פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
29/07/2005 | 18:00 | מאת: פזית

שלום לכולם אני מעוניינת לדעת אילו תרופות מעוררות יש שעוזרות גם לריכוז וגם לחרדה חברתית. תודה מראש ושבת שלום. פזית

29/07/2005 | 19:06 | מאת: דור

לפזית- אין כזה דבר תרופה לריכוז. ככלל, תרופות מיועדות לטיפול בהפרעה או במחלה מסויימת. אם יש לך בעיה בריכוז אז סוג התרופה תקבע עפ"י ההפרעה או המחלה שיוצרת את הקשיים בריכוז. כיום רוב התרופות נגד חרדה הן תרופות מעוררות. המבחר גדול ותפקידו העיקרי של הפסיכיאטר הוא להתאים תרופה ספציפית למטופל ספציפי. אין תרופה אחת שיכולה להתאים לכולם.

30/07/2005 | 02:01 | מאת:

תודה לדור שבת שלום דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 15:43 | מאת: מודאגת

האם צי'פרלקס או תרופות אחרות מאותה משפחה יכולות לגרום לבעיות בזיכרון,כמו: שיכחה של דברים או לחוסר ריכוז שגרם אפילו לראיית דברים לא באמת כפי שהם,כמו: למשל בשער כניסה לביניין שגרים בו(שער ברזל),לנסות להיכנס דרך צידו השני של השער - שהוא בעצם הצירים של השער,במקום בכניסה עצמה,ולקלוט זאת רק לאחר כחצי דקה,או לשכוח דברים בסיסיים או דברים ששמים יום-יום באופן אוטומטי,כמו: שעון וכו',האם זו תופעה מוכרת בעת נטיל צ'יפרלקס? כמו-כן האם צי'פרלקס יכול לגרום לאדם בדיכאון למחשבות אובדניות חזקות-בדרגה גבוהה הרבה יותר מאשר ללא התרופה? בתודה מראש המודאגת

למודאגת בדרך כלל הדיכאון והחרדה גורמים להפרעות בריכוז ובזיכרון ולא התרופות. התרופות מעוררות ומשפרות את החשיבה והזיכרון. ציפרלקס כמו כל התרופות עלולה לגרום לאי שקט ואולי לתוקפנות בתחילת הטיפול ואז למחשבות אובדניות. נושא זה עדיין נחקר ואין עליו הסכמה במיוחד שכמובן שהדיכאון עצמו עלול לגרום למחשבות אובדניות. שבת שלום דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 14:39 | מאת: ירדן

הפסיכיאטר טוען שאין מניעה לתת ריטלין לחולה דו קוטבי (התקף מאני לפני 3 חודשים,מטופל בריספרדאל במינון הולך ויורד,כרגע 1.5 מ"ג,שילך וירד כנראה עד הפסקתו בעוד כחודש).הסיבה למתן הריטלין היא אבחון של ADD שכנראה היה שם כל הזמן אבל רק עכשו הבינו את זה.לי נראה שהריטלין הוא מעורר ופועל על הדופאמין בצורה הפוכה מהריספרדאל,כך שאולי עלול להביא להתפרצות מאנית?כמה זמן יכול החולה ליטול ריטלין עד שיוודע אם זה לא מפריע להפרעה הדו קוטבית?האם התיאוריה שלי נכונה ?אשמח להבין ולשמוע הסברים.תודה מראש.

29/07/2005 | 19:15 | מאת: דור

לא מדוייק להגיד שהם פועלים הפוך למרות שאחד הוא אגוניסט לדופמין והשני הוא אנטגוניסט לדופמין וגם לסרוטונין. מעשית, השילוב של ריספרידל+ריטלין ניתן במספר אינדיקציות, בכפוף לבדיקה ומעקב של מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטרית ילדים. הריספרידל אמור למנוע התקף פסיכוטי או מאני-דפרסיבי גם אם הילד יקבל ריטלין. אגב, ריספרידל נחשב לטיפול מאד אגרסיבי עבור מניה-דפרסיה, ברוב המקרים ניתן להסתפק בתרופות מייצבות כמו דפלפט, למיקטל או ליתיום.

לירדן אכן המחשבה היא הרספרידל תמנע את הסכנה שבהתפרצות המאניה עקב ריטלין. אבל השילוב הזה בהחלט לא מקובל. שבת שלום דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 14:12 | מאת: יואב

אני בן 37 וסובל 15 שנה מדיכאון שהחריף ולפני 7 שנים הייתי במצב של התמוטטות עצבים,דיכאון חריף ,מתח בלתי יתואר,ועצבנות חזקה, לאחר פנייתי לפסיכיאטר הוא נתן לי מרוניל 75sr *1.5 ,וגם סרוקסט 3*20 מ"ג. המצב התחיל להשתפר לאט לאט ,אחרי שנה חזרתי למעגל העבודה,אולם הייתי כל הזמן עצבני ומתוח ודיכאונות שהיו בגלים,בעקבות מצבים נפשיים אלה עבדתי ב-4 מקומות עבודה שמכולם פוטרתי בגללי,הייתי נורא עצבני ולא רגוע,המתח גרם לי לעשות טעויות רבים בעבודה,לפני שנתיים התחתנתי ובעקבות ירידה בחשק מיני וחוסר זיקפה ושפיכה שנבעו מתופעות הלואי של הכדורים הרופא הוריד לי את המינון,כיום אני נוטל 2*20 מ"ג סרוקסט,וכן כלך יום 4 פעמים ביום ואבן להרגעה,אבל זה לא עוזר ,לפני יומיים פניתי דרך כללית מושלם לפסיכיאטר אחר שעובד בתור מנהל מחלקה בבי"ח פסיכיאטרישרשם לי בונסרין,הכדור מרדים אותי ,התקשרתי אליו ואמרתי לו הוא אמר לי להפסיק עם הכדור וביום ראשון להתקשר אליו. אני מיואש נורה ולא יודע מה לעשות,כרגע אני לא עובד ולא מסוגל לעבוד בעקבות מצבי הנפשי,אני רוצה להחליףאת הסרוקסט גם כי הוא לא עוזר לי מבחינה נפשית{דכאון ,עצבני ,מתוח,אישקט נפשי,חרדות}וגם בגלל חוסר בתפקוד מיני שפוגע בחיי הזוגיות שלי עם אשתי,אשמח לקבל תשובות וכן עצות מהאנשים עם נסיון עם כדורים שעזרו להם,וכן מדור,וכמובן מד"ר הידש.

29/07/2005 | 19:34 | מאת: דור

בונסרין אפשרות גרועה ביותר לטיפול, במיוחד עבור מישהו שאמור לקום בבוקר, לתפקד, לעבוד ולנהוג. וזאת גם תרופה מהדור הישן שיש עמה מס' סיכונים כמו דיכוי המע' החיסונית. לכן טוב שהפסקת איתה. ישנן מס' תרופות חלופיות לסרוקסט שיכולות לעזור לך עם החרדה והדיכאון מבלי לגרום לעייפות קשה או לבעיות בתפקוד המיני. כיום רוב התרופות נגד חרדה ודיכאון הן תרופות מעוררות ואינן מפריעות לתפקוד היומיומי. אפשר לנסות IXEL (איקסל) שבד"כ לא גורם לקשיים במיניות ולכן עשוי להתאים אבל יכול לגרום לעצירת שתן. קיימות אפשרויות נוספות.

30/07/2005 | 01:57 | מאת:

ליואב אכן לא ברור לי היכן היית 15 שנים כיוון שאפשר לטפל בדיכאון. איקסל ובמיוחד אדרונקס לא פוגעים בתפקוד המיני ומעוררות. אפשר להוסיף תרופות מקבוצת המייצבים וישנן אפשרויות נוספות. דיכאון היא הפרעה שחייבים להלחם בה, כוון שהיא אמורה לחלוף. מה עם שיחות? שבת שלום דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 12:48 | מאת: מ.ת.

סליחה על הנידנוד... כתבת: " אם את ממשיכה להיות בטוחה ולא ניתן לשכנע אותך שאין להן בסיס אז מדובר על מחשבות יחס. מחשבות יחס בדרך כלל הן חלק מתמונה כללית של הפרעה בסיסית". ולכן שאלותי - יכול להיות אם כך שזה חלק מהפרעת אישיות שיש לי ? יכול להיות תוצאה של חרדת נטישה? קראתי שחלק מהפרעת אישיות זה איזושהי היתקעות בילדות ולכן תפיסת מציאות לקויה . תפיסת המציאות הלקויה היא בעצם מחשבות היחס? אם כך , נכון לאמר שבכל הפרעת אישיות יש מחשבות שווא או יחס כחלק מתפיסת מציאות לקויה? פעם כשאמרו לי שלא שונאים אותי באמת , חשבתי שאחרים עיורים , עכשיו אני מבינה שהבעיה אצלי , זה כבר חצי דרך , נכון ? זה יעבור כחלק מטיפול פסיכולוגי? צריך תרופה? ... נורא מבלבל... תודה מראש על התשובה, מ.ת.

30/07/2005 | 01:54 | מאת:

שלום, אכן מבלבל ואת לא מנדנדת. בהפרעות אישיות אין מחשבות שווא. אם את רואה את החלק שלך בגרימה של הבעיות זה כבר יותר מחצי הדרך להבראה, טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור. בהצלחה דר' גיורא הידש

30/07/2005 | 19:55 | מאת: מ.ת.

אשמח לקבל תשובה. תודה מיכל

אפקסור IR (שיחרור מיידי) בסל וניתנת בכל הקופות, בד"כ רק כתרופה של קו שני, כלומר אחרי כישלון טיפולי בתרופה מסוג SSRI. נותנים בעיקר וונלה או ויפאקס שהם תחליפים גנריים של אפקסור. האפקסור המקורי לא מסובסד. לגבי תחליף מסוג XR (שיחרור מושהה) זה כבר תלוי בקופה, בחלק כן ובחלק לא. לעיתים יש צורך באישור של בקר פסיכיאטרי מחוזי.

אפקסור לא כלולה בסל התרופות של הקופות למעט המאוחדת אם אינני טועה על כל פנים יש גנריות שלה וונלה וויאפקס שכן כלולות בהצלחה

לרון- לא נכון, חד משמעית. אפקסור כלולה בסל. גם פרוזק כלולה בסל. בשני המקרים הקופות משוחררות מלספק את התרופה המקורית והן רשאיות לספק תחליף גנרי. מדובר בתחליף שנבדק בבדיקות מחמירות של משרד הבריאות כזהה לתרופה המקורית. אני מדגיש- לא דומה אלא זהה. אגב, הכדורים הרגילים של האפקסור המקורי לא מיובאים יותר לארץ בגלל חוסר כדאיות כלכלית. ה-XR בסל רק בחלק מהקופות ובד"כ רק עם אישור מיוחד.

תודה למשיבים שבת שלום דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 10:40 | מאת: רומי

שלום, אני סובלת מפחד קהל שמתבטא רק במתן הרצאות, מרכזי הערכה במקומות עבודה וכו, ב- 5 דקות הראשונות כל הגוף שלי מתחיל לרעוד, הלב פועם בחוזקה, וקולי רועד... הדבר גורם לי למבוכה רבה.. יש לציין שלאחר 5 דקות התופעות הללו עוברות לחלוטין ופתאום אני מרגישה הכי נינוחה בעולם.. למשל במרכזי הערכה בשלב שאני מציגה את עצמי קולי רועד ידי רועדות..פרקינסון מוחלט...(הרעידות לפעמים מתרחשות לעיתים גם במבחנים סטנדרטיים בכתב..) לאחר שלב ההצגה העצמית ובשלב העבודה הקבוצתית יש לציין שהתופעה נעלמת לחלוטין ואני בדר"כ מאוד דומיננטית ומנהיגה את הקבוצה בהצלחה יתרה. כמה שבבית אני עובדת על עצמי ואומרת לעצמי שגם אם אכשל זה לא נורא..תמיד שאני מתחילה לעמוד בפני קהל אני מתחילה לרעוד בצורה מפחידה.. אני לא מבינה מאיפה זה בא.. אני בחורה די נאה.. בצעירותי(כעת אני בת 29) הייתי בחוגי דרמה , ביצעתי הצגות יחיד מול בית ספר שלם..אפילו המליצו לי ללכת לבית ספר לאומנויות חלמתי להיות שחקנית.. בנוסף אני בן-אדם מאוד חברתי , איפה שישימו אותי אני אדע למצוא נושאים משותפים עם אנשים, לכאורה אנשים שלא ראו אותי ב5 דקות הראשונות של ההרצאה או בתחילת מרכז ההערכה היו יכולים להגיד עלי שאני "שרת הביטחון". המליצו לי לקחת 30 דקות לפני הרצאה כדור בשם פרולול, אולם מאחר ואני מתכננת הריון, אינני רוצה לקחת סיכונים.. האם יש טיפולים לעניין (חוץ מתרופתיים) איזה? האם הוכחו כיעילים? האם זה נכון שבהריון החרדה הזו יכולה להעלם?(במסגרת עבודתי אני צריכה להעביר מדי פעם הרצאות). האם יש עוד אנשים אמביוולנטים כמוני? ז"א אוהבים להיות בחברת אנשים, אוהבים להיות במרכז העניינים, אך בתחילת מתן הרצאה או הופעה מקבלים את התסמינים המביכים הללו? יש לציין שלאחר הדקות הקריטיות של התסמינים אני מאוד נהנית מההופעה מול קהל. תודה וסליחה על האורך, רומי

29/07/2005 | 12:52 | מאת: רועי

אני סובל בדיוק מאותן תופעות ובאותם מצבים , אני חברותי מאוד ואין לי כלל בעיה חברתית, אבל סובל מפחד קהל נוראי. אין לי מושג למה וכיצד זה התפתח. מה שאני יכול להגיד זה שזה מחמיר עם הזמן אם לא מטפלים בזה. התחלתי לקחת רסיטל. ואכן פרלול מיועד לדפיקות הלב וההזעה וצריך לשלבו עם קלונקס או ואבן ואז נוצר אפקט הרגעתי. תרגישי טוב.

29/07/2005 | 14:32 | מאת: רומי

הי רועי, טוב לשמוע שיש עוד אנשים כמוני... רופאים בפורומים אחרים ענו לי כי מדובר ב"חרדה חברתית", עם זאת אני לא נוטה להסכים עם זה, שכן אני אוהבת חברה, אוהבת להיות במרכז העניינים, אני לא בחורה שגרתית וכשאני עוברת את המצב המביך ההתחלתי בהרצאה והופכת לנינוחה לגמרי, אני פורחת וכריזמטית... האם גם לך התופעות הללו עוברות אחרי כמה דקות ואתה מרגיש נינוח ונהנה מההופעה? האם הכדורים שהזכרת, אתה נוטל אותם באופן קבוע? האם הם עוזרים רק כאשר נוטלים אותם ואם מפסיקים התופעה חוזרת? (פשוט לא בא לי לקחת כדורים כל החיים). אני פשוט בדיכאון מזה שכן המקצוע שבחרתי לעצמי, כולל הופעה מתמדת מול קהל,ובאופן אירוני דווקא לי מכל האנשים שאין להם את זה ,קיבלתי את התכונה המעצבנת הזאת..... פשוט חוסר צדק...

29/07/2005 | 15:51 | מאת: דור

אכן, טיפול הבחירה לכאלה מצבים הוא ע"י פרולול (דרלין), או כדור הרגעה מסוג קלונקס או קסנקס, או טיפול שיחתי בגישה קוגנטיבית-התנהגותית. לכן אם הפרולול לא אופציה אז רצוי טיפול התנהגותי. אגב, הפסיכולוגית ד"ר צופי מרום מומחית לנושא זה ואפשר לפנות אליה או לבקש ממנה הפניה למטפל מתאים. לעיתים עדיף טיפול קבוצתי במקום טיפול פרטני כי בצורה כזאת את נחשפת מול קבוצה של אנשים עם בעיות דומות לשלך וכך מתגברת על החרדה.

30/07/2005 | 01:15 | מאת:

לרומי אני מכיר שחקנים נוספים עם בעיה דומה. כיוון שמדובר על שימוש בכדורים לפי הצורך אז איני רואה בעיה עם התרופות והריון. האפשרויות הטיפוליות הן כפי שצויינו אבל עדיף טיפול קוגניטיבי/התנהגותי. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 22:11 | מאת: מישהי23

לד"ר שלום, אני בת 23 BMI 35. סובלת ממעי רגיז ומאכילה כפייתית. מחפשת פתרון לשני המצבים דרך הטיפול התרופתי. האם יש תרופה (נגד דכאון) העונה לשני הצרכים? האם כדאי לנטול כדורים "רק" כנגד הפרעת האכילה, ולצפות שזה יוביל לשינוי גם במעי? האם כדאי לנטול כדורים "רק" נגד המעי העצבני? (אני מאוד סובלת מזה כשלעצמו). בתודה מראש..

29/07/2005 | 00:41 | מאת: דור

אנפרניל יכול להתאים לשניהם אבל מדובר בתרופה מהדור הישן עם לא מעט תופעות לוואי. תרופה חדשה שנמצאה יעילה לאכילה כפייתית היא TOPAMAX, לא בסל.

29/07/2005 | 19:43 | מאת: דני

אל תתפסי אותי במילה אבל אני חושב שמודאל תעשה את העבודה נחכה לתשובת הדוקטור

30/07/2005 | 01:12 | מאת:

שלום, כמובן שקודם כל צריך להגיע לאבחון פסיכיאטרי מקיף. במקרים של מעי רגיז עם דיכאון או חרדה אני נוהג להשתמש באנפרניל=מרוניל שיש לו גם פעולה של עצירה על המעי. גם מודל עשויה לעזור אבל אנפרניל טובה יותר נגד דיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 21:59 | מאת: ריקי -

שלום, אני נוטלת כבר שנים רבות תרופה בשם פרימוניל (ממש לא מפורסם) אפשר לומר שניסתי הרבה תרופות גם החדשות עד שהגעתי למסקנה שהפרימוניל עוזר לי הכי טוב. אך למרות זאת, התרופה לא עוזרת לי באופן מקסימלי, כלומר בגלל בעיות סביבתיות וכד' אני עדיין עצובה ומדוכאת וקשה לי להתמודד עם בעיות היום יום שלי. ואני קמה רע בבקרים. האם כעקרון תרופות אמורות לעזור ב- 100%? או שתרופות עוזרות באופן חלקי בלבד? אודה על תשובתך ר.

לריקי אכן הכוונה שהתרופה תעזור במאה אחוזים אבל לצערי אין זה כך אצל כולם. ישנם כאלו עם תגובה חלקית וישנם כאלו שאינם מגיבים כלל-דיכאון עמיד. כמובן שכל הזמן שישנו גורם חיצוני-סביבתי לדיכאון קשה יותר להתגבר על כל הדיכאון. גם שיחות=פסיכותרפיה עשויות לעזור ולהביא לשנוי. אפשרויות תרופתיות נוספות הן להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים, או במקרים קשים נזעי חשמל. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 21:33 | מאת: יעל

שלום רב, אני נוטלת איקסל וקלונקס מזה כחודש כטיפול נגד חרדות ודכאון , איני במיטבי ויותר מזה אני מרגישה חולשה , עייפות רבה וקשיים בתפקוד, כל הזמן רוצה לישון והדבר שמאד מטריד אותי הוא הגברת קצב הלב מאז נטילת הכדורים עד כדי 100 לדקה. אודה על התייחסותך לתופעות הנ"ל בכלל ולדופק המהיר בפרט. בברכה,

29/07/2005 | 19:44 | מאת: רעות

הקלונקס נותנת לך את הרגשת העייפות קלונקס גורמת לנימנום יכול להיות שלאט לאט הגוף יסתגל למצב ותרגישי הרבה יותר טוב

30/07/2005 | 01:08 | מאת:

ליעל הדופק המהיר עלול להיות כחלק מהתמונה של החרדה, והעייפות כפי שרעות כתבה יכולה להגרם מהקלונקס. כך שהייתי מתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי שינוי תרופתי. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 21:20 | מאת: מטילדה

שלום רב האם זיפרקסה יכולה להינתן במסגרת סל הבריאות לנערה בת 22 המוגדרת כזכיזואפקטיב אשר טיפול תרופתי אחר לא התאים לה? האם הפסיכיאטר המטפל יכול לתת לה מרשם או צריך אישור של פסיכיאטר מחוזי? תודה מטילדה

28/07/2005 | 22:46 | מאת: שירה59

צריך אישור של הרופא המחוזי של הקופה לא של פסיכיאטר מחוזי. לפעמים מאשרים כשאין טיפול אקפטיבי חלופי או שטיפול חלופי גורם לתופעות לוואי קשות.

29/07/2005 | 00:44 | מאת: דור

יש צורך באישור של בקר פסיכיאטרי מחוזי. האישור ניתן לחולים בסכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית אחרי כישלון טיפולי בריספרידל, או לחילופין, אם קיימת תוקפנות רבה כחלק מההפרעה. אם הבת שלך עומדת באחד משני הקריטריונים הנ"ל אז הבקר המחוזי יאשר לה את התרופה.

30/07/2005 | 01:06 | מאת:

למטילדה דבריו של דור מדוייקים, ואני מודה לו. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם לפסיכיאטר מחוזי יש את האפשרות לאשפז בכפייה אדם אשר מזיק לעצמו והוא מעל גיל 21?

לאריק, איזה ש=א=ל=ה בהחלט שכן ! בדרך- כלל רוב האישפוזים בבריאות הנפש נעשים בכפיה. עם זאת מתקבלים לאשפוז באחת משלוש הדרכים הבאות: 1. המטופל מגיע ביוזמתו,לבד או בסיוע אדם קרוב לו. 2. המטופל מגיע בעקבות הוראת אישפוז של ה פסיכיאטר ה מחוזי. 3. המטופל מגיע בעקבות צו של בית משפט מטופל המגיע בעקבות צו בית משפט או הוראת אשפוז של פסיכיאטר מחוזי, חובה לאשפזו.

29/07/2005 | 00:54 | מאת: מעיין

רוב האישפוזים בבריאות הנפש לא מתבצעים בכפייה!!!! תיזהי בדברייך, שיהיה לך רק טוב

זה אולי אחד המקרים הבודדים שבו אפשר לאשפז מישהו בכפייה.

בשאלה שלך חסר מרכיב חשוב וזה קיומה של מחלת נפש. כלומר גם אם הוא מזיק לעצמו אבל אין מחלת נפש אי אפשר לאשפז אותו בכפיה. בשביל אישפוז כפוי חייבת להיות מחלת נפש וחייב להיות סיכון פיזי מיידי כתוצאה מהמחלה.

לאריק תפקידו של הפסיכיאטר המחוזי הוא לחתום על אשפוזים בכפיה, לשם כך חייבים להתקיים שלושה תנאים ושלושתם ביחד בו זמנית. קיומה של מחלת נפש, או מצב פסיכוטי, כלומר הפרעה בשיפוט המציאות. 2. מסוכנות לאדם עצמו או אחרים 3. כמובן שהאדם מתנגד לבדיקה ואשפוז. בדרך כלל הפסיכיאטר המחוזי כופה בדיקה = בדיקה כפויה על ידי פסיכיאטר מומחה. ורק לפי תוצאות הבדיקה הוא מחליט על אשפוז כפוי. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 18:51 | מאת: זקוקה לתשובה

רציתי לדעת איך עוברים מציפרלקס לפרוזק? ואם לוקחים שבע שנים אותו כדור פרוזק האם יורדת ההשפעה?

30/07/2005 | 01:02 | מאת:

שלום, אין בעיה לעבור מיום אחד לשני. השפעת התרופות כולל הפרוזק, אינה יורדת במשך השנים. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 18:41 | מאת: adi

שלום האם דיכאון והתקפי חרדה תמיד באים ביחד? במידה והחרדה פוחתת גם הדיכאון איתה? אני מנסה להתמודד לבד ללא כדורים, אבל עם פסיכולוגית, בעבר לקחתי סרוקסט במשך שנתיים בערך.עכשיו אני מצליחה לבד. האם זה עובר באיזשהו שלב ויותר לא מפריע? פשוט יוצא מהחיים או שתמיד אצטרך להתמודד עם זה (התקפי חרדה כמובן). ניתן לציין שאני חושבת שהכדורים לא עזרו במיוחד כי עדיין הרגשתי חרדות, אומנם חלשות אבל חרדות (במידה והכדורים היו צריכים לחסל את התופעות). תודה מראש

30/07/2005 | 01:01 | מאת:

לעדי אכן פעמים רבות יש קשר בין חרדה ודיכאון והם מופיעים יחדיו. אני מקווה שעם הטיפול הפסיכולוגי, שהוא טיפול בשורש הדברים, ההתקפים יעלמו ולא יחזרו עד 120. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 18:18 | מאת: דנה ס.

שלום לד"ר הידש.. מקווה שתוכל לעזור לי.. ואם יש מישהו שחושב שהוא יכול לעזור אני אשמח גם כן. רציתי לשאול כמה שאלות לגבי BPD, לגבי אבחון ההפרעה - - מי מאבחן, פסיכולוג או פסיכיאטר? - האם לאחר סדרה של מפגשים ? - אופי הטיפול לאחר מכן? פסיכותרפיה/ כדורים לגבי האחרונה - אני יודעת שההפרעה יכולה להתבטא בהרבה צורות ולכן צורת הטיפול משתנה מאוד בהתאם. אבל באופן כללי.. אולי כדאי שאני אתאר את הסימפטומים שאני מתייחסת אליהם - דכאון, כולל ניסיונות התאבדות בעבר תחושת ריקנות מצבי רוח משתנים בצורה קיצונית התקפי זעם בלתי נשלטים חוסר יכולת להתמקד לאורך זמן במטרה כלשהי בחיים כל התופעות נמשכות כבר זמן רב, מדובר בשנים ולא חודשים, מאז שהייתי בתיכון. היו תקופות פחות גרועות אבל זה תמיד ברקע (בעיקר ריקנות ודכאון). אודה לתשובותיך..

28/07/2005 | 20:39 | מאת: נינה

שלום בת כמה את? נינה

29/07/2005 | 01:06 | מאת: דנה ס.

זה משנה במיוחד ?

28/07/2005 | 22:53 | מאת: דור

אין אבחון מיוחד להפרעת אישיות גבולית ולכן האבחנה נקבעת בדומה לכל אבחנה אחרת, עפ"י בדיקה פסיכיאטרית ו/או בדיקה פסיכולוגית. להבדיל מפסיכיאטרים, לא כל הפסיכולוגים עוסקים באיבחון, אלא רק חלק מהם. אפשר לאבחן גם עפ"י טסטים פסיכולוגים כתוספת לראיון שמתבצע ע"י הפסיכולוג או ע"י הפסיכיאטר. גם כאשר משתמשים בטסטים הראיון שמבצע הקליניקאי הוא החשוב ביותר. בהפרעת אישיות גבולית מוקד ההפרעה קשור לדימוי העצמי ובנוסף לתנודות במצבי רוח ההתנהגות מאד אימפולסיבית. לעיתים קרובות יש צורך בטיפול תרופתי בנוסף לטיפול שיחתי.

30/07/2005 | 00:59 | מאת:

לדנה אכן שאלות קשות כפי שהאבחנה של BPD היא מורכבת. לצערי פעמים רבות עושים שימוש יתר באבחנה זו ולכן לא תמיד אפשר להשתמש בה להבנה של מצב המטופל. בדרך כלל אני מעדיף להוסיף טסטים פסיכולוגיים לפני האבחנה הסופית. גם פסיכיאטר וגם פסיכולוג יכולים לאבחן הפרעות אישיות. עם זאת חשוב להבדיל האם היו מצבים פסיכוטיים (אפילו קצרים) או שלא היו. במקרים שהיו מצבים פסיכוטיים הנטיה היא לא לוותר על תרופות נוגדות פסיכוזה. את מתארת מצבים של דיכאון וניסיונות אובדניים ולכן יתכן שיהיה צורך בטיפול נוגד דיכאון או מייצב. כמובן שהטיפול הבסיסי הוא פסיכותרפיה ממושכת. עם זאת הייתי בודק גם את הנושא של הפרעת קשב וריכוז. לעתים הפרעת קשב קודמת לאבחנה של אישיות גבולית. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 15:38 | מאת: שמואל

היתה לי תאונת דרכים עם פציעה גופנית ואובדן הכרה. קיבלתי נכות גופנית ונפשית כתוצאה מתאונת דרכים וזעזוע מוח. נפשי קיבלתי סה"כ 10% נכות. פסיכיאטר בכיר בדק אותי וקבע לי כי התמונה הקלינית היא פגיעה קוגנטיבית פרה-פרונטלית ועל כן איני כשיר לעבודה. השאלה היא האם פגיעה כזו זו הכוונה לזעזוע מוח שעברתי? יש לציין כי נסעתי בקטנוע והועפתי על כלי רכב אחר וכנראה נפגעתי בראש למרות שהיתה לי קסדה. ועוד שאלה היא לדעתך אני יכולתי לקבל יותר % נכות. יש לציין כי הקביעה שאיני כשיר לעבודה היא הרבה שנים אחרי התאונה וקביעת הנכות. אני נכה משרד הבטחון.

30/07/2005 | 00:47 | מאת:

לשמואל כמובן שאיני יכול להשיב במדוייק על אחוזי נכות ממכתבך הקצר. באופן כללי אם אינך כשיר לעבודה אז אחוזי הנכות גבוהים מ 10%. אם אתה מוכר כנכה על ידי משרה"ב על תאונה זו, תמיד אפשר לבקש וועדה חוזרת בגלל החמרה במצב הנפשי/גופני. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 13:36 | מאת: מיה

ד"ר הידש שלום, לאחר שימוש של שנתיים ברסיטל, עקב העלייה המתמדת במשקל - עברתי לפלוטין. לאחר שלושה שבועות של טעם מר ונוראי בפה- אמר לי הרופא שהפלוטין כנראה לא מתאים לי וכדאי שאעבור לפרוזאק המקורי (שאינו בסל הבריאות ולכן, טרם עברתי לקחת אותו). אח"כ הציע שאנסה סרוקסט. שאלותיי הן: האם יש בכלל הבדל בין פלוטין ופריזמה לפרוזאק המקורי או ששוב יש סיכוי שיחזור הטעם המר בפה? מה לגבי סרוקסאט והשמנה? אני בחששות רבים. לעת עתה חזרתי לרסיטל, אבל, אני מתלבטת לגבי ההמשך. אודה על עזרתך. מיה

למיה החומר הפעיל זהה בפלוטין=פריזמה=פרוזק, אבל אלו שלושה בתי חרושת שונים ותמיד עלולים להיות הבדלים ביניהם. משלושתם הניסיון שלי הכי טוב עם הפריזמה, התלונה של טעם מר בפה אינה מוכרת לי, סרוקסט וציפרמיל עלולים לגרום לעליה במשקל, הפריזמה הכי פחות. שבת שלום דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 12:37 | מאת: סיגל

לאחר שימוש של חודש וחצי בהתחלה ב- Zodorm 10 mg אח"כ ב- stilnox 10 mg ובסוף ב- numbon 5 mg (כולם אחד אחרי השני-שימוש כולל של חודש וחצי) הרגשתי שאני כבר לא צריכה את כדור השינה אז הפחתתי מינון בהדרגה לפי הוראת פסיכיאטר. לאחר הפסקת השימוש, 3 לילות ישנתי כמו מלכה ועכשיו הלילה הרביעי ישנתי רק 4 שעות ואחרי כמה שעות נרדמתי שוב ל- 4 שעות (אני רגילה לישון יותר מ- 9 שעות רצוף) . קראתי בעלון שימוש של הכדור שאחת מתופעות הגמילה של הכדור זה נדודי שינה. אני עכשיו מתלבטת אם כדאי לי לחזור לקחת את כדור השינה או לסבול כמה לילות ואולי זה יעבור לבד. אציין שהפסיכיאטר שלי בחופש, לכן אני שואלת בעצתך. דרך אגב, תזכורת לכדורים נוספים שאני לוקחת Zyprexza 5 mg, Clonex 1 mg, Depalept 500 mg 1X3. תודה.

28/07/2005 | 19:58 | מאת: צבי

היפנודורם גורמים לתלות והתמכרות. NUMBON מיועד בעיקר לזקנים שפיתחו בו תלות. יש כאלה שלוקחים עשר כדורים ללילה, כלומר 50 מ"ג, מכיוון שההשפעה של הסם הולכת ויורדת בהמלך הזמן והשנים. סטילנוקס=זודורם, מוצג כאן ע"י הפסיכיאטר כלא-ממכר, אך בפועל ידועים הרבה מקרים של תלות והתמכרות גם בסטילנוקס. מבחינת ההשפעה לסטילנוקס יש השפעה בנזודיאזפינית למרות שהוא שייך לקבוצה כימית שונה. כאשר נגמלים מכדורים אלה התסמינים הנפוצים הם עצבנות, חרדה ונדודי שינה, אך במקרים יותר קשים גם התקף אפילפטי ואפילו הזיות-הלוצינציות.

28/07/2005 | 23:01 | מאת: סתם אחת

זודורם בפירוש ממכר ולא אכפת לי מה פסיכיאטר יגיד. אני לוקחת זודורם כבר מעל שנתיים. בהתחלה חצי כדור הספיק, עכשיו אני לוקחת כדור שלם, ונראה לי שבקרוב אצטרך להעלות את המינון כי הוא כבר פחות אפקטיבי. ניסיתי להפסיק כמה פעמים, אבל אחרי כמה לילות בלי שינה נאלצתי לחזור לקחת את הכדור.

28/07/2005 | 11:17 | מאת: אדמונית

בן זוגי לוקח כדור ששמו נוזילן. אני רוצה לדעת איזה כדור זה למה לוקחים אותו ומה הוא עושה. בן זוגי אומר לי שזה כדור פסיכיאטרי אבל הוא לא יודע למה הוא לוקח אותו ומה הוא עושה לו. רציתי לדעת מה יש בכדור זה. אני מחפשת בהרבה אתרים של תרופות וקוראת מאמרים רבים באינטרנט אבל מידע על כדורים אלה לא מצאתי. מדוע לא כותבים עליהם, זה מדאיג אותי. אנא האירו את עיני בידע. תודה

28/07/2005 | 17:34 | מאת: דור

ידוע כ- Nozinan אין בעיה למצוא עליו מידע. תעשי חיפוש בפורום או בגוגל. אם יהיו שאלות תחזרי לכאן.

28/07/2005 | 20:04 | מאת: מיכל

לאדמונית, ראי כאן http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp? מיכל

28/07/2005 | 20:51 | מאת: דור

נוזינן היא התרופה המקורית שמיוצרת באירופה. מתוזן ורונקסין הן גנריקה- תחליפים תוצרת הארץ. בכולם החומר הפעיל הוא Methotrimeprazine בכדורים או בזריקה מיידית (לא ארוכת טווח). בקיצור, מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית בעלת השפעה מרגיעה, ניתנת לטווח רחב של הפרעות נפשיות ובמיוחד הפרעות פסיכוטיות, הפרעות שיש בהן הפרעה בכושר שיפוט המציאות, אבל גם להפרעות של אי שקט וחרדה. מינון התרופה נע בין 25 מ"ג ל-200 מ"ג ליום במנה אחת בלילה או בחלוקה למס' מנות לאורך היום. למידע נוסף כנסי לקישור: http://www.medsafe.govt.nz/Profs/Datasheet/n/Nozinantabinj.htm

28/07/2005 | 21:21 | מאת: דור

עלון לרופא מאתר משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/units//pharmacy/trufot/alonim/228.pdf

28/07/2005 | 23:44 | מאת:

תודה למשיבים הידש

28/07/2005 | 10:18 | מאת: anonimous

שלום! אנא עזרו לי עם השאלות שיש לי לגבי תרופה זו שניתנה לבן אדם קרוב לי. למה התרופה הזו לוקחת כמה שבועות עד שהיא עוזרת ? מה התופעות לוואי שלה ? האם בהכרח יופיעו ? איף אפשר לזהות שהיא עוזרת לאותו בן אדם ?

28/07/2005 | 14:44 | מאת: ר

יש לך פרוספקט לגבי מרכיבי התרופה ותופעות הלוואי שלה.

28/07/2005 | 15:59 | מאת: דור

מדובר בתרופה לחולים סכיזופרנים. סכיזופרניה היא מחלת נפש פסיכוטית עם מהלך כרוני ומתדרדר, כלומר מחלה ממושכת ולכן גם הטיפול התרופתי הוא ממושך, לפחות 10 שנים מהאיבחון הראשוני של הסכיזופרניה. התרופה לא עוזרת לכל החולים ולפעמים יש צורך לחזור לתרופות מהדור הישן או לעבור ללפונקס שהיא יותר חזקה בהשפעתה נגד הפסיכוזה. ההשפעה המרגיעה היא מיידית, ההשפעה נוגדת הפסיכוזה תוך מס' שבועות וההשפעה לשיפור המצב הקוגנטיבי והרגשי (תסמינים שליליים או חסרים) אחרי מס' חודשים, אם בכלל. הייתי מציע לך לקרוא את המידע באתר RXLIST.COM ולחזור לכאן אם יהיו שאלות.

28/07/2005 | 23:43 | מאת:

שלום, בדרך כלל התרופה נתנת למצבים פסיכוטיים וסכיזופרניה למרות שלעתים ישנן סיבות אחרות, פחות מבוססות. לתרופה מעט תופעות לוואי באופן יחסי ובודאי שבמינונים נמוכים לא צריכות להיות תופעות לוואי. כך שבהחלט יתכן ורבים נוטלים את התרופה ללא כל תופעות לווואי. העזרה המצופה היא קודם כל הרגעה, אחר כך יירידה בכמות המחשבות הפסיכוטיות. אבל כמובן , תלוי מאוד באבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 09:47 | מאת: שוש וולוך

לכול מי ששמע על בחור ששרף את עצמו למוות במרפאה לבריאות הנפש ברמבם אני היכרתי את הבחור המיוחד הזה שסבל שנים יצא לי להכיר אותו מאישפוז לאישפוז מה אפשר להגיד על בן אדם ששנים נילחם על השפיות שלו על החיים שלו הוא היה בן אדם מאוד עדין חכם ורגיש שאמר בכול הזדמנות שהוא החיי מת עצוב אני ממש לא מעכלת אי אפשר היה לישמור עליו יותר ולחזק אותו...אפילו המוות שלו ככ אופיוני לו הוא נתן לי כתף שהייתי עצובה הוא היה מצחיק עם משקפי זון לנון שלו אז מי שהכיר אותו שידע אני מקווה שהוא נח בשלןם במקומו ואני יודעת כמה אנשים שהכירו אותו אהבו אותו חבל......

28/07/2005 | 23:40 | מאת:

יהי זכרו ברוך, חבל על כל אחד וכפי שמתברר חייו היו קשים עם סבל רב. שלא תדעי מצער הידש

28/07/2005 | 09:47 | מאת: דיקלה

אני בת 25 לחיי . יש לי מעין צורך לשאוף אוויר תמיד לעומק הריאות.כאילו האוויר לא מספיק לי . אני מרגישה צורך לשאוף אוויר חזק כדי למלא את הריאות. ויש לי דופק לב מואץ. יש לציין שאני אסמטית אך מנסיון זה לא קשור לאסטמה בכלל.כי אין לי התקף אסטמה כבר שנים .וזה פשוט לא זה!!! זה משהו אחר .....דופק לב מואץ ,רצון לשאוף אוויר מלוא הכוח . האם זה תסמין של חרדה ? דיכאון?

28/07/2005 | 23:39 | מאת:

לדיקלה אכן, קודם כל כדאי לפנות לרוופא המשפחה לבדיקה והערכה גופנית מלאה. הסימפטום עלול להיות קשור בעיקר לחרדה או אחת מהפרעות החרדה, אבל גם לדיכאון. חייבים לראות את התמונה הכללית של האדם, סימפטום יחיד ולא משנה עד כמה הוא מטריד אינו מספיק לאבחון של דיכאון או חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 08:38 | מאת: אמיר

שלום אני לוקח את את התרופה נרדיל מזה כ-7חוודשים והיא גורמת לי לעליה משמעותית במשקל רציתי לדעת אם העליה במשקל תימשך כול הזמן כול עוד אני לוקח את התרופה או שהיא אמורה להעצר באזשהו שלב

28/07/2005 | 23:37 | מאת:

לאמיר לפי זכרוני, נרדיל אינה גורמת לעליה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 08:35 | מאת: amir

שלום דוקטור: רציתי לדעת מה אחוזי ההצלחה של הקוצב לדיכאון עבור חולי OCD

28/07/2005 | 23:36 | מאת:

לעמיר איני יודע, אולי משהו בפורום יכול לעזור? כל טוב דר' גיורא הידש

28/07/2005 | 00:30 | מאת: יאיר

תודה על תשובתך בקשר ללקיחת אנפרניל יחד עם אומגה 3 ענית לי שאומגה 3 היא תרופה נוגדת דיכאון ?... אני התחלתי עם אומגה עקב שומנים בדם. אולי ידועה הכמות המומלצת נגד דיכאון ? אנפרניל אני לוקח 100 מ"ג ביום .

ליאיר אין לי הרבה ניסיון עם אומגה 3, אולי משהו בפורום מכיר את החומר טוב יותר? כל טוב דר' גיורא הידש

29/07/2005 | 14:21 | מאת: ירדן

אני שמעתי מפסיכיאטרית שעל פי מחקרים אחרונים שיצאו,אומגה 3 עשוי להועיל בייצוב מצב רוח ודיכאון.אולי זה לא תרופה אבל בהחלט עשוי לעזור ובודאי לא מזיק במינונים הרשומים על האריזה.כמו כן התגלה אומגה 3 כיעיל להטבה בהפרעת קשב וריכוז.

שלום, אני בן 44 , נשוי + 2 . מזה כ-3 שנים מטופל בציפרמיל 20 מ"ג נגד דיכאון והפרעות חרדה, באופן כללי בהצלחה. ב-6 חודשים אחרונים, עקב הצטברות לחץ בחיי המשפחה ובעיקר בעבודה, אני חווה שוב סימפטומים של דיכאון מ'זורי . מינון הציפרמיל הועלה על ידי הפסיכיאטרית ל-40 מ"ג ללא הצלחה מרובה ובחודש האחרון אני משתמש גם במרוניל 75 מ"ג ובגלולות קלונקס להקלה רגעית. כמו כן, אני נפגש פעם בשבועיים עם פסיכולוג אך לא מרגיש שיפור. מצבי עדיין רחוק מאד מלהיות שפיר, אני מצליח לעבוד רק כ-70% משרה , מתקשה להתעורר בבוקר ומנסה לישון בכל הזדמנות. וכן מנמע מכל מצב שמגביר את ה-Stress . שאלותיי הן: 1. האם ניתן באמצעות נוירופידבק לשפר את מצבי , תוך המשך הטיפול התרופתי ? 2. האם יש בארץ מכונים/מטפלים בשיטת הנוירופידבק במיוחד לטיפול בדיכאון והפראות חרדה ?

לנורי האם אתה מתכוון לביו-פידבק?? כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 23:04 | מאת: זקוקה לתשובה

היי חברתי עברה מפרוזק לציפרלקס ומאוד שמנה למרות שיש לה אותם הרגלי תזונה. האם זה בגלל הכדור? מה משמין יותר ציפרלקס או פרוזאק? תודה

28/07/2005 | 00:33 | מאת: דור

פרוזק ולוסטרל הן התרופות היחידות מסוג SSRI שאינן משפיעות על התיאבון או על המשקל. עם פרוזק לעיתים קרובות יש אפילו ירידה בתיאבון וירידה במשקל. ציפרלקס מעלה את התשוקה לפחמימות ומאט את קצב חילוף החומרים בגוף, דבר שעשוי להוביל לעליה במשקל ולהשמנה.

בהחלט יתכן שהציפרלקס הוא הסיבה לעליה במשקל, השאלה אינה תיאורטית, השאלה האם אצל חברתך הפרוזק לא גרם לעליה במשקל והציפרלקס כן. יתכן מאוד שכן. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 22:29 | מאת: מתלבטת

מזה כמה חודשים שיש לי תופעות מוזרות ביותר. אני נתקפת לפתע בתחושה של בלבול, מעין "קושי לחשוב". תחושה של כמעט התעלפות.זה קורה פתאום, ללא הודעה מוקדמת, ומבהיל בצורה איומה. אני כבר סובלת מהתקפי חרדה רק מהפחד שזה יקרה.. אציין שזה קורה בעיקר במצב של ישיבה/שכיבה ולא כשאני בתנועה. זה נמשך בין דקות ואף עד לשעה. המוזר הוא שזה משפיע לי על הגפיים (בעיקר היד השמאלית, אך לא רק), מעין תחושה ש"אני לא יודעת איפה הידיים שלי". תחושה של סירבול וכובד בתנועה. גם ההליכה לא חלקה. תחושה איומה של "בתוך בועה". אחרי כמה פעמים הבנתי שזה משהו חולף, וכשזה קורה אני משתדלת להרגע, משתמשת בדמיון מודרך , נשימות וכו' עד שזה חולף. האם זה משהו נוירולוגי או שאני על סף ירידה מהפסים?? האם יכול להיות שזה קשור למזון (ירידה/עליה בסוכר, חוסר איזון במלחים בגוף וכו'). אציין שבאופן כללי אני אדם מאוד לא היפוכונדר. להפך, אני נמנעת מללכת לרופאים עד שהמצב בלתי-נסבל. האם זה הזמן לגשת?!?!

בשלב ראשון רצוי לפנות לבדיקה כללית של רופא משפחה ורק אח"כ לשקול פניה למומחה. הדבר תלוי בתוצאות הבדיקה הראשונית.

למתלבטת אכן המחשבה הראשונה שאין מדובר בבעיה הגופנית, אבל הדבר הנכון ביותר הוא לפנות לרופא המשפחה ולספר לו את כל הדברים. כמובן שלא ניתן לאבחן באינטרנט כי חסרים פרטים רבים, למשל הגיל...., אבל דברים נוספים רבים. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 20:21 | מאת: קלרי

שלום רב, הנני מטופלת בריספרדל ימים ספורים בלבד ונוטלת אותו בשעות הערב. במשך כל היום אני מאנית לגמרי, לא מפסיקה לזוז ולקוץ ולהיות שמחה יתר על המידה, חסרת מנוחה, לא שקטה ומעייפת את סביבתי.. כחצי שעה לאחר נטילת התרופה (1מ"ג) התנהגותי משתנה. אני מרגישה עייפה מאוד ונוטה לישון וכל חוסר השקט נעלם ונהיית עצבנות קלה שדומה לעייפות גם היא. האם יתכן שהשפעתו מהירה כל כך? כבר ביום הראשון הבחנתי בשינוי.. ואם לא - מתי הכדור אמור כן להתחיל פעולתו? ודבר שני, אני סובלת מהפרעה דו קוטבית ומסרבת לקחת תרופות, רק בזמנים ממש רעים. האם נכון לתת בתקופה זו ריספרדל? והאם נכון להתחיל ישר מ1 מ"ג ולא באופן הדרגתי יותר? תודה רבה ק

27/07/2005 | 22:35 | מאת: צבי

לקלרי- מדוע לא לנסות קודם תרופה מייצבת מקבוצת האנטי-אפילפטיים שהסיכון בשימוש בהם נמוך בהרבה? כמו דפלפט או למיקטל. ריספרידל מיועדת בעיקר לסכיזופרנים ולא למניה ואצלך זה נשמע בכלל כמו היפו-מניה ולא מניה ואז בטח שלא צריך להשתמש דווקא בתותח הכי כבד שיש בפסיכיאטריה. לשאלתך, ההשפעה המרגיעה היא כמעט מיידית אך ההשפעה העיקרית של התכשיר לוקחת מספר שבועות לפחות. אם חשוב לך להיות "נורמלית" ו-"מאוזנת" כל השנה אז צריך לקחת את התרופה (כזאת או אחרת) בקביעות וללא הפסקות. מדובר על מס' שנים לפחות של נטילת תרופות באופן יומיומי. המינון הטיפולי בתרופה זו נע בין 2 ל-6 מ"ג ליום. 1 מ"ג נחשב לתת-מינון.

לקלרי אכן ההשפעה המרגיעה של הרספרידל היא מהירה, ובדרך כלל במצבים של פעילות יתר יש צורך במינונים גבוהים יותר, כלומר איני רואה סיבה למה לא ליטול מג' אחד בבוקר ואחד בערב. ההשפעה נגד מחשבות הגדלות היא קצת יותר מאוחרת. רספרידל רשומה גם לטטיפול וייצוב בהפרעה דו-קטבית והיא יעילה בכך. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 19:02 | מאת: יואב

אני מטופל בסרוקסט כבר 7 שנים וזאת עקב דיכאונות קשים שהתחילו בגיל נערות והלכו והתפתחו ובגיל 29 הייתה לי התמוטטות עצבים,דיכאונות וחרדות קשים ללא שקט נפשי בכי,ואי יכולת לתפקד הפסיכיאטר נתן לי אז מרוניל 75sr וכן סרוקסט 3*20 ,הוא הוריד לי בהדרגה את המינון ,היום אני לוקח 2*20 מ"ג סרוקסט עם וואבן ,הדיכאונות התגברו ואני כל הזמן לחוץ ועצבני,ההורדה של המינון בסרוקסט נבע מתופעת לוואי אי יכולת סיפוק מיני{אין זיקפה,אין שפיכה של אבר המין},היום פניתי לפסיכאטר אחר שעובד עם כללית מושלם{סה"כ 100 ש"ח}הוא החליט להחליף לי את הכדור לבונסרין {30 מ"ג*1.5} הוא טוען שהכדור לא פוגע בחשק המיני. האם הכדור מטפל גם בתופעת ocd שנצאת בתוכי כבר שנים רבות והסרוקסט טיפל בה? אשמח לקבל תשובות מהד"ר וכן מהגולש דור.

27/07/2005 | 23:36 | מאת: דור

בונסרין לא פוגע בחשק המיני או בתפקוד המיני. לעיתים נותנים בונסרין+SSRI מתוך מחשבה שבונסרין יכול לנטרל את תופעות הלוואי המיניות של SSRI, כמו עיכוב בשפיכה. כמובן שהפסקת סרוקסט צריכה להיות הדרגתית ולא בבת אחת. ככל הידוע לי אין לבונסרין השפעה נוגדת-כפייתיות אלא רק השפעה נוגדת דיכאון וגם השפעה מרגיעה עד כדי ישנוניות שיכולה לפגוע משמעותית בעירנות בחיי היומיום.

27/07/2005 | 18:06 | מאת: רמי

רופא פסיכיאטר המליץ לי על אפקסור 75 מ"ג.למניעת דיכאון והתקפי חרדה ובעיקר להתקפי חרדה. היום בבוקר לקחתי לראשונה 1 כדור וכבר בצהריים חשתי בתופעות קשות כמו: חנק, לחץ בחזה ובלבול. נאלצתי ליטול כדור הרגעה. שאלות: 1. האם התופעות הנ"ל מוכרות ולאחר כמה זמן חולפות? האם רצוי להתחיל ממינון 75 מ"ג או אפשר 37.5 מ"ג (לא ניתן לחצות את הקפסולה). 2. האם אפשרי ליטול הליילה לפני השינה ולא בשעות הבוקר? 3. האם זוהי תרופה אופטימלית למי שניסה SSRI ולא הגיב טוב?

27/07/2005 | 23:29 | מאת: דור

מדובר בתרופה מצויינת לדיכאון ולהפרעות חרדה. המינון ההתחלתי הוא אכן 75 מ"ג XR פעם ביום, בבוקר, אחרי האוכל. בד"כ תופעות לוואי נעלמות תוך שבוע וההשפעה החיובית של התרופה מתחילה אחרי שבועיים עד חודש.

28/07/2005 | 00:17 | מאת:

לרמי אכן אפסור היא תרופה טובה לחרדה ודיכאון. נכון שאפשר ליטול מינונים נמוכים יותר ואפשר להעזר בכדורים של האפקסור שניתן לחלק אותם. מניסיוני (וזה אישי), ישנן פחות תופעות לוואי דווקא למינונים גבוהים יותר ואני מתחיל עם 150 מג' ביום, ובדרך כלל אנשים מדווחים על מעט תופעות לוואי. בכל אופן התופעות הללו הן של התחלה והן חולפות אחרי שבוע שבועיים. בהחלט אפשר להעזר בתרופת הרגעה. כל טוב דר' גיורא הידש

31/07/2005 | 01:58 | מאת: רמי

1. לצערי לאחר 3 ימים שנטלתי 75 מ"ג הגוף שלי "התהפך" ונזקקקתי לכדור הרגעה. בהמלצת הפסיכיאטר המטפל אני אמור לחזור לבונסרין רבע כדור בליילה ומודאל 1 כדור בבוקר, בטענה שתופעות הלוואי מזעריות וההשפעה עשויה להיות טובה.מה דעתכם? האם בתקופה כ"כ קצרה מפסיקים אם התרופה במידה ותופעות הלוואי קשות מאוד? 2. מזה כ 3 חודשים אני נוטל כמעט כל יום 1 כדור הרגעה כמו: קלונקס , לוריואן וכעת טרנסקל. הפסיכיאטר ביקש שאפסיק כמה שיותר מהר אפילו אם אני מקבל התקף פאניקה כדי לא להתמכר מה דעתכם? קיימים כדורים ממשפ' הידרוקסיזין האם הם בטוחים יותר מבחינת ההתמכרות?

27/07/2005 | 17:30 | מאת: דיקי

אני בחורה בת 25 עם עבודה במשרה מלאה עם חבר במשך 6 שנים הפסקתי עם פלוטין שלקחתי במשך כ-3 שנים ועכשיו אני מתחילה שוב ציפראמיל . האם זה נורמאלי שבגיל כזה של החיים יהיו לי מעט חברים יש לי רק את החברים של העבודה ועוד כמה חברות שאני לא בקשר צמוד איתם . אני תמיד מרגישה כאילו אני רודפת אחרי כמה מהם כדי שיתראו איתי וזה באמת ככה יש חברה אחת שפשוט לא עושה מאמץ להתראות איתי. שהטלפון לא מצלצל ימים שלמים (מצלצל אבל לא חברות)אני רוצה למות , אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני , אני מרגישה כל כך לבד. חברה אחת בחו"ל חברה שנייה כל הזמן לומדת וחברה אחרת בדיוק ילדה וכו וכו אני מרגישה כאילו אין לי חיים .!!!! האם ציפראמיל ייתן לי טעם לחיים ? אני מתחילה יום ראשון לקחת. יש לציין שטני עובדת במשרה מלאה וחברותית מאוד בעבודה וכו....אבל היא לא מכילה המון נשים .(2-3) ואני עייפה בסוף יום עבודה . אבל אני רק רוצה לדעת שמישהו צריך אותי, זקוק לי!!! ואין...... יש לי אחיות שאנחנו בקשר מצויין כמו חברות אבל עכשיו הם מתחזקות בדת וזה קצת מרחק.... מה יהיה ?

28/07/2005 | 00:13 | מאת:

לדיקי בדרך כלל במחצית השניה של שנות העשרים החברים מתחילים להתחתן ואחר כך יש ילדים ומרכז הכובד עובר מהחברות להורים של ילדים אחרים וכך הלאה, וכל אחד עסוק יותר במשפחה שלו. כך שאני מניח שהקשר עם החבר צריך להיות משמעותי יותר. אבל אם את בחורה מופנמת יותר, או אם יש בעיה בקשרים חברתיים, הצפרמיל יכול לעזור באופן עקיף. הוא מעלה את הביטחון העצמי ואז גם הקשרים החברתיים טובים יותר. אבל טיפול השורש לבעיות הללו הוא פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 17:21 | מאת: לחוצה

שלום זו פעם ראשונה שלי באתר ואני מקווה שאוכל לקבל סוף סוף תשובה לבעייתי. יש לי חבר מזה שנה וחצי ואני מאז ומעולם נמשכת לגברים. לפני 4 חודשים בערך קיימתי יחסי מין עם החבר שלי ולא נהניתי מזה(למרות שפעמים רבות לפני ואחרי כן נהניתי) אך באותה הפעם שלא נהניתי שאלתי עצמי שאלה תמימה "האם אני לסבית?" מאותו הרגע השאלה הזו לא יוצאת ממני ואני חיה אותה 24 שעות ביממה ולא מצליחה לצאת מזה אני נכנסת לפאניקה כשאני חושבת על זה ולא מצליחה לצאת מזה גם היום לא מצאתי עצמי נמשכת למישהי או רוצה להיות עם מישהי אך לאט לאט אני מצליחה יותר ויותר לדמיין את התמונות עם אישה אך בכל פעם שזה קורה אני נכנסת לפאניקה. מעולם לא חשבתי על זה לפני ואני לא מליחה לחשוב כמו שצריך ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, גם היום אני עדיין נמשכת לגברים ואוהבת להיות איתם אבל כל פעם שאני מדמיינת את זה אני ישר מהצד השני מנסה לראות אם אני יכולה לעשות את זה גם עם אישה ואני גם מצליחה וזה מרתיע אותי מאוד. האם ייתכן שאני השלתי עצמי כל השנים ושאני לסבית? איך יודעים בכלל אני יודעת על בעיה שקוראים לה OCD שזו אובססיה אין סופית למשהו ואכן זו לא הפעם הראשונה שיש לי אובססיה כי ב6 שנים האחרונות יש לי מין טקסים במשך היום שאני חייבת לעשות כי אני מרגישה שאם לא אעשה אותם משהו רע יקרה לאהובים עלי. אני מפוחדת ולא יודעת מה לעשות. אשמח לקבל עצה ממומחה בעניין בתקווה, אני...

28/07/2005 | 00:08 | מאת:

שלום, לפי שאלתך אני חושב שאת יודעת את התשובה. מה שחשוב כעת הוא להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול אתו ביחד את האפשרויות הטיפוליות, שיחות, תרופות או השילוב שלהן. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 17:03 | מאת: דלינה

שלום, האם ישנם כדורים נגד חרדות ודכאון שאינם משפיעים על ההנאה המינית?

28/07/2005 | 00:03 | מאת:

לדלינה נגד חרדותתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו וואבן ולוריוון ועוד. לגבי דיכאון תרופות הפועלות על הנוראדרנלין בעיקר כמו אדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 15:27 | מאת: תמימי

בתוך הנפש יש מקום כזה מקום להניח את הכאב. זה מקום נעים, צבעוני, מרופד ומרוצף באדום ובוורוד. במקום הזה מונחים הכאבים הישנים שלנו. אלה שכבר סיימנו לדבר עליהם לבכות אותם ולנתח אותם. סיימנו ולא סיימנו כי את הכאב אנחנו פוגשים שוב ושוב בספירלה האינסופית של החיים. ובכל זאת, יש תקופות בהן אנחנו מניחים. נותנים לכאב לנוח. מתפנים לדברים אחרים. ואז הכאב נח לו והוא חשוף לאוויר העולם שמלטף אותו, עוטף אותו, מנגן בתוכו והכאב מתערבב עם דברים נוספים עם חוויות נוספות והן הופכות לחלק ממנו והוא הופך לחלק מהן ושקט חדש מגיע לעולם כשהכאב מונח לו שם, במקום שלו, בנפש. תמי.

27/07/2005 | 16:52 | מאת: נינה

תמי את מתארת את הכאב בדרך מקורית ומענינת... אני מרגישה שאת כואבת מאוד אך גם משלימה... חיבוק גדול נינה

28/07/2005 | 10:38 | מאת: אבישג

תמי יקרה, ראשית, תודה על תגובתך לדבריי לגבי הפסקת הטיפול. תענוג לקרוא אותך, זה נפלא בעיניי שאת מסוגלת לתמלל את כל הרגשות והמחשבות שלך ככה על הנייר (או על מסך מחשב), זה בוודאי סוג של תרפייה. אני מקווה שהמקום הזה שמצאת בתוכך, מקום שאפשר להניח בו את הכאב, יאפשר לך מנוחה מהכאב, הפוגה מהמועקה. המון אושר וטוב אבישג

27/07/2005 | 14:42 | מאת: אחד

שלום אני צריך מאוד יעוץ, לפני שנה התחלתי לקחת סרוקסט בקביעות, לפני 4 חודשים החלפתי לרסיטל, ולפני חודש הפסקתי לקחת לחלוטין, כיוון שלא הסתדר עם אדרונקס שאותו אני לוקח כבר שנה וחצי 10 מ"ג ליום. הפסקתי בהדרגה את הרסיטל הורדתי משני כדורים לכדור, אחרי שבוע לחצי כדור, ואחרי שבוע הפסקתי לחלוטין. עכשיו אני חודש ללא רסיטל רק עם האדרונקס. עד לפני שבוע הרגשתי בסדר, אולם בשבוע האחרון התחלתי להרגיש רע, ירידה במצב הרוח ודיכאון. האם זה קשור להפסקת רסיטל? כלומר האם הרסיטל משפיע חודש לאחר הנטילה ואחר כך מפסיק? אני לא רוצה לחזור לרסיטל זה מבלבל לי את הראש יחד עם אדרונקס, מה לעשות? מתי הדיכאון אמור לחלוף?

28/07/2005 | 00:01 | מאת:

שלום, נכון וזה קצת מבלבל. אחרי הפסקה של תרופה שעוזרת ישנה תקופה של חודש ואפילו שלושה שבה המצב הנפשי נשאר יציב, הירידה מתחילה רק אחר כך. כנראה שהרסיטל בכל זאת עזרה לך באותה התקופה. אפשר לחשוב על תרופות המשלבות את התכונות של שתי התרופות, אפקסור, איקסל וצימבלטה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 12:56 | מאת: עידו

שלום לכולם: יש לי חברה שמקבלת טיפול תרופתי פרטי בסרוקסט. היא יכולה לקבל את זה מהרפואה הציבורית, אבל אז זה נרשם בתיעוד הרפואי שלה, וכך, כל עוד זה פרטי , זה בינה לבין הרופא הפרטי שלה, נכון ? מה הם ההשלכות לרישום של טיפול תרופתי כזה, בתיק הרפואי שלה הציבורי, זה של קופת חולים. ? האם זה יכול להגביל במשהו ? למנוע העסקה בעבודה כלשהי ? לפגוע בכל דרך אחרת ? הרי הרבה אנשים מטפלים פרטי בבעיות האלה, מעניין למה ? תודה עידו

ניתן לקנות את התרופה בשתי הדרכים, כ"א עפ"י העדפותיו, בסה"כ טיפול תרופתי הוא הטיפול הזול ביותר.... קבלת התרופה דרך קופ"ח כפופה לקריטריונים של הקופה שאליה היא שייכת ואיננה נעשית באופן "אוטומטי". קבלת התרופה, גם בטיפול פרטי, מתועדת גם אצל הרוקח ולא רק אצל הרופא המטפל. ויתור על סודיות רפואית מחייבת כל רופא, ציבורי או פרטי, כאשר פונים אליו לקבל מידע. לכן גם טיפול פרטי לא חסין לגמרי בנושא זה.

לצבי כל מי שמעוניין להסתיר את המידע של טיפול נפשי עדיף שלא יעבור בקופת חולים, כיוון שקופת החולים היא המקום הראשון שבו מחפשים אינפו. לגבי המצב הבריאותי. במידה וישנו טיפול נפשי כל מעסיק עשוי להתייחס באופן אחר לאינפו. הזו. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 11:53 | מאת: אא

האם יש קשר בין מחלת נפש זכרזופניה וגלוטן

27/07/2005 | 23:56 | מאת:

מה זה גלוטן? כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 08:14 | מאת: יניב

ד"ר גיורא הידש שלום רב אני בן 23 , לוקח רסיטל 20 מ"ג במשך 29 ימים . אין כלל תופעות לוואי , אבל אני גם בכלל לא מרגיש שום שינוי. אני מאוד מאוכזב. קיבלתי את הכדור בגלל חרדות ולא בגלל דיכאון. האם הכדור לא טוב עבורי ? האם הוא לא משפיע עליי ? אוליי המינון לא מספיק ? תוך כמה זמן אמור כדור הרסיטל להתחיל להשפיע ומאיזה פרק זמן כבר ניתן להגיד בוודאות שהכדור לא יעיל עבור אדם מסויים ? ישנם מצבים שכדור רסיטל לא משפיע בכלל ? ד"ר מה דעתך ומה אתה מציע לי לעשות ? תודה מראש

27/07/2005 | 23:56 | מאת:

ליניב אכן אתה שואל שאלות את השאלות הנכונות. הרסיטל לצערינו אינה תרופה של 100% ויש כאלו שהיא לא עוזרת להם. הרסיטל מתחילה להשפיע אחרי כשבועיים שלושה, ואם עוברים שישה שבועות ללא השפעה חיובית מכריזים עליה כלא מתאימה. כך שצריך לחכות עוד קצת. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 00:50 | מאת: AS

שלום דר' יש לי בן בגיל 18 עם הרבה בעיות משמעת והתנהגות בבית ומחוץ לבית. גם בבית הספר הוא היה ליצן הכיתה ומפריע למורים בהתנהגותו. לאחרונה קנה רכב קטן (במימוני כמובן) והחל להשקיע את מלוא האנרגיות ברכב. הוא שם מערכת רב עוצמה והרכיב בה אגזוז לחץ שמרעיש את כל השכונה. אך הוא בשלו ולבקשתנו שיפסיק להפריע לשכנים ולתושבי העיר בנסיעתו עם הרעש הרב שבוקע ממכוניתו אז הוא מתפרץ בזעם ואומר "זאת העיר שלי ואני אעשה מה שאני ארצה". לאחרונה עצרו אותי משטרה לגבי הרכב של בני ואמרו לי כי יש תלונות רבות מהרבה תושבים על הרכב הנ"ל כולל נסיעה פרועה. ברצוני לציין שבני בחור מאוד מוכשר בכל התחומים לימודים יצירה ועשייה. המורים שלו הגדירו אותו כחצי גאון אך הוא לא ניצל את הפוטנציאל העצום האגור בו. הוא עוזר מאד לכל מי שפונה אליו על חשבונו "וזמנו" היקר. הוא רק נותן ולא מקבל ומכריו מנצלים זאת עד תום. הוא לא מייחס כל חשיבות לסביבתו ויכול להביע את דעתו בצורה פומבית עם תנועות גוף שמבישות את הנוכחים. לדבריו כולם "אפסים" או "מי הם בכלל" ואני אעשה מה שאני רוצה זאת מדינה דמוקרטית. אנו רואים את ההתנהגות הנ"ל ומנסים לתת לו את התמונה האמיתית של החיים אך הוא "בועט" בנו . אנו בקשנו ממנו ללכת איתנו לטיפול/איבחון לגבי ההתנהגות החריגה שלדעתנו, אך הוא "שולח" אותנו לטיפול . הוא נרשם ללימודים לעתודה טכנולוגית (הנדסאים) ודחה את הגיוס שלו בשנתיים. אנו מבקשים לקבל הכונה מה עושים וחוששים מאד שבנינו יסתבך עם החברה הסובבת אותו. ברצוננו לציין שהוא בן אמצעי לשני אחיו. בברכה

27/07/2005 | 11:15 | מאת: נינה

שלום את מתארת מצב לא קל. קשה להורים לקחת אחריות על מעשיו של נער בגיל 18, אבל יהיה לכם יותר קל לעשות דברים שתלויים באחריותכם. הבן הציע לכם ללכת לאיש מקצוע, למה שלא תלכו אתם? אולי תקבלו ייעוץ לגבי מערכת היחסים שלכם עם הבן או על מערכת היחסים בין ההורים. לפעמים מספיק שאחד מבני המשפחה עובר תהליך של שינוי, שעוזר גם לאחרים במשפחה להשתנות. כול טוב ושקט בשכונה נינה

27/07/2005 | 17:50 | מאת: צבי

ניתן לשקול הוצאת הילד מהבית ולשלוח אותו לצבא וזאת בהנחה שאין לו מחלת נפש. לחילופין- אתה רשאי להציב תנאים להמשך המימון שלו בבית- כמו נכונות שלו לקבל טיפול פסיכיאטרי- תרופתי ושיחתי, בכפוף לאיבחון. בסה"כ ההחלטה מה לעשות איתו היא בידך.

27/07/2005 | 23:54 | מאת:

שלום, ראשית בין השורות ומניסיוני אני חושב שיתכן שיש לבן הפרעת קשב וריכוז וזה הבסיס לקשיים. כמובן שעל הבסיס הזה נבנו קשיים רגשיים שונים. שנית, יש הבדל בין דמוקרטיה ואנרכיה ולפעמים אנחנו שוכחים זאת. בדמוקרטיה ישנם חוקים שצריך לשמור עליהם, הם רק נקבעים על ידי העם. באנרכיה אין חוקים. כך שאם אין ברירה, אז עדיף שיסתבך עם המשטרה על עבירה קטנה...., ולא יתדרדר, הפחד הוא שומר טוב על כך שלא יבוצעו עבירות וישמרו על החוקים. אבל כמובן רק אם אין ברירה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/07/2005 | 00:16 | מאת: יאיר

שלום! רציתי לברר אם לקיחה של אומגה 3 יחד עם אנפרניל יכול להגביר התקפי פאניקה ? תודה

27/07/2005 | 23:48 | מאת:

ליאיר לא הגיוני הרי שתיהן תרופות נוגדות דיכאון עם השפעה מרגיעה, מדוע אתה חושב כך? כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 23:01 | מאת: רון

אני בעיצומה של טרואמה מנסיון של אחיותי להפוך את אמנו בת ה 82 למקרה פסיכיאטרי. אחותי שהיא רופאה, זממה מיום פטירתו של אבי לפני שנה וחצי לקבל את נתח הירושה, למרות שבצוואה הכל נשאר בחזקת אמא עד 120. ערב אחד לחשה לי שאפשר להגדיר את אמא כמקרה פסיכיאטרי ולקבל אפוטרופסות. וכך שליטה על חשבונות הבנק והרכוש. אמא שהיא כבדת שמיעה אך עצמאית ומתפקדת למופת התלוננה טיפה על קשיי זכרון, לא משהו שמפריע לתפקוד ובהרבה מקרים היא מצליחה גם להזכיר לי שמות ששכחתי. וכמובן על ההלם ממות אבא, אך לא התלוננה על שום מחשבות שווא או מעשי שטות. בעקבות זאת נלקחה לפסיכיאטר במסווה של מומחה גריאטרי ונרשמה לה תרופה (רספירדל) בהמלצת אחותי - אני מדגיש - תוך הסתרת המרשם (שהושמט מהאריזה) ומטרת התרופה. אמי היתה מספיק צלולה כדי לא ליטול מהתרופה בלי לברר למי/מה היא מיועדת. אחותי ניסתה גם לתרץ בפני שמטרת התרופה למנוע מאמא התרגזויות שיעלו את לחץ הדם מאידך יש אזהרה של ה FDA שתרופות אנטידמנטיות מעלות את התמותה במיוחד למקרי לחץ דם ולקשישים בכלל בשעור של 60-70 אחוז. בעקבות כך נוצר משבר אמון "אגרסיבי" במשפחה. אפשר לקבל עצה מעשית איך להתגונן משרלטנות כזו?

26/07/2005 | 23:52 | מאת: ירון

לפנות מחר בבוקר לעו"ד.

27/07/2005 | 00:46 | מאת: שירה59

לקחת את אמא לחוות דעת נוספת בלי האחות ולראות אם היא אכן צריכה את התרופה. יש רופאים פסיכוגריאטרים כך שיכול להיות שאחותך לא לגמרי לא אמינה - כלומר חשה שיש ירידה קוגניטיבית אצל אימך ולקחה אותה לרופא פסיכוגריאטרי כדי לבדוק מה המקור שלה. יכול להיות שההתרגזויות הן על בסיס דמנטי (חוסר הבנה של הסביבה שגורם למתח) ועו דכל מיני הסברים הגיוניים שיכולים להיות למעשים שלה מלבד בצע כסף. נראה לי שחוות דעת שנייה הכרחית אם מדובר בנושא של אפוטרופסות.

27/07/2005 | 23:47 | מאת:

לרון אכן הדברים מורכבים, צריך לדעת את המיניעים של אחותך ואת כל התמונה המשפחתית. צר לי שהדברים הגיעו עד כדי כך ואני מעדיף לחשוב שמדובר על אי הבנה. כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 22:55 | מאת: אם לסטודנט

האם ניתן לשלב ריטלין וסרוקסט בבעיה של רכוז שנוצרה עקב PTSD.?

27/07/2005 | 00:39 | מאת: שירה59

ההגיון אומר לי שרטאלין לא יעזור. רטאלי ןהוא בעל השפעה ממריצה ולכן אנילא בטוחה ששמתאים לתת אותו למי שסובל מPTSD שהרי העוררות שלו די גבוהה ובעיית הריכוז היא על בסיס של מחח , דיכאון, חרדה וכו'. נראה לי שכדאי להתמקד בשיפור המצב הנפשי, ועם שיפורו תעלה גם יכולת הריכוז.

27/07/2005 | 16:54 | מאת: דור

ריטלין איננה תרופה לקשיי ריכוז אלא תרופה להפרעת קשב=ADHD אצל ילדים היפראקטיביים עד גיל 13, כולל. זאת ההתוויה המקורית של התרופה במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות נותנים ריטלין גם למתבגרים (גילאי 14 ואילך) ומבוגרים שהם בד"כ סטודנטים- אבל גם במקרים כאלה הרופא (נוירולוג או פסיכיאטר) צריך לבדוק שההפרעה היא הפרעת קשב ראשונית, כלומר ממקור אורגני-ביולוגי ולא נפשית. קשיי ריכוז שהם משניים להפרעה נפשית כמו PTSD מהווה התווית-נגד למתן ריטלין. כלומר אסור לרופא לרשום ריטלין בכזה מצב כי זה עשוי להזיק למצבו של המטופל. הטיפול ב-PTSD יכול להיות ע"י סרוקסט או ע"י לוסטרל שהיא התרופה היחידה שרשומה לטיפול בהפרעה זאת. כאשר הטיפול עובד גם התפקוד הקוגנטיבי והריכוז משתפרים.

27/07/2005 | 23:45 | מאת:

תודה לשירה ודור ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 22:47 | מאת: ג

האם חלה חובה על איש צוות לחטא את המקום לפני מתן הזריקה או שייתכן גם מצב שהזריקה תינתן מבעד למכנסיים וללא שום חיטוי?

26/07/2005 | 23:15 | מאת: דנה ג.

ל ג. החובה היחידה היא להשתמש במזרק חד פעמי. דנה

27/07/2005 | 23:40 | מאת:

לג. כמובן שרצוי לחטא ולהזריק לפי כל הכללים. אולם תמיד ישנם מצבים יוצאים מהכלל ותנאי לחץ. כך זה למשל בפגיעות המוניות חס וחלילה, מלחמה, או במצבים קיצוניים של התנגדות. כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 22:40 | מאת: אשכנזי סיגל

לצורך עבודת מיחקר ,ברצוני לברר האם סדיזים היא מחלת נפש? אשמח אם תפנה אותי למקורות מידע נוספים(אתרי אינטרנט) תודה,סיגל

27/07/2005 | 22:45 | מאת: דנה ג.

לסיגל, הייתי מתחילה בספר של וילהלם שטקל "סאדיזם ומזוכיזם", וחוץ מזה יש המון חומר ברשת. בהצלחה, דנה

28/07/2005 | 17:05 | מאת: לסיגל

גם הספר "פשעי האהבה" http://e.iol.co.il/?w=/1000/752929

26/07/2005 | 22:20 | מאת: מ.ת.

עברו הרבה דפים ,אז העברתי לפה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/590/xFT/443754/xFP/444526

27/07/2005 | 23:28 | מאת: דנה ג.

אני מניחה שהתכוונת לזה? http://my.doctors.co.il/forums/read.php?admview=1&f=385&i=444526&t=443754

27/07/2005 | 23:38 | מאת:

שלום, מצטער שהחמצתי את השאלה. בכל אופן אם את ממשיכה להיות בטוחה ולא ניתן לשכנע אותך שאין להן בסיס אז מדובר על מחשבות יחס. מחשבות יחס בדרך כלל הן חלק מתמונה כללית של הפרעה בסיסית. כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 22:11 | מאת: L26

אני סובלת מחרדת בחינות וגיליתי ששינת צהריים מפחיתה משמעותית את החרדה. רציתי לדעת מה הקשר בין שינה להפחתת חרדות.

27/07/2005 | 00:48 | מאת: שירה59

אני לא יודעת אם יש קשר מדעי, אבל טוב שאת מצליחה הלירדם למרות החרדה. ייתכן כי השינה מספקת איזה מפלט מכדור השלג של המחשבות החרדתיות (שאוהב לגדול מכח האינרציה) ככה זה נותן קטיעה של המחשבות ומנוחה לגוף ולנפש מהחרדה. אחרי השינה את מרועננת מבחיה פיזית וגם הייתה הפוגה נפשית.

27/07/2005 | 23:33 | מאת:

שינה והרפיה הם מנגנונים מצויינים להורדת חרדה. אם השינה עוזרת לך כדאי ללמוד שיטות של הרפיה אשר עשויות לשפר את הלמידה ואת הרגיעה. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום האם קיים הבדל בין כדורי למיקטל לבין כדורי למטורג'ין. ידוע לי שזה השם הגנרי של אותה תרופה ואותו חומר פעיל אבל הרוקח אמר לי שיש לקוחות שמפתחים תופעות לוואי דווקא ללמוטריגין ? מה ידוע לך בנושא? האם מדובר בדיוק באותו הרכב מחברות וארצות שונות? (אנגליה -ישראל)?? תודה רבה לך אודליה

לאודליה על הנייר אלו אותם הכדורים ומכילים בדיוק את אותו החומר הפעיל. כמובן שאלו שני בתי חרושת שונים, ובנוסף אין שום מחקר המשווה את התרופות הללו. לכן צריך להסתמך על שמועות ועל התרשמות ממה שמטופלים מספרים. אבל כמובן שאין זה מדעי. כל טוב דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 20:39 | מאת: גילה

שלום לכל חברי הפורום ולד"ר הנכבד. לפני כחצי שנה שאלתי הרבה שאלות ותמיד קיבלתי תשובות מעולות מחברי הפורום וממך ד"ר. הייתי אז בדיכאון מז'ורי שממנו יצאתי לפני כארבעה חודשים לגמרי (בהזדמנות זו אני שולחת עידוד לכל הסובלים... יש אור בקצה המנהרה). עכשיו אני עומדת בפתחה של עבודה חדשה ומאתגרת. הבעיה היא שקיבלתי מהארגון אליו התקבלתי לעבודה טופס עליו אני צריכה לחתום, הטופס מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון - פניה מהמעסיק לקופת חולים בבקשה לבדיקה (לא שלחו אותי לשום בדיקה הם כנראה רוצים לשמור לעצמם את האופציה) חלק שני שבו אני אמורה לחתום שאני מוותרת על סודיות חלק שלישי עם תשובת הרופא.(יש מקום להשלים) רציתי לשאול: 1. האם זה חוקי? האם אני חייבת לחתום על הטופס? (הבנתי מן הכתוב בדרך כלל משתמשים בו כדי לתת לעובד קביעות.) 2. אם אני חותמת על ויתור סודיות, האם הם יידעו שלקחתי תרופות נגד דיכאון? (עדיין לוקחת וכנראה שאקח עוד לתקופה ממושכת) 3. האם כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתעסק בדברים האלה. בתודה רבה (וסליחה על האורך). גילה

26/07/2005 | 21:35 | מאת: צבי

אם את רוצה לעבוד את צריכה לוותר על חלק מהסודיות הרפואית שלך לטובת המעסיק. אם הסודיות הרפואית חשובה לך מכל דבר אחר אז לא תוכלי לעבוד כמעט בשום מקום. לכן זה תלוי בסדר העדיפויות שלך. לדעתי רוב האנשים בוחרים לוותר על חלק מהסודיות הרפואית שלהם עבור קבלת עבודה, אבל ההחלטה היא שלך ואת רשאית גם לא לוותר על הסודיות הרפואית ולבחור שלא לעבוד.

27/07/2005 | 23:30 | מאת:

לגילה את יכולה לחתום על הטופס או לא לחתום, זו החלטה שלך. לפי ידיעתי מותר למעביד לבקש את הויתור על הסודיות הרפואית ואם אינך מסכימה הוא יסיק את המסקנות. במידה ואת חותמת על הויתור, רופא המשפחה המכיר אותך מחוייב לכתוב את כל האבחנות והתרופות, לכן אם היית בטיפול דרך קופת החולים המעביד ידע על ההפרעה הנפשית. כיוון שחתמת על ויתור על הסודיות אין כאן מקום לתבוע את המעביד וכך הלאה. בהצלחה דר' גיורא הידש

26/07/2005 | 18:23 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום, מצטער שלא הגבתי על התגובות, לא התחשק לי לכתוב כל-כך...אני מודה לכן ששיתפתן אותי בחוויות שלכן. (משום מה רק נשים מגיבות :-) אני מנסה להבין את המצב המורכז שבו הייתי מתוך פרספקטיבה של המצב הנורמלי פחות או יותר שאני נמצא כאן עכשיו, וחוץ מזה אין לי פסיכולוג כרגע אז אין בפני מי לפרוק את המחשבות על השיגעון... התסמינים של המאניה דומים ככל הנראה מאוד בין אדם לאדם, אבל הסיפור מסגרת אולי שונה, ואותו אני מספר לכן. יש אנשים שחושבים שהם המשיח, אני חשבתי שאני גורו מתחיל שמגיע לבית החולים, שהוא בעצם בית ספר לגורואים, חשבתי שמה שבמזרח הוא אשראם במערב הוא בית חולים לחולי נפש. לפני שאני אמשיך אני רוצה לספק כמה רעיונות שהיו במוחי כשהשתגעתי כדי לספק רקע. הרעיון הראשון הוא התפיסה ההודית, שהחברה מחולקת למעמדות. יש את הסודרה שהם המשרתים, יש את מעמד הסוחרים, יש את מעמד הקשטריה, שהם הלוחמים, ויש את הברהמינים. הקשר לשיגעון שלי יובן בהמשך. הרעיון השני הוא השיבה הנצחית של ניטשה, ובכן, תארו לעצמכם שהכל חוזר על עצמו שוב ושוב לנצח, כל רגע ורגע שהוא, שוב ושוב ושוב ללא יכולת יציאה מהשרשרת. זה נשמע רעיון קצת מוזר בהתחלה, אבל הרעיון הזה מתחייב מקיומו של אלהים. (אלהים מת לא אומר שהוא לא קיים). אם אלהים הוא כל יכול ויודע כל אז כל מה שמתרחש חייב להתרחש וחייב לחזור על עצמו, כל פיפס קטן וכל דבר שהוא שקרה בהיסטוריה הכל מתחיל ונגמר וחוזר חלילה. הרעיון השלישי הוא הרעיון ההודי על כך שאנחנו האלוהי, שלא זוכר שהוא אלהים. אנחנו בחרנו לחלום את הסרט הזה כי היה לנו משעמם, ובחרנו את האשליה כמעין הקלה. ובכן, כל הבליל של הרעיונות האלה ורעיונות נוספים היו בי כשהתחיל התהליך המאני. בעיקר הרעיון השלישי ישב אצלי די חזק כי קראתי באדיקות ספר של גורו בשם יוגירמהקרישנננדה. אני לא יודע עד כמה אני עדיין מאמין ברעיונות האלה, אבל אני נמנע בזמן האחרון מלחשוב אותם ויותר חושב על כך שאני רוצה למות. אבל דיה לצרה בשעתה. כשהייתי בתהליך המאני הייתי בשלבים מתקדמים ביותר של השגת עבודה כמדריך של ילדים פגועי נפש שגרים בפנימייה. הם הוגדרו כילדים הסובלים מהפרעות על בסיס רגשי. באופן מפתיע למדי למרות שהייתי במצב של טירוף מוחלט בעצמי כמעט והשגתי את העבודה הזו, הייתי בשני ראיונות כולל אחד עם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. והגעתי לשתי תצפיות! בסוף אמנם לא קיבלתי את העבודה, אבל הייתי ממש קרוב לקבל אותה. מה שהיה יכול להיות בלתי נתפס לחלוטין. בכל מקרה, בפגישה הראשונה שהייתה לי עם הילדים האלה הרגשתי שהם מכניסים אותי לעולם החלום שלהם, בפגישה השנייה הייתי בטוח בזה. יתרה מזו, הייתי בטוח שהם גורואים מתקדמים ושהם בכלל הולכים להיות המדריכים שלי ולא אני שלהם. הרעיון הבסיסי שלי היה חובק עולם, חשבתי שהעולם המערבי מנסה כל הזמן לשלוט ולדכא, אבל שלמעשה הוא לא מצליח ובעצם העולם השלישי הוא השולט בצורה עקיפה, בכל שהוא נותן לעולם המערבי לשלוט. שהעולם השלישי שולט ברוח, מתקדם יותר מבחינה רוחנית. אני כמישהו שנמצא בין העולם המערבי לבין העולם השלישי, (מהיותי חי בישראל שהיא במידה רבה בחלקים גדולים שלה מדינת עולם שלישית) נמצא בטווח, כלומר צריך לעלות שלב. התפיסה שלי הייתה כלל עולמית, חשבתי שכמו שאני "מואר" דהיינו במאניה, יש עוד רבים שנמצאים במצב הזה אבל פשוט ממשיכים לתפקד בעולם כרגיל, ותפקידם בין השאר לסייע לאנשים כמוני להתקדם לדרגה שלהם. הרגשתי כמו הארי פוטר, שקיבל את כל המכתבים הינשופיים. הנה אני עובר לעולם קסום שהוא העולם שלנו ואין בו קסמים, אבל יש אנשים שיכולים לקרוא מחשבות של אנשים אחרים. למעשה, הם פשוט משוחחים בינם לבין עצמם במחשבה. הייתי בטוח שאני מתקשר ככה בדיוק עם אחי ואבי. שאני מדבר במחשבה איתם. בשלב מסוים הגעתי למסקנה שכל העולם החיצוני שאנחנו חיים בו איננו אלא עולם פנימי אחד גדול ושכשאנחנו מדברים בקול רם אנחנו בעצם מבטאים מחשבה של משהו גדול מאיתנו. זה מתקשר איכשהוא בדרך פתלתלה עם שיטת הקאסטות ההודית, אבל את זה אני אסביר יותר מאוחר. בארבעים ושמונה שעות שבהן השתגעתי, שהיו אולי הארבעים ושמונה שעות המעניינות והמאושרות ביותר בחיי, (אני לא אדם מטומטם, חשבתי שאני בגן עדן כי הרגשתי גן עדן, אבל גם הרגשתי שהגן עדן הוא כמו גיהנום כי בני האדם עושים אותו גיהנום ללא צורך, וזה רחוק מלהיות רעיון מקורי.) שבהן גם סבלתי את הסבל הכי גדול שסבלתי אי פעם, קרו כל מיני דברים. אם היו שואלים אותי האם בעקבות כל הסבל, שהיה בהן ושבא אחריהן, הייתי רוצה לוותר על הארבעים ושמונה שעות האלה, אינני יודע. העולם נראה לי כל-כך קסום ומופלא בזמן הזה, כל מפתיע ומעניין ומרתק וחדש לגמרי. גם אני הייתי חדש לגמרי. אבל כבר כתבתי הרבה ועל הארבעים ושמונה שעות האלה חלק החמישי, שבו גם אסביר איך הרעיונות האלה מתקשרים לפרדיגמה עקבית וסבירה ביותר לנוכח המצב הלא סביר שהייתי בו. בברכה מיכאל(מיקי)

27/07/2005 | 10:03 | מאת: נינה

מיקי, הסיפור שלך מרתק! מחכה לחלק החמישי... נינה

27/07/2005 | 14:32 | מאת: תמימי

היי מיקי כמה זה מורכב, איך השיגעון של כל אחד מבטא באופן כל כך מסובך את מכלול האמונות והפילוסופיות והידע המודע, והכל מתערבב במין סלט מיוחד ואישי כל כך בסיפור האישי. ממש עולם שלם פנימי שמורכב על כל העולם החיצוני בצורה כל כך משכנעת כמו במין סרט כזה. זה נראה לי די מסובך להסביר את כל מה שעובר בראש באינטנסיביות הזאת של השיגעון, ואתה עושה זאת בסבלנות ובכישרון לא מבוטל. שמחה מאד לקרוא ונהנית מכל פרק... להתראות בחלק החמישי, תמי.