פורום פסיכיאטריה

דקטור גיורא הידש שלום רב: יש לי תסמונת טורט שאלתי היא. אני מעוניין לעשות רשיון לאקדח רציתי לדעת עם לא תהיה ליבעיה בגלל שאני לוקח כדורים מסוג קלוניריט . רסיטל. וקלונקס בתודה עוזי שגיא

תסמונת טוראט איננה מחלת נפש אלא מחלה נוירולוגית. לכן לא יכולים לפסול אותך על "סעיף פסיכיאטרי". אם אתה עומד בשאר הקריטריונים החוקיים של נשיאת נשק, כמו שירות צבאי מלא, העדר עבר פלילי, אזור מגורים וכו' אז תוכל לקבל רישיון. מהבחינה רפואית, לא ברור מדוע אתה לוקח רסיטל, שכן היא איננה מותווית לתסמונת טוראט ולכן ייתכן שיש לך הפרעה נפשית בנוסף לטוראט, שלא ציינת בפניה שלך לפורום ואז כמובן התשובה משתנה, בהתאם לאבחנה הפסיכיאטרית והעבר הטיפולי (מרפאתי או אישפוזי).

לכבודדר' גיורא הידש למשך מיכתבי הקודם ולפי שאלתך האם האיתי בעבר הטיפולי מאושפז ?התשובה היא לא האיתי רק בשיחות אצל פסיכולוג או פסיכיאטר עוזי שגיא

אהלן , אני שואל על הפרעה כפייתית מה התרופות הנחשבות לאפקטיביות ביותר בטיפול בהפרעה? הבנתי שישנם מספר תרופות ספציפיות שנחשבות ליותר טובות מהשאר. ובפרט אני שואל על מעכבי MAO אם הם נחשבים בין הטובים לכפייתיות או שבינונים. תודה - גיל

התרופות שניתנות ל-OCD הן- SSRI- פרוזק, סרוקסט, לוסטרל, פבוקסיל. SRI- אנפרניל (מקבוצת הטריציקלים). MAOI- נרדיל. SNRI- אפקסור. מידע מפורט: http://ps.psychiatryonline.org/cgi/content/full/54/8/1111

תודה לדור הידש

שלחת קישור באנגלית לגבי תרופות לאו-סי די, אשמח באם תשלח קישור כזה בעברית

ד'ר הידש שלום, לאחר שנה וחצי בהדרגה הפסקתי את הכדור, אני מרגישה עיפות קצת בלבול והרבה בחילות. האם אלו תופעות של גמילה מהכדור ציפרלקס? ואם כן לאחר כמה זמן אני ארגיש טוב . בסה"כ הכדור היה מצוין אני מרגישה אחרת לגמרי מלפני שהתחלתי רגועה יותר . רק נישארתי עם עודף משקל לא קטן שאני מקוה שעכשיו אני אוריד אותם. מה דעתך? אודה לתשובתך. אילנה

לאילנה לא כתבת לפני כמה זמן הפסקת את התרופה ולכן איני יודע האם מדובר בתופעה של הפסקה או דבר אחר. בכל אופן אם מדובר בתופעה של הפסקת התרופה אפשר לחזור וליטול 1/4 כדור או פחות מספר ימים והתופעות יעלמו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, הפסקתי את הכדור לגמרי לפני כשבוע. האם כל התופעות שצינתי הם תופעות לואי של הגמילה. ודבר נוסף האם המשקל העודף שצברתי במשך שנה וחצי שלקחתי את הכדור עכשיו אוכל להוריד גם בלי דיאטה דרסטית? תודה על ההתיחסותך אילנה

שלום לד"ר הידש אני נוטלת מזה כחודש 200 מ"ג אנפרניל ויש לי יובש נוראי. יש לי תור רק בשבוע הבא .האם כדאי להפסיק את הכדור ?

נורית מדובר בתופעת לוואי לא נעימה אבל לא מסוכנת, כך שההחלטה להפסיק טיפול תלויה גם האם ישנה השפעה טובה ולא רק תופעות לוואי. כיוון שמדובר בחוסר רוק (ולא בחוסר נוזלים), שתיה עוזרת לזמן קצר מאוד, עדיף להשתמש בסוכריות או מסטיקים ללא סוכר. בכל אופן אם הרופא יחליט להפחית במינון הבעיה תהיה קלה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום:אני נטלתי את התרופה אנפרניל והיא עשתה לי בעיה של עצירת שתן רציתי לישאול 1 אם אקח מרוניל התופעת לוואי הזאת של עצירת שתן האם היא תחזור ? 2 שמעתי שאפשר לקחת אנפרניל בזריקה האם זה פיתרון יעיל למי שסובל מעצירת שתן מהתרופה

1. כן 2. אנפרניל לא משווק בזריקות

לאמיר אנפרניל ומרוניל היא אותה התרופה ולכן צפויות אותן תופעות הלוואי, בעבר היה אנפרניל בזריקה ואיני יודע אם משווקים אותה גם היום, אבל תופעות הלוואייהיו דומות. אין ברירה אלא שתצטרך לחשוב על תרופה אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני פוחדת שאני משתגעת

לעדי, זה נשמע כמו מצב של חרדה מסויימת עד כמה שאני מבינה, תשתפי את המטפל הוא מכיר אותך וידע יותר להבין מה מצבך ולעזור לך. נראה לי שאם היית "משתגעת" באמת לא היית מפחדת מזה כ"כ. אני "השתגעתי" (במובן של הזיות ומחשבות לא הגיוניות, פסיכוזה) ודווקא אז לא כ"כ הייתי מסוגלת לראות את זה בזמנו. דווקא כשמשתגעים באמת לא מפחדים מזה (לפחות לא כשזה קורה בפעם הראשונה...). תרגישי טוב, אני.

לעדי לא כתבת כמה זמן יש את התחושות הלא טובות. את יודעת היטב שדיכאון עלול לחזור אבל יתכן שאת עוברת תקופה של מתח ותקופה פחות טובה כמו כל אדם ואין מדובר בדיכאון. לכן כל כך חשוב לדעת כמה זמן ההרגשה הלא טובה קיימת. כיוון שאת נמצאת בסיכון גבוה יותר לדיכאון (בגלל העבר), כדאי להיות על המשמר ולחשוב ביחד עם הפסיכותרפיסט על פתרון מהיר, אולי לעלות את תדירות הפגישות, אולי שינוי חצוני, אולי שינוי בפסיכותרפיה. או במקרה הצורך גם תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום סבלתי מדיכאון בעבר (אני מקווה שעבר) וחרדות שעוד נמצאות. כיום אני לא לוקחת שום כדור למרות שבעבר לקחתי סרוקסט כשנתיים, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי פעם בשבועיים. אני מרגישה בזמן האחרון כמו חולה, חולשה מצב אפטי בפנים, קשה לי להסתכל במראה, כל פעם אני מישהי אחרת לפחות כך זה נראה, אני מרגישה שקשה לי מאוד במיוחד להסתובב בחוץ, אני מרגישה כאילו שאני לא נמצאת, אני כאן אבל לא כאן. לפעמים זה גרוע ולפעמים קצת יותר טוב. אני מודעת לזה שאני בלחץ בזמן האחרון. אבל מה אפשר עוד לעשות?מתי אצא מכל הזבל הזה? אני לא רוצה כדורים יותר הם גם לא עזרו כל כך. האם אפשר לדעת מה זה?יש לזה שם לתחושות כאלו? אני מקווה שזה לא שוב דיכאון כי כבר היה לי אבל לא בצורה כזאת אלא במחשבות אובדניות. מקווה שאני מובנת ככל האפשר תודה מראש

עדי, כפי שאת כותבת , יש לך חרדות , הפחד להשתגע זו גם חרדה ,גם עם הסרוקסט לא עזר לך כל כך כפי שאת כותבת יתכן שכדאי לך ללכת שוב לפסיכיאטר לאבחון ולקבלת טיפול אם יש צורך , ישנם מספיק כדורים בשוק ויתכן והכדור שיבחר המטפל אם בכלל יעזו לך הפעם יותר טוב , בכל מקרה חבל לסבול מחרדות ודיכאון מיותר אם ישנה אפשרות להעזר בכדורים.

שלום רציתי לברר מהן תופעות הלוואי של הזריקה?האם העדר צורך בשינה היא אחת מהתופעות ? והאם וכיצד הזריקה יותר טובה מהרספידל שמגיעה בכדורים? תודה

שלום אילה! מבחינה כלכלית אכן הזריקה יותר יקרה מהכדורים ולכן רק במקרים יוצאי דופן ומאד קשים מאשרים אותה בקופות החולים. רוב החולים לא מקבלים ריספרידל בזריקה-קונסטה מלבד מס' מצומצם של חולים קשים. דווקא מהבחינה הרפואית ההבדלים בין הכדורים לזריקה די קטנים. כלומר מדובר באותו חומר פעיל ובאותו מינון, רק שהוא מתפרק בצורה יותר איטית ולאורך שבועיים. בכזה מצב עשויים גם להיות פחות תופעות לוואי, כמו עייפות וטישטוש.

תודה לדור ואכן מדובר באותה המולקולה הפעילה ולכן גם ההשפעה החיובית וגם תופעות הלוואי זהות לשני הרספרידל. ההבדל הוא שבזריקה הרמה בדם יותר קבועה ויציבה ולכן חושבים שהיא מעט יותר טובה. ההבדל העקרוני הוא שאפשר לקבל זריקה פעם בשבועיים במקום כדורים כל יום, כך שלא מרגישים "חולים" וכאנשים התלויים בתרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מוזר, אבל זו מחשבה שעוברת בי בתקופה האחרונה. להגיד תודה לדיכאון, עכשיו כשהוא איננו, אבל עם הזמן שחולף אני קולטת כמה דברים טובים קיבלתי ממנו. ושלא תבינו אותי לא נכון, בזמן שהוא הגיע חיפשתי כל דרך אפשרית "להיפטר" ממנו. אני חושבת שזה הסבל הכי גדול שסבלתי ממנו בחיי. המוות הפנימי, המחשבות הטורדניות, הדימוי העצמי בקרקעית, הרצון רק לברוח, רק להיעלם לתוך איזה שינה ממנה לא מתעוררים. אבל היום אני רואה כמה למדתי ממנו. הדיכאון לימד אותי ענווה, צניעות. הדיכאון לימד אותי חמלה. הדיכאון לימד אותי להעריך את הרגעים הקטנים והפשוטים של החיים. הדיכאון לימד אותי מהו סבל. הדיכאון לימד אותי מסע גיבור לצאת מהסבל. הדיכאון לימד אותי להעריך את המשפחה שלי. את החברים. את הבנות. הדיכאון לימד אותי להעריך ולתת כבוד לחיים. לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. קצת כמו שהמוות מלמד אותנו פרופורציות אחרות לחיים. ככה גם הדיכאון, שהוא סוג של מוות בעודך בחיים. מצב שגל גדול ושחור תקף אותי. ואני הייתי חסרת אונים, נשאבת לכוחותיו האיתנים, לא יודעת מתי הוא ירגע ויתן לי לחזור לחיות את חיי. בזכות הדיכאון פגשתי אנשים נפלאים שנתנו לי כל כך הרבה תמיכה ואהבה. עד היום אני מלאה תודה והודייה לאנשים האלה. הדיכאון נתן לי כוח, בצאתי ממנו, לפנות ביתר נחישות לעזור לאנשים אחרים במצב הזה. לחלץ אותם מהבדידות, מהסבל, מהבורות, מהכאב הבלתי נסבל ובלתי מובן לאחרים. הזיכרון של הדיכאון לא נותן לי לשכוח. הוא נותן לי כיוון ומשמעות לחיים. האם גם לכם? תמי.

נשמע שיצאת מאוד מחוזקת ומעושרת וזה מעורר קצת "קינאה" :) אישית, לא חושבת שאני סובלת מדכאונות, אלא אם כן חוסר עניין קיצוני במתרחש סביבי, מוגדר כסוג של דיכאון. הבעיה אצלי זה יותר החרדות. אני מניחה שאת הדכאונות ניתן לנצח, אולי אף באופן אבסולוטי וסופי. לא כך לגבי חרדות. אפשר פשוט ללמוד לחיות איתן ברמה כזו, שלא יפריעו לחלוטין למהלך חיים פחות או יותר תקין. בכל אופן, אני דווקא למדתי מאחרים בדברים שונים. - למדתי שאנשים מהר מדי נוטים להגדיר את כל מי שאי פעם היה מטופל תרופתית, כחולה נפש. - למדתי שלהיות חרדתי, בחברה שלנו, זה כתם. - למדתי שאנשים תמיד ינצלו לרעה, את העובדה שאני לוקחת תרופות, אם זה יוודע להם. - לצערי הרב מאוד... למדתי שחרדות זה עניין תורשתי. סבתי, אמי, אחיה, אני וכעת בתי - כולנו סבלנו או סובלים מחרדות. תמי, אני שמחה עבורך. באמת. את תותחית על :))

לניקי אני סובלת ממאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה זו מחלת נפש, כך שאני חולת נפש לפי ההגיון הזה. אבל מה זה אומר? שיש לי איזה בסיס ביולוגי- כימי לחוסר איזון במצבי רוחי. כפי שלך יש חוסר איזון שמביא אותך לחרדות. להחלים באופן סופי? אולי לא. כי תמיד יש את התשתית. ומדי פעם יש גם את ההתקפים. אבל הסטיגמות האלה מהן אנחנו כל כך סובלים הן סטיגמות שגם אנחנו צריכים להשתחרר מהן. אז מה אם אנחנו לוקחות תרופות? במה זה שונה מתרופות למחלות כרוניות אחרות? כשלנו יהיה ברור שאין הבדל, ושזו לא מילת גנאי להקרא חולה נפש כמו שזו לא מילת גנאי להקרא חולה באולקוס או באסטמה, גם לא יהיה לנו איכפת כל כך ממה שאחרים חושבים. וזה שצריך להסתיר- זה כואב, מפריע, אבל נובע מהבורות של החברה. אם אחרים יפגשו איתנו שאנחנו חופשיים ולא מתביישים במחלות או בהפרעות שלנו, הבורות לאט לאט תקטן. זו אמונתי. ומיטל- אהבתי מאד את דבריך. רק דבר קטן- אנחנו כם כמו שאר האנשים, עם כוכבית קטנה שחוויות הדיכאון נתנה לנו. לכל אדם יש את הכוכבית שלו שמאפיינת אותו ומייחדת אותו מהאחרים. אבל בבסיס כולנו אותו דבר. שבת שלום, תמי.

תמי היקרה !! הדיכאון הוא כמו צלקת קטנה , שתמיד תשאר שם , זכר למוות האישי שלך , וכשיש ימים טובים , היא עדין שם , מזכירה לך שאתה כמו לא האחרים . היא מזכירה לך , עד כמה מבין אתה , את המוות , העצב וההרס של האחרים. והיא מניעה אותך , לעזור לאחרים. בכך שאתה עוזר לאחרים אתה בעצם עוזר לעצמך ... מעגל קסמים. רק טוב , מיטל

לתמי וכולם, נשמע שאת באמת נמצאת במקום חזק ומעורר קנאה מבחינת הדיכאון. שהוא הייה, היית בתוכו ויצאת ממנו. אני מרגישה משהו דומה יותר לניקי. הייתה לי תקופה אחרי התקף פסיכוטי של משהו קצת דיכאוני אבל לא ממש חזק וטיפוסי. כן חשבתי מה הטעם, ודברים שליליים. יצאתי מזה בהדרגה. כיום יש לעיתים מצבי רוח, באים וחולפים, חדרות באות וחולפות, אני חייה עם זה. תוהה אם זה נורמלי או לא, מפחדת מחדש כל פעם שאני עלולה ליפול לתוך בור ומשבר מחדש. המציאות מראה שלא, אבל לוקח לי זמן להבין שאני בסדר בסך הכל. אפילו בימים של דכדוך, מספיק שאני נמצאת עם אנשים שאני אוהבת ונעימים לי שהמצברוח משתפר ואני חוזרת לצחוק על כל מיני דברים. הדיכאון לאוו דווקא לימד דברים טובים. חלקם טובים וחלקם פחות. שאין תחליף למשפחה ושההורים שלי נהדרים ואוהבים, וגם שאנשים אחרים לא תמיד יודעים איך להתמודד איתך במצבים אלו, לפעמים נעלמים דווקא כשהכי צריך אותם, מתרחקים. חלקם לא. לפעמים אנשים מאוד קרובים גם נעלמים, כי קשה להם לראות אותך במצב הזה, כי זה מבהיל אותם. לפעמים חברים לא מבינים מדוע את לא השקעת בקשר והיית שם בשבילם בזמן שבו הייה לך קשה, ורואים בכך בגידה באכפתיות כלפיהם. לא כולם יודעים איך להתמודד או להבין. ואולי גם אני לא תמיד הראיתי כלפי חוץ כמה קשה לי ולכן לא הבינו אותי. הדיכאון/המשבר לימד אותי שיש גבול לכוחות שלי, לימד אותי להיזהר, לשמור על עצמי, לא להכניס את עצמי למצבים שמחלישים אותי, להיות בררנית יותר באנשים שאני מגדירה כחברים קרובים, לא לצפות מאנשים ליותר מידיי, לבדוק מה הם מסוגלים לתת ולהבין מי יכול לתת ומי לא. תודה קשה לי להגיד לדיכאון או למשבר, למרות שלמדתי הרבה בעקבותיהם. תודה להורים שלי. תודה לעצמי על איך שהתמודדתי. תודה לאנשי מקצוע שהיו שם מעבר למחוייבות הפורמלית שלהם כדי לעזור. יום טוב, אני.

תמי יקרה המילים שלך החזירו אותי לכתבה שקראתי פעם אודות אישה שנלחמה ללא לאות בסרטן, ועברה דרך ייסורים מפותלת, ובאופן מפתיע היא מצוטטת בכתבה כאומרת שהיא חייבת תודה גדולה לסרטן שלה, כי בזכותו היא הפכה לאדם אחר, אופטימי ומעריך כל יום כאילו הוא מתנה יקרה. זוכרת שהמילים שלה בזמנו נראו לי תמוהות, איך אפשר להודות לדבר הכי קשה שעברת בחיים, משהו שכמעט והרג אותך והפריד אותך מכל מה שיקר לך בעולם הזה...? אבל כיום אני מוצאת את אותו הגיון בדבריה שאני מוצאת בדברייך (להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמובן). אני חושבת שכל חוויה קשה באמת (ודיכאון הוא ללא ספק עונה לקטגוריה הזו) יש לה היכולת לעצב את האופי ולשנות משהו בתפיסת העולם. מעבר לרחמים העצמיים שזה מעורר בנו באופן טבעי, אנחנו מגלים גם את כוח ההישרדות שחבוי בנו ולא תמיד היינו מודעים לקיומו, אנחנו מגלים כל-כך הרבה גילויים חדשים על העולם הזה שבתוכו אנחנו חיים והעיניים שלנו לא הבחינו בהם עד לאותו משבר גדול. אני באמת חושבת שחייבת להיות איזו שהיא מטרה בסבל - מלבד כורח המציאות. והמטרה בהחלט עשויה להיות כל הדברים הנפלאים האלה שהזכרת (ואני מזדהה איתם בהחלט). כל הרע הזה נופל עלינו בין היתר, כך אני מאמינה, כדי שנדע שבעתיים לזהות ולהתענג על הטוב שמגיע בעקבותיו. רק מי שטעם את טעמו של הדיכאון יודע כמה כ - י - ף זה לטעום טעם של "אין-דיכאון" (ואפשר אפילו להעז ולכתוב "אושר" ??) רק מי שידע מהו רעב אמיתי יודע כיצד להתענג כראוי על ארוחה בת 3 מנות עם קינוח שוקולדי מדהים... אך חשוב מזה, הוא גם יודע שהתענוג טמון אפילו ב"סתם" פרוסת לחם עם גבינה, ולא תמיד צריך לחפש את האושר הגדול והאבסולוטי, כי השמחה והסיפוק נמצאים גם (ובעיקר) ברגעים הקטנים של האושר, המפוזרים בתוך היומיום שלנו. לא יודעת אם אי פעם הרחקתי לכת בכדי להגיד תודה לחוויות הקשות שעברתי בימי חיי, אבל ללא ספק זווית הראייה הדומה של שתינו לגבי הנושא הזה, היא שגורמת לי בכל פעם לענות על השאלה השגרתית: "האם את מתחרטת על משהו שקרה/שעשית בחייך ?" את התשובה החד-משמעית: "לא, לא מתחרטת על כלום, במיוחד לא על הדברים הרעים כי מהם למדתי הכי הרבה". תודה תמי :-)

תמי, תודה. הדברים שלך מאוד ריגשו אותי ואני מאוד מזדהה עם כל מילה שכתבת. גם אני כיום מודה לדיכאון (אבל במקביל גם מקללת אותו...), על החמלה שההתמודדות העניקה לי, על היכולת לחוש אמפתיה עם כאב של הזולת, על כך שאני מקפידה להגיד "תודה" ו"בבקשה" גם לקופאית בסופרמרקט וגם לשומר בחניון, גם אם הם לא עונים לי כי הם רגילים שאף אחד לא אומר להם את המילים האלה. זכיתי לראות כל אדם כאדם, בן אנוש, ולא לשפוט שום אדם בגלל מצוקה או קושי. מעבר לכך אני גם עוסקת במקצוע טיפולי וגם כאן אני מרגישה שהדיכאון תרם לי.

גילה איזה יופי. גם הלהגיד תודה על שירותים קטנים שאנחנו מקבלים בחיים. גם לראות כל אדם כאדם ולא לשפוט על מצוקה וקושי. וגם על היכולת לברך ולקלל באותה נשימה... שמחה איתך שגם לך יש את הזכות לעסוק במקצוע טיפולי ולהעביר את הידע החווייתי העשיר שבהתמודדות עם דיכאון וכאב נפשי לעבודה. תודה גם לך. תמי.

שלום רב, בעבר סבלתי מחרדות ודיכאון וניסיתי לא מעט תרופות פסיכיאטריות אשר לא עזרו עד חודש יולי 2004 בו התחלתי לקחת מרוניל 3 פעמים ביום וכשזה לא עזר החליט הרופא לשלב לוסטרל וליתיום(מרוניל 3 פעמים ביום, ליתיום 3 פעמים ביום ולוסטרל פעם ביום) וכך מחודש ספטמבר 2004 התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב. נטלתי את הכדורים במשך 9 חודשים ואחרי 9 חודשים התחלתי לרדת במינון בצורה הדרגתית בכדי להימנע מתופעות לוואי.לפני כשבועיים הפסקתי סופית עם הכדורים, כאשר אני רוצה לציין כי במשך חודש וחצי מתוך החודשיים בהם התחלתי לרדת במינון אני נמצא במינון נמוך מאוד של מרוניל בלבד. סוף שבוע שעבר אישתי ואני בילינו את הסופשבוע בפראג והיה ממש אחלה. השבוע היה בסדר גמור חוץ מהעובדה שהייתי מעט עצבני ומתוח בגלל ריב לא קטן שהיה לנו והלחץ בעבודה(שעות רבות ונסיעות כל יום מראשון לשדרות), יום חמישי התחלתי להרגיש פחד שרק הלך וגבר והשיא שלו היה אתמול. אני חושב שהפחד בא מהחשש הנורא שמא החרדות שחוויתי תקופה של 3 שנים תחזור ואתמול הרגשתי פחד נורא ואפילו לקחתי וואבן שלא ממש עזר.מצאתי את עצמי בוכה בכי של פחד ומדבר על זה,דבר שלא קרה לי שנה שלמה ואתמול לא היה לי מצב רוח בכלל. אני לא יודע מה לעשות, אני לא מצליח להפסיק לפחד(אני שם דגש על "לפחד" כי אני חושב שכרגע לא מדובר בחרדות כמו שהיו לי, אבל אני מפחד שזה התחלה חוזרת של החרדות). האם,מבחינה רפואית, יכול להיות שתקופה קצרה יחסית אחרי הפסקת התרופות אני חוזר להרגיש לא טוב? או שזה יכול להיות פחד טבעי חזק מכך שהחרדות יחזרו? מה אתה ממליץ לי לעשות? אני מתחנן אליך שתענה לי בכנות מנסיונך הרפואי. תודה, אלון.

לאלון השאלות שלך במקום ולצערי אין תשובה חד משמעית. זאת אומרת שבטוח שאתה פוחד שהחרדות יחזרו ועל כך אין שום ספק, הפחד קיים. לגבי החרדות אני חושב שהן אינן חוזרות אבל אי אפשר להוציא אפשרות זו מכלל חשבון. הבעיה היא שהפחדים מעלים את הסיכון לחזרת החרדות וזה לא טוב. לכן הצעתי כעת שתשמתמש בתרופות הרגעה מסוג הוואבן בהתייעצות עם הרופא שלך, הן ירגיעו גם את הפחדים וגם את החרדות אם הן קיימות. אחרי כמה שבועות תדע טוב יותר מה קורה, אבל כעת צריך קודם כל להרגע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, יש לי סיפור שהוא די מורכב, אני מקורבת לאדם בן 26 שהוא לדעתי סובל מהפרעה כלשהי רק שאיני מצליחה לאבחן אותה, ואשמח אם תעזור לי. הוא מאוד מופנם, אוהב רק את המחשב, משחקי פלייסטיישן וסרטים - הסרטים בהם הוא צופה לרוב הם סרטים מאוד אלימים, הוא אדם שיכול לסבול אלימות ברמה גבוהה מאוד ואינו נרתע ממראות קשים, חובב דם וסכינים , אך יש לציין שמעולם לא השתמש או פגע באדם. אני מכירה את משפחתו לא עבר התעללות או דבר כזה. הוא לא מסתכל לאנשים זרים בעיניים יש לו בעיה ליצור קשר.. יש לך איזו השערה מה יש לאותו אדם?

לאנונימית בודאי שיהיה זה מאוד לא זהיר מבחינתי לאבחן אדם ברשת ועוד "מיד שניה". השאלה שצריכה לעניין אותך היא האם הוא מודע לאיזשהו קושי שלו והאם הוא מוכן ללכת לאבחון אצל פסיכיאטר ומה המודעות שלו לקשיים או לנטיות שלו. מכאן תוכלי להמשיך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב גם לך, אני לא בטוחה שאתה זוכר אותי אבל אם כן אתה בטח זוכר שבתקופה הקשה בחיי לא הייתי ערה בשעות יפות כל כך. מה שלומך?אני רואה שאתה עדיין בפורום ועדיין עוזר מכל הלב ועל כך אני מודה לך ומאחלת לך כמו תמיד-את הכי טוב בעולם. אם אתה לא זוכר אותי אני כמובן לא כועסת אבל אם כן אז רציתי שתדע שאני מרגישה טוב-בזכותך.עובדת קשה מאוד בעבודה,מגדלת שלושה ילדים עם המון אהבה וגם כמובן את הילד הרביעי הגדול מביניהם שהוא-בעלי. אני עובדת המון שעות ונוסעת הרבה לחו"ל במסגרת העבודה.עבודה מאוד מאתגרת ומעניינת אך יחד עם זו קשה ולחוצה ודורשת ממני המון כוחות.כפי שאתה מבין הרבה שעות להרגיש את החרדה-אין לי וטוב שכך. אשמח לשמוע ממך . שגב

היי שגב היקרה תמיד זוכרים את הראשונים וכמעט ועברו שלוש שנים מאז הכרותינו בפורום, איך אפשר לשכוח. אני מאוד שמח שאת מרגישה טוב, מתרוצצת בכל התפקידים המוטלים עליך ועומדת בהכל בהצלחה. כמובן שהילדים בטח גם גדלו וגם הקטן.... נראה שראש השנה עושה משהו לאנשים, תסתכלי בעמוד הנוכחי או בקודם ונראה שאנשים שהיו כאן בעבר חוזרים ומוסרים דרישות שלום וכן מחפשים קשר, איזה יופי. אולי נפתח פורום של ותיקי הפורום כמו פנסיונרים של צה"ל או משהו דומה. בכל אופן נראה שאני המאושפז הכי כרוני בפורום כאן. טוב לשמוע ממך, וטוב לשמוע שדברים טובים ועל משפחתך. בכיף הידש

היי מצטערת שאני חוזרת אלייך רק עכשיו אבל כבר יומיים אני במיטה,השפעת שוב מבקרת אותי. יש לי הרגשה שאני הרבה יותר רגישה לאחרונה,אולי בגלל העבודה הקשה ואולי בגלל הלחץ הנוראי שאני עומדת בו הן בעבודה והן בבית ואולי כל זה גורם לי להיות חלשה יותר ולהידבק בכל השפעות,וירוסים למינהם?אולי? מעבר לזה רציתי לספר לך שבטיסות האחרונות התחלתי להרגיש חוסר שקט.אני טסה אחת ל-שלושה חודשים בממוצע אבל לאחרונה התחלתי להרגיש-חוסר שקט ואולי אפילו פחד.חברה נתנה לי כדור לפני הטיסה-ואבן.להגיד לך שזה עזר לי-לא ממש.מה עושים ולמה פתאום באמצע החיים התחלתי לחשוש ממשהו שמאוד נהניתי ממנו בעבר.האם גילי המופלג הוא שמחרפן אותי לאט לאט?אני מתקרבת בדילוגי ענק לקראת גיל ה-40.מקווה שלא מחכה לי בפינה עוד תקופה קשה כי ממש אין לי כוחות.משבר גיל ה-40 בפתח ומקווה שלא יגיע גם אליי.אם זה יקרה לי תתכונן-אני הולכת לשגע אותך שוב...:-) אשמח להשתתף בפורום של וותיקי הפורום גם אם בטעות תקרא לזה כנס של פנסיונרים. אשמח לקבל תגובה גם אם עברו כמה דפים כבר. שגב

האם למחלת נפש פסיכוטית או להפרעה אישיותית או למצב של חרדה ודיכאון זמניים?

לשמחה, אולי את מתכוונת למובימיד (moclobemide) המיועדת לטיפול בדיכאון? יום טוב, אני.

תודה לשרון, המובמיד היא תרופה נוגדת דיכאון הפועלת על הנוראפינפרין ולא על הסרוטונין כמו פרוזק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם !! במסגרת התנסותיי הראשונות עם קוקאין , צרכתי בתור מתחילה כמות די גדולה של קוקאין , ששותפי המנוסה אמר לי שבתור מתחילה ההשפעה של הקוק יכל להעיף אותי או אפילו אובר דוז .ולא נדבר על תופעות הלוואי הפיזיות ( הקאות וכו ) השאלה שלי האם זוהי הוכחה לכך שרמות הדופמין אצלי במוח נמוכות מהרגיל? רק טוב, מיטל

השאלה מה טוהר החומר שבו השתמשת. הסם הזה "נחתך" באחוז גבוה של חומרים אחרים כך שתכולת הסם הנקי בתוך המנה יכולה לנוע בין 20% ל-90% ואין כל דרך לדעת בוודאות, אלא אם החומר נלקח לבדיקת מעבדה. כלומר יכול להיות שהשתמשת בחומר שרק 20% ממנו הוא קוקאין והשאר חומרים אחרים שמעורבבים. לכן לא בטוח שבאמת השתמשת בכמות גדולה של קוקאין גם אם המנה היתה גדולה. שאלה אחרת באיזה דרך השתמשת בחומר (עישון, הסנפה, הזרקה), ההשפעה על המוח מושפעת לא רק מטוהר החומר אלא גם מהדרך שבו הוא מוכנס לגוף. אני משער שהסנפת את החומר. מה תדירות השימוש שלך בקוקאין? לסיום, כתבה בנושא קוקאין מ"מעריב": http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/466/101.html ביי, דור.

דור צרכתי את החומר המזוקק יותר של קוקאין , קריסטל ,(וגם קוק פרסי -רמות עיבוד נמוכות של הירואין ) בפעמיי הראשונות כפי שציינתי בכמות גדולה , בהסנפה והזרקה . הייתי צריכה כמיוית גדולות לחוש את ההשפעה בתור מתחילה , מכאן גם באה השאלה שאולי רמות הדופמין במוח נמוכות ? במקביל , צרכתי בנזודיאזפינים , כשפגה השפעת הסם. התדירות היתה פעם בשבוע בערך אבל כמויות גדולות .ככה שזה נמשך יומיים שלושה...עד שהכל התנקה מהגוף . . אני כבר לא משתמשת בסמים..ונגמלת מהבנזו .זה רק הרס לגוף ולנשמה. תודה , מיטל

קישורים מעניינים בנושא קוקאין: 1) חובה-כל מה שרצית לדעת על קוקאין- רציני, מקצועי ואמין: http://www.erowid.org/chemicals/cocaine/cocaine_basics.shtml 2)אתר נוסף בנושא: http://cocaine.org ביי, דור.

למיטל לא הייתי בודק את רמת הדופמין במוח לפי ההשפעה של הקוקאין. אבל כן הייתי בודק את הקשר בין הצורך בסמים, אלכוהול ובנזו. לבין הפרעת קשב ברקע. בהפרעת קשב יש צריכה מוגברת של סמים וישנן תרופות הפועלות על הפרעת קשב והן פועלות על הדופמין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

א) אני לא מסכימה שכל פסיכיאטר נוהג כפי שתארתם. מעולם - ואני מדגישה - מעולם - הרופא שלי לא הביע איזושהי מורת רוח, אם התקשרתי אליו. ישנם פציינטים המנצלים לרעה (אולי לא במודע), את העובדה שהרופא מסר להם מספר טלפון. לרופא שלי יש ביפר. אני משאירה הודעה והוא חוזר אלי, מקסימום תוך שעתיים-שלוש. לפעמים זה אמנם too much , כי אני זקוקה לעזרה מיידית. אבל צריך לקחת בחשבון שממילא אין טיפול "אינסטנט". ואולי - רק אולי, טוב שהרופא אינו זמין 24/7 לכל הפצטיינטים שלו, אחרת כולם, ללא יוצא מהכללי, היו מפתחים בו תלות לא בריאה. 2) לגבי הפורום. מעולה שהוא קיים. ד"ר הידש עושה עבודה מצוינת ועל כך יבורך. לעומת זאת, אני תמיד לוקחת כאן את התשובות בערבון מוגבל, כי באופן טבעי הן כלליות מדי ומתייחסות פר-מקרה, ולא פר-אדם על כל מורכבויותיו.

אנילא יודעת לאיזה הודעה התכוונת לשרשר, אבל אני אגיב בכל מקרה: 1. פסיכיאטר הוא בסופו של דבר בן אדם שגם לו יש אישיות, מצבי רוח, חשקים וכו'. צריך לקחת את זה בחשבון. לצערינו טיפול פסיכיאטרי זה נושא מאוד רגיש ויש רופאים שלא מתייחסים ברגישות מספקת. מסכימה לחלוטין בעניין הטלפון . יש לי את המספר של הנייד של כל רופא שלי (לא רק פסיכיאטר אלא בכלל, אפילו שהם בקופת חולים) ומעולם לא ניצלתי אותם אלא אם סוכם מראש מתי אפשר להתקשר. ישמטופלים שאכן חושבים שזה עזרה און-ליין או תמיכה טלפונית... 2. מסכימה שצריך לקחת את התשובות בעירבון מוגבל, שכן מדובר בתמיכה, לא בטיפול, מצד שני, החיסרון הוא גם הייתרון - לפעמים מבט אובייקטיבי מבחוץ על בעיה סבוכה יכול למצוא פיתרון יצירתי שאי אפשר לחשוב עלי וכשנמצאים בפנים...

כן . טעות מצידי. במקום להגיב, לחצתי על הוספת הודעה חדשה. בכל אופן מדובר בשרשור של יואב בלינק שלהלן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/616/xFT/462103/xFP/462103

יעקב עומד להינשא לדלית, ולה שני אחים (מעל גיל 20) בעלי קשיי תקשורת (התנתקות, דיבור לא ברור, מהיר ומגומגם, קשיים מוטוריים) שאינם מטופלים. אחד מהם נראה כסובל מאספרגר והשני מ - OCD בנושא ניקיון כפייתי. האם המודבר לדעתך בבעיה על רקע גנטי שעלולה לגרום להפרעות כאלה אצל ילדי יעקב ודלית? האם יתכן שהדבר יפגע בזכרים בלבד? האם המדובר בהפרעה על רקע גנטי פיזיולוגי/ פסיכולוגי? תודה לתשובתך, רלה

ישנו וויכוח בספרות לגבי אבחנה זאת, שכן מה ההבדל בדיוק בין אוטיזם בתפקוד גבוה לאספרגר? בכל אופן ההפרעה נמצאת בקבוצת האוטיזם-PDD והיא כוללת כפייתיות כאחד הסימפטומים באיבחון. לגבי גנטיקה- צריך לבדוק גנטיקה עפ"י PDD שהיא הקבוצה שאליה משתייך האספרגר. למיטב ידיעתי, ההפרעה איננה מגורם פסיכולוגי, כמו השפעה סביבתית וכו'. http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m0902/is_3_29/ai_76558499/print

לד"ר הידש תודה על התשובה בנוגע לאספרגר כהפרעה על רקע גנטי. בהמשך לשאלתי - כיצד ניתן למנוע התפרצותה של הפרעה כזו בקרב ילדי הזוג, בו מדובר? (לאשה - אחים הסובלים כנראה מ - PDD ). האם איבחון גנטי בהריון יכול להועיל למניעת התפרצות הפרעה כזו ? רב תודות, רלה

היי לכם, השבוע באחד הפרקים של בטיפול, הגיעה לראובן מטופלת רטובה כולה ושתי הידיים שלה שבורות. הפיתרון שהוא מצא היה לבקש מאישתו לעזור לה להחליף בגדים. מה דעתכם? לי זה גרם לחשוב , זה הגיוני , אבל זה פורץ גבולות? זה מעשה מאד אנושי אבל זה אתי? אם זה היה קורה לי עם המטפל שלי הייתי נבוכה מאד מאישתו. מה אתם אומרים? מיקי

היי, ראיתי את הפרק. לדעתי לא היה לו ממש ברירה. אם היה משאיר אותה בבגדים הרטובים בחורף הגשום היתה יכולה להיות חולה צ'יק-צ'ק והוא היה מאושם ברשלנות ובצדק. הגבולות ברורים, אך ישנם מצבים שבהם גם חייבים לראות את התמונה היותר כוללת. אם הפסיכולוג מעריך שיגרם לה נזק אם היא תשאר בבגדים הרטובים, אז האפשרויות הן לבטל את הפגישה (כפי שהציע לה בתחילה), או לאפשר לה להחליף בגדים בקליניקה שלו. מכיוון שהיא מוגבלת גופנית אז אשתו עזרה לה בהחלפת הבגדים. כמו רופא שמבקש מאחות (nurse) שתעזור לו במשימה.

לא ראיתי את הפרק. בהנחה שהמטופלת היתה במצב נפשי להביע התנגדות לעזרה מאשת הרופא, אני מוצאת שזה היה פשוט מעשה אנושי, מצידו של הפסיכולוג. באופן כללי, הדאגה שלו אמורה להסתכם בריפוי נפשה ולא בדאגה עתידית לבריאותה הפיזית, כך שהטנעה שהוא היה מואשם ברשלנות נשמעת לי מופרכת :)) "אתיקה שמתיקה" - עפ"י תאור המקרה, הוא פעל בסדר גמור ומתוך דאגה כנה.

הפסיכולוג לא אחראי לבריאותה הגופנית, אך אם הוא היה מונע מהמטופלת טיפול גופני דחוף (כמו החלפת בגדים רטובים) בזמן שבו היה אמור להיות טיפול נפשי אצלו בקליניקה, וכתוצאה מכך היתה חולה (נניח בדלקת ריאות)- כן היה מקום להאשים אותו ברשלנות, כי היה בידו כלים למנוע זאת. לכן הוא נתן לה לבחור בין החלפת הבגדים לבין ביטול הפגישה.

אני בן 41 והומלץ לי ע"י נוירולוגית לקחת פעמיים בשבוע תוסף מזון חומצה פולית 5 מ"ג ברצוני לשאול 1. האם יש קשר בין נטילת תוסף מזון חומצה פולית לבין מצבי רוח(חרדה,לחץ,כעס)? 2. האם יש קשר בין חומצה פולית לימת הטסטוסטרון והתפקוד המיני?

לפ. חומצה פוליט היא ויטמין שהגוף זקוק לו ודרושה הספקה שוטפת שלו מהחוץ. היא לא גורמת לשינויים במצב הנפשי ואיני חושב שהיא קשורה לתפקוד המיני. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מתי כדאי לקחת אפקסור XR - בבוקר או בלילה? (עכשיו עברתי מאפקסור הרגיל לאפקסור XR, אותו מינון)

לרוני האפקסור מעורר ובדרך כלל כדאי ליטול אותו בבוקר עם האוכל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אותי הוא משבית לשעתיים

שלום רב איך אפשר להפסיק לקחת אפקסור כאשר תופעות הלוואי של הפסקת התרופה הינם כמו גמילה. (אני לא מצליח להפסיק עקב תופעות הגמילה תודה מראש

לרפי ישנם שני כללים, הראשון הוא לאט לאט-שום דבר לא דחוף, ככול שיותר בהדרגה כך קל יותר. הכלל השני הוא שככול שמחצית החיים של התרופה ארוכה יותר כך הגמילה קלה יותר וישנם פחות תופעות של הפסקה. כך קל יותר להספיק אפקסור XR גם אם הוא אינו נמצא בקופות החולים, או לעבור קודם לפרוזק שמשך הפעולה שלו ארוך, בכל מקרה, השיטה הטובה ביותר היא לאט לאט. כל טוב דר' גיורא הידש

אני אם לבת בגיל 6 ולבן בגיל שנתיים וחצי. בתחילת הקייץ גמלתי את בני מחיתולים גמילת יום. הגמילה עברה בהצלחה ועם פספוסים מעטים. בני נמצא באותו משפחתון והתחיל את השנה השניה בו. הוא מאוד אוהב את חבריו ואת הגננת. בשבוע האחרון הוא החל לפספס המון והגננת קצת נכנסה ומספרת שגם תחיל להרביץ שזה ממש לא אופייני לו. היום הוא גם עשה קקי בתחתונים והודיע רק אחרי שסיים. הייתי שמחה לקבל עצה כיצד להתיחס ומה לייעץ לגננת. היא גם ציינה שהוא התחיל לשחק עם איבר מינו גם תוך כדי אוכל או משחק. אני אשמח לקבל תשובה מהירה תודה , שירן

שירן היקרה !! עצתי לך לפנות לפורום יחסי הורים ילדים , אני בטוחה שהידע שם רחב יותר , מה עוד שבפסכיאטריה יש התמחות למבוגרים ולילדים . ואני לא בטוחה שד"ר הידש מתמחה בילדים . רק טוב ושבת שלום , מיטל

לשירן תצטרכי להייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג המומחים לילדים, אני מומחה למבוגרים ולכן איני יכול להשיב לך תשובה מקצועית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לשירן אני לא מומחית לגיל הרך, אלא אמא לשתי בנות ופסיכולוגית ילדים ונוער. אנסה לענות לך מה דעתי אבל תביאי אותה בעירבון מוגבל, ותתייעצי גם עם איש מקצוע נוסף, יש פורום פסיכותרפיה ופסיכולגיה קלינית, תנסי שם. השנה התחילה, ולמרות שהבן שלך מכיר את הילדים ואת הגננת, בכל זאת יכול להיות שזה קשור לחזרה מהבית ומהחופש? בהתפתחות תמיד יש התקדמות ונסיגה. זה נורמלי ולא צריך לעשות מזה יותר מדי עניין. הגננת בעצמה אמורה לדעת מה עושים במצבים כאלה, כי הבן שלך הוא בטח לא הראשון שמרביץ, או שמפספס בתחתונים... מה שכן אפשר זה לחזק את הבן על התנהגות חיובית- אולי עם מדבקה על התנהגות טובה, סוכריה על יום שלא פיספס, מילה טובה וחיבוק. מן הסתם יש לו איזה קושי, לא משהו מאד חמור אבל משהו שבהחלט אפשר לעבור אותו עם תמיכה ואהבה, כמו כל משבר אחר שעובר עלינו ועל ילדינו. בהצלחה, תמי.

שלום לך מזמן לא כתבתי בפורום מה נשמע אצלי בסדר רק מה שלא בסדר זה שאני לא יכולה להפסיק את המרוניל והקלונקס אני מנסה ומרגישה זרמים כמו מחושמלת וזה נורא זה לא נותך לי מנוחה בלי התרופות קשה לי לחשוב שאני חייה על כדורים מתי זה כבר יסתיים? שנתיים וחצי אני סובלת נראה לך שאוכל לצאת מזה ? תודה ושבת שלום

לגלית מה אומר הרופא שלך על הזמן המתאים להפסקת הטיפול? לפי זכרוני עדיין מוקדם מדי? שבת שלום, דר' גיורא הידש

שבת שלום, ד"ר הידש, כתבת: "כמובן שהשאלה הראשונה היא הפוכה, האם המצב הנפשי לא טוב למרות הסרוקסט? כלומר אם הסרוקסט אינו עושה את כל העבודה ואז את מתוחה וחסרת שקט וזו הסיבה שאת נוטלת טיפול? " הסרקוסט נלקח בעקבות חרדות, לא בעקבות אי שקט. (לפחות לא כזה, שהייתי מודעת אליו). ציטוט: "כאשר מדובר על אי שקט מהסרוקסט (והדיווחים על מעשים אלימים והתאבדויות), מדובר על תופעות של תחילת טיפול, בשבוע השבועיים הראשונים לטיפול, בזמן הזה, כיוון שהתרופה מעוררת אז יתכן שישנן תופעות של אלימות. החשד קיים אולם עדיין אין הסכמה האם מדובר על תופעת לוואי של סרוקסט או על המצב הנפשי, הויכוח וההתלבטויות לגבי שאלה זו כל הזמן קיימות." ומה אומרות הסטטיסטיקות, אם ישנן ? הרי התרופה אינה חדשה בשוק וללא ספק נערכו מחקרים, לגבי תופעות הלוואי שלה. אשמח לשמוע את דעתך האישית. אני נוטלת את הכדור כ-6 שנים, כך שאיני בתחילת טיפול וההתנהגות האגרסיבית שלי הולכת ומתעצמת. ציטוט: "עם זאת בלי קשר לסיבה, העבודה שאת חסרת סבלנות, ומתפרצת מה שנקרא אימפולסיביות עלול להיות קשור גם למצב הנפשי, התרופה אינה עושה את כל מה שמצופה ממנה, או שמדובר בבעיה נוספת שלא אובחנה במצב הנפשי, אפילו יכול להיות שיש הפרעת קשב ברקע..." איני מצפה לניסים ונפלאות מאף תרופה :) בקטע החרדתי, הסרוקסט הועיל לי, עד גבול מסוים. נאמר לי, שמאוד ייתכן, שכבר כילדה סבלתי מהפרעות קשב שלא אובחנו, ולפיכך גם לא טופלו. כבר שנים רבות שאיני מצליחה להתמקד, להתרכז, להתעניין או למצוא הנאה ממשית בדבר מה. האם זו הפרעת קשב ? קראתי היכנשו שניתן לתמוך באבחנה על-ידי מבחנים למדידת התמדה בקשב. אולי ידוע לך היכן נערכים מבחנים כאלה, במסגרת פרטית ? מילה לסיכום. אין לי שום רצון להתחיל שנית בטיפול ארוך ומתמשך, אז בבקשה אל תפנה אותי לטיפול :)))) הייתי שם. נגמרו לי המילים. כמה אני כבר יכולה לדבר על עצמי, שוב ושוב ? עצם המחשבה מתישה ומשעממת אותי. אולי יש לך פתרון קסם ? :) תודה ושבת שלום.

לניקי למרות ההכרות הממושכת עם התרופה כיוון שהתופעות של אי השקט והתוקפנות מאוד נדירות הרי קשה להוכיח אותן סטטיסטית ולמצוא את הקשר. בכל אופן מדובר על תופעות של תחילת טיפול. נראה לי שהסרוקסט אינו עושה את כל העבודה ולכן כדאי לשקול את החלפתו. בהחלט ישנם מבחנים להפרעת קשב, המבחן המקובל בארץ הוא TOVA ואפשר לעשות אותו בקופות עם המושלם. יחד עם זאת האבחנה היא קלינית אצל פסיכיאטר או נאורולוג, ישנם גם שאלונים רבים למילוי עצמי ואני חושב שתוכלי למצוא כמה מהם גם ברשת. נראה לי שאם את סובלת מהפרעת קשב אז זו תהיה "הצלה" בשבילך וסוף סוף תהיה לך הקלה משמעותית. אבל כמובן שצריך להוכיח קיום בעיה זו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

נגיד לבן-אדם יש בעיה אישיותית כלשהי שנגרמה לו בגלל טראומה בילדות ובגללה הוא כל הזמן מחפש "אמא" שתגן עליו בלי הפסקה וזה הדבר היחיד שמעניין אותי בחיים אפילו שהוא כבר בן 30... כל עוד הוא לא מוצא את "אימו" (חבר,חברה,אישה,הורים) הוא נמצא בחרדה גבוהה ורמות הסרוטונין שלו ירדות + מערכת העצבים של נכנסת למצב של פחד. עכשיו: אם נעלה לו רמות סרוטונין עם SSRI לדוגמא וניתן לו קלונקס שירגיע לו את מערכת העצבים שלו ואז הוא יהיה כביכול במצב ביולוגי "נורמלי" ו"רגוע" - האם הוא יפסיק לחפש את ה-"אמא שלו"? (כלומר האם ההפרעה תישאר בזמן שבו מבחינה ביולוגית הכל בסדר?) ניסוח אחר קצר ולוגי יותר (מה גורם למה?): האם תינוק בגלל שהוא לא מוצא את אימו הוא נכנס לחרדה? או שהחרדה היא הדבר הקדום יותר ובעקבותה הוא מתחיל לחפש את אימו? בסופו של דבר אני מנסה להבין האם תרופות יכולות לגרום להפרעת האישיות להיות לא רלוונטית ומורגשת כי היא לא תופעל...

בד"כ אנשים עם הפרעות באישיות (מכל הסוגים) לא רוצים להשתנות ולכן הם לא יקחו תרופות, גם אם יהיו כאלה. אדם עם הפרעת אישיות יעדיף להתאבד מאשר להשתנות. אבל אני יודע שיש נסיונות לפתח תרופות כאלה כי לעיתים הפרעת אישיות קשורה להתנהגות אנטי-סוציאלית קשה שגורמת לחברה סבל ונזק רב. בשלב זה מדובר בניסויים בלבד בחו"ל ואין תוצאות שיכולות להצביע על פריצת דרך. התרופות האחרות שיש כיום הן לא מספיק סלקטיביות בשביל מטרה זאת.

רז אני מניחה שכדורים לא יגרמו להפרעת אישיות להעלם , אדם שירצה את "אמא" ילך ויחפש אותה , בפרט שזהו צורך כל כך גדול של כל אדם אשר בהינו. מה שכן הכדורים יוכלו למזער את החרדות הגדולות והדיכאונות הגדולים הבאים בעקבות כמיהה זו , ואז היכולת להתמודד עם ההפרעה המסויימת תהיה קלה יותר. בקשר לשאלה מה בא קודם הביצה או התרנגולת , אני חושבת שזוהי שאלה מאד מורכבת החרדה לאם שקיימת בכל תינוק ובעקבותיה החיפוש אחריה או כאשר אמא נעלמת החרדה באה ? אני לא יודעת , מסקרן לשמוע רק טוב , מיטל

לרז, השאלה מאוד מורכבת ועדיין אין לנו תשובה טובה. לא אתייחס לשאלה של ביצה או תרנגולת כי איני רואה לכך חשיבות מעשית. אחרי שלב מסויים כבר נמצאים במעגל של ביצה/תרנגולת ולא חשוב כלל מי היה ראשון. אומנם התרופות נוגדות הדיכאון לא אמורות לגרום לשינוי בהתנהגות או באישיות, אבל כנראה שהן כן עושות משהו. כבר שאלתי מספר פעמים בפורום מה התרופות עושות לאנשים שאין להם דיכאון "לאנשים בריאים"? אין ספק שכיום עם הפופולריות של התרופות הללו אנשים בריאים רבים לוקחים אותן. כמובן שאפשר לשאול גם בדרך שונה. אדם שהיה בדיכאון ומטופל והדיכאון חלף, כעת הוא בריא וממשיך ליטול את התרופה נוגדת הדיכאון למניעה, האם יש שינוי באישיותו? מי מוכן ויכול לספר מניסיונו? שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לך אני סובלת מחרדה חברתית והפסיכאטר נתן לי כדורים ששמם cpralex ורציתי לדעת אם הכדורים הללו ממכרים? או שיש להם תופעות לוואי חמורות? הייתי רוצה לדעת מה חוות דעתך על הכדורים תודה רבה

לנינה הציפרלקס אינה ממכרת, מדובר על תרופה עדינה שאינה גורמת לנזק לגוף אבל יתכנו תופעות לוואי (לא חייבות להיות תופעות לוואי). תוכלי לקבל אינפורמציה על התרופה גם בפורום וגם בכל אינדקס תרופות ואני מקווה שעוד אנשים יענו לך כאן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

נינה שלום, לקחתי תקופה מאוד קצרה ציפרלקס לטיפול בדיכאון בעיקר. הייתי לוקחת פרוזאק שעשה לי תופעות לוואי בתחום המיני וחיפשתי תרופה אחרת שאולי לא תהייה כזו, וכך הגעתי לציפרלקס. ציפרלקס היא ממשפחת הSSRI כמו פרוזאק, אישית לאחר תקופת הסתגלות קצרה לא היו לי תופעות לוואי משמעותיות איתה - קצת יובש בעיניים ובפה שאני חושבת שהיו קשורים, אבל פחות או יותר זהו. תופעות לוואי משמעותיות היו בתחום המיני, חוסר חשק וחוסר הנאה ממין. זה מאוד הפריע לי, אבל זה לא מופיע אצל כל אחד, כך שרק אם תנסי תדעי איך זה משפיע עלייך. לא הייתה לי בעייה מיוחדת להפסיק עם התרופה, היא בהחלט לא ממכרת, ונראה לי שאם החרדות מפריעות לך אז את יכולה לנסות, לראות איך זה בשבילך ומקסימום אם זה לא מוצא חן בעינייך להפסיק. אין מזה שום נזק.... בהצלחה עם התרופה, אני.

באישפוז בבי"ח ניתן זיפרקסה במינון של פעמיים ביום, אותו יש לצרוך גם לאחר האישפוז. לא נוסו באישפוז תרופות אחרות, זאת היתה ההחלטה שנתקבלה ע"י הרופאים, וזה אישפוז ראשון. האם בקופ"ח יכבדו את המשך הטיפול שנקבע בבי"ח, או שיש צורך לרכוש את התרופה באופן פרטי? אין אפשרות כספית לרכשה באופן פרטי, בשום אופן. מה הכללים, ואיך אפשר להמשיך את הטיפול?

לורד הזיפרקסה היא תרופת קו שני בקופות החולים, כלומר אם ניסו ריספרידל והיא לא עזרה אז מאשרים את הזיפרקסה. היוצא מהכלל הוא כאשר ישנו מרכיב של אלימות או תוקפנות ואז מאשרים את הזיפרקסה כתרופת קו ראשון. בכל אופן הרופא מבית החולים צריך לפנות לבקר האזורי של קופת החולים (על גבי טופס מיוחד) ולבקש ממנו את האישור לתרופה, הרופא שהחל בטיפול צריך לדאוג לאינטרס שלך ולמלא את הטפסים וגם לבקש את אישור הקופה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

כרגע לוקחת ברוטויזולאם וסטילונקס שמשפיעים רק למעט שעות. מה זה נוקטורנו? מה ההבדל בינהם? האם יש סיבה שלא הציעו לי את הכדור הזה? מה הכי פחות ממכר? האם טרזודיל ממכר

למיואשת שלום, גם הברוטיזולום=בונדודרמין וגם הנוקטורנו הן תרופות ממשפחת הבונזודיאזפינים. המשמשים בעיקר להשרית שינה. לעומת הטריזודיל שהיא משמשת לטיפול בדיכאון. הבורוטיזולם- בדומה לבנזודיאזפינים אחרים עלול לגרום ליצירת תלות אם לוקחים אותו באופן סדיר לתקופה ממושכת ( מעל תקופה של שבועיים). השפעותיו עלולות לפחות עם הזמן. ורצוי שטיפול ארוך טווח בברודטיזולם יעשה תחת פיקוח רפואי. אגב, לא הבנתי מזה וסטילונקס? חוץ מזה, תחשבי טוב, תוכלי טוב, ותשני טוב. והכל יהיה בסדר. והעיקר, והעיקר, לא להיתיאש. ולא להיות פסימית. ולקוות לימים טובים יותר. שבת שלום מיכל

למיואשת הסטילנוקס והנוקטורנו הן מאותה המשפחה תרופות להשריית שינה שאינן ממכרות לעומת הבונדורמין שהוא ממשפחת הבנזודיאזפינים שכן ממכרים. איני יודע מדוע לא הציעו לך אותו פרט לכך שהוא דומה במידה רבה לסטילנוקס. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בת 38 מזה כ- 13 שנה שאני לוקחת לוריוון לפני השינה. ללא הלוריוון אינני נרדמת. רציתי לשאול כיצד ניתן להפסיק את הכדור ולהצליח לישון ?

לרונית התשובה די פשוטה, לאט לאט, אין שום סיבה למהר. הבעיה היא שכיום אינך יודעת אם את זקוקה ללוריון, כאשר מנסים להפסיק את הלוריוון מופיעות חרדות וקושי להרדם בגלל ההפסקה ולא בגלל המצב הנפשי, ולכן לא יכולים לדעת בוודאות את מקור ההפרעות בשינה אם תפסיקי את הכדור בבת אחת. אז תורידי מעט מהכדור (אפילו פירור), ואחרי כמה ימים עוד קצת וכך הלאה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, האם בונסרין ,שהוסיפו לי, משמש על מנת "לבטל" השפעה כלשהי על התפקוד המיני של תרופות נוגדות דיכאון אחרות? או אולי הוא מייצב מצב רוח או סתם כדור שינה? תודה ערן

לערן הבונסרין שייך לתרופות נוגדות הדיכאון אבל כיום השימוש העיקרי בו הוא לפני שינה. הבונסרין גורם לעייפות ועוזר בשינה ולכן במינונים נמוכים כיום נותנים אותו לשינה טובה יותר כיוון שאינו ממכר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ואת זה אני אומר מנסיון של שנה באתר,כל שאלה או מצוקה שבה הייתי היה לי למי לפנות אם זה לדוקטור ואם זה לאדם היקר דור. כשאדם נמצא במצוקה נפשית בדיכאון,חרדה,מתח,עצבנות,אי שקט,הוא זקוק לתמיכה,אם תתקשר לפסיכיטר המטפל ותרצה תמיכה הוא יכעס על כך שאתה מפריע לו וגוזל את זמנו,כי מה שמעניין אותם זה שתבוא אליהם תשלם להם מאות שקלים למפגש ואחרי שאתה יוצא מהדלת הוא לא רוצה לשרת אותך בטלפון,לכן טוב שיש את הפורום בו כולנו מעלים את שעובר עלינו במיוחד במצבי הנפש הקשים,רוצים לדעת על הנפש הפגועה שלנו ,ומזל שיש אנשים טובים בפורום שמנסיונם האישי מנסים לעזור לאנשים במצוקה . אני מאחל לכל חברי הפורום בריאות הנפש והגוף,שתכלה שנה וקללותיה,תכל שנה וברכותיה.

כבר הייתי אצל כמה פסיכיאטרים והם פשוט כועסים/מוציאים תיסכולים עלייך כשאתה מתקשר אליהם. לי כבר אמרו - "תפסיק לבלבל את המוח" ו-"אל תשגע אותי" וכל מיני דברים מהסוג הזה. גם כשהם מגדירים לך שעות בהם אתה יכול להתקשר - אין להם כוח להקשיב לך. הם חייבים כנראה להרגיש שזו פגישה רשמית בה הם עושה את הקופה שלהם וזה נותן להם מוטיבציה לעזור לך במקום להתעצבן עלייך ולסלק אותך מהבית שלהם. סה"כ זה לא מפתיעה כי הם בני-אדם ממוצעים. אבל כבר יצא לי לפגוש ביניהם כמה יחידי סגולה ואחד מהם למשל הוא ד"ר הידש... (ובאותה הזדמנות אני מודה גם לדור כמובן)

מה התרופה הכי מתאימה לדה ריאליזציה ודיכאון?

לרוזי אין תרופה מיוחדת לדה-ריאליזציה שהיא תופעה של חרדה. התרופות המתאימות לטיפול בדיכאון עם חרדה בולטת הם הציפרלקס, אפקסור וסרוקסט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני משתמשת בלוסטראל 50כבר שבוע. האם אפשר לעבור ללוסטראל 100

*שבועיים* והרופא אמר לי שאני צריכה לעבור ל100,האם לאחר שבועיים שהשתמשי בלוסטראל 50 אני יכולה לעבור ל100

50 מ"ג לוסטרל הוא מינון טיפולי וצריך לתת לו צ'אנס ל-4 שבועות לפחות לפני שמעלים במינון. במצבים דחופים מצמצמים את תקופת ההמתנה ועולים בקצב יותר מהיר.

ליפית שבוע ימים הם בהחלט זמן מספיק כדי לעלות במינון מבלי שיתפתחו תופעות לוואי מיוחדות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני סובלת כ-6 שנים מהתקפי חרדה במשך הזמן פיתחתי אגרופוביהץ כל יציאה הכרחית מהבית הופכת לסיוט, בעיקר אני סובלת מכאבי בטן עזים וצורך תכוף להיכנס לשירותים, סחרחורות דופק לב מואץ וחוסר תחושה ברגליים, אני שותה כדורי ציפראמיל ואלפרליד, בזמן האחרון זה נהיה בלתי נסבל כל חיי סובבים סביב הפחד שמה אני יקבל התקף חרדה מחוץ לביתץ האם יש איזה טיפול שלדעתך יכול להתאים? תודהץ

מה שיכול לעזור זה טיפול פסיכולוגי-התנהגותי שבו הפסיכולוג גם ילווה אותך ביציאה מהבית. תנסי להתעניין אצל ד"ר טוני שחר (איזור תל-אביב) שהוא פסיכולוג מומחה לנושא.

למישל אכן כפי שדור כתב בנוסף לטיפול התרופתי לעתים קרובות יש צורך בטיפול פסיכותרפיה ובדרך כלל התנהגותי. אם אתה נוטל מספיק זמן את הציפרלקס והוא אינו עוזר כדאי לחשוב עם הרופא המטפל על החלפתו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, התחלתי לעשות הרבה הרבה ספורט בזמן האחרון. וגם לקחת קלונקס כל יום במשך היום ולפני השינה. משהו כמו 1 מ"ג ביום ואחד לפני השינה. רציתי לדעת מה זה בדיוק ריפיון השרירים הזה שהקלונקס עושה? איזה סוג של הרגשה זאת? (כמו שכל הגוף עייף וקשה לקום מהמיטה - כי ככה אני מרגיש שאני קם איתו) כי אני מרגיש שהשרירים שלי חלשים, אבל בפועל אין סיבה שהם יהיו ככה ואחרי שאני מתחיל לרוץ החולשה נעלמת כיאלו היא סתם משהו פסיכולוגי...

לרז אין מדובר בחולשה של השרירים אלא שהשרירים יותר משוחררים ומשתחררים. אבל איני יודע כיצד הקלונקס משפיע על פעילות גופנית ועל בנית כושר גופני. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום אני בדיכאון מי זה זמן רב מאוד ואני חושב שהדיכאון שלי אכן די רציני אבל יש לי גם בעיה אחרת אני מעשן סיגריות כי עובר עליי משהו זה מין הרגשה של דיכאון ויש לי שאלה האם כידי להפסיק לעשן

אם הסיגריה מרגיעה אותך אז אל תפסיק אותה,אני מדבר מניסיון,לא להפריז בעישון אבל במצבים נפשיים זה דווקא טוב לעשן

ליוסי הפסקת עישון היא תהליך קשה של גמילה פיזית וגם פרידה נפשית. כך שאם ישנו דיכאון וירידה בכוחות ובאנרגיות כדאי קודם כל לטפל בדיכאון ואחר כך להפסיק לעשן עם הכוחות הרגילים. זיבן שבמקורה היא תרופה נגד דיכאון עשויה להיות בחירה טובה של "לתפוס שתי צפורים במכה אחת", גם לטפל בדיכאון וגם להעזר בהפסקת העישון. אבל קודם כל כדאי לפנות לבדיקה ואבחון אצל פסיכיאטר ולחשוב ביחד אתו על האפשרויות הטיפוליות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

חולה סכיזופרניה שאיננו מאושפז סידרתי יכול לקבל את התרופה דרך קופת חולים?

לענת לפי זכרוני התרופה כבר נכנסת לקופת חולים עם מגבלות? אולי משהו יכול לעזור? כל טוב דר' גיורא הידש

אפשר לקבל ריספרדל דרך קופ"ח עם הנחה משמעותית, אבל לשם כך צריך אישור מיוחד. פסיכיאטר שעובד עם קופ"ח מכיר את הפרוצדורה.

דוקטור יקר שלום , אני אמורה לקחת שלוש אדרונקס ביום , אבל אני לוקחת רק שני כדורים בבוקר פעם הייתי לוקחת שלוש ביום כמו שצריך ואין הבדל . הכדורים לא עזרו גם אז אני ממשיכה לקחת אותם בגלל שהם מעוררים אותי אני חושבת להפסיק ולקחת רק קונצרטה במקום או רטאלין שיעזור להרגיש לא עייפה כל הזמן השאלה - אם אני יפסיק אני באמת יהיה יותר עייפה כי אני לא רוצה ואיך להפסיק.... אפשר להפסיק את שנהם ביחד כי גם ככה הם לא משפיעים? הבעיה שלי שאני תמיד עייפה גם אחרי שינה "טובה"... המון המון תודה

לקטי איני יודע מה האבחנה ומדוע את נוטלת את התרופות? בכל אופן אם האדרונקס אינו עוזר יש טעם לחשוב על הפסקת הטיפול איתו ולהשאר עם מה שעוזר. כמובן שכל זאת בתיאום עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור , תודה על התשובה יש לי דיכאון חמור (אטיפי) ובעיות ריכוז את הפסיכאטר לא ראיתי כבר חצי שנה ואין לי חשק ללכת אליו - או למישהו אחר. השאלה היא האם באמת הם מעוררים וברגע שאני יפסיק אני יהיה עייפה יותר - זה ההתלבטות שלי.. לכן אני מפחדת להפסיק למרות חוסר היעילות הבעיה שזה או זה או קונצרטה , כי הם לא כל כך אוהבים אחד את השני. שוב תודה ובוקר טוב

שלום לך אמא, הריונית, אישה ובת נהדרת. איך את סוחבת? חושבת עליך הרבה ושולחת לך חיבוק, אהבה והמון אנרגיות ... אורלי

תודה לך. אני סוחבת. לך ולכל הפורום המקסים והתומך הזה המון המון תודה

מהו שחרור דופמין ולמה גורם הדבר? היכרתי אדם שיש לו בעיה בשחרור דופמין רציתי לדעת כיצד הדבר משפיע בחיי היום יום תודה סימה

לסימה כנראה מדובר על מושג "עממי" שאיני מכיר אותו ואיני יודע למה הכוונה. אם תסבירי את שאלתך טוב יותר אולי אוכל לעזור, או משהו מהקוראים יודע למה את מתכוונת? כל טוב דר' גיורא הידש

היי סימה, דופמין הוא אחד מהחומרים הנמצאים במוח אצל כל אדם, ובאמצעות שחרור שלו מתא עצב אחד וקליטה שלו בתא עצב אחר עובר אות עצבי במח. אצל כל אדם משתחרר דופמין במח, וזהו חלק מהתפקוד התקין. כאשר יש עודף או חוסר בדופמין הדבר יכול להוות בעייה. למיטב ידיעתי הוא משפיע על כמה מערכות שונות במח שקשורות לכל מיני תפקודים. עלייה בכמות הדופמין קשורה להשפעה על קשב וריכוז. עלייה ברמתו גם קשורה להתרוממות במצב רוח, ובמקרה של עלייה קיצונית למצבים של פסיכוזה ולהזיות. חוסר בדופמין קשור למחלת פרקינסון, ולדופמין תפקיד חשוב בבקרה על תנועה. אם תתני יותר פרטים לגבי מצבו של האדם עליו את מדברת, אולי אוכל להגיד כיצד הדבר משפיע בחיי היום יום. אני סבלתי ממצב של עודף דופמין ומפסיכוזה, אם תרצי אוכל לספר לך איך זה "הרגיש" והשפיע עליי (למרות שזה יכול להיות גם קצת שונה אצל אנשים שונים עם בעיות דומות). מקווה שעזרתי, סוף שבוע נעים, אני.

עודף דופמין הוא הסבר חלקי להתפרצות סכיזופרניה, קיימים מרכיבים נוספים שגורמים לכך. עודף דופמין קשור גם להתפרצות של תסמונת טוראט (tourette syndrome). דופמין הוא החומר העיקרי במוח שקשור להנאה ולכן הוא קשור גם להתמכרויות. ישנם חומרים שמעלים את רמת הדופמין במוח (כמו קוקאין) וישנם אחרים שמורידים את רמתו (כמו הלידול). אבל ישנם גם חומרים שהשפעתם על הדופמין היא מעורבת- בחלק מהקולטנים מעלים ובחלק אחר מורידים.

המטפלת שלי המליצה לי על טיפול משולב תרופתי ופסכולוגי ולכן קבלתי את התרופה ציפראמיל יש לי חשש מאוד גדול ולכן אודה אם אוכל לקבל תשובות לשאלות הנ"ל : מה ניתן לספר על התרופה ? האם היא ממכרת ? האם יש סכנה שהגבר יטול את התרופה ובמסגרת נסיונות להביא צאצא לעולם יש סיכוי לפגיעה בעובר ? ומה יכול לקרות אם מפסיקים מיידית ולא במדורג ? ומה הם תופעות הלואי האפשריות ואיך ניתןלהתגבר עליהם ? תודה מראש.

מידע על ציפרמיל תוכלי לקבל מרופא משפחה או במרכז לבריאות הנפש באיזור מגוריך. ניתן לקחת את התרופה אך ורק אחרי בדיקה פסיכיאטרית ובמעקב של פסיכיאטר. אם תעשי חיפוש בפורום תוכלי למצוא מידע נוסף- הן מידע מקצועי והן ניסיון של חולים שנוטלים תרופה זאת.

שלום, התרופה אינה גורמת להתמכרות, היא מעוררת ובסך הכל בטוחה, אינה גורמת לנזקים בגוף למרות שיתכנו תופעות לוואי החולפות עם סיום הטיפול. הציפרמיל בטוחה בהריון ובסך הכל השימוש בה מאוד נפוץ. אינפורמציה מלאה תוכלי לקבל בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לאחרונה אני סובלת מהתקפי זעם שגורמים לי מבוכה רבה, רגשי אשמה ואי נחת. הנ"ל מתרחשים רק עם בן זוגי, אך אני מגיעה למצבים בהם אני מאבדת שליטה, צועקת ואומרת דברים פוגעים. לעיתים זה מתרחש בנוכחות בתי הקטנה, שכמובן, נבהלת. להתקפים אלו יש מחזוריות של כאחת לשבוע. ברור לי שאני אוגרת כעס רב, הן בשל סיבות שלי והן בגין האינטראקציה עם בן זוגי אך אין זה משנה את העובדה שבסופו של דבר אני זו שמתפרצת באופן שהוא זר לי, מפחיד ופוגע בכל המשפחה. שוב, איני מצליחה להשתלט כשזה מתרחש, וכשמנסה לחשוב, בדיעבד, מה הוביל להתפרצות, הסיבות אינן מצדיקות אותה. אני רוצה לברר על טיפול תרופתי שיכול לסייע לי למנוע התפרצויות אלו. עלי לציין שברגיל אני אדם רגוע יחסית, עם אפקט דכאוני מעט. כך שאיני מעונינת במשהו ש"ירדים" אותי עוד יותר. אודה מאד על תשובה לגבי אפשרות של טיפול תרופתי מתאים.

לכועסת, ישנה אפשרות טיפולית למצבך כגון כדור ממשפחת ה SSRI , אבל לשם כך עליך לפנות לרופא פסיכאטר ניתן גם בקופת חולים או לרופא משפחה מומחה לרפואת משפחה שיאבחן ויתן לך את הטיפול המתאים. בקיצור יש טיפול רק לפנות לרופא, חבל לסבול ולגרום לנזק למשפחה.

שלום לכועסת: אני כותבת רק מניסיון אישי. אני סבלתי וסובלת מהתקפי זעם היכולים (בעבר)להוביל גם לזריקת חפצים. אני מכירה את האשמה והבושה היטב. שליטה עצמית שליטה על כעסים ניתן ללמוד במס' דרכים. ראשית עצם העובדה שאת לוקחת אחריות על החלקים שלך ורוצה בעצמך לשנות זה דבר גדול והכרחי. ישנן קבוצות לשליטה על כעסים, ישנו טיפול פרטני ועוד... התרופות אינן מרפאות אלא נותנות קביים ופוש לעשות את השיקום והריפוי. חיזקי ואימצי. אורלי.

שלום לכועסת: אני כותבת רק מניסיון אישי. אני סבלתי וסובלת מהתקפי זעם היכולים (בעבר)להוביל גם לזריקת חפצים. אני מכירה את האשמה והבושה היטב. שליטה עצמית שליטה על כעסים ניתן ללמוד במס' דרכים. ראשית עצם העובדה שאת לוקחת אחריות על החלקים שלך ורוצה בעצמך לשנות זה דבר גדול והכרחי. ישנן קבוצות לשליטה על כעסים, ישנו טיפול פרטני ועוד... התרופות אינן מרפאות אלא נותנות קביים ופוש לעשות את השיקום והריפוי. חיזקי ואימצי. אורלי.

מדובר על סימפטום. ראשית צריך לאבחן מה המחלה הבסיסית ולפי זה להתאים את הטיפול התרופתי. האם מדובר בפסיכוזה, הפרעת אישיות, דיכאון, הפרעת קשב וכו'. לכן יש צורך באיבחון פסיכיאטרי מקיף. פני בהקדם למרכז לבריאות הנפש באזור מגוריך לצורך איבחון וקבלת טיפול.

שלום, את אומרת שאת יודעת את הסיבות והן קשורות ליחסים הזוגיים, איני יודע אם אפשר לשנות שם דברים אבל בטח שכדאי לבדוק. כך שאם את מתפרצת יתכן שמדובר על סימן אזהרה שמשהו לא בסדר וכדאי לבדוק את הסיבה. ללכת לטיפול (שיחות או תרופות) רק כדי להרגיע את הסימפטום אצלך לא נראה לי שזו הדרך הנכונה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל ריספרדל 2 מג ליום, סיפרלקס 10 מג ליום וסטילונקס 10 מג לשינה . האם התופעה היא מהכדורים שאני לוקח?

למשה לפני שחושבים כדאי לחזור על הבדיקה בעוד שבוע שבועיים, מדובר על תפקודי הכבד שקצת בעליה אבל תמיד תתכן טעות מעבדה או מחלה גופנית שגורמת לבעיה בכבד, רק אחר כך הייתי חושב על התרוופות. באופן כללי התרופות שאתה נוטל אינן מסוכנות לכבד, אבל הסיכון היחיד שהוא נמוך עלול להיות קשור לרספרידל. כל טוב דר' גיורא הידש

היום שלי החל בחוויה מאוד לא נעימה, ואני מזועזת מהתגובה האימפולסיבית והאגרסיבית שלי. ירדתי עם הכלב שלי לטיול בוקר ובעת שחציתי עמו את הכביש, נהג מונית החל לנסוע ברברס, מבלי לשים לב שאני עומדת לחצות. למזלי, הוא לא פגע בי. הוא פתח את חלון רכבו וזרק לעברי משפט שהרתיח את דמי : "אולי תסתכלי לאן את הולכת" ? רציתי לצעוק לו שהוא זה שצריך לשים לב כשהוא נוסע ברברס, אך המילים נתקעו. כמו כל בוקר, אני יוצאת לסיבוב עם כוס קפה ביד. מבלי לחשוב פעמיים, העפתי את הכוס על שמשת רכבו. הכוס התנפצה למאות רסיסים, הקפה עף לכל הכיוונים והשפריץ על הולכת רגל. לרכבו ולשמשתו שלום..... הוא צעק לי " פריחה" והמשיך בנסיעה, כאילו כלום. זהו.... ולשאלתי שבנושא ההודעה : האם ייתכן שלסרוקסט יש תופעות לוואי הגורמות להתנהגות אגרסיבית / אלימה / לא-צפויה ? תודה.

לניקי, כמה זמן את נוטלת את הסרוקסט?

המממ.... כמה שנים טובות. התחלתי עם פרימוניל בערך בשנת 1995. מתישהו ב 1996 או 1997 התחלתי עם סרוקסט .

ודבר נוסף. זו לא הפעם הראשונה שאני מגיבה כך.... :(

לאחר שדפדפתי בפורום וראיתי אודות החומצה פולית, אשמח לדעת מדור או ד"ר הידש, מהו המינון המקסימלי שניתן לקחת ללא סיכוי להרעלה ושבאמת יעזור נגד חרדות של שנים + טיפול בפאקסט...

לענת איני בטוח שהבנתי את השאלה. אבל חומצה פולית אינה רעילה ואין צורך ליטול יותר מכדור ביום. כך גם עם סרוקסט, כדור ביום של 20 מג' הוא המינון המומלץ והעוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני חדש כאן רציתי לשאול האם מרוניל 75 יעיל בטיפול בחרדה התקפי פאניקה וכפייתיות ומה תופעות הלוואי הבולטות של הכדור? אני מתחיל ליטול מרוניל אחרי 5 שנים עם סרוקסט שכבר לא עוזר לי.

שלום, המרוניל בהחלט תרופה טובה ויעילה, היא שייכת לדור הישן ולכן יש לה תופעות לוואי רבות יותר, אבל כידוע תופעות הלוואי לא חייבות להיות אצלך, עם קצת מזל התרופה תעזור בלי תופעות לוואי, אבל תצטרך לחכות ולראות את השפעתה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

אינני מצליחה להירדם יותר משעתיים . חזרתי מטיסה ארוכה לאחר שביקרנו אצל בנינו והיינו עדים שם למערכות קשות ואובססיביות מצד החברה שלו אינני מצליחה להירגע הקשר עם הבן גם נפגם כי החברה חולה ובקוי עומדם על הרגליים . בכל אופן איך והיכן בודקים את עניין השינה שלי? אני בריאה לחלוטין . אבקש להעזר בכם .

חגית !! אני מניחה שאינך יכולה לישון מ2 סיבות עיקריות : א. חזרת ממקום רחוק , והשינה השתבשה , ולא חזרת לעצמך עדין ב. נוסף , את מוטרדת מאד מבנך , שזה גם משהו שיכול להפר שינה. אני אישית , חושבת שאת צריכה לתת לעצמך עוד זמן , להגיע לשינה בלילה - עייפה מאד אפשר להעזר בכדורי שינה שפסכיאטר או רופא נותן. ברמת העיקרון ניתן לבחון הפרעות שינה במעבדות שינה . רק טוב , מיטל

לחגית כפי שאת מציינת ישנן שתי סיבות לקושי בשינה, גם השינויים בשעות וגם הדברים המטרידים אותך. כמובן שהגישה היא קודם כל לנוח קצת וגם השעון הביולוגי יסתדר. רק תשימי לב שהעייפות וחוסר השינה לא הופכים למטרד ובעיה כשלעצמן, אם העייפות רבה מדי ואת נחלשת מדי אז אפשר להשתמש פעם או פעמיים בכדור שינה שרופא המשפחה יכול לתת ולחזור למסלול הרגיל ולעסוק בדאגות החשובות שמטרידות אותך, אבל הפעם עם כוחות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מודה לך הערב הצתיידתי בכדורי שינה שרופאת משפחה נתנה לי ,תודה על תגובתך חן חן לך

אריאל , רותם שיבולת יעל אחת מיס פיגי , ליהי ניר אור' ועוד שכחתי שמות,, תפגינו נוכחות לשעה קלה לומר שלום?..

האם יתכן שאת מתכוונת גם אלי ? האם זאת את או שאני טועה...?

מה נשמע? אני בטוחה שהיא מתכוונת אליך אבישגי, הרי תרמת המון בזמנו. אני מניחה שויוי זאת ורדה. בואו נקבע פגישה בצ'אט לשעה קלה כבימים ימימה - ונתחדש. יעל

האם ראיתם את התוכנית ביומיים האחרונים בערוץ 8 זה די הדאיג אותי במיוחד שאני חשבתי לחזור לקחת כדורים אחרי תקופה שהפסקתי.. נאמרו שם דברים די קשים לגבי התרופות וכל התסמינים של אי השקט וכו' ..

לא. ראיתי את התוכנית, מדובר שם על מקרים שאינם נפוצים אבל קורים לפעמים. פרט למה שדובר שם, רוב המטופלים מגיבים טוב לתרופות ולא מראים סימנים של אובדנות ואי שקט כתוצאה מנטילת התרופות אלא להיפך - המחשבות הדיכאוניות נחלשות, המצברוח משתפר והסיכון לאובדנות קטן. ואם לקחת בעבר תרופות אנטי דיכאוניות אז את/ה בטח כבר יודע/ת מה ההשפעות שלהן עליך, וסביר שתופעות הלוואי יהיו דומות גם בנטילה חוזרת של התרופות. התוכנית באמת מזעזעת, אבל מדברת על מקרים נדירים. סוף שבוע טוב, אני.

האם כדורי לוסטראל עוזר בהפרעת דה-ריאליזציה ?לאחר כמה זמן שימוש בכדור הזה צריך לחוש בשינוי אם כו?ומתי טוב לקחת את הכדור?תודה מראש על התשובה.

ליפית הדה ריאליזציה היא תופעה של חרדה ולכן כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עשויות לעזור. הלוסטרל אינה תרופת הבחירה לכך אבל היא בהחלט עשויה לעזור. ההשפעה היא כשלושה ארבעה שבועות מתחילת הנטילה של מינון משמעותי ( כ 100 מג' ביום) כל טוב דר' גיורא הידש

1. האם אפשר ליטול מרוניל 25 מג יחד עם קלונקס 0.5 מג ? 2. האם ניתן לכתוש את כדור המרוניל וליטול בתוך מזון כלשהו . תודה לתשובתך

שלום, אין בעיה עקרונית בשילוב של מרוניל וקלונקס במידה ולא ירדמו אותך יותר מדי. איני זוכר אם ניתן לכתוש את המרוניל, אבל בדרך כלל כדור שאפשר לחצות (יש עליו חריץ), אפשר גם לכתוש ואם אין אז לא. כל טוב דר' גיורא הידש

לתמי ! כל פעם אני קוראת את תגובתיך לקוראי הפורום ואני נדהמת מהמסירות שלך , מהאכפתיות האמתית , מהמילים המחזקות המנחמות .כשהתפתלתי מיסוריי , תמיד מילותיך היו מנחמות אותי . רציתי להגיד תודה ! אני יודעת שאת זרה , אבל בכל זאת כל כך קרובה . רק טוב ועם חיבוק רחב , מיטל

מיטל היקרה תודה על המילים החמות. איזה כיף לקבל אותן בתחילתו של יום... כמו תמיד בנתינה, הנותן נשכר לא פחות מהמקבל, את יודעת את זה, לא? ההשתתפות כאן בפורום היא מאד טיפולית בשבילי, מרפאה את הפצעים שלי דרך ההשתתפות בכאבים של אחרים, וגם דרך שיתוף בקשיי אני, לא פעם ולא פעמיים. כמובן שעצם הפורום הוא מתנה לכולנו ועל כך תודה גדולה לדר' הידש. שיהיה לכולנו יום נפלא. תמי.

לתמימי זו הזדמנות להצטרף למילים החמות ולתודות, אכן את בהחלט נכס לפורום ולאנשים השואלים. הידש