פורום פסיכיאטריה

שלום אני סובלת מחרדות ומצליחה להתגבר ללא כדורים ביום יום. קשה אומנם אבל מצליחה. נמצאת בטיפול פסיכולוגי. ורוצה להבין איך אפשר לדעת אם אני צריכה שוב את הכדורים או שאוכל להסתדר לבד (למרות שאני לא רוצה אותם כל כך). טופלתי בסרוקסט שלדעתי לא עזר כל כך כי עדיין הרגשתי תופעות חרדה על גופי במשך שנתיים לפחות, כשלפי דעתי כשלוקחים כדור אתה לא רוצה להרגיש שום דבר כזה.ידוע לי שיש עוד כדורים שאמורים לעזור אבל בכל זאת. מה לעשות? איך יודעים אם צריכים כדורים?? תודה מראש.

שלום, צריכה זו מילה מורכבת, אנסה לשאול את שאלותיך באופן שונה. אם השאלה היא "האם אני אסתדר בלי כדורים ואבריא עם הטיפול הפסיכולוגי" התשובה היא כנראה כן, למרות הזמן הממושך והסבל הארוך יחסית. אם השאלה "האם תרופות עשויות לעזור לי ולהקל עלי" גם כאן התשובה היא חיובית. כך שתבחרי את מה שמתאים לך. בכל אופן לא כדאי ליטול תרופות שלא עוזרות מספיק ואפילו גורמות לתופעות לוואי, אם התרופות לא מבריאות אותך אז כדאי להחליף תרופה ולא לחכות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני תלמידה בת 13 וסובלת ממחלת הניקיון המחלה מחמירה מיום ליום אני כבר משתגעת אני לא יודעת מה לעשות אני מתביישת לספר להורים שלי כי אחותי סבלה בעבר מאנורקסיה ואני מפחדת לשבור אותם אבל המחלה שלי מחמירה מיום ליום אני כבר חושבת שאין פתרון אני נורא אוהבת את החיים אבל אם לא תהה לי בררה אני אתאבדמ\ חשבתי על זה כמה פעמים ברצינות אני מבקשת עזרה ממך בדחיפות לירז.

ללירז איני פסיכיאטר ילדים ונוער אבל בודאי שיש פתרונות וטיפול בהפרעה כפייתית וחשוב להגיע לטיפול כי אפשר להתגבר על כך. בשלב הזה תנסי להעזר ביועצת בית הספר אשר תעזור לך גם לספר להורים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

חשבתי על זה שהקלות שהפסכיאטרים מחלקים היום תרופות היא נוראית. מי היה חושב שאני אהפוך לתלויה? בטח לא הפסכיאטרית שלי שנתנה לי לפני כמה חודשים מרשמים לכדורי הרגעה . מרשמים לשלושה חודשים ובכל מרשם 3 חפיסות 1 מ"ג . היום נפגשנו והיא מתפלאת איך זה שהיה לי כ"כ הרבה כמויות של בנזו . שעשיתי בהם שימוש לרעה . ובכלל איך הפכתי "לגנקי " כזו . כשהכרנו לפני שנה הוסיפה "היית יותר מכונסת וסגורה" ,נו מה הפלא הייתי בדיכאון . לא האמינה שהגעתי למה שהגעתי היום. אז בקשתי ממנה עזרה היום , כי אני מבינה שחציתי גבולות אדומים עם השימוש בסמים. אני יודעת שעוד שלפני שהתחלתי עם הסמים הקשים והבנזו , היה לי קשה בתור סוטדנטית . והתחלתי לחשוב שכל הבעיות האלו של חוסר האירגון ,הפיזור השכחה חוסר הריכוז והנטייה לחפש ריגושים , נובעים ממקור אורגני כלשהו. אז ביקשתי עזרה היום , אולי איזה כדור שיחזיר אותי לפוקוס. אבל היא אמרה ששום כדור לא יעזור לי , כי אני לא בדיכאון מה שנכון .אז ביקשתי אולי רטלין או אנדרונקס אז היא אמרה שאני אמצא את עצמי בגהה עם הכדורים הללו. אז ביקשתי שתגמול אותי מהקסנקס , בהדרגה , גם לזה אמרה לא ! אז שאלתי אותה מה יהיה עכשיו , כשאין לי כדורים ואני ארגיש רע , אז היא ענתה לי "תתמודדי " .הדבר היחידי שהיא נתנה לי זה נוקטורנו . אז הנה אני מתמודדת , לבד, ואני תוהה לעצמי , איך בתחילת הטיפול הייתי נגד כל הכדורים הללו והפסכיאטרית שלי עודדה אותי לקחת אותם , וכשהפסקתי ניסתה לשכנע אותי נגד . אז למדתי לקבל כדורים , לקבל אותם יותר מדיי כנראה . והיום אני מתמודדת !! נראה לי טיפול קצת אגרסיבי מדיי. ומעכשיו היא רוצה לראות אותי כל שבוע , אמרתי לה שאני לא מבינה מה יש לנו להפגש , אם אני לא בטיפול תרופתי ? ובטח שאין לי כסף לזה , ענתה שהעיקר שאני אבוא , שהיא לא תקח ממני כסף ! יצאתי די מבולבלת משם , מיואשת , ומפוחדת שלא מחכה לי דרך קלה ! פחדתי שהיא בעצם , אומרת לי בדרך סמויה , שאין לי תקנה , שכדורים לא יעזרו לי , רק שיחות , שאולי בעצם יש לי הפרעת התנהגות , שכדורים לא יכלו להקל או לרפא !! וופתאום הרגשתי כל כך תלויה ! רק טוב , מיטל

מיטל היקרה ואולי היא פשוט נבהלה ממה שקרה, מההתמכרות, מהקלות הבלתי נסבלת שהמרשמים האלה מאפשרים להתמכר בלי יותר מדי פיקוח. אולי חשה אחראית באופן כזה או אחר, ולכן רוצה לראות אותך לשיחות, לראות שאת בסדר, אולי בכל זאת איכפת לה קצת ממך, בלי קשר לאיזו אבחנה או איזה כדורים יעזרו לך או לא? מפחיד להשאר פתאום בלי שום עזרה כימית, ובלי שום תמיכה אחרת. תעזבי רגע את האבחנות. זה מה זה לא משנה איך מגדירים אותנו ב-DSM. העיקר שתרגישי טוב, חמודה, שלא תהיי לבד, שתמצאי בך את בכוחות לצאת מההתמכרות הזאת ולמצוא מקורות בריאים יותר להתמודדות. את תמיד אופטימית כאן בפורום. תמשיכי להיות כאן איתנו, ותרגישי טוב כמה שרק אפשר. תמי.

היי מיטל! אם סיפרת לפסיכיאטרית את האמת אז ייתכן שאת לא מכורה. כלומר זה לא מאפיין התנהגות של מכור. מכור נוהג לשקר לרופא שלו כי בצורה כזאת הוא משיג ממנו סמים נוספים. לגבי בנזודיאזפינים- רוב המכורים וגם הרופאים נמצאים בהכחשה של הנושא. רק לעיתים נדירות יש דיאלוג בין רופא למטופל לגבי התמכרות לבנזודיאזפינים. לגבי התמכרות לקסנקס- זאת בעיה אפילו יותר רצינית ולכן רוב הפסיכיאטרים לא משתמשים בקסנקס בכלל. ישנו מסמך של ה-FDA לגבי התמכרות לקסנקס. לעיתים זה יכול להוביל להתמכרות לסמים יותר חזקים ולכן חשוב הפיקוח הרפואי בזמן השימוש בסם/תרופה. http://www.fda.gov/fdac/features/2001/501_drug.html אגב, ניתן להחליף פסיכיאטרית אם את לא מרוצה ממנה. דווקא הפסיכיאטרים היותר צעירים מבינים בנושא הזה יותר טוב מהוותיקים שבהם. ביי,דור

אהלן מיטל מוזר שהיא נתנה לך נוקטורנו, אני משתמשת בו כמסייע לנדודי שינה. מציעה לך שלא תיקחי אותו בשום אופן במהלך היום, הוא מרדים, ומפיל מהרגליים באיזה שהוא שלב כשהוא משפיע.... אם יש לך נדודי שינה זה משהו אחר. למה את לא מחליפה פסכיאטר באמת ? אני למדתי על בשרי שאין כמו פסיכיאטר באופן פרטי, היחס אחר, הסבלנות אחרת..... שווה לדעתי, אם כל זה שזה מצער שזה כך.... בהצלחה ! אירית

מיטל יקרה, הסיפור שלך מזכיר לי מקרה דומה, שארע עם בתי. כשהיתה כבת 17, היא החלה לסבול מחרדות. בהמלצת הפסיכיאטר שלי, קבעתי לה לפסיכאטרית, שמיד בתום הפגישה הראשונה, רשמה לה סרוקסט. בהתייעצות עם בעלי (היום אקס), החלטנו שאין מצב שבגיל כה צעיר, היא תתחיל לקחת כדורים. כאמה וכמי שסובלת אישית מחרדות, ידעתי לזהות אצלה את חומרת המצב, שלא היה נראה לי כלל מתאים ללקיחת תרופות. פניתי לפסיכיאטר שלי וסיפרתי לו על הארוע. הוא ניסה להסתיר את ההלם מהעובדה שהיא ניסתה לדחוף לה כדורים, אבל יכולתי בקלות לראות שהוא מאוד לא מרוצה, בלשון המעטה, מעובדה זו. כיוון שאני כבר לא מטופלת על-ידו, הוא זימן את בתי לשיחות... וראי זה פלא, היא התגברה בכוחות עצמה. היום היא בת 21. לצערי, החרדות שבו, אך היא לא מבוהלת מהן. היא יודעת מה זה וממשיכה להתמודד. אני כל כך גאה בה... ומקווה שלעולם, לעולם לא תיאלץ לקחת כדורים. ולך מיטל, חזקי ואמצי. זה לא קל. זה לא פשוט. אני יודעת. המשיכי בטיפול, אבל אולי כדאי שתעשי זאת אצל רופא אחר. נראה לי שהאמון שהיה לך באותה רופאה ממילא נשבר, כך שאין לך מה לחפש אצלה. רק טוב.

תודה על תשובתכם! כן , אני לא סומכת עליה לגמרי , לפעמים אני נוטה לחשוב שאבחונותיה לגביי אינן נכונות או מדיוקות . אבל אינני יכולה להגיד זאת בפה מלא, כי אני חושבת שאולי שמא , לרקע העבר המדרדר שלי אני נמצאת באיזו הכחשה לגבי מצבי האמיתי. זאת אני אדע עד שאחזור לעצמי!! , אבל בנתיים ,אני אפגש איתה , כי היא גורמת לי להרגיש טוב,יש בה משהו מאד אמהי שאני מחוברת אליו והאמפתיה שלה אליי מאד גדולה. ובסה"כ בזה היא הוכיחה את עצמה מאד. ואני צריכה איזו מסגרת והכוונה עכשיו. שיהיה רק טוב , ושבוע טוב מיטל

ואתמול הוא התאבד בתא מעצר בדרום. הקריז של הכדורים שיגע אותו בתא המעצר עד שהוא שם קץ לנפשו ותלה את עצמו.

שימו לב!!

לקחתי כדורים אנטי דכאונים במשך כ - 3 שנים (ראה הדיאלוג שניהלתי עם אירית - הבחורה עם בעיות השינה). ו...זו הייתה טעות כי הכדורים רק מטאטים את הג'יפה אל מתחת השטיח. הם לא מעלימים את הדיכאון שאצלי הוא שכלתני (וסליחה אם אני נשמעת מתנשאת. זו ממש לא כוונתי). הדיכאון שלי נובע ממציאות עגומה שבו אני נמצאת כבר מאז שאני זוכרת את עצמי. הפסקתי את הרסיטל על דעת עצמי לפני שבועיים בדיוק ואין ספק שדעתי נטרפת עליי מרוב דיכאון. אני מאמינה שהכדורים רק החמירו את הדיכאון - לא שהחמירו כל עוד לקחתי אך בוודאי שמאז שהפסקתי המצב שלי נהיה יותר עגום ממה שהייתי לפני 3 שנים כשהתחלתי עם כל הכדורים.- האם אני צודקת? האם אכן ברגע שמפסיקים עם הכדורים המצב נהיה יותר גרוע? פשוט ממש נהיה בלתי נסבל ליהיות כאן יותר. ו..הרי, כמו שכתבתי לאירית, הכדורים הם כמו קעקוע ששמים על צלקת. הם רק מכסים את הצלקת לא מעלימים אותה ולא רק זאת אלא שברגע שמפסיקים עם הכדורים (מורידים את הקעקוע) הדיכאון נהיה חמור יותר (=הצלקת רק נהיית מכוערת יותר, גדולה יותר, מפושטת יותר) כרגע אני לוקחת רק רמרון כדי לישון; ואני כל כך נואשת. כל כך רע לי. בקושי מתפקדת וחושבת להודיע על הפסקת עבודה שדורשת ממני חשיבה צלולה ומרוכזת ביותר. ולעניין אחר, אולי הינך יודע אם אני זכאית לעזרה בשכר דירה מהמדינה? אני מוכרת כנכה קבועה נדמה לי שיש לי... 75% נכות תודה וסליחה על המיכתב הארוך. מוריה

היי הצצתי בהודעה שלך.... מניחה שחלק מהדיכאון שנכנסת אליו שוב, נובע מהפסקת הכדור שלא באופן הדרגתי את הרסיטל, אני חושבת שנכון היה להפסיק את זה לאט לא, ולא "בבום".... כמו שעשית. יודעת שזה עלול לגרום באמת למצב שאליו הגעת, בכל מקרה, לדעתי האישית, אל תמהרי לעזוב את העבודה, אולי אפשר לעזור לך עם כדור אחר כדי שתתייצבי לאט לאט. בהצלחה

הי אירית כן לא הייתי צריכה להפסיק בבום אבל בסופו של דבר אני שמחה שהפסקתי. כי הכדור רק גרם לי לא להרגיש כלום-לא שמחה , לא כאב וגם גרם לי כמו שאמרתי לצורך רב במתוק. עכשיו אין לי צורך כל כך במתוק ואני מרגישה יותר. שבת שלום

שלום דר' גיורא הידש וכלל הגולשים באתר ! ברצוני לשאול שאלה, אשר העסיקה אותי מספר פעמים בעבר, אך לדאבוני, לא מצאתי מי שישיב לה...אך אני כותב כאן בתקווה, שמצב זה ישתנה ! אני מתעניין רבות בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, ולכן יצא לי לקרוא ספרים רבים. בין הספרים שקראתי, קראתי את הספר "פרוזק" ומאמרים רבים, אשר משבחים את התרופה הנ"ל ומתארים אותה כהמצאת המאה ה-20. בנוסף, אני מכיר מקרוב כמה אנשים, אשר החלו ליטול את התרופה בשל סיבות שונות. חלקם בשל דיכאון מתמשך, חלקם בשל כפייתיות טורדנית וכיוצא בזה... יש לציין, כי כולם ציינו כי חל שיפור ניכר ורדיקלי מאז תחילת הטיפול ! עכשיו לשאלתי...עם הזמן החלו חלק מהמטופלים, בארץ לפחות, ליטול כדורים שעל אריזתם כתוב "פריזמה"...לטענת הרוקחת יעילותם זהה ליעילות ה-"פרוזק"...בנוסף, לאחרונה יצא לי לשמוע, כי חלק מהמטופלים עברו לטיפול בתרופה "פלוטין", שגם היא לטענת הרוקחת בעלת השפעה זהה ל"פרוזק". ברצוני אחת ולתמיד להבהיר את העניין בעיניי ולשאול: האם התרופה פלוטין היא מאותה החברה "פרוזק"? האם זוהי "אותה גברת בשינוי אדרת", כלומר שרק משנים את השם? האם אלו הן חברות מתחרות? ובקיצור, אשאל בצורה ממוקדת- מה ההבדל ביניהן? אבקש בכל לשון של בקשה, אם תוכל לשים דגש על התרופה "פלוטין" ולהסביר עליה מעט, דהיינו מקורה, השפעתה והשוואתה ל"פרוזק". דבר זה חשוב בשל ההיכרות שלי עם אדם מסויים, אשר נוטל אותה מזה זמן מה, וחושש אודות החלופה בין הכדורים מפעם לפעם...תחילה לקח פרוזק, לאחר מכן פריזמה, וכעת פלוטין! תודה רבה מקרב לב!

ההבדל הוא בין תרופת פטנט לתרופה גנרית פרוזק זו תרופת פטנט ואילו כל השאר הם תרופות גנריות , החומר הפעיל הוא אותו החומר , אבל כל חברה "אורזת" את החומר הפעיל בחומרים לא פעילים אחרים שאולי גורמים לחומר הפעיל לפעול טוב יותר. לפי שמועות הפרוזק המקורי הוא הכי טוב .אבל גם השאר טובות . אשמח לשמוע דיעות נוספות על ההבדל בין תרופות פטנט וגנריות .

זה פשוט מאוד. כלתרופה חדשה שוצאת לשוק נרשמת בתור פטנט ולכן מכירים אותה בשמה הראשון. כלומר, כשפרוזק יצאה לשוק היא הייתה פטנט ולכן התפרסמה בשם זה. אחרי 7 שנים פג תוקפו של הפטנט וחברות אחרות יכולות לייצר תרופה גנרית. המוליקולה הפעילה בפרוזק נקראת פלואוקסטין Fluoxetine . וכך אחרי 7 שנים, חברות מפתחות תחליפים גנרים בהם המוליקולה העפילה היא אותו חומר (פלווקסטין) אבל הן לא יכולות לקרוא לה פרוזק ולכן קוראים להן : פרוזק - של חברת אילי לילי פריזמה- של חברת תרימה הישראלית פלוטין - של טבע נדמה לי שיש עוד (פרופאם ואפקטין - אבללא יודעת של מי) בעיקרון אותה מוליקולה, אותה השפעה ייצור ע"י חברות שונות תחת שם שונה. יש אנשים שמרגישים הבדל בין פרוזק לפריזמה. תחליפים המיוצרים בארץ הם זולים יותר לקופות החולים ולכן בדר"כ אם אפשר ניתנים בקופות התחליפים הגנריים.

בשוק קיימים תכשירים (תרופות המיוצרים ע"י חברות שונות בשמות מסחריים שונים:פרוזק ,פריזמה, ופלוטין. השם הגנרי של התרופה מסמל את המרכיב הפעיל בתרופה כך למשל התרופות פרוזק,פריזמה, ופלוטין. הן כולן אותה תרופה: פלואוקסטין - שהוא שמה הגנרי של התרופה. תכשירים גנריים הרבה פעמים זולים יותר מתכשירים הנושאים שמות מסחריים. ולכן תכשירים מסחריים מסויימים לא ניתנים להשגה בקופות החולים הציבוריות השונות.

אני סובל מחרדות כשאני יוצא מהבית לפגוש חברים, מועדון , אני מטופל בכדורים האם ההפינוזה טובה לסוג זה של חרדה תודה

לרמי תפרט יותר על החרדות שיש לך. היפנוזה מועילה בעיקר בבעיות קלות (כמו פוביות). בבעיות קשות או מורכבות ניתן לעיתים לשקול הוספת היפנוזה כחלק מטיפול יותר כוללני. זה תלוי באיבחון של המטפל שכן ישנם מצבים בפסיכיאטריה שלא יעשו היפנוזה בשום מקרה, כמו בסכיזופרניה, למשל.

לרמי אכן היפנוזה היא כלי חזר ועשויה לעזור. בגלל שהיא כל כך חזקה חשוב שתהיה בידיים של מטפל מיומן עם רישיון לעסוק בהיפנוזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

עד כמה שזה נשמע מופרע וחוני, אני מזיקה לעצמי ונהנית מזה. לעיתים זה מגיע עד כדי טיפול רפואי ממשי וזה גם מה שאני רוצה. אני יודעת שזה חולני ומסוכן, אבל אני לא יכולה בלי זה. זה ממש "הסם" שלי. ניסיתי כל יני טיפולם פסיכולוגיים, ושום דבר לא עזר כי אני לא רוצה להפסיק עם זה באמת. זה מה שגורם לי הנאה בחיים. שום דבר אחר לא (אודה ואבוש). אני רוצה לנהל חיים שפויים ולכאורה אני מנהלת ואף אחד לא יודע מזה (חוץ ממי שהייתי בטיפול אצלו). האם בעיה כזאת ידועה? מה עוד ניתן לעשות? האמת, שברגע שאני מנסה "להיגמל" אני מרגישה בדכאון. כשהגוף שלי "בריא", אני עצובה. אני ממש מתביישת במה שאני כותבת ואולי גם חלק לא יבינו אותי, אבל זאת האמת. אני מאד מודעת למה שקורה איתי ולי, אבל ברמה השכלית ולא הרגשית. אודה לך מאד אם תוכל לתת לי עצה ממשית ולא כללית ולמי ניתן לפנות. האם יש כתובת שמתעסקת עם דברים מסוג זה?

יוליה, את צריכה ללכת לאבחון וטיפול מקצועי פסיכיאטרי , את יכולה לקבוע תור אצל רופא בקופת חולים או באופן פרטי. יתכן וישנם עוד אפשרויות . התופעה שאת מתארת מוכרת ויש לה טיפול , הכי טוב בשילוב שיחות-פסיכולוג וכדורים - פסיכיאטר.

יוליה ! אני יכולה להבין אותך , ואת ההנאה מ"הסם " שלך , למה להפסיק ? הבעיה היא שאת מודעת לזה שזה חולני ופוגע בעצמך , ולכן עליך להפסיק ולמצוא דברים אחרים שיכולים להביא לך הנאה. אני חושבת שאת צריכה המון כוח רצון פנימי כדי להתגבר על הבעיה , ולהביא את עצמך לטיפול , ולמצוא שם פתיחות ואמון . לנסות להתגבר על ההנאה הזו , שהיא חולנית בענייך ובצדק. את פוגעת בעצמך , ואת יכולה לגרום לעצמך גם נזק לא הפיך. תלכי ליעוץ פסכיאטרי , תרופות יוכלו להקל . רק טוב , מיטל

יוליה לפעמים אין מילים והפגיעה העצמית היא הדרך היחידה בה אפשר להרגיש משהו, לשחרר משהו מהמועקה. לפעמים עדיף להיות פגועים בגוף מלהרגיש כל כך רע בנפש. אני מכירה את זה. לא בטוח שהייתי הולכת דווקא לטיפול מילולי במקומך. אולי טיפול באומנות? אולי דרך חומרים יהיה לך קל יותר לבטא את עצמך ולמצוא מרגוע לכאב הרב שאת חווה ושמתפרק רק בפגיעה העצמית? אני מאמינה גדולה באומנות. תרגישי טוב. תמי.

הוא בדף 618..... טוב לראות אותך דוקטור!!

.

כל ההודעות בפורום עוברות לעיונו של ד"ר הידש _לפני_ שהן מתפרסמות בפורום, לכן ד"ר הידש לא "נעלם" לשום מקום, גם אם במשך יומיים לא ענה לשאלות.

שבת שלום, האם יש אפשרת לטפל באדם שלא מוכן להבין שהוא צריך טיפול ולא משתף פעולה? מדובר בבעלי, סובל מהתנהגות כפייתית, טקסים וכו', הלך לפסיכיאטר כי התעקשתי, קיבל 60 מ"ג סרוקסט , מסכים לקחת את הכדורים אבל לא מסכים ללכת לפסיכולוג לשיחות. הכדורים יעבדו בכל מקרה,אבל יכול להיות שזה יעכב את ההבראה? תודה מראש

שימרית, אמנם בעלך לא רצה מרצונו החופשי ללכת אבל לבסוף הצלחת לקחת אותו לפסיכיאטר ולקבל את הטיפול התרופתי והוא מסכים לקחת את הטיפול וזה לכשעצמו הצלחה גדולה מאוד ויש לך מזל שהוא הסכים לבסוף, אני חושב שאת צריכה לתת לכדורים לעשות את העבודה כמה חודשים ולראות מה קורה ולא ללחוץ עליו על טיפול פסיכולוגי שלא בטוח מה היעילות שלו בהתנהגות כפייתית אם בכלל.

ככלל, טיפול פסיכולוגי איננו כלול בסל הבריאות, העלות שלו מאד גבוהה ואי אפשר לחייב אף אחד בסוג כזה של טיפול. כמו כן, טיפול פסיכולוגי דורש גם מוטיבציה פנימית שבלעדיה הוא נידון לכישלון. טיפול תרופתי בד"כ מאד זול בעלויות שלו וזאת הסיבה שקופות החולים וחברות הביטוח בכל העולם מעדיפות לממן בעיקר טיפולים תרופתיים ולא טיפולים שיחתיים. ב-OCD הטיפול השיחתי המומלץ הוא קוגנטיבי-התנהגותי אך הוא איננו חובה. צריך לקחת בחשבון שלא כל אחד מתאים לטיפול שיחתי. כלומר דווקא במקרים הקשים הרבה פעמים ממליצים רק על תרופות. ככל שהמחלה יותר חריפה או חמורה כך גם התועלת בשיחות יותר פחותה.

לשימרית תודה לדור ודורון, בכל אופן טוב שהוא נוטל את התרופות ומזל שהתרופות עובדות גם אם לא מאמינים בהן.... (אבל בכל זאת טוב להאמין בהן), בכל אופן ב OCD השיחות לא כל כך מועילות ועיקר הטיפול הוא תרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, ברצוני לדעת האם נטילת זיפרקסה (לסכיזופרניה) אינה מומלצת במהלך הריון, אני אמא לילדה ואני מעונינת בהריון נוסף, כדור הזיפרקסה שאני נוטלת כחודש עוזר לי מאד במינון של 5 מ"ג

כדאי להתקשר למרכז מידע טרטולוגי בירושלים כדי לברר מה מידת הבטיחות של שימוש בתרופה במהלך הריון. הם נותנים אפילו תשובה כתובה אם את רוצה. הם המעודכנים בכל המידע הכי חדש בנוגע לאפשרות של נזק לעובר כתוצאה מנטילת תרופות. בכל מקרה, צריך להתייעץ עם הרופא ולשקול את מידת הסיכון לאם שבהפסקת התרופה, לבין מידת הסיכון של העובר בנטילת התרופה.

קישור עם כל הפרטים מכון טרטולוגי : http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catid=150&pageid=1117

אדווח לך על שיחזור הגלגולים אם תהיי מעוניינת... אפשר לשאול בת כמה את? צעירה? מבוגרת? ואני ממש מתפעלת מזה שאת מצליחה לעבוד.. יש לילות שאת כן נרדמת? אחה"צ, אולי?

בטח, מעניין אותי מאוד שחזור גלגולים, אם כי לא ממש מצליחה להכנס למצב מדידטיבי, אשמח אבל לשמוע חוויות ממך לכשתעברי את זה. אני בת 36. אני מצליחה בהחלט לעבוד, למזלי העבודה שלי אינה דורשת ממש ריכוז רב, אבל מחייבת אותי להיות אחראית מאוד, ובזה אני מצליחה לעמוד. כן, יש לילות שאני נרדמת, זה קורה בד"כ אחרי לילה שלא נרדמתי בכלל. אחה"צ לא מצליחה בכלל להרדם, פעם יכולתי לישון יום שישי בצהריים וזה היה פינוק אמיתי, כשאומרת פעם זה לפני כ- 8 שנים.... היום ממש לא מסוגלת להרדם סתם כך בצהריים/אחה"צ. שבת שלום לך אירית

אירי אני גם בחורה מאוד שכלתנית, ומאמינה בגלגול נשמות מאז שהייתי ילדה בת חמש, אבל אף פעם לא חוויתי את הגלדולים הקודמים מאותה סיבה שלך שקשה לי להיכנס למצב מדיטטיבי. אני גם לא מאמינה ללכת לסתם שרלטנ(ית) שתגיד לי מפיה מה הייתי פעם. היתרון בטיפול שאני עוברת ביום שני הוא שהמילים יצאו ממני - וכך אוכל לבדוק אם הכל חרטבוניה או אמת. עליי גם לציין שבניגוד אליך אצליהפרעת השינה היא כן תופעת לוואי של דיכאון עמוק - אבל הדיכאון שלי, בניגוד להרבה אנשים דכאוניים,הוא שכלתני. הוא נובע ממציאות אמיתית שבו אני שרויה 32 שנה (זהו גילי). יש סיבה לכך. ולכן אני לא מאמינה שכדורים יכולים לעזור לי ואכן הם לא עזרו לי. רק שהרמרון עוזר לי לישון ועל כך אני אסירת תודה הרסיטל כפי שאמרתי לך רק גרם לי לרעב תמידי למתוק אני מבינה שעכשיו את לא לוקחת כלום - כן? ניסית להתעמל לפני השינה? פשוט להתיש את עצמך עד מוות -:)?

בוקר טוב, אני קורא בדרך כלל ולא כותב, אבל עכשיו החלטתי לכתוב שגם אני דואג לדר' הידש היקר. בשנה וחצי שאני בפורום הוא אף פעם לא נעלם לחצי שבוע ככה פתאום. אנא דר' הידש אם אתה רואה את ההודעה תגיב תודה גילי הדואג

לגילי וכולם תודה על הדאגה ואפשר להרגע שהכל בסדר, היה לי שבוע מאוד עמוס כך שיומיים לא עניתי לשאלות. אבל הפורום מאוד עמוס ויופי שכך. אני רואה שרבים הצטרפו וענו ועל כך אני יכול להודות לכולם, אבל בעיקר לשמוח על הקבוצה הנפלאה התורמת כאן. הכל בסדר ואני מקווה להשלים את הפיגור היום ומקסימום מחר. תודה לכל העושים במלאכה שבת שלום הידש

שלום רב 1) האם ניתן להפסיק מובמייד (150 מ"ג ביום) בפתאומיות , או שצריך לרדת בהדרגה? 2) מה משך זמן ההמתנה מהפסקת המובמייד שנדרש על מנת להתחיל בסימבלטה או איקסל ? בברכה ותודה מראש

לדורון אין צורך לעשות הפסקה ואפשר להפסיק את המובמיד בבת אחת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לפני צבא נתקפתי בסימפטומים של בחילות חנק והקאות שהלכתי לרופא הוא חשב שזה בעיות איכול במשך השרות שלי חזרו לי התופעות במקרים של שינוי כמו לעבור מקום או אנשים הצלחתי לסחוב את הסבל כיום אני משוחרר מספר חודשים והלכתי לרופא המישפחה סיפרתי לו את המיקרה וחשוב לציין שלפעמיים אני מרגיש בחילות והרגשה רעה למשך זמן קצר וקצוב ללא שום שינוי נפשי או דבר שיוכל לגרום לי ליתרגשות. הרופא משפחה נתן לי מרשם ל-CIPRALEX האם כדאי לי להתחיל? זה יגרום לי לתלות בכדורים? מה לעשותתת? האם זה יעזור לי לבחילות ולהרגשה הרעה? האם הבחילות והרגשע הרעה (הפתאומית) זה סימפטום של חרדה??????????

למוני אני חושב שעניתי לך היכן ששאלת לראשונה. אם אני טועה אשמח לתקן את הטעות ולענות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא עניתה לי קודם אך תשובתך היתה כללית מידי תוכל לפרט יותר(מה אתה היתה עושה במקום) CIPRALEX האם כדאי לי להתחיל? זה יגרום לי לתלות בכדורים? מה לעשותתת? האם זה יעזור לי לבחילות ולהרגשה הרעה? האם הבחילות והרגשע הרעה (הפתאומית) זה סימפטום של חרדה?????????? כי אני לא בדיכאון ואנ לא עצוב ואין לי שוב מחשבות של חרד יש לי הרגשות רעות(בחילה חנק כאבי ראש) לפני אירועים מסוימים ולפעמים סתם ככה

לאחרונה נאמר לי שלא ניתן לספק רידזין בשל הוראת משרד הבריאות האם נכון הדבר ומדוע?

כן גם אני נתקלתי בבעיה הזו כשפניתי לבית מרקחת , יש רק 100 מג , ולא 25 מ"ג, והרוקח העיר לי שעוד מעט זה ירד מהשוק . באמת מעניין

לליהי לא שמעתי ואיני יודע אם יש סיבה לכך שמשרד הבריאות יפסיק את האישור לתרופה, אבל נכון שהפסיקו את ההספקה של ה 25 מג', בהחלט היה לי מטופל שזו הייתה בעיה קשה בשבילו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 25 ויש לי תופעות של כפייתיות ואובססיביות. ראשית, יש לי מחשבות טורדניות (אני מסוגלת לא להירדם בלילה, למשל, כי אני לא מפסיקה לשחזר בראש משפטים חסרי משמעות לכאורה ששמעתי באותו יום). שנית, ביחסים עם בני המין השני יש לי נטייה להיות אובססיבית, להיתקע בקשרים עם גברים שלא מעוניינים בי ולא להרפות מהם. אני גם אובססיבית לגבי המראה החיצוני שלי. מסוגלת למרוט גבות כל יום במשך שעות, לסדר שעות את השיער וכו והעיקר שהכל "יעמוד במקום". זה מעייף וגוזל זמן רב. האם זוהי תופעה מוכרת שיש לה שם? האם יש כדור שמטפל בזה? בתודה מראש.

קצת קשה לאבחן את הבעיה או הבעיות מהן את סובלת, ברור שיש פה מחשבות טורדניות וגם יחסי זוגיות בעייתיים אבל כדי לדעת מה האבחנה ולהחליט על טיפול צריך לפנות לרופא. בכל מקרה, יש היום טיפול יעיל להפרעות השונות - גם תרופתי וגם פסיכולוגי. אם הדבר מפריע לך רצוי לפנות לייעוץ ואיבחון מסודר אצל פסיכיאטר.

ליעל אכן חשוב קודם כל להגיע לאבחון כולל אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. אם ניקח את הדברים כפשוטם ונדבר על דברים טורדניים וכפייתיים יש לכך טיפולים גם בשיחות, פסיכותרפיה, גם טיפול תרופתי וגם השילוב בין שניהם. בהחלט אפשר לעזור בכך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אנחנו השופטים הכי גרועים של עצמינו. בתוכינו יש שופט פנימי שמרבה להגיד עד כמה אנחנו לא בסדר, בכל כך הרבה תחומים ועניינים. או עד כמה אחרים לא בסדר, שזה אותו הדבר בתחפושת אחרת. לא סתם היהדות הקדישה חודש שלם לסליחות. כל כך הרבה אנרגיה אנחנו צריכים להשקיע כדי לסלוח לעצמינו, במגע שלנו עם עצמינו ועם זולתינו. כל כך הרבה מאמץ זה לוקח, לסלוח ולמחול. כל כך הרבה אנרגייה משתחררת כשאנחנו באמת מסוגלים לסלוח למי שאנחנו על מי שאנחנו לא או על מה שאנחנו לא. וזה לפעמים עצוב לי לגלות את זה בעצמי ובאנשים אחרים שקרובים אלי. כמה הקטגור הפנימי הוא רב עוצמה וכוחותיו הרסניים. כמה חלש הוא לפעמים הסניגור שאומר לנו כמה אנחנו נפלאים, כמה אנחנו נהדרים, וכשאנחנו טועים כי אנחנו אנושיים יכולים לשפר ולהשתפר כי כל דבר אפשר לתקן ומכל נקודת שבר אנחנו צומחים להיות שלמים יותר. כמו סיפור של אמא שלי שהיום סיפרה לי, על גננת שבגן שלה הילדים היו שמחים, מחבקים וחופשיים. אמא שלי שאלה את הגננת איך זה שהילדים אצלה בגן כל כך רגועים והיא ענתה שהיא לא יודעת, הם כאלה מקסימים. יום אחד אמא שלי באה לקחת אחת מאיתנו (לא זוכרת מי מאחיותי היתה בגן הזה) יותר מוקדם וראתה סיטואציה בגן בלי שהגננת ראתה אותה- ילד אחד הרביץ לשני שבכה כמובן. הגננת ביקשה מהעוזרת שלה לקחת את הילד הבוכה, לחבק אותו, לתת לו משהו לאכול ולהרגיע אותו, והיא חיבקה את הילד המכה ואמרה אחר כך לאמא שלי- ילד מכה הוא ילד סובל... אם אפשר היה לחבק את השופט הפנימי הזה בכל פעם שהוא מופיע, לחבק ולהבטיח שגם אם איננו מושלמים ניתן לסלוח לעצמינו כי אנחנו רק בני אדם, טועים, זה אנושי- היתה משתחררת בנו כל כך הרבה אנרגיה של בניה ואהבה. רק שזה כל כך קשה... שיהיו ימים של סליחה עצמית ורק בריאות ואהבה, תמי.

תמי!! אני זוכרת שעד לפני שנה וקצת , היה בי כל כך הרבה כעס , שנאתי את העולם. ויותר מכל שנאתי את עצמי שנאה גדולה- חרצתי את דיני - השופט הפנימי הזה שבך שלא עושה הקלות .כל מה שהייתי מנסה לבנות , תמיד באיזה שלב הרסתי. עברתי הרבה מאז , וגמלתי בליבי , שאני מפסיקה לכעוס ,כי כשאין כעס הנשמה הרבה יותר חופשיה. הפסקתי לשנוא.לשנוא את עצמי. זהו חודש אלול , ובדיוק אתמול תהיתי לעצמי , למה בחודש הסליחות עברתי כל כך הרבה משברים.אני הייתי היורה המבשר את בוא הגשם . אולי אלוהים מנסה אותי ? מלמד אותי עוד משהו על החיים. ויש לי את כל הסיבה שבעולם לכעוס , לכעוס על עצמי , לכעוס על אלו שפגעו בי, לכעוס על אלוהים! אבל אני בחרתי לסלוח לעצמי ולאחרים ! שיהיה רק טוב , מיטל

שלום, אני בדרך כלל אומר יותר. אנחנו שלושת הכוחות. גם הקטגור-התובע, גם השופט אשר פוסק את גזר הדין, וגם המוציא לפועל את גזר הדין. יש לנו את כל הרשויות. עם היהדות יש לי קצת בעיה בנושא. היהדות מאוד מחמירה ואלוהים "רואה כליות ולב" כלומר כל מחשבבה או מעשה אסור, לדעתי היהדות (אם יש דבר כזה, לפחות הדברים המקובלים), היא מאוד מחמירה. כמובן שיש הבדל בין מאה שערים והחסידות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, אני נוטלת אלטרולט 10 מ"ג במשך כשבוע , ברצוני לברר אם ניתן לקחת קסנאקס (חצי מ"ג) בהפרש של שמונה שעות בין כדור לכדור, בתקופת הטיפול בתרופה זו. וכן האם מותר לשתות אלכהול ובאיזו כמות (מדובר על כוסית קטנה של ויסקי) האם כדאי לדלג על כדור יום לפני היום שבו אשתה אלכהול. אני מתכוונת לצאת לחופשה בת 4 ימים בקרוב ומעוניינת לשתות בערבים אלכהול , האם זה אפשרי? בנוסף, היות ואני סובלת ממועקות קשות , היתי מעונינת לקחת קסנאקס במשך ארבעת ימי החופשה ע"מ שאוכל להנות, האם כדאי לדלג על הכדורים מסוג אלטרולט בימים האלו? האם זה מותר ואפשרי? אני סובלת מלחץ דם גבוה ונוטלת כדור סלאו- דרלין 80 מ"ג ולחץ הדם שלי יציב . מלבד זאת אני אישה בריאה, כבת 57. אודה לך מאד על תשובתך דליה

הכל אפשרי אבל את לא מקבלת טיפול מקצועי- קסנקס ממכר והוא איננו מומלץ ע"י פסיכיאטרים, בוודאי שלא בתדירות שציינת. אלכוהול בטווח המיידי מפחית חרדה ודיכאון אך כשפגה השפעתו החרדה יכולה להתגבר ולכן הוא לא מומלץ במצבך הנפשי. קיימת אינטראקציה בין האלכוהול והתרופות, דבר שדורש ממך זהירות והקפדה בנושא זה, כלומר לשתות מעט ובוודאי שלא כל יום.

לדליה איני יודע מדוע את נוטלת מינון כל כך נמוך של אלטרול ולמה זה בדיוק מועיל? בכל אופן את האלטרולט יש ליטול באופן קבוע ולא לעשות הפסקות, את הקסנקס מומלץ ליטול לא באופן קבוע אלא לפי הצורך. אסור לשתות אלכוהול עם שתי התרופות הנ"ל. בכל אופן יש שאלות שעדיף לא לשאול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם המרוניל במינון של 150 מ"ג נותן רגיעה ומרדים בשעות הצהרים ללא שינה של צהרים אני לא ממשיכה את היום ובלילה עוד 75 מ"ג אודה על התשובה נ.ב. או שהקלונקס שהורגלתי אליו הוא המרדים

גם אנפרניל=מרוניל מרגיע ומרדים. אבל מינון של 225 מ"ג ליום שאת לוקחת הוא מאד גבוה. אם תרצי לרדת במינון צריך לעשות את זה בהדרגה- להפחית כל שבוע 25 מ"ג בלבד. הפחתה של 75 מ"ג במכה זה יותר מדי. הקלונקס מחזק את ההשפעה של המרוניל.

לגלית אכן שתי התרופות עלולות לגרום לעייפות ורצון לישון. לא הייתי ממהר לעשות שום שינוי תרופתי אצלך, ובטח רק בהתייעצות עם הרופא המכיר אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום! רציתי לדעת אם יש כדורים שמטפלים רק בנירוטרנסמיטר נוראדרנלין , ואני לא מתכוונת ל ssnri אם כן ,האם כדורים אלו יכלו לעזור בהפרעת קשב,אירגון ונטייה להתמכרות? רק טוב ,מיטל

סטרטרה או אדרונקס.

כמו שדור אמר :סטרטרה ואדרונקס.הן NARIs שטרטרה היא בעלת התוויה לטיפול בהפרעות קשב - לא יודעת לגבי נטייה הלתמכרות (אם זו תוצאה של הפרעת הקשב והאימפולסיביות, חיפוש ריגושים וכו' ההגיון אומר שהיא יכולה לעזור). צריך לבדוק כל מקרה לגופו כי נטילת תרופותיכולה להיות עוד המתכרות ולא לפתור את הבעיה. אדרונקס עוזרת לפעמים לאנשים עם הפרעות קשב, אך אין לה התוויה של טיפול בהפרעת קשב אלא בדיכאון.

למיטל שאלה מצויינת. הסטרטרה היא תרופה הפועלת על הנוראדרנלין בלבד, היא התרופה היחידה המאושרת לטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים (ריטלין לא נבחנה מספיק אצל מבוגרים). החסרון היחיד הוא שהתרופה אינה מיובאת לארץ ולכן צריך להביא אותה ביבוא אישי אבל זה לא כל כך מסובך. האדרונקס היא תרופה דומה והגיוני שהיא תועיל להפרעת קשב אצל מבוגרים וקיימת בארץ, (לא בסל הבריאות), אבל יש מעט מדי עבודות שבדקו את האדרונקס בהפרעת קשב אצל מבוגרים, אבל הגיוני שהיא תועיל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

הוא בד"כ עונה כל כך מהר !!!

לא נראה לי שהוא בחופשה, הוא בטח הייה מודיע על כך אם הייה יוצא לחופש. בטח יותר עסוק מכרגיל כנראה ויחזור לכאן בקרוב... יום טוב, אני.

אני מצטרפת לשאלה , אנחנו ממש דואגים לך, אתה חסר לנו.

אני בן 34 , יש לי בטחון עצמי בסדר גמור , אני לא מתבייש מאנשים , אני פרפקציוניסט ומשתדל לבצע את תפקידיי תמיד בצורה הכי מושלמת . יש לי בעיה כשאני עומד מול קהל , אם זה בנאום או העברת מצגת או בישיבה רבת משתתפים אני מתרגש מאוד , הלב שלי דופק מהר מאוד ( כמעט מתפוצץ ) מרגיש שלא מצליח לדבר או להרגע . כנראה שאני סובל מחרדת קהל או פחד קהל ואני עוניין לדעת האם יש כדורים או תרופה אחרת שתמנע ממני את המבוכה הזו . אשמח לדעת אם ישנה תרופה כלשהיא והאם צריך מרשם רופא כך שאוכל ליטול ממנה לפני הופעה עם קהל . תודה מראש .

טל, השאלה כמה פעמים בחודש יש לך מצגת או נאום, אם זה בתדירות נמוכה ישנם כדורים נוגדי חרדה ומתח שפועלים מיידית כגון וואבן שניתן לבקש מרופא משפחה , הכדורים הנ"ל פועלים מיידית ולוקחים אותם לפני ההרצאה ,הבעיה של הכדורים הנ"ל היא שהם ממכרים בשימוש רצוף יום יומי, אם יש לך הרצאות /מצגות כל יום ישנם כדורים ממשפחה אחרת לוקחים כל יום והם לא ממכרים.

תודה על תשובתכם המהירה . ההופעה שלי בפני קהל היא בערך אחת לשבוע ולא כל יום , פעם בפני קהל קטן ופעם בפני קהל רחב יותר . ואני זקוק לכדור הטוב ביותר שינטרל את כל השפעות השליליות שציינתי באופן המהיר ביותר , ויאפשר לי לדבר ברוגע ובביטחון . אשמח שוב לתשובתכם . טל

ניתן לקחת דרלין=פרולול כחצי שעה לפני ההופעה. כדורי הרגעה-בנזודיאזפינים עשויים גם הם לעזור אך יש סיכון גבוה שגם יפגעו בעירנות ובריכוז. לדעתי, במקרה שלך, תדבר עם הרופא בעיקר על האפשרות הראשונה, שאיננה פוגעת בעירנות או בריכוז. בדומה לתרופות אחרות, גם כאן צריך לנסות את הכדור פעם אחת בבית לפני ההופעה, כדי לשלול אפשרות של השפעה לא רצויה בזמן אמת. אם הבעיה מתמשכת וחוזרת על עצמה אז מומלץ לפנות לטיפול קבוצתי-קוגנטיבי-התנהגותי אשר בו תוכל לטפל ולהרפא מהבעיה המציקה. זה למעשה הטיפול הכי אפקטיבי בחרדת קהל.

לטל תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. בדרך כלל אם מדובר על צורך פעם בשבוע מקובל ליטול תרופה מסוג הוואבן או הלוריוון, ולהתגבר על החרדות. אחרי הרבה ניסיונות חיוביים בהם תדבר ללא חרדה ותרגיש ביטחון אפשר יהיה להפרד מהתרופה. כמובן שמומלץ לנסות את התרופה "על יבש" בסוף השבוע כדי שתכיר את התרופה והשפעתה עליך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לכולם החגים מתקרבים והמטפל שלי הודיע לי אתמול שהוא יוצא לחופש לכל תקופת החגים שזה כמעט חודש!! מה עושים? איך מסתדרים? איך עוברים את החחודש הזה? אני במערבולת רגשות וחששות מאתמול, תודה מיקי

למיקי, מנסיון שלי עם הפסקות בטיפול בתקופת חופשה של המטפל מה שהייה קורה אצלי זה שאחרי זמן מסויים של ההפסקה איכשהו הייתי נרגעת ופחות הייה חסר לי שאנחנו לא נפגשים. ההתחלה של ההפסקה הייתה מלווה בצורך להיפגש ולדבר שאח"כ הייה נרגע. לפעמים דווקא החופשה הייתה מאפשרת לי גם "חופש" מהטיפול ומהתעסקות בשאלות העולות בטיפול והייה בזה גם משהו נעים. אולי תגלה שגם אצלך זה יכול להיות כך. חוץ מזה - בתקופת החגים נראה לי טוב להיות עם משפחה וחברים, לתכנן תוכניות להיפגש עם אנשים ולא להישאר לבד, לעשות דברים שאוהבים ושלרוב אין זמן לעשות אותם. זה משהו שמקל בכל מצב שהוא... וגם - אפשר "לדבר" איתנו כאן אם זה מעניין אותך. חופשת חגים נעימה, אני.

1. מהי השיטה ההדרגתית להיגמל מבנזודיזאפינים? ואיך מחליטים מתי? 2. האם אשפר ליטול כדור הרגעהיד עם אפקסור או שרצוי שהות של מס' שעות בין השניים?

לאבי אפשר ליטול תרופת הרגעה ביחד עם האפקסור. החלטה מתי להפסיק בנזו. היא תלויה וקשורה לכל אדם, כלומר מתי שהאדם מספיק יציב ואין צורך בתרופות ואין סכנה שחרדות יחזרו. השיטה להפסקה היא לאט לאט. בסך הכל אין מדובר בתרופות מסוכנות כך שאין מה למהר ואפשר להפסיק לאט, כל שבוע מורידים רבע או פחות מהכדור. כמובן שאפשר גם להגדיל את המרווחים. אפשר תמיד גם את השיטה המהירה ובבת אחת למרות שצפויים מספר ימים קשים (לא תמיד), אבל כל אחד עם האופי שלו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום אני בן 35 וסובל כבר 9-10 שנים מכאבי ראש רבים שהוגדרו ממתח צווארי, כאבי צוואר, עייפות, כאבי גב ורגישות לקור. מה שהכי מפריע זה כאבי הראש ואני לוקח כ 5-6 אופטלגינים כל שבוע ואף הפסקתי לעבוד באחרונה מרוב כאבי ראש. לאחר בירור מעמיק בשנה האחרונה שכלל בדיקות רבות כולל ראומטיות שיצאו תקינות הרי שראומטולוג הגדיר זאת כפיברומיאלגיה ורופא כאב הגדיר זאת כ diffuse myofascial pain. שניהם המליצו לי לקחת אלטרול אבל הגבתי מאוד לא טוב לכדור ונאלצתי להפסיקו בהמלצת הרופא. יצויין שבנוסף יש לי כבר שנים מאז שהתחילו הכאבים - חרדות רבות. חרדות נסיעה, חרדות בריאותיות, מחשבות חוזרות במשך שעות על בריאות, ואני קצת תקוע ולא קליל כמו שהייתי בעבר. השבוע חזרתי להתייעץ כדי לשקול טיפול חדש.נוירולוגית בקופה המליצה שאקח ציפרלקס וטענה שזה עשוי לעזור למניעת כאב ולפיברומיאלגיה. מנגד רופא הכאב המליץ שאקח סרוקסט בטענה שזה תרופה ותיקה יותר ויש יותר מחקרים עליה ויותר הוכחות לגבי יעילות למניעת כאב. שניהם אמרו שנותנים לי את הכדור בשל תכונות שמונעות כאב בכדור. חזרתי לנוירולוגית בטלפון והיא אמרה שבכל זאת עדיף ציפרלקס כי יש פחות תופעות לוואי. מה דעתך? מה לעשות? איזה תרופה עדיף לקחת לדעתך ולמה? תודה

גם הציפרלקס וגם הסרוקסט הם מאותה משפחה של כדורים שנקראת SSRI ,שניהם עובדים באותה שיטה,הציפרלקס נחשב לכדור "הכי נקי" כלומר עם הכי פחות תופעות לואי זמן תחילת ההשפעה שלו יותר קצר וגם זמן ההגעה להשפעה מירבית יותר קצר.

סרוקסט לא רק שלא מונע כאבי ראש הוא עשוי אף להחריף אותם. כאבי ראש הם תופעת לוואי מאד נפוצה עם סרוקסט. לדעתי כדאי לנסות תרופה מסוג SNRI (אפקסור, סימבלטה, איקסל) אשר מעלים את רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. הם הרבה יותר מתאימים לשתי הבעיות שציינת מכל ה- SSRI'S השונים. אחרי כישלון טיפולי באלטרול הייתי מנסה אחד מהם. קיימת עדיפות מסויימת לסימבלטה כי הוא רשום גם לטיפול בכאבים נוירופטיים. מצד שני, אם קיימת הפרעת חרדה אז אפקסור XR עשוי להתאים יותר מהאחרים.

שלום דור לגבי האלטרול - הוא גרם לי לתופעות לוואי אבל הסיבה המרכזית שהרופא הפסיק היא שתוצאה של הולטר לב שעשיתי לפני תחילת השימוש הראתה שיש לי הפרעות קצב לב מכמה סוגים שחלקן בעייתיות. והרופא אמר שעד שלא אגמור בירור קרדיאלי אז אסור לתת לי כדור שמשפיע על הנוראדרנלין, משהו כזה, כי זה עלול להשפיע על הדופק והוא לא רוצה לקחת סיכון ולכן הוא מעדיף שאקבל כדור שמשפיע רק על הסרוטינין והמליץ על סרוקסט השאלה היא האם סרוקסט יכול לעזור במשהו למניעת כאבי ראש או עדיף ציפרלקס האלטרול די עזר לי למניעת כאבי ראש

הייתי מבקשת לדעת מה שם המחלה בעברית , ממתי היא ידועה , האם היא "אמיתית"או קיימת רק כאדה ובמיתוסים

לשחר איני מכיר, חיפשתי בספרים וגם לא מצאתי, אולי ישנה טעות באיות? שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, סיפרתי לפסיכולוג שלי שאני פוחדת שיש לי גוש בשד ושאני נכנסת מזה לחרדות ולא מוכנה ללכת לרופא נשים והוא מישש לי את החזה וניסה להרגיש את הגוש. אני סומכת עליו, אבל האם זה מותר?

למעיין, לא, ממש לא מותר. זה לחלוטין אסור. דנה

מעיין, אני רוצה להיות עדינה בתשובתי אלייך ולא כל כך בטוחה שאני יכולה, בד"כ אני משתתפת סבילה בפורומים שונים, אך כאן אינני יכולה שלא להגיב, דרך השאלה שלך אני מרגישה את הפגיעות שלך בטיפול והחרדה שבה את מצויה וחושבת שהוא ניצל את שני הדברים המאוד אנושיים האלו בך. אני מציעה לך לשתף אדם קרוב כדי לקבל חיזוק ולחשוב יחד על הפסקת הטיפול. אני שולחת לך הרבה חיזוק ובטחון אלה

לא, זה אסור. הוא לא רופא שמתפקידו לבדוק גושים בשד. הוא עבר עבירה אתית ואולי גם פלילית. אם את רוצה את יכולה להתלונן עליו לועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ת"ד 11497 תל אביב 611114 או לוועדת תולנות/משמעת של משרד הבריאות. אני נשמעת נחרצת כי אני חושבת שהוא עבר את הגבול המותר ואולי ניצל את הקשר שנוצר ביניכם. את בטח מרגישה דיי מבולבלת מכל מה שקרה. במקומך הייתי מפסיקה את הטיפול ופונה לעזרה מקצועית מאיש/אשת טיפול אחר/ת, גם בכדי להמשיך את הטיפול וגם בכדי להתמודד עם מה שקרה עם המטפל הנוכחי. תחזיקי מעמד, אני.

אני בת 30, בגיל 21 טסתי פעם ראשונה ללונדון, וכלל לא פחדתי, מאוד נהנתי. בגיל 24 טסתי פעם שניה בירח דבש שלי לפריס, ואז חל עיכוב בטיסה בהלוך ואנשים דיברו שאולי יש בעיה במנוע, ואחר כך הבעיה טופלה והעלו אותנו לאותו מטוס, (וזה גרם לי לקצת חשש- אבל רק בטיסה בהלוך). מאז התחיל להתפתח אצלי איזה חשש קטן מטיסות. ואז כשנולדה לי ילדה מאוד רציתי ליסוע לחו"ל (יש לציין שנסיעה לחו"ל תמיד היתה החלום שלי), אבל בגלל החשש שהתחיל להתפתח אצלי מטיסות, העדפתי לטוס קרוב- לרודוס, ואז התחילו הפחדים שבועיים לפני הטיסה ובטיסה אבל בכל זאת טסנו. אני חייבת לציין שאין לי כלל בעיה עם נסיעות בארץ, או כל נסיעה שלא דורשת טיסה, להפך, כשמדובר בנסיעה או טיול ללא טיסה אין לי בעיה אפילו להשאיר את הילדה אצל הסבתא וליסוע עם בעלי בכיף, אבל כשמדובר בטיסה, כבר מרגע ההזמנה של הדיל, אני מתחילה להרגיש חששות, וכמובן שאני לא מסוגלת שלא לקחת את הילדה איתי (כי אני לא מסוגלת להיות בחו"ל בלעדיה), ופתאום עולות לי כל מיני סיטואציות בראש, ומצד שני הנפש שלי כמהה לנסיעה לחו"ל אבל מה עושים עם הפחד הזה מטיסה? ומה עושים בטיול עצמו כדי שאני לא אחשוב כל הטיול על הטיסה של החזרה לארץ? תודה וממתינה לתשובתך

לשירה המסקנה החשובה ביותר היא שהתנהגות הימנעותית לא פותרתאת הבעיה של החרדות. כלומר ההימנעות מטיסה רחוקה וההצתמצמות לא עוזרת, להיפך, ככול שמגבילים אחר כך החרדות מתגברות גם לקרוב. לכן ההמלצה היא לשבור את המעגל וככול שניתן לא לתת לחרדה להגביל את הפעילות. ישנן כל מיני דרכים להקטין את החרדה מטיסה. אפשר טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אפשר טיפול תרופתי בנוגדי חרדה לזמן הטיסה בלבד, ואפשר לעשות הערכה פסיכיאטרית כללית לראות האם אין חרדות אחרות ואז לטפל בהתאם. בכל אופן יש פתרונות רבים וטובים לחרדות בטיסה או חרדות להשאיר את הילדה בבית ולטוס. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם יש תרופות שעוזרות לעבור את התקופה שלפני הטיסה? (הכוונה מהרגע שסגרנו דיל ליסוע לחו"ל, שאז בעצם מתחילים החששות והפחדים) לגבי טיפול התנהגותי, איפה ניתן לעבור טיפול כזה?

הרופאה שלי העלתה לי את המינון ל2 כדורי סרוקסט ביום בעקבות התקפי חרדה . . האם לקחת שניים בבקר או לקחת אחד בבוקר ואחד בצהרים ? זה משנה בכלל ? אני קצת מפחד שלקיחת שני הכדורים ביחד בבוקר תשפיע עלי ( כמות גדולה מידי ..וכוו )לרעה ?

לאורן מהבחינה הרפואית אין לכך חשיבות, הסרוקסט פעיל יותר מ 24 שעות כך שהרמה יציבה ללא קשר לשעת הלקיחה, מה שחשוב שהשעות יהיו קבועות פחות או יותר. אפשר שני כדורים ביחד ואפשר לחלק אותם במשך היום אם אתה מרגיש נוח יותר באופן הזה. ושוב, רק שתקפיד על השיטה שבחרת באופן קבוע. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש ! אני באמת בדילמה רצינית !!! בוא נאמר שניסיתי את כל מה שרק אפשר. ...... יש לי נדודי שינה כבר כ- 8 שנים, לאור נסיונותי הרבים (כולל כדורים אנטי דיכאוניים שכלל לא השפיעו, מה הפלא ? אני בכלל לא בדיכאון....) הדבר היחידי שעזר לי עד כה לישון הוא כדורי שינה. כיום לוקחת מידי פעם נוקטורנו, משתדלת לא בכל יום. שאלתי היא: מה לדעתך האפשרות הנכונה ביותר (או יותר נכון אם היה מדובר בך, מה היית בוחר): 1) לקחת כל יום נוקטורנו ולישון טוב בלילה, ולתפקד כמו בן אדם. 2) להימנע מלקיחת כדורי שינה, ובכ"ז להאבק בכל החזיתות, ולהתהלך כמו צל...... מה עלולות להיות ההשלכות לדעתך של לקיחת נוקטורנו (7.5 מ"ל) בכל יום כל הזמן ? אשמח לתשובתך ! נואשת כבר באמת !!

האם ביצעת בדיקת במעבדת שינה?

כתבתי בהודעתי.... השאלה שלי לד"ר הידש נשאלה לאחר כל הניסיונות האפשריים.... הייתי גם במעבדת שינה, אין אפשרות לבדוק אותי במעבדת שינה היות ולא נרדמת....הייתי רק בשיחות ייעוץ שם. הבעיה שלי היא בהרדמות, ולא במהלך השינה....

הי אירית. אני לוקחת רמרון- זה כדור אנטי דכאוני עם תופעת לוואי של נמנום בלי כדור כזה כל ערב אני נשארת ערה כל הלילה. לא הסכמתי לקחת כדורי שינה כי אמנם הם מרדימים אותך אבל אתה לא באמת ישו. זו אשליה. מוזר לי שנתנו לך רסיטל - זה רק החמיר את בעיות השינה בנוסף זה גרם לצורך בלתי פוסק בסוכר חשבת לעבור שחזור גלגולים כדי לנסות למצוא את מהות הבעיה? אני עוברת ביום שני הרי לקחת כדורי שינה וכדורים אנטי דכאונים זה כמו לשים קעקוע על צלקת- היא לא מעלימה את הצלקת רק מסתירה אותה ולא רק זאת אלא שאם תחליטי להוריד יום אחד את הקעקוע (=הכדורים), הצלקת שמתחת רק תהיה גדולה יותר(=הבעיית שינה שלך או שלי תהיה חמורה יותר) מה את עושה כל לילה? אני כל כך מזדהה עם יאושך

היי מוריה זה מאוד נכון מה שרשמת, אני מרגישה שכדורי שינה זה באמת פתרון על פני השטח.... מצד שני , לא מצאתי שום פתרון אחר, האנטי דיכאוניים מעוררים אותי עוד יותר, את הרמרון התחלתי בהמלצת נאורולוג שחשב שאכן הכדור יעייף אותי, אך מלבד תאבון נוראי, לא הרגשתי שזה משפר את המצב, ולכן הפסקתי לקחת אותו, אני כבר לא יודעת מה עדיף לקחת כדור כל יום , ולהמשיך עם זה כל החיים, ולחיות נורמלי, או להמשיך לסבול ולנסות אינספור דברים שבסופו של דבר אינם עוזרים, ואתה ממשיך לסבול.... שאלת מה אני עושה בלילות....אז ככה, אני מתהפכת מצד לצד, והרבה פעמים בוכה....(תרתי משמע) על מר גורלי.... הבעיה היא שמרוב עייפות אני לא מסוגלת לקרוא בערב, עייפה מידי בשביל זה, וטלויזיה אין לי בחדר אז ככה שזה גם לא ממש פתרון עבורי, פשוט סופרת שעות עד שיגיע הבוקר, ואז אני מרגישה את ההרגשה הזיפטית, ויודעת שלמחרת היום אבוד לי, ולא אוכל לעשות שום דבר כייפי בערב. וזה הדבר הכי מבאס בעצם, כי בעבודה אני בעצם מתפקדת בסדר גמור, מה שעוד יותר מעציב אותי זה החוסר יכולת להנות בערב, מכל מיני בילויים פוטנציאליים ..... אפילו לסרט בערב קשה לי ללכת... דווחי לי אם תנסי משהו חדש שיעזור. תודה ויום טוב אירית

שלום רב דוקטור! רציתי לשאול האים מותר לשלב טיפול בקונסרטה38 מ"ג עם טיפול בנוגדי דכאון? ותודה מראש!

כן.

לאבי יש מעט מאוד עבודות על הנושא. באופן תיאורטי שתי התרופות מעוררות וישנה סכנה גבוהה יותר להתפתחות מצב של פעילות יתר (מאניה) שהיא סיבוך מוכר של טיפול בנוגדי דיכאון. במספר הקטן של העבודות שבוצעו לא היו מקרים של מאניה. כך שעדיין אין מספיק ניסיון בשילוב הזה. עם זאת בהחלט ישנם רופאים רבים שעושים את השילוב ולא שמעתי על בעיות במיוחדות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב! הפסיכיאטר רשם לי קונסרטה עקב בעיות קשב וריכוז ,השאלה שלי מה מניע פסיכאטר לרשום דווקא קונסרטה ולא רטלין ?(אני מודע לכך שקונסרטה משפיעה ל-12 שעות ורטלין רק לשעתיים , ושמדובר בעצם באותו חומר )אבל בכל זאת רטלין בסל וקונסרטה לא , וההבדל מבחינת העלות הוא עצום! הוא פשוט רשם לי קונסרטה והוא אמר שזה בעצם רטלין ,על סמך מה מחליטים מה לתת? אני רק אמרתי לו שקשה לי להיתרכז ולקלוט בשיעורים, ושעברתי אבחון ומצאו שיש לי ליקויי למידה.

לאבי אכן בשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל. כיום הגישה היא לתת תרופה למשך כל שעות העירות ולחפש תרופות שמשך השפעתן ארוך. אומנם אפשר ליטול כל 4 שעות ריטלין רגיל אבל זה לא כל כך נוח וגם "הנפילה" עם סיום השפעת הכדור לפעמים מאוד בולטת. כך שלקונצרטה יש יתרונות, אבל אם הבעיה הכספית מאוד משמעותית אפשר לנסות ולהתסדר עם הריטלין הרגיל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אין זה מדויק שריטאלין הוא בסל. הוא בסל עבור מי שאובחן לפני גיל 18 כסובל מהפרעת קשב וריכוז. מעל לגיל 18, יש קופות שמסבסדות ויש שלא. כנ"ל לגבי ריטאלין SR שהוא ריטאלין בשחרור איטי ל-8 שעות. הקונצרטה אכן יקרה, וחלק מהקופות נותנות הנחה בביוח המשלים שלהן כך שהמחיר הוא בערך 50% . עובדת ל-12 שעות יש גם ריטאלין LA שגם הוא אינו בקופה, אבל יותר זול מהקונצרטה (במידה ואין לך הנחה) ועובד ל-8 שעות, והפיזור שלו במהלך היום הוא הטוב ביותר. גם עליו יש הנחה בקופות החולים השונות - כדאי לבדוק. יש אנשים שמסתדים עם הריטאלין הרגיל, ויש שסובלים מתופעות הלוואי. נסה ותראה. כדאי לחשב מה המינון שקיבלתי, מה המקבילה מבחינת נטילת ריטאלין רגיל. אנייכולה להגיד לך שבמינון שאני לוקחת, אם אני באמת רוצה השפעה לאורך 12 שעות, ההפרש בעלות בין ריטאלין רגיל לקונצרטה הוא 30 ש"ח לחודש. זה לא מאוד משמעותי וההבדל הוא עצום כי צריך ליטול רק פעם אחת והשחרור הוא מבוקר (בניגוד לרגיל). כדאי לדבר עם הפסיכיאטר ולעשות את החישוב הכלכלי לפי העלויות וההנחות שאתה מקבל בקופה שלך.

האם אתה פסיכיאטר?

לא, רק ד"ר הידש הוא רופא פסיכאטר בפורום , חכי לתשובה מוסמכת ממנו אני רק כותב מידע אישי.

האם טיפול בהיפנוזה יעיל לחרדות,

טיפול בהיפנוזה יעיל בעיקר כאשר ישנה בעיה ממוקדת- כמו פחד להופיע לפני קהל, פחד לטוס, פחד ממקומות סגורים וכו'. למעשה מדובר בפוביות והיפנוזה יעילה בריפוי פוביות. לגבי הפרעות חרדה אחרות- הטיפול המומלץ הוא בד"כ פסיכותרפיה ו/או תרופות. אפשר לשלב גם היפנוזה בטיפול (אם המטפל מוסמך לכך), אך אין זה תחליף לפסיכותרפיה, אלא תוספת שיכולה לעזור.

לשרונה אכן היפנוזה היא כלי יעיל וחזק אבל בדרך כלל כחלק מהטיפול ולא כתרופת פלא. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש ושאר הגולשים. בעצתכם נטלתי אתמול בלילה חצי כדור ובן על מנת ללמוד את השפעתו. לצערי לא היתה שום השפעה, ועכשיו אני חוששת ששום דבר לא יעזור להרגיע אותי. ניסיתי פעם גם חצי כדור אלפרליד שסימם אותי לחלוטין ולא הצלחתי להרים את הראש מהכר. הרופא אמר לי שהשפעתו לא טובה ולכן רשם לי ובן. האם קיים כדור יעיל יותר להרגעה? תודה, שרון.

שרון, השאלה אם הרגשת חרדה לפני שלקחת את הובן?, אחרת אך תוכלי להרגיש אם משפיע או לא? , הבדיקה רק באה לראות אם הכדור לא "מפיל" אותך כפי שהיה בכדור הקודם. כך שאם הכדור לא "הפיל" אותך כך כנראה שבזמן אמת (טיסה) ואם כדור שלם תהיה השפעה טובה.תבררי מה המינון המכסימלי וכל כמה שעות את יכולה לקחת בטיסה.

שרון !! אני יודעת שהחרדה אצלך גבוהה , לכן , אולי חצי כדור זהו מינון נמוך עבורך למה שלא תנסי כדור שלם. לגבי האלפרליד שהוא מקבוצת הבנזודיאזפינים , הוא באמת כדור חזק יותר שעובד אחרת , אבל המינון ההתחלתי שלו הוא 0.25 השאלה הוא כמה מ"ג לקחת אז שגרם לך לא לקום מהכרית.? אני חושבת שלרקע המקרה שלך לא נורא יהיה עם תטלי בטיסה את האלפרליד , לפחות תשני טוב . אבל לפני כן , תני לוואבן הזדמנות ונסי כדור שלם , תראי איך זה משפיע , זה חייב להשפיע אם לא אז מעלים עוד קצת במינון. אני אישית נגד קבוצות הבנזודיאזפינים. ומציעה לך להשאר בווליום. רק טוב ,מיטל

שלום שוב, הייתי רוצה לדעת מדוע הוואליום עדיף על הבנזוזיאפינים? אני מרגישה שוב עצבנית, ומאוד לא הייתי רוצה לבטל את הטיסה. האם מישהו מכיר תרופות יעילות יותר נגד חרדה? סיפרו לי שיש גם תרופות טבעיות וללא מרשם. אני אובדת עצות, ומתנצלת שאני שואלת שוב ושוב. תודה לכולם, שרון.

הנני כשבועים עם 10 מ"ג ציפרלקס לחרדה (עליה בהדרגה מרבע כדור), בימים האחרונים הרגשתי כמה פעמים נימול והרדמות יד שמאל בייחוד, ואף הרגליים מתוך שינה. האם זה קשור לתרופה? שאלה נוספת: האם יתכן הגברה מידי פעם של הסימפטומים (כמו כאבים בחזה וחרדה), ומתי אמור להשפיע לחלוטין טוב יותר?

רינתי כנראה שהנימול הוא כתוצאה של החרדה ולא של הציפרלקס,הציפרלקס אמור להתחיל להשפיע בשבועות הקרובים והשפעה מירבית תוך כחודשיים. קצת סבלנות ויהיה יותר טוב בקרוב.

לרינתי תודה לדורון ואכן הנימול הוא מתאים יותר לחרדות ולא לתרופה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי אני לוקחת ציפרלקס נגד חרדה מזה כחצי שנה. הכרתי את עצמי כאדם מאד מוחצן, ספונטני ועם נפש צעירה. כיום אני מרגישה לפעמים יותר מחושבת, יותר זומבי. כמו ניתוק רגשי וכאילו פחות ספונטניות רגשית בתגובות ובהתנהגות. האם דבר מסוג זה מוכר? האם מומלץ להחליף כדור בגלל זה?

מנותקת. לא כתבת האם הכדור עוזר ,מה עם החרדות ? יתכן ותחושת הזומבי היא לא מהכדור אלא מן החרדה.

מנותקת שלום !! התחושה שאת מתארת מוכרת לי , תחושה של מין קהות חושים , ששום דבר לא באמת עבור דרכך . השאלה היא האם הכדור באמת עוזר לך בתחומים אחרים , חרדות דיכאון תפקוד . והשיקול של מה יותר עדיף. אני אישית החלפתי את הכדורים כי לא סבלתי את עצמי ככה , רציתי לחזור לעצמי במובן הזה שיכולתי לחוות רגש בעוצמה לטוב ולרע . רק טוב מיטל

שלום, אכן גם דבריו של דורון וגם מיטל נכונים, צריך להכיר אותך טוב יותר כדי לדעת מה קורה אצלך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני לוקחת מזה חודשיים 20 מ"ג סרוקסט ומשך השבועיים האחרונים הרופא הוסיף לי עוד 10 מ"ג סרוקסט אומנם כאבי הקיבה (מה שהטריד באופן מיוחד) פחתו והם מופיעים אחת לארבעה ימים אבל לא באותה עוצמה כמו כן אני לוקחת חצי קסנקס (0.25)וחצי 0.25 בצהריים אומנם המצב רוח השתפר אבל לא באופן מושלם. ברגע שאני מרגישה שאני עדיין צריכה לקחת את הכדורים בשבילי זה לא 100 אחוז. רציתי לשאוול לדעתך האם לא עבר מספיק זמן מתחילת הטיפול בכדי שאני ארגיש 100 אחוז וכמו כן להפסיק את השימוש בקסנקס.

יקיר לוקח לסרוקסט כ 4 חודשים עד שמשפיע באופן המירבי ,כך שתרגישי שיפור בחודשיים הבאים ותוכלי להפסיק את קסנקס בהדרגה.

ליקיר תודה לדורון ומשך הטיפול הוא כשנה, במידה ומפסיקים קודם ישנה סכנה של חזרת כל התופעות שבגללן אתה נוטל את הסרוקסט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

כאשר מדובר בחולה סכיזופרניה שיש לו גם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית כיצד ניתן לאבחן אם ההתנהגות נובעת ממצב פסיכוטי או ממניעים פסיכופתיים?

לגילה קשה מאוד להפריד כי ההתנהגות היא תמצית האדם, אישיותו ומחשבותיו. בכל אופן אנשים הסובלים מסכיזופרניה אינם אנטיסוציאליים במהותם לכן צריך ליחס את המעשים האנטיסוציאליים יותר לאישיות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, קודם כל תודה על ההיענות. בהמשך להודעה המופיעה בלינק: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/618/xFT/463515/xFP/463515 רציתי לדעת, מכיוון שנטלתי מרוניל 3 פעמים ביום(סה"כ 225 מ"ג),לוסטרל כדור אחד ביום וליתיום 3 פעמים ביום, האם: א. יש צורך בחזרה למינון הקודם? ב. האם יש צורך בשימוש בליתיום? ג. החרדות/הפחדים שאני חש אינם משתווים לחרדות הקשות שהיו לי אז, ולכן השאלה שלי אליך היא האם אתה חושב שאני נחפז מידי לחזור לתרופות ואולי כדאי לי לנסות תרופות הרגעה כי הרבה פעמים במהלך היום אני מרגיש טוב ובעיקר בבוקר ולפעמים בערב אני מרגיש פחות טוב ולפעמים ירידה דרסטית כמו היום בבוקר. אולי אני נמצא יותר בהיסטריה של לחזור לבעיה הקשה שליוותה אותי 3 שנים? ד.אני חושש, שאם אני אחליט לנסות תרופות הרגעה לימים הקרובים ובסוף בלית ברירה אני אצטרך לחזור לתרופות, שהם לא ישפיעו עלי, וזה מוביל אותי לשאלה החשובה ביותר והיא האם אני אגיב לאותן התרופות שנטלתי עד לא מזמן?!! אני מפחד שלא... אשמח אם תענה לי על כל הסעיפים א'-ד', ואני מצטער מראש על השאלות הרבות, אבל אני חייב את דעתך המקצועית, היא נורא חשובה לי!!!!

לאלון מספיק לשאול פעם אחת, עניתי לך בפירוט בפעם הראשונה שכתבת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא. אימי מאז שאני זוכרת עצמי לוקה בהפרעת אישיות גבולית אף פעם לצערי לא טופלה ע"י תרופות וטיפול פסיכיאטרי מעמיק אלא רק עכשיו כשהיא וחייה מפורקים קליל והיא במעצר בית חשודה בנסיון לקשירת קשר לביצוע רצח את מי שהוא בעלה {לא אבי ,אבי סכיזופרן שהתאבד לפניי 10שנים},לאור חוסר הטיפול שקיבלה היו תקופות שברחתי מקירבתה והקשר נותק אף לחודשים ארוכים לפעמים היום משהיא מסובכת פלילית כתוצאה מהפרעתה אני רוצה לעזור לה גם מיכוון שמשכיום הטיפול שהיא מקבלת תרופתי ופסיכוטרפי ,גורם לי להסתכל עליה פחות מבעד עיניים של כעס ויותר של חמלה מה גם שאני מבינה את חומרת הפרעת אישיותה וכי "אתם" הרופאים מציינים שישנם גלישות פסיכוטיות במצבים כאלו במיוחד אם אין טיפול כלל לאורך השנים.....שאלתי אליך : מהי בדיוק גלישה פסיכוטית ? מה תסמינייה ואיך אפשר להמנע ולישמור עם היד על הדופק בכדיי שלא יחזרו על עצמן תודה מקרב לב יפעת

ליפעת גלישה פסיכוטית היא מצב שבו ישנה הפרעה בשיפוט המציאות בגלל מחשבות שווא או הזיות שמיעה. כלומר המעשים והמחשבות נקבעים ממניעים פנימיים ולא בהתחשב במציאות החיצונית כפי שהיא אצל רוב האנשים. לנקודה זו יש היבט רפואי כפי ששאלת והטיפול העיקרי הוא קודם כל תרופתי. אבל משאלתך אולי יש להתייחס לדברים גם מההיבט המשפטי, אולי כדאי שפסיכיאטר יבדוק אותה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לשאול על סיטואציה מסוימת. במצב שבו אישה טוענת שנאנסה ומוגשת תביעה משפטית. השופטים חלוקים בניהם, מתוך הרכב של 3 שופטים, אחד מהשופטים סבור שלא בוצע אונס וה"נאנסת" משקרת. האם זה מצב שמחייב חוו"ד פסיכיאטרית על הבחורה לקביעה משפטית? האם ידוע לכם על מקרים, או תקדימים? המון תודה, מיה

השאלה שלך לא ברורה. אם רוצים לבדוק אמינות יש "מכונת אמת". לפסיכיאטר שולחים אם רוצים לבדוק שפיות או ליתר דיוק חוסר שפיות. ההבדל הוא משמעותי כי "משוגע" מאמין שדמיונות שלו הם נכונים ואמיתיים לעומת מי שמשקר מתוך כוונה להטות את תוצאות המשפט.

למיה, שני שופטים מתוך שלושה הם מה שצריך כדי להכריע, אין צורך בפסק דין פה אחד בארץ. דנה

למיה השופטים אמונים לקבוע האם עד אומר את האמת או משקר. בדרך כלל הפסיכיאטרים לא נוגעים בנקודה זו ואין תועלת בדעתם. אם המחשבה היא שעדה מסויימת אמרה את דבריה לא ממקום של שקר אלא ממקום של מחלת נפש אז יש חשיבות לחוות דעת הפסיכיאטר. או לחילופין לקבוע שהבחורה אינה חולת נפש ואז יש להתחשב בעדותה (כמובן אז יתכן שהיא עדיין משקרת). אבל כעיקרון אם הבנתי את שאלתך, הפסיכיאטר אינו קובע האם עד אומר דברי שקר או אמת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום קוראים לי רפי אני סובל מחרדות בעיקר חברתיות שמשביתות אותי מכל הבחינות האפשריות . אני יודע וגם אנשי מקצוע יודעים שזה נובע מטראומות של התעללות נפשית מבחינה חברתית וחוסר הצלחה מבחינה חברתית מבחינת מעמד ( אני בן 19) אני יוצא לטיפול בצורה של מסגרת כלשהי שאמורה לעזור להפחית את החרדות החברתיות . אני מעוניין בטיפול בהיפנוזה אני בטוח שזה יכול לחזק אותי כי שמעתי שממש מהפנטים אותך וגורמים לך לחזור למצבים שהביאו למשבר ולרפות אותם אם תוכלו לתת לי שם של מהפנט בכיר וידוע אודה לכם מאוד,,,, במיוחד אם הוא נמצא באיזור ירושלים אבל לא חייב תודה מראש

לאיזה טיפול אתה הולך להפחית את החרדות אשמח לשמוע כי גם אני סובל מחרדות חברתיות

לרפי ולמירי, מצורף קישור של האגודה הישראלית להיפנוזה, בו יש כתובות ומספרי טלפון של מטפלים המורשים לעסוק בהיפנוזה בכל רחבי הארץ (וגם שמות של מטפלים ללא כתובת או טל', אך ניתן לפנות למזכירות האגודה ולקבל את פרטיהם): http://www.hypno.org.il/members_list.asp בהצלחה עם הטיפול, והייה מעניין אותי מאוד לשמוע איך הטיפול עוזר (אני גם חשבתי קצת בכיוון, אשמח לשמוע מנסיונכם...) יום טוב, אני.

הפסיכיאטר הפרטי רשם לו כדורי סטינלוקס לפני השינה והמליץ על פנייה לטיפול בצבא. תודה רבה

הסטילנוקס לא יזיק, אבל אין זה מספיק כטיפול נוגד דיכאון. הבן חייב למצוא מסגרת של שיחות ואולי טיפול תרופתי. חייל חייב להיות מטופל במסגרת צבאית. אפשר במקרים דחופים שיבדוק אותו כל רופא אבל בעיקרון המסגרת היחידה היא מסגרת צבאית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדר' הירש שלום בני השתתף בתהליך ההתנתקות וועכשיו נמנצא בדיכאון קשה. חזר ביום חמישי מאד עייף וחולה ולא קם מהמיטה רק אחרי בקשות מאיתנו שיאכל ויתקלח. כל הרגילה הוא במיטה. הלכנו לרופא פסיכיאטר פרטי בלעדיו כי הוא סירב והרופא הגיע לבדוק אותו בבית ואמר שזה מקרה של "דיכאון מלווה בסימפטומים של חרדות". הוא עכשיו מדבר על נפקדות מהצבא ולא מוכן לחזור לשם ביום ראשון. אנחנו דואגים מאד ואין לנו מושג מה לעשות איתו, הוא נראה מאד רע וחלש . אנחנו מאד מבקשים הכוונה ועזרה, אולי אפילו להגיע אלייך איתו אם זה אפשרי. תודה רבה מראש

דבר ראשון לטפל בבנך שסובל מדכאון וחרדה ,אם זה דרך פסיכיאטר פרטי או דרך הצבא. דבר שני לתבוע את המדינה על מצבו של בנך ,לבקש אחוזי נכות נפשית,המדינה עשו עוול לבנך. ולצערי הרב מעשה שעשה שרון שהשתמש בצבא לגרש יהודים מבתיהם יגרום לעוד הרבה חיילים שהשתתפו בהתנתקות לסבול מדיכאונות וחרדות.

שלום, אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לדאוג לבן ולעזור לו להתגבר על המצב הקשה שבו הוא נמצא. נראה שהוא זקוק לדבר על הדברים ולקבל תמיכה. כמובן שהתמיכה הטובה ביותר היא מהמשפחה וחברים קרובים, אבל אם הוא סגור בעצמו צריך למצוא עזרה מקצועית. במסגרת הצבא או במסגרת אחרת. לא כתבת מה הפסיכיאטר המליץ מהבחינה הטיפולית, אבל אני מקווה שהטיפול יעזור לבן. אומנם לוקח קצת זמן עד אשר הטיפול משפיע אבל השיפור יגיע. צריך לעזור לבן עם הבירוקרטיה של הצבא, אולי לדבר בטלפון עם המפקד שלו ולהסביר לו מה קורה או לפנות לטיפול נפשי במסגרת הצבא ואז הם ידאגו לחופש בבית. אם יש פחד ממסגרות צבאיות, אפשר להגיע למיון פסיכיאטרי בכל אחד מבתי החולים הממשלתיים הכלליים, זה הקרוב לאזור מגוריך והם בדרך כלל משולבים עם הצבא. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, קודם כל תודה על ההיענות. בהמשך להודעה המופיעה בלינק: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/618/xFT/463515/xFP/463515 רציתי לדעת, מכיוון שנטלתי מרוניל 3 פעמים ביום(סה"כ 225 מ"ג),לוסטרל כדור אחד ביום וליתיום 3 פעמים ביום, האם: א. יש צורך בחזרה למינון הקודם? ב. האם יש צורך בשימוש בליתיום? ג. החרדות/הפחדים שאני חש אינם משתווים לחרדות הקשות שהיו לי אז, ולכן השאלה שלי אליך היא האם אתה חושב שאני נחפז מידי לחזור לתרופות ואולי כדאי לי לנסות תרופות הרגעה כי הרבה פעמים במהלך היום אני מרגיש טוב ובעיקר בבוקר ולפעמים בערב אני מרגיש פחות טוב ולפעמים ירידה דרסטית כמו היום בבוקר. אולי אני נמצא יותר בהיסטריה של לחזור לבעיה הקשה שליוותה אותי 3 שנים? ד.אני חושש, שאם אני אחליט לנסות תרופות הרגעה לימים הקרובים ובסוף בלית ברירה אני אצטרך לחזור לתרופות, שהם לא ישפיעו עלי, וזה מוביל אותי לשאלה החשובה ביותר והיא האם אני אגיב לאותן התרופות שנטלתי עד לא מזמן?!! אני מפחד שלא... אשמח אם תענה לי על כל הסעיפים א'-ד', ואני מצטער מראש על השאלות הרבות, אבל אני חייב את דעתך המקצועית, היא נורא חשובה לי!!!!

לאלון איני מכיר אותך מספיק וכאמור השטיפול הזה אינו מקובל ולכן קשה לי לתת תשובות ממוקדות. כך איני יכול לענות על המינונים והליטיום. בכל אופן אפשר להבין מדוע אתה חרד ומדוע אינך רוצה לחזור לסיוט שהיה. לכן הדבר החשוב ביותר הוא להעזר בתרופות נוגדות החרדה ולהתגבר על החרדות הנוכחיות ואחר כך לראות לאן הדברים הולכים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם מרוניל 25 מ"ג עלול לגרום לעליה בדופק ובלחץ הדם? הדופק שלי עלה ל 90 במנוחה לעומת 75 ולחץ הדם עלה ל 130/90 במקום 120/80. האם יתכן שזה מהמרוניל או שאין קשר? לא נוטל שום כדור אחר בנוסף.

ייתכן שיש קשר. צריך לבדוק לח"ד מס' פעמים בשעות שונות של היום כדי להסיק מסקנות. כמו כן יש לבצע בדיקת EKG. לאנפרניל=מרוניל יש השפעה על פעילות הלב. מסיבות אלה ונוספות יש לעלות במינון בצורה הדרגתית ועם פיקוח של פסיכיאטר.

לרז למרוניל השפעה גם על הלב וגם על מערכת כלי הדם, לעתים הוא עלול להוריד ל.ד. ולעתים להעלות. בכל אופן שינויים בלחץ הדם נקבעים לפי מספר בדיקות כפי שדור כתב, כך שלא הייתי ממהר להסיק מסקנות. אומנם קיימת השפעה של המרוניל על לחץ הדם אבל בד"כ היא השפעה מועטה כך שלא צריך למהר ולהתרגש. אבל צריך לעקוב שבת שלום, דר' גיורא הידש

זהו חזרתי הביתה ואליכם כמובן !! הבת חזרה ללימודים ומעל פני השטח נראה כאילו לא קרה כלום והחודשים האחרונים היו כחלום בלהות. הרופא המקומי המליץ לי להוריד את הגאודון לגמרי ולהשאר עם החומצה וולפורית ,אבל באוניברסיטה האחות הפסיכיאטרית ( דר הידש האם ידעת שקיים דבר כזה אחות שמוסמכת לתת מרשם פסיכיאטרי ) החליטה שיש להשאיר את הגאודון 60 . היחסים ביננו קורקטיים לא הקרבה של פעם אבל גם לא הכעס של התקופה האחרונה. הדבר הכי מרגש שהיא ספרה לי היה שהיא פגשה באחד הקורסים שלה בחור שאמר לה שהוא הומו ושאל אותה אם היא גם . והיא ענתה בהתנצלות שהיא לא כזאת. אבל היא בייפולר !! ואני כל כך צחקתי והתרגשתי כי זו הפעם הראשונה שהיא אמרה את זה, כלומר הכירה במחלה . זהו נקווה לטוב

אמא רחוקה יקרה שמחה מאוד לקרוא על המגמה החיובית הזאת. מחזיקה אצבעות ביחד איתך ומקווה שהשיפור ימשיך, ושהאהבה הגדולה שיש בך תצליח לאחות את הקרעים ולמחוק את הזיכרונות המכאיבים. שולחת לך חיבוק אבישג

שלום אמא רחוקה וכולם... אני שמח לשמוע שהמצב של הבת שלך טוב... ושמח לשמוע ממך...מעבר לזה, ברוך שובך למולדת. מקווה ששלומם של שאר ילדיך גם טוב. כתבתי עכשיו הודעה אורכה לראומה, שבסוף גנזתי כי הגעתי למסקנה שאין לי באמת מושג ירוק בתשובות לשאלות שלה. אילו הייתי באיזו היפו-מאניה או משהו דומה לזה, לא היו היסוסים כאלה... אני נכנסתי סוף-סוף לרמיסיה איכותית, אחרי שנה מטורפת לגמרי, שכללה שני התקפים מאניים חריפים, התקף דיכאון כולל ניסיון אובדני, והרבה היפו-מאניה והיפו-דיפרסיה בין לבין. היתכן שאני יכול סוף כל סוף להגיד שנהייתי כאחד האדם? כנראה שלא, כי כמו המפלצת של תמימי, גם שלי מחכה לרגע שהיא תוכל להתפרץ, כיום כשהיא כלואה ואזוקה בכבלי התרופות. נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד. אני מודה שבמצב הזה הפיתוי להפסיק את התרופות הוא גדול, אבל אני אחכה לפחות עוד שנה עד שאני אעז להעלות את האפשרות על בדל שפתיי. חוץ מזה, עברתי דירה סוף כל סוף, ושיפרתי בצורה ניכרת את איכות החיים שלי. המעבר לא היה קל, אבל הנה גם הוא עבר, ואפילו התקינו לי את האינטרנט ממש מהר. עקבתי אחרי ההודעות, אבל לא כל-כך היה לי מה לומר... הרבה אהבה לכולם מיכאל(מיקי)

היי אמא רחוקה מקווה שהשקט על פני הארץ יהיה ארוך ויציב. כל כך קשה לקבל שאנחנו חולים וקשה גם להתייחס למחלה הזאת ככל מחלה אחרת, בלי כל ההתכווצויות והפחדים שזה יחזור. אבל בכל זאת הנה שקט אצל ביתך שחזרה לחייה, ואני חגגתי שנה של שקט בספטמבר, ופחות פוחדת ממפלצות מתפרצות ויותר מתרכזת במנ שיש מולי- עבודה משפחה אהבה. ככה פרויד דיבר על בריאות נפשית, לא? אהבה עבודה משפחה. מיקי היקר אל תיתן לביישנות שלך לעצור אותך כשאתה כותב לנו כאן בפורום. תכתוב כאילו אתה בהיפו מניה ואל תצנזר, כי דבריך תמיד נוגעים בלב ומחממים את הנשמה. ואת אבישג, תמיד שם כדי לעודד ולתת מילה טובה לכל מי שרק צריך. תודה לכולם. תמי.

שלום: רציתי לדעת אם יש אזשהי בדיקה לברר מדוע הגוף שלי מסתגל לתרופות כי כבר זאת התרופה השלישית שאני לוקח תוך 3 שנים וההשפעה שלה יורדת מאד לאחר שנה כמה התרופות הקודמות {נרדיל טופמקס וגאודון} אנא עיזרו לי אני לא יודע כבר מה לעשות

נרדיל, גאודון וטופמקס הן תרופות שהיעילות שלהן לא יורדת בשימוש ממושך. אם כבר אז ההשפעה צריכה להתחזק אחרי מס' חודשים של שימוש, בתנאי שזה הטיפול המתאים עבורך. לכן צריך לבדוק שוב את האבחנה ואת הטיפול. הטיפול שאתה מקבל איננו טיפול טיפוסי.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר גיורא שלום לפני צבא נתקפתי בסימפטומים של בחילות חנק והקאות שהלכתי לרופא הוא חשב שזה בעיות איכול במשך השרות שלי חזרו לי התופעות במקרים של שינוי כמו לעבור מקום או אנשים הצלחתי לסחוב את הסבל כיום אני משוחרר מספר חודשים והלכתי לרופא המישפחה סיפרתי לו את המיקרה וחשוב לציין שלפעמיים אני מרגיש בחילות והרגשה רעה למשך זמן קצר וקצוב ללא שום שינוי נפשי או דבר שיוכל לגרום לי ליתרגשות. הרופא משפחה נתן לי מרשם ל-CIPRALEX האם כדאי לי להתחיל? זה יגרום לי לתלות בכדורים? מה לעשותתת? מצד אחד אני סובל ומצד שני אני פוחד מכדורים נפשיים שכאלה בתודה ר

לר. הדבר החשוב ביותר הוא לטפל בתופעות, כיום דווקא בגיל צעיר אני ממליץ לטפל ולשפר את המצב הנפשי. הטפול הנפשי הוא בשיחות ובתרופות, כך שחשוב שתשקול יחד עם הרופא מה מתאים לך יותר מה כדאי לך יותר. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שתגיע לטפול ותפטר מהבעיות הללו. שבת שלום דר' גיורא הידש