פורום פסיכיאטריה

מאוחדת. באזור המרכז אם אפשר ראשל"צ ואם יש משהו יותר טוב שלא בראשל"צ אבל אזור המרכז אשמח מאד זה דחוף ולחוץ לי מאד תודה רבה

ד"ר יעל אלעזר בראשון ד"ר גורודצקי בתל אביב או ברחובות במאוחדת אין פסיכיאטרים עצמאיים שעובדים עם הקופה.

לשירלי, ניסיתי לשלוח לך מייל, אבל לא הצלחתי, צרי אתי קשר למייל, יש שני פסיכיאטרים מצויינים מנהלי מחלקות שמקבלים במאוחדת בראשל"צ וברחובות. דנה

ממליצה מאוד עה פרופסור מנהל מחלקת פסיכיאטריה בתל השומר וגר ומקבל בהרצליה אני חושבת ששם הפרטי שלו זה יוסף.בהצלחה

השם של הפרופסור מתל השומר יוסף זוהר.

לכעוס על ההורים שלי זה כמו לתת לעצמי סתירה בלחי השניה כמו להרביץ לבת שלי כי כולנו המשכים אחד של השני ובגלל זה הורים זה כל כך כואב וילדים גם. החגים הגיעו ועימם כל ההתחשבנויות שלהם ואני נשבעת לעצמי שלא אכנס לזה הפעם שלא אפתח ציפיות ולא אפול לאכזבות ובכל זאת נופלת ובכל זאת כועסת והלחי השניה שלי כואבת כואבת נורא. איך אפשר להתחיל את השנה בתפוח בדבש כשבלב עצוב לי עולים שוב כל הכאבים הישנים ובמיוחד עצוב לי שעדיין עצוב לי ובכאלה עוצמות אחרי כל כך הרבה שנים. כמה אני מקנאה ברגעים האלה בנזירים הטיבטיים הכתומים האלה בשלווה באור ובחיוך שלהם לא פוגעים אפילו בנמלה ואני, נותנת לעצמי סתירה בלחי השניה מענישה את עצמי שוב על הכאבים, על האכזבות, על אובדן האשליות. מי אמר שהחגים האלה הם משפחתיים? לפעמים הם כל כך כואבים כי הם כל כך מדגישים עד כמה קשה לנו במשפחות שלנו למצוא את נוסחת הקסם שלא תפגע, שלא תכאיב לאף אחד מהצדדים והבנות שלי בסך הכל רוצות תפוח בדבש עם כולם ולא מבינות למה המתוק מתערבב עם המר למה כואבת לי הלחי השניה למה איני מסוגלת להניח את האכזבות הפגיעות והמשקעים לא להעניש את עצמי על חולשותיהם של אחרים ולסלוח. לעצמי ולעולם שהוא אינו מושלם שיש בו תוקפנות, גלוייה וסמוייה ושככה תתחיל לה שנה חדשה עם טעמו המר- מתוק של התפוח ועם כאבים בלחי השניה. שנה טובה, תמי.

כל כך נכון . והנורא מכל הוא שאנחנו נשבעות שלנו זה לא יקרה שאנחנו נהיה אחרות מההורים שלנו ,אבל אחר כך מגלים שגם הילדים שלנו כועסים עלינו ומאשימים אותנו, שכל כך השתדלנו ונשבענו ! וכל שנה אנחנו אומרות שהפעם יהיה אחרת, ואולי הכל יהיה כמו באגדות.... ועוד שנה עוברת, וחוץ מזה כרגיל כתבת נהדר

תמי יקרה מאוד, איך את תמיד מצליחה לגעת בנקודות הכי כואבות שלי... (האם הפסיכולוג שלי העביר לך את הרשימות שלו לגביי...? :-) החגים היא נקודה כואבת במיוחד. המשפחה היא נקודה כואבת במיוחד. יום ההולדת שלי תמיד נופל על החודש הזה, הגדוש עד להתפקע בחגים מאוסים. הזדמנות כפולה ומכופלת לחשבון נפש נוקב ומר, על מה שלא הספקתי, על כמה לא התבגרתי למרות שהזדקנתי בעוד שנה, ועל הקשר הסבוך מאוד הזה עם המשפחה, שכמה שלא אחטט ואנבור בו - - - התחושה היא תמיד של בור ללא תחתית, של פקעת סבוכה שאי אפשר להתיר אותה כי תמיד מוצאים עוד קשר ועוד אחד... בכל שנה אני תמהה (וכועסת) מחדש על כך שככל שאני מתבגרת, בכל הקשור להורים אני תמיד נשארת באותה נקודה, אני תמיד נשארת בתוכי אותה ילדה קטנה שזקוקה לאישור שלהם, למילה הטובה, לחיזוק. כמה חבל שהדברים שאני הכי זקוקה להם אף פעם לא באמת מגיעים, ואם מגיעים - אז התזמון לא נכון, או שהמינון לא נכון... למה אנחנו תמיד ממשיכים להיות ילדים קטנים כאשר מדובר בהורים שלנו ? מתי כבר יתנתק חבל הטבור, מתי תספיק לנו המילה הטובה שאנחנו נותנים לעצמנו, ולא נמצא את עצמנו זקוקים נואשות למילה הטובה שלהם..? שתהיה שנה מצויינת לכולם אבישג

לאבישג ולאמא רחוקה ופתאום הבנתי משהו. אחרי הכעס והכאב שמאחוריו, הבנתי שבעצם, ההורים שלנו זקוקים למילה טובה ולאישור, בדיוק כמונו. שגם הם זקוקים שנבין אותם ואת צרכיהם בלי להיפגע ובלי לחשוב שאינם אוהבים אותנו אלא עושים טעויות, כי גם הם יצורים אנושיים, בדיוק כמונו. הסיפור שהוליד את השיר שלי הוא כזה: אחותי הלא נשואה בהודו, ואני הזמנתי את ההורים שלי לחג יחד עם המשפחה של בעלי. הכימייה בין שתי המשפחות של בעלי ושלי לא כל כך טובה, בלשון המעטה, וכל פעם זה כואב מחדש. והפעם הסירוב שלהם לבוא לא היה שהם הולכים לחברים או משהו אלא שהחליטו לבלות את החג לבד, בדירה שיש לאמא שלי בירושלים, כי הם מאד עייפים וכו'. לא רציתי לההפך לפולנייה, והפכתי. לא רציתי להיפגע, ונפגעתי. קשה היה לי לדמיין אותם לבד בערב תחילתה של שנה, ועוד לא במלון או משהו אלא בדירה ריקה... וכמובן ששוב עלתה חוויית הדחייה מול המשפחה של בעלי, ההרגשה שאינם מקבלים אותה ואת בעלי, לא מכל הלב, לא כמו שהייתי רוצה. אבל הבוקר הבנתי שאולי הם רוצים שאזמין אותם בלי כל החשבונאות של העבר. פשוט להגיד להם מתוך ליבי כמה אני אוהבת אותם וחשוב לי שיהיו איתנו בחג. שיבואו כמו מלכים, בלי לבשל ובלי להתאמץ. שיתנו לי הזדמנות לתת להם ולפנק אותם כמו שהם נתנו לי ופינקו אותי כל כך הרבה שנים. וגם, למרות הכאב, שאני מבינה את הצורך שלהם להתנתק קצת מהמשפחתולוגיה הדביקה, מכל סוג, כדי אולי לנוח, בלי קשר אלי בכלל אלא מתוך תחושה של שיחרור קצת מהעומס של החיים. מבינה ומקבלת. האם אנחנו מוכנים לקבל את חולשותיהם של הורינו כפי שאנו רוצים כל כך שיקבלו את חולשותינו שלנו? האם לא מגיע שלב שבו היחסים הלא סימטריים האלה הופכים אחרים, אולי אפילו מתהפכים? שלב שבו אנחנו הופכים אולי ההורים היותר טובים של הורינו? ודווקא החגים האלה, עם כל דביקותם והעומסים הרגשיים שהם מעוררים, הם אימון מצויין בלסלוח. ופתאום הבנתי את זה. שוב שנה טובה לכולנו, שנה טובה ושלווה, תמי.

שלום רב! אני בן 22 ולפני חודש הייתי אמור לטוס לתאילנד לטייל, וחמישה ימים לפני הטיסה התעלפתי ובנפילה קיבל ראשי מכה חזקה מהרצפה מה שגרם לזעזוע מוח ולאיבוד הכרה למשך פחות מדקה וכשהתעוררתי איבדתי את הזיכרון למשך כשעה. כל הבדיקות שערכתי מאז מראות שהכול תקין אצלי מבחינה פיזית גם המוח וגם הלב, אך מאז אני נורא מפחד להתנהג כרגיל וכל הזמן חושב שמשהו יקרה או קורה לי אני נמצא במהלך כל היום בלחץ ודואג נורא מכל תזוזה שאני עושה. בנוסף לזאת ירד לי הביטחון העצמי בצורה דרסטית. האם יש לי בעיה פסיכולוגית? מה אני יכול לעשות כדי לצאת מהפחד התמידי הזה שיש בי? בתודה מראש דודי

לדודי לעתים חבלה בראש גורמת לנזק גופני מינימלי אשר לא מאובחן בבדיקות הגופניות. בדרך כלל הגוף מתגבר ומבריא מהחבלה ואז התופעות חולפות. כמובן שיתכן שיש גם בעיה של פחד מתאונה או חבלה חוזרת כפי שעלול לקרות בכל חבלה או מכה. כאשר אתה כל כך קרוב לאירוע חשוב לדבר על כך ולשוחח על הפחדים, יתכן עם חבר או משפחה. אבל אם המצב מחמיר או לא חולף אפשר לפנות לעזרה מקצועית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום. מה הקשר בין תרופות לדיכאון לבולימיה בתחילת הדרך- אם בעבר הייתי מקעאה , עשיתי הפסקה ארוכה וחזרתי להקיא פעמיים בשבוע שעבר- מפחדת שאהפוך לחולה, כי יש לי דחפים להקיא אוכל כדי לשמור על משקל ולא לעלות .אין לי דיכאון, אלא הערכה עצמית נמוכה וחוסר בטחון בעצמי.פשוט דיאטנית שלי אמרה לי שאם לא אפסיק להקיא איאלץ ללכת לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, מה הקשר אליי בכלל ולפסיכיאטר, אני עדיין לא חולה בכלל? אני שולטת בדחף של להקיא וכבר שבוע לא מקיאה, למרות שלפעמים קשה להתאפק לא להקיא.אני מתה מכאבים בגרון עקב הקאות ושום תרופה לא עוזרת, מה לעשות?יש אלטרנטיבה לטיפול פסיכיאטרי, אם אצטרך?כי אני לא חושבת שאני חולה, אבל מפחדת להיות חולה.

בבולימיה יש הפרעה בשליטה על דחפים וזה בעצם ההצדקה לטיפול פסיכיאטרי ותרופתי-לתת לך יותר שליטה בהתנהגויות שקשורות לאכילה. פרוזק, למשל, יכול לעזור מאד בכאלה מצבים. המטרה לשלוט על הדחפים. גם טיפול פסיכולוגי מאד חשוב.

ליבגניה אכן ההקאות הן ממקור נפשי ולא כל בעיה נפשית היא מחלה וצריך להגיע לפסיכיאטר. אם מצבך טוב ואת שולטת בהקאות אז בסדר, אבל את כותבת על חוסר ביטחון עצמי ויתכן שישנן בעיות רגשיות נוספות, האם לא כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכולוג? שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום, אני חוזרת על שאלתי מה- 20/9 בבקשה תענה לי: הרופאה המליצה לי להחליף תרופה לרמרון. מקריאה של הודעות קודמות ובכלל מידע ברשת אודות הרמרון נראה שתופעת הלוואי של ההשמנה מאוד נפוצה. 1- האם משמינים באופן משמעותי? 2- האם העליה במשקל נובעת מתאבון מוגבר או שממשיכים לאכול אותו דבר ובכל זאת עולים במשקל? 3- האם זוהי תופעה שנפסקת לאחר שמתרגלים לתרופה? תודה רבה :-) אלה

לאלה אענה כמיטב יכולתי. הרמרון גורמת לעליה בתיאבון, בדרך כלל עולים במשקל בתחילת הטיפול ואחר כך העליה במשקל פוחתת ונפסקת אבל לא אצל כולם. העליה במשקל תלויה גם במינון של התרופה, ככול שהמינון גבוה יותר כך גם התיאבון רב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלןם רב אני בת 22 וצריכה לעבור עקב בעיות רפואיות בדיקת אמ אר אי והבעיה שיש לי פחד גדול ממקומות סגורים ואני ממש בחרדה מכול הבדיקה. אולי למישהו יש עצה עבורי איך אני עושה את הבדיקה ? מודה על כול עזרה איה

היתה שאלה דומה לפני כמה ימים , הכי פשוט ללכת לרופא משפחה ולבקש כדור הרגעה כגון וואבן , לבדוק אותו כמה ימים לפני ולראות שאין תופעות לואי , ולקחת ביום של הבדיקה כמה שעות לפני את הכדור , כמובן בנוסף ליווי של בן משפחה יכול לעזור להוריד את החרדה.

תודה על התשובה . אני חשבתי לפני הבדיקה לשתות בקבוק יין ולנסות להירדם האם זה רעיון טוב ?

במקומך, הייתי קורא הרבה מידע ומאמרים על הבדיקה MRI (יש גם בעברית), במידת האפשר גם מדבר עם אנשים שעברו את הבדיקה ומדבר עם רופאים שמומחים לנושא (מומחים ברדיולוגיה). אם את הולכת לרופא משפחה, אז עדיף שיסביר לך על הבדיקה ואולי אח"כ תהיי יותר רגועה. כדור הרגעה (כגון ווליום), כדאי לקחת רק במקרים קשים כשאין ברירה, ואז צריך להצהיר על כך לפני הבדיקה.

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. להשתכר עלול להיות פתרון רע. בדיקת MRI עלולה לגרום לחרדה כי מכניסים את האדם לקופסא די קטנה ואסור לזוז לזמן די ארוך. כך שכדאי להתכונן לבדיקה כפי שנכתב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה הכדור הכי מתאים לטיפול בדה ריאליזציה?תודה מראש

ליפית אם מדובר בתופעה של חרדה אז התרופות נוגדות החרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דור ודר' הידש - יש לי כמה שאלות על בעיות פסיכאטריות הקשרות גם לספורט: 1. בעת התקפי חרדה קשים או קלים - הדופק אמור להיות גבוהה יותר או נמוך יותר? ולחץ הדם? 2. האם ספורט יכול להגביר בצורה כלשהי התקפי חרדה? דיכאון? פסיכוזה? הסיבה שאני שואל את שתי השאלות הללו היא כיוון שכבר מספר שנים אני מתקשה לעשות ספורט כיוון שאחר כך - אני עצבני למשך כמה ימים, מרגיש את הלב שלי דופק בחוזקה , הדופק נמוך ואני חלש מאוד כל הזמן. לא נמצאו בעיות בריאיות כרגע (עדיין בודק) ואני חושב אולי זה נובע מכך שיש לי GAD ?

ספורט עוזר מאד, מאד, לכל מי שיש לו חרדה ואין שום סכנה שהוא יחמיר מצב נפשי. אם אתה כשיר בריאותית לעיסוק בספורט ניתן לבדוק בבדיקה ארגומטרית במרפאת ספורט או מרפאה קרדיולוגית. שם בודקים לך את לחץ הדם, דופק, אק"ג וכו' לפני מאמץ ואחרי מאמץ ויכולים לראות אובייקטיבית אם קיימת בעיה או מגבלה.

תודה דור, בהמשך יש לי שאלה: אני כרגע לוקח מובמיד 225 מ"ג נגד חרדה וזה עדיין לא עוזר לי. מה מומלץ במצב כזה - לעלות במובמיד או להוסיף קלונקס?

תודה על התשובות, אבל השאלה העיקרית מבחינתי היא איך אני יכולה למנוע את הרישום במשרד הבריאות. האם יש אפשרות לעקוף את קופת חולים בכל התהליך, כמו גם בקנית התרופות? האם על פי ידיעתך, ד"ר הידש ,אכן ישנן תרופות שקניתן לא נרשמת ומדווחת למשרד הבריאות?

יש רשימה מאד מצומצמת של תרופות שמכירתן מחייבת את הרוקח לדווח למשרד הבריאות. ברשימה מופיעים תכשירים נרקוטיים, ריטלין ובנזודיאזפינים. תוכלי לקבל את הרשימה המלאה אצל הרוקח המחוזי.

לנטלי לפי ידיעתי אין שום חשיבות לרישום בבית המרקחת ולא עושים אתו שום דבר גם אם הוא נרשם. הבעיה היא שאם רופא המשפחה רושם לך תרופה אז האבחנה נרשמת בתיקך הרפואי אצל רופא המשפחה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בת 26 טופלתי לסירוגין עם פבוקסיל בהתחלה עי פסיכיאטר ואחכ באופן כרוני עי רופא משפחה מגיל 17 לאחרונה הפסקתי את הטיפול וניסיתי דברים אחרים כמו ביופידבק הומיאופטיה צמחי מרפא על מנת להוריד מתח וטיקים.שום דבר לא עזר ניסיתי להתייעץ בפורום וגם טלפונית עם פסיכולוגית שהיא גם מהפנטת.היא אמרה לי שזה לא אחראי שהטיפול הפסיכיאטרי שקיבלתי הומשך רק עי רופא משפחה ולא במעקב פסיכיאטר וכששאלתי אותה על היפנוזה היא אמרה שזה יכול להיות מסוכן ולא לכל אחד עושים טיפול כזה ואמרתי לה שזה נמצא בקופת חולים כללית כטיפול במשלימה היא היתה נדהמת?מה לעשות אני לא טובה בלדבר עם פסיכולוג לכן חשבתי על היפנוזה אבל אני מפחדת להזיק לעצמי .כיצד להמשיך?

בנושא התרופתי- הלידול או אורפ יכולים לשפר את מצבך. שניהם מיועדים לטיפול במצבים נפשיים שתיארת וגם בטיקים (בעיה נוירולוגית)- ללא סיכון להתמכרות. תתיעצי עם רופא משפחה או עם פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש. לדעתי רצוי שתקבלי טיפול ע"י מומחה בפסיכיאטריה ותהיי אצלו במעקב. לגבי היפנוזה- יכול להחליט רק מטפל בהיפנוזה לאחר היכרות איתך. ככלל, בעיות קשות אינן מתאימות לטיפול בהיפנוזה. הטיפול הוא חלק מפסיכותרפיה (טיפול שיחתי), לעיתים ניתן לבד לטיפול בפוביות מאד ספציפיות, או בשינוי הרגלים. תתיעצי עם פסיכיאטר או עם פסיכולוג שעוסקים בכך.

לרעות ראשית אפשר להרגע, זה בסדר גמור להתחיל טיפול אצל פסיכיאטר ולהמשיך אצל רופא המשפחה, כמובן שלא בכל בעיה אבל פעמים רבות ישנם רופאי משפחה לא מעטים המתמצאים בטיפולים בתחום הנפשי ובהחלט הם יכולים להמשיך במעקב. טיפול בהיפנוזה אכן לא מתאים לכל אחד אבל צריך להגיע למטפל ולהבין אתו ביחד אם טיפול כזה מתאים לך או לא. לכן, אחרי מספר שנים כדאי לחזור לבדיקה וייעוץ של פסיכיאטר או פסיכולוג קליני לאבחון ולשקול ביחד אתו את האפשרויות הטיפוליות, כמובן שאם הפסיכולוג מומחה גם בהיפנוזה ויש לו רישיון ןטפל בהיפנוזה תוכלי לתפוס שתי צפורים במכה אחת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דור, יש לי שאלה אליך האם אתה רופא או מטופל שחווית את מה שאנשים כותבים ולכן אתה מבין על מה מדברים? אני שואלת כי אני חושבת שזה יפה שאנשים שחוו ועברו את מהצבים האלו הם מבינים אפילו יותר טוב מרופאים חלילה לא מזלזלת בדעות שלהם אבל עדיין כל עוד לא חווים את ההרגשה לא יודעים מה עובר על המטופל. אשמח אם תענה לי ותכתוב על עצמך . בתודה אילנה

שלום, ניתן לענות על שאלות בפורום גם אם אינך מומחה בפסיכיאטריה, אך בקיא בנושא הדיון. אכן, יש לי בקיאות בחלק ניכר מהנושאים שמועלים לדיון בפורום ולכן אני משתתף ועונה לאנשים. ההתנסות האישית של המשתתפים היא לא תמיד לחיוב שכן היא יכולה להפריע למשיב לענות תשובה אוביקטיבית. לתשובה חווייתית-סוביקטיבית יש תרומה חלקית בלבד והיא מתאימה יותר לפורום תמיכה מאשר לפורום מקצועי. בפורום זה הדגש הוא על האובייקטיביות והמדע בתחום רפואת הנפש והרבה פחות על החוויות וההתנסויות של אדם כזה או אחר.

לא ברור מי שואלת- בכותרת רשמת "יעל", בגוף ההודעה "אילנה", ובשורה של המייל "דליה".

אני לוקחת כדורי לוסטראל הרגליים שלי רועדות האים זה יפסק לאחר שאפסיק את הכדורים?תודה

ליפית איני בטוח שהתופעה של הרגליים הן בגלל הלוסטרל אבל אם כן הן יחלפו עם סיום הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד'ר הידש שלום, בת 45 עקב גירושין הייתי בדיכאון וחרדות. פניתי לקבל טיפול וקיבלתי תרופות פרוזק, פאקסט ועוד כמה סוגים שלא התאימו לי עד שקיבלתי כדור ציפרלקס שהיה כמעט ללא תופעות לואי והרגשתי די טוב עם זה . לקחתי את הכדור במשך שנה וחצי כאשר הרופאה המליצה לי כבר לאחר שנה להתחיל להפסיק אך אני המשכתי בערך שנה וחצי והפתחלתי בהדרה להוריד את המינון כל שבוע הורדתי רבע כדור. הפסקתי לקחת את הכדור לפני שבועיים ומעלה ויש תופעות של עייפות קשה לי לקום בבוקר אפילו שאני ישנה מוקדם וטוב. בנוסף הראש שלי כבד ולא מרוכז , עלי לציין שאני עובדת עם אנשים וזה גורם לי לחוסר שקט גופי ועצבנות.אני פשוט עייפה כל היום. השאלה שלי היא האם זה נובע מאי לקיחת הכדור ואם כן כמה זמן ימשך התופעה המעצבנת הזאות . ואם לא למי עלי לפנות שוב לפסכיאטר או רופא משפחה. מה שמענין שכל התופעות האלו התחילו רק מס' ימים לאחר שהפסקתי לגמרי. אתה יכול להמליץ לי עד תרופה טבעית מסוימת שאני אקח עד שהגוף שלי יתנקה מהכדור או שזה לא שייך. אודה לתשובת והתיחסותך אילנה

לאילנה אכן האבחנה המבדלת, כלומר לדעת מה הסיבה טיפה מסובכת. האפשרויות הן עייפות כתוצאה מחוסר סרוטונין זמני בגלל הפסקת התרופה, או חס וחלילה בגלל חזרה של הדיכאון. בדרך כלל כאשר התופעות באות כל כך סמוך להפסקת התרופה אפשר להניח שמדובר בחסר של הציפרלקס, כלומר למרות האיטיות בה הפסקת את הטיפול, עדיין הקצב היה מהיר מדי.... לכן צריך לחזור למינון האחרון שהיה לך טוב (רבע או חצי כדור), להמשיך עוד כשבועיים שלושה ורק אחר כך לנסות ולהפסיק. עם החזרה לציפרלקס כל התופעות צריכות להעלם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האים כדורים נוגדות דיכאון כמו לוסטראל 100 מטפלים בבעית דה ריאליזציה?מה הכדור המתאים להפראה הזאת?תודה מראש

ליפית הדה ריאליזציה היא תופעה שעלולה להיות מחרדה (או מאבחנות אחרות בפסיכיאטריה אבל לא מדיכאון), אבל רוב התרופות הפועלות נגד דיכאון יעילות גם נגד חרדה, הלוסטרל אינה תרופת הבחירה אבל היא עשויה לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

היתי אצל נירולוג והוא אמר לי לעשות רויזיה בטיפול עשית גמילה עם הטומפקס שאלתה לי בזמן עבודה יקר מה דעתך בנושא כל רופא יש לו גישה אחרת במרכז מציעים זייבן הפסיכאטרית בדרום אדרונקס מה דעתך בנושא הפסיכאטרי לגבי טיפול ברעד בתודה

הנושא של טיפול ברעד איננו קשור לפסיכיאטריה. התרופות שאתה לוקח עשויות להפריע לנוירולוג להגיע לאבחנה מבדלת. צריך לאבחן ממה נובע הרעד ומכאן להמשיך הלאה.

לאחר בעיות קשב שניתקלתי בהם בלימודים באוניברסיטה הופנתי לנוירולוג, בעבר השתמשתי ברטלין והתוצאות היו טובות מאוד, הנוירולוג רשם לי תרופה מסוג concerta בטענה כי התרופה יעילה לטווח גדול יותר. הבעיה היא שהרגשתי כאילו הרופא מנסה לשווק לי את התרופה. האם התרופה יעלה יותר מרטלין?

לשלומי אכן הקונצרטה יש לה יתרונות רבים. היא פועלת למשך זמן ארוך יותר 8-12 שעות ביום, לכן נותנת כיסוי טוב למשך היום, וגם "הנפילות" בסוף ההשפעה קטנות יותר. אבל בסך הכל מדובר באותה מולקולה-הריטלין. הריטלין היא המולקולה הפעילה גם בקונצרטה, רק שהשחרור של הריטלין איטי ולכן משך הפעולה הוא על מספר שעות בעוד אשר משך הפעולה של הריטלין הרגיל אינו עולה על 4 שעות. כל טוב דר' גיורא הידש

ריטאלין מכילה את החומר מתילפנידאט. ריטאלין רגיל מתחיל לפעול כ-10-20 דקות מרגע נטילתו לטווח של 3-4 שעות (תלוי בקצב חילוף החומרים האישי) הריטאלין נותן אפקט חזק ומהיר, אבל עובד לטווח קצר שהרבה פעמים לא מתאים לילדים ומבוגרים שיש להם יום לימודים ארוך או יום עבודה - או שילוב של השניים והם צריכים ריכוז ותפקוד אופטימלי למשך זמן ארוך יותר. לכן קיימים כדורים של ריטאלין בשחרור איטי - המינון בהם יותר גבוה, אך הוא לא משוחרר בבת אחת אלא בהרגתיות לפרק זמן ארוך יותר : ריטאלין SR עובד 6-8 שעות קיים - השחרור האיטי מתאפשר ע"י ציפוי מיוחד של הכדור ריטאלין LA עובד כ-8 כאשר בנטלה מתפרקת חצי מהמנה ואחרי 4 שעות משתחררת שאר המנה. וקונצרטה - עובד עד 12 שעות והפירוק האיטי מתאפשר ע"י מבנה ייחודי של הכדור הכולל ציפוי של ריטאלין שמשתחרר מיד + שאר המינון שמצוי במשאבה מיוחדת במצויה בתוך הכדור. קישור לאתר שמסביר על אופן פירוק הכדור http://www.alza.com/alza/oros :בתוך האתר לחץ על הקירו לסרט בצד שמאל שם הקישור: View OROS® Tri-Layer אם אין לך צורך בפעולה ארוכת טווח, ואתה מסתדר עם הריטאלין הרגיל, אין סיבה מיוחדת לעבור לקונצרטה.

שלום, הייתי רוצה לדעת על "סולם אדינבורו לדיכאון שלאחר לידה" (Edinburgh Postnatal Depression Scale). והיכן אוכל למצוא את המושג הזה בספרות המקצועית?

ריקי, מצרף קישור מגוגל עם תוצאות החיפוש: http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%28Edinburgh+Postnatal+Depression+Scale&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&meta= מצאתי את השאלון באנגלית בקישור הראשון: http://www.wellmother.com/articles/edinburgh.htm המשך חיפוש נעים..

האינטרנט מלא מאמרים העוסקים בנושא.... http://www.wellmother.com/articles/edinburgh.htm אני מאמינה שהזמן ישמש פונקציה חשובה בתהליך של החזרה לעצמך. תרגישי טוב :)

לריקי המבחן גם תורגם לעברית תכנסי לאתר www.icallisrael.com ושם תחפשי את ה"מאמרים" ומאמר שכתבתי על הפרעות נפשיות לאחר לידה. בסוף המאמר תמצאי גם את המבחן. רק לזכור, המבחן אינו עושה את האבחנה, הוא רק כלי עזר והאבחנה היא קלינית תוך ראית התמונה הכללית. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 34 בריאה בד"כ (רווקה) בשנים האחרונות אני כל הזמן עייפה. (גם כשהיתה לי עבודה טובה וגם כשלא) כאשר אני חוזרת מהעבודה בדרך כלל אני ישר הולכת לנוח כשאני יוצאת עם חברים אני רוצה לחזור מוקדם בדיקות הדם שלי תקינות אני רזה 51 ק"ג 1.70 מטר משקל נמוך כל חיי, לחץ דם נמוך תודה על תשובתכם

ליהי, א. כדאי ללכת לרופא ולעשות בדיקות כלליות לשלילת סיבות לעיפות.(חוסר דם,בלוטת התריס וכו') ב. במקביל שווה לבדוק האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור , כי עיפות יכולה להיות סימפטום למצב רוח ירוד/דיכאון וכו' . בקשר ללחץ דם נמוך אין לך מה לדאוג זה רק טוב ללב.. :)

מצב הרוח שלי בד"כ ירוד אך לא עד כדי דיכאון, האם זה קשור. מה ניתן לעשות מבלי ללכת לפסיכולוג

או שהדבר מזיק לעובר?

נעמי, כנראה שלא מזיק אבל תקבלי תשובה מוסמכת במכון הטרטולוגי בירושלים קישור: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catid=150&pageid=1117

תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

הבנתי שריטאלין יכול לגרום לגלישות פסיכוטיות, אבל הבנתי שבגלל זה לא נותנים אותו לאנשים עם הפרעות מסויימות (פכיזו', בי פולרי) פתאום סיפרה לי מישהי עם PTSD כתוצאה מהתעללות בילדות שהיה לה התקף פסיכוטי בגלל הריטאלין ולכן הפסיקה. יש סיבה לדאוג? חוץ מזה, אניעדיין בניסיונות, והפעם SR וזה ניסיון אחרון לפני שאני חוזרת להתנסות עם הריטאלין הרגיל. היום לקחתי 2*SR ולא הייתה השפעה כלל. הבנתי שSR אחד שווה למנה של 8 מ"ג רגיל ולכן ציפיתי להשפעה (בריטאלין הרגיל הרגשתי השפעה רק ב15 מ"ג) מצד שני, קראתי היום שאצל אנשים מסויימים הוא יכול לתת השפעה של 5-7 מ"ג ואם זה כך, זה לא מפתיע ששני כדורים לא משפיעים עלי. האם זה באמת כך? אוף תודה

שני כדורים של SR זה לא הרבה בגלל שתי סיבות: ראשית, הציפוי של הכדור גוזל 4 מ"ג, אז נטו לא מדובר ב-40 מ"ג, אלא רק ב-36 מ"ג חלקי שתיים, אבל גם זה לא בדיוק ככה, כי הפיזור שלו ע"ג שעות היממה לא אחיד. לכן, כמו שכתבתי לך בעבר, דווקא LA של 30 מ"ג יתאים לך הרבה יותר- הוא יתן לך השפעה אחידה ברמה של 12.5 מ"ג עד 15 מ"ג. לגבי פסיכוזה. הריטלין הרגיל משפיע רק ל-2-4 שעות ואח"כ יש "ריבאונד". לעיתים הריבאונד יכול לתת תופעה שמזכירה במשהו פסיכוזה. כלומר יש לילד/למבוגר התנהגות מוזרה שיכולה לרמז על שיפוט לקוי של המציאות. עם קונצרטה ו-LA יש הרבה פחות ריבאונד ולכן לדעתי גם הסיכון לגלישה פסיכוטית נמוך יותר.

מצוין. תודה רבה על תשובתך. הפירוק הלא אחיד בהחלט מסביר את התחושות שלי.

שלום רב! האים מותר לקחת קונסרטה בבוקר ומירו לפני השינה? ואים לא ,אז מה הסכנות של השילוב הזה?

לגאי איני מכיר עבודות שבדקו את השילוב הזה, באופן עקרוני איני מבין מדוע לתת תרופה מעוררת יחד עם תרופה מרדימה. למירו יש השפעה במשך כל היום במידה מסויימת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר הירש. יש לי בעיה של מתח והתפרצויות כעס וחוסר סבלנות מלווה בטיקים בצד הימני של הגוף .האם יש פתרון לכך?(פסיכיאטרי או עדיף שלא פסיכיאטרי אבל פתרון שעובד) האם יש סיבה לכך שזה מופיע רק בצד הימני של הגוף?

לגבי הטיקים יש צורך בבדיקה ואיבחון נוירולוגי. לגבי התופעות הנפשיות ניתן לאבחן ולטפל בבדיקה פסיכיאטרית.

נבדקתי בעבר אצל נוירולוגית בגלל מיגרנות בודדות שהיו לי לאחר הפסקת גלולות למניעת הריון והנוירולוגית אמרה שהכל תקין.איך כן אפשר לטפל בעניין חוץ מתרופות הרגעה או אחרות?

מה ההבדל בין אדרונקס למשפחת התרופות ה SSRI ומתי מעדיפים לתת אותה מאשר תרופה מהמשפחה האמורה? האם נכון שלאדרונקס יש פחות תופעות לוואי? האם נכון שהיא עוזרת בהפרעות קשב וריכוז?

לגולן נכון, האדרונקס פועלת במנגנון השונה מה SSRI, היא פועלת על הנוראפינפרין ולא על הסרוטונין. לכן התרופה יותר מעוררת, היא טובה פחות כנוגדת חרדות, היא אינה פוגעת בתפקוד המיני, ובנוסף יתכן (כיון שאין מספיק מחקרים שהראו זאת), שיש לה גם השפעה על הפרעת קשב. כל טוב דר' גיורא הידש

כל הכדורים שהרופא נותן לי עושם לי בחילות. הוא הציע לי לשלב עם מירו MIRO. חשבתי שמירו היא נגד בחילות אבל היא לא עזרה. האם אתה מכיר כדורים שהם נגד בחילות ?

להילה תלוי מה הסיבה לבחילות, האם מדובר בתופעה גופנית? האם עברת בירור גופני ונקבע שהבחילות הן ממצב נפשי? או שמדובר בתופעת לוואי של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון? כל טוב דר' גיורא הידש

מדובר על תופעת בחילה גופנית שבאה תמיד אחרי שאני לוקחת כדורים פסיכיאטרים. זה היה קורה כשהייתי לוקחת רסיטל, כשהייתי לוקחת פסקסט, כשהייתי לוקחת ויפאקס, ונלה, וכל תרופה מכל משפחה אחרת ולא רק ממשפחת ה SSRI. כל תרופה פסיכיאטרית מכל סוג שהוא של משפחה, גורם לי לבחילות. עברתי בירור רפואי ולא נמצאה אצלי סיבה רפואית פיזיולוגית. מה אפשר לעשות ?

כתבתי לך לפני שבוע בפורום, לגבי נושא החרדה מטיסה, שהתגבר אצלי עם השנים (מטיסה לטיסה) ואתה אמרת שחשוב שאני לא אתן לזה להגביל אותי ושבזמן הטיסה ניתן לקחת תרופה שנוגדת חרדה. הבעיה היא שהחשש שלי מתחיל כבר שבוע- שבועיים לפני הטיסה, (ברגע שסגרתי טיול בחברת נסיעות), אז רציתי לדעת האם ישנה איזה תרופה שיכולה להקל על המתח או החרדה שמתלווה לשבוע-שבועיים שלפני הטיסה?

ישנה סדנא מיוחדת לטיפול בחרדת טיסה: http://www.tofly.co.il בנוסף- טיפול פסיכולוגי להבין מה המקורות של החרדה. הסיכון לתאונת דרכים בנסיעה ברכב גבוהה פי מאות אחוזים מהסיכון לבעיה כלשהי בטיסה. במקרים קשים ניתן לקחת וואליום לפני ו/או במהלך הטיסה, אחרי יעוץ עם רופא משפחה או פסיכיאטר. חרדות שבועיים לפני לא קשורות בהכרח לטיסה, אלא לדברים אחרים בחייך, שאותם את צריכה לברר בטיפול.

לשירה התרופות הראשונות הן נוגדות חרדה בעלות משך פעולה קצר, וכמובן מקבוצת נוגדי החרדה והדיכאון שנוטלים אותן לטווח ארוך, אבל כאמור גם הטיפול בשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. האם יש דרך לבצע את כל ההליך של פגישה עם פסיכיאטר והתחלת טיפול תרופתי באופן פרטי, כך המידע לא ירשם בקופת חולים או במשרד הבריאות? אני מניחה שאין בעיה לראות פסיכיאטר פרטי, אבל מה בנוגע לקנית התרופות? מה מחירן שלא דרך קופ"ח?

זה תלוי בתרופה יש שעולות עשרות שקלים בודדים ויש שהעלות מגיעה למאות. ככל שהתרופה יותר חדשה היא יותר יקרה, ככל שהמינון יותר גבוה עולה יותר. אבל כל זה דיבורים באויר קצת. כמובן שצריך חשוב גם על עלות של ביקור אצל פסיכיאטר.

מחיר תרופות באופן פרטי יכול להגיע עד אלפי שקלים בחודש. דיווח של בית המרקחת למשרד הבריאות קיים לגבי נרקוטיקה, ריטלין, בנזודיאזפינים, בקיצור- כל תרופה שהיא "פסיכותרופית" או "נרקוטית" בית המרקחת מעביר דיווח חודשי לאגף הרוקחות במשרד הבריאות, שכולל פרטים מלאים של הרופא, של החולה, והתרופות שנמכרוו. לגבי נוגדי דיכאון ונוגדי פסיכוזה אין דיווח למשרד הבריאות. מחיר טיפול פרטי אצל פסיכיאטר נע בין 400 ל-1,200 ש"ח לכל ביקור.

שלום נטלי מנסיון אומרת לך כמו שכתבו שירה ודור ששילמתי המון המון כסף לטיפול אצל פסיכיאטרית פרטית גם את התרופות שהיא רשמה לי הוציאתי המון כסף ומכוון שלא יכולתי לעמוד בשתלומים האלה הפסקתי טיפול פרטי והלכתי לטיפל דרך בית חולים ובקשר לתרופות הקופה שלי מכירה בהן ואני משלמת חצי מחיר כיום בכל מיקרה מה שלא תעשי שיהיה בהצלחה ותרגישי טוב אני מאוד מבינה את החשש שלך מהסטיגמה גם אני חשתי כך אך כיום אני יודעת שצריך לטפל בדיכאון או כל מה שקשור לנפש בצורה הכי טובה כמו שמטפלים באברים אחרים לגוף ורק אני רדודים או אנשים בעלי דעות קדומות ידברו על סטיגמות כאלה ביי רותם

שלום ד"ר גיורא יש לי שאלה אני לוקח סרוקסט ואנפרניל בשביל מחשבות כפייתיות פעם קראתי שסרוקסט מביא למחשבות אובדניות אני התחלתי לעשן והרופא אמר לי שזה יתכן מי שלוקח סרוקסט שיעשן שאלתי היא ממתי שאני לוקח סרוקסט אני התחלתי לקנות המון דברים ממש התמכרות לקניות האם זה השפעה של הסרוקסט אודה לך מאד על תשובתך ביי אברהם

לאברהם סרוקסט עלול לגרום לעוררות רבה מדי, לכן גם עלול להיות מצב של אי שקט ומחשבות אובדניות בתחילת הטיפול (למרות שעדיין יש ויכוח בספרות על נקודה זו). בכל אופן הסרוקסט אינה מעוררת קניות...., הסרוקסט עלול לגרום למצב של פעילות יתר (מאניה), שאחד הביטויים של פעילות יתר הוא קניות בלתי מבוקרות, במצב זה יש לפנות בדחיפות לפסיכיאטר המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

hhhhhhhhhh

שלום : לקחתי תרופה בשם נרדיל לחרדה חברתית אבל היא הפסיקה להשפיעה עלי ניסיתי עוד כול מיני תרופות שלו עזרו רצית לדעת אם יש תרופה חדשה בעולם לחרדה חברתית

חוסמי MAO כמו נרדיל ופרנט הם בהחלט אפשרות מתאימה. אפשר בנוסף לקחת גם קלונקס-יש לו השפעה חזקה ומהירה נגד חרדה, כולל חרדה חברתית. יש תרופות יותר חדשות מנרדיל ועם הרבה פחות תופעות לוואי, כמו סרוקסט ואפקסור XR, אבל אותם בוודאי ניסית כבר. בד"כ מומלץ לשלב טיפול קוגנטיבי התנהגותי (פרטני או קבוצתי) במקביל לתרופות. לאחרונה הגיעה לארץ תרופה בשם "סימבלטה" שהיא התרופה הכי חדשה לדיכאון וחרדה, אך מוקדם מדי להגיד אם היא מתאימה גם לחרדה חברתית, למרות שמעריכים שכן.

לקחתי בעבר ריטלין הרופא נתן לי אדרונונקס 2 כפול 2 וריספידל מינוו שמינית מ4 מג אני סובל מחרדה ודיכאון לפי דעתכם עדיף לקחת את הכדור פעם אחד ביום או פעמיים בבוקר שאני לוקח ישנו רעד יד ימין תודה על התיחסותכם

כמו שכתבת לך בעבר- רעד ביד ימין מצריך בירור נוירולוגי. אדרונקס מומלץ לקחת פעמיים ביום. ריספרידל לא מומלץ לקחת מלבד אצל חולים פסיכוטיים או סכיזופרניים. בנוסף הוא יכול לגרום לרעד בעצמו, דבר שיקשה בעתיד לנוירולוג להגיע לאבחנה מבדלת.

לדני טיפול ברספרידל אינו מקובל לחרדה ודיכאון כתרופת קו ראשון, היא מקובלת רק אחרי ניסיונות של תרופות אחרות. אדרונקס מקובל נגד דיכאון כאשר יש ADHD ברקע ועשויה לעזור אבל במינונים גבוהים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שילוב קלט של גירויים חזותיים ושמיעתיים = אינטגראציה וויזואלית אודיטורית . איזה ליקויים בהם יכולים לגרום להפרעות קשב ADD או להפרעות בזכרון עבודה ? וכיצד משפרים את האינטגראציה וויזואלית - אודיטורית ? איפה אפשר לקרא קצת בעברית על סוגים שונים של ליקויים באינטגראציה וויזואלית - אודיטורית ?

שלום, איני יודע, מדובר על נושאים ספציפיים בתחום הפסיכולוגיה, אולי משהו בפורום יכול לעזור לך לחפש? כל טוב דר' גיורא הידש

ו..תודה מראש חדלתי לקחת פרוזאק לפני כחודש, ואיני מסוגלת ללכת לישון לפני 12 בלילה... וגם כך לוקח לי זמן להרדם. בזמן הפרוזאק איך ששמתי ראש, נירדמתי.{בדכ הייתי הולכת לישון סביב 10}. ביום, בשני המקרים, תפקדתי טוב איך אני יכולה לעזור לעצמי??

זה יכול להיות סימן ראשוני לאפיזודה חוזרת של דיכאון. כדאי להקדים תרופה למכה ולחזור לקחת פרוזאק. אם יש לך ספקות- מומלץ להיבדק ע"י פסיכיאטר ולהתיעץ איתו.

למתי לאט לאט, צריך לחכות ולראות, יתכן שמדובר בשינויים בגלל סיום הטיפול או כפי שדור אמר, בכל מקרה הייתי מחכה ואיני חושב שצריך לעשות משהו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, לפני יומיים חבר קרוב שלי אושפז בבית חולים "איתנים" עקב שינוי קיצוני בהתנהגותו כאשר ידוע בוודאות כי זו אינה תוצאה של אלכוהול או סמים למינהם. מכיוון שאיננו מרוצים מרמת הטיפול בבית חולים הנ"ל האם ישנם בתי חולים לא ממשלתיים שניתן לאשפז שם חולה שיזכה ליחס יותר אישי וממוקד. אשמח לתשובה מהירה מכיוון שהרגשתנו כי כל יום נוסף של שהות שם אינו מוסיף למצבו אלא גורע. תודה רבה יניב

ליניב תבדקו במדיקל סנטר בהרצליה. לפני 10 שנים היו שם אישפוזים פרטיים פסיכיאטרים. זה אמנם מאד יקר ואין הרבה חולים. אני הייתי שם לבד, חדר לבד, הכל פרטי. התוכנית שלי שם היתה איבחון פסיכולוגי, שיחות עם פסיכיאטר, פסיכולוגית ומטפלת באומנות. זה היה אישפוז רק של כמה ימים, עד שחזרתי לעצמי אחרי נסיון אובדני שהיה לי. כמובן שהיחס שם היה מצויין. כואב שאי אפשר לקבל יחס טוב בבית חולים ממשלתי. תרגישו טוב, תמי.

אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי איננו דבר נעים ויהיה זה בית החולים הטוב ביותר שקיים. לא סיפרת מה בדיוק מצבו של החבר וממה בדיוק הוא סובל. יש לפעמים מצבים שהאשפוז מחמיר את המצב אך זה לא בהכרח בגלל טיפול לקוי. נראה לי שעדיף להמתין לשיפור במצבו ואז להחליט מה לעשות עם המשך האישפוז. רק אציין שאינני רופא אלא בעל ניסיון "משפחתי".

אם מדובר באישפוז כפוי אז לא ניתן להחליף מקום אישפוז. מדיקל סנטר בהרצליה הוא באמת המקום היחידי שבעבר איפשר אישפוז פסיכיאטרי פרטי. בנוסף "כפר איזון" ליד קיסריה לחולים שהם גם נפגעי סמים. מלבד זאת אין אישפוז פרטי בפסיכיאטריה.

ליניב תודה למשיבים ולצערי זה המצב. מה שאפשר לעשות שכאשר יהיה שפור במצבו תבקשו לעבור למחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, כמו הדסה למשל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סבלתי לפני מספר שנים מהתקפי חרדה קיצוניים (מחנק, היסטרייה, פחד-מוות, סחרחורות) ולעיתים תכופות במיוחד. טופלתי במיון-יום טלביה למשך כמה חודשים, קיבלתי תרופות שהפכו לקבועות (אפקסור, וכעת וונלה, וזאנקס שאני כבר לא משתמש בו מאחר וההתקפים עברו) לאחר פגישות קבועות ומתמשכות עם הפסיכיאטר והפסיכולוגית במקום, הגיעו למסקנה כי אני סובל מדיכאון. כעת, לאחר כמה שנים, אין לי רופא מטפל או פסיכולוג, מאחר ובקופת החולים שלי (לאומית) אין סיבסוד לפסיכיאטר, ואני לא יכול לממן זאת בעצמי. אני מעוניין לדעת איך אוכל להפסיק לקחת את כדורי הוונלה, כאשר אני ממשיך לקבל מרשמים, אך אין לי רופא מטפל? ניסיתי בעבר כמה פעמים לחדול, או להוריד במינון, אך מצבי הוחמר. אבל אני רוצה להפסיק בשימוש בשל ההשפעה השלילית שהוא יוצר בתחום המיני בעיקר.

אני לא יודע למה בלאומית הפסיכיאטריה לא מסובסדת , אם אכן כך שווה לשקול החלפת קופת חולים.אם אני לא טועה זה די קל היום לעבור מקופה לקופה. בכל מקרה אתה צריך יעוץ מקצועי לבדיקת המשך הטיפול .

תפנה למרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות באיזור מגוריך. מקבלים מבוטחים של כל הקופות, ללא תשלום וללא טופס 17. הדבר היחידי שצריך זה מכתב הפניה מרופא משפחה שכולל סיכום מחלה שלך עד היום.

לש. אכן הדבר החשוב ביותר הוא להיות בטיפול מסודר, או במרפאה של משרד הבריאות או להחליף קופת חולים. יש דרך להפסיק את האפקסור אבל השאלה האם זה הזמן המתאים לך? ולכן כדאי להפגש עם פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התגובות. היום הבן שלי היה במרכז יואב שזה מרכז פסיכיאטרי בת"א אצל ד"ר דנון.הפסיכיטר הנ"ל הציע כדורים מאנגליה שלא נצאים בארץ ורק על ידי בית מרקחת שמייבא תרופות אפשר לקבלן. לדבריו זה הכדור הכי הכי בעולם כרגע . שם הכדור PARNATE האם ד"ר גיורא מכיר אותם ומה תוכל לומר עליהם. או אולי מישהו אחר שמע עליהם.הכדורים הנ"ל לא נמצאים כמובן בסל הבריאות . הם עולים 400 ש"ח ל 90 כדורים. תודה

מדובר על חוסם MAO וותיק, לא משהו חדש. לדעתי אפשר לקבל גם דרך קופת חולים עם מרשם+טופס 29 ג'.

לשושי מדובר בתרופה מיוחדת מקבוצת מעכבי ה MAO נוגדי דיכאון, לתרופה תופעות לוואי לא מעטות וגם יש בה סיכון מסויים. התרופה לא מומלצת כקו ראשון לטיפול בדיכאון. התרופה מעוררת ויתכן שזו הסיבה שהפסיכיאטר חשב עליה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מזמן לא הי לי מה לכתוב כאן על החיים שלי, ומכיוון שאני לא ממש מרגיש מוסמך לעזור לחיים של אחרים, אז לא כתבתי בכלל. עברו כבר כמעט ארבעה חודשים מהאישפוז האחרון שלי. גם היום אין לי הרבה מה לכתוב, אבל מתחשק לי בכל זאת לכתוב, אז אני אכתוב. חשבתי על כתיבת ההודעה הזו תוך כדי שאני שובר את השיא האישי של במשחק מחשב דבילי, שמורכב מאיש קטן שצריך לקפוץ על מכשולים....אולי גם אתן משחקות בו... אני קצת מדוכדך בימים האחרונים. אמנם זה ממש רחוק מדיכאון, (אני חושב אמנם חושב על כמה טוב זה יהיה אם כל המשחק המטופש הזה שנקרא החיים שלי יסתיים כבר, אבל אין לי כוונות לסייע בכך, ואני לא מתהלך סחור סחור סביב עצמי מלא בשנאה עצמית וכלל עולמית) אבל אני לא מרגיש מסופק, אני לא מרגיש מאושר, ואני שואל את עצמי לפעמים אם בכלל סביר מצידי לצפות שיהיה יותר טוב מזה, שיש משהו כזה אושר, שיש אהבה, והרי מה שאני ראיתי כאהבה או כאושר עליאי התפרש על ידי הסביבה שלי כמחלה קשה ואיומה הדורשת אמצעים דרסטיים וטראומטיים לטיפול בה. אבל כמובן שלא היה שם בתוך התהליך המאני גם מצוקה גדולה שביקשה פורקן. העולם נעלם, שינה צורה, האנשים נראו אחרת, הבתים נראו אחרת. קשה להסביר את זה. ועכשיו? הכל חזר להיות נורמלי. הליתיום והזיפרקסה כל ערב לפני שאני הולך לישון מאזנים אותי, מאפשרים לי לראות את העולם כמו שכל האנשים רואים אותו. חסר קסם, חסר התרגשות גדולה, סתמי, חדגוני, כל יום רודף את משנהו ומתנהל על-פי אותם החוקים, אותם אנשים, לפעמים משתנה קצת התפאורה. אולי יבוא כבר איזה "צונאמי", ואני לא מתכוון במובן הגשמי, ויכחיד את כל הסדר הזה ויכחיד גם אותי איתו. שילך לעזאזל כל היום יום. מחלקה סגורה. שלוש ארוחות ביום. ריפוי בעיסוק. בלי כלום. בלי שאיפות חוץ מלסיגריה פעם בשעה. לא, אני ממש לא רוצה לחזור לשם, למחלקה הסגורה, אבל כן רוצה לחזור למאניה, רק שהפעם אני אשלוט בה. (כן, בטח, שמענו עליך...בדיוק כמו שהצלחת לשלוט בפעם השנייה והשלישית). רציתי לכתוב לבחור שהשמין מהזיפרקסה שאני כנראה אחד האנשים היחידים שהצליח לרזות בלי לתכנן את זה, בעודו לוקח זיפרקסה. טוב, אני אוכל מנה פלאפל ביומיים. אולי אני קצת בדיכאון בכל זאת. אבל אין מחשבות אובדניות....ולא מרגיש כל-כך רע. מרגיש די סביר, ולמה אני "מתאמץ" כל-כך לחלום שיהיה יותר טוב, אולי אני צריך להשלים עם מה שיש. להסתכל על כל זה מהורהר, מבחוץ, כמו אדם שמתבונן בסרט. לא להתרגש יותר מדי, לא להאמין שיש לזה איזה טעם או משמעות...והרי המוות, שאני כה מצפה לו, יגיע במוקדם או במאוחר, בטח סרטן (מהסיגריות) או התקף לב, יש נטייה במשפחה, אני אסרב לקבל כימותרפיה ופשוט אתן לגרורות לעשות את שלהן. רק אקח מורפין לשיכוך כאבים. לא נותר אלא להמתין שתגמר כבר המשמרת, שיגמר כבר היום, שתגמר כבר השנה, שיגמר כבר העשור, שיגמרו כבר החיים. אפשר להכין טבלת ייאוש. ובינתיים לנסות להנעים את הזמן שעוד נשאר קצת יותר, להסיח את הדעת. סקס, אינטרנט, טלוויזיה, קולנוע, יחסים רציניים וארוכי טווח שיסוו קצת את הבדידות ושאפשר יהיה לקורא להם אהבה, ארוחות במסעדה, נסיעות לחו"ל, נסיעות בכלל, המעט חברים שעוד איכשהוא נשארו לי. נו, טוב, חשבתי שאין לי מה לכתוב וכתבתי מגילה שלמה... בברכה מיכאל(מיקי)

היי מיקי יש תקופות כאלה, כמו שאתה מתאר, אבל זו אינה הרמיסיה האמיתית וניתן להגיע למצב הרבה יותא טוב מזה- מצב בו אתה מרגיש שקיומך כאן חיוני וחשוב עבור אנשים אחרים. תמיד מה שמוציא אותנו מקורי העכביש המעצבנים של עצמינו זה לעזור לאנשים אחרים. אולי כאן אתה יכול לעשות איזה שינוי? ללכת להתנדב איפהשהו- נניח מועדון אנוש- לעשות שם חוג כתיבה יוצרת על חוויות האישפוז? או בבית חולים של ילדים? משהו שיוציא אותך קצת מהמלנכוליה חסרת המשמעות הזאת ויתן לך קצת יותר טעם לחיים? תמחוק את הדברים שלי מהפרוטוקול אם הם מעצבנים אותך אבל בעיני יש לך המון מה לתרום לנו כאן ועוד הרבה לפני שתמות מסרטן או מזיקנה יש לך עוד מה לעשות כאן חוץ מאינטרנט ועבודה וחיות אחרות... תרגיש יותר טוב, תמי.

גבר,יש משפט באנגלית שאומר - אתה ניהיה שה שאתה חושב,והחיים נראים כמו הגישה שלך אליהם. תאסוף את עצמך בהרבה אמביציה,תקשר לחברים,בחורות,צא לבלות 2,3 בשבוע,תמצא עבודה נחמדה,תצ"וטט באינטרנט,תעשה ספורט,לך לים ותמיד תסתכל קדימה ולא אחורה.צא לאיזה טיול בחו"ל,משהו עם מסיבות ותתן לחיים בראש כי באמת,יש למה לקום בבוקר-מנסיון. רק טוב ושפע בריאות

היי מיקי רק רציתי שתדע אני מאוד מזדה איתך רק שאתה יכול לשחק ואני לעומתך נימצאת בתוך המשחק אני חייבת לטפל ב3 ילדים וזה ממש לא קל אני גם אחרי אישפוז שלדעתי עשה לי יותר רע אז אל יאוש אתה לא לבד לימי

שלום, אני סובלת מהפרעת חרדה וקיבלתי מרשם ל cipralex. אני מתקשה בבליעת כדורים ונמסר לי שאסור לפורר את הכדור לכן שאלתי היא האם ישנו סירופ או כדור מתחת ללשון וכו' של התרופה הנ"ל או כדור אחר שניתן לקחת באופן שהזכרתי ? תודה מראש אפרת

בליעת כדורים היא עניין של מיומנות נרכשת, וגם יכול להיות שהקושי בבליעה קשור לחרדה. אפשר להתאמן על סוכריות"טיק טק" בטעם תפוז, הן קטנות ומדמות של תחושת בליעה. ראיתי שכתוב בעלון שאפשר לחצות, אבל אני משערת שזה לא פותר את הבעיה. למיטב ידיעתי אין נוגדי דיכאון בסירופ או כדור מתחת ללשון. אבל דור וודאי יבקר פה היום ותהיה לו תשוב מדויקת יותר.

שירה תודה רבה על התגובה : ) כל טוב אפרת

אפרת,יש לך מחשבות טורדניות וכפיתיות?בגלל זה קיבלת ציפרלקס?

לאפרת לפי זכרוני יש "חריץ" על הציפרלקס כך שמותר לשבור אותה לשניים וגם לפורר, אבל יתכן שאני טועה. מה שבטוח שהאפקסור XR שקיים בקפסולות, מותר לפתוח את הקפסולה ולבלוע את החומר על כפית עם מעדן כלשהו, לא ללעוס. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אלי לשאלתך אין לי מחשבות טורדניות כפייתיות. אני מקבלת (עדיין לא התחלתי בטיפול) ציפרלקס מהסיבה כי אני סובלת מהפרעת חרדה שגורמת גם להפרעת אכילה. ההפרעת חרדה היא יותר חרדה חברתית. תודה על התגובה ויום טוב : ) אפרת

דור תודה רבה על התשובה. ניסיתי כבר סוגים רבים של תרופות ואני במעקב של פסיכיאטר. התופעות שציינתי ועוד רבות אחרות הופיעו אצלי גם לפני השימוש באפקסור (פרט להזעה)

עקרונית אפשר להגיע עם אפקסור עד 375 מ"ג ליום, אבל הדבר יכול להחמיר את תופעות הלוואי ולא בטוח שישפר את המצב הנפשי. אם את בתקופת לימודים אז לדעתי רצוי לבצע כמה שפחות שינויים בתרופות. צריך לדעת מה לקחת עד היום לפני שממליצים על תרופה חדשה. לעיתים כדאי להתיעץ עם פסיכיאטר נוסף בתפקיד מנהל מחלקה לצורך חוות דעת שניה, או לבקש מהפסיכיאטר הנוכחי הערכה חוזרת של הטיפול התרופתי שאת מקבלת.

תודה דור! ואגב הפסיכיאטר שלי הוא עצמו מנהל מחלקה...

שלום ברצוני לדעת - מה ההבדל בהתוויה בין ציפרלקס לסרוקסט לפי מה שהבנתי ציפרלקס חדישה יותר ועם פחות תופעות לוואי ושתיהן נגד חרדה ודכאון אם כך באילו מצבים מעדיפים כיום להתחיל טיפול בסרוקסט במקום ציפרלקס והאם איזה שהיא עדיפות לאחת התרופות במשהו? תודה

כנראה שסרוקסט יותר חזקה כאשר מדובר בחרדה או כפייתיות. לטיפול בדיכאון שתיהן נחשבות בעלות עצמה זהה. לסרוקסט יש בד"כ יותר תופעות לוואי בקשר לעליה במשקל או פגיעה בתפקוד המיני. בסה"כ שתי התרופות מאד דומות והתגובה אליהן הן אינדיבידואלית. לא ניתן להגיד שאחת יותר טובה מהשניה.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני יושבת ושואלת את עצמי למה בכלל אני חיה אנורקסית ,הפרעת אישיות קשה,דיכאון,חרדה,אובססיה כפיתית,ומה לא?.... אז מה רק בגלל הילדים אני חייבת . אני פשוט לא רוצה לחיות אני שונאת את עצמי, אני שונאת הכל אין בי שום רצון לחיות אני לא חושבת שיש בכלל "חיים טובים" אני אחרי אישפוז של חודש וכלום אני רק מרגישה יותר גרועה אני מתחננת תנו לי סיבה למה זה קורה לי ואיך להיתמודד אני בת 28 אמא ל-3 ילדים שאפילו אין לי חשק לטפל בהם מה עושים ?

תהיי אמיצה תמודדי ולא רק בשביל ילדיך אלא גם בשביל עצמך

היי לימי איך לתת לך כוח כשהמילים לפעמים כל כך בנאליות. קשה להיות במצב שלך, במיוחד אני זוכרת גם את עצמי שוכחת שאני תמי ונותנת לעצמי את כל האבחנות של הDSM... איך לא איבחנתי את עצמי? ומרוב אבחנות אנחנו שוכחות שאנחנו עוד דברים חוץ מכל הפסיכיאטריה הזאת, ויש בנו עוד המון דברים, כוחות ומשמעות שברגעים של חושך קשה לראות. גם את הכוח לטפל בילדים אני לא יודעת איך גייסתי. יש לך עזרה? אני הרגשתי שאני לא עושה כלום אבל בסופו של דבר הבנות מקסימות והן חלק ממני והילדים שלך מקסימים בעצמם, אני בטוחה שבימים פחות קשים תוכלי גם להנות מהם. לא יודעת אם עזרתי. תרגישי טוב, תמי.

תודה לכם על העידוד אבל מעבר לזה עדין לא טוב לי ואני לא יודעת מה?ואיך ?להיתמודד אני פשוט יושבת לי ומנסה להבין, ולהבחין מה טוב יותר במצבי האם באמת להביא את הסוף או שיש עדין תקווה ?אני לוקחת את התרופות וכאילו כלום הכל אותו הדבר אין תקווה, אין שיפור במצבי, מרגע לרגע הכל נראה יותר גרוע כל שניה עוברת כמו נצח כאילו אין מה לעשות ???

תודה לכולכם על העידוד כייף לישמוע שיש עוד אנשים שאיכפת להם .אבל אם כל זאות הרגשתי עדין אינה משתפרת אלה הולכת ונעשת גרועה יותר אני כן מטופלת בשיחות שאין לא ממש עוזרות במצבי לכן השאל אותך תמימי איך היצלחת להיתגבר? איך עברת את כל זה אם הילדים? אני לא מרגישה שזה דבר אפשרי אני כל היום בוכה לא טוב לי אני לא יכולה להסתיר זאות מהילדים בעברי האיתי גם אשה מוכה אז גם ככך לילדים יש טראומה והקטנה בסך הכל בת9 חודשים תואמרי לי איך בבקשה? אני על סף יאוש בא לי פשוט להיכנס לחדר ולא לראות אף אחד בא לי פשוט לעשות סוף..

לימי היקרה הלוואי ויכולתי לתת לך מתכון של איך להתגבר אבל לצערי אין מתכון כזה. כל אחד מוצא בתוכו ובסביבתו את המקומות שיתנו לו תמיכה ויחד עם אמונה שזה אפשרי גם אם לעיתים זה נראה אינסופי ובלתי אפשרי, בסוף המצב משתפר. כמובן שזה שילוב של איזון תרופתי ואם את כל כך סובלת אולי כדאי לראות שוב פסיכיאטר או לפנות למישהו אחר? לי היתה עזרה בבית עם הבנות, גם מבעלי וגם מהמטפלת של התינוקת שלי- היום היא כבר בת שנתיים. אני מבינה שאת מגדלת את הילדים לבד? יש לך עזרה של בני משפחה? חברות? כדאי לנסות למצוא עזרה פיסית כדי שתוכלי לתת לעצמך קצת יותר מנוחה. חוץ מזה- לי תמיד עזר קשר עם אנשים. אנשים שעברו דיכאון כמוני תמיד עודדו אותי כשאמרו לי שזה עובר. אני מקווה שגם אני מצליחה קצת לעודד, לפחות קצת. תרגישי טוב, תמי.

ד"ר הידש וכל הקוראים שלום אני אותה שרון מחרדות הטיסה. ביטלתי. אח"כ חשבנו על יעד יותר קרוב וגם את זה ביטלנו. בעלי ממש מרוגז. היום התחלתי לקחת ציפרלקס (חצי כדור). אני בדיכאון ובחרדה, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיך להתמודד איתו. הוא ניסה להבין עד עכשיו אבל אני חושבת שסבלנותו פקעה. אני מפחדת מהכדורים שאני לוקחת, הרבה אנשים ציינו שהם הגבירו את הסימפטומים. בקצור - אני ממש חסרת אונים. אנא עזרה. תודה.

הטיפול בחרדת טיסה איננו תרופתי אלא קוגנטיבי-התנהגותי. יש סדנה מיוחדת לעניין זה: http://www.tofly.co.il במקרים קשים ניתן לקחת וואליום לפני ו/או במהלך הטיסה, אחרי התיעצות עם רופא. חרדת טיסה איננה סיבה לקחת ציפרלקס.

זה פרץ מעבר לגבולות חרדת הטיסה. אני סובלת שנים רבות מהפרעת חרדה אבל עכשיו הכל התפרץ. לקחתי אתמול חצי כדור ציפראלקס, הלכתי לישון וקמתי עם חרדה אדירה, שגרמה לי להחזיק את הטלפון ורק לראות למי אפשר להתקשר. לא ישנתי בלילה, הרעד נמשך ואני מאבדת תקווה. אני לא יכולה לצאת מהבית ולא יכולה להסתכל על בעלי בעיניים, שגם ככה מתחיל לחשוש שאוריש את זה לילדים שיהיו לנו. הכל מתמוטט. האם חצי הכדור שנטלתי יכול היה לגרום לי לדבר כזה? השארתי הודעה גם לפסיכיאטר אבל הוא לא ענה.

האם למרוניל יש תופעת לוואי של הזעות כי אני סובלת מזה ולא היה לי תופעה כזו[ לפני שלקחתי את הכדורים

לגלית כן, לצערי לעתים זה יכול מאוד להפריע, לעתים זה לא כל כך נורא. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי שאלה יומיים אני נרדמת בלילה ורגועה רק עם 150 מרוניל ו'קלונקס 1 מ"ג זה אומר שהגוף זקוק לגמילה אני לוקחת בבוקר מרוניל וקלונקס ובצהרים מרוניל וקלונקס. הרופא שלי בחופש בגלל זה אני מתייעצת איתך כבעל מקצוע תודה

שלום גלית, גם 150 מ"ג מרוניל נחשב למינון "מכובד" וייתכן שאת לא צריכה מעבר לכך. לא רצוי לקחת מינונים גבוהים ללא צורך שכן הדבר כרוך בעומס של תופעות לוואי. כאשר הפסיכיאטר שלך יחזור מהחופשה תתיעצי איתו לגבי ירידה במינון של המרוניל.

לגלית לדעתי לא כדאי לך לעשות שינויים בטיפול חוץ מאשר הוספה או הפחתה מינימלית במינון של הקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני בת 28 וסובלת מדיכאון חמור כ 16 שנה. עד לאחרונה (לאחר שניסיתי כבר תרופות רבות אחרות) טופלתי ב400 מ"ג פלוטין בצירוף עם ליתיום אך כיוון שבלוטת התריס שלי לא הגיבה טוב אני מטופלת כעת ב300 מ"ג אפקסור (150 בבוקר ו150 בערב) זה זמן רב שהמצב חמור, אני לא מתפקדת אין לי אנרגיה לעשות כל פעולה שהיא. יש לי תופעות של חוסר שינה עצבנות הזעת יתר וחום בראש וחולשה איומה. הוצע לי להתאשפז בתל השומר במסגרת אשפוז יום אבל אני סטודנטית וחוששת להפסיד שנה מהלימודים. מה שדי אבסורדי כיוון שאיני מסוגלת לגרום לעצמי לעשות דבר כרגע. אני פשוט פרפקציוניסטית והלימודים מאד חשובים לי משום מה. אני כבר עייפה מאד מהמצב – הוא סטטי זה זמן רב ואני די נואשת. אני לא מצליחה להחליט מה לעשות. מה את מציעה? תודה רבה מראש, שיר

לשיר- "חוסר שינה, עצבנות, הזעת יתר" יכולים לנבוע ממינון גבוה מדי של אפקסור. האם את נמצאת במעקב של פסיכיאטר? את לוקחת מינון גבוה של אפקסור שלדבריך איננו מועיל. אם כך הוא הדבר אז צריך להחליף תרופה או לשנות מינון ולא בהכרח כלפי מעלה. אפשר לשקול תוספת של אדרונקס או מעבר לתרופה שמשפיעה יותר על הנוראדרנלין.

לשיר אכן מדובר על דיכאון עמיד כיוון שהוא לא מגיב לתרופות הרגילות, אני מניח שנטלת את התרופות במינונים מתאימים ולתקופות מתאימות. אחת האפשרויות היא להתייעץ עם אחד הרופאים הבכירים בארץ בהתייעצות חד פעמית ולראות האם יש פתרון או רעיון חדש. את אומרת שאינך מתפקדת אבל הלימודים מאוד חשובים לך, האם באונ. את מתפקדת? אם לא אז בהחלט יש מקום לאשפוז יום. אולי כדאי לפנות למרפאה המתמחה בדיכאון עמיד, לפי ידיעתי יש מרפאה כזו בשערי צדק בירושלים. כמובן שצריך להוסיף שיחות אם לא היית בפסיכותרפיה ורצוי בשיטה קוגניטיבית התנהגותית. בכל אופן לא הייתי מפסיק את האפקסור, כנראה שמדובר שאת סובלת מתופעות הלוואי של התרופה אבל תמיד צריך לשקול את התועלת מול ההפרעות של תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

מעניין אותי לדעת אם אתה יכול לברר מה % החתונות אצל אנשים שלוקחים סרוקסט.

לאודי אין לי סטטיסטיקות בשבילך ואני תוהה אם מישהו עשה על זה מחקר, אבל אני מכירה המון אנשים שמתחתנים ונשואים ולוקחים תרופות פסיכיאטריות שונות- סרוקסט ואחרות. ואני מכירה גם המוני אנשים שלא לוקחים תרופות ועדיין לא מצאו את המיועד או המיועדת... האמונה שלי היא שאנחנו מוצאים את בני הזוג שלנו בדרך כלל כשיותר טוב לנו עם עצמינו ואנחנו יותר רגועים. בזה סרוקסט יכולה לעזור, לא? תרגיש טוב, תמי.

לא נראה שיש סטטיסטיקה כזו.. :) וזה לא משנה כיום הרבה אנשים נעזרים בכדורים לשיפור איכות חייהם , את אותה שאלה אתה יכול לשאול על כמה אנשים שמתחתנים לוקחים אקמול או מזריקים אינסולין או לוקחים כדורים נגד לחץ דם וכו' מה זה משנה?

לאודי אין סטטיסטיקה כזו, אבל אין ספק שהמספרים גבוהים. הבעיה היא לא עם הסרוקסט הבעיה היא האבחנה, הסיבה לנטילת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם רסיטל הוא כדור שגורם לצבירת נוזלים? האם יכולים להווצר שינויים הורמונלים בעקבות הכדור? האם תופעות ההתנפחות\השמנה וחוסר חשק מיני עוברים בשלב מסוים?תודה

לנעמה הרסיטל אינו גורם לצבירת נוזלים ולא לשינויים הורמונליים. העליה במשקל היא מוגבלת למספר קילוגרמים, לעתים יש שפור בחשק המיני אבל לא תמיד. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום ! אולי אתה יודע את התשובה, או שיכול להפנות אותי לפורום המתאים. איך אפשר לבדוק את רמת המלטונין בגוף ? באיזו צורה נעשית הבדיקה והיכן ? אולי יודע ??? ערב נעים אירית

לאירית לא, איני יודע, ולשם מה הבדיקה הזו? כל טוב דר' גיורא הידש

האם שימוש בקוקאין למשך תקופות ארוכות (פעם בשבועיים למשך מספר שנים כ1-2 גרם כל פעם) יכול לגרום לחרדות? לנזקים לבלוטת התריס? לשינויים קבועים במוח? האם הפסקת השימוש בקוקאין לחלוטין יכול לתקן זאת? האם טיפול תרופתי ע"י סרוקסאט יכול לתקן זאת? מה ההשפעות של קוקאין בזמן השימוש ולאחר הפסקת השימוש והאם הם קבועות? מצטער מראש על השאלות המרובות אך אני חושב שזה נושא חשוב

מאיר קוקאין הינו סם ממריץ משפיע בעיקרו על הנירוטרנסמיטרים נוראדרנלין ודופמין . אחד החיסרונות הבולטים שלו שבזמן השימוש בו הוא משנה אישיות : מעניק ביטחון עצמי , דברנות , ריגוש (עקב הפעלת האדרנלין ) , שימוש לארוך זמן יכול לגרום לשינוי בקשרים המוחיים.כאשר השפעת הסם יורדת , יש מה שנקרא דאון נפשי אבל זה לרוב מתבטא בחרדות ופארנויות . כאשר משתמשים בקוקאין , אסור לקחת סורקסט או כל תרופה אחרת ssnri כי זה מטעה את הגוף לגמרי.אתה לא יכול להשתמש בסם שמעורר את כל הנירוטרנסמיטרים הללו (בניהם סרטונין ) וגם לקחת סורקסט כי זה יגרום להצפה של חומרים אלו במוח . טיפול תרופתי כמו סורקסט יוכל להינתן רק אם האדם לא משתמש בסם יותר. וזה בעיקבות חרדות או דיכאון. בקוקאין ישנן השפעות לטווח קצר והשפעות לטווח ארוך , כפי שציינתי , יוצר ריגוש , יכול לגרום במקרים חריגים להתקפי לב , בגלל עליית לחץ הדם הדופק וכו. ההשפעות לטווח הארוך , שימוש אינטנסיבי יכול להרוס את ריריות האף והנורא מכל שסם זה יוצר תלות פסיכולוגית מאד גבוהה בו , כמובן יש גם את העניין שהגוף מפתח סבילות לחומר ואז במנה הבאה המשתמש יצרוך יותר. מנסיוני האישי בקוקאין , ובמסגרת תחום לימודיי ביקרתי במוסדות גמילה ,יש כאלה שמטופלים בכדורים אנטידיכאונים ( מקבלים רק לאחר זמן רב בתוכנית גמילה ) ומסיפורים שלהם ,, גם עם הטיפול התרופתי שניתן ,שאמור לשפר את מצבם ,הם עדין לא אותם אנשים שהיו לפני שנטלו את הסם . משהו בחוויה הזאת בשימוש האינטינסיבי שינה משהו באישיותם.בדרך חשיבתם. רק טוב , מיטל

התשובה איננה כ"כ פשוטה. גם סרוקסט גורם לשינויים ארוכי טווח במוח. כלומר השינויים של חומרים פסיכואקטיביים על המוח איננה מסתכמת בזמן השימוש, אלא נמשכת תקופה, לפעמים ארוכה, גם לאחר השימוש. החרדה בהקשר של שימוש בקוקאין יכולה להיות הן בהשפעה ישירה של החומר וגם כחלק מהגמילה מהחומר. אין קריז פיזיולוגי עם קוקאין, אך זאת טעות לחשוב שהוא איננו ממכר. הפיתרון- לא להשתמש בכלל או להיגמל כמה שיותר מהר. יש כיום תרופות שעוזרות לגמילה מקוקאין אך הן ניתנות אך ורק בפיקוח רפואי. ישנו מחקר שטוען שקוקאין ואקסטזי גורמים למוטציות גנטיות כאשר הנזק ל-DNA גדל בהתאמה למשך השימוש בסמים אלה. http://news.walla.co.il/?w=//475047 קוקאין- מידע מקיף ורציני: http://www.erowid.org/chemicals/cocaine/cocaine.shtml

תודה למשיבים כל טוב דר' גיורא הידש

דלום לכולם! בני בן 27 מכור נקי מזה כ 5 שנים לאחר טיפול בקהילה טיפולית. בשלוש שנים האחרונות נכנס לדיכאון, אומנם עבד ותפקד אבל המצב מחמיר . ב3 שנים קיבל כדורים לדיכאון אך כל כדור משפיע עליו לכמה חודשים וגם אם מגדילים לו את המינון זה מחזיק חודש חודשיים והאפקט מפסיק. הוא כבר ניסה המון סוגים אבל לטווח קצר וזהו. בחודש האחרון התחיל לקחת קלונקס חצי כדור אחרי שלושה שבועות כבר הפסיק להשפיע עכשו הוא לוקח חצי בבוקר חצי בלילה וכלום.בחודש האחרון הפסיק לעבוד סגור רוב היום בחדר לא עובד .ולא מתפקד בקושי אוכל.הוא שיתף אותי בהחלטה שהוא מתכוון להתאבד בקרוב. ואמר לי זאת כדי שלא ארגיש רע לאחר שזה יקרה אלא אבין שהוא לא יכול יותר ולא רוצה להגיע לבתי חולים ולהיות זומבי. מה אני עושה. יש איזה פסיאטר על שיכול לעזור בבקשה תעזרו לנו. תודה

לאמא אכן דיכאון היא הפרעה קשה, כיוון שהיו מספר רב של טיפולים שהועילו באופן מוגבל הייתי ממליץ לפנות בדחיפות עם כל הפרטים לאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ ולקבל את ייעוצו. עצם המחשבה הזו עשויה לעזור לבן ולעודד אותו. כמובן שאם מדובר על מצב דחוף אז לפנות לחדר המיון הקרוב. לא הייתי ממליץ לבן על קלונקס שעלול לגרום להתמכרות והוא סבל מבעיה זו בעבר. כל טוב דר' גיורא הידש

אמא יקרה !! הכל פועל יוצא משימוש ארוך טווח בסמים קשים, אין לי המלצה של פסכיאטר על ,אני רק חושבת שאת צריכה להקפיד לא להשאירו לבד , וכפי שד"ר הידש אמר בגלל שהיה מכור בעבר קלונקס ממש לא מומלץ . אני מחזקת את ידך , ומאחלת לך רק טוב , מיטל

ניתן להתיעץ במרכז להתמכרויות לגבי טיפול במתאדון או סובוטקס, כטיפול אחזקתי, אצל חולים שסובלים מתלות באופיאטים, שכן לא ברור מהודעתך עד כמה הוא באמת נקי מסמים. גם קלונקס נחשב לטיפול אחזקתי מקובל בחלק מהמקרים ולא צריך לפסול אותו על הסף. השפעה של נוגדי דיכאון לא פוחתת במשך הזמן, אך צריך לבדוק אם הוא באמת זקוק לתרופה נוגדת דיכאון, או שזה חומר פסיכואקטיבי נוסף שהוא משתמש בו כחלק מההתמכרות שלו. מחשבות אובדניות יכולות להיות לכל אדם ואינן בהכרח אינדיקציה לדיכאון, אבל צריך להתיחס אליהן ברצינות מוחלטת ולא להתעלם.

שלום לכל חברי הפורום, אני מחפשת באופן נואש כבר מס' ימים פסיכיאטר פרטי לפנות אליו אך לשווא, אני זקוקה לטיפול דחוף אך לא רוצה לבחור פסיכיאטר בשיטת "ניסוי וטעייה". ולכן אני פונה לפורום בבקשת המלצות על פסיכיאטרים פרטיים (במידה והם עובדים עם קופת חולים כללית זה גם מצויין) באיזור חדרה ,בנימינה, פרדס חנה, זכרון יעקב, גבעת עדה וכל האיזור הקרוב. אם ידוע לכם על פסיכיאטר מוערך באחד מהמקומות או במקום קרוב אודה לכם מאוד. מחכה לתשובה.

גם אני חיפשתי בדחיפות ומצאתי מקום בתל אביב שנקרא בית יואב טל' 03-5885542 היום התקשרתי אליהם וחזר אלי ד"ר דנון. תנסי כבר מחר יש לי פגישה לבן שלי

מנהל פורום זה הוא כתובת מצויינת למה שציינת. לפי מה שכתוב בצד שמאל תחת "טלפונים חשובים" תוכלי לראות שהוא בזכרון יעקב. אולי זה יעזור לך גילי

אישתי בת 48 לא עובדת, לנו שתי בנות(17ו-21) בשנתיים האחרונות רוב היום שוכבת בסלון הבית צופה בטלויזיה ויושנת, כאשר אנו מגעים לבית מעבודה\בית ספר היא מתפרצת אלינו באלימות מילולית ולפעמים גופנית ללא סיבה. ניסינו לבקש ממנה שתפנה לעזרה והיא סירבה. איך אנו יכולים לעזור לה?

לרוני כדאי לחשוב מי יכול לדבר אתה ומי יכול לשכנע אותה שמשהו אתה לא בסדר? אולי אחת הבנות שהן כבר גדולות, אולי אחת מאחיותיה? או קרוב משפחה/חברה אחרים. כל טוב דר' גיורא הידש