת כיום על ידו כ-עמידה לתרופות,ביפולר(לפני ECT),פסיכו-אפקטיב(רגשית) היום עוד מקבלת סיפרקסה 1 ביום,קלונקס,סרוקסאט ועכשיו טיפול הדרגתי של למיקטל כי ליטיום לא עזר במשך חודש. ולא מצליחה להשתחרר מהמועקה. הרופא אף הציעה ECT חדש בנהולו(ב"ש) ,אבל הטראומה שהשאיר הקודם לא מעודד כיוון זה. מבקש לדעת האם אין פתרון למועקה-דיכאון בימים אלו בשנות ה-2000 . אודה דעתך מכל הלב.

24/09/2005 | 15:19 | מאת: שירה59

ECT הוא טיפול מקובל ואף אפקטיבי ביותר בהרבה מקרים של דיכאון והפרעות אחרות שעמידות לתרופות. מדוע הטיפול היה לא מוצלח? מה הטראומה שהוא השאיר?

24/09/2005 | 16:15 | מאת: הודי

במקום פסיכו-אפקטיב ראה זכיזו-אפקטיב תודה

25/09/2005 | 16:45 | מאת:

להודי אכן לעתים יש דיכאון שהוא עמיד לטיפולים רגילים ואף נקרא דיכאון עמיד. בעזרת נשים בירושלים ישנה מחלקה אשר מתמחה בדיכאון עמיד. צריך לראות את כל ההיסטוריה של הטיפולים של אשתך ולחשוב על פתרון חדש, אולי מכיוון אחר אשר עשוי לעזור לה. בדרך כלל ECT הוא טיפול יעיל ופעמים רבות משתמשים בו בדיכאון עמיד והוא עוזר, אבל לצערי לא תמיד. נכון שעל פניו הטיפול שאשתך מקבלת נראה טוב ומתאים, אבל כאמור הבעיה היא שהוא לא מתאים לאשתך...., ולכן כדאי להתייעץ ולחשוב על טיפול אחר. אם אתם סומכים על הרופא המטפל כעת בבאר שבע, אולי כדאי ללכת לפי עצתו? כל טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 09:57 | מאת: חיה הררי

נכדתי בת 6 לפני כחודשיים התנפחו לה בלוטות הצוואר בצד ימין בתחילה בקושי הבחינו בזה, אחרי ברור עם הרופא היא קבלה אנטיביוטיקה והנפיחות לא חלפה ואף גדלה מאד. יש לציין שהילדה לא מרגישה שום כאב ושום דבר. אחרי ברור רפואי נוסף היא הופנתה לבית חולים וערכו לה ביופיסיה ואז התברר שיש לה רוסאי דורפמן. קראנו על המחלה הנדירה והתברר לנו שהיא נדירה ביותר ודרכי הטיפול עדיין לא נהירים ביותר. עכשיו הילדה צריכה לעבור גם סי.טי. וגם מ.ר.י אנא הסבירו לי מהן דרכי הטיפול, אם הם ידועים לכם? מה הדחיפות בטיפול? מפני שבבית החולים לא מזדרזים עם התשובות? ומה הסכנות? מחכה לתשובתכם, סבתא מודאגת.

25/09/2005 | 00:52 | מאת:

לחיה שלום, צר לי על הנכדה ואני מקווה שתמצאו פתרון והיא תרגיש טוב, אני איני מכיר את המחלה, ואם היא קשורה לבריאות הנפש כדאי לפנות לפסיכיאטר המומחה לילדים ונוער, אני מומחה למבוגרים. מצטער שאיני יכול לעזור יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 08:33 | מאת: קשה-לי

לד"ר שלום רב, הרבה זמן לא כתבתי וזה לא אומר שחיי היום בסדר אבל פשוט הייתי עסוקה בדברים אחרים. (אני מקווה שאתה זוכר אותי -דכאון לאחר לידה, נדודי שינה כרוניים וכד') כעת אני במשבר ענקי בחיים שלי, בעקבות בגידה (מצדי ), נקיפות מצפון ענקיות שהתגלגלו לילות ללא שינה, התקפי חרדה נוראיים ובסופו של דבר בעלי גילה את הסיפור ונהיה בלאגן גדול בחיים שלי. כעת המצב הוא שבעלי אכשהו מוכן לנסות לשקם את הזוגיות שלי, אני מתאבלת על אהבה (הרומן שנגמר) על כאב בלתי יתואר שיש ל י בלב זה בעקבות הפגיעה הענקית בבעלי, בהרס הנישואין והמשפחה, חוסר יכולת שלי לתפקד ועוד ועוד. היו לי הרבה מחשבות ללכת לגהה ולהתאשפז כי לא יכלתי לשאת את כאב את המשבר ואת הכל. בסופו של דבר, אני כאן בבית על מנת לעבור את הלילות אני לוקחת 1/2 כדור לוריוון (0.5 מ"ג) ו-1/2 כדור זודורם. למזלי הרבה השילוב הזה הצליח והוא נותן לי לישון איזה 7 שעות בלילה , בבוקר אני קמה עם דפיקות לב ועם הרגשה נוראית. השאלה שלי -האם התרופה הזאת טובה, כי אני יודעת שהיא ממכרת, האם אתה יכול להמליץ לי על תרופה הרגעה אחרת שתעזור לי לעבור את המשבר. מהו עוד אני יכולה לעשות על מנת שאני אחזור לתפקד וכמובן להשכיח את הכאב הנוראי בלב....היו לי כמה שיחות עם המטפלת שלי, והיא אמרה שאסור לי לקחת את כל הכאב של כולם על הלב שלי, וגם לא את כל האחריות כי גם בעלי אשם במצב עקב משבר בזוגיות-חוסר התייחסות אלי למעלה משנתים ועוד עוד' וללכת ליעוץ זוגי ולא אישי. אודה על תשובתך

25/09/2005 | 00:50 | מאת:

שלום, הזודרם אינו ממכר והלוריוון כן, את אומנם נוטלת מינון נמוך של לוריוון אבל קיים פוטנציאל של התמכרות. ההתמכרות אינה כל כך כך מסוכנת כי היא אינה חזקקה וגם את נוטלת מינון נמוך. בכל אופן הדבר הפשוט ביותר הוא ליטול את הלוריוון כארבע חמש פעמים בשבוע ואז אין את בעית ההתמכרות. אבל האם חשבת על תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מאלו אשר פועלות על הסרוטונין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

25/09/2005 | 12:44 | מאת: קשה-לי

תודה על התשובה. לא אני לא רוצה לקחת כדורים נגד דכאון אני לא מרגישה שיש צ ורך בכך. אנא תמליץ לי על כדורי הרגעה שאינם ממכרים. האם ניתן לקחת לוריוון עם נוקטורנו ? (כי נגמר לי הזודורם). אסתי

24/09/2005 | 05:30 | מאת: עמית

מהו משך השפעתו של קלונקס כנגד חרדה? האם הוא פחות ממכר משאר הכדורי הרגעה? ולאחר כמה זמן של שימוש מתפתחת התמכרות?

24/09/2005 | 16:30 | מאת: דור

קלונקס (קלונזפאם) משפיע ל-12-24 שעות, מקובל כטיפול אחזקתי בהרבה בעיות רפואיות (נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה כללית) עד 4 מ"ג ליום, מינון מקסימלי 20 מ"ג ליום. יש לו פוטנציאל לתלות והתמכרות בשימוש קבוע של מס' שבועות (3 לפחות). למרות הפוטנציאל לתלות, לעיתים זה המחיר שצריך לשלם עבור טיפול יעיל בחרדה, או בבעיה רפואית אחרת שלשמה הוא נרשם. השאלה תמיד מה החלופה. אם קיימת חלופה טובה אחרת שאיננה גורמת לתלות, אז בוחרים בה.

24/09/2005 | 05:27 | מאת: עמית

למרות שהתרופות מקבוצת הssri's דומות מאוד רציתי לדעת על הייחודיות של כל אחת: 1.האם סרוקסט טובה יותר לטיפול בכפייתיות, בחרדה(מכל הסוגים כולל חרדה חברתית) לעומת ציפרמיל וצירפלקס? ולעומת שאר הssri כל אחת באופן ספציפי: פרוזק, פבוקסיל, לוסטרל ובנוסף אנפרניל? 2.האם הפרוזק לא כל כך יעילה כנגד חרדות(מכל הסוגים) וכפייתיות? 3.מה הייחודיות של כל אחת מהתרופות הללו באופן ספציצפי? 4. מדוע הפבוקסיל איננה פוללרית? תודה מראש

24/09/2005 | 16:19 | מאת: דור

1. פבוקסיל לא בשימוש נפוץ כי באופן יחסי היא גורמת להרבה תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות אחרות שאינן קיימות עם SSRI אחרים. מהסיבה הזאת בארה"ב ה-FDA הגביל את השימוש בה ל-OCD בלבד אבל בארץ רושמים אותה גם לדיכאון. 2. אנפרניל היא SRI אבל מקבוצת הטריציקלים (TCA) ויש לה הרבה מאד תופעות לוואי-עייפות, עצירות, טשטוש בראיה, עליה במשקל ועוד הרבה... אך היא נחשבת מאד יעילה עבור OCD. צריך לשים לב שיש לה גם השפעה על פעילות הלב ולכן מומלצת בדיקת EKG בזמן שימוש בה. 3. לסרוקסט כמעט ואין תופעות לוואי (יחסית לשני הקודמים) עם יעילות פחות או יותר דומה ולכן היא בד"כ נבחרת כתרופה ראשונה להפרעות חרדה ו-OCD. עם זאת היא יכולה לגרום לפגיעה במין (תופעה הפיכה) ועליה במשקל בשכיחות יחסית גבוהה. 4. ציפרמיל-ציפרלקס זאת נגזרת של סרוקסט. יש לה בד"כ פחות תופעות לוואי של עליה במשקל או פגיעה במין אך היעילות שלה בד"כ פחות טובה מסרוקסט. ציפרלקס היא התרופה _היחידה_ מסוג זה שיש עליה פטנט ולכן היא גם היחידה שעדיין ממשיכים לעשות לה פירסום ויחסי ציבור. ההבדל בין השניים שציפרלקס מכילה רק את האיזומר הפעיל בציפרמיל, כלומר איננה מכילה את האיזומר השני שמימלא איננו פעיל. אפשר לבחור בתרופה זאת כתרופה ראשונה אם רוצים מינימום אינטראקציות עם תרופות אחרות או שרוצים פחות תופעות לוואי לעומת הסרוקסט. 5. לוסטרל תרופה מצויינת, יכולה להתאים לדיכאון, חרדה ו-OCD בדומה לסרוקסט ועם פחות תופעות לוואי. בארץ היא פחות נפוצה אבל בארה"ב היא דווקא המובילה מבין כולם. יש כאן גם שאלה כלכלית כי זאת תרופה שאיננה נמצאת בכל קופות החולים והיא יחסית יקרה. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של לוסטרל היא כאבי ראש (לא אצל כולם). 6. פרוזק ופריזמה מיועדות אכן לדיכאון ובד"כ לא לחרדה. אבל יש "פרוזק פורטה" וגם "פריזמה פורטה" במינון של 60 מ"ג לכדור שמיועדים ל-OCD. יש מטופלים שאפילו לוקחים שני כדורים ביום, כלומר 120 מ"ג שזה המון. אבל זאת התרופה היחידה מבין כולם שלא גורמת לעליה במשקל אלא להיפך- לירידה במשקל והיא גם מעוררת לעומת השאר שיכולות להשרות עייפות.

תודה לדור הידש

24/09/2005 | 03:19 | מאת: טל

שלום אני בת 26 ושוקלת כ 120 קילו, למען האמת מגיל 15 התחלתי לעלות במשקל ועד היום לא הצלחתי להוריד את הקילוגרמים העודפים. למעט 2 תקופות שבהם ירדתי 2ם קילו כל תקופה, ולאחר זמן מאוד קצר החזרתי את המשקל. לאחרונה, לוחצים על במשפחה לראות פסיכאטר, יש לציין שהייתי בטיפול פסיכולוגי במשך כחודש וחצי, אך לא היה שום שינוי. שאלתי היא: א. האם יש לפסיכאטר - "כדור פלא"- או לחילופין סיבה טובה שאני צריכה אותו?? ב. איך בוחרים פסיכיאטר? יש התמחויות שונות? ואם כן איך מגיעים לאחד כזה?? ג. ודבר אחרון - האם זה נרשם במקום מסוים שהייתי אצלו?? תודה רבה

24/09/2005 | 12:38 | מאת: שירה59

חודש וחצי זה תקופה קצרה מאוד על מנת לראות השפעה של טיפול פסיכולוגי (אלא אם הוא טיפול התנהגותי או קוגניטיבי ואז אפשר לראות השפעה) 1. בעיקרוןיש כדורים שעוזרים להרזייה אבל יש להם עלות גבוהה ותופעות לוואי לא נעימות. הבעיה איתם, שהם לא משנים הרגשלים לא טובים ולכן הסכנה היא שכמפסיקים אותם לעלות שוב במשקל. 2. אם את בטפול אצל פסיכולוג את יכולה לשאול אותו אם יש מישהו שהוא ממליץ 3. אם ההשמנה קשורה לבולמוסי אכילה ייתכן כי טיפול תרופתי מתאים יכול להפחית אותם ובכך לסייע לך לרדת במשקל. 4. אם את הולכת דרך קופת חולים זה נרשם בתיק הרפואי בקופה. מעבר לכך, אם את נולת תרופות מסוגים מסויימים (לא כולן), גם אם נקנו בבית מרקחת פרטי, יש דיווח משרד הבריאות. אנימבינה שאת סובלת כי גם אני סובלת מעודף משקל עקשני, אבל חבל להאמין בתרופות"פלא" כי אין כאלה. רצוי לטפל באופן ערכתי בכל האסקפטים שקשורים להשמנה: גם טיפול תרופתי אם יש צורך, טיפול פסיכולוגי התנהגותי לשנות הרגלים שקשורים באכילה, טיפול פסיכולוגי להבין האם יש סיבות ריגשיות לאכילה, מעקב אצל תזונאית, פעלות ספורטיבית מתאימה, ללמוד התמודדות של המשפחה שלוחצת להרזות וכו'. יש בקופות החולים וגם באופן פרטי סדנאותוקבוצות תמיכה בנושא של בעיות אכילה וטיפול כוללני בכל האספקטים.

24/09/2005 | 22:15 | מאת: בובה מתוקה

יש דיאטה קלה אצל פסיכיאטר מומחה בתזונה. אני בת 17 וירדתי אצלו בתוך חודש וחצי 13 קילו..... אנשים באים אליו במשקל שלך, בגילאים שלך- ויורדים פלאים. אם תרצי את השם, והטלפון תגיבי להודעתי זו ואכתוב לך לאימייל. אני חייבת לפסיכיאטר הזה הרבה. יש לי 23 קילוגרמים עודפים. עשיתי קורס ראשון ובקורס השני אוריד את היתר. תוך 3 חודשים (במקרה שלי), והגוף הופך להיות לדבר שלא רק מקבלים- אלא אפילו אוהבים......

24/09/2005 | 02:58 | מאת: אירית

מותר לרופא משפחה לתת מרשם על ציפרילקס ? ומה הזמן שמומלץ לישתמש בו (ואז להפסיק)? ומה התופעות לוואי שלו כי אני מרגישה קצת מסטולה בשימוש בו? סורי על כל השאלות בתודה ושבת שלום

24/09/2005 | 16:42 | מאת: דור

לרופא משפחה מותר לרשום ולהחליט על טיפול בכל סוגי התרופות הפסיכיאטריות. חלק מרופאי המשפחה מטפלים בהצלחה בבעיות נפשיות שאינן קשות או מורכבות. לגבי משך הטיפול בתרופה ואופן השימוש בה יש להתיעץ עם הרופא.

25/09/2005 | 00:44 | מאת:

לאירית משך הטיפול המקובל להתקף ראשון של חרדה או דיכאון הוא כשנה, אבל צריך להתאים את משך הטיפול לכל אחד ואחד. רופא המשפחה בהחלט יכול לטפל ו"לרשום" ציפרלקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

24/09/2005 | 02:55 | מאת: גיא

אני בן 22 והתחלתי לקחת ציפרילקס מזה שלושה ימים בעקבות סימפטומים של חרדות שתקפו אותי בכל מיני מצבים(מעברי עבודה וכו) א.אני מקווה שהכדור יעזור והשאלה שלי הכדור גורם לנזק לטווח הארוך? הוא ממכר וכול פעם שאני יעבור שינוי בחיי אני יצתרך לקחת אותו תקופה ב.ובקשר לאלכוהל אני רגיל לשבת בפאב ולשתות אלכהול בערך שלוש פעמים בשבוע מותר לי להמשיך לשתות בירה וכאלה?

24/09/2005 | 12:28 | מאת: שירה59

א. אני גם מקווה שהכדור יעזור לך ב. לא ידוע על כל נזק לטווח הארוך של תרופות מהסוג של ציפראלקס ג. הוא אינו ממכר, אבל אם רוצים להפסיק צריך לעשות זאת בהדרגה ע"י הפחתת מינון לפי הנחיית הרופא ד. אין זה אומר שבכל משבר תצטרך לקחת את הכדור, אבל כן כדאי לשלב עם התרןפה טיפול פסיכולוגי כדי ללמוד גם טכניקות התמודדות נוספות ה. יש איסור בעלון של התרופה לשתות אלכוהות בזמן הטיפול. לא רצוי לשתות אלכוהול עם אף תרופה משתי סיבות : 1. אלכוהות ותרופות שניהם מפורקים בכבד, שתייה יוצרת עומס מיותר ולא בריא על הכבד. 2. משום ששניהם מפורקים בכבד, הפירוק של אלכוהול יכול להשפיע על הפירוק של התרופה ולהיפך כך שיכול להיות שכמות קטנה בהרבה ממה ששתית בעבר תשפיע עליך הרבה יותר.

24/09/2005 | 15:30 | מאת: דור

לגיא, שתיית אלכוהול כמה פעמים בשבוע לזמן ממושך (ללא קשר לציפרלקס) - תוביל להתמכרות. לאלכוהול יש השפעה מעלת מצב רוח ונוגדת חרדה חזקה בטווח המיידי, אך בשימוש כרוני הוא גורם לעליה ברמת החרדה ולדיכאון. ולכן אחד הסיבוכים של שתיית אלכוהול הוא הפרעות חרדה ומצבי דיכאון. שתיית אלכוהול ע"י מי שסובל מדיכאון ו/או חרדה גורם להפחתה בהרגשה הרעה במיידי, ובהמשך להחמרה. יש רבים שנקלעים למעגל זה של שתיה כדי לא להרגיש רע- הרעה במצב- שתיה חוזרת וכו'. מומלץ לך מאד להפסיק הרגל זה, ויתכן שרק עקב כך ישתפר מצבך מבחינת החרדה (לאחר כמה שבועות). אלכוהול גם מפחית את ההשפעה המיטיבה של הציפרלקס. אם תעיין בתשובות לשאלות קודמות תראה שאני בד"כ ממליץ להמנע מתרופות הרגעה כיוון שהן עלולות לגרום להתמכרות. אלכוהול מסוכן מבחינה זו לאין שיעור!! אם אתה מתקשה להפסיק את השתיה בעצמך- עליך לפנות לטיפול לגמילה מאלכוהול.

24/09/2005 | 22:49 | מאת: גיא--

תודה רבה לך על דאגתך הרבה אבל אינני מכור לאלכוהל (כנראה שלא אבנתה אותי או של נסחתי את השאלה נכון) אני שותה פעם פעמיים בשבוע בירה והשאלה שלי אם אני יוצא עם חברים אני יוכל לשתות פה ושם בירה? והשאלה השנייה אני סובל מיתרגשות יתר לפני ראיון לעבודה חדשה או לפני כל דבר חדש שזה גובל בבחילות ובהרגשה רעה ציפרילקס עוזר לתופעה הזאות? בתודה על היחס

23/09/2005 | 21:31 | מאת: אבי

שלום רב! אני לוקח קונסרטה 36 מ"ג והבעיה היא שהתרופה גורמת לי לנדודי שינה ! מה אפשר לעשות חוץ מאשר להפסיק לקחת את התרופה?

24/09/2005 | 02:12 | מאת: שירה59

1. להקפיד לקום מספק מוקדם כדי לקחת אותה. 2. אפש לעבור לריטאלין SR או לריטאלין LA (פחות שעות ולכן משפיעות פחות על השינה) 3. אנימכירה אנשים שעושים יום או יומיים בשבוע ללא קונצרטה ומשלימים בימים אלו שעות שינה.

25/09/2005 | 00:41 | מאת:

תודה לשירה ואני מצטרף לדבריה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 19:56 | מאת: שובל

היי תחילה לפני כל השאלות ברצוני לומר שאני "מכורה-נקיה" (כך קוראים לזה לדעתי..) מסמים בעיקר מגראס, נקיה כבר קרוב ל-4 שנים. בעקבות התקפות חרדה כתוצאה מהפסקת שימוש, מטופלת ע"י סרוקסאט ובונדורמין. עוזר מאוד. (אוסיף גם שהיו לי שיחות של מומחים בענין, כמו פגישות NA ועובדת עם נפגעי סמים) הוצאתי המון "מטענים" מגופי והגיע הצורך ל"היפרד" ממנה:) משום מה, כרגע בחיים שלי היום, יש לי אי שקט כללי, לא מוצאת ענין בכלום. הרופאה המטפלת בי שוללת העלאת מינון של סרוקסט - אני מקבלת כדור אחד 20 מ'ג ליום, כמוכן אמרה לי להוריד במינון של הבונדורמין שלדעתי זה מה שמרגיע אותי ונותן לי לישון. (מבחינה גופנית יש חשש לתפקוד לקוי של בלוטת התריס.. - האם בגלל זה התופעות מופיעות?) שאלותיי הן - איך אוריד במינון של הבונדורמין - הגעתי ל-3 בלילה!!! אוףףףף:( - והאם מה שאני חשה , האי-שקט הזה.. - הוא כתוצאה מהורדת המינון של הבונדורמין? תודה

24/09/2005 | 18:32 | מאת: דור

כנראה החלפת התמכרות בקנאביס בהתמכרות לבונדורמין, שהיא תרופת שינה בעלת פוטנציאל גבוה לפיתוח תלות והתמכרות. לדעתי, תורידי כל שבוע חצי כדור ולהמשיך בעקביות. אולי לא תשני כמה לילות ויהיה לך קשה, אבל אין לך ברירה. צריך לעצור את כדור השלג של ההתמכרות. המינון של הבונדורמין נע בין חצי כדור לכדור אחד. אין לקחת מעבר לכך. ייתכן מאד שתסבלי תקופה מסויימת מאי שקט, חרדה ונדודי שינה, כי זה חלק מהגמילה, אבל תצטרכי להתמודד. לעיתים, נותנים באופן זמני וואליום (אסיוול), בזמן הגמילה, שיכול להקל על התסמינים בגמילה של בנזודיאזפינים.

25/09/2005 | 00:40 | מאת:

לשובל גם אני איני רואה טעם בעליה במינון של הסרוקסט, בדרך כלל מינון כפול לא עוזר יותר מאשר כדור אחד ולכן אפשר לחשוב על החלפת הסרוקסט ולא על עליה במינון. אומנם קיימת התמכרות לבונדורמין אבל הבונדורמין אינו מזיק לגוף ואפשר ליטול אותו במשך שנים ארוכות. לכן כדאי לחשוב על הורדה במינון בזמן המתאים (כאשר אין חרדות ואין מתחים מיוחדים בחיים), ולעשות את ההורדה לאט לאט. בשלב הזה הייתי מברר קודם כל את הבעיה בבלוטת התריס ומייצב אותה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 18:53 | מאת: רז

היי, אני הייתי רוצה להתייעץ איתכם אם יכול להיות שיש לי התקפים קלים: יש לי תקופות ביום שבהם אני מרגיש את הלב שלי דופק חזק - בום-בום-בום ולמרות זאת הדופק שלי נמוך, ואני גוסס הרבה ציפורניים או מכווץ את הבטן (לא יודע למה אני עושה את הדברים הללו), ואני מרגיש חלש ועצבני ולא מרוכז ואדיש לסביבה. זה יכול להיות ? או שלא?

25/09/2005 | 00:36 | מאת:

לרז ההתקפים שציינת עלולים להתאים לחרדה אבל קודם כל כדאי לעבור בירור גופני אצל רופא המשפחה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 17:03 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום לכולם... אני מרגיש אותו מופיע לאט לאט. בינתיים הוא מאוד קטן ועלוב, מתחרה שקל להביס אותו...אבל כמו שאני מכיר את המתחרה שלי אני יודע שבסוף דינו לנצח...בינתיים אפילו אין מחשבות אובדניות, אבל אני מכיר את התהליך כבר... הייתי אצל הרופא שלי שלשום, והוא אמר לי שהוא לא בטוח לגבי האבחנה שלי כמאני דיפרסיווי, ושאולי יש לי סכיזופרניה. הוא ניסה להסביר בזה את ההתכנסות שלי בעצמי ואת חוסר היוזמה שלי לחיי חברה...הוא טען שאולי הפסיכוזה גרמה לשינוי באישיות, והפכה אותי לאנטי סוציאלי. הרופאה בבית חולים לעומת זאת שללה סכיזופרניה מכל לכל ואמרה לי שאני בי-פולר קלאסי. בתכלעס כמובן זה לגמרי לא משנה. אני גם חושב שיש סיכוי די סביר שאני פסיכו-אפקטיבי. בלאו הכי הבנתי שמהלך המחלה די דומה...מה דעתך, ד"ר הידש, בתור מי שמכיר אותי די טוב, למשעה אולי יותר ממה שהרופא שלי מכיר אותי...;-) וקצת תגובות לתגובות להודעה הקודמת: לאלי- אני מקווה שאני אוכל להרים את עצמי מהמיטה ולללכת לעבודה שכבר יש לי(אני לא צריך לחפש), ושאני אצליח לא לנסות להתאבד או להתאשפז שוב. זה כרגע השאיפות שלי. לגבי השאר, עוד נראה בעתיד. לתמימי, כמו שכבר אמרתי לך, אין לי ממש כוחות כעת להתנדב, אולי אני צריך שמישהו יתנדב בשבילי... וללימי- כל מה שיש לי לומר לך זה רק לאחל לך שתרגישי טוב, ואני בודאי מבין את הפער בתיפקוד הנדרש בינך לביני. איך נלחמים בדיכאון? האם לפעול על-פי השיטה של אלי, שמזכירה אולי בגירסא יותר מתוחכמת את המציאותרפיה של צביאל, לעשות את האנטיתזה למה שמרגישים. בשלב הנוכחי אני עוד יכול לעשות את זה, אבל אני חושש מאוד מהתדרדרות. אני יכול למשל להכריח את עצמי לאכול שלוש ארוחות ביום, במקום ארוחה אחת של ג'אנק פוד פעם בשלושה ימים. אני יכול להכריח את עצמי לישון רק שמונה שעות ביום ולא 14 כמו שישנתי אתמול...אני יכול לנסות לצאת למרות שזה הדבר האחרון שמתחשק לי. מצד שני, אני יכול פשוט לרכב על הגל להשלים עם האפיזודה הזו ולחכות שתחלוף, או אולי לקוות שהיא כלל לא תתפרץ. אשמח אם תגיבו איך שתרצו... בברכה מיכאל(מיקי)

24/09/2005 | 00:58 | מאת: אמא רחוקה

כמו במלחמה אמיתית פעם אתה מנצח ופעם אתה מנוצח , אבל אם אתה מוכן לקרב תמיד אז אין את גורם ההפתעה. הדבר הכי שטותי והכי נכון שלמדתי במשך חיי הארוכים הוא שתי מילים - זה היה ..... עד היום כשקשה לי ואני לא רואה מוצא ולא מאמינה בעתיד. אני אומרת לעצמי יום אחד את תגידי זה היה קשה זה היה נורא וכו . ולצערי אמרתי את זה מליון פעמים !!! אז אם אתה מזהה את סימני המתקפה כלומר הדכאון תצא למלחמה עם כל הכלים שברשותך הכדורים ,הרופא, המשפחה . חוכמתך, ואפילו אנחנו כאן . אתה יודע הבת היקרה שלי התחילה ללמוד לתואר שני בדיוק אחרי התקף מאני קשה ודכאון . והנה היא מספרת שהם קוראים פואמות דכאוניות ובשעור המרצה הזדהה עם אחד הכותבים שאמר שהכל הבל ואין משמעות לחיים וכל מה שאנו עושים הוא ללא תכלית וכו .בקיצור היא צחקה וסיפרה לי שבבקר היא היתה אצל המטפל והם דיברו על החיים וכמה כדאי לחיות. ובערב המרצה אמר ההפך .אז חזרתי הביתה בדכאון ומבולבלת היא מספרת. אין שחור ולבן רק יש גם חיים רגילים ואפרוריים וצריך ללמוד לחיות אותם. יהיה בסדר מיקי

24/09/2005 | 10:29 | מאת: תמימי

מיקי היקר מאד מאד קודם כל לגבי האבחנה שלך- לא נראה לי על פניו שיש לך סכיזופרניה, למרות שגם אם כן- אז מה? האבחנות האלה הן גם ככה די סתמיות. לי שינו את האבחנה בשלב ממש מאוחר של המחלה. הפסיכיאטר הראשון שלי שהכיר אותי מצויין- הוא גם היה הפסיכותרפיסט שלי וראה אותי בהתחלה 4 פעמים בשבוע... טען שאני לא ביפולרית אלא היו לי התקפים פסיכוטיים ואחריהם דיכאונות. ורק לאחרונה אובחנתי כביפולרית עם התקפים מהירים... כך שהאבחנה קשורה לנקודת הסתכלות ולגישה קלינית ולעומק ההיכרות איתך כי אתה יכול להציג תמונה די סכיזופרנית בתקופת דיכאון, אבל היכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלך לא מתדרדרות ואתה כן מגיע לנקודה שבה ברור לכל בר דעת שצריך לשנות את האבחנה, וחוזר חלילה... אנחנו החולים משחקים המון עם האבחנות האלה, זה די נעים, אני משוגע, אני ביפולרי, אני ביסקסואלי, אני פה ואני שם... זה עוד סיפור שאנחנו מספרים לעצמינו על עצמינו. לגבי איך להתמודד עם דיכאון, אני בעד הדרך של צביאל, לא בגלל שבהכרח הדיכאון כל כך ממושמע וחולף, אלא בגלל שאם תצא וכו'- אולי תפגוש אהבה חדשה? אולי משהו מבחוץ ייתן לך את האנרגיות שכרגע כל כך חסרות לך? אבל ממש לא נורא אם ישנת הרבה שעות. תן לעצמך מנוחה, מיקי, הגוף מוצא גם הוא את הדרכים להקל על הנפש, אין כמו מנוחה טובה לסלק מחשבות רעות ולנסות להתחיל שוב יום חדש טוב יותר מקודמו. ולגבי ההתנדבות- אני מוכנה להיות הראשונה שתתנדב בשבילך, מיקי. רק תגיד מה אתה צריך. לדבר בטלפון? להיפגש? מה שתרצה. דבר אחרון, אולי חלק מהמועקה שאתה חש קשורה לתקופה הזאת של שינויי מזג האוויר, משהו באנרגיות המלנכוליות של הסתיו ומה שזה מעורר בך, מזכיר משברים ישנים ואת החוויות הכל כך קשות שעברת בשנים האחרונות? נקודות למחשבה. שבת שלום ורק בריאות, תמי.

23/09/2005 | 16:19 | מאת: כדורים

שלום רב רציתי לדעת האם לקיחת מעל כדור אחד ביום של ציפרלקס ומתחת לכדור אחד ביום בונסרין יכולים לגרום להשמנה? הבנתי שציפרלקס אמור להוריד תיאבון , לא?

25/09/2005 | 00:35 | מאת:

הציפרלקס מורידה את התיאבון בשבועיים הראשונים לטיפול, אחרי מספר חודשים היא עלולה לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל. התופעה הזו אינה תלויה במינון של התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 16:12 | מאת: שאלה

היי האם ציפרלקס שניתנת לטיפול בחרדה , יכולה גם לעזור לאותו אדם בריכוז וקשב אם הוא סובל גם מ ADHD? האם היא עובדת גם במישור של מענה ל ADHD? תודה

25/09/2005 | 00:34 | מאת:

שלום, תיאורטית אין סיבה שהציפרלקס תעזור להפרעת קשב, אבל ישנם מספר מאמרים אשר הראו שיפור בהפרעת הקשב וגם אני שמעתי על אנשים אשר דיווחו על שפור בריכוז כאשר נטלו את הציפרלקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 15:29 | מאת: אברהם

שלום אני לוקח סרוקסט 4 כדורים ואנפרניל 3 כדורים של 75 SR למחשבות כפיתיות ,שאלתי לפני שהתחלתי עם הכדורים היו לי נטיה לגברים אבל גם נהניתי עם אשתי אחרי שהתחלתי עם הכדורים לאט לאט פחת החשק עם אשתי עד כדי עזיבה לגמרי אני לא סובל היום גוף של אשה האם יש קשר לסרוקסט בענין הזה ואני מודה לך על כל תשובתיך הקולעות למטרה חן חן ביי אברהם

23/09/2005 | 17:08 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום אברהם, סרוקסט ארבעה כדורים? אתה סגור על זה? זה מינון בשמיים...למה אתה צריך כל-כך הרבה? מנסיוני עם הסרוקסט הוא אמנם לא גרם לי לחוסר חשק מיני, אבל הוא גרם ועוד איך להשהייה משמעותית מאוד באורגזמה, שלא הבנתי עד כמה היא משמעותית עד שהפסקתי לקחת את הסרוקסט. מצד שני, ידוע שהכדור הזה גורם לירידה בחשק המיני, ולכן יתכן שחוסר ההנאה שלך עם אשתך נובע מהירידה בחשק המיני שגורם הסרוקסט, בעוד הנטייה שלך לגברים , שהיא אולי יותר חזקה עדיין נשארת. יכול להיות שהפיתרון שלך הוא לקחת כדור אחר שפחות פוגע בחשק המיני או לפחות לרדת משמעותית במינון של הסרוקסט. כמובן, אני רק כותב לך מנסיוני האישי ומידע כללי, שנובע בין השאר מהמעקב שלי אחרי הפורום הזה. אתה יכול לנסות להתיעץ גם בפורום "שרינק פרינדלי"... בברכה מיכאל(מיקי)

25/09/2005 | 00:31 | מאת:

לאברהם סרוקסט אומנם עלולה להוריד את החשק המיני וליצור בעיה באורגזמה אבל לפי ידיעתי היא לא מבדילה בין גברים ונשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 15:00 | מאת: שרה פל

משתעלת תקופה ארוכה בערך 8 חודשים ללא הפסק כל 20 דקות, שיעול יבש שרק מיים או נוזלים כל שהם מרגיעים אותו,עברתי כל בדיקה אפשרית ללא תוצאות, לא יודעת מה לעשות הלאה בתודה

לשרה אומנם יתכן שיעול מהבחינה הנפשית (פסיכוגני), אבל את האבחנה צרייכים לקבוע הרופא הפנימי והפסיכיאטר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 14:06 | מאת: יעל

שלום, התחלתי לקחת ציפרלקס לפני כשבוע. כואב לי הגרון מאוד וכדי למנוע התפתחות לדלקת גרון אני רוצה לקחת דקסמול / קולדקס ודומיהם. האם הדבר בעייתי ?

23/09/2005 | 17:46 | מאת: יעל

ד"ר הידש, שכחתי לכלול בשאלתי גם טבליות מציצה של קלגרון. האם ניתן לקחתן במקביל לציפרלקס ? תודה.

24/09/2005 | 12:09 | מאת: שירה59

קלגרון אני חושבת שזה בעייתי כי יש שם חומר מלאחש מקומית. בכל מקרה אם יש לך שאלה בנושא אינטראקציה בין תרופות כדאי להתקשר למרכז מידע תרופתי. http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=11&catId=38&PageId=459 יש מרכז מידע בהדסהטוב מאוד וגם באסף הרופא. אין צורך להזדהות שם כמובן.

23/09/2005 | 13:46 | מאת: אביעד

שלום רב, סבתא שלי בת ה- 85 עשתה C.T מוח עקב זימזומים ממושכים באוזניים. התוצאה: אטרופיה קשה של המוח והמוחון. ייתכן אוטם לקונרי בבסיס הגרעינים הבזאליים משמאל. מלבד זאת הכל תקין ואין ממצא פתולוגי נוסף. היא חשה בטוב וצלולה. במה מדובר? תודה רבה

25/09/2005 | 00:27 | מאת:

לאביעד בדיקת CT היא תמיד בדיקת עזר ואינה מאבחנת. האבחנה מבוססת על בדיקה קלינית ועל בדיקות מעבדה והרופא צריך לראות את כל התמונה. כך שאטרופיה של המוח בהחלט אינה דבר תקין וטוב אבל אין קשר בין חומרת האטרופיה והמצב הנפשי, את המשמעות של האוטם הלקונרי נאורלוג יצטרך לקבוע. בקיצור, מהבחינה הנפשית והקוגניטבית, אבחנה של דמנציה מתבצעת לפי הקליניקה ולא לפי בדיקות רנטגן, לכן לבדיקה יש חשיבות מועטה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 12:58 | מאת: מיאושת

היי... אני אני בחורה שסובלת מזה 4 שנים מדיכאון, הפרעת אישיות, הנורקסיה ,חרדות עברתי המון אישפוזים וסוגי תרופות היום מטופלת ב ציפרלקס,דפראקסן,קלונקס,פנארגן,ומודל מצבי החמיר מאז האישפוז האחרון רב היום אני מסתובבת אם מחשבות על מוות נימאס לי מהמצב בו אני נימצאת שאלתי היא האם הכדורים אותם אני לוקחת יכולים לעזור? האם יש כדור שיוכל לגרום לי לחשוב פחות על מוות? מה עליי לעשות בבקשה עיזרו לי בתודה המיואשת

25/09/2005 | 00:24 | מאת:

למיואשת גם ציפרלקס וגם דפרקסן הן תרופות נגד דיכאון ועשויות להקל עליך ולשפר את מצבך. בכל אופן כאשר מדובר על מקרים מסובכים כאשר טיפולים רגילים לא עזרו אני ממליץ לפנות לחוות דעת נוספת של אחד הרופאים הבכירים בארץ. שבוע טוב דר' גיורא הידש

23/09/2005 | 09:38 | מאת: אורי

בעלי לא מצליח לקיים יחסי מין בכלל, זה התחיל לפני 4 שנים, הצליח במשך הזמן הזה מס' פעמים והיום הוא לא מצליח בכלל. עשינו בירורים של כל הבדיקות הגופניות עם רופאת משפחה ובדיקות של אורולוג שבסיומן הוא שלל כל בעיה גופנית. אנחנו סבלנו בתקופה הזו מבעיה בזוגיות אך ניסינו לגשר ולהמשיך לשמור על המשפחה. ניגשנו לאחר שיכנועים לפסיכיאטרית ששוחחה איתנו כ - חצי שעה ואמרה שהיא לא רואה כל בעיה נפשית אלא בעיה בזוגיות מפני שבעלי מתרץ את בעית האי זיקפה בכך שאני כך וכך וכך. אני מיואשת מכיוון שעד שהצלחתי להשפיע עליו לגשת לעזרה לא היתה ממש עזרה ממשית. עליי לציין כי בעלי הוא אדם קשה ועצם ההליכה שלו לקבל עזרה היתה בשבילי קריעת ים סוף, הרי כפי שציינתי אנו סובלים מהבעיה זמן רב. מה עליי לעשות כעת לפי דעתי הוא סובל מחרדה, מאחר שהוא נמצא באי שקט בבית, לא רגוע לא מצליח להתרכז ולעזור ולסייע כפי שעשה עד לפני התקופה הזו. הוא מאוד רוצה לקיים יחסים ולא מצליח, אני לא מעוניינת ללכת לטיפול זוגי מכיוון ששם הוא מתחיל להאשים אותי ולא רואה בכלל את עצמו. מה עליי כעת לעשות?

23/09/2005 | 17:12 | מאת: דור

אם לבעלך יש בעיה באון הגברי אז הפיתרון מאד פשוט- וויאגרה, סיאליס, לוויטרה. פנו לרופא משפחה. אם רופא משפחה לא יודע לטפל אז ניתן לפנות לרופא סקסולוג או למרפאה סקסולוגית בבתי החולים השונים. מכיוון שבעלך כבר נבדק ע"י פסיכיאטר ונשללה האפשרות של הפרעה נפשית אז כדאי להתקדם ולפנות לגורם הטיפולי המתאים.

25/09/2005 | 00:22 | מאת:

לאורי יתכן שאם הבעיה היא לא אצלו ולא אצלך אז הבעיה היא בקשר ביניכם. אבל הייתי חושב שתפני לטיפול זוגי אפילו כפתרון זמני וראשון, כלומר תלכו ביחד וזה השלב הראשון, בטיפול הדברים יתבררו ואם המטפל יראה שהקשיים רבים יותר אצלו מאשר אצלך הוא בודאי יפנה אותו לטיפול אישי. בכל אופן כדאי לשמוע את מה שהוא אומר ומה מפריע לו בקשר ביניכם אפילו אם את חושבת אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש